The myth of Oisín and the land of eternal youth - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

In a typical hero's journey,

במסע טיפוסי של גיבור,

the protagonist sets out on an adventure,

הגיבור יוצא למסע,

undergoes great change,

עובר שינוי גדול,

and returns in triumph to their point of origin.

וחוזר מנצח לנקודת המוצא.

But in the Irish genre of myth known as Eachtraí,

אבל בג'אנר האירי של מיתוסים שידוע כאכטרי,

the journey to the other world ends in a point of no return.

המסע לעולם האחר מסתיים בנקודת אל חזור.

While there are many different versions of the otherworld in Irish mythology,

בעוד יש הרבה גרסאות שונות של עולמות אחרים במיתולוגיה האירית,

the most well-known example occurs in the story of Oisín.

הדוגמה הידועה ביותר מתרחשת בסיפור של אויישין.

Oisín was the son of Fionn mac Cumhaill, the leader of a group of pagan warriors

אויישין היה הבן של פיון מאק קאמהייל, מוביל הקבוצה של לוחמים פאגניים

known as the Fianna.

שידועים כפייונה.

As Oisín rode with his companions one day,

כשאויישין רכב עם השותפים שלו יום אחד,

he was visited by the immortal princess Niamh.

ביקרה אותו הנסיכה ניאמה.

The two fell instantly in love

השניים התאהבו מיד

and Niamh put Oisín onto her white horse

וניאמי העלתה אותו על סוסה הלבן

and rode with him to the edge of the Irish sea.

ורכבה איתו לקצה הים האירי.

As they made for the horizon, the riders sunk into a golden haze.

כשהם רכבו אל האופק, הרוכבים שקעו לערפל זהב.

They came to the shores of the gleaming kingdom called Tír na nÓg.

הם הגיעו לחופים של הממלכה המנצנצת שנקראת טיר נה נוך.

This was the home of the Tuatha Dé Danann, the people who ruled Ancient Ireland

זה היה ביתם של הטואת'ה דה דאנאן, האנשים ששלטו באירלנד העתיקה

long before Oisín's time.

הרבה לפני זמנו של אויישין.

From the point of his arrival, Oisín's every need was met.

מנקודת הגעתם, כל צורך של אויישין מולא.

He married Niamh in a grand ceremony and was welcomed into her family.

הוא התחתן עם ניאמה בטקס גדול והתקבל למשפחתה.

When he wished to hear music, his ears filled with bewitching tones.

כשהוא ביקש לשמוע מוזיקה, אוזניו התמלאו בקולות מכשפים.

When he hungered, golden plates appeared laden with fragrant food.

כשהוא היה רעב, צלחות זהב הופיעו מלאות אוכל ריחני.

He admired scenes of great beauty, and colors that he had no name for.

הוא העריץ סצנות של יופי גדול, וצבעים שלא יכול לקרוא בשמם.

All around him, the land and the people existed in a state of unmoving perfection.

כל מה שסביבו, האדמה והאנשים היה קיים במצב של שלמות.

But what Oisín didn't know was that Tír na nÓg was the land of youth,

אבל מה שאויישין לא ידע היה שטיר נה נוך היתה ארץ הנעורים,

in which time stood still and the people never aged.

בה זמן עמד מלכת ואנשים לעולם לא הזדקנו.

In his new home, Oisín continued to hunt and explore as he had in Ireland.

בביתו החדש, אויישין המשיך לצוד ולחקור כמו שעשה באירלנד.

But in the land of youth, he possessed a strange, new invincibility.

אבל בארץ הנעורים, הוא רכש כושר בלתי מנוצח חדש ומוזר.

At the end of each day of adventuring,

בסוף כל יום הרפתקאות,

Oisín's wounds magically healed themselves as he slept in Niamh's arms.

הפצעים של אויישין ריפאו את עצמם באופן קסום כשהוא ישן בזרועותיה של ניאמה.

Although glory and pleasure came easily to Oisín in the land of youth,

למרות שהקסם והעונג הגיע בקלות לאויישין בארץ הנעורים,

he missed the Fianna and the adventures they had in Ireland.

הוא התגעגע לפינה ולהרפתקאות שהיו להם באירלנד.

After three years in Tír na nÓg, he was struck by a deep yearning for home.

אחרי שלוש שנים בטיר נה נוך, הוא התמלא בגעגועים עזים לבית.

Before he embarked on his journey back, Niamh warned him

לפני שיצא למסע חזרה, ניאמה הזהירה אותו

that he must not alight from his horse to touch the earth with his own feet.

שאסור לו לרדת מסוסו ולגעת באדמה ברגליו שלו.

When Oisín reached the shores of Ireland,

כשאוייסין הגיע לחופי אירלנד,

it felt as if a shadow had fallen over the world.

הוא הרגיש כאילו צל נפל על העולם.

On the hill where his father's palace lay, he saw only a ruin strewn with weeds.

על הגבעה בה ארמונו של אביו נמצא, הוא ראה רק תל הרוס עם עשבים.

His calls for his friends and family echoed from derelict walls.

הקריאות שלו לחבריו ומשפחתו הדהדו מקירות מתפוררים.

Horrified, Oisín rode until he came upon a group of peasants working in the fields.

מבועת, אויישין רכב עד שהגיע לקבוצה של איכרים שעבדו בשדות.

They were struggling to remove a boulder from their land,

הם נאבקו להזיז סלע מאדמתם,

and forgetting Niamh's warning,

וכששכח את אזהרת ניאמה,

Oisín leapt from his horse and rolled it away with his superhuman strength.

אויישין ירד מסוסו וגלגל אותו עם כוחות העל שלו.

The crowd's cheers soon turned into shrieks.

צהלות הקהל הפכו במהרה לצרחות.

In place of the youth was an old man whose beard swept the ground

במקום הנעורים עמד אדם זקן שזקנו הגיע לאדמה

and whose legs buckled under him.

ושרגליו התמוטטו תחתיו.

He cried out for Finn and the Fianna,

הוא זעק לפין ופינה,

but the people only recognized these names from the distant past of 300 years before.

אבל האנשים הכירו את השמות האלו רק מהעבר הרחוק לפני 300 שנה.

Time had betrayed Oisín

הזמן בגד באויישין

and his return to mortal lands had aged him irreversibly.

וחזרתו לאדמות בני התמותה גרמה לו להזדקנות בלתי הפיכה.

Throughout Irish folklore,

בפולקלור האירי,

sightings of the land of youth have been reported in the depths of wells,

תצפויות של אדמת הנעורים דווחו במעמקי בארות,

on the brink of the horizon,

על קו האופק,

or in the gloom of caves.

או במחשכי המערות.

But those who know the tale of Oisín tell of another vision,

אבל אלה שמכירים את מעשיית אוייסין מספרים חזון אחר,

that of a shining princess carried upon the distant waves by a white horse,

של נסיכה זוהרת שנישאת על הגלים הרחוקים על ידי סוס לבן,

still hoping for the return of her doomed love.

עדיין מקווה לחזרתו של אהובה שמת.