How we could change the planet's climate future | David Wallace-Wells

Transcriber: Ivana Korom Reviewer: Krystian Aparta

תרגום: Shimon Rottenberg עריכה: Sigal Tifferet

I'm here to talk about climate change,

אני כאן כדי לדבר על שינוי אקלים,

but I'm not really an environmentalist.

אבל אני לא פעיל איכות סביבה.

In fact, I've never really thought of myself as a nature person.

למעשה, מעולם לא החשבתי את עצמי כחובב טבע.

I have never gone camping, never gone hiking,

מעולם לא יצאתי לקאמפינג, מעולם לא טיילתי ברגל,

never even owned a pet.

ומעולם לא היתה לי חיית מחמד.

I've lived my whole life in cities,

חייתי תמיד בערים,

actually just one city.

למעשה רק בעיר אחת.

And while I like to take trips to visit nature,

ולמרות שאני אוהב לבקר בטבע,

I always thought it was something that was happening elsewhere,

תמיד חשבתי שזה משהו שקורה במקום אחר,

far away,

רחוק מאד,

with all of modern life a fortress against its forces.

ושהחיים המודרניים הם כמו מבצר מול כוחותיו.

In other words,

במילים אחרות,

like just about everybody I knew,

כמו כמעט כל מי שהכרתי,

I lived my life complacent

חייתי את חיי בשאננות

and deluded

ותחת רושם מוטעה

about the threat from global warming.

לגבי איום ההתחממות הגלובלית.

Which I took to be happening slowly,

שחשבתי שקורה באיטיות,

happening at a distance

שקורה מרחוק

and representing only a modest threat to the way that I lived.

ומאיים רק במקצת על דרך החיים שלי.

In each of these ways,

בכל אחד מהדברים האלה,

I was very, very wrong.

טעיתי מאד.

Now most people, if they were telling you about climate change,

רוב האנשים, אם יספרו לכם על שינויי אקלים,

will tell you a story about the future.

יספרו לכם על העתיד.

If I was doing that, I would say,

אם הייתי עושה את זה, הייתי אומר,

"According to the UN, if we don't change course,

"לפי האו"ם, אם לא נשנה כיוון, עד סוף המאה,

by the end of the century,

סביר שנראה התחממות של 4 מעלות בערך."

we're likely to get about four degrees Celsius of warming."

יש מדענים שמאמינים שזה יגרום

That would mean, some scientists believe,

twice as much war,

להכפלה במספר המלחמות,

half as much food,

לירידה בחצי מכמות המזון,

a global GDP possibly 20 percent smaller than it would be without climate change.

ותל"ג עולמי נמוך ב-20% מזה שיכול היה להיות לולא היה שינוי באקלים.

That's an impact that's deeper than the Great Depression,

אלה נזקים קשים יותר מאשר "השפל הגדול",

and it would be permanent.

והם יהיו בלתי הפיכים.

But the impacts are actually happening a lot faster than 2100.

אבל למעשה הנזקים מתרחשים מוקדם בהרבה מאשר 2100.

By just 2050, it's estimated,

מעריכים שעד 2050,

many of the biggest cities in South Asia and the Middle East

בהרבה ערים גדולות בדרום אסיה ובמזרח התיכון

will be almost literally unlivably hot in summer.

יהיה כמעט בלתי אפשרי לחיות בחום של הקיץ.

These are cities that today are home to 10, 12, 15 million people.

בערים אלה חיים היום 10, 12, 15 מיליון בני אדם.

And in just three decades,

ותוך שלושה עשורים בלבד,

you wouldn't be able to walk around outside in them

לא תוכלו להסתובב בהן בחוץ

without risking heatstroke or possibly death.

בלי להסתכן במכת חום ואפילו מוות.

The planet is now 1.1 degrees Celsius warmer

כדור הארץ חם היום ב-1.1 מעלות

than it was before industrialization.

משהיה לפני התיעוש.

That may not sound like a lot,

זה אולי לא נשמע הרבה,

but it actually puts us entirely outside the window of temperatures

אבל זה מוציא אותנו לגמרי מחלון הטמפרטורות

that enclose all of human history.

שהקיף את כל ההיסטוריה האנושית.

That means that everything we have ever known as a species,

זה אומר שכל מה שאי פעם ידענו בתור מין,

the evolution of the human animal,

האבולוציה של בעל החיים האנושי,

the development of agriculture,

התפתחות החקלאות,

the development of rudimentary civilization

התפתחות הציוויליזציה הראשונית,

and modern civilization and industrial civilization,

והציוויליזציה המודרנית, והציווליזציה המתועשת,

everything we know about ourselves as biological creatures,

כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו כיצורים ביולוגיים,

as social creatures, as political creatures,

כיצורים חברתיים, כיצורים פוליטיים,

all of it is the result of climate conditions

כולו תוצאה של תנאי אקלים

we have already left behind.

שכבר השארנו מאחור.

It's like we've landed on an entirely different planet,

זה כאילו נחתנו על כוכב שונה לגמרי,

with an entirely different climate.

בעל אקלים שונה לגמרי.

And we now have to figure out

ועכשיו עלינו להבין

what of the civilization that we've brought with us

איזה חלק מהציוויליזציה שהבאנו איתנו

can endure these new conditions

יכול לעמוד בתנאים החדשים האלה

and what can't.

ואיזה חלק לא.

And things will get worse from here.

והמצב יחמיר מכאן ואילך.

Now for a very long time,

במשך זמן רב,

we were told that climate change was a slow saga.

אמרו לנו ששינוי אקלים הוא עניין איטי.

It started with the industrial revolution,

הוא התחיל עם המהפיכה התעשייתית,

and it had fallen to us

ועלינו מוטלת המשימה

to clean up the mess left by our grandparents

לנקות את הבלגן שהשאירו הסבים שלנו

so our grandchildren wouldn't be dealing with the results.

כדי שנכדינו לא יצטרכו להתמודד עם התוצאות.

It was a story of centuries.

זה היה סיפור של מאות שנים.

In fact, half of all of the emissions

למעשה, מחצית מכל פליטות הגז

that have ever been produced from the burning of fossil fuels

שאי פעם נוצרו משריפת דלק מאובן

in the entire history of humanity

בכל ההיסטוריה האנושית

have been produced in just the last 30 years.

נוצרו ב-30 השנים האחרונות בלבד.

That's since Al Gore published his first book on warming.

מאז שהתפרסם הספר הראשון של אל גור על ההתחממות.

It's since the UN established its IPCC climate change body.

מאז שהאו"ם הקים את IPCC - הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים.

We've done more damage since then

מאז גרמנו יותר נזק

than in all the centuries, all the millennia before.

מאשר בכל המאות הקודמות, בכל האלפים הקודמים.

Now I'm 37 years old,

אני בן 37,

which means my life contains this entire story.

כלומר החיים שלי כוללים את כל הסיפור הזה.

When I was born, the planet's climate seemed stable.

כשנולדתי, האקלים של כדור הארץ נראה יציב.

Today,

היום,

we are on the brink of catastrophe.

אנחנו על סף אסון.

The climate crisis is not the legacy of our ancestors.

משבר האקלים אינו מורשת של אבותינו.

It is the work of a single generation.

הוא מעשה ידיו של דור אחד.

Ours.

הדור שלנו.

This may all sound like bad news.

כל זה נשמע אולי כמו חדשות רעות.

Which it is, really bad news.

ואלו אכן חדשות רעות.

But it also contains, I think,

אבל אני חושב שיש בהן גם

some good news, at least relatively speaking.

קצת חדשות טובות, לפחות באופן יחסי.

These impacts are terrifyingly large.

מפחיד כמה הנזקים האלה גדולים.

But they are also, I think, exhilarating.

אבל אני חושב שהם גם מלהיבים.

Because they are ultimately a reflection

כי בסופו של דבר הם מראים

of how much power we have over the climate.

כמה כוח יש לנו על האקלים.

If we get to those hellish scenarios,

אם נגיע לתרחישי האימים ההם,

it will be because we have made them happen,

זה יקרה כי אנחנו גרמנו להם,

because we have chosen to make them happen.

כי אנחנו בחרנו לתת להם לקרות.

Which means we can choose to make other scenarios happen, too.

וזה אומר שאנחנו יכולים לבחור גם שתרחישים אחרים יקרו.

Now that may seem too rosy to believe

אולי זה נשמע כמו אמונה אופטימית מדי

and the political obstacles are in fact enormous.

והמכשולים הפוליטיים הם אכן עצומים.

But it is a simple fact --

אבל זאת עובדה פשוטה --

the main driver of global warming is human action:

הגורם העיקרי להתחממות הכדור הוא פעולות בני האדם:

How much carbon we put into the atmosphere.

כמה פחמן אנחנו פולטים לאטמוספירה.

Our hands are on those levers.

הידיים שלנו שולטות בברזים האלה.

And we can write the story of the planet's climate future ourselves.

ואנחנו בעצמנו יכולים לכתוב את עתיד האקלים של כדור הארץ.

Not just can -- but are.

לא רק יכולים -- אנחנו כבר עושים זאת.

Since inaction is a kind of action,

כי אי-פעולה היא גם סוג של פעולה,

we'll be writing that story ourselves whether we like it or not.

אנחנו נכתוב את הסיפור בעצמנו אם נרצה ואם לא נרצה.

This is not just any story,

זה לא סתם סיפור,

all of us holding the future of the planet in our hands.

כולנו מחזיקים בידיים שלנו את העתיד של כדור הארץ.

It's the kind of story we used to recognize only in mythology

זה סוג של סיפור שהכרנו רק במיתולוגיה

and theology.

ובתיאולוגיה.

A single generation

דור אחד

that has brought the future of humanity into doubt

שהביא סימן שאלה על עתיד האנושות

now tasked with securing a new future.

ועכשיו מוטל עליו להבטיח עתיד חדש.

So what would that look like?

אז איך זה יראה?

It could mean solar arrays barnacling the planet,

זה יכול להיות מערך של לוחות סולאריים שמכסים את כדור הארץ,

really everywhere you looked.

ממש בכל מקום.

It could mean if we developed better technology,

ויכול להיות שאם נפתח טכנולוגיה טובה יותר,

we wouldn't even need to deploy them that broadly,

לא נצטרך לפרוס אותם כל כך בהרחבה,

because it's been estimated that just a sliver of the Sahara desert

כי כבר העריכו שאפילו פיסה קטנה ממדבר סהרה

absorbs enough solar power to provide all the world's energy needs.

קולטת אנרגיה סולארית שיכולה לספק אנרגיה לעולם כולו.

But we'd probably need a new electric grid,

אבל כנראה נזדקק לרשת חשמל חדשה,

one that doesn't lose two-thirds of its power to waste heat,

כזו שלא תפסיד שני-שליש מהזרם על חום מבוזבז,

as is today the case in the US.

כפי שקורה היום בארצות הברית.

We could use some more nuclear power, perhaps,

אולי נוכל להשתמש יותר באנרגיה גרעינית,

although it would have to be an entirely different kind of nuclear power,

אבל זה יהיה חייב להיות סוג חדש לגמרי של אנרגיה גרעינית,

because today's technology simply isn't cost-competitive

כי הטכנולוגיה היום פשוט לא משתלמת

with renewable energy whose costs are falling so rapidly.

עם האנרגיה המתחדשת שמחיריה יורדים במהירות.

We'd need a new kind of plane,

נזדקק לסוג חדש של מטוס,

because I don't think it's particularly practical

כי אני לא חושב שזה יהיה מעשי

to ask the entire world to give up on air travel,

לבקש מכל העולם לוותר על טיסות,

especially as so much of the global South

במיוחד כשרבים כל כך מחצי הכדור הדרומי

is, for the very first time, able to afford it.

יכולים, לראשונה, להרשות אותן לעצמם.

We need planes that won't produce carbon.

אנחנו זקוקים למטוסים שלא יפלטו פחמן.

We need a new kind of agriculture.

אנחנו זקוקים לחקלאות מסוג חדש.

Because we probably can't ask people to entirely give up on meat and go vegan,

כי אנחנו לא יכולים לבקש מאנשים לוותר כליל על בשר ולהפוך לטבעונים,

it would mean a new way of raising beef.

וזה אומר שדרושה דרך חדשה לגדל בקר.

Or perhaps an old way,

או אולי דרך ישנה,

since we already know that traditional pasturing practices

כי אנחנו כבר יודעים ששיטות המרעה המסורתיות

can turn cattle farms

יכולות להפוך חוות בקר

from what are called carbon sources, which produce CO2,

ממקורות פחמן, שמייצרים פחמן דו-חמצני,

into carbon sinks, which absorb them.

לקולטי פחמן, שסופגים אותו.

If you prefer a techno solution,

אם אתם מעדיפים פתרון טכנולוגי,

maybe we can grow some of that mean in the lab.

אולי נוכל לגדל חלק מהבשר במעבדה.

Probably, we could also feed some real cattle seaweed,

נוכל גם להאכיל פרות אמיתיות באצות,

because that cuts their methane emissions by as much as 95 or 99 percent.

וזה יקצץ את פליטת המתאן שלהן ב-95 עד 99 אחוזים.

Probably, we'd have to do all of these things,

כנראה שנצטרך לעשות את כל הדברים האלה,

because as with every aspect of this puzzle,

כי כמו כל חלק של הפאזל הזה,

the problem is simply too vast and complicated

הבעיה פשוט נרחבת ומורכבת מדי

to solve in any single silver-bullet way.

ואין לה פתרון קסם אחד.

And no matter how many solutions we deploy,

ולא משנה בכמה פתרונות נשתמש,

we probably won't be able to decarbonize in time.

כנראה לא נצליח לסלק את הפחמן בזמן.

That's the terrifying math that we face.

זה החשבון המחריד שעומד מולנו.

We won't be able to beat climate change,

לא נצליח להביס את שינוי האקלים,

only live with it and limit it.

אלא רק לחיות איתו ולהגביל אותו.

And that means we'd probably need

וזה אומר שכנראה נזדקק

some amount of what are called negative emissions,

לכמות מסויימת של "פליטה שלילית",

which take carbon out of the atmosphere as well.

שבעצם סופגת פחמן מהאטמוספירה.

Billions of new trees, maybe trillions of new trees.

מיליארדי עצים חדשים, אולי טריליונים.

And whole plantations of carbon-capture machines.

ומטעים שלמים של "מכונות לוכדות-פחמן".

Perhaps an industry twice or four times the size

כנראה תעשיה כפולה או גדולה פי ארבעה

of today's oil and gas business

מתעשיית הנפט והגז של היום

to undo the damage that was done by those businesses in past decades.

כדי לבטל את הנזק שגרמו תעשיות אלו בעשורים האחרונים.

We would need a new kind of infrastructure,

נזדקק לסוג חדש של תשתיות,

poured by a different kind of cement,

בנויות מסוג חדש של מלט,

because today, if cement were a country,

כי היום, אם מלט היה מדינה,

it would be the world's third biggest emitter.

הוא היה פולט הגז השלישי בגודלו בעולם.

And China is pouring as much cement every three years

וסין יוצקת בשלוש שנים כמות מלט זהה

as the US poured in the entire 20th century.

לזו שיצקה ארצות הברית בכל המאה העשרים.

We would need to build seawalls and levees

נצטרך לבנות סוללות וסכרים

to protect those people living on the coast,

כדי להגן על אנשים שחיים על החופים,

many of whom are too poor to build them today,

שרבים מהם עניים מדי ולא יכולים לבנות אותם עכשיו,

which is why it must mean an end to a narrowly nationalistic geopolitics

ולכן זה מחייב אותנו להפסיק את הפוליטיקות הלאומיות הצרות

that allows us to define the suffering of those living elsewhere in the world

שמאפשרות לנו להגדיר את סבלם של אלה שחיים במקומות אחרים בעולם

as insignificant,

כחסר חשיבות,

when we even acknowledge it.

אם אנחנו בכלל מכירים בו.

This better future won't be easy.

העתיד המשופר הזה לא יהיה קל.

But the only obstacles are human ones.

אבל המכשולים היחידים יהיו אנושיים.

That may not be much of a comfort,

זאת כנראה לא ממש נחמה,

if you know what I know about human brutality and indifference,

אם אתם יודעים מה שאני יודע על האכזריות והאדישות של בני אדם,

but I promise you, it is better than the alternative.

אבל תאמינו לי, זאת הברירה העדיפה.

Science isn't stopping us from taking action,

המדע לא מונע מאיתנו לפעול,

and neither is technology.

וגם לא הטכנולוגיה.

We have the tools we need today to begin.

יש לנו עכשיו את הכלים שאנו צריכים כדי להתחיל.

Of course, we also have the tools we need to end global poverty,

כמובן, יש לנו גם את הכלים לשים קץ לעוני בעולם,

epidemic disease

למגיפות,

and the abuse of women as well.

וגם לניצול והתעללות בנשים.

Which is why more than new tools, we need a new politics,

לכן, יותר מאשר כלים חדשים, אנחנו זקוקים לפוליטיקה חדשה,

a way of overcoming all those human obstacles --

להתגבר על כל המכשולים האנושיים האלה --

our culture, our economics,

התרבות שלנו, הכלכלה שלנו,

our status quo bias,

הנטיה שלנו לשמירה על מצב קיים,

our disinterest in taking seriously anything that really scares us.

אי-הרצון שלנו לקחת ברצינות כל דבר שבאמת מפחיד אותנו.

Our shortsightedness.

קוצר הראייה שלנו.

Our sense of self-interest.

הדאגה שלנו לתועלתנו האישית.

And the selfishness of the world's rich and powerful

והאנוכיות של בעלי ההון וההשפעה בעולם,

who have the least incentive to change anything.

שלהם יש את התמריץ הנמוך ביותר לעשות שינוי.

Now, they will suffer too,

גם הם יסבלו,

but not as much as those with the least,

אבל לא כמו אלה שיש להם הכי פחות,

who have done the least to produce warming

אלה שגרמו הכי פחות להתחממות

and have benefited the least

ואלה שהרוויחו הכי פחות

from the processes that have brought us to this crisis point

מהתהליכים שהביאו אותנו לנקודת המשבר הזאת

but will be burdened most in the decades ahead.

אבל הם ישאו ברוב הנטל בעשורים הבאים.

A new politics

פוליטיקה חדשה

would make the matter of managing that burden,

תהפוך את ניהול הנטל הזה,

where it falls and how heavily,

על מי הוא מוטל ובאיזה כובד,

the top priority of our time.

לעדיפות העליונה של זמננו.

No matter what we do, climate change will transform modern life.

לא משנה מה נעשה, שינוי האקלים ישנה את החיים המודרניים.

Some amount of warming is already baked in and is inevitable,

כמות מסוימת של התחממות כבר קיימת ובלתי נמנעת,

which means probably some amount of additional suffering is, too.

וזה אומר שגם כמות מסוימת של סבל נוסף.

And even if we take dramatic action

ואפילו אם ננקוט בפעולות דרמטיות

and avoid some of these truly terrifying worst-case scenarios,

ונמנע כמה מהתרחישים הגרועים והמחרידים ביותר,

it would mean living on an entirely different planet.

זה אומר שנחיה בעולם שונה לגמרי.

With a new politics, a new economics,

עם פוליטיקה חדשה, כלכלה חדשה,

a new relationship to technology

מערכת יחסים חדשה עם טכנולוגיה

and a new relationship to nature --

ומערכת יחסים חדשה עם הטבע.

a whole new world.

עולם חדש לחלוטין.

But a relatively livable one.

אבל יחסית ראוי לחיים.

Relatively prosperous.

יחסית משגשג.

And green.

וירוק.

Why not choose that one?

למה לא לבחור בעולם כזה?

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)