Kevin Kelly: The next 5,000 days of the web

מתרגם: Dr. Eitan Eliram מבקר: Shahar Kaiser

The Internet, the Web as we know it,

האינטרנט, הרשת, כפי שאנו מכירים אותה,

the kind of Web -- the things we're all talking about --

סוג ענייני הרשת, הדברים שכולנו מדברים אודותם

is already less than 5,000 days old.

הם בני פחות מ-5,000 יום.

So all of the things that we've seen come about,

אז כל הדברים שראינו שהתהוו

starting, say, with satellite images of the whole Earth,

מתחילים, נאמר, עם תמונות לווין של כדור הארץ

which we couldn't even imagine happening before,

שלא יכולנו אפילו לדמיין בעבר שאפשרי --

all these things rolling into our lives,

כל הדברים הללו שמתגלגלים אל תוך חיינו,

just this abundance of things that are right before us,

השפע הזה של הדברים שממש לפנינו

sitting in front of our laptop, or our desktop.

יושבים בקדמת המחשבים הניידים שלנו, או שולחן העבודה שלנו.

This kind of cornucopia of stuff

קרן השפע הזו של דברים

just coming and never ending is amazing, and we're not amazed.

שרק באים בלי סוף היא מדהימה, אבל אנחנו לא נדהמים.

It's really amazing that all this stuff is here.

זה באמת מדהים שכל הדברים הללו כאן.

(Laughter)

(צחוק)

It's in 5,000 days, all this stuff has come.

זה בתוך 5,000 ימים שכל הדברים הללו באו.

And I know that 10 years ago,

ואני יודע שלפני עשר שנים

if I had told you that this was all coming,

אם הייתי אומר לכם שכל זה מגיע

you would have said that that's impossible.

הייתם אומרים שזה בלתי אפשרי

There's simply no economic model that that would be possible.

פשוט אין שום מודל כלכלי שעל פיו זה אפשרי.

And if I told you it was all coming for free,

ואם הייתי אומר לכם שהכל יהיה בחינם

you would say, this is simply -- you're dreaming.

הייתם אומרים, זה פשוט...אתה חולם

You're a Californian utopian. You're a wild-eyed optimist.

אתה אוטופיסט מקליפורניה, אתה אופטימיסט הוזה בהקיץ

And yet it's here.

ובכל זאת, זה כאן.

The other thing that we know about it was that 10 years ago,

דבר נוסף שאנו יודעים הוא שלפני עשר שנים,

as I looked at what even Wired was talking about,

כשהתבוננתי את מה שאפילו מגזין ווירד דיבר עליו,

we thought it was going to be TV, but better.

חשבנו שזו הולכת להיות טלוויזיה, אך משופרת.

That was the model. That was what everybody was suggesting

זה היה המודל, זה היה מה שכולם הציעו

was going to be coming.

שהולך להיות.

And it turns out that that's not what it was.

והסתבר שזה לא מה שזה היה.

First of all, it was impossible, and it's not what it was.

ראשית זה היה בלתי אפשרי, וזה לא מה שזה היה

And so one of the things that I think we're learning --

אז אחד הדברים שאני חושב שאנו למדים

if you think about, like, Wikipedia,

אם אתם חושבים למשל על נניח, וויקיפדיה

it's something that was simply impossible.

זה דבר שבפשטות היה פשוט בלתי אפשרי

It's impossible in theory, but possible in practice.

זה בלתי אפשרי בתאוריה, אך אפשרי למעשה

And if you take all these things that are impossible,

ואם אתם לוקחים את כל הדברים הללו שאינם אפשריים,

I think one of the things that we're learning from this era,

אני חושב שאחד הדברים שאנו לומדים מן התקופה הזאת

from this last decade, is that we have to get good at believing in the impossible,

מהעשור האחרון, הוא שעלינו להתחזק באמונתנו בבלתי אפשרי,

because we're unprepared for it.

משום שאיננו מוכנים אליו.

So, I'm curious about what's going to happen in the next 5,000 days.

אז אני סקרן לגבי מה שיקרה ב-5,000 הימים הבאים.

But if that's happened in the last 5,000 days,

אך אם כל זה קרה בחמשת אלפים הימים שחלפו,

what's going to happen in the next 5,000 days?

מה הולך להתרחש בחמשת אלפי הימים הבאים?

So, I have a kind of a simple story,

אז, יש לי סוג של סיפור פשוט

and it suggests that what we want to think about is this thing that we're making,

והוא מציע שמה שאנחנו רוצים לחשוב עליו זה הדבר שאותו אנו יוצרים

this thing that has happened in 5,000 days --

הדבר הזה שהתרחש במשך 5,000 ימים.

that's all these computers, all these handhelds,

זה כל המחשבים הללו, כל הנישאים

all these cell phones, all these laptops, all these servers --

כל הטלפונים הסלולריים, כל המחשבים הניידים, כל השרתים

basically what we're getting out of all these connections

בעצם הדבר שיוצא לנו מכל הקשרים הללו

is we're getting one machine.

הוא שאנו מקבלים מכונה אחת.

If there is only one machine, and our little handhelds and devices

אם ישנה מכונה אחת והניידים הקטנים שלנו והמכשירים

are actually just little windows into those machines,

הם בעצם רק חלונות קטנים לתוך אותן מכונות

but that we're basically constructing a single, global machine.

אך מה שאנו בעצם בונים זו מכונה גלובלית אחת.

And so I began to think about that.

אז התחלתי לחשוב על זה

And it turned out that this machine happens to be

ומסתבר שהמכונה הזאת מתגלה

the most reliable machine that we've ever made.

כמכונה האמינה ביותר שיצרנו אי פעם.

It has not crashed; it's running uninterrupted.

היא לא התרסקה, היא מתפקדת ללא הפרעה

And there's almost no other machine that we've ever made

וכמעט שאין מכונה דומה שאי פעם יצרנו

that runs the number of hours, the number of days.

שפועלת את מספר השעות, מספר הימים

5,000 days without interruption -- that's just unbelievable.

5,000 יום מבלי הפרעה, זה פשוט לא יאמן.

And of course, the Internet is longer than just 5,000 days;

וכמובן האינטרנט ארוך מ-5,000 ימים,

the Web is only 5,000 days.

הרשת היא בת 5,000 ימים בלבד.

So, I was trying to basically make measurements.

אז ניסיתי בעצם לעשות מדידות

What are the dimensions of this machine?

מהם מימדיה של המכונה הזו?

And I started off by calculating how many billions of clicks there are

והתחלתי בחישוב כמה מיליארדי קליקים ישנם

all around the globe on all the computers.

בכל רחבי הגלובוס ובכל המחשבים

And there is a 100 billion clicks per day.

וישנם 100 מיליארד קליקים מדי יום

And there's 55 trillion links between all the Web pages of the world.

וישנם 55 טריליון קישורים בין כל דפי הרשת של העולם.

And so I began thinking more about other kinds of dimensions,

אז התחלתי לחשוב עוד על סוגים נוספים של מימדים

and I made a quick list. Was it Chris Jordan, the photographer,

והכנתי רשימה מהירה והיה זה כריס ג'ורדן, הצלם

talking about numbers being so large that they're meaningless?

שדיבר על כך שמספרים כל כך גדולים עד שהם מאבדים ממשמעותם?

Well, here's a list of them. They're hard to tell,

טוב, הנה רשימה שלהם, קשה לומר

but there's one billion PC chips on the Internet,

אך ישנם מיליארד שבבי מחשב באינטרנט

if you count all the chips in all the computers on the Internet.

אם אתם סופרים את כל השבבים בכל המחשבים באינטרנט.

There's two million emails per second.

יש 2 מיליון הודעות דוא"ל כל שניה

So it's a very big number.

אז זה מספר גדול מאוד.

It's just a huge machine,

זו פשוט מכונה ענקית

and it uses five percent of the global electricity on the planet.

והיא משתמשת ב-5 אחוזים של החשמל הנצרך בכדור הארץ.

So here's the specifications,

אז הנה המפרטים הטכניים שלה

just as if you were to make up a spec sheet for it:

ממש כאילו הכנתם גליון-מפרט עבורה:

170 quadrillion transistors, 55 trillion links,

170 קוואדריליון טרנזיסטורים, 55 טריליון קישורים

emails running at two megahertz itself,

אי-מיילים שפועלים במהירות של 2 מגה-הרץ בעצמם

31 kilohertz text messaging,

31 קילוהרץ של מסרי טקסט

246 exabyte storage. That's a big disk.

246 אקסאבייט איחסון, זה דיסק גדול.

That's a lot of storage, memory. Nine exabyte RAM.

זה המון איחסון, זיכרון, 9 אקסאבייט של זיכרון RAM

And the total traffic on this

וסך כל התעבורה על זה

is running at seven terabytes per second.

פועלת במהירות של 7 טרה-בייטים לשניה.

Brewster was saying the Library of Congress is about twenty terabytes.

ברוסטר היה אומר שספריית הקונגרס היא כעשרים טרה-בייטים

So every second, half of the Library of Congress

אז כל שניה מחצית מספריית הקונגרס

is swooshing around in this machine. It's a big machine.

מרשרשת ביעף במכונה הזו, זו מכונה גדולה.

So I did something else. I figured out 100 billion clicks per day,

אז עשיתי משהו אחר. חישבתי ש-100 מיליארד קליקים מדי יום

55 trillion links is almost the same

ו- 55 טריליון קישורים, זה כמעט כמו

as the number of synapses in your brain.

מספר הסינפסות במוח שלכם.

A quadrillion transistors is almost the same

קוואדריליון טרנזיסטורים זה כמעט זהה

as the number of neurons in your brain.

למספר הנוירונים שבמוח שלכם.

So to a first approximation, we have these things --

אז בהערכה ראשונית, יש לנו את הדברים האלה

twenty petahertz synapse firings.

יריות סנספסיות של 20 פטה-הרץ

Of course, the memory is really huge.

ברור שהמוח הוא באמת ענק.

But to a first approximation, the size of this machine is the size --

אך בהערכה ראשונית, הגודל של המכונה הזאת הוא הגודל

and its complexity, kind of -- to your brain.

והמורכבות שלה, בסדרי גודל, של המוח שלכם.

Because in fact, that's how your brain works -- in kind of the same way that the Web works.

משום שלמעשה, כך עובד המוח שלכם בערך באותה הדרך שבה פועלת הרשת.

However, your brain isn't doubling every two years.

מכל מקום, מוחכם איננו מכפיל את עצמו כל שנתיים.

So if we say this machine right now that we've made

אז אם אנחנו אומרים שהמכונה הזאת, כרגע כפי שיצרנו אותה

is about one HB, one human brain,

היא בערך בגודל של מוח אנושי אחד.

if we look at the rate that this is increasing,

אם נסתכל על הקצב שבו זה מתגבר

30 years from now, there'll be six billion HBs.

בעוד 30 שנה מעכשיו יהיו 6 מילארד מוחות אנוש.

So by the year 2040, the total processing of this machine

אז כך שבשנה 2040, סך כל העיבוד של המכונה הזו

will exceed a total processing power of humanity,

יעבור את סך כח העיבוד של האנושות

in raw bits and stuff. And this is, I think, where

בביטים גולמיים וכהנה. וזה אני חושב היכן

Ray Kurzweil and others get this little chart saying that we're going to cross.

שריי קורצוויל ואחרים מקבלים את הטבלה הקטנה הזאת שאומרת שאנחנו הולכים לחצות....

So, what about that? Well, here's a couple of things.

אז מה בקשר לזה? טוב, הנה כמה דברים

I have three kind of general things

יש לי שלושה סוגים של דברים כלליים

I would like to say, three consequences of this.

שאני רוצה לומר: שלוש תוצאות של זה

First, that basically what this machine is doing is embodying.

ראשון, שלמעשה מה שהמכונה הזאת עושה היא מגלמת

We're giving it a body. And that's what we're going to do

אנחנו נותנים לה גוף. וזה מה שאנחנו הולכים לעשות

in the next 5,000 days -- we're going to give this machine a body.

בחמשת אלפי הימים הבאים--אנחנו הולכים לתת למכונה הזאת גוף.

And the second thing is, we're going to restructure its architecture.

והדבר השני הוא שאנחנו הולכים להבנות מחדש את הארכיטקטורה שלה

And thirdly, we're going to become completely codependent upon it.

והשלישי: אנחנו הולכים לפתח בה תלות-הדדית

So let me go through those three things.

אז הבה ואעבור על שלושת הדברים.

First of all, we have all these things in our hands.

ראשית לכל, יש לנו את כל הדברים הללו בידיים שלנו

We think they're all separate devices,

אנחנו חושבים שהם כולם מכשירים נפרדים

but in fact, every screen in the world

אך למעשה, כל מסך בעולם

is looking into the one machine.

מתבונן לתוך המכונה האחת.

These are all basically portals into that one machine.

אלה הם כולם שערי גישה לתוך המכונה האחת.

The second thing is that -- some people call this the cloud,

הדבר השני הוא שכמה אנשים מכנים זאת ענן

and you're kind of touching the cloud with this.

ואתה קצת נוגע בענן עם זה

And so in some ways, all you really need is a cloudbook.

אז כך שבמובנים מסוימים כל מה שאתה צריך זה ספר-ענן

And the cloudbook doesn't have any storage.

וספר הענן איננו זקוק לשום מקום איחסון

It's wireless. It's always connected.

הוא אלחוטי. הוא תמיד מחובר

There's many things about it. It becomes very simple,

יש הרבה דברים לגביו. זה נעשה פשוט מאוד

and basically what you're doing is you're just touching the machine,

ולמעשה מה שאתם עושים זה שאתם בסה"כ נוגעים במכונה

you're touching the cloud and you're going to compute that way.

אתם נוגעים בענן ואתם הולכים לחשב בצורה זו.

So the machine is computing.

אז המכונה מחשבת

And in some ways, it's sort of back

ובמובן מסוים זה קצת כמו לחזור אחורה

to the kind of old idea of centralized computing.

לרעיון די ישן של מיחשוב מרכזי

But everything, all the cameras, and the microphones,

אך הכל, כל המצלמות והמיקרופונים

and the sensors in cars

והחיישנים במכוניות

and everything is connected to this machine.

והכל מחובר למכונה הזאת

And everything will go through the Web.

והכל יעבור דרך הרשת.

And we're seeing that already with, say, phones.

ואנחנו רואים שכבר, נאמר בטלפונים

Right now, phones don't go through the Web,

ממש עכשיו, טלפונים לא עוברים דרך הרשת

but they are beginning to, and they will.

אך הם מתחילים והם יעברו

And if you imagine what, say, just as an example, what Google Labs has

ואם אתם יכולים לדמיין, נאמר, רק לדוגמא, מה שמעבדת גוגל

in terms of experiments with Google Docs, Google Spreadsheets, blah, blah, blah --

במושגים של התנסות עם גוגל-מסמכים, גוגל-גליונות, בלה בלה בלה

all these things are going to become Web based.

כל הדברים הללו הולכים להיות מבוססי רשת.

They're going through the machine.

הם עוברים דרך המכונה.

And I am suggesting that every bit will be owned by the Web.

ואני מציע שכל ביט יהיה קנינה של הרשת

Right now, it's not. If you do spreadsheets and things at work,

ממש עכשיו זה לא אם אתם עושים גליונות עבודה ודברים בעבודה

a Word document, they aren't on the Web,

מסמך וורד, הם לא ברשת

but they are going to be. They're going to be part of this machine.

אך הם הולכים להיות. הם הולכים להיות חלק מהמכונה הזאת

They're going to speak the Web language.

הם הולכים לדבר את שפת הרשת.

They're going to talk to the machine.

הם הולכים לדבר אל המכונה.

The Web, in some sense, is kind of like a black hole

הרשת, במובן מסוים היא קצת כמו סוג של חור שחור

that's sucking up everything into it.

ששואב הכל לתוכו

And so every thing will be part of the Web.

ואז כל דבר יהיה חלק מהרשת.

So every item, every artifact that we make, will have embedded in it

אז כל פריט, כל חפץ שאנו יוצרים, יהיה מובנה בתוכו

some little sliver of Web-ness and connection,

פיסה כסופה קטנה של רשתיות וקשר

and it will be part of this machine,

והוא יהיה חלק מהמכונה הזאת.

so that our environment -- kind of in that ubiquitous computing sense --

כך שהסביבה שלנו - במובן של תפוצת המיחשוב,

our environment becomes the Web. Everything is connected.

הסביבה שלנו הופכת לרשת, הכל מקושר.

Now, with RFIDs and other things -- whatever technology it is,

עכשיו עם מזהה תדרים ייחודי (RFID) ודברים אחרים, כל טכנולוגיה שתהיה

it doesn't really matter. The point is that everything

זה לא ממש משנה, הנקודה היא שהכל

will have embedded in it some sensor connecting it to the machine,

יכלול מרכיב של חיבור כלשהו למכונה.

and so we have, basically, an Internet of things.

אז כך שיש לנו בעצם "אינטרנט של דברים"

So you begin to think of a shoe as a chip with heels,

אז אתם יכולים להתחיל לחשוב על נעל כשבב עם עקבים

and a car as a chip with wheels,

ומכונית כשבב עם גלגלים

because basically most of the cost of manufacturing cars

משום שבעצם מרבית העלויות של ייצור המכוניות

is the embedded intelligence and electronics in it, and not the materials.

היא התבונה המובנת והאלקטרוניקה שבה, ולא חומרי הגלם

A lot of people think about the new economy

הרבה אנשים חושבים על הכלכלה החדשה

as something that was going to be a disembodied,

כדבר שהולך להיות חסר גוף

alternative, virtual existence,

קיום וירטואלי חלופי

and that we would have the old economy of atoms.

ושתהיה לנו הכלכלה הישנה של האטומים

But in fact, what the new economy really is

אך למעשה, מה שהכלכלה החדשה היא באמת

is the marriage of those two, where we embed the information,

היא החיבור של השניים הללו, כאשר אנו מבנים את המידע

and the digital nature of things into the material world.

ואת טבעם הדיגיטלי של הדברים בתוך העולם החומרי.

That's what we're looking forward to. That is where we're going --

לזה אנו מצפים, לשם אנו הולכים

this union, this convergence of the atomic and the digital.

האיחוד הזה, ההתלכדות של האטומי והדיגיטלי

And so one of the consequences of that, I believe,

ואז אחת התוצאות של זה , אני מאמין

is that where we have this sort of spectrum of media right now --

היא שכאשר יש לנו את מנעד המדיה כעת

TV, film, video -- that basically becomes one media platform.

טלויזיה, קולנוע, וידאו- זה בעצם הופך לפלטפורמת מדיה אחת

And while there's many differences in some senses,

ולמרות שישנם הבדלים רבים במובנים מסוימים,

they will share more and more in common with each other.

הם יחלקו עוד ועוד במשותף האחד עם השני

So that the laws of media, such as the fact that copies have no value,

כך שחוקי המדיה, כמו למשל, העובדה שלעותקים אין שום ערך

the value's in the uncopiable things,

הערך הוא בדברים שאינם ניתנים להעתקה.

the immediacy, the authentication, the personalization.

המיידיות, האימות, הפרסונליזציה

The media wants to be liquid.

המדיה רוצה להיות נוזלית:

The reason why things are free is so that you can manipulate them,

הסיבה שדברים הם בחינם היא משום שאתה יכול לבצע בהם מניפולציה

not so that they are "free" as in "beer," but "free" as in "freedom."

לא כל כך שהם ב"חינם" כמו ב"בירה" אלא "חופשיים" כמו ב"חרות"

And the network effects rule,

וחוק אפקט הרשת

meaning that the more you have, the more you get.

כלומר שככל שיש לך יותר כך אתה מקבל יותר.

The first fax machine -- the person who bought the first fax machine

מכונת הפקס הראשונה--בן האנוש שקנה את מכונת הפקס הראשונה

was an idiot, because there was nobody to fax to.

היה אדיוט, משום שלא היה אף אחד לפקסס אליו

But here she became an evangelist, recruiting others

אך הנה היא הפכה למטיפה שמגייסת אחרים

to get the fax machines because it made their purchase more valuable.

להשיג את מכונת הפקס משום שזה הפך את הרכש שלהם לבעל ערך רב יותר

Those are the effects that we're going to see.

אלו הן ההשפעות שאנו עומדים לראות

Attention is the currency.

קשב הוא המטבע העובר לסוחר

So those laws are going to kind of spread throughout all media.

אז החוקים הללו עומדים להתפשט לכל רחבה של המדיה.

And the other thing about this embodiment

והדבר האחר לגבי ההבניה הזו

is that there's kind of what I call the McLuhan reversal.

הוא שיש מה שאני מכנה ההיפוך של מקלוהן

McLuhan was saying, "Machines are the extensions of the human senses."

מקלוהן היה אומר, "מכונות הן ההרחבה של חושי האדם"

And I'm saying, "Humans are now going to be

ואני אומר: " בני אנוש עומדים להיות עכשיו

the extended senses of the machine," in a certain sense.

החוש המורחב של המכונות" במובן מסויים.

So we have a trillion eyes, and ears, and touches,

אז יש לנו טריליוני עיניים, ואזניים, ונגיעות

through all our digital photographs and cameras.

באמצעות כל התמונות הדיגיטליות שלנו והמצלמות.

And we see that in things like Flickr,

ואנחנו רואים שבדברים כמו פליקר,

or Photosynth, this program from Microsoft

או פוטו-סינס, התוכנה הזאת מבית מיקרוסופט

that will allow you to assemble a view of a touristy place

שתאפשר לכם להרכיב מראה של אתר תיירותי

from the thousands of tourist snapshots of it.

מאלפי תמונות תיירים שצילמו אותו

In a certain sense, the machine is seeing through the pixels of individual cameras.

במובן מסויים, המכונה רואה דרך הפיקסלים של מצלמות פרטניות.

Now, the second thing that I want to talk about was this idea of restructuring,

עכשיו, הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו היה הרעיון של הבניה מחדש

that what the Web is doing is restructuring.

שמה שהרשת עושה זה שהיא מבנה מחדש

And I have to warn you, that what we'll talk about is --

ועלי להזהירכם, שמה שאנחנו נדבר עליו הוא--

I'm going to give my explanation of a term you're hearing, which is a "semantic Web."

אני הולך לתת את ההסבר שלי למונח שאתם שומעים, שהוא ה"ווב הסמנטי"

So first of all, the first stage that we've seen

אז קודם כל, השלב הראשון שאנו רואים

of the Internet was that it was going to link computers.

של האינטרנט היה שהוא הולך לחבר בין מחשבים

And that's what we called the Net; that was the Internet of nets.

וזה מה שקראנו הרשת--שהיתה האינטרנט של הרשתות.

And we saw that, where you have all the computers of the world.

וראינו שכאשר יש לכם את כל המחשבים בעולם--

And if you remember, it was a kind of green screen with cursors,

ואם אתם זוכרים, זה היה כמו מסך ירוק עם סמנים

and there was really not much to do, and if you wanted to connect it,

ולא היה באמת ממש מה לעשות, ואם רצית לחבר את זה

you connected it from one computer to another computer.

חיברת את זה ממחשב אחד למחשב נוסף

And what you had to do was -- if you wanted to participate in this,

וכל מה שהיה עליך לעשות, אם רצית להתאמן בזה

you had to share packets of information.

היה עליך לחלוק מנות של מידע.

So you were forwarding on. You didn't have control.

אז היית מעביר הלאה, לא הייתה לך שליטה

It wasn't like a telephone system where you had control of a line:

זה לא היה כמו במערכת טלפונית שהיתה לך שליטה על קו

you had to share packets.

היה עליך לחלוק מנות

The second stage that we're in now is the idea of linking pages.

השלב השני שאנו מצוים בו עכשיו זה הרעיון של קישור דפים

So in the old one, if I wanted to go on to an airline Web page,

אז במודל הישן, אם רצית לגלוש לדף אינטרנט של חברת תעופה

I went from my computer, to an FTP site, to another airline computer.

הלכתי מהמחשב שלי, לאתר העברת קבצים, למחשב חברת תעופה אחר

Now we have pages -- the unit has been resolved into pages,

עכשיו יש לנו דפים, שהיחידה מוטמעת בדפים

so one page links to another page.

כך שדף אחד מקשר לדף אחר

And if I want to go in to book a flight,

ואם אני רוצה להיכנס להזמין טיסה,

I go into the airline's flight page, the website of the airline,

אני הולך לדף של חברת התעופה, לאתר האינטרנט של חברת התעופה

and I'm linking to that page.

ואני מקשר לדף הזה

And what we're sharing were links, so you had to be kind of open with links.

אז מה שאנחנו מקשרים זה קישורים, אז אתם צריכים להיות, פתוחים כזה, לגבי קישורים

You couldn't deny -- if someone wanted to link to you,

לא יכולתם לדחות- אם מישהו רצה לקשר אליכם

you couldn't stop them. You had to participate in this idea

לא יכולתם לעצור אותם, היה עליכם להשתתף ברעיון הזה

of opening up your pages to be linked by anybody.

של לפתוח את הדפים שלכם כדי להיות מקושר על ידי כל אחד.

So that's what we were doing.

אז זה מה שהיינו עושים.

We're now entering to the third stage, which is what I'm talking about,

עכשיו אנחנו נכנסים לשלב השלישי, שהוא מה שאני מדבר עליו

and that is where we link the data.

והוא כאשר אנחנו מקשרים את הנתונים.

So, I don't know what the name of this thing is.

אז אני לא יודע מה השם של הדבר הזה

I'm calling it the one machine. But we're linking data.

אני מכנה זאת בשם מכונת ה"אחד" אבל אנחנו מקשרים נתונים.

So we're going from machine to machine,

אז אנחנו הולכים ממכונה למכונה

from page to page, and now data to data.

מדף לדף, ועכשיו מנתונים לנתונים.

So the difference is, is that rather than linking from page to page,

אז ההבדל הוא, שבמקום לקשר מדף לדף

we're actually going to link from one idea on a page

אנחנו הולכים לחבר מרעיון אחד שעל הדף

to another idea, rather than to the other page.

לרעיון אחר, במקום לדף אחר.

So every idea is basically being supported --

אז כל רעיון בעצם נתמך

or every item, or every noun -- is being supported by the entire Web.

או כל פריט, כל שם עצם נתמך למעשה על ידי הרשת כולה.

It's being resolved at the level of items, or ideas, or words, if you want.

נפתר ברמה של פריטים, או רעיונות, או מילים אם תרצו

So besides physically coming out again into this idea

אז מלבד פיזית לצאת שוב אל הרעיון הזה

that it's not just virtual, it's actually going out to things.

שזה לא רק וירטואלי, זה למעשה ממש לצאת אל הדברים.

So something will resolve down to the information

אז משהו ייפתר אודות המידע

about a particular person, so every person will have a unique ID.

על אדם מסוים, כך שלכל אדם יהיה מזהה ייחודי

Every person, every item will have a something

כל אדם, כל פריט, יהיה לו משהו

that will be very specific, and will link

שיהיה מאוד ספציפי, ויקשר

to a specific representation of that idea or item.

לייצוג ספציפי של הרעיון הזה או לפריט.

So now, in this new one, when I link to it,

אז עכשיו בחדש הזה כאשר אני מקשר אליו

I would link to my particular flight, my particular seat.

אני אקשר לטיסה הספציפית שלי למושב הספציפי שלי

And so, giving an example of this thing,

ואז--לשם הדגמת הדבר הזה

I live in Pacifica, rather than -- right now Pacifica

אני גר בפסיפיקה, או יותר נכון כרגע פסיפיקה

is just sort of a name on the Web somewhere.

היא סוג של שם על הרשת היכן שהוא

The Web doesn't know that that is actually a town,

הרשת לא יודעת שלמעשה זו עיר

and that it's a specific town that I live in,

ושזו עיר ספציפית שבה אני גר

but that's what we're going to be talking about.

אבל זה מה שאנחנו הולכים לדבר עליו

It's going to link directly to --

זה הולך לקשר ישירות ל--

it will know, the Web will be able to read itself

הרשת תוכל לקרוא את עצמה

and know that that actually is a place,

ולדעת שזה למעשה מקום.

and that whenever it sees that word, "Pacifica,"

ובכל פעם שהיא רואה את השם "פסיפיקה"

it knows that it actually has a place,

היא יודעת שלמעשה יש לה מקום

latitude, longitude, a certain population.

קוי רוחב קוי אורך, אוכלוסיה מסוימת

So here are some of the technical terms, all three-letter things,

אז הנה כמה מן המינוחים הטכניים כולם דברים בני 3 אותיות

that you'll see a lot more of.

שתראו יותר ויותר.

All these things are about enabling this idea of linking to the data.

מהותם של הדברים הללו היא לאפשר את הרעיון של קישור לנתונים.

So I'll give you one kind of an example.

אז אתן לכם סוג אחד של דוגמא

There's like a billion social sites on the Web.

ישנם כמילארד אתרים חברתיים ברשת

Each time you go into there, you have to tell it again who you are

בכל פעם שאתה גולש לשם אתה צריך לומר שוב מי אתה

and all your friends are.

ומיהם חבריך

Why should you be doing that? You should just do that once,

מדוע שתעשה זאת? אתה צריך לעשות זאת רק פעם אחת

and it should know who all your friends are.

וזה צריך לדעת מיהם כל חבריך

So that's what you want, is all your friends are identified,

אז זה מה שאתה רוצה,שכל חבריך מזוהים

and you should just carry these relationships around.

ואתה רק תוכל להמשיך את מערכת היחסים

All this data about you should just be conveyed,

כל הנתונים הללו אודותיך צריכים רק להימסר

and you should do it once and that's all that should happen.

ואתה צריך לעשות זאת באופן חד פעמי

And you should have all the networks

ואתה צריך שכל הרשתות

of all the relationships between those pieces of data.

של כל הקשרים בין כל חתיכות הנתונים הללו

That's what we're moving into -- where it sort of knows these things down to that level.

זהו המקום שאנו נעים לקראתו--שבו הרשת כאילו יודעת את הדברים הללו עד לרמה הזו.

A semantic Web, Web 3.0, giant global graph --

הווב-הסמנטי, ווב 3.0, גרף גלובלי ענק

we're kind of trying out what we want to call this thing.

אנחנו קצת מתנסים באיך אנחנו רוצים לקרוא לדבר הזה

But what's it's doing is sharing data.

אך מה שזה עושה זה שזה משתף נתונים.

So you have to be open to having your data shared, which is a much bigger step

אז אתם צריכים להיות פתוחים לכך שהמידע שלכם ישותף, שזה צעד גדול יותר

than just sharing your Web page, or your computer.

מאשר סתם לשתף את הדף שלכם, או את המחשב שלכם

And all these things that are going to be on this

וכל הדברים הללו שהולכים להיות על זה

are not just pages, they are things.

הם אינם רק דפים, אלה דברים.

Everything we've described, every artifact or place,

לכל מה שתיארנו, כל חפץ או מקום

will be a specific representation,

יהיה ייצוג ספציפי

will have a specific character that can be linked to directly.

יהיה לו מאפיין ייחודי שניתן יהיה לקישור ישיר

So we have this database of things.

אז יש לנו כאן מאגר נתונים של דברים.

And so there's actually a fourth thing that we have not get to,

ואז ישנו דבר רביעי שעוד לא הגענו אליו

that we won't see in the next 10 years, or 5,000 days,

שאותו לא נראה ב-10 השנים הבאות, או ב-5,000 הימים

but I think that's where we're going to. And as the Internet of things --

אבל אני חושב שאנחנו הולכים לשם. וכשהאינטרנט של הדברים--

where I'm linking directly to the particular things of my seat on the plane --

שבו אני מקשר ישירות לדברים פרטיקולריים של המושב שלי במטוס--

that that physical thing becomes part of the Web.

שהדבר הפיזי הזה הופך להיות חלק מהרשת

And so we are in the middle of this thing

אז אנחנו באמצע הדבר הזה

that's completely linked, down to every object

שהוא לגמרי מקושר עד לרמת כל אובייקט

in the little sliver of a connection that it has.

ביחידת הקישור הכסופה הקטנה שיש לו

So, the last thing I want to talk about is this idea

אז, הדבר האחרון שעליו אני רוצה לדבר זה הרעיון

that we're going to be codependent.

שאנחנו עומדים להפוך לתלויים הדדית.

It's always going to be there, and the closer it is, the better.

זה תמיד הולך להיות שם וקרוב ככל שיהיה כך טוב יותר

If you allow Google to, it will tell you your search history.

אם תרשה לגוגל היא תגיד לך את היסטוריית החיפוש שלך

And I found out by looking at it

ואני מוצא בהתבוננותי עליה

that I search most at 11 o'clock in the morning.

שאני מחפש הכי הרבה בשעה 11 בבוקר

So I am open, and being transparent to that.

אז אני פתוח, ושקוף לזה

And I think total personalization in this new world will require total transparency.

ואני חושב שפרסונליזציה טוטלית בעולם החדש הזה תתבע שקיפות טוטלית

That is going to be the price.

זה הולך להיות המחיר

If you want to have total personalization,

אם אתה רוצה פרסונליזציה טוטלית,

you have to be totally transparent.

עליך להיות שקוף לחלוטין

Google. I can't remember my phone number, I'll just ask Google.

גוגל, אני לא יכול לזכור את מספר הטלפון שלי, אני אשאל את גוגל

We're so dependent on this that I have now gotten to the point

אנחנו כה תלותיים בזה שעכשיו כבר הגעתי לשלב

where I don't even try to remember things --

שבו אני אפילו לא מנסה לזכור דברים---

I'll just Google it. It's easier to do that.

אני פשוט אגגל את זה. זה יותר קל לעשות זאת

And we kind of object at first, saying, "Oh, that's awful."

ואנחנו קצת מתנגדים לכך בהתחלה, אומרים, "אוי זה נורא"

But if we think about the dependency that we have on this other technology,

אבל אם אנחנו חושבים על התלות שיש לנו בטכנולוגיה האחרת

called the alphabet, and writing,

שנקראת האלפבית, וכתיבה

we're totally dependent on it, and it's transformed culture.

אנחנו תלויים בה לחלוטין, והיא שינתה את התרבות מן היסוד.

We cannot imagine ourselves without the alphabet and writing.

אנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו בלי האלפבית והכתיבה

And so in the same way, we're going to not imagine ourselves

אז כך בדרך דומה, אנחנו עומדים לא להיות מסוגלים לדמיין את עצמנו

without this other machine being there.

ללא המכונה האחרת הזאת שתהיה שם

And what is happening with this is

ומה שקורה עם זה, הוא

some kind of AI, but it's not the AI in conscious AI,

שסוג מסוים של בינה מלאכותית, אך לא הבינה המלאכותית של התודעה,

as being an expert, Larry Page told me

בהיותי מומחה לארי פייג' אמר לי

that that's what they're trying to do,

שזה מה שהם מנסים לעשות,

and that's what they're trying to do.

וזה מה שהם מנסים לעשות

But when six billion humans are Googling,

אך כאשר 6 מיליארד בני אדם מגגלים

who's searching who? It goes both ways.

מי מחפש את מי? זה הולך ל-2 הכיוונים

So we are the Web, that's what this thing is.

אז אנחנו זה הרשת, זה מה שהדבר הזה

We are going to be the machine.

אנחנו הולכים להיות המכונה

So the next 5,000 days, it's not going to be the Web and only better.

אז 5,000 הימים הבאים--זו לא הולכת להיות הרשת, רק טובה יותר

Just like it wasn't TV and only better.

כמו שזה לא היה טלוויזיה, רק טובה יותר

The next 5,000 days, it's not just going to be the Web

5,000 הימים הבאים--זה הולך להיות רק הרשת

but only better -- it's going to be something different.

רק טובה יותר; זה הולך להיות משהו שונה

And I think it's going to be smarter.

ואני חושב שזה הולך להיות חכם יותר

It'll have an intelligence in there, that's not, again, conscious.

תהיה שם אינטליגנציה, שאיננה, שוב, מודעת

But it'll anticipate what we're doing, in a good sense.

אך היא תצפה את מה שאנו עושים במובן הטוב של המילה

Secondly, it's become much more personalized.

שנית, היא נעשית הרבה יותר מותאמת אישית

It will know us, and that's good.

היא תדע אותנו, וזה טוב

And again, the price of that will be transparency.

שוב, המחיר של זה יהיה שקיפות

And thirdly, it's going to become more ubiquitous

ושלישית, זה הולך להיות נפוץ יותר

in terms of filling your entire environment, and we will be in the middle of it.

במובן זה שזה ימלא את כל הסביבה שלנו ואנו נהיה במרכזה

And all these devices will be portals into that.

וכל המכשירים הללו יהיו לשערי גישה לתוכה

So the single idea that I wanted to leave with you

אז הרעיון האחד שאיתו אני רוצה לעזוב אתכם

is that we have to begin to think about this as not just "the Web, only better,"

הוא שעלינו להתחיל לחשוב לא רק על "הרשת, רק טובה יותר"

but a new kind of stage in this development.

אלא על שלב חדש של התפתחות.

It looks more global. If you take this whole thing,

זה נראה יותר גלובלי--אם אתם לוקחים את הדבר בשלמותו,

it is a very big machine, very reliable machine,

זוהי מכונה גדולה מאוד, מכונה מאוד אמינה

more reliable than its parts.

אמינה יותר מחלקיה

But we can also think about it as kind of a large organism.

אבל אנחנו יכולים לחשוב עליה כסוג של אורגניזם גדול

So we might respond to it more as if this was a whole system,

אז אנחנו יכולים להגיב אליה משל היתה מערכת שלמה

more as if this wasn't a large organism

יותר מאשר, אם זו לא היתה אורגניזם גדול

that we are going to be interacting with. It's a "One."

שעימו אנחנו יכולים להיות באינטראקציה, זהו "אחד"

And I don't know what else to call it, than the One.

אינני יודע איך עוד לכנותו מאשר ה"אחד"

We'll have a better word for it.

תהיה לנו מילה טובה יותר בשביל זה.

But there's a unity of some sort that's starting to emerge.

אך ישנה אחדות מסוג מסוים שמתחילה להתגלות

And again, I don't want to talk about consciousness,

ושוב, אינני רוצה לדבר על מודעות

I want to talk about it just as if it was a little bacteria,

אני רוצה לדבר על זה משל היתה זו בקטריה קטנה

or a volvox, which is what that organism is.

או אצה ירוקה, שזה מה שהאורגניזם הזה.

So, to do, action, take-away. So, here's what I would say:

אז - רשימת המטלות, הפעולות, הטייק-אוויי. אז כך הייתי מנסח את זה:

there's only one machine, and the Web is its OS.

ישנה מכונה אחת בלבד, והרשת היא מערכת ההפעלה שלה

All screens look into the One. No bits will live outside the Web.

כל המסכים מביטים אל תוך ה"אחד". שום ביטים לא יתקימו מחוץ לרשת.

To share is to gain. Let the One read it.

לשתף זה להרוויח, תנו ל"אחד" לקרוא את זה.

It's going to be machine-readable.

זה הולך להיות בר קריאה על ידי המכונה

You want to make something that the machine can read.

אתם רוצים ליצור דבר שהמכונה יכולה לקרוא.

And the One is us. We are in the One.

וה"אחד" זה אנחנו, אנחנו זה ה"אחד".

I appreciate your time.

אני מעריך את זמנכם.

(Applause)

מחיאות כפיים