Stand with Ukraine in the Fight against Evil | Garry Kasparov | TED

תרגום: Michal Ilani עריכה: zeeva livshitz

Five years ago,

לפני חמש שנים

I was on this stage

עמדתי על במה זו

to talk about the relationships between humans and machines.

כדי לדבר על היחסים בין בני אדם ומכונות.

Today, I'm here to talk only about the relationships between humans.

היום, אני כאן כדי לדבר

רק על היחסים בין בני אדם.

I regularly say

אני נוהג לומר

in my lectures on artificial intelligence

בהרצאותיי על בינה מלאכותית

that humans will always have a monopoly on evil.

שלבני האדם תמיד יהיה מונופול על הרוע.

It's not a threat,

זה לא איום,

just a reminder that people choose.

אלא רק תזכורת לכך שבני אדם בוחרים.

We are not algorithms.

אנחנו לא אלגוריתמים.

We are not bound by code or commandments or laws or treaties.

איננו כבולים בקוד או בדיברות או בחוקים או באמנות.

יש לנו אותם.

We have them.

But we choose.

אבל אנחנו בוחרים.

So let us talk now about the choices we make.

אז בואו נדבר עכשיו על הבחירות שלנו.

About things in black and white.

על דברים שהם בשחור ולבן.

About Russia's war on Ukraine.

על מלחמתה של רוסיה באוקראינה.

And about good and evil.

ועל טוב ורע.

My life experience prepared me to identify evil at an early age.

ניסיון חיי הכין אותי לזיהוי רוע בגיל צעיר.

Not my life as the chess player.

לא חיי כשחקן השחמט.

Not even as the youngest world champion in history.

אפילו לא כאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה.

No.

לא.

My relevant experience is where I was born and raised,

הניסיון הרלוונטי שלי הוא מהמקום שבו נולדתי וחונכתי,

מהמקום שרונלד רייגן כינה אותו במדוייק

in what Ronald Reagan accurately called the “evil empire,”

“אימפריית הרשע”,

the USSR.

ברית המועצות.

As a young star in the chess-crazed Soviet Union in the ’70s and ’80s,

ככוכב צעיר בברית המועצות תאבת השחמט

בשנות ה-70 וה-80,

I had many privileges my compatriots did not.

נהניתי מפריבילגיות רבות שלבני עמי לא היו.

I could travel to the West outside of the Iron Curtain,

יכולתי לנסוע למערב מחוץ למסך הברזל,

where it was obvious to me very quickly

שם התבהר לי מהר מאד

that they were the free world and we were not,

שהם העולם החפשי ואנחנו לא,

despite what communist propaganda told us.

על אף מה שתעמולה הקומוניסטית סיפרה לנו.

I eventually got into trouble for sharing these views.

לימים, הסתבכתי כתוצאה משיתוף דעות אלה.

What late American civil rights hero and Congressman John Lewis

זה מה שגיבור זכויות האדם

וחבר הקונגרס המנוח ג’ון לואיס

would have called “good trouble.”

היה מכנה “הסתבכות טובה“.

My criticism of the Soviet system

הביקורת שלי על השיטה הסובייטית

and my praise for America was bad enough.

והשבחים שלי לאמריקה, היו מספיק חמורים.

But it was even worse because where it was published.

אבל מה שהיה עוד יותר גרוע

היה המקום שבו הם פורסמו.

[“Playboy” Interview: Garry Kasparov]

[ראיון ב“פלייבוי“: גארי קספרוב]

(Laughter)

(צחוק)

My comments were almost as [much of] a scandal

הדברים שלי היו שערורייה כמעט כמו

as Soviet movie star Natalya Negoda’s nude photos in “Playboy” in the same year.

תמונות העירום בפלייבוי של כוכבת הקולנוע הסובייטית נטליה נגודה ב“פלייבוי”

הרגשתי שאני חייב לדבר,

I felt I had to speak out

to use my fame to push the envelope of free speech

להשתמש בפרסום שלי כדי לפרוץ את גבולות חופש הדיבור

באימפריה המתפוררת של גורבאצ’ב.

in Gorbachev's collapsing empire.

The next year, in October 1990,

בשנה שלאחר מכן, באוקטובר 1990,

במשחק אליפות העולם שלי נגד אנטולי קרפוב בעיר ניו יורק,

in my world championship match against Anatoly Karpov in New York City,

סירבתי לשחק תחת הפטיש והמגל הסובייטיים

I refused to play under Soviet hammer and sickle

and demanded to play under Russian flag.

ודרשתי לשחק תחת הדגל הרוסי.

The USSR staggered on for another year

בריה“מ המשיכה לקרטע במשך שנה נוספת

until it disintegrated on Christmas Day, 1991.

עד שהתפוררה ממש בחג המולד, 1991.

Oh, what a great moment in world history.

או, איזה רגע גדול בהיסטוריה העולמית.

How we celebrated,

איך חגגנו,

the evil empire had fallen, the future looked bright.

אימפריית הרשע נפלה, העתיד נראה בהיר.

ובכל זאת, שמונה שנים מאוחר יותר, ב-31 בדצמבר, 1999,

And yet, eight years later, on December 31, 1999,

סגן אלוף לשעבר בק.ג.ב, הפך לנשיא רוסיה.

a former lieutenant colonel of the KGB became the president of Russia.

His name was Vladimir Putin.

שמו היה ולדימיר פוטין.

How this happened

כיצד זה קרה

is a long, painful story.

זהו סיפור ארוך וכואב.

And in fact, I wrote a book about it in 2015 called "Winter is Coming."

ולמעשה, כתבתי על כך ספר ב-2015, ששמו “החורף מגיע”.

לא ממש שם מקורי. אני חייב להודות

Not an original title, I have to admit.

(צחוק)

(Laughter)

But I'm a fan of "Game of Thrones."

אבל אני אוהד של “משחקי הכס“.

(Laughter)

(צחוק)

And also I felt it was appropriate because it was a warning.

וגם הרגשתי שזה מתאים בגלל שזה היה אזהרה.

The subtitle was more important:

כותרת המשנה היתה חשובה יותר:

"Why Vladimir Putin and the Enemies of the Free World Must Be Stopped."

“מדוע חייבים לעצור את ולדימיר פוטין ואת אויבי העולם החופשי.”

The publisher, by the way, didn't like it.

המוציא לאור, אגב, לא אהב אותה.

"Enemies."

“אויבים”

It's too harsh.

זה קשה מדי.

Sounded like Cold War.

זה נשמע כמו מלחמה קרה.

"Absolutely," I said.

“בהחלט“, אמרתי.

"Cold War because winter is coming."

“מלחמה קרה מפני שהחורף מתקרב.”

(Laughter)

(צחוק)

Well, here we are, 17 years later.

ובכן, הנה אנחנו כאן, בחלוף 17 שנים.

And if I wrote a sequel,

ולו הייתי כותב ספר המשך,

it would be called “Winter Is Here.”

הוא היה נקרא “החורף כאן“.

And the subtitle would be "I Bleeping Told You So."

וכותרת המשנה היתה “אני (בבליפ) אמרתי לכם.”

(Laughter)

(צחוק)

Actually, my first article of warning

בעצם, מאמר האזהרה הראשון שלי

was published in “The Wall Street Journal”

פורסם בעתון ה“וול סטריט ג’ורנאל”

on January 4, 2001.

ב-4 בינואר, 2001.

I saw evil because I heard evil.

ראיתי רוע כי שמעתי רוע.

Putin was telling us what he was.

פוטין בעצמו אמר לנו מה הוא היה.

All we had to do was listen.

כל מה שהיינו צריכים לעשות זה להקשיב לו.

When Putin said that there was no such thing as a former KGB agent,

כשפוטין אמר שאין דבר כזה סוכן ק.ג.ב לשעבר,

I knew Russia's fragile democracy was in danger.

ידעתי שהדמוקרטיה השבירה של רוסיה בסכנה.

When Putin said that the collapse of the Soviet Union

כשפוטין אמר שנפילתה של ברית המועצות

היתה האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20

was the greatest geopolitical catastrophe of the 20th century,

ידעתי ששכנותיה העצמאיות-החדשות של רוסיה,

I knew Russia’s newly independent neighbors were at risk.

נמצאות בסכנה.

And when Putin talked at the Munich Security Conference in 2007

וכשפוטין דיבר במועצת הביטחון של מינכן 2007

about a return to spheres of influence,

על חזרה לספרות של השפעה,

I knew he was ready to launch his plan.

ידעתי שהוא מוכן להתניע את תכניתו.

It was the language from the Molotov-Ribbentrop Pact, 1939.

זו היתה השפה של הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, 1939.

השפה שהיטלר וסטאלין השתמשו בה כדי לחלק את אירופה.

The language Hitler and Stalin used to divide Europe.

ושנה לאחר מכן, ב-2008,

And a year later, in 2008,

Putin invaded the Republic of Georgia.

פוטין פלש לרפובליקה של גיאורגיה.

2014, Ukraine.

2014 – אוקראינה.

It's a paradox, isn't it?

זה פרדוקס, לא כן?

Dictators lie about everything they have done,

דיקטטורים משקרים לגבי כל מה שהם עשו,

but often they tell us exactly what they're going to do.

אבל לעתים קרובות הם אומרים לנו בדיוק מה הם עומדים לעשות.

צריך רק להקשיב

Just listen.

כל מי שמופתע אל מול פשעי המלחמה של פוטין באוקראינה

Anyone who is surprised at Putin's war crimes in Ukraine

כנראה אינו מודע לרקורד הארוך שלו,

must not be aware about his long record,

החל במלחמה הצ’צ’נית השנייה בגרוזני

beginning with the Second Chechen War in Grozny more than two decades ago.

לפני יותר משני עשורים.

Vladimir Putin has been a war criminal from the start.

ולדימיר פוטין היה פושע מלחמה מאז ומעולם.

So in 2005, still being ranked number one,

אז ב-2005, כשאני עדיין מדורג במקום הראשון,

I retired from professional chess

פרשתי משמחט מקצועני

to form a pro-democracy, anti-Putin movement in Russia.

כדי להקים ברוסיה תנועה פרו-דמוקרטית אנטי-פוטינית ברוסיה.

As you could see, it didn't go so well.

כפי שאתם רואים,

זה זה לא ממש הצליח. (צחוק)

But it was not about winning or losing.

אבל העניין לא היה ניצחון או הפסד.

I knew it was my moral duty

ידעתי שזו חובתי המוסרית

in keeping with the slogan of Soviet dissidents:

ברוח הסיסמה של מתנגדי המשטר הסובייטי:

"Do what you must and so be it."

“עשו את מה שאתם חייבים, ויהיה מה שיהיה.”

Ah, my friends and critics both kept telling me,

חבריי ומבקריי כל הזמן אמרו לי,

"Gary, you are a chess player, you're not a politician.

“גארי, אתה שחקן שחמט, אתה לא פוליטיקאי.

This is not chess.

זה לא שחמט.

You see everything in black and white.

אתה רואה הכל בשחור ולבן.

Politics are gray.

פוליטיקה היא אפורה.

You have to compromise."

אתה חייב להתפשר.”

Really?

באמת?

Those who peacefully marched with me for free Russia

אלה שצעדו איתי למען רוסיה חפשיה,

are either in exile, like me.

או שהם בגלות, כמוני,

Or in jail, like Alexei Navalny.

או בבית סוהר, כמו אלכסיי נבלני,

Or even murdered like Boris Nemtsov.

או שהם אפילו נרצחו כמו בוריס נמצוב.

Compromise?

פשרה?

Not black and white?

לא שחור לבן?

Are you sure?

אתם בטוחים?

Compromise with this?

להתפשר עם זה?

You cannot look at the images from Ukraine in recent weeks

לא ניתן להסתכל על התמונות שמגיעות מאוקראינה בשבועות האחרונים

ולהגיד שאין רוע טהור.

and say there is no pure evil.

Mariupol destroyed, Bucha slaughtered,

מאריופול הושמדה, בוצ’ה נשחטה,

Kramatorsk train station massacred.

תחנת הרכבת בקראמטורסק נטבחה.

And worse is yet to come.

והגרוע יותר עוד בדרך.

And these horrors are not from Poland in 1945.

והזוועות האלה הם לא מפולין ב-1945.

Not from Rwanda in 1994.

לא מרואנדה ב-1994.

Not Aleppo 2016.

לא חאלב 2016.

This is Europe this week.

זוהי אירופה השבוע.

How could this happen?

איך זה יכול לקרות?

How did we forget what evil can do?

איך שכחנו מה רוע יכול לחולל?

We have lost the generation that saw World War II firsthand.

איבדנו את הדור שראה את מלחמת העולם ה-II במו עיניו.

או שאנחנו מייחדים את הרוע המוחלט לסיפורת.

Otherwise we reserve absolute evil for fiction.

In fables, they believe in true evil.

באגדות, מאמינים ברוע אמיתי.

Good is harder to define.

את הטוב קשה יותר להגדיר.

There is no pure good.

אין טוב טהור.

If anyone says they know what pure good is,

אם מישהו טוען שהוא יודע מהו הטוב הטהור,

it's probably evil.

זה בטח רוע.

(Laughter)

(צחוק)

In fantasy tales of hobbits and elves and dwarves,

בסיפורי פנטזיה על הוביטים ושדונים וגמדים,

there was an idea that good comes in different forms and shapes,

היתה תפיסה שהטוב בא בשלל צורות,

often in conflict.

לפעמים סותרות.

But they had to be united when facing absolute evil.

אבל שעליהם להיות מאוחדים אל מול רוע מוחלט.

Good will disagree.

הטוב יכול לא להסכים.

Evil says, "No more disagreements ever."

הרוע אומר, “אין יותר מחלוקות לעולם.”

That was life in real Mordor, the Soviet Union.

אלה היו החיים במורדור האמיתית, בריה“מ.

That's what Putin wants for Russia and the world.

זה מה שפוטין רוצה עבור רוסיה והעולם.

We celebrated the end of the Cold War, but for too long,

חגגנו את סיומה של המלחמה הקרה, אבל יותר מדי זמן.

שכחנו שהרוע לא נוהג למות.

we forgot that evil doesn’t die.

אפשר לקבור אותו לזמן מה תחת הריסות חומת ברלין,

It can be buried for a while under the rubble of the Berlin Wall,

אבל הוא צומח בחזרה דרך חריצי האדישות שלנו.

but it grows back through the cracks of our apathy.

We called it diplomacy

קראנו לזה דיפלומטיה

when Putin was embraced by the leaders of the free world

כשפוטין חובק על ידי מנהיגי העולם החופשי

as equal despite his crimes.

כשווה בין שווים, על אף פשעיו.

We called it engagement

קראנו לזה השתלבות

when we bought trillions of dollars in Russian oil and gas,

כשרכשנו טריליוני דולרים של דלק וגז רוסיים,

money that built Putin's police state and his war machine.

כסף שבנה את מדינת המשטרה של פוטין ומכונת המלחמה שלו.

Let us call these things what they are:

בואו נקרא לדברים בשמם:

it was appeasement, it was collaboration.

זו היתה התחנפות, זה היה שיתוף פעולה.

These days, we prefer to focus on domestic issues.

כיום, אנחנו מעדיפים להתרכז בענייני פנים.

We argue about the past,

אנחנו מתווכחים על העבר,

we fantasize about the future

מפנטזים על העתיד

while ignoring the present.

ובד בבד מתעלמים מהווה.

Once the move is made

ברגע שהמהלך קורה

you cannot change it.

לא ניתן לשנות אותו.

Acknowledge the wrongdoings of the past,

צריך להכיר בכישלונות העבר,

but do not pretend it can be fixed.

אבל לא להעמיד פנים שניתן לתקן את העבר.

It's the present that must be fixed.

זה דווקא ההווה שחייבים לתקנו.

The heroes of the past were far from perfect.

גיבורי העבר היו רחוקים מלהיות מושלמים.

But the world we live in is better because of them.

אבל העולם בו אנו חיים, טוב יותר בזכותם.

We too cannot be perfect.

גם אנחנו, איננו יכולים להיות מושלמים.

But we must always try to be better.

אבל עלינו לנסות תמיד להיות טובים יותר.

As a chess player,

כשחקן שחמט,

I know that strategy is the future impact of present decisions.

אני יודע שאסטרטגיה היא ההשפעה העתידית של החלטות בהווה.

ככל שתכניותינו יהיו מרשימות,לשניים, חמישה או אף לעשרה מהלכים קדימה,

However grand our plans are for two, five, even ten moves ahead,

בסוף, המהלך שאנחנו עושים עכשיו יקבע את אותו עתיד.

it's the move that we make now that determines that future.

אוקראינה נמצאת עכשיו בחזית

Ukraine is now on the front line of the war,

global war of freedom against tyranny.

המלחמה הגלובאלית על החופש נגד העריצות.

The war the free world didn't want to admit existed.

המלחמה שעולם החופשי לא רצה להודות בקיומה.

It cannot be ignored any longer.

לא ניתן להתעלם ממנה עוד.

Brave Ukrainians

אוקראינים אמיצים

are fighting like hell and dying right now

נלחמים בלהט ומתים ממש עכשיו

to remind us not to take liberty for granted.

כדי להזכיר לנו לכולנו,

לא לקחת את החירות כדבר מובן מאליו.

Putin,

פוטין, כמו כל דיקטטור לפניו, המעיט בערך הרצון החופשי של אנשים חופשיים.

like every dictator before him,

underestimated the free will of free people.

מגיע להם כל כלי נשק,

They deserve every weapon,

every resource

כל משאב,

to win this war.

שנדרש כדי לנצח במלחמה הזו.

Because they're fighting for us.

מכיוון שהם נלחמים עבורנו.

Not only for the whole and free Ukraine.

לא רק למען אוקראינה השלמה והחופשית.

Everyone who told me a decade ago I was wrong,

כל מי שאמר לי לפני עשור שאני טועה,

now is telling I'm right.

אומר לי עכשיו שאני צודק.

Unfortunately.

למרבה הצער.

But we're still repeating the same mistakes

אבל אנחנו עדיין חוזרים על אותן טעויות

of thinking that we can muddle through

עם החשיבה שאנחנו יכולים פשוט להסתדר עם זה איכשהו

without taking risks, without taking a stand.

מבלי להסתכן, מבלי לנקוט עמדה.

The price of stopping a dictator always goes up with every delay,

מחיר עצירתו של דיקטטור, תמיד עולה עם כל דחייה,

עם כל היסוס.

every hesitation.

Meeting evil halfway,

לפגוש את הרוע באמצע,

it's still a victory for evil.

זה עדיין ניצחון לרוע.

Evil tempts us with our weakness,

הרוע מפתה אותנו דרך החולשות שלנו,

with our desire for comfort, being comfortable,

דרך הרצון העז שלנו שיהיה לנו נוח,

cautious, rational, civilized.

שנהיה זהירים, רציונאליים, מתורבתים.

What kind of civilization [are we] fighting for,

למען איזו אנושות אנו נלחמים,

if we allow war crimes and genocide again?

אם אנחנו שוב מתירים פשעי מלחמה ורצח עם?

What kind of world are we leaving for our children and grandchildren

איזה עולם אנחנו משאירים לילדינו ולנכדינו

if we only talk of the past and the future

אם אנחנו רק מדברים על העבר והעתיד

while ignoring murder and misery in the present?

בעוד שאנחנו מתעלמים מרצח וסבל בהווה?

This is not chess.

זה לא שחמט.

This is not a battle between opposite colors,

זה לא קרב בין צבעים מנוגדים,

but of opposite values.

אלא בין ערכים מנוגדים.

Freedom, life and love

חופש, חיים ואהבה

versus tyranny, death and hatred.

נגד עריצות, מוות ושנאה.

This is not chess.

זה לא שחמט.

But sometimes things are black and white.

אבל לפעמים הדברים הם כן שחור ולבן.

Sometimes you have to fight for what you believe.

לפעמים חייבים להילחם על הדבר שבו מאמינים.

Or you lose it.

או שמאבדים אותו.

This is not chess.

זה לא שחמט.

There are no draws, no compromises in our battle with true evil.

אין תיקו, אין פשרות בקרב נגד הרשע הטהור.

It's win or lose.

זה לנצח או להפסיד.

And so we must fight.

ועל כן עלינו להילחם.

And so we must win.

ועל כן עלינו לנצח.

(Ukrainian) Slava Ukraini!

(אוקראינית) סלאבה אוקראיני!

Glory to Ukraine.

יחי אוקראינה.

Glory to freedom.

יחי החופש.

Thank you.

תודה

(Applause)

(מחיאות כפיים)