Verna Myers: How to overcome our biases? Walk boldly toward them

מתרגם: hila scherba מבקר: Ido Dekkers

I was on a long road trip this summer,

הייתי בטיול ארוך בדרכים בקיץ האחרון

and I was having a wonderful time listening

ונהניתי מאוד להקשיב

to the amazing Isabel Wilkerson's "The Warmth of Other Suns."

לשיר המדהים של איזבל ווילקרסון "חום של שמשות אחרות"

It documents six million black folks fleeing the South from 1915 to 1970

הוא מתעד שש מיליון אנשים שחורים נמלטים מהדרום בין 1915 ל-1970

looking for a respite from all the brutality

בחיפוש אחר מנוחה מכל האכזריות

and trying to get to a better opportunity up North,

ומנסים לקבל הזדמנות טובה יותר בצפון,

and it was filled with stories of the resilience and the brilliance

והוא היה מלא בסיפורים על התושיה ועל החוכמה

of African-Americans,

של האפרו אמריקאים,

and it was also really hard to hear all the stories of the horrors

והיה גם מאוד קשה לשמוע את כל סיפורי הזוועות

ואת הצניעות ואת כל ההשפלות.

It was especially hard to hear about the beatings and the burnings

היה קשה במיוחד לשמוע על המכות והשריפות

and the lynchings of black men.

והלינץ' שנעשה בגברים שחורים.

And I said, "You know, this is a little deep.

ואני אמרתי, "יודעת מה, זה קצת עמוק"

I need a break. I'm going to turn on the radio."

"אני צריכה הפסקה. אני אדליק את הרדיו"

I turned it on, and there it was:

הדלקתי אותו, והנה זה היה:

Ferguson, Missouri,

פרגוסון, מיזורי,

Michael Brown,

מייקל בראון,

18-year-old black man,

בחור שחור בן 18,

unarmed, shot by a white police officer, laid on the ground dead,

לא חמוש, נורה על ידי שוטר לבן, שוכב מת על הרצפה,

blood running for four hours

דם זורם במשך ארבע שעות

while his grandmother and little children and his neighbors watched in horror,

בזמן שסבתא שלו וילדים קטנים והשכנים שלו צופים באימה,

and I thought,

ואני חשבתי,

here it is again.

הנה זה שוב.

This violence, this brutality against black men

האלימות, האכזריות כנגד גברים שחורים

has been going on for centuries.

נמשכת לאורך מאות שנים.

I mean, it's the same story. It's just different names.

אני מתכוונת, זה אותו סיפור. זה פשוט שמות שונים.

It could have been Amadou Diallo.

זה יכול היה להיות אמדו דיאלו.

It could have been Sean Bell.

זה יכול היה להיות שון בל.

It could have been Oscar Grant.

זה יכול היה להיות אוסקר גרנט.

It could have been Trayvon Martin.

זה יכול היה להיות טרייבון מרטין.

This violence, this brutality,

האלימות הזו, האכזריות הזו.

is really something that's part of our national psyche.

זה באמת משהו שהוא חלק מהתודעה הלאומית שלנו.

It's part of our collective history.

זה חלק מההיסטוריה הכוללנית שלנו.

What are we going to do about it?

מה אנחנו הולכים לעשות לגבי זה?

You know that part of us that still crosses the street,

אתם מכירים את החלק הזה בנו שעדיין חוצה את הרחוב,

locks the doors,

נועל את הדלתות,

clutches the purses,

תופס את תיקי היד שלנו,

when we see young black men?

כשאנחנו רואים גבר שחור צעיר?

That part.

החלק הזה.

I mean, I know we're not shooting people down in the street,

זאת אומרת, אני יודעת שאנחנו לא יורים באנשים ברחוב,

but I'm saying that the same stereotypes and prejudices

אבל אני אומרת שאותם סטריאוטיפים ודעות קדומות

that fuel those kinds of tragic incidents

שמלבים סוגים כאלה של מקרים טרגיים

are in us.

הם בתוכנו.

We've been schooled in them as well.

אנחנו חונכנו בהם גם כן.

I believe that we can stop these types of incidents,

אני מאמינה שאנחנו יכולים לעצור מקרים מסוג זה,

these Fergusons from happening,

את מקרי פרגוסון האלו מלהתרחש,

by looking within and being willing to change ourselves.

על ידי הסתכלות פנימה ולהיות מוכנים לשנות את עצמנו.

So I have a call to action for you.

אז יש לי קריאה לפעולה בשבילכם.

There are three things that I want to offer us today to think about

יש שלושה דברים שאני רוצה להציע לנו היום לחשוב עליהם

as ways to stop Ferguson from happening again;

כדרכים לעצור מקרים כמו בפרגוסון מלהתרחש שוב;

three things that I think will help us

שלושה דברים שאני חושבת שיעזרו לנו

reform our images of young black men;

לתקן את איך שאנחנו רואים גברים שחורים צעירים;

three things that I'm hoping will not only protect them

שלושה דברים שאני מקווה שלא רק יגנו עליהם

but will open the world so that they can thrive.

אלא גם יפתחו את העולם כדי שהם יוכלו לשגשג.

Can you imagine that?

אתם יכולים לדמיין את זה?

Can you imagine our country embracing young black men,

אתם יכולים לדמיין את הארץ שלנו מחבקת צעירים שחורים,

seeing them as part of our future, giving them that kind of openness,

רואה אותם כחלק מהעתיד, נותנת להם סוג כזה של פתיחות,

that kind of grace we give to people we love?

סוג כזה של חסד שאנחנו נותנים לאנשים שאנחנו אוהבים?

How much better would our lives be? How much better would our country be?

כמה החיים שלנו ישתפרו? כמה הארץ שלנו תשתפר?

Let me just start with number one.

תנו לי להתחיל במספר אחד.

We gotta get out of denial.

אנחנו חייבים להפסיק להכחיש.

Stop trying to be good people.

תפסיקו לנסות להיות אנשים טובים.

We need real people.

אנחנו צריכים אנשים אמיתיים.

You know, I do a lot of diversity work,

אתם יודעים, אני עושה הרבה עבודת גיוון,

and people will come up to me at the beginning of the workshop.

ואנשים באים אליי בתחילת הסדנה.

They're like, "Oh, Ms. Diversity Lady, we're so glad you're here" --

הם אומרים לי, "הו, גברת גיוון, אנחנו כל כך שמחים שאת פה.."

(Laughter) --

(צחוק)

"but we don't have a biased bone in our body."

"אבל אין לנו עצם אחת של דעות קדומות בגוף."

And I'm like, "Really?

ואני עונה, "באמת?"

Because I do this work every day, and I see all my biases."

"כי אני עושה את העבודה הזו כל יום ואני רואה את כל הדעות הקדומות שלי."

I mean, not too long ago, I was on a plane

זאת אומרת, לפני זמן לא רב, אני הייתי על מטוס

and I heard the voice of a woman pilot coming over the P.A. system,

ושמעתי את הקול של הטייסת במערכת הכריזה,

and I was just so excited, so thrilled.

ואני הייתי כל כך נרגשת, כל כך נרעשת.

I was like, "Yes, women, we are rocking it.

אני הייתי כזה - "כן, נשים, אנחנו "קורעות" את זה.

We are now in the stratosphere."

אנחנו עכשיו בסטראטוספרה."

It was all good, and then it started getting turbulent and bumpy,

והכל היה טוב, ואז התחילו להיות כיסי אוויר וקפיצות,

and I was like,

ואני הייתי כזה,

"I hope she can drive."

"אני מקווה שהיא יכולה לנהוג."

(Laughter)

(צחוק)

I know. Right.

אני יודעת. נכון.

But it's not even like I knew that was a bias

אבל זה לא שאפילו ידעתי שזו הייתה דעה קדומה

until I was coming back on the other leg and there's always a guy driving

עד שחזרתי בפעם השניה ותמיד יש גבר שנוהג

and it's often turbulent and bumpy,

ובדר"כ יש כיסי אוויר וקפיצות,

and I've never questioned the confidence of the male driver.

ואני מעולם לא פיקפקתי בביטחון של הנהג הגברי.

The pilot is good.

הטייס הוא טוב.

Now, here's the problem.

עכשיו, הנה הבעיה.

If you ask me explicitly, I would say, "Female pilot: awesome."

אם תשאלו אותי במפורש, אני אגיד, "נשים טייסות: מדהים."

But it appears that when things get funky and a little troublesome, a little risky,

אבל נראה שכשהדברים נהיים קצת לא שגרתיים וקצת בעייתיים, קצת מסוכנים,

I lean on a bias that I didn't even know that I had.

אני נשענת על דעה קדומה שאפילו לא ידעתי שיש לי.

You know, fast-moving planes in the sky,

אתם יודעים, מטוסים שנעים במהירות בשמיים,

I want a guy.

אני רוצה גבר.

That's my default.

זו ברירת המחדל שלי.

Men are my default.

גברים הם ברירת המחדל שלי.

Who is your default?

מי היא ברירת המחדל שלכם?

Who do you trust?

על מי אתם סומכים?

Who are you afraid of?

ממי אתם מפחדים?

Who do you implicitly feel connected to?

למי אתם מרגישים מחוברים לחלוטין?

Who do you run away from?

ממי אתם בורחים?

I'm going to tell you what we have learned.

אני הולכת להגיד לכם מה למדנו.

The implicit association test, which measures unconscious bias,

מבחן הקישורים העקיפים, שמודד העדפות לא מודעות,

you can go online and take it.

אתם יכולים להיכנס לאינטרנט ולעשות אותו.

Five million people have taken it.

5 מיליון אנשים עשו אותו.

Turns out, our default is white. We like white people.

מתברר, ברירת המחדל שלנו היא לבן. אנחנו אוהבים אנשים לבנים.

We prefer white. What do I mean by that?

אנחנו מעדיפים לבן. למה אני מתכוונת בזה?

When people are shown images of black men and white men,

כשמראים לאנשים תמונות של גברים שחורים ולבנים

we are more quickly able to associate

אנחנו יכולים לקשר מהר יותר

that picture with a positive word, that white person with a positive word,

את התמונה עם מילה חיובית, את האדם הלבן עם המילה החיובית,

than we are when we are trying to associate

מאשר כשאנחנו מנסים לקשר

positive with a black face, and vice versa.

מילה חיובית עם פנים שחורות, ולהיפך.

When we see a black face,

כשאנחנו רואים פנים שחורות,

it is easier for us to connect black with negative

קל לנו יותר לקשר שחור עם שלילי

than it is white with negative.

מאשר כשזה לבן עם שלילי.

Seventy percent of white people taking that test prefer white.

70 אחוז מהאנשים הלבנים שעושים את המבחן מעדיפים לבן.

Fifty percent of black people taking that test prefer white.

50 אחוז מהאנשים השחורים שעושים את המבחן מעדיפים לבן.

You see, we were all outside when the contamination came down.

אתם מבינים, כולנו היינו בחוץ כשהזיהום הגיע.

What do we do about the fact that our brain automatically associates?

מה אנחנו עושים עם העובדה שהמוח שלנו מקשר באופן אוטומטי?

You know, one of the things that you probably are thinking about,

אתם יודעים, אחד הדברים שאתם בטח חושבים עליו,

and you're probably like, you know what,

ואתם בטח כזה - יודעת מה,

I'm just going to double down on my color blindness.

אני פשוט אשקיע יותר בעיוורון הצבעים שלי.

Yes, I'm going to recommit to that.

כן, אני הולך להתחייב לזה מחדש.

I'm going to suggest to you, no.

אני הולכת להגיד לכם, לא.

We've gone about as far as we can go trying to make a difference

אנחנו הלכנו כבר בערך הכי רחוק שאנחנו יכולים בניסיון ליצור שינוי

trying to not see color.

בניסיון לא לראות צבע.

The problem was never that we saw color. It was what we did when we saw the color.

הבעיה אף פעם לא הייתה שאנחנו רואים צבע. היא הייתה מה שעשינו כשראינו את הצבע.

It's a false ideal.

זה אידיאל שקרי.

And while we're busy pretending not to see,

ובזמן שאנחנו עסוקים בלהעמיד פנים שאנחנו לא רואים,

we are not being aware of the ways in which racial difference

אנחנו לא מודעים לדרכים שבהם הבדל גזעי

is changing people's possibilities, that's keeping them from thriving,

משנה אפשרויות של אנשים, שמונע מהם מלשגשג,

and sometimes it's causing them an early death.

ולפעמים זה גורם להם למוות בטרם עת.

So in fact, what the scientists are telling us is, no way.

אז למעשה, מה שהמדענים אומרים לנו הוא, אין סיכוי.

Don't even think about color blindness.

אל תחשבו אפילו על עיוורון צבעים.

In fact, what they're suggesting is,

למעשה, מה שהם מציעים הוא,

stare at awesome black people.

לבהות באנשים שחורים מדהימים.

(Laughter)

(צחוק)

Look at them directly in their faces and memorize them,

להסתכל עליהם ישר בפנים ולשנן אותם,

because when we look at awesome folks who are black,

מכיוון שכשאנחנו רואים אנשים מדהימים שהם שחורים

it helps to dissociate

זה עוזר להפריד

the association that happens automatically in our brain.

את הקישור האוטומטי במוח שלנו.

Why do you think I'm showing you these beautiful black men behind me?

למה אתם חושבים שאני מראה לכם את הגברים השחורים היפים האלה מאחוריי?

There were so many, I had to cut them.

היו כל כך הרבה, הייתי צריכה לחתוך אותם.

Okay, so here's the thing:

אוקיי, אז הנה העניין:

I'm trying to reset your automatic associations about who black men are.

אני מנסה לאתחל את הקישורים האוטומטיים שלכם על מי הם גברים שחורים.

I'm trying to remind you

אני מנסה להזכיר לכם

that young black men grow up to be amazing human beings

שבחורים שחורים צעירים גדלים להיות בני אדם מדהימים

who have changed our lives and made them better.

ששינו את חיינו והפכו אותם לטובים יותר.

So here's the thing.

אז הנה העניין.

The other possibility in science,

האפשרות השנייה במדע,

and it's only temporarily changing our automatic assumptions,

והיא משנה רק באופן זמני את ההנחות האוטומטיות שלנו,

but one thing we know

אבל דבר אחד שאנחנו יודעים

is that if you take a white person who is odious that you know,

הוא שאם אתם לוקחים אדם לבן דוחה שאתם מכירים,

and stick it up next to a person of color,

ומעמידים אותו ליד אדם לא לבן,

a black person, who is fabulous,

אדם שחור, שהוא מדהים,

then that sometimes actually causes us to disassociate too.

אז לפעמים זה גם גורם לנו לעשות את ההפרדה.

So think Jeffrey Dahmer and Colin Powell.

אז תחשבו - ג'פרי דאהמר וקולין פאוול.

Just stare at them, right? (Laughter)

פשוט תסתכלו עליהם, כן? (צחוק)

But these are the things. So go looking for your bias.

אבל אלה הדברים. אז תלכו לחפש אחר הדעות הקדומות שלכם.

Please, please, just get out of denial and go looking for disconfirming data

בבקשה, בבקשה, פשוט תצאו מההכחשה ולכו לחפש אחר מידע שיפריך,

that will prove that in fact your old stereotypes are wrong.

שיוכיח לכם למעשה שהדעות הקדומות שלכם שגויות.

Okay, so that's number one: number two,

אוקיי, אז זה היה מספר אחד: מספר שניים,

what I'm going to say is move toward young black men instead of away from them.

מה שאני הולכת להגיד זה תנועו לכיוון בחורים שחורים צעירים במקום להתרחק מהם.

It's not the hardest thing to do,

זה לא דבר שכל כך קשה לעשות,

but it's also one of these things

אבל זה גם אחד מהדברים האלה

where you have to be conscious and intentional about it.

שצריך להיות מודע לעצמך ומלא כוונה.

You know, I was in a Wall Street area one time several years ago

אני הייתי באיזור וול סטריט פעם אחת לפני כמה שנים

when I was with a colleague of mine, and she's really wonderful

כשהייתי עם עמיתה שלי, והיא באמת נפלאה

and she does diversity work with me and she's a woman of color, she's Korean.

והיא עושה עבודת מגוון איתי והיא אישה לא לבנה, היא קוריאנית.

And we were outside, it was late at night,

והיינו בחוץ, היה מאוחר בלילה,

and we were sort of wondering where we were going, we were lost.

ותהינו לאן אנחנו הולכות, היינו אבודות.

And I saw this person across the street, and I was thinking, "Oh great, black guy."

וראיתי איזה אדם מעבר לרחוב, וחשבתי,"הו יופי, גבר שחור."

I was going toward him without even thinking about it.

הלכתי לקראתו בלי לחשוב על זה בכלל.

And she was like, "Oh, that's interesting."

והיא הייתה כזה, "הו, זה מעניין."

The guy across the street, he was a black guy.

הגבר בצד השני של הרחוב, הוא היה גבר שחור.

I think black guys generally know where they're going.

אני חושבת שגברים שחורים בדרך כלל יודעים לאן הם הולכים.

I don't know why exactly I think that, but that's what I think.

אני לא יודעת למה בדיוק אני חושבת את זה, אבל זה מה שאני חושבת.

So she was saying, "Oh, you were going, 'Yay, a black guy'?"

אז היא אמרה, "הו, את חשבת, 'יש בחור שחור'?"(בשמחה)

She said, "I was going, 'Ooh, a black guy.'"

היא אמרה, "אני חשבתי, 'הוו, בחור שחור'" (בפחד)

Other direction. Same need, same guy, same clothes,

לכיוון השני. אותו צורך, אותו בחור, אותם בגדים,

same time, same street, different reaction.

אותו זמן, אותו רחוב, תגובה שונה.

And she said, "I feel so bad. I'm a diversity consultant.

והיא אמרה - "אני מרגישה כל כך רע. אני יועצת מגוון.

I did the black guy thing. I'm a woman of color. Oh my God!"

אני עשיתי את הקטע עם הבחור השחור. אני אישה לא לבנה. הו אלוהים!"

And I said, "You know what? Please. We really need to relax about this."

ואני אמרתי - "את יודעת מה? בבקשה. אנחנו ממש צריכות להירגע בעניין הזה."

I mean, you've got to realize I go way back with black guys.

זאת אומרת, צריך להבין שיש לי היסטוריה ארוכה עם גברים שחורים.

(Laughter)

(צחוק)

My dad is a black guy. You see what I'm saying?

אבא שלי הוא בחור שחור. אתם מבינים למה אני מתכוונת?

I've got a 6'5" black guy son. I was married to a black guy.

יש לי בן שחור בגובה 1.96 מ'. הייתי נשואה לבחור שחור.

My black guy thing is so wide and so deep

העניין שלי עם בחורים שחורים הוא כל כך רחב וכל כך עמוק

that I can pretty much sort and figure out who that black guy is,

שאני פחות או יותר יכולה למיין ולפענח מי הגבר השחור הזה.

and he was my black guy.

והוא היה הגבר השחור שלי.

He said, "Yes, ladies, I know where you're going. I'll take you there."

הוא אמר - "כן, גבירותיי, אני יודע לאן אתן הולכות. אני אקח אתכן לשם."

You know, biases are the stories we make up about people

אתם יודעים, דעות קדומות זה הסיפורים שאנחנו ממציאים על אנשים

before we know who they actually are.

לפני שאנחנו יודעים מי הם באמת.

But how are we going to know who they are

אבל איך אנחנו נדע מי הם

when we've been told to avoid and be afraid of them?

אם אמרו לנו להתעלם ולפחד מהם?

So I'm going to tell you to walk toward your discomfort.

אז אני אומרת לכם ללכת לכיוון חוסר הנוחות שלכם.

And I'm not asking you to take any crazy risks.

ואני לא אומרת לכם לקחת סיכונים מיותרים.

I'm saying, just do an inventory,

אני אומרת, רק תעשו ספירת מלאי,

expand your social and professional circles.

תרחיבו את המעגלים החברתיים והמקצועיים שלכם.

Who's in your circle?

מי במעגל שלכם?

Who's missing?

מי חסר?

How many authentic relationships

כמה מערכות יחסים אמיתיות

do you have with young black people, folks, men, women?

יש לכם עם אנשים שחורים צעירים, גברים, נשים?

Or any other major difference from who you are

או כל אחד עם הבדל מהותי ממי שאתם

and how you roll, so to speak?

ואיך שאתם "זורמים", במרכאות?

Because, you know what? Just look around your periphery.

כי, אתם יודעים מה? פשוט תסתכלו על הסביבה שלכם.

There may be somebody at work, in your classroom,

יכול להיות מישהו בעבודה, בכיתה,

in your house of worship, somewhere, there's some black young guy there.

בבית התפילה שלכם, איפשהו, יש איזה בחור שחור צעיר שם.

And you're nice. You say hi.

ואתם נחמדים. אתם אומרים שלום.

I'm saying go deeper, closer, further, and build the kinds of relationships,

אני אומרת יכנסו עמוק יותר, קרוב יותר, רחוק יותר, ותבנו את סוגי היחסים האלה,

the kinds of friendships that actually cause you to see the holistic person

סוגי היחסים שבאמת גורמים לכם לראות את האדם בכללותו

and to really go against the stereotypes.

ובאמת ללכת כנגד הסטריאוטיפים שלכם.

I know some of you are out there,

אני יודעת שחלק מכם כבר שם,

אני יודעת כי יש לי כמה חברים לבנים שיגידו,

"You have no idea how awkward I am.

"אין לך מושג כמה נבוך אני.

Like, I don't think this is going to work for me.

כאילו, אני לא חושב שזה יעבוד בשבילי.

I'm sure I'm going to blow this."

אני בטוח אהרוס את זה."

Okay, maybe, but this thing is not about perfection. It's about connection.

בסדר, אולי.. אבל הדבר הזה הוא לא על שלמות. הוא על חיבור.

And you're not going to get comfortable before you get uncomfortable.

ואתם לא הולכים להרגיש בנוח לפני שתרגישו לא בנוח.

I mean, you just have to do it.

זאת אומרת, אתם פשוט צריכים לעשות את זה.

And young black men, what I'm saying is

וגברים שחורים צעירים, מה שאני אומרת זה

if someone comes your way, genuinely and authentically, take the invitation.

אם מישהו בא לקראתך, באמת ובתמים, קבל את ההזמנה.

Not everyone is out to get you.

לא כולם באים לפגוע בך.

Go looking for those people who can see your humanity.

לך תחפש את האנשים שיכולים לראות את האנושיות שלך.

You know, it's the empathy and the compassion

אתם יודעים, זו האמפתיה והחמלה

that comes out of having relationships with people who are different from you.

שבאה מליצור קשרים עם אנשים שהם שונים ממך.

Something really powerful and beautiful happens:

משהו באמת עוצמתי ויפה מתרחש:

you start to realize that they are you,

אתם מתחילים להבין שהם אתם,

that they are part of you, that they are you in your family,

שהם חלק מכם, שהם במשפחה שלכם,

and then we cease to be bystanders

ואז אנחנו מפסיקים להיות צופים מהצד.

and we become actors, we become advocates,

ואנחנו הופכים לשחקנים, אנחנו הופכים לסנגורים,

and we become allies.

אנחנו הופכים לבני ברית.

So go away from your comfort into a bigger, brighter thing,

אז תצאו מאזור הנוחות למשהו גדול יותר, בהיר יותר.

because that is how we will stop another Ferguson from happening.

כי זו הדרך שבה נמנע מעוד מקרה פרגוסון מלקרות.

That's how we create a community

ככה אנחנו יוצרים קהילה

where everybody, especially young black men, can thrive.

שבה כולם, ובמיוחד גברים שחורים צעירים, יכולים לשגשג.

So this last thing is going to be harder,

אז הדבר האחרון הולך להיות קשה יותר,

and I know it, but I'm just going to put it out there anyway.

ואני יודעת את זה, אבל אני פשוט הולכת לשים את זה באוויר בכל מקרה.

When we see something, we have to have the courage to say something,

כשאנחנו רואים משהו, חייב להיות לנו האומץ להגיד משהו,

even to the people we love.

אפילו לאנשים שאנחנו אוהבים.

You know, it's holidays and it's going to be a time

אתם יודעים, זה החגים ויהיה איזשהו רגע

when we're sitting around the table and having a good time.

שאנחנו נשב מסביב לשולחן ונהנה.

Many of us, anyways, will be in holidays,

רבים מאיתנו, בכל אופן, יהיו בחופשה,

and you've got to listen to the conversations around the table.

ואתם צריכים להקשיב לשיחות מסביב לשולחן.

You start to say things like, "Grandma's a bigot."

אתם מתחילים להגיד דברים כמו - "סבתא היא גזענית."

(Laughter)

(צחוק)

"Uncle Joe is racist."

"דוד ג'ו הוא גזען."

And you know, we love Grandma and we love Uncle Joe. We do.

ואתם יודעים, אנחנו אוהבים את סבתא ואנחנו אוהבים את דוד ג'ו. באמת.

We know they're good people, but what they're saying is wrong.

אנחנו יודעים שהם אנשים טובים, אבל מה שהם אומרים הוא שגוי.

And we need to be able to say something, because you know who else is at the table?

ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לומר משהו, כי אתם יודעים מי עוד יושב ליד השולחן?

The children are at the table.

הילדים ליד השולחן.

And we wonder why these biases don't die, and move from generation to generation?

ואנחנו תוהים איך הדעות הקדומות האלו לא מתות, וממשיכות מדור לדור?

Because we're not saying anything.

כי אנחנו לא אומרים דבר.

We've got to be willing to say, "Grandma, we don't call people that anymore."

אנחנו חייבים לרצות לומר - "סבתא, אנחנו כבר לא קוראים ככה לאנשים."

"Uncle Joe, it isn't true that he deserved that.

"דוד ג'ו, זה לא נכון שזה הגיע לו.

No one deserves that."

זה לא מגיע לאף אחד."

And we've got to be willing

ואנחנו חייבים לרצות

to not shelter our children from the ugliness of racism

לא לסוכך על הילדים שלנו מפני הכיעור של גזענות

when black parents don't have the luxury to do so,

כשלהורים שחורים אין את המותרות לעשות זאת,

especially those who have young black sons.

במיוחד לא אלו שיש להם בנים שחורים.

We've got to take our lovely darlings, our future,

אנחנו חייבים לקחת את היקרים שלנו, העתיד שלנו,

and we've got to tell them we have an amazing country with incredible ideals,

ואנחנו חייבים להגיד להם שיש לנו ארץ מדהימה עם רעיונות נפלאים,

we have worked incredibly hard, and we have made some progress,

אנחנו עבדנו קשה מאוד, ועשינו קצת התקדמות,

but we are not done.

אבל אנחנו עוד לא סיימנו.

We still have in us this old stuff

עדיין יש בנו את הדברים הישנים האלו

about superiority and it is causing us

לגבי עליונות וזה גורם לנו

to embed those further into our institutions

לקבע את זה לתוך המוסדות שלנו

and our society and generations,

והחברה שלנו ודורות,

and it is making for despair

וזה גורם לייאוש

and disparities and a devastating devaluing of young black men.

ולנבדלות ולהורדת ערך הרסנית של צעירים שחורים.

We still struggle, you have to tell them,

אנחנו עדיין נאבקים, אתם צריכים להגיד להם,

with seeing both the color

עם לראות גם את הצבע

and the character of young black men,

וגם את האופי של צעירים שחורים,

but that you, and you expect them,

אבל שאתם, ואתם מצפים מהם

to be part of the forces of change in this society

להיות חלק מכוחות השינוי בתוך החברה

that will stand against injustice and is willing, above all other things,

שיעמוד מול חוסר צדק ומוכן, מעל לכל דבר אחר,

to make a society where young black men can be seen for all of who they are.

ליצור חברה שבה צעיר שחור יכול להיראות בכללותו.

So many amazing black men,

כל כך הרבה בחורים שחורים מדהימים,

those who are the most amazing statesmen that have ever lived,

אלה שהם המדינאים הגדולים שחיו אי פעם,

brave soldiers,

חיילים אמיצים,

awesome, hardworking laborers.

פועלים מדהימים וחרוצים.

These are people who are powerful preachers.

אלו הם אנשים שהם מטיפים עוצמתיים.

They are incredible scientists and artists and writers.

הם מדענים ואמנים וסופרים מדהימים.

They are dynamic comedians.

הם קומיקאים דינמיים.

They are doting grandpas,

הם סבים אוהבים,

caring sons.

בנים דואגים.

They are strong fathers,

הם אבות חזקים,

and they are young men with dreams of their own.

והם בחורים צעירים עם חלומות משל עצמם.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)