Sting: How I started writing songs again

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

(Music)

[מוסיקה]

♪ It's all there in gospels ♪

♪ הכל כתוב בספרי הבשורה: ♪

♪A Magdalene girl comes to pay her respects ♪

♪ נערה מגדלית באה לחלוק כבוד, ♪

♪ But her mind is awhirl ♪

♪ אך מוחה מסתחרר ♪

♪ When she finds the tomb empty ♪

♪ במצאה את הקבר ריק ♪

♪ Straw had been rolled ♪

♪ הקש סולק הצידה ♪

♪ Not a sign of a corpse ♪

♪ ואין זכר לגוויה ♪

♪ In the dark and the cold ♪

♪ בלילה הקר, ♪

♪ When she reaches the door ♪

♪ בהגיעה לדלת, ♪

♪ Sees an unholy sight ♪

♪ היא רואה חזיון טמא: ♪

♪ There's a solitary figure and a halo of light ♪

♪ שם דמות איש בודדת בתוך הילה של אור ♪

♪ He just carries on floating past Calvary Hill ♪

♪הוא צף וחולף לו על פני גבעת קלווארי♪

♪ In an Almighty hurry ♪

♪ בחפזון אלוהי. ♪

♪ Aye, but she might catch him still ♪

♪ כן, אך אולי היא תצליח להדביקו. ♪

♪ Tell me where are you gone, Lord ♪

♪ "אמור לי לאן נעלמת, אלי, ♪

♪ And why in such haste? ♪

♪ "ומדוע כך תיחפז?" ♪

♪ Oh don't hinder me, woman ♪

♪ "אל תעכביני, אשה, ♪

♪ I've no time to waste ♪

♪ "אין לי זמן לכלות! ♪

♪ For they're launching a boat on the morrow at noon ♪

♪ "כי מחר בצהריים תושק ספינה, ♪

♪ And I have to be there before daybreak ♪

♪ "ועלי להיות שם לפני עלות השחר, ♪

♪ Oh I cannot be missing ♪

♪ "בל ייפקד מקומי; ♪

♪ The lads'll expect me ♪

♪ "הבחורים יצפו לי. ♪

♪ Why else would the Good Lord Himself resurrect me? ♪

♪ "אחרת, מדוע החייני האל הטוב עצמו? ♪

♪ For nothing'll stop me. I have to prevail ♪

♪ "דבר לא יעצרני. עלי להצליח ♪

♪ Through the teeth of this tempest ♪

♪ "לצאת בעור-שיני מסערה זו ♪

♪ In the mouth of a gale ♪

♪ "להיחלץ מן הסופה. ♪

♪ May the angels protect me ♪

♪ "ישמרוני מלאכים, ♪

♪ If all else should fail ♪

♪ "אם הכל ייכשל ♪

♪ And the last ship sails ♪

♪ "והספינה האחרונה תפליג." ♪

♪ Oh the roar of the chains ♪

♪ הו, שאגת השרשראות ♪

♪ And the cracking of timbers ♪

♪ וקול פיצוח קורות העץ ♪

♪ The noise at the end of the world in your ears ♪

♪ רעשי סוף העולם הולמים באוזניך ♪

♪ As a mountain of steel makes its way to the sea ♪

♪ כשהר של פלדה עושה דרכו אל הים ♪

♪ And the last ship sails ♪

♪ והספינה האחרונה מפליגה. ♪

So I was born and raised

נולדתי וגדלתי

in the shadow of a shipyard

בצילה של מספנה

in a little town on the northeast coast of England.

בעיירה שבחוף הצפון-מזרחי של אנגליה.

Some of my earliest memories

באחדים מזכרונותי הראשונים

are of giant ships

מופיעות ספינות ענק

blocking the end of my street,

שסוגרות על קצהו של הרחוב שלי,

as well as the sun, for a lot of the year.

וגם מסתירות את השמש ימים רבים בשנה.

Every morning as a child,

בכל בוקר, כילד,

I'd watch thousands of men walk down that hill

ראיתי אלפי אנשים יורדים במדרון ההוא,

to work in the shipyard.

לעבודה במספנה.

I'd watch those same men

ראיתי את אותם גברים

walking back home every night.

חוזרים הביתה בכל ערב.

It has to be said, the shipyard was not

יש לציין שהמספנה

the most pleasant place to live next door to,

לא היתה המקום הכי נעים לגור בשכנותו,

or indeed work in.

או בעצם לעבוד בו.

The shipyard was noisy, dangerous,

המספנה היתה רועשת, מסוכנת,

highly toxic,

רעילה ביותר,

with an appalling health and safety record.

עם עבר איום ונורא מבחינת הבריאות והבטיחות.

Despite that, the men and women

למרות זאת, הגברים וגם הנשים שעבדו על אותן ספינות

who worked on those ships

were extraordinarily proud of the work they did,

היו גאים באופן מיוחד בעבודתם, ובצדק.

and justifiably so.

Some of the largest vessels

כמה מכלי השיט הגדולים ביותר שנבנו אי-פעם בכדור הארץ

ever constructed on planet Earth

were built right at the end of my street.

נבנו ממש בקצה הרחוב שלי.

My grandfather had been a shipwright,

סבי היה בונה אוניות, ובהיותי ילד,

and as a child,

as there were few other jobs in the town,

ובעיירה היו רק מעט מקומות עבודה אחרים,

I would wonder with some anxiety

תהיתי בחרדה מסוימת

whether that would be my destiny too.

אם זה יהיה גם גורלי.

I was fairly determined that it wouldn't be.

הייתי נחוש למדי בדעתי שלא.

I had other dreams,

היו לי חלומות אחרים,

not necessarily practical ones,

לא בהכרח מעשיים,

but at the age of eight,

אבל בגיל שמונה,

I was bequeathed a guitar.

קיבלתי בירושה גיטרה.

It was a battered old thing

זה היה חפץ ישן וחבוט

with five rusty strings, and was out of tune,

עם חמישה מיתרים חלודים, ומזייפת,

but quickly I learned to play it

אבל למדתי במהרה לנגן בה

and realized that I'd found a friend for life,

ותפשתי שמצאתי חברה לחיים,

an accomplice, a co-conspirator

בת-לוויה, שותפה למזימתי להימלט

in my plan to escape from this surreal

מן הנוף התעשייתי והסוריאליסטי הזה.

industrial landscape.

Well, they say if you dream something hard enough,

אומרים שאם חולמים על משהו חזק מספיק, הוא יתגשם.

it will come to pass.

Either that, or I was extremely lucky,

אולי זה נכון, ואולי היה לי מזל יוצא-דופן,

but this was my dream.

אבל זה היה חלומי.

I dreamt I would leave this town,

חלמתי לעזוב את העיירה,

and just like those ships,

ובדיוק כמו אותן ספינות שהושקו לים,

once they were launched, I'd never come back.

לעולם לא לחזור.

I dreamt I'd become a writer of songs,

חלמתי להיעשות לכותב שירים,

that I would sing those songs

לשיר את השירים האלה לפני קהלי ענק בכל העולם,

to vast numbers of people all over the world,

that I would be paid extravagant amounts of money,

לקבל בתמורה כמויות כסף מוגזמות,

that I'd become famous,

להתפרסם,

that I'd marry a beautiful woman,

לשאת אשה יפהפיה,

have children, raise a family,

ללדת ילדים, לגדל משפחה,

buy a big house in the country,

לקנות בית גדול בכפר,

keep dogs, grow wine,

לטפח כלבים, לגדל גפנים ליין,

have rooms full of Grammy Awards,

יהיו לי חדרים מלאים בפרסי "גראמי",

platinum discs, and what have you.

אלבומי פלטינה ועוד ועוד.

So far, so good, right? (Laughter)

ובינתיים הכל הצליח, נכון? [צחוק]

And then one day, the songs stopped coming,

ואז, יום אחד, השירים הפסיקו להגיע,

and while you've suffered from periods

ונכון שכבר סבלת מידי פעם ממחסום כתיבה,

of writer's block before, albeit briefly,

גם אם לתקופות קצרות,

this is something chronic.

הפעם - זה כרוני.

Day after day, you face a blank page,

יום אחר יום אתה בוהה בדף נייר ריק,

and nothing's coming.

ולא עולה בדעתך כלום.

And those days turned to weeks, and weeks to months,

ואותם ימים הפכו לשבועות, והשבועות - לחודשים,

and pretty soon those months

ובמהרה, אותם חודשים הפכו לשנים,

have turned into years

with very little to show for your efforts. No songs.

וכל מאמציך מעלים חרס;

אין שירים.

So you start asking yourself questions.

אז אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות.

What have I done to offend the gods

איך העלבתי את האלים, שכך נטשוני?

that they would abandon me so?

Is the gift of songwriting taken away

האם מתנת כשרון הכתיבה יכולה להילקח

as easily as it seems to have been bestowed?

באותה הקלות שבה לכאורה ניתנה?

Or perhaps there's a more --

או שמא ישנה סיבה פסיכולוגית עמוקה יותר?

a deeper psychological reason.

It was always a Faustian pact anyway.

זה ממילא היה תמיד חוזה עם השטן.

You're rewarded for revealing

אתה זוכה לגמול על חשיפת מחשבותיך הכמוסות ביותר

your innermost thoughts,

your private emotions on the page

ורגשותיך האישיים ביותר על הנייר

for the entertainment of others,

כדי לבדר אחרים,

for the analysis, the scrutiny of others,

כדי שאחרים ינתחו ויפשפשו בהם,

and perhaps you've given enough

ואולי כבר ויתרת מספיק על הפרטיות שלך?

of your privacy away.

And yet, if you look at your work,

ובכל זאת,

כשאתה בוחן את יצירתך,

could it be argued that your best work

האם אפשר לטעון שמיטב היצירה שלך

wasn't about you at all,

כלל לא עסק בך, אלא באנשים אחרים?

it was about somebody else?

Did your best work occur

האם מיטב היצירה שלך התרחש

when you sidestepped your own ego

כשחמקת מן האגו שלך, כשהפסקת לספר את סיפורך

and you stopped telling your story,

but told someone else's story,

ובמקום זה סיפרת סיפורים של אחרים,

someone perhaps without a voice,

אולי של אנשים שקולם לא נשמע,

where empathetically, you stood in his shoes

ומתוך הזדהות, נכנסת לנעליהם לזמן-מה,

for a while or saw the world through his eyes?

או ראית את העולם מבעד לעיניהם?

Well they say, write what you know.

אומרים: "כתוב על מה שאתה מכיר."

If you can't write about yourself anymore,

ואם אינך יכול יותר לכתוב על עצמך,

then who do you write about?

על מי תכתוב?

So it's ironic that the landscape

אז למרבה האירוניה, אותו נוף שממנו טרחתי כל-כך להימלט,

I'd worked so hard to escape from,

and the community that I'd more or less abandoned

והקהילה שפחות או יותר נטשתי

and exiled myself from

והגליתי את עצמי מתוכה,

should be the very landscape,

הפכו להיות בדיוק הנוף והקהילה שאליהם עלי לשוב

the very community I would have to return to

to find my missing muse.

כדי למצוא את המוזה הנעדרת שלי.

And as soon as I did that,

ומיד כשעשיתי זאת,

as soon as I decided to honor the community

מיד כשהחלטתי לחלוק כבוד לקהילה ממנה באתי

I came from and tell their story,

ולספר את סיפורה,

that the songs started to come thick and fast.

השירים החלו להגיע, צפופים ומהירים.

I've described it as a kind of projectile vomiting,

כבר תיארתי זאת כהקאה של טילים,

a torrent of ideas, of characters, of voices,

כמבול של רעיונות, דמויות, קולות,

of verses, couplets, entire songs

חרוזים, קופלטים, שירים שלמים

almost formed whole,

כמעט עשויים וגמורים,

materialized in front of me

שלבשו חיים לנגד עיני,

as if they'd been bottled up inside me

כאילו היו פקוקים בתוכי במשך שנים רבות מאד.

for many, many years.

One of the first things I wrote was just a list of names

אחד הדברים הראשונים שכתבתי היה פשוט רשימת שמות

of people I'd known,

של אנשים שהכרתי,

and they become characters

והם הפכו לדמויות במעין מחזה תלת-מימדי,

in a kind of three-dimensional drama,

where they explain who they are, what they do,

שבו הן מסבירות מי הן, במה הן עוסקות,

their hopes and their fears for the future.

מהן תקוותיהן ופחדיהן ביחס לעתיד.

This is Jackie White.

זהו ג'קי ווייט.

He's the foreman of the shipyard.

הוא מנהל העבודה במספנה.

My name is Jackie White,

שמי ג'קי ווייט,

and I'm foreman of the yard,

ואני מנהל העבודה במספנה,

and you don't mess with Jackie on this quayside.

ועם ג'קי לא מתעסקים בבניין הזה.

I'm as hard as iron plate,

אני קשה כמו לוח ברזל,

woe betide you if you're late

אוי לך אם תאחר

when we have to push a boat out on the spring tide.

כשעלינו לדחוף ולהוציא אוניה לתוך הגאות של האביב.

Now you can die and hope for heaven,

לא איכפת לי שתמות בתקווה לגן-עדן,

but you need to work your shift,

אבל את המשמרת שלך אתה תשלים,

and I'd expect you all to back us to the hilt,

ואני מצפה מכולכם לבוא ולעזור ליד המנוף,

for if St. Peter at his gate

ואם פטרוס הקדוש, בשער גן העדן,

were to ask you why you're late,

ישאלכם מדוע איחרתם,

why, you tell him that you had to get a ship built.

אימרו לו שהיה עליכם לסיים לבנות ספינה.

We build battleships and cruisers

אנו בונים ספינות-קרב ומשחתות

for Her Majesty the Queen,

בשביל הוד מלכותה,

supertankers for Onassis, and all the classes in between,

מיכליות בשביל אונאסיס, ואת כל מה שביניהן,

We built the greatest ship in tonnage

בנינו את הספינה בעלת התפוסה הכי גדולה

what the world has ever seen

♪ שהעולם אי-פעם ראה ♪

♪ And the only life worth knowing is in the shipyard ♪

♪ והחיים היחידים ששווה להכירם הם החיים במספנה ♪

♪ Steel in the stockyard, iron in the soul ♪

♪ פלדה במגרש, ברזל בנשמה ♪

♪ Would conjure up a ship ♪

♪ ושני אלה יולידו ספינה ♪

♪ Where there used to be a hull ♪

♪ שתאכלס את פיגומיה ♪

♪ And we don't know what we'll do ♪

♪ ואין אנו יודעים אנה נפנה ♪

♪ If this yard gets sold ♪

♪ אם המספנה הזו תימכר. ♪

♪ For the only life worth knowing is in the shipyard ♪

♪ כי החיים היחידים ששווה להכיר הם החיים במספנה. ♪

(Applause)

[מחיאות כפיים]

So having decided to write about other people

אז משהחלטתי לכתוב על אנשים אחרים

instead of myself,

במקום על עצמי,

a further irony is that sometimes you reveal

יש אירוניה נוספת בכך שלפעמים אתה מספר על עצמך

more about yourself than you'd ever intended.

יותר מכפי שאי-פעם התכוונת.

השיר הבא קרוי "מגפיים של מת",

This song is called "Dead Man's Boots,"

which is an expression

וזהו ביטוי שמתאר כמה קשה להשיג עבודה;

which describes how difficult it is to get a job;

in other words, you'd only get a job in the shipyard

במלים אחרות, אתה יכול להשיג עבודה במספנה

if somebody else died.

רק אם מישהו מת,

Or perhaps your father could finagle you

או אם אביך הצליח להגניב אותך לשם

an apprenticeship at the age of 15.

כשוליה, כשהיית בן 15.

But sometimes a father's love can be misconstrued

אבל לפעמים, אהבתו של אב עלולה להתפרש בטעות

as controlling,

כשליטה,

and conversely, the scope of his son's ambition

וגם להיפך: עוצמת שאפתנותו של הבן

can seem like some pie-in-the-sky fantasy.

יכולה להיראות כמו איזו פנטזיה פרועה.

(Music)

[מוסיקה]

♪ You see these work boots in my hands ♪

♪ הוא אמר: "ראה את מגפי העבודה שבידי ♪

♪ They'll probably fit you now, my son ♪

♪ "הם ודאי יתאימו לך, בני ♪

♪ Take them, they're a gift from me ♪

♪ "קח אותם, הם מתנה ממני ♪

♪ Why don't you try them on? ♪

♪ "למה שלא תמדוד אותם? ♪

♪ It would do your old man good to see ♪

♪ "אביך הזקן ישמח לראותך ♪

♪ You walking in these boots one day ♪

♪ "מתהלך יום אחד במגפיים אלה ♪

♪ And take your place among the men ♪

♪ "ותופס את מקומך בין הגברים ♪

♪ Who work upon the slipway ♪

♪ "שעובדים על הכבש ♪

♪ These dead man's boots, though they're old and curled ♪

♪ "אלה הם מגפיים של מת, ואף שהם ישנים ועקומים ♪

♪ When a fellow needs a job and a place in the world ♪

♪ "הרי כשאדם צריך עבודה ומקום בעולם, ♪

♪ And it's time for a man to put down roots ♪

♪ "מגיע זמנו להכות שורשים ♪

♪ And walk to the river in his old man's boots ♪

♪ "ולרדת לנהר במגפי אביו" ♪

♪ He said, "I'm dying, son, and asking ♪

♪ הוא אמר: "הגיע יומי, בן ואני מבקש ♪

♪ That you do one final thing for me ♪

♪ "שתעשה למעני דבר אחד אחרון ♪

♪ You're barely but a sapling, and you think that you're a tree ♪

♪ "אינך אלא נטע רך, אך בעיניך אתה עץ ♪

♪ If you need a seed to prosper ♪

♪ "אם ברצונך שזרעך ישגשג ♪

♪ You must first put down some roots ♪

♪ "ראשית עליך להכות שורשים ♪

♪ Just one foot then the other in ♪

♪ "רק הכנס רגל אחת ואחריה עוד אחת ♪

♪ These dead man's boots" ♪

♪ "לתוך מגפי המת האלה ♪

♪ These dead man's boots, though they're old and curled ♪

♪ "מגפי המת האלה, גם אם ישנים ועקומים, ♪

♪ When a fellow needs a job and a place in the world ♪

♪ "כשאדם צריך עבודה ומקום בעולם, ♪

♪ And it's time for a man to put down roots ♪

♪ "הרי שהגיעה שעתו להכות שורשים ♪

♪ And walk to the river in his old man's boots ♪

♪ "ולרדת לנהר במגפי אביו ♪

♪ I said, "Why in the hell would I do that? ♪

♪ אמרתי: "וכי למה לי לעזאזל לעשות זאת? ♪

♪ Why would I agree?" ♪

♪ "וכי מדוע אסכים?" ♪

♪ When his hand was all that I'd received ♪

♪ כשנחת זרועו היתה כל שזכיתי לו ♪

♪ As far as I remember ♪

♪ ככל שזכור לי ♪

♪ It's not as if he'd spoiled me with his kindness ♪

♪ הוא לא בדיוק פינק אותי בנדיבותו עד אז ♪

♪ Up to then, you see ♪

♪ I'd a plan of my own and I'd quit this place ♪

♪ היתה לי תכנית משלי: לעוף מכאן ♪

♪ When I came of age September ♪

♪ כשאגיע לפרקי בספטמבר ♪

♪ These dead man's boots know their way down the hill ♪

♪ מגפי המת האלה מכירים כבר את דרכם במורד ♪

♪ They could walk there themselves, and they probably will ♪

♪ הם יכולים ללכת לשם בעצמם וזה גם מה שיעשו ♪

♪ I've plenty of choices, I've plenty other routes ♪

♪ לא חסרות לי אפשרויות; כל הדרכים פתוחות בפני ♪

♪ And you'll never see me walking in these dead man's boots ♪

♪ ולא תזכה לראותני מהלך במגפי המת האלה ♪

♪ What was it made him think ♪

♪ מה גרם לו לחשוב ♪

♪ I'd be happy ending up like him ♪

♪ שאשמח להיות כמוהו ♪

♪ When he'd hardly got two halfpennies left ♪

♪ כשנותרו לו בקושי שתי פרוטות ♪

♪ Or a broken pot to piss in? ♪

♪ או סיר שבור להשתין בו? ♪

♪ He wanted this same thing for me ♪

♪ הוא מאחל לי אותו הדבר ♪

♪ Was that his final wish? ♪

♪ האם זו היתה בקשתו האחרונה? ♪

♪ He said, "What the hell are you gonna do?" ♪

♪ הוא אמר: "מה תעשה, לעזאזל?" ♪

♪ I said, "Anything but this!" ♪

♪ עניתי: "הכל. רק לא זה." ♪

♪ These dead man's boots know their way down the hill ♪

♪ מגפי המת האלה מכירים את דרכם במורד ♪

♪ They can walk there themselves and they probably will ♪

♪ הם יודעים ללכת לשם בעצמם וזה גם מה שיעשו ♪

♪ But they won't walk with me ‘cause I'm off the other way ♪

♪ אבל לא כשאני בתוכם כי כבר אלך בדרך שונה ♪

♪ I've had it up to here, I'm gonna have my say ♪

♪ נשבר לי. אתה תשמע מה שיש לי להגיד ♪

♪ When all you've got left is that cross on the wall ♪

♪ כל מה שיש לך זה הצלב הזה שעל הקיר ♪

♪ I want nothing from you, I want nothing at all ♪

♪ אני לא רוצה ממך כלום. שום דבר ♪

♪ Not a pension, nor a pittance, when your whole life is through ♪

♪ לא ירושה ולא קיצבה, כשחייך יסתיימו ♪

♪ Get this through your head, I'm nothing like you ♪

♪ תכניס את זה לראש. אני לא כמוך ♪

♪ I'm done with all the arguments, there'll be no more disputes ♪

♪ גמרתי להתווכח איתך. נגמרו הדיבורים ♪

♪ And you'll die before you see me in your dead man's boots ♪

♪ תמות, ולא תראה אותי במגפי המת האלה. ♪

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Thank you.

תודה.

So whenever they'd launch a big ship,

אז בכל פעם שהשיקו אוניה גדולה,

they would invite some dignitary up from London

היו מזמינים איזו אישיות מלונדון, שהגיעה ברכבת, נשאה נאום

on the train to make a speech,

break a bottle of champagne over the bows,

שברה בקבוק שמפניה על החרטום,

launch it down the slipway

והשיקה אותה במורד הכבש

into the river and out to sea.

לתוך הנהר ואל הים.

Occasionally on a really important ship,

מידי פעם, כשהספינה היתה מאד חשובה,

they'd get a member of the royal family to come,

היו מצליחים להביא מישהו ממשפחת המלוכה,

Duke of Edinburgh, Princess Anne or somebody.

את הדוכס מאדינבורו, את הנסיכה אן, וכדומה.

And you have to remember, it wasn't that long ago

ועליכם לזכור שלפני זמן לא רב,

that the royal family in England

המשפחה המלכותית האנגלית נחשבה לבעלת כוחות ריפוי קסומים.

were considered to have magical healing powers.

Sick children were held up in crowds

היו מרימים בקהל ילדים חולים

to try and touch the cloak

כדי שינסו לגעת בגלימה

of the king or the queen to cure them

של המלך או המלכה, ולהתרפא מאיזו מחלה איומה.

of some terrible disease.

It wasn't like that in my day, but we still got very excited.

בזמני זה לא היה כך, אבל בכל זאת התרגשנו מאד.

So it's a launch day, it's a Saturday,

אז מגיע יום ההשקה, יום שבת,

and my mother has dressed me up in my Sunday best.

ואמי מלבישה אותי בבגדי יום ראשון שלי.

I'm not very happy with her.

אני לא שמח במיוחד ללבוש אותם.

All the kids are out in the street,

כל הילדים יוצאים לרחובות,

and we have little Union Jacks to wave,

ויש לנו דגלי לאום קטנים לנופף בהם,

and at the top of the hill,

ובראש הגבעה מופיעה פמליית אופנועים.

there's a motorcycle cortege appears.

In the middle of the motorcycles,

בין כל האופנועים נוסעת רולס-רויס שחורה וגדולה.

there's a big, black Rolls-Royce.

Inside the Rolls-Royce is the Queen Mother.

ובתוך הרולס-רויס: המלכה האם.

This is a big deal.

זהו אירוע חשוב.

So the procession is moving

אז התהלוכה מתקדמת בקצב מלכותי לאורך הרחוב שלי,

at a stately pace down my street,

and as it approaches my house,

וכשהיא מתקרבת לבית שלי,

I start to wave my flag vigorously,

אני מתחיל לנופף במרץ בדגל שלי,

and there is the Queen Mother.

והנה המלכה האם. אני רואה אותה,

I see her, and she seems to see me.

והיא כנראה רואה אותי.

She acknowledges me. She waves, and she smiles.

היא מנידה בראשה לעברי. היא מנופפת והיא מחייכת.

And I wave my flag even more vigorously.

ואני מנופף בדגל שלי במרץ רב אף יותר.

We're having a moment,

קורה בינינו משהו, ביני לבין המלכה האם.

me and the Queen Mother.

She's acknowledged me.

היא הכירה בקיומי!

And then she's gone.

ואז היא נעלמה.

Well, I wasn't cured of anything.

טוב, לא התרפאתי מכלום.

It was the opposite, actually.

לגמרי ההיפך: נדבקתי במשהו.

I was infected.

I was infected with an idea.

נדבקתי ברעיון

I don't belong in this street.

שמקומי איננו ברחוב הזה.

I don't want to live in that house.

שאני לא רוצה לגור בבית הזה.

I don't want to end up in that shipyard.

אני לא רוצה להגיע למספנה הזאת.

I want to be in that car. (Laughter)

אני רוצה להיות בתוך המכונית ההיא.

[צחוק]

I want a bigger life.

אני רוצה חיים גדולים יותר.

I want a life beyond this town.

אני רוצה שיהיו לי חיים מעבר לעיירה הזאת.

I want a life that's out of the ordinary.

אני רוצה חיים מיוחדים.

It's my right.

זו זכותי.

It's my right as much as hers.

זו זכותי ממש כפי שזו זכותה.

And so here I am at TED,

אז הנה אני כאן, ב-TED,

I suppose to tell that story,

כדי לספר את הסיפור הזה,

and I think it's appropriate to say the obvious

ונראה לי הולם, ב-TED, לומר את המובן מאליו,

that there's a symbiotic and intrinsic link

שקיימת זיקה סימביוטית ומהותית

between storytelling and community,

בין אמנות הסיפור לקהילה,

between community and art,

בין הקהילה לאמנות,

between community and science and technology,

בין הקהילה, למדע ולטכנולוגיה,

between community and economics.

בין הקהילה לכלכלה.

It's my belief that

אמונתי היא

abstract economic theory

שתיאוריה כלכלית מופשטת שמתכחשת לצרכי הקהילה

that denies the needs of community

or denies the contribution that community makes

או מתכחשת לתרומתה של הקהילה לכלכלה,

to economy is shortsighted, cruel

היא קצרת-רואי, אכזרית

and untenable.

ורופפת.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

The fact is, whether you're a rock star

העובדה היא, שבין אם אתה כוכב רוק,

or whether you're a welder in a shipyard,

ובין אם אתה רתך במספנה,

or a tribesman in the upper Amazon,

או איש-שבט באמזונס העילי,

or the queen of England,

או מלכת אנגליה,

at the end of the day,

בסופו של דבר,

בסופו של דבר כולנו באותה הסירה.

we're all in the same boat.

[מוסיקה]

♪ Aye, the footmen are frantic in their indignation ♪

♪ שומרי הסף יוצאים מגדרם: ♪

♪ You see the queen's took a taxi herself to the station ♪

♪ המלכה לקחה בעצמה מונית לתחנה ♪

♪ Where the porters, surprised by her lack of royal baggage ♪

♪ ושם הסבלים, שהופתעו לנוכח העדרו של מטען מלכותי, ♪

♪ Bustle her and three corgis to the rear of the carriage ♪

♪ החישו אותה, עם 3 כלבלבים, ברוב המולה אל ירכתי הקרון ♪

♪ For the train it is crammed with all Europe's nobility ♪

♪ כי הרכבת מלאה ודחוסה בכל אצולת אירופה ♪

♪ And there's none of them famous for their compatibility ♪

♪ וכולם ידועים בחוסר סובלנותם ♪

♪ There's a fight over seats ♪

♪ הם נלחמים על מושביהם ♪

♪ "I beg pardon, Your Grace ♪

♪ "סליחה, הוד רוממות, ♪

♪ But you'll find that one's mine, so get back in your place!" ♪

♪ "יתחוור לך שזהו מקומי. חזור-נא למושבך!" ♪

♪ "Aye, but where are they going?" ♪

♪ "בסדר, אך לאן הם נוסעים?" ♪

♪ All the porters debate ♪

♪ מתווכחים הסבלים. ♪

♪ "Why they're going to Newcastle and they daren't be late ♪

♪ "הם נוסעים לניוקאסל ולא יעזו לאחר" ♪

♪ For they're launching a boat on the Tyne at high tide ♪

♪ "כי משיקים ספינה בנהר הטיין בשעת הגאות ♪

♪ And they've come from all over, from far and from wide" ♪

♪ "וכולם הגיעו מכל העולם ♪

♪ There's the old Dalai Lama ♪

♪ "הנה הדלאי לאמה הזקן ♪

♪ And the pontiff of Rome ♪

♪ "והנה האפיפיור מרומא ♪

♪ Every palace in Europe, and there's nay bugger home ♪

♪ "מכל ארמונות אירופה. איש לא סירב ♪

♪ There's the Duchess of Cornwall and the loyal Prince of Wales ♪

♪ "הנה הדוכסית מקורנוול והנסיך הנאמן מוויילס ♪

♪ Looking crushed and uncomfortable in his top hat and tails ♪

♪ "שנראה מעוך ולא בנוח עם הצילינדר ומעיל הכנפות" ♪

♪ Well, they haven't got tickets ♪

♪ "אבל אין להם כרטיסים!" ♪

♪ Come now, it's just a detail ♪

♪ "עזוב, זה פרט שולי ♪

♪ There was no time to purchase and one simply has to prevail ♪

♪ "אין זמן לקנות כרטיסים ואנו נצטרך להסתדר ♪

♪ For we'll get to the shipyards or we'll end up in jail! ♪

♪ "נגיע למספנות, אחרת נגיע לכלא! ♪

♪ When the last ship sails ♪

♪ "כשהספינה האחרונה תפליג" ♪

♪ Oh the roar of the chains ♪

♪ הו, שאגת השרשראות ♪

♪ And the cracking of timbers ♪

♪ וקול פיצוח קורות העץ ♪

♪ The noise at the end of the world in your ears ♪

♪ רעשי קצה העולם הולמים באוזניכם ♪

♪ As a mountain of steel makes its way to the sea ♪

♪ כשהר של פלדה עושה דרכו אל הים ♪

♪ And the last ship sails ♪

♪ והספינה האחרונה מפליגה ♪

♪ And whatever you'd promised ♪

♪ וכל שהובטח לכם ♪

♪ Whatever you've done ♪

♪ וכל שהשגתם ♪

♪ And whatever the station in life you've become ♪

♪ וכל תחנה אליה הגעתם בחייכם ♪

♪ In the name of the Father, in the name of the Son ♪

♪ בשם האב, בשם הבן ♪

♪ And no matter the weave of this life that you've spun ♪

♪ וכל חוט שרקמתם בחייכם ♪

♪ On the Earth or in Heaven or under the Sun ♪

♪ עלי-אדמות, בשמיים או תחת השמש ♪

♪ When the last ship sails ♪

♪ כשהספינה האחרונה תפליג ♪

♪ Oh the roar of the chains ♪

♪ שאגת השרשראות ♪

♪ And the cracking of timbers ♪

♪ וקול פיצוח קורות העץ ♪

♪ The noise at the end of the world in your ears ♪

♪ רעשי קצה העולם הולמים באוזניכם ♪

♪ As a mountain of steel makes its way to the sea ♪

♪ כשהר של פלדה עושה דרכו אל הים ♪

♪ And the last ship sails ♪

♪ והספינה האחרונה מפליגה. ♪

Thanks very much for listening to my song.

תודה רבה לכם על שהקשבתם לסיפורי. תודה.

Thank you. (Applause)

[מחיאות כפיים]

Thank you.

תודה לכם.

Okay, you have to join in if you know it.

תצטרפו, אם אתם מכירים את זה.

(Music) (Applause)

[מוסיקה]

[מחיאות כפיים]

♪ Just a castaway ♪

♪ ניצול ספינה טרופה ♪

♪ An island lost at sea, oh ♪

♪ אי אבוד בים ♪

♪ Another lonely day ♪

♪ עוד יום של בדידות ♪

♪ With no one here but me, oh ♪

♪ ורק אני פה ♪

♪ More loneliness than any man could bear ♪

♪ בדידותי רבה מכפי שיכול אדם לשאת ♪

♪ Rescue me before I fall into despair ♪

♪ הצילו אותי לפני שאתייאש ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ את המסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

♪ A year has passed since I wrote my note ♪

♪ חלפה שנה מאז כתבתי את הפתק ההוא ♪

♪ I should have known this right from the start ♪

♪ הייתי צריך לדעת מראש שזה מה שיקרה ♪

♪ Only hope can keep me together ♪

♪ רק התקווה תחזיק אותי ♪

♪ Love can mend your life ♪

♪ האהבה יכולה לתקן את חייך ♪

♪ but love can break your heart ♪

♪ אבל גם לשבור את ליבך ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ את המסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ את המסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

♪ Walked out this morning ♪

♪ הבוקר יצאתי החוצה ♪

♪ I don't believe what I saw ♪

♪ ולא האמנתי למראה עיני ♪

♪ A hundred billion bottles ♪

♪ מאה מיליארד בקבוקים ♪

♪ Washed up on the shore ♪

♪ נשטפו אל החוף ♪

♪ Seems I'm not alone in being alone ♪

♪ כנראה שאני לא לבד בלהיות לבד ♪

♪ A hundred billion castaways ♪

♪ מאה מיליארד ניצולים ♪

♪ Looking for a home ♪

♪ שמחפשים בית ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I'll send an S.O.S. to the world ♪

♪ אני משגר קריאת הצלה לעולם ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ אני מקווה שמישהו יקבל ממני ♪

♪ I hope that someone gets my ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ את המסר שבבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

♪ Message in a bottle ♪

♪ מסר בבקבוק ♪

So I'm going to ask you to sing after me,

אני מבקש שתשירו אחרי את החלק הבא,

okay, the next part.

It's very easy. Sing in unison.

זה קל מאד. שירו ביחד.

Here we go.

קדימה.

♪ Sending out an S.O.S. ♪ Come on now.

אני: ♪ משגר קריאת הצלה ♪ הצטרפו עכשיו

Audience: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

קהל: ♪ שולח קריאת הצלה ♪

Sting: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

סטינג: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Audience: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

קהל: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Sting: ♪ I'm sending out an S.O.S. ♪

סטינג: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Audience: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

קהל: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Sting: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

סטינג: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Audience: ♪ Sending out an S.O.S. ♪

קהל: ♪ משגר קריאת הצלה ♪

Sting: ♪ Sending out ♪

סטינג: ♪ אני משגר ♪

♪ Sending out an S.O.S. ♪

♪ משגר קריאת הצלה ♪

♪ Sending out an S.O.S. ♪

♪ משגר קריאת הצלה ♪

♪ Sending out an S.O.S. ♪

♪ משגר קריאת הצלה ♪

♪ Sending out an S.O.S. ♪

♪ משגר קריאת הצלה ♪

♪ Yoooooooo ♪

♪ אייווווווו ♪

Thank you, TED. Goodnight.

תודה רבה, TED. לילה טוב.

(Applause)

[מחיאות כפיים ותרועות]