Amos Winter: The cheap all-terrain wheelchair

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

Living with a physical disability isn't easy

לחיות עם נכות פיסית זה דבר לא קל

anywhere in the world,

בכל מקום בעולם,

but if you live in a country like the United States,

אבל אם אתם חיים במדינה כמו ארה"ב,

there's certain appurtenances available to you that do make life easier.

ישנם אביזרים מסוימים שעומדים לרשותכם כדי להקל על החיים שלכם.

So if you're in a building, you can take an elevator.

כך, שאם נמצאים בבנין, אפשר להשתמש במעלית.

If you're crossing the street, you have sidewalk cutouts.

אם חוצים את הכביש, יש מעברי חצייה,

And if you have to travel some distance farther

ואם צריך להמשיך עוד הלאה

than you can do under your own power, there's accessible vehicles,

יותר מכפי שאתה יכול לעשות זאת בעצמך, ישנם כלי רכב נגישים.

and if you can't afford one of those,

ומי שידו אינה משגת לשלם עבור אלה

there's accessible public transportation.

יש תחבורה ציבורית נגישה.

But in the developing world, things are quite different.

אבל בארצות המתפתחות, דברים הם שונים לגמרי.

There's 40 million people who need a wheelchair but don't have one,

40 מיליון בני אדם נזקקים לכסאות גלגלים, ואין להם אותם.

and the majority of these people live in rural areas,

ורוב בני אדם אלה חיים באזורים כפריים,

where the only connections to community, to employment, to education,

שהקשר היחידי לקהילה, לתעסוקה, לחינוך

are by traveling long distances on rough terrain

הוא בנסיעות למרחקים ארוכים בדרכים קשות

often under their own power.

שהן לעיתים קרובות בכוחם העצמי.

And the devices usually available to these people

והמתקנים שזמינים להם בדרך כלל

are not made for that context, break down quickly,

אינם עשויים למטרה זו, נשברים מהר

and are hard to repair.

וקשה לתקן אותם.

I started looking at wheelchairs in developing countries in 2005,

התחלתי לחקור את נושא כסאות הגלגלים בארצות מתפתחות ב-2005,

when I spent the summer assessing the state of technology in Tanzania,

כאשר במשך הקיץ עסקתי בהערכת הטכנולוגיה בטנזניה

and I talked to wheelchair users, wheelchair manufacturers, disability groups,

וביקרתי משתמשים בכסאות גלגלים, יצרנים שלהם, וארגוני נכים,

and what stood out to me

ומה שהתבלט בפני

is that there wasn't a device available

הוא שלא היה מתקן זמין

that was designed for rural areas, that could go fast

שתוכנן עבור אזורים כפריים, שיוכל לנוע

and efficiently on many types of terrain.

מהר וביעילות בדרכים בעלי פני שטח שונים.

So being a mechanical engineer,

ומאחר ואני מהנדס מכונות,

being at MIT and having lots of resources available to me,

מ- MIT, היו לי מספר רב של משאבים זמינים ,

I thought I'd try to do something about it.

חשבתי שאנסה לעשות משהו בקשר לזה.

Now when you're talking about trying to travel

עכשיו כאשר מדברים על נסיון לנסוע

long distances on rough terrain,

מרחקים ארוכים בשטחים קשים,

I immediately thought of a mountain bike,

חשבתי מיד על אופני הרים,

and a mountain bike's good at doing this

אופני הרים עושים זאת טוב

because it has a gear train,

משום שיש להם מערכת הילוכים,

and you can shift to a low gear if you have to climb a hill

וניתן להעביר להילוך נמוך אם צריך לטפס על גבעה

or go through mud or sand

או לעבור בבוץ או בחול

and you get a lot of torque but a low speed.

ומקבלים הרבה מומנט כוח אך מהירות נמוכה.

And if you want to go faster, say on pavement,

ואם רוצים להגביר מהירות, למשל על מדרכה,

you can shift to a high gear,

אפשר להעביר להילוך גבוה,

and you get less torque, but higher speeds.

ותקבל פחות מומנט כוח, אבל מהירויות גבוהות יותר.

So the logical evolution here

אז הפיתוח הלוגי כאן

is to just make a wheelchair with mountain bike components,

הוא פשוט ליצר כיסא גלגלים עם רכיבים של אופני הרים,

which many people have done.

שאנשים רבים עשו.

But these are two products available in the U.S. that

אבל את שני המוצרים האלה שזמינים בארצות הברית

would be difficult to transfer into developing countries

יהיה קשה להעביר למדינות מתפתחות

משום שהם הרבה, הרבה יותר מדי יקרים.

because they're much, much too expensive.

And the context I'm talking about is where

וההקשר שאני מדבר עליו הוא

you need to have a product that is less than 200 dollars.

שצריך מוצר שעולה פחות מ 200 דולר.

And this ideal product would also be able to go

ומוצר אידיאלי זה גם יוכל לנוע

about five kilometers a day so you could get to your job, get to school,

כחמישה קילומטרים ביום כך שניתן יהיה להגיע לעבודה, להגיע לבית הספר,

and do it on many, many different types of terrain.

ולעשות זאת על פני שטחים רבים ושונים.

But when you get home or want to go indoors at your work,

אך כאשר מגיעים הביתה או רוצים להיכנס למקום העבודה ,

it's got to be small enough and maneuverable enough to use inside.

הוא צריך להיות מספיק קטן ובעל יכולת תמרון מספקת לשימוש בפנים המבנה..

And furthermore, if you want it to last a long time out in rural areas,

יתר על כן, אם רוצים שהוא ישרוד לאורך זמן באזורים כפריים,

it has to be repairable using the local tools, materials and knowledge

עליו להיות ניתן לתיקון, באמצעות כלים מקומיים, חומרים וידע

in those contexts.

הדרושים לכך..

So the real crux of the problem here is,

אז באמת עיקר הבעיה כאן היא,

how do you make a system that's a simple device

כיצד לייצר מערכת שהיא כלי פשוט

but gives you a large mechanical advantage?

אבל בעל יתרון מכני גדול?

How do you make a mountain bike for your arms

כיצד מיצרים אופני הרים לזרועות

that doesn't have the mountain bike cost and complexity?

ללא העלות והמורכבות של אופני הרים?

So as is the case with simple solutions,

אז כמו במקרה של פתרונות פשוטים,

oftentimes the answer is right in front of your face, and for us it was levers.

בדרך כלל התשובה מצויה ממש לנגד עיניך, ובשבילנו אלה היו מוטות הפעלה.

אנו משתמשים בממוטות הפעלה כל הזמן, בכלים, בידיות- דלת, בחלקי אופניים.

We use levers all the time, in tools, doorknobs, bicycle parts.

And that moment of inspiration, that key invention moment,

ורגע זה של השראה, רגע המצאה זה,

was when I was sitting in front of my design notebook

ארע כאשר ישבתי מול מחברת העיצוב שלי

והתחלתי לחשוב על מישהו שתופס מוט הפעלה,

and I started thinking about somebody grabbing a lever,

and if they grab near the end of the lever,

ואם תופסים אותו קרוב לסופו

they can get an effectively long lever

ניתן לקבל ביעילות מוט הפעלה ארוך

and produce a lot of torque as they push back and forth,

ולייצר הרבה מומנט כוח כשדוחפים אותו הלוך ושוב,

and effectively get a low gear.

ולהעביר ביעילות להילוך נמוך.

And as they slide their hand down the lever,

וכשהם מחליקים את היד שלהם כלפי חלקו התחתון של המוט,

they can push with a smaller effective lever length,

הם יכולים לדחוף עם אורך מוט יעיל וקטן יותר,

but push through a bigger angle every stroke,

אבל לדחוף דרך זווית גדולה יותר בכל מהלך,

דבר שמאיץ את מהירות הסיבוב עוד יותר, ונותן הילוך גבוה יעיל.

which makes a faster rotational speed, and gives you an effective high gear.

So what's exciting about this system

אז מה שמרגש במערכת זו

is that it's really, really mechanically simple,

הוא שהיא באמת, באמת פשוטה מכנית,

and you could make it using technology

וניתן לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה

שמוכרת כבר מאות שנים.

that's been around for hundreds of years.

So seeing this in practice,

כך שבפועל ,

this is the Leveraged Freedom Chair that,

זהו "כיסא חופש ממונף" (LFC),

שלאחר כמה שנות פיתוח,

after a few years of development,

we're now going into production with,

אנחנו עומדים כעת לייצר,

and this is a full-time wheelchair user --

וזהו משתמש בכסא גלגלים במשרה מלאה-

he's paralyzed -- in Guatemala,

הוא משותק – מגואטמלה

and you see he's able to traverse pretty rough terrain.

ואתם רואים שהוא מסוגל לעבור בשטחים די קשים.

Again, the key innovation of this technology is that when he wants to go fast,

שוב, חדשנות מפתח של טכנולוגיה זו היא שכאשר הוא רוצה לנוע יותר מהר,

he just grabs the levers near the pivots and goes through a big angle every stroke,

הוא פשוט תופס את המוטות ליד הצירים, ועובר דרך זווית גדולה בכל הנעה,

and as the going gets tougher, he just slides his hands up the levers,

וכשהדרך נעשית קשה יותר, הוא פשוט מחליק את ידיו למעלה במוטות,

creates more torque, and kind of bench-presses his way

יוצר יותר מומנט-כוח, מעין סוג של הרמת משקולות כדי להיחלץ

out of trouble through the rough terrain.

מצרה בשטח קשה.

Now the big, important point here is that

עכשיו הנקודה הגדולה והחשובה כאן היא

the person is the complex machine in this system.

שהאדם הוא המכונה המורכבת במערכת זו.

It's the person that's sliding his hands up and down the levers,

זה האדם שמחליק את ידיו למעלה ולמטה במוטות ההפעלה,

so the mechanism itself can be very simple

כך שהמנגנון עצמו יכול להיות מאוד פשוט

and composed of bicycle parts you can get anywhere in the world.

ומורכב מחלקי אופניים שניתן להשיג בכל מקום בעולם.

Because those bicycle parts

כי חלקי אופניים אלה

are so ubiquitously available, they're super-cheap.

שזמינים מאד בכל מקום, הם מאד זולים.

They're made by the gazillions in China and India,

הם מיוצרים בכמויות אדירות בסין ובהודו,

and we can source them anywhere in the world,

ואנו יכולים ללהשיג אותם בכל מקום בעולם,

build the chair anywhere, and most importantly repair it,

לייצר את הכיסא בכל מקום, והכי חשוב לתקן אותו,

even out in a village with a local bicycle mechanic

אפילו בכפר בעזרת מתקן אופניים מקומי

who has local tools, knowledge and parts available.

שיש לו כלים מקומיים, ידע וחלקי חילוף זמינים.

Now, when you want to use the LFC indoors,

כעת, אם רוצים להשתמש ב- LFC בפנים,

all you have to do is pull the levers out of the drivetrain,

כל מה שיש לעשות הוא למשוך את המוטות מתוך ההילוכים,

stow them in the frame, and it converts into a normal wheelchair

למקם אותם בתוך המסגרת, וזה הופך אותו לכיסא גלגלים רגיל

that you can use just like any other normal wheelchair,

שניתן להשתמש בו בדיוק כמו בכסא גלגלים רגיל.

and we sized it like a normal wheelchair,

ואנו בחרנו לבנות אותו בגודל זהה לכיסא גלגלים רגיל,

so it's narrow enough to fit through a standard doorway,

כך שיהיה מספיק צר כדי להיכנס מבעד לדלת רגילה,

it's low enough to fit under a table,

הוא נמוך מספיק כדי להתאים תחת שולחן,

and it's small and maneuverable enough to fit in a bathroom

והוא קטן ובעל יכולת תמרון מספקת כדי להתאים לחדר שרותים

and this is important so the user can get up close to a toilet,

וזה חשוב כדי שהמשתמש יוכל להגיע קרוב לאסלה,

ויוכל לצאת ממנה

and be able to transfer off

just like he could in a normal wheelchair.

בדיוק כמו מכיסא גלגלים רגיל.

Now, there's three important points that I want to stress

יש שלוש נקודות חשובות שאני רוצה להדגיש

that I think really hit home in this project.

שאני חושב שבאמת פגעו במטרה בפרוייקט זה.

The first is that this product works well because

הראשונה היא שמוצר זה פועל היטב כי

we were effectively able to combine

הצלחנו לשלב ביעילות

rigorous engineering science and analysis with user-centered design

מדע הנדסי מוקפד וניתוח של עיצוב שמתרכז במשתמש

focused on the social and usage and economic factors

שממוקד על השימוש ועל הגורמים החברתיים, והכלכליים

important to wheelchair users in the developing countries.

שחשובים למשתמשים בכיסא גלגלים במדינות מתפתחות.

So I'm an academic at MIT, and I'm a mechanical engineer,

אז אני איש אקדמיה מ- MIT, ואני מהנדס מכונות,

so I can do things like look at the type of terrain you want to travel on,

כך שאני יכול לעשות דברים כמו להסתכל על סוג השטח שבו רוצים לנוע,

and figure out how much resistance it should impose,

להבין כמה התנגדות צריך לאכוף,

look at the parts we have available and mix and match them

להסתכל על החלקים הזמינים, ולמזג ולהתאים אותם

to figure out what sort of gear trains we can use,

כדי להעריך באיזה סוג של מערכות הילוכים אנו יכולים להשתמש,

and then look at the power and force you can get out of your upper body

ולהסתכל בכוח ובהספק שהמשתמש יוכל להוציא מפלג גופו העליון

to analyze how fast you should be able to go in this chair

כדי לנתח כמה מהר הוא יוכל לנוע בכיסא זה

as you put your arms up and down the levers.

כשמניעים את הזרועות מעלה ומטה לאורך מוטות ההפעלה.

So as a wet-behind-the-ears student, excited,

אז כדרכו של סטודנט חסר נסיון, נרגש,

our team made a prototype,

הצוות שלנו בנה אב טיפוס,

brought that prototype to Tanzania, Kenya and Vietnam in 2008,

הביא אב-טיפוס זה לטנזניה, קניה, ווייטנאם בשנת 2008,

and found it was terrible

ומצאתי שזה נורא

because we didn't get enough input from users.

כי לא קיבלנו מספיק קלט ממשתמשים.

So because we tested it with wheelchair users,

אז מכיוון שניסינו זאת עם משתמשי כסאות גלגלים,

with wheelchair manufacturers, we got that feedback from them,

עם יצרני כסאות גלגלים, קיבלנו את המשוב מהם,

not just articulating their problems, but articulating their solutions,

שלא רק דיברו על הבעיות שלהם, אלא אף הציעו פתרונות משלהם,

and worked together to go back to the drawing board and make a new design,

ועבדנו יחד כדי לשוב חזרה ללוח השרטוט ולעצב דגם חדש,

which we brought back to East Africa in '09

שהבאנו חזרה למזרח אפריקה ב 2009

that worked a lot better than a normal wheelchair on rough terrain,

ושעבד הרבה יותר טוב בשטחים קשים מאשר כיסא גלגלים רגיל,

but it still didn't work well indoors because it was too big,

אבל זה עדיין לא עבד היטב בתוך הבית כי זה היה גדול מדי,

it was heavy, it was hard to move around,

זה היה כבד, היה קשה להתנועע אתו.

so again with that user feedback, we went back to the drawing board,

אז שוב עם משוב ממשתמש זה, חזרנו לשולחן השרטוט

came up with a better design, 20 pounds lighter,

וקיבלנו עיצוב טוב יותר, קל יותר ב-20 קילו,

as narrow as a regular wheelchair, tested that in a field trial in Guatemala,

צר כמו כיסא גלגלים רגיל, ניסינו אותו במבחן שדה בגואטמלה

and that advanced the product to the point

וזה קידם את המוצר לנקודה

where we have now that it's going into production.

שבה אנו מצויים עכשיו וזה הולך לשלב של ייצור.

Now also being engineering scientists,

כעת, מאחר ואנו מדעני הנדסה,

we were able to quantify the performance benefits of the Leveraged Freedom Chair,

היינו מסוגלים לכמת את יתרונות הביצועים של "כיסא החופש הממונף",

so here are some shots of our trial in Guatemala

אז הנה כמהצילומים של הניסוי שלנו בגואטמלה

where we tested the LFC on village terrain,

כאשר בדקנו את ה-LFC בשטח הכפר,

and tested people's biomechanical outputs,

ומדדנו את התפוקות הביומכניות של אנשים שנבדקו,

their oxygen consumption, how fast they go,

את צריכת החמצן שלהם, כמה מהר הם הולכים,

how much power they're putting out,

כמה כוח הם מוציאים,

הן בכסאות הגלגלים הרגילים והן בשימוש ב-LFC,

both in their regular wheelchairs and using the LFC,

and we found that the LFC is about 80 percent faster

וכן מצאנו שה-LFC הוא כ-80% מהיר יותר

going on these terrains than a normal wheelchair.

בנסיעה על פני שטחים אלה מאשר כיסא גלגלים רגיל.

הוא גם יעיל בכ- 40 אחוזים מאשר כיסא גלגלים רגיל,

It's also about 40 percent more efficient than a regular wheelchair,

and because of the mechanical advantage you get from the levers,

ובשל היתרון המכני שמקבלים ממוטות ההפעלה,

you can produce 50 percent higher torque

ניתן לייצר מומנט כוח גבוה יותר ב- 50 אחוז

and really muscle your way through the really, really rough terrain.

ובאמת לפלס דרך בכוח השרירים בשטחי קרקע קשים באמת.

Now the second lesson that we learned in this is that

השיעור השני שלמדנו מזה הוא

the constraints on this design really push the innovation,

שהאילוצים על העיצוב באמת דוחפים לחדשנות,

because we had to hit such a low price point,

כי היינו צריכים להגיע למחיר מטרה כה נמוך,

because we had to make a device that could travel

שהיינו צריכים ליצור התקן שיוכל לנסוע

on many, many types of terrain but still be usable indoors,

בסוגים רבים מאד של שטח אבל עדיין להיות שמישים בתוך הבית,

and be simple enough to repair,

להיות פשוטים מספיק כדי שניתן יהיה לתקנם.

we ended up with a fundamentally new product,

יש בידנו לבסוף מוצר חדש מיסודו,

a new product that is an innovation

מוצר חדש שהוא חידוש

in a space that really hasn't changed in a hundred years.

בתחום שבאמת לא השתנה כבר מאה שנים.

And these are all merits that are not just good in the developing world.

ויתרונות אלה טובים לא רק בעולם המתפתח.

Why not in countries like the U.S. too?

מדוע לא גם במדינות כמו ארה"ב?

So we teamed up with Continuum,

כך שהתחברנו עם "קונטיניום",

a local product design firm here in Boston

חברת עיצוב מוצר מקומית כאן בבוסטון

כדי לייצר את הגירסה היוקרתית, גירסת העולם המפותח,

to make the high-end version, the developed world version,

that we'll probably sell primarily in the U.S. and Europe,

שאנחנו כנראה נמכור בעיקר בארה"ב ובאירופה,

but to higher-income buyers.

אבל לקונים בעלי הכנסה גבוהה יותר.

And the final point I want to make is that I think

והנקודה הסופית שאני רוצה לציין היא שאני חושב

this project worked well because we engaged

שפרוייקט זה עבד טוב, כי אנו הכנסנו

all the stakeholders that buy into this project and are important to consider

לפרוייקט זה את כל בעלי העניין שמעוניינים בפרוייקט , ושהם חשובים

in bringing the technology from inception of an idea

להנעת הטכנולוגיה משלב של רעיון התחלתי

through innovation, validation, commercialization and dissemination,

באמצעות חדשנות, הכשר , מסחור והפצה,

and that cycle has to start and end with end users.

ומחזור זה צריך להתחיל ולהסתיים עם משתמשי קצה.

These are the people that define the requirements of the technology,

אלה הם האנשים שמגדירים את דרישות הטכנולוגיה,

and these are the people that have to give the thumbs-up at the end,

ואלה הם האנשים שצריכים להביע את שביעות רצונם ולאשר את המוצר בסופו של התהליך,

and say, "Yeah, it actually works. It meets our needs."

ולאמר, "כן, הוא באמת עובד. הוא עונה לצרכים שלנו."

אז אנשים כמוני במרחב האקדמי,

So people like me in the academic space,

יכולים לעשות דברים כמו לחדש, לנתח ולבדוק,

we can do things like innovate and analyze and test,

create data and make bench-level prototypes,

ליצור מידע ולבצע אב-טיפוס ברמת ביצוע תעשייתי,

but how do you get that bench-level prototype to commercialization?

אבל איך מביאים את אותו אב טיפוס הלאה לרמת מסחור?

So we need gap-fillers like Continuum that can work on commercializing,

אז לשם כך אנו נזקקים למשלימי-פער כמו "קונטיניום" שיכולים לעבוד על המסחור,

and we started a whole NGO to bring our chair to market --

ויסדנו עמותות לא- ממשלתיות כדי להכניס את הכסא שלנו לשוק--

Global Research Innovation Technology --

"גלובל ריסרץ' אינוביישן טכנולוגי"(מחקר גלובלי של טכנולוגיה חדשנית") --.

and then we also teamed up with a big manufacturer in India, Pinnacle Industries,

ולאחר מכן התחברנו גם עם יצרנית גדולה בהודו, "פינאקל אינדוסטריז",,

that's tooled up now to make 500 chairs a month

שהם מסוגלים כעת לייצר 500 כסאות בחודש

ויצאו עם סדרה ראשונה של 200 בחודש הבא,

and will make the first batch of 200 next month,

which will be delivered in India.

שתימסר בהודו.

And then finally, to get this out to the people in scale,

ולבסוף, להעביר אותם לאנשים עפ"י מיקומם בדירוג,

we teamed up with the largest disability organization

התחברנו עם ארגון הנכים הגדול ביותר

בעולם, " ג'איפור פוט".

in the world, Jaipur Foot.

Now what's powerful about this model

עוצמתו של הדגם הזה נובעת

is when you bring together all these stakeholders

מזה שכאשר מביאים את כל בעלי עניין אלה יחד

that represent each link in the chain

שמייצגים כל חוליה בשרשרת

from inception of an idea

משלב הרעיון

all the way to implementation in the field,

כל הדרך עד ליישום בשטח,

that's where the magic happens.

זהו האופן שבו הקסם קורה.

That's where you can take a guy like me, an academic,

זהו המקום שבוו בחור כמוני, איש אקדמיה,

but analyze and test and create a new technology

שמנתח ובודק יאפשרויות ליצור טכנולוגיה חדשה

and quantitatively determine how much better the performance is.

ולקבוע מערכתית עד כמה הביצועים הם טובים יותר .

You can connect with stakeholders like the manufacturers

ניתן להתחבר לבעלי עניין כמו היצרנים

לדבר איתם פנים אל פנים ולמנף

and talk with them face-to-face and leverage their

ידע מקומי של שיטות ייצור שלהם ולקוחותיהם

local knowledge of manufacturing practices and their clients

and combine that knowledge with our engineering knowledge

ולשלב ידע זה עם הידע ההנדסי שלנו

to create something greater than either of us could have done alone.

כדי ליצור משהו גדול יותר מאשר כל אחד מאיתנו יכול לעשות בנפרד.

And then you can also engage the end user

ולאחר מכן אפשר גם להביא למעורבות של משתמש הקצה

in the design process, and not just ask him what he needs,

בתהליך העיצוב, ולא רק לשאול אותו מה הוא צריך,

but ask him how he thinks it can be achieved.

אבל לשאול אותו כיצד הוא חושב שניתן להשיג זאת.

And this picture was taken in India in our last field trial,

ותמונה זו צולמה בהודו בניסוי השדה האחרון שלנו,

where we had a 90-percent adoption rate where people

שבו היה לנו קצב אימוץ של 90 אחוזים כאשר אנשים

עברו להשתמש ב-"כסא החופש הממונף" שלנו במקום כסא הגלגלים הרגיל שלהם,

switched to using our Leveraged Freedom Chair over their normal wheelchair,

and this picture specifically is of Ashok,

וצילום זה הוא בעיקר של אשוק,

and Ashok had a spinal injury when he fell out of a tree,

ואשוק סבל מפגיעה בעמוד השדרה בעקבות נפילה מעץ,

and he had been working at a tailor, but once he was injured

והוא עבד כחייט, אבל לאחר הפציעה

he wasn't able to transport himself from his house

הוא לא היה מסוגל להעביר את עצמו מביתו לחנותו

over a kilometer to his shop in his normal wheelchair.

שנמצאת במרחק של יותר מקילומטר מביתו, בעזרת כסא הגלגלים הרגיל שלו.

The road was too rough.

הדרך היה קשה מדי.

But the day after he got an LFC, he hopped in it,

אבל יום לאחר שקיבל את ה-LFC, הוא קפץ לתוכו

rode that kilometer, opened up his shop

ונסע את הקילומטר הזה, פתח את החנות שלו

and soon after landed a contract to make school uniforms

וזמן קצר לאחר מכן זכה בחוזה לייצר תלבושת אחידה לבית ספר

and started making money, started providing for his family again.

והתחיל להרוויח כסף, התחיל שוב לפרנס את משפחתו.

Ashok: You also encouraged me to work.

אשוק: אתה גם עודדת אותי לעבוד.

I rested for a day at home.

נחתי בבית יום. אחד,

The next day I went to my shop.

למחרת הלכתי לחנות שלי.

Now everything is back to normal.

ועכשיו הכל חזר להיות רגיל.

Amos Winter: And thank you very much for having me today.

עמוס ווינטר:, ותודה רבה שאפשרתם לי להיות כאן היום.

(Applause)