How I use Minecraft to help kids with autism | Stuart Duncan

מתרגם: Michael Coslovsky מבקר: Meshi Blum

My name is Stuart Duncan,

קוראים לי סטיוארט דאנקן,

but I'm actually probably better known online as "AutismFather."

אבל בעצם סביר להניח שאני מוכר יותר בשם הרשת "אבא-אוטיזם".

That's me on the internet.

זה אני באינטרנט.

I know the resemblance is uncanny.

אני יודע - הדמיון בינינו הוא מפחיד.

(Laughter)

(צחוק)

But I'm going to talk a little bit today about Minecraft.

אבל אני הולך לדבר היום קצת על מיינקראפט.

That's my Minecraft character.

זו הדמות שלי במיינקראפט.

If you don't know the game very well, don't worry too much about it.

אבל אם אתם לא מכירים את המשחק, אל תדאגו.

It's just the medium that I used at the time to fill a need.

זה רק האמצעי בו השתמשתי בזמנו כדי להשלים צורך מסוים.

ומה שאני רוצה עליו מתאים לכל מצב בערך.

And what I want to talk about applies to pretty much every situation.

So about four years ago, I started a Minecraft server

אז לפני כארבע שנים, פתחתי שרת של מיינקראפט

for children with autism and their families,

עבור ילדים עם אוטיסם והמשפחות שלהם,

and I called it "Autcraft."

וקראתי לו "אוטקראפט".

And since then, we've been in the news all around the world,

ומאז הופענו בחדשות סביב העולם כולו,

on television and radio and magazines.

בטלוויזיה, ברדיו ובמגזינים.

Buzzfeed called us "one of the best places on the internet."

באזפיד קרא לנו "אחד המקומות הכי טובים באינטרנט."

We're also the subject of an award-winning research paper called

אנחנו גם הנושא של מאמר מחקרי שזכה בפרס שהכותרת שלו היא

"Appropriating Minecraft as an Assistive Technology for Youth with Autism."

"ניכוס מיינקראפט כטכנולוגיית עזר עבור נוער אוטיסטי."

It's a bit of a mouthful.

זה שובר שיניים רציני.

But you get the idea, I think.

אבל הבנתם את הקטע, אני חושב.

So I want to talk a little bit about that research paper

אז אני רוצה לדבר קצת על המאמר ההוא

and what it's about,

ועל מה שהוא מתאר,

but first I have to give you a little bit of history

אבל קודם אני צריך לתת לכם קצת רקע

על איך השרת הזה נוצר.

on how the server came to be.

Back in 2013, everybody was playing Minecraft,

בזמנו ב-2013 כולם שיחקו מיינקראפט,

kids and adults alike,

ילדים ומבוגרים גם יחד,

with and without autism, of course.

עם ובלי אוטיזם, כמובן.

But it was the big thing.

אבל זה היה הדבר הגדול.

But I saw parents on social media reaching out to other parents,

אבל ראיתי הורים ברשתות החברתיות מנסים ליצור קשר עם הורים אחרים,

asking if their autistic children could play together.

שואלים אם הילדים האוטיסטים שלהם יכולים לשחק ביחד.

And the reason is that when they tried to play on public servers,

והסיבה היא, שכשהם ניסו לשחק על שרתים ציבוריים,

they kept running into bullies and trolls.

הם נתקלו שוב ושוב בבריונים ובטרולים.

When you have autism, you behave a little differently sometimes,

כשיש לכם אוטיזם, אתם מתנהגים קצת אחרת לפעמים,

sometimes a lot differently.

לפעמים מאד אחרת.

And we all know a little bit of difference is all you really need

וכולנו יודעים שרק קצת אחרת זה כל מה שצריך

for a bully to make you their next target.

בשביל שביריון יהפוך אתכם למטרה הבאה שלו.

So these terrible, terrible people online,

אז האנשים הממש נוראיים האלו ברשת,

they would destroy everything that they tried to make,

הם היו הורסים את כל מה שהם ניסו לעשות,

they would steal all their stuff,

הם היו גונבים להם את כל הדברים,

and they would kill them over and over again,

הם היו הורגים אותם שוב ושוב,

והופכים את המשחק לבלתי שחיק למעשה.

making the game virtually unplayable.

But the worst part, the part that really hurt the most,

אבל החלק הנורא ביותר, החלק שבאמת כאב הכי הרבה,

was what these bullies would say to these kids.

היה מה שהביריונים האלה היו אומרים לילדים האלה.

They'd call them rejects

הם היו קוראים להם פסולים,

and defects

ופגומים

and retards.

ומפגרים.

And they would tell these kids, some as young as six years old,

והם היו אומרים לילדים הללו, חלקם רק בני שש,

that society doesn't want them,

שהחברה לא רוצה בהם,

and their own parents never wanted a broken child,

ושההורים שלהם מעולם לא רצו ילד שבור,

so they should just kill themselves.

אז הכי טוב שהם פשוט יהרגו את עצמם.

And of course, these kids, you understand,

והילדים האלו, כמובן, אתם מבינים,

they would sign off from these servers angry and hurt.

הם היו מתנתקים מהשרתים האלה כועסים ופגועים.

They would break their keyboards, they'd quite literally hate themselves,

הם היו שוברים את המקלדות שלהם, הם היו ממש שונאים את עצמם,

and their parents felt powerless to do anything.

וההורים שלהם הרגישו חסרי יכולת לעשות משהו.

So I decided I had to try and help.

אז החלטתי שאני צריך לנסות לעזור.

I have autism,

לי יש אוטיזם,

my oldest son has autism,

לבן הבכור שלי יש אוטיזם,

and both my kids and I love Minecraft,

והילדים שלי ואני כולנו מתים על מיינקראפט,

so I have to do something.

אז הייתי חייב לעשות משהו.

So I got myself a Minecraft server,

אז השגתי לעצמי שרת של מיינקראפט,

and I spent some time, built a little village with some roads

והשקעתי קצת זמן, בניתי כפר קטן עם כמה שבילים

and a big welcome sign and this guy and a lodge up on a mountaintop,

ועם שלט 'ברוכים הבאים' גדול והבחור הזה וצריף במעלה ההר,

and tried to make it inviting.

וניסיתי לגרום לזה להיראות מזמין.

The idea was pretty simple.

הרעיון היה די פשוט.

I had a white list, so only people that I approved could join,

הייתה לי רשימה לבנה, כך שרק אנשים שאישרתי להם יכלו להצטרף,

and I would just monitor the server as much as I could,

ואני פשוט הייתי משגיח על השרת כמה שיכולתי,

רק כדי לוודא ששום דבר לא מתקלקל.

just to make sure that nothing went wrong.

וזה היה הכל, זו היתה ההבטחה כולה:

And that was it, that was the whole promise: to keep the kids safe

רק לשמור על הילדים בטוחים כדי שיוכלו לשחק.

so they could play.

כשזה היה מוכן, הלכתי לפייסבוק

When it was done, I went to Facebook

ופרסמתי, הודעה די פשוטה לרשימת החברים שלי, לא באופן פומבי.

and posted a pretty simple message to my friends list, not publicly.

I wanted to see if there was any interest in this,

רק רציתי לראות אם יש התעניינות בזה,

and if it really could help.

ואם זה באמת יכול לעזור.

Turns out that I greatly underestimated just how much this was needed,

מסתבר שממש לא הערכתי נכון כמה צורך היה לזה,

because within 48 hours, I got 750 emails.

כי תוך 48 שעות קיבלתי 750 אי-מיילים.

I don't have that many Facebook friends.

אין לי כל-כך הרבה חברים בפייסבוק.

(Laughter)

(צחוק)

Within eight days, I had to upgrade the hosting package eight times,

בתוך שמונה ימים, הייתי צריך לשדרג את החבילה על השרת שמונה פעמים,

from the bottom package to the most expensive package they had,

מהחבילה הפשוטה ביותר לחבילה היקרה ביותר שהיתה להם,

ועכשיו, כמעט ארבע שנים מאוחר יותר,

and now, almost four years later,

I have 8,000 names on the white list from all around the world.

יש לי 8,000 שמות מכל העולם ברשימה הלבנה.

But the reason I'm up here today to talk to you

אבל הסיבה שאני כאן היום לדבר אתכם

isn't just because I gave kids a safe place to play.

היא לא רק בגלל שנתתי לילדים מקום בטוח לשחק בו.

It's what happened while they played.

זה מה שקרה בזמן שהם שיחקו.

I started hearing from parents

התחלתי לקבל הודעות מהורים שאמרו

שהילדים שלהם לומדים לקרוא ולכתוב מלשחק על השרת.

who said their children were learning to read and write

by playing on the server.

At first they spelled things by sound, like most kids do,

בהתחלה הם אייתו דברים על בסיס השמיעה, כמו שרוב הילדים עושים,

but because they were part of a community,

אבל בגלל שהם היו חלק מקהילה,

הם ראו אנשים אחרים מאייתים את אותן המילים כמו שצריך

they saw other people spelling the same words properly

והם פשוט קלטו את זה.

and just picked it up.

I started hearing from parents who said that their nonverbal children

התחלתי לשמוע מהורים שאמרו שהילדים הלא-מילוליים שלהם

were starting to speak.

מתחילים לדבר.

They only talked about Minecraft, but they were talking.

הם דיברו רק על מיינקראפט, אבל הם דיברו.

(Laughter)

(צחוק)

Some kids made friends at school for the first time ever.

כמה ילדים מצאו חברים בבית הספר בפעם הראשונה.

Some started to share, even give things to other people.

חלק התחילו לחלוק עם אחרים, אפילו לתת דברים לאנשים אחרים.

It was amazing.

זה היה מדהים.

And every single parent came to me and said it was because of Autcraft,

וכל אחד מההורים בא אלי ואמר שזה בזכות אוטקראפט,

because of what you're doing.

בזכות מה שאתה עושה.

But why, though?

אבל למה בעצם?

How could all of this be just from a video game server?

איך כל זה יכול להיות תוצאה של שרת משחקי מחשב?

Well, it goes back to that research paper I was talking about.

ובכן, זה חוזר למאמר המחקרי שציינתי קודם.

In it, she covers some of the guidelines I used when I created the server,

בתוכו, היא מתארת כמה מהעקרונות בהם השתמשתי כשיצרתי את השרת,

עקרונות שאני חושב שעוזרים לעודד אנשים להוציא את הטוב שבהם.

guidelines that I think help encourage people to be their very best.

I hope.

אני מקווה.

For example, communication.

לדוגמה תקשורת.

It can be tough for kids with autism.

היא יכולה להיות קשה עבור ילדים עם אוטיזם.

It could be tough for grown-ups without autism.

היא יכולה להיות קשה עבור מבוגרים בלי אוטיזם.

But I think that kids should not be punished,

אבל אני חושב שילדים לא צריכים להיענש,

they should be talked to.

הם צריכים שידברו איתם.

Nine times out of ten, when the kids on the server act out,

בתשע פעמים מכל עשר, כשהילדים על השרת מתפרצים,

it's because of something that's happened in the day at school or home.

זה בגלל משהו שקרה באותו היום בבית הספר או בבית.

Maybe a pet died.

אולי חיית מחמד מתה.

לפעמים זה פשוט חוסר הבנה בין שני ילדים.

Sometimes it's just a miscommunication between two kids.

One doesn't say what they're about to do.

הם לא אומרים אחד לשני מה הם עומדים לעשות.

And so we just offer to help.

אז אנחנו פשוט מציעים עזרה.

We always tell the children on the server that we're not mad,

אנחנו תמיד אומרים לילדים בשרת שאנחנו לא כועסים,

והם לא בצרות;

and they're not in trouble;

we only want to help.

אנחנו רק רוצים לעזור.

And it shows that not only do we care,

וזה מראה, שלא רק שאיכפת לנו,

but we respect them enough to listen to their point of view.

אנחנו גם מכבדים אותם מספיק כדי להקשיב לצד שלהם.

Respect goes a long way.

כבוד לוקח אותך רחוק.

Plus, it shows them that they have everything they need

בנוסף, זה מראה להם שיש להם את כל מה שהם צריכים

כדי להיות מסוגלים לפתור את הבעיות הללו לבד בעתיד.

to be able to resolve these problems on their own in the future

and maybe even avoid them, because, you know, communication.

ואולי להימנע מהן, כי, אתם יודעים, תקשורת.

On most servers, as video games are,

ברוב השרתים, כמו שזה עובד במשחקי מחשב,

children are rewarded, well, players are rewarded,

ילדים מתוגמלים, בעצם, שחקנים מתוגמלים,

for how well they do in a competition, right?

על כמה טובים הם היו בתחרות, נכון?

The better you do, the better reward you get.

ככל שתהיו יותר טובים, תתוגמלו יותר.

That can be automated; the server does the work, the code is there.

אפשר להפוך את זה לאוטומתי; השרת עושה את העבודה, התוכנה שם.

On Autcraft, we don't do that.

באוטקראפט אנחנו לא עושים את זה.

We have things like "Player of the Week" and "CBAs,"

יש לנו דברים כמו "שחקן השבוע" ו-נב"מ,

which is "Caught Being Awesome."

שזה "נתפס במגניבות".

(צחוק)

(Laughter)

We award players ranks on the servers based on the attributes they exhibit,

אנחנו מתגמלים שחקנים בדרגות על השרתים בהתאם לתכונות שהם מפגינים,

such as the "Buddy" rank for people who are friendly towards others,

כמו דרגת "חבר" לאנשים שמתנהגים בחברתיות לאחרים,

and "Junior Helper" for people that are helpful towards others.

ו-"עוזר זוטר" לאנשים שעוזרים לאחרים.

We have "Senior Helper" for the adults.

יש לנו "עוזר בכיר" למבוגרים.

But they're obvious, right?

אבל הדברים ברורים מאליהם, לא?

Like, people know what to expect and how to earn these things

כאילו, אנשים יודעים למה לצפות ואיך להרוויח את הדברים האלו

because of how they're named.

בגלל השם שלהם.

As soon as somebody signs onto the server,

ברגע שמישהו מתחבר לשרת,

they know that they're going to be rewarded for who they are

הם יודעים שהם יתוגמלו על מי שהם

and not what they can do.

ולא על מה שהם יכולים לעשות.

הפרס הגבוה ביותר שלנו, חרב האבא-אוטיזם,

Our top award, the AutismFather Sword,

which is named after me because I'm the founder,

שקרויה על שמי, כי אני המייסד,

is a very powerful sword that you can't get in the game any other way

היא חרב בעלת עוצמה שאי-אפשר לקבל במשחק בשום דרך

than to show that you completely put the community above yourself,

חוץ מלהראות שהקהילה הרבה יותר חשובה לכם מאשר אתם עצמכם,

and that compassion and kindness is at the core of who you are.

ושחסד וחמלה הם בבסיס האישיות שלכם.

We've given away quite a few of those swords, actually.

חילקנו כבר לא מעט מהחרבות האלה בעצם.

I figure, if we're watching the server to make sure nothing bad happens,

אני חושב, שאם אנחנו משגיחים על השרת כדי לראות ששום דבר רע לא קורה,

we should also watch for the good things that happen and reward people for them.

אנחנו גם יכולים לשים עין על הדברים הטובים שקורים, ולתגמל אנשים בעדם.

We're always trying to show all the players

אנחנו מנסים תמיד להראות לכל השחקנים

that everybody is considered to be equal, even me.

שכולם כאן שווים, אפילו אני.

אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים

But we know we can't treat people equally to do that.

להתייחס לאנשים באותו האופן כדי להשיג את זה.

Some of the players get angry very easily.

כמה מהשחקנים מתרגזים מאוד בקלות.

Some of them have additional struggles on top of autism,

לחלקם יש בעיות אחרות בנוסף לאוטיזם,

such as OCD or Tourette's.

כמו הפרעה אובססיבית-כפייתית או תסמונת טורט.

So, I have this knack of remembering all of the players.

אז יש לי את היכולת הזאת לזכור את כל השחקנים.

I remember their first day, the conversations we've had,

אני זוכר את היום הראשון שלהם, את השיחות שהיו לנו,

things we've talked about, things they've built.

דברים שדיברנו עליהם, דברים שהם בנו.

So when somebody comes to me with a problem,

אז כשמישהו בא אלי עם בעיה,

I handle that situation differently than I would with any other player,

אני מטפל בזה בצורה אחרת מאשר עם כל שחקן אחר,

בהתאם למה שאני יודע עליהם.

based on what I know about them.

For the other admins and helpers, we document everything

בקשר לעוזרים ולמנהלי הרשת האחרים, אנחנו מתעדים הכל

so that, whether it's good or bad or a concerning conversation,

כך שבין אם זה טוב או רע, או שיחה מדאיגה,

it's there, so everybody is aware.

הכל שם, כך שכולם מודעים לזה.

I want to give you one example of this one player.

אני רוצה לתת לכם כדוגמה שחקן אחד.

He was with us for a little while,

הוא היה איתנו לזמן מסוים,

but at some point he started spamming dashes in the chat,

אבל בשלב מסוים הוא התחיל למלא את הצ'אטים בספאם של מקפים,

like a big long line of dashes all the way across the screen.

כאילו שורה ארוכה ארוכה של מקפים לאורך המסך כולו.

כעבור קצת זמן, הוא היה עושה את זה שוב.

A little while later, he'd do it again.

The other players asked him not to do that, and he'd say, "OK."

השחקנים האחרים ביקשו ממנו לא לעשות את זה, והוא היה אומר "בסדר".

And then he'd do it again.

ואז הוא היה עושה זאת שוב.

It started to frustrate the other players.

זה התחיל לתסכל את השחקנים האחרים.

They asked me to mute him or to punish him for breaking the rules,

הם ביקשו ממני לשים אותו על השתק או להעניש אותו על עבירה על הכללים,

but I knew there had to be something more to it.

אבל אני ידעתי שזה חייב לבוא ממקום כלשהו.

So I went to his aunt, who is the contact that I have for him.

אז פניתי לדודה שלו, שהיא אשת הקשר שיש לי עבורו.

She explained that he had gone blind in one eye

היא הסבירה שהוא התעוור בעין אחת

and was losing his vision in the other.

והיה הולך ומאבד את הראייה בעין השנייה.

So what he was doing was splitting up the chat

אז מה שהוא עשה היה לפצל את הצ'אט

into easier-to-see blocks of text,

לבלוקים של טקסט קלים יותר לראייה,

which is pretty smart.

שזה די פיקחי.

So that very same night, I talked to a friend of mine who writes code

אז עוד באותו הלילה, דיברתי עם חבר שלי שכותב תוכנה

and we created a brand-new plug-in for the server

ויצרנו תוסף חדש לגמרי לשרת

that makes it so that any player on the server,

שמאפשר לכל שחקן על השרת,

including him, of course,

כולל אותו, כמובן,

could just enter a command and instantly have every single line

פשוט להקליד פקודה ומיד לקבל כל שורה

separated by dashes.

מופרדת על ידי מקפים.

Plus, they can make it asterisks or blank lines

בנוסף, הם יכולים להפוך את זה לכוכביות או לשורות ריקות

or anything they want -- whatever works best for them.

או מה שהם רוצים -- מה שעובד הכי טוב עבורם.

We even went a little bit extra and made it so it highlights your name,

אפילו לקחנו את זה קצת יותר רחוק, ועשינו שזה ידגיש את השם שלכם,

so that it's easier to see if somebody mentions you.

כך שזה קל יותר לראות אם מישהו ציין אתכם.

It's just one example of how doing a little bit extra,

זאת רק דוגמה אחת של איך לעשות טיפ-טיפה יותר,

a small modification,

התאמה קטנה,

still helps everybody be on equal footing,

עדיין עוזר לתת לכולם בסיס שווה,

אפילו שעשית את המשהו הנוסף רק עבור אותו השחקן האחד.

even though you did a little extra just for that one player.

The big one is to be not afraid.

החשוב ביותר, זה לא לפחד.

The children on my server are not afraid.

הילדים על השרת שלי לא פוחדים.

They are free to just be themselves,

הם חופשיים פשוט להיות הם עצמם,

and it's because we support and encourage and celebrate each other.

וזה מכיוון שאנחנו תומכים ומעודדים וחוגגים אחד את השני.

We all know what it feels like to be the outcast

כולנו מכירים את ההרגשה של להיות הדחוי

ולהיות שנוא רק בגלל שאתה קיים,

and to be hated simply for existing,

and so when we're together on the server, we're not afraid anymore.

כך שכשכולנו יחד על השרת, אנחנו לא פוחדים יותר.

For the first two years or so on the server,

במהלך השנתיים הראשונות בערך על השרת,

I talked to two children per week on average that were suicidal.

דיברתי בממוצע עם שני ילדים בשבוע, עם נטיות אובדניות.

אבל הם פנו אליי כי אני זה שנתתי להם תחושה של ביטחון.

But they came to me because I'm the one that made them feel safe.

They felt like I was the only person in the world they could talk to.

הם הרגישו שאני האדם היחיד בעולם איתו הם יכלו לדבר.

So I guess my message is:

אז אני מניח שהמסר שלי הוא:

whether you have a charity or some other organization,

בין אם יש לכם ארגון צדקה או אחר,

or you're a teacher or a therapist

בין אם אתם מורים או מטפלים,

or you're a parent who is just doing your very best,

או הורים שפשוט עושים כמיטב יכולתיכם,

או שאתם אוטיסטים כמוני,

or you're an autistic, like I am,

no matter who you are,

לא משנה מי אתם,

you absolutely must help these children strip away those fears

אתם פשוט מוכרחים לעזור לילדים האלה

לקלף מעליהם את הפחדים

לפני כל דבר אחר,

before you do anything else,

כי כל דבר ירגיש מאולץ

because anything else is going to feel forced

אלא אם הם לא פוחדים.

unless they're not afraid.

זו הסיבה שמשוב חיובי יעבוד תמיד יותר טוב

It's why positive reinforcement will always do better

מאשר כל סוג של עונש.

than any form of punishment.

They want to learn when they feel safe and happy.

הם רוצים ללמוד כשהם מרגישים מוגנים ושמחים.

It just happens naturally; they don't even try to learn.

זה קורה באופן טבעי; הם אפילו לא מנסים ללמוד.

These are words from the kids on the server to describe the server.

אלה מילים מהילדים על השרת שמתארות את השרת.

The one thing I would hope that you could take away

הדבר האחד שהייתי מקווה שתוכלו לקחת אתכם

is that no matter what somebody else is going through in life right now,

זה שלא משנה מה עובר על מישהו בחיים כרגע,

whether they're being bullied at school or at home,

אם הם סובלים מהטרדה בבית הספר או בבית,

if they're questioning their sexuality or even their gender,

אם הם מהססים בקשר למיניות שלהם או אפילו למגדר שלהם,

which happens a lot in the autism community,

דבר שקורה הרבה בקהילה האוטיסטית,

if they're feeling alone or even suicidal,

אם הם מרגישים לבד או אפילו אובדניים,

you have to live your life in such a way

אתם חייבים לחיות את חייכם כך

שהאדם ההוא מרגיש שהוא יכול לבוא ולספר לכם.

that that person feels like they can come to and tell you.

They have to feel perfectly safe in talking to you about it.

הם חייבים להרגיש לגמרי מוגנים כשהם מדברים אתכם על זה.

אם אתם רוצים לראות קבוצה של ילדים אוטיסטים --

If you want to see a group of autistic children --

ילדים שהחברה שוגה לחשוב שהם א-סוציאליים

kids who society wrongly thinks are supposed to be antisocial

and lacking in empathy --

או חסרי אמפתיה --

if you want to see them come together and build the most compassionate

אם אתם רוצים לראות אותם מתאגדים ויוצרים את החברה

הכי רחומה וחברותית ונדיבה שראיתם אי פעם,

and friendly and generous community you've ever seen,

כזה מקום שאנשים ייכתבו עליו

the kind of place that people would write about

as one of the best places on the internet,

כאחד המקומות הטובים ברשת,

הם יעשו זאת.

they'll do that.

I've seen it.

אני ראיתי את זה.

I'm there every day.

אני שם כל יום.

But they have some huge obstacles that they have to overcome to do that,

אבל יש להם כמה מכשולים עצומים להתגבר עליהם בכדי להגיע לשם,

and it would be really helpful to have somebody there

וזה מאד יעזור אם יהיה שם מישהו

who could help to show them that the only thing they really have to fear

שיכול לעזור להראות להם שהדבר היחידי ממנו הם צריכים לחשוש

is self-doubt.

הוא ספק עצמי.

So I guess I'm asking you to please be that person for them,

ככה שאני כנראה מבקש מכם להיות האדם הזה בשבילם,

because to them,

כי עבורם,

those kids --

הילדים ההם --

it means everything.

זה פשוט הכל.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)