Fred Jansen: How to land on a comet

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

I'd like to take you on the epic quest of the Rosetta spacecraft.

הייתי רוצה לקחת אתכם למסע אפי של החללית רוזטה.

To escort and land the probe on a comet,

כדי ללוות ולהנחית גשושית על כוכב שביט,

this has been my passion for the past two years.

זו היתה התשוקה שלי במשך השנתיים האחרוונת.

In order to do that,

כדי להצליח בזה,

I need to explain to you something about the origin of the solar system.

אני צריך להסביר לכם משהו על המקור של מערכת השמש.

When we go back four and a half billion years,

כשאנחנו חוזרים ארבע וחצי מליון שנים,

there was a cloud of gas and dust.

היה ענן גז ואבק.

In the center of this cloud, our sun formed and ignited.

במרכז הענן, השמש שלנו נוצרה והוצתה.

Along with that, what we now know as planets, comets and asteroids formed.

יחד עם זה, מה שאנחנו מכירים עכשיו כפלנטות, שביטים ואסטרואידים נוצרו.

What then happened, according to theory,

מה שקרה אז, לפי התאוריה,

is that when the Earth had cooled down a bit after its formation,

זה שכשכדור הארץ התקרר מעט אחרי הווצרותו,

comets massively impacted the Earth and delivered water to Earth.

שביטים פגעו מסיבית בכדור הארץ וסיפקו מים לכדור הארץ.

They probably also delivered complex organic material to Earth,

הם גם כנראה סיפקו חומרים אורגניים מורכבים לכדור הארץ,

and that may have bootstrapped the emergence of life.

וזה אולי התחיל את העליה של החיים.

You can compare this to having to solve a 250-piece puzzle

אתם יכולים להשוות את זה ללפתור פאזל של 250 חלקים

and not a 2,000-piece puzzle.

ולא פאזל של 2,000 חלקים.

Afterwards, the big planets like Jupiter and Saturn,

אחרי זה, הפלנטות הגדולות כמו צדק ושבתאי,

they were not in their place where they are now,

הן לא היו במקום בו הן עכשיו,

and they interacted gravitationally,

וכוחות הכבידה שלהן פעלו אחת על השניה,

and they swept the whole interior of the solar system clean,

והן ניקו את כל פנים מערכת השמש,

and what we now know as comets

ומה שאנחנו מכירים עכשיו כשביטים

ended up in something called the Kuiper Belt,

הגיעו למשהו שנקרא עכשיו חגורת קויפר,

which is a belt of objects beyond the orbit of Neptune.

שהיא חגורה של עצמים מעבר למסלול של נפטון.

And sometimes these objects run into each other,

ולפעמים העצמים האלה מתנגשים אחד בשני,

and they gravitationally deflect,

והם מוסטים גרוויטציונית,

and then the gravity of Jupiter pulls them back into the solar system.

ואז הכבידה של צדק מושכת אותם חזרה למערכת השמש.

And they then become the comets as we see them in the sky.

ואז הם הופכים לשביטים כמו שאנחנו רואים אותם בשמיים.

The important thing here to note is that in the meantime,

הדבר החשוב פה לשים לב אליו הוא שבינתיים ,

the four and a half billion years,

בארבע וחצי מיליארד שנים,

these comets have been sitting on the outside of the solar system,

השביטים האלו ישבו מחוץ למערכת השמש,

and haven't changed --

ולא השתנו --

deep, frozen versions of our solar system.

גרסאות קפואות לגמרי של מערכת השמש.

In the sky, they look like this.

בשמיים, הם נראים כך.

We know them for their tails.

אנחנו מזהים אותם לפי השובלים שלהם.

There are actually two tails.

יש למעשה שני שובלים.

One is a dust tail, which is blown away by the solar wind.

אחד הוא שובל אבק, שמועף על ידי הרוח הסולרית.

The other one is an ion tail, which is charged particles,

השני הוא שובל יוני, שהוא חלקיקים טעונים,

and they follow the magnetic field in the solar system.

והם עוקבים אחרי השדה המגנטי במערכת השמש.

There's the coma,

יש את הקומה,

and then there is the nucleus, which here is too small to see,

ואז יש את הגלעין, שפה הוא קטן מדי כדי לראותו,

and you have to remember that in the case of Rosetta,

ואתם צריכים לזכור שבמקרה של רוזטה,

the spacecraft is in that center pixel.

החללית היא בפיקסל המרכזי.

We are only 20, 30, 40 kilometers away from the comet.

אנחנו רק 20,30,40 קילומטר מהשביט.

So what's important to remember?

אז מה חשוב לזכור?

Comets contain the original material from which our solar system was formed,

שביטים מכילים את החומר המקורי ממנו מערכת השמש שלנו נוצרה,

so they're ideal to study the components

כך שהם אידיאלים לחקר המרכיבים

that were present at the time when Earth, and life, started.

שהיו נוכחים בזמן בו כדור הארץ, החיים, התחילו.

Comets are also suspected

שביטים נחשדים גם

of having brought the elements which may have bootstrapped life.

שהביאו את המרכיבים שאולי התחילו את החיים.

In 1983, ESA set up its long-term Horizon 2000 program,

ב 1983, ESA פתחה את תוכנית הורייזון 2000 לזמן ארוך,

which contained one cornerstone, which would be a mission to a comet.

שהכילה אבן פינה אחת, שהיתה משימה לשביט.

In parallel, a small mission to a comet, what you see here, Giotto, was launched,

במקביל, משימה קטנה לשביט, מה שאתם רואים פה, ג'יוטו, שוגר,

and in 1986, flew by the comet of Halley with an armada of other spacecraft.

וב 1986, טס ליד השביט האלי עם ארמדה של חלליות אחרות.

From the results of that mission, it became immediately clear

מהתוצאות של המשימה, זה נעשה ברור מיידית

that comets were ideal bodies to study to understand our solar system.

ששביטים היו גופים אידיאלים לחקר להבנה טובה יותר של מערכת השמש שלנו.

And thus, the Rosetta mission was approved in 1993,

ולכן, משימת רוזטה אושרה ב 1993,

and originally it was supposed to be launched in 2003,

ובמקור היא היתה אמורה להיות משוגרת ב 2003,

but a problem arose with an Ariane rocket.

אבל בעיות עלו עם טיל האריאן.

However, our P.R. department, in its enthusiasm,

עם זאת, מחלקת יחסי הציבור שלנו, בהתלהבות שלה,

had already made 1,000 Delft Blue plates

כבר יצרה 1,000 צלחות דלפט כחולות

with the name of the wrong comets.

עם השם של השביט הלא נכון.

So I've never had to buy any china since. That's the positive part.

אז מאז לא הייתי צריך לקנות צלחות יותר. זה החלק החיובי.

(Laughter)

(צחוק)

Once the whole problem was solved,

ברגע שכל הבעיה נפתרה,

we left Earth in 2004

עזבנו את כדור הארץ ב 2004

to the newly selected comet, Churyumov-Gerasimenko.

לשביט החדש שנחקר, צ'ורימוב-גרסימנקו.

This comet had to be specially selected

השביט הזה היה צריך להבחר במיוחד

because A, you have to be able to get to it,

מפני שראשית, אתם חייבים להיות מסוגלים להגיע אליו.

and B, it shouldn't have been in the solar system too long.

ושנית, הוא לא היה צריך להיות במערכת השמש זמן רב.

This particular comet has been in the solar system since 1959.

השביט המסויים הזה היה במערכת השמש מאז 1959,

That's the first time when it was deflected by Jupiter,

זו הפעם הראשונה שהוא הוסט על ידי צדק,

and it got close enough to the sun to start changing.

והתקרב מספיק לשמש כדי להתחיל להשתנות.

So it's a very fresh comet.

אז זה שביט ממש טרי.

Rosetta made a few historic firsts.

רוזטה עשתה כמה דברים הסטורים ראשונים.

It's the first satellite to orbit a comet,

זה הלווין הראשון שמקיף שביט,

and to escort it throughout its whole tour through the solar system --

ומלווה אותו בכל מסללו במערכת השמש --

closest approach to the sun, as we will see in August,

הגישה הכי קרובה לשמש, כמו שנראה באוגוסט,

and then away again to the exterior.

ואז הרחק שוב החוצה.

It's the first ever landing on a comet.

זו הנחיתה הראשונה אי פעם על שביט.

We actually orbit the comet using something which is not

אנחנו למעשה במסלול מסביב לשביט בשימוש במשהו שלא

normally done with spacecraft.

נעשה באופן נורמלי עם חללית.

Normally, you look at the sky and you know where you point and where you are.

באופן רגיל אתם מביטים בשמיים ויודעים לאן אתם פונים והיכן אתם.

In this case, that's not enough.

במקרה הזה, זה לא מספיק.

We navigated by looking at landmarks on the comet.

אנחנו מנווטים על ידי הסתכלות על נקודות ציון על השביט.

We recognized features -- boulders, craters --

אנחנו מזהים פני שטח -- סלעים, מכתשים --

and that's how we know where we are respective to the comet.

וכך אנחנו יודעים איפה אנחנו יחסית לשביט.

And, of course, it's the first satellite to go beyond the orbit of Jupiter

וכמובן, זה הלווין הראשון שעבר את המסלול של צדק

on solar cells.

על תאים סולריים.

Now, this sounds more heroic than it actually is,

עכשיו, זה נשמע יותר הרואי משזה באמת,

because the technology to use radio isotope thermal generators

מפני שהטכנולוגיה לשימוש בגנרטורים תרמיים של רדיו איזוטופים

wasn't available in Europe at that time, so there was no choice.

לא היתה זמינה באירופה באותו זמן, אז לא היתה לנו ברירה.

But these solar arrays are big.

אבל המערכים הסולריים האלה גדולים.

This is one wing, and these are not specially selected small people.

זו כנף אחת, ואלה לא אנשים שנבחרו קטנים במיוחד.

They're just like you and me.

הם כמוני וכמוכם.

(Laughter)

(צחוק)

We have two of these wings, 65 square meters.

יש לנו שתי כנפיים כאלה, 65 מטר מרובעים.

Now later on, of course, when we got to the comet,

עכשיו מאוחר יותר, כמובן, כשהגענו לשביט,

you find out that 65 square meters of sail

אתם מגלים ש 65 מטר של מפרשים

close to a body which is outgassing is not always a very handy choice.

קרוב לגוף שפולט זה לא תמיד בחירה מועילה.

Now, how did we get to the comet?

עכשיו, איך הגענו לשביט הזה?

Because we had to go there for the Rosetta scientific objectives

מפני שהיינו צריכים להגיע לשם למטרה המדעית של רוזטה

very far away -- four times the distance of the Earth to the sun --

מאוד רחוק -- פי ארבע מהמרחק של כדור הארץ מהשמש --

and also at a much higher velocity than we could achieve with fuel,

וגם במהירות גבוהה בהרבה משיכולנו להשיג עם דלק,

because we'd have to take six times as much fuel as the whole spacecraft weighed.

מפני שהיינו צריכים לקחת פי שש דלק ממשקל כל החללית.

So what do you do?

אז מה עשינו?

You use gravitational flybys, slingshots,

אתם משתמשים במעופים כבידתיים, קלע,

where you pass by a planet at very low altitude,

בו אתם חולפים ליד פלנטה בגובה מאוד נמוך,

a few thousand kilometers,

כמה אלפי קילומטר,

and then you get the velocity of that planet around the sun for free.

ואז אתם מקבלים את המהירות של הפלנטה ההיא סביב השמש בחינם.

We did that a few times.

עשינו את זה כמה פעמים.

We did Earth, we did Mars, we did twice Earth again,

עשינו את כדור הארץ, את מאדים, את כדור הארץ שוב פעמיים,

and we also flew by two asteroids, Lutetia and Steins.

וגם חלפנו ליד שני אסטרואידים לוטטיה וסטיינס.

Then in 2011, we got so far from the sun that if the spacecraft got into trouble,

אז ב 2011, הגענו כל כך רחוק מהשמש שאם החללית היתה בצרות,

we couldn't actually save the spacecraft anymore,

לא היינו יכולים למעשה להציל יותר את החללית,

so we went into hibernation.

אז היינו בתרדמת.

Everything was switched off except for one clock.

הכל כובה חוץ משעון אחד.

Here you see in white the trajectory, and the way this works.

פה אתם רואים בלבן את המסלול, והדרך בה זה עובד.

You see that from the circle where we started,

אתם רואים שמהעיגול בו התחלנו,

the white line, actually you get more and more and more elliptical,

הקו הלבן, למעשה אתם מקבלים יותר ויותר ויותר אליפסה,

and then finally we approached the comet

ואז לבסוף אנחנו מתקרבים לשביט

in May 2014, and we had to start doing the rendezvous maneuvers.

במאי 2014, והיינו צריכים להתחיל לעשות תמרוני התקרבות.

On the way there, we flew by Earth and we took a few pictures to test our cameras.

בדרך לשם, חלפנו ליד כדור הארץ וצילמנו כמה תמונות כדי לבדוק את המצלמות שלנו.

This is the moon rising over Earth,

זה הירח עולה מעל כדור הארץ,

and this is what we now call a selfie,

וזה מה שאנחנו קוראים לו עכשיו סלפי,

which at that time, by the way, that word didn't exist. (Laughter)

שבאותו זמן, דרך אגב, המילה הזו לא היתה קיימת. (צחוק)

It's at Mars. It was taken by the CIVA camera.

זה במאדים, זה נלקח על ידי מצלמת CIVA.

That's one of the cameras on the lander,

זו אחת המצלמות על הנחתת,

and it just looks under the solar arrays,

והיא מסתכלת ממש מתחת למערכים הסולריים.

and you see the planet Mars and the solar array in the distance.

ואתם רואים את הפלנטה מאדים והמערך הסולרי במרחק.

Now, when we got out of hibernation in January 2014,

עכשיו, כשיצאנו מתרדמת בינואר 2014,

we started arriving at a distance

התחלנו להגיע במרחק

of two million kilometers from the comet in May.

של שני מליון קילומטר מהשביט במאי.

However, the velocity the spacecraft had was much too fast.

עם זאת, המהירות שהיתה לחללית היתה מהירה מדי.

We were going 2,800 kilometers an hour faster than the comet, so we had to brake.

טסנו 2,800 קילומטר בשעה יותר מהר מהשביט, אז היינו צריכים לבלום.

We had to do eight maneuvers,

היינו צריכים לעשות שמונה תמרונים,

and you see here, some of them were really big.

ואתם רואים פה, כמה מהם היו ממש גדולים.

We had to brake the first one by a few hundred kilometers per hour,

היינו צריכים לבלום את הראשון כמה מאות קילומטר בשעה,

and actually, the duration of that was seven hours,

ולמעשה, משך התהליך היה שבע שעות,

and it used 218 kilos of fuel,

וזה דרש 218 קילו של דלק,

and those were seven nerve-wracking hours, because in 2007,

ואלה היו שבע שעות מורטות עצבים, מפני שב 2007,

there was a leak in the system of the propulsion of Rosetta,

היתה דליפה במערכת הדחף של רוזטה,

and we had to close off a branch,

והיינו צריכים לסגור ענף,

so the system was actually operating at a pressure

כך שהמערכת למעשה פעלה בלחץ

which it was never designed or qualified for.

שהיא מעולם לא תוכננה או אושרה אליו.

Then we got in the vicinity of the comet, and these were the first pictures we saw.

אז הגענו לקרבת השביט, אלה היו התמונות הראשונות שראינו.

The true comet rotation period is 12 and a half hours,

תקופת הסיבוב האמיתית של השביט היא 12 שעות,

so this is accelerated,

אז זה מואץ,

but you will understand that our flight dynamics engineers thought,

אבל אתם תבינו שמהנדסי דינמיקת הטיסה שלנו חשבו,

this is not going to be an easy thing to land on.

שזה לא הולך להיות משהו שקל לנחות עליו.

We had hoped for some kind of spud-like thing

קיווינו לסוג של צורה של תפוח אדמה

where you could easily land.

עליו תוכלו לנחות בקלות.

But we had one hope: maybe it was smooth.

אבל היתה לנו תקוה אחת: אולי הוא היה חלק.

No. That didn't work either. (Laughter)

לא, גם זה לא עבד.(צחוק)

So at that point in time, it was clearly unavoidable:

אז בנקודת זמן זו, זה היה לגמרי בלתי נמנע:

we had to map this body in all the detail you could get,

היינו חייבים למפות את כל הגוף הזה בכל הפרטים שנוכל להשיג,

because we had to find an area which is 500 meters in diameter and flat.

מפני שהיינו חייבים למצוא אזור שטוח בקוטר 500 מטר.

Why 500 meters? That's the error we have on landing the probe.

למה 500 מטר? זו השגיאה שיש לנו בהנחתת הגשושית.

So we went through this process, and we mapped the comet.

אז עברנו את התהליך, ומיפינו את השביט.

We used a technique called photoclinometry.

השתמשנו בטכניקה שנקראת פוטו קלינומטריה.

You use shadows thrown by the sun.

אתם משתמשים בצללים שמוטלים על ידי השמש.

What you see here is a rock sitting on the surface of the comet,

מה שאתם רואים פה זה סלע שיושב על פני השביט,

and the sun shines from above.

והשמש מאירה מלמעלה.

From the shadow, we, with our brain,

מהצל, אנחנו, עם המוח שלנו,

can immediately determine roughly what the shape of that rock is.

יכולים לקבוע מייד בגסות מה הצורה של הסלע.

You can program that in a computer,

אתם יכולים לתכנת את זה לתוך מחשב,

you then cover the whole comet, and you can map the comet.

אז אתם מכסים את כל השביט, ויכולים למפות את השביט.

For that, we flew special trajectories starting in August.

לזה, טסנו במסלולים מיוחדים החל מאוגוסט.

First, a triangle of 100 kilometers on a side

ראשית, במשולש בעל צלע של 100 קילומטר

at 100 kilometers' distance,

במרחק של 100 קילומטר,

and we repeated the whole thing at 50 kilometers.

ואז חזרנו על כל התהליך במרחק 50 קילומטר.

At that time, we had seen the comet at all kinds of angles,

באותו זמן, ראינו את השביט מכל מיני זוויות,

and we could use this technique to map the whole thing.

ויכולנו להשתמש בשיטה למיפוי כל השביט.

Now, this led to a selection of landing sites.

עכשיו, זה הוביל לבחירה של אתרי נחיתה.

This whole process we had to do, to go from the mapping of the comet

כל התהליך הזה שהיינו צריכים לעשות, לעבור ממפוי השביט

to actually finding the final landing site, was 60 days.

למציאת אתר הנחיתה הסופי, היה 60 יום.

We didn't have more.

לא היה לנו יותר.

To give you an idea, the average Mars mission

כדי לתת לכם מושג, משימת מאדים ממוצעת

takes hundreds of scientists for years to meet

דורשת תכנון של מאות מדענים במשך שנים כדי

about where shall we go?

להסכים על היכן ננחת?

We had 60 days, and that was it.

היו לנו 60 יום, וזהו.

We finally selected the final landing site

לבסוף בחרנו את אתר הנחיתה הסופי

and the commands were prepared for Rosetta to launch Philae.

והפקודות הוכנו לרוזטה לשגר את פילאה.

The way this works is that Rosetta has to be at the right point in space,

הדרך בה זה עובד היא שרוזטה צריכה להיות במקום המתאים בחלל,

and aiming towards the comet, because the lander is passive.

ומכוונת כלפי השביט, מפני שהנחתת היא פסיבית.

The lander is then pushed out and moves towards the comet.

הנחתת נדחפת אז החוצה ונעה כלפי השביט.

Rosetta had to turn around

רוזטה היתה צריכה להסתובב

to get its cameras to actually look at Philae while it was departing

כדי שהמצלמה שלה תביט למעשה על פילאה בעודה עוזבת

and to be able to communicate with it.

ולהיות מסוגלת לתקשר איתה.

Now, the landing duration of the whole trajectory was seven hours.

עכשיו, תהליך הנחיתה של כל המסלול אורך שבע שעות.

Now do a simple calculation:

עכשיו תעשו חישוב פשוט:

if the velocity of Rosetta is off by one centimeter per second,

אם המהירות של רוזטה סוטה בסנטימטר בשניה,

seven hours is 25,000 seconds.

שבע שעות זה 25,000 שניות.

That means 252 meters wrong on the comet.

זה אומר 252 מטר טעות על השביט.

So we had to know the velocity of Rosetta

אז היינו חייבים לדעת את המהירות של רוזטה

much better than one centimeter per second,

הרבה יותר טוב מסנטימטר לשניה,

and its location in space better than 100 meters

והמיקום שלה בחלל טוב יותר מ 100 מטר

at 500 million kilometers from Earth.

במרחק של 500 מליון קילומטר מכדור הארץ.

That's no mean feat.

זה לא דבר פשוט.

Let me quickly take you through some of the science and the instruments.

תנו לי לקחת אתכם במהירות דרך חלק מהמדע והמכשירים.

I won't bore you with all the details of all the instruments,

אני לא אשעמם אתכם עם כל הפרטים על כך המכשירים,

but it's got everything.

אבל יש לה הכל.

We can sniff gas, we can measure dust particles,

אנחנו יכולים להריח גז, אנחנו יכולים למדוד חלקיקי גז,

the shape of them, the composition,

הצורה שלהם, ההרכב,

there are magnetometers, everything.

יש מגנטומטרים, הכל,

This is one of the results from an instrument which measures gas density

זו אחת התוצאות מהמכשירים שמודדים דחיסות גז

at the position of Rosetta,

במיקומה של רוזטה,

so it's gas which has left the comet.

אז זה גז שעזב את השביט.

The bottom graph is September of last year.

הגרף התחתי הוא ספטמבר שנה שעברה.

There is a long-term variation, which in itself is not surprising,

יש שינוי בטווח ארוך, שבעצמו לא מפתיע,

but you see the sharp peaks.

אבל אתם רואים את הפיקים החדים.

This is a comet day.

זהו יום של השביט.

You can see the effect of the sun on the evaporation of gas

אתם יכולים לראות את ההשפעה של השמש על אידוי הגז

and the fact that the comet is rotating.

והעובדה שהשביט מסתובב.

So there is one spot, apparently,

אז ישנה נקודה אחת, מסתבר,

where there is a lot of stuff coming from,

בה יש הרבה חומר שיוצא,

it gets heated in the Sun, and then cools down on the back side.

הוא מתחמם בשמש, ואז מתקרר בצד האחורי.

And we can see the density variations of this.

ואנחנו יכולים לראות את שינוי הדחיסות של זה.

These are the gases and the organic compounds

אלה גזים ומרכיבים אורגניים

that we already have measured.

שאנחנו כבר מדדנו.

You will see it's an impressive list,

אתם תראו שזו רשימה מרשימה,

and there is much, much, much more to come,

ויש עוד הרבה הרבה שמגיע.

because there are more measurements.

מפני שיש עוד מדידות.

Actually, there is a conference going on in Houston at the moment

למעשה, יש ועידה שמתרחשת כרגע ביוסטון

where many of these results are presented.

בה הרבה מהתוצאות האלו מוצגות.

Also, we measured dust particles.

כמו כן, מדדנו את החלקיקי האבק.

Now, for you, this will not look very impressive,

עכשיו, בשבילכם, זה לא יראה מאוד מרשים,

but the scientists were thrilled when they saw this.

אבל המדענים התרגשו כשהם ראו את זה.

Two dust particles:

שני חלקיקי אבק:

the right one they call Boris, and they shot it with tantalum

הימני קוראים לו בוריס, והם ירו בו עם טנטלום

in order to be able to analyze it.

כדי להיות מסוגלים לנתח אותו.

Now, we found sodium and magnesium.

עכשיו, גילינו סידן ומגנזיום.

What this tells you is this is the concentration of these two materials

מה שזה אומר לכם זה את הריכוז של שני החומרים האלה

at the time the solar system was formed,

בזמן הווצרות מערכת השמש,

so we learned things about which materials were there

אז למדנו דברים על איזה חומרים היו שם

when the planet was made.

כשהפלנטה נוצרה.

Of course, one of the important elements is the imaging.

כמובן, אחד האלמנטים החשובים הוא תמונות.

This is one of the cameras of Rosetta, the OSIRIS camera,

זו אחת המצלמות על רוזטה, מצלמת OSIRIS,

and this actually was the cover of Science magazine

וזה למעשה היה השער של מגזין סיינס

on January 23 of this year.

ב 23 בינואר של השנה.

Nobody had expected this body to look like this.

אף אחד לא ציפה שהגוף יראה כך.

Boulders, rocks -- if anything, it looks more like the Half Dome in Yosemite

בולדרים, סלעים -- אם בכלל, זה נראה יותר כמו חצי הכיפה ביוסמיטי

than anything else.

מאשר משהו אחר.

We also saw things like this:

ראינו גם דברים כמו זה:

dunes, and what look to be, on the righthand side, wind-blown shadows.

דיונות, ומה שנראה כמו, בצד ימין, צללים של דברים שנשאו ברוח.

Now we know these from Mars, but this comet doesn't have an atmosphere,

עכשיו אנחנו מכירים את אלה ממאדים, אבל לשביט אין אטמוספירה,

so it's a bit difficult to create a wind-blown shadow.

אז זה מעט קשה ליצור צללים של רוח.

It may be local outgassing,

זה אולי גזים נפלטים,

stuff which goes up and comes back.

חומר שעולה ואז יורד למטה.

We don't know, so there is a lot to investigate.

אנחנו לא יודעים, אז יש הרבה דברים לחקור.

Here, you see the same image twice.

פה, אתם רואים את אותה תמונה פעמיים.

On the left-hand side, you see in the middle a pit.

מצד שמאל, אתם רואים באמצע בור.

On the right-hand side, if you carefully look,

מצד ימין, אם תביטו בקפידה,

there are three jets coming out of the bottom of that pit.

יש שלושה סילונים שיוצאים מתחתית הבור.

So this is the activity of the comet.

אז זו הפעילות של השביט.

Apparently, at the bottom of these pits is where the active regions are,

מסתבר, בתחתית הבורות האלה נמצאים האזורים הפעילים,

and where the material evaporates into space.

והמקום בו מתאדה החומר לחלל.

There is a very intriguing crack in the neck of the comet.

יש סדק מאוד מעניין בצוואר השביט.

You see it on the right-hand side.

אתם רואים אותו מצד ימין.

It's a kilometer long, and it's two and a half meters wide.

הוא באורך קילומטר, וברוחב שניים וחצי מטר.

Some people suggest that actually,

כמה אנשים מציעים שלמעשה,

when we get close to the sun,

כשאנחנו מתקרבים לשמש,

the comet may split in two,

השביט אולי יתפצל לשתיים,

and then we'll have to choose,

ואז נהייה צריכים לבחור,

which comet do we go for?

לאיזה שביט אנחנו הולכים?

The lander -- again, lots of instruments,

הנחתת -- שוב, הרבה מכשור,

mostly comparable except for the things which hammer in the ground and drill, etc.

בעיקר דומה חוץ מהדברים שדופקים לתוך האדמה וקודחים, וכו.

But much the same as Rosetta, and that is because you want to compare

אבל בדומה לרוזטה, וזה בגלל שאתם רוצים להשוות

what you find in space with what you find on the comet.

מה שאתם מוצאים בחלל למה שאתם מוצאים על השביט.

These are called ground truth measurements.

אלה נקראים מדידות נאמנות לקרקע.

These are the landing descent images

אלה התמונות של ההתקרבות לקרקע

that were taken by the OSIRIS camera.

שנלקחו על ידי מצלמת OSIRIS .

You see the lander getting further and further away from Rosetta.

אתם רואים את הנחתת מתרחקת יותר ויותר מרוזטה.

On the top right, you see an image taken at 60 meters by the lander,

מימין למעלה, אתם רואים תמונה שנלקחה ממרחק 60 מטר על ידי הנחתת,

60 meters above the surface of the comet.

60 מטר מעל פני השטח של השביט.

The boulder there is some 10 meters.

הסלע שם הוא בגודל של 10 מטר.

So this is one of the last images we took before we landed on the comet.

א זו אחת התמונות האחרונות שצילמנו לפני שנחתנו על השביט.

Here, you see the whole sequence again, but from a different perspective,

פה, אתם רואים את כל התהליך שוב, אבל מנקודת מבט שונה,

and you see three blown-ups from the bottom-left to the middle

ואתם רואים שלוש הגדלות משמאל למטה למרכז

of the lander traveling over the surface of the comet.

של הנחתת שנעה מעל פני השביט.

Then, at the top, there is a before and an after image of the landing.

אז, למעלה, יש תמונות של לפני ואחרי של הנחיתה.

The only problem with the after image is, there is no lander.

הבעיה היחידה עם התמונה של אחרי היא, אין נחתת.

But if you carefully look at the right-hand side of this image,

אבל אם אתם מביטים בזהירות בצד ימין של התמונה,

we saw the lander still there, but it had bounced.

אנחנו ראינו את הנחתת עדיין שם, אבל היא קפצה.

It had departed again.

היא עזבה שוב.

Now, on a bit of a comical note here

עכשיו, בנימה מעט קומית פה

is that originally Rosetta was designed to have a lander which would bounce.

רוזטה במקור היתה מתוכננת שתהייה לה נחתת שתקפץ.

That was discarded because it was way too expensive.

זה בוטל בגלל שזה היה יקר מדי.

Now, we forgot, but the lander knew.

עכשיו, שכחנו, אבל הנחתת ידעה.

(Laughter)

(צחוק)

During the first bounce, in the magnetometers,

במהלך הקפיצה הראשונה, במגנטומטרים,

you see here the data from them, from the three axes, x, y and z.

אתם רואים פה את המידע מהם, משלושת הצירים, x, y ו z.

Halfway through, you see a red line.

בחצי הדרך, אתם רואים קו אדום.

At that red line, there is a change.

ובקו האדום הזה, יש שינוי.

What happened, apparently, is during the first bounce,

מה שקרה, מסתבר, זה שבמהלך הקפיצה,

somewhere, we hit the edge of a crater with one of the legs of the lander,

במקום כלשהו, פגענו בקצה של מכתש עם אחת הרגליים של הנחתת,

and the rotation velocity of the lander changed.

ומהירות הסיבוב של הנחתת השתנתה.

So we've been rather lucky

אז היה לנו הרבה מזל

that we are where we are.

שאנחנו במקום שאנחנו.

This is one of the iconic images of Rosetta.

זו אחת התמונות האיקוניות של רוזטה.

It's a man-made object, a leg of the lander,

זה עצם מעשה ידי אדם, רגל של נחתת,

standing on a comet.

עומד על שביט.

This, for me, is one of the very best images of space science I have ever seen.

זו, בשבילי, היא אחת התמונות הטובות ביותר של חקר החלל אי פעם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

One of the things we still have to do is to actually find the lander.

אחד הדברים שעדיין אנחנו צריכים לעשות זה למעשה למצוא את הנחתת.

The blue area here is where we know it must be.

האזור הכחול פה הוא המקום בו אנחנו יודעים שהיא חייבת להיות.

We haven't been able to find it yet, but the search is continuing,

לא היינו מסוגלים למצוא אותה עדיין, אבל החיפוש ממשיך,

as are our efforts to start getting the lander to work again.

כמו גם המאמצים שלנו להתחיל לגרום לנחתת לעבוד שוב.

We listen every day,

אנחנו מקשיבים כל יום,

and we hope that between now and somewhere in April,

ואנחנו מקווים שבין עכשיו ומתי שהוא באפריל,

the lander will wake up again.

הנחתת תתעורר שוב.

The findings of what we found on the comet:

הממצאים של מה שמצאנו על השביט:

This thing would float in water.

הדבר הזה יצוף על מים.

It's half the density of water.

הדחיסות שלו היא חצי מהדחיסות של מים.

So it looks like a very big rock, but it's not.

אז זה נראה כמו סלע מאוד גדול, אבל זה לא.

The activity increase we saw in June, July, August last year

עליית הפעילות שראינו ביוני, יולי ואוגוסט שנה שעברה

was a four-fold activity increase.

היתה עליה של פי ארבע בפעילות.

By the time we will be at the sun,

עד הזמן שנגיע לשמש,

there will be 100 kilos a second leaving this comet:

יעזבו את השביט 100 קילו בשניה:

gas, dust, whatever.

גז, אבק, מה שלא יהיה.

That's 100 million kilos a day.

זה 100 מיליון קילו ביום.

Then, finally, the landing day.

אז, לבסוף, יום הנחיתה.

I will never forget -- absolute madness, 250 TV crews in Germany.

אני לעולם לא אשכח -- שיגעון טוטלי 250 צוותי טלוויזיה בגרמניה.

The BBC was interviewing me,

ה BBC ראיינו אותי,

and another TV crew who was following me all day

וצוות אחר שעקב אחרי כל היום

were filming me being interviewed,

צילם אותי מרואיין,

and it went on like that for the whole day.

וזה המשיך כך כל היום.

The Discovery Channel crew

הצוות של ערוץ דיסקברי

actually caught me when leaving the control room,

למעשה תפס אותי כשעזבנו את חדר הבקרה,

and they asked the right question,

והם שאלו את השאלה הנכונה,

and man, I got into tears, and I still feel this.

ובחיי, התחלתי להעלות דמעות, ואני עדיין מרגיש את זה.

For a month and a half,

במשך חודש וחצי,

I couldn't think about landing day without crying,

לא יכולתי לחשוב על יום הנחיתה בלי לבכות,

and I still have the emotion in me.

ועדיין יש בי רגשות.

With this image of the comet, I would like to leave you.

עם התמונה הזו של השביט, היתי רוצה להשאיר איתכם.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)