What Saturn's most mysterious moon could teach us about the origins of life | Elizabeth Turtle

תרגום: zeeva Livshitz עריכה: Matan Ventura

Picture a world with a variety of landforms.

דמיינו עולם עם מגוון תוואי שטח.

It has a dense atmosphere

יש לו אטמוספרה דחוסה

within which winds sweep across its surface

שבתוכה רוחות סוחפות את פני השטח שלו

and rain falls.

וגשם יורד.

It has mountains and plains,

יש בו הרים ומישורים,

rivers, lakes and seas,

נהרות, אגמים וימים,

sand dunes and some impact craters.

דיונות חול וכמה מכתשי פגיעה.

Sounds like Earth, right?

נשמע כמו כדור הארץ, נכון?

This is Titan.

זהו טיטאן.

In August 1981,

באוגוסט 1981,

Voyager 2 captured this image of Saturn's largest moon.

וויאג'ר 2 צילמה את התמונה הזו של הירח הגדול ביותר של שבתאי.

The Voyager missions have traveled farther than ever before,

המשימות של הוויאג'ר הגיעו רחוק מאי פעם,

making the solar system and beyond

והפכו את מערכת השמש ומעבר לה

part of our geography.

לחלק מהגאוגרפיה שלנו.

But this image, this hazy moon

אבל התמונה הזו, של הירח המעורפל הזה

was a stark reminder of just how much mystery remained.

היוותה תזכורת מובהקת למידת המסתורין שנותרה.

We learned an exponential amount as the Voyagers flew by it,

למדנו כמות אקספוננציאלית במהלך טיסתה של הוויאג'ר,

and yet we had no idea what lay beneath this atmospheric blanket.

ועדיין לא היה לנו מושג על מה שהיה מתחת לכיסוי האטמוספירה הזו.

Was there an icy surface with landforms like those of the other moons

האם היה שם משטח קרח עם צורות קרקע כמו בירחים האחרים

that had been observed at Saturn and Jupiter?

שנצפו בשבתאי וביופיטר?

Or perhaps simply a vast global ocean of liquid methane?

או אולי פשוט אוקיינוס גלובלי עצום של מתאן נוזלי?

Shrouded by the obscuring haze,

אפוף באובך המעורפל,

Titan's surface was a huge, outstanding mystery

פני השטח של טיטאן היוו תעלומה ענקית ויוצאת דופן

that Cassini-Huygens, an orbiter lander pair launched in 1997,

שקאסיני-הויגנס, זוג גשושיות שהושקו ב 1997,

was designed to solve.

נועדו לפתור.

After arrival in 2004,

לאחר ההגעה בשנת 2004,

the early images Cassini sent back of Titan's surface

התמונות המוקדמות של פני השטח של טיטאן, שקאסיני שלחה

only heightened the allure.

הגבירו אצלנו את הפיתוי.

It took months for us to understand what we were seeing on the surface,

לקח לנו חודשים להבין את מה שראינו על פני השטח,

to determine, for example,

לקבוע, למשל,

that the dark stripes,

שהפסים הכהים,

which were initially so unrecognizable that we referred to them as cat scratches,

שלא הצלחנו לזהות בהתחלה והתייחסנו אליהם כאל שריטות חתולים,

were actually dunes made of organic sand.

היו למעשה דיונות של חול אורגני.

Over the course of the 13 years Cassini spent studying Saturn

במהלך 13 השנים שקאסיני חקרה את שבתאי,

and its rings and moons,

את הטבעות והירחים שלו,

we had the privilege

היתה לנו הזכות

of going from knowing almost nothing about the surface of Titan

לעבור מאי ידיעה מוחלטת כמעט של פני השטח של טיטאן

to understanding its geology,

להבנת הגיאולוגיה שלו.

the role the atmosphere plays in shaping its surface,

תפקידה של האטמוספירה בעיצוב פני השטח שלו,

and even hints of what lies deep beneath that surface.

ואפילו רמזים על מה שנמצא עמוק מתחת לפני השטח האלה.

Indeed, Titan is one of several ocean worlds,

אכן, טיטאן הוא אחד מכמה עולמות אוקייניים,

moons in the cold outer solar system

מירחים במערכת השמש החיצונית הקרה

beyond the orbits of Mars and the asteroid belt

מעבר למסלולי מאדים וחגורת האסטרואידים

with immense liquid water oceans beneath their surfaces.

עם אוקיינוסים עצומים של מים נוזליים מתחת לפני השטח שלהם.

Titan's interior ocean may have more than 10 times as much liquid water

לאוקיינוס הפנימי של טיטאן עשויים להיות יותר מפי 10 מים נוזליים

as all of the Earth's rivers, lakes, seas and oceans combined.

משיש בסך כל האוקיינוסים, הימים, האגמים והנהרות שעל פני כדור הארץ.

And at Titan, there are also exotic lakes and seas

ובטיטאן יש גם אגמים וימים אקזוטיים

of liquid methane and ethane on the surface.

של מתאן ואתאן נוזליים על פני השטח.

Ocean worlds are some of the most fascinating places

עולמות אוקייניים הם מהמקומות המרתקים ביותר

in the solar system,

במערכת השמש,

and we have only just begun to explore them.

ורק התחלנו לחקור אותם.

This is Dragonfly.

זוהי דרגונפליי (שפירית).

At the Johns Hopkins Applied Physics Laboratory,

במעבדה לפיזיקה יישומית ג'ון הופקינס,

we're building this mission for NASA's new Frontiers program.

אנחנו מתכננים את המשימה הזו לתוכנית "הגבולות החדשים" של נאס"א.

Scheduled to launch in 2026 and reach Titan in 2034,

שמתוכננת להשקה ב 2026, ולהגעה לטיטאן ב 2034,

Dragonfly is a rotorcraft lander,

דרגונפליי היא נחתת רוטורקראפט,

similar in size to the Mars rovers or about the size of a small car.

שדומה בגודלה לגשושיות מאדים או למכונית קטנה בערך.

Titan's dense atmosphere, combined with its low gravity,

האטמוספרה הדחוסה של טיטאן בשילוב עם כוח המשיכה הנמוך שלו,

make it a great place to fly,

הופכת אותו למקום מצוין לטוס אליו,

and that's exactly what Dragonfly is designed to do.

וזה בדיוק מה שדרגונפליי נועדה לעשות.

Technically an octocopter,

מבחינה טכנית, כאוקטוקופטר,

Dragonfly is a mobile laboratory that can fly from place to place

דרגונפליי היא מעבדה ניידת שיכולה לטוס ממקום למקום

taking all of its scientific instruments with it.

יחד עם כל המכשירים המדעיים שלה.

Dragonfly will investigate Titan in a truly unique way,

דרגונפליי תחקור את טיטאן בדרך ממש ייחודית,

studying details of its weather and geology,

תוך למידת פרטים על מזג האוויר והגיאולוגיה שלו,

and even picking up samples from the surface

ואפילו תאסוף דגימות מפני השטח שלו

to learn what they're made of.

כדי ללמוד ממה הם עשויים.

All told, Dragonfly will spend about three years exploring Titan,

בסך הכל, דרגונפליי תבלה כ 3 שנים בחקר טיטאן.

measuring its detailed chemistry,

במדידת הכימיה המפורטת שלו,

observing the atmosphere and how it interacts with the surface,

בצפייה באטמוספרה וכיצד היא מקיימת אינטראקציה עם פני השטח,

and even listening for earthquakes,

ואפילו בהאזנה לרעידות אדמה,

or technically titanquakes, in Titan's crust.

או טכנית, רעידות-טיטאן בקרום של טיטאן.

The Dragonfly team,

צוות הדרגונפליי,

hundreds of people across North America and around the world,

מאות אנשים ברחבי צפון אמריקה וברחבי העולם,

is hard at work on the design for this mission,

עובדים קשה על תכנון המשימה הזאת,

developing the rotorcraft, its autonomous navigation system

מפתחים את הרוטורקראפט, את מערכת הניווט האוטונומית שלה

and its instrumentation,

והמיכשור שלה,

all of which will need to work together to make science measurements

כל אלה יצטרכו לעבוד יחד כדי לערוך מדידות מדעיות

on the surface of Titan.

על פני השטח של טיטאן.

Dragonfly is the next step in our exploration

דרגונפליי היא השלב הבא במסגרת המחקר

of this fascinating natural laboratory.

של מעבדה טבעית מרתקת זו.

In flying by, Voyager hinted at the possibilities.

בטיסת וויאג'ר, התקבלו רמזים על האפשרויות.

In orbiting Saturn for over a decade

במסלול שבתאי במשך למעלה מעשור

and descending through Titan's atmosphere,

ובירידה דרך האטמוספרה של טיטאן,

Cassini and Huygens pulled Titan's veil back a bit further.

קאסיני והויגנס הסירו עוד קצת את המעטה מעל טיטאן.

Dragonfly will live in the Titan environment,

דרגונפליי תתמקם בסביבת טיטאן,

where, so far, our only close-up view

במקום שעד כה, מבט התקריב היחיד שיש לנו

is this image the Huygens probe took in January 2005.

הוא תמונה זו שהויגנס צילמה בינואר 2005.

בהרבה מובנים טיטאן הוא האנלוגיה הקרובה ביותר לכדור הארץ המוקדם

In many ways, Titan is the closest known analogue we have to the early Earth,

the Earth before life developed here.

לכדור הארץ לפני שהתפתחו כאן חיים.

From Cassini-Huygens' measurements,

מהמדידות של קאסיני-הויגנס,

we know that the ingredients for life,

אנחנו יודעים שהמרכיבים של החיים,

at least life as we know it,

לפחות כפי שאנו מכירים אותם,

have existed on Titan,

היו קיימים בטיטאן,

and Dragonfly will be fully immersed within this alien environment,

ודרגונפליי תהיה שקועה באופן מלא בתוך סביבה זרה זו.

looking for compounds similar to those

תוך חיפוש אחר תרכובות דומות לאלו

that might have supported the development of life here on Earth

שעשויות היו לתמוך בהתפתחות החיים כאן על כדור הארץ

and teaching us about the habitability of other worlds.

וילמדו אותנו על יכולת של קיום סביבת ראויה לאיכלוס של עולמות אחרים.

Habitability is a fascinating concept.

סביבת איכלוס ראויה הוא מושג מרתק.

What's necessary to make an environment suitable to host life,

מה הכרחי לעשות כדי שסביבה תתאים לקיום חיים,

whether life as we know it here on Earth,

בין אם אלה חיים כפי שאנו מכירים על כדור הארץ,

or perhaps exotic life that has developed under very different conditions?

או אולי חיים אקזוטיים שהתפתחו בתנאים שונים מאוד?

The possibility of life elsewhere

האפשרות שיש חיים במקומות אחרים

has inspired human imagination and exploration throughout history.

עוררה בדמיון האנושי לאורך ההיסטוריה, רצון לחקור את הנושא

On a grand scale,

בקנה מידה גדול,

it's why the ocean worlds in the outer solar system

לכן, העולמות האוקייניים במערכת השמש החיצונית

have become such important targets for study.

הפכו ליעדים כל כך חשובים למחקר.

It's the "what if" that drives human exploration.

השאלה "מה אילו" היא זו שמניעה את החקר אנושי

We don't know how chemistry took the step to biology here on Earth,

איננו יודעים איך הכימיה עשתה את הצעד לביולוגיה כאן על כדור הארץ,

but similar chemical processes may have happened on Titan,

אך ייתכן שתהליכים כימיים דומים קרו על טיטאן,

where organic molecules have had the opportunity

היכן שלמולקולות אורגניות היתה הזדמנות

to mix with liquid water at the surface.

להתערבב עם מים נוזליים על פני השטח.

Has organic synthesis progressed under these conditions?

האם סינתזות אורגניות התפתחו בתנאים אלה?

And if so, how far?

ואם כן, עד לאן?

We don't know ... yet.

איננו יודעים ... עדיין.

What we will learn from Dragonfly, this fundamentally human endeavor,

מה שנלמד מהדרגונפליי, המאמץ האנושי הזה ביסודו,

is tantalizing.

הוא מפתה.

It's a search for building blocks, foundations, chemical steps

זהו חיפוש אחר אבני בניין, יסודות, שלבים כימיים

like those that ultimately led to life on Earth.

כמו אלה שבסופו של דבר הובילו לחיים על פני כדור הארץ.

We're not sure exactly what we will find when we get to Titan,

איננו יודעים בדיוק מה נגלה כשנגיע לטיטאן,

but that's exactly why we're going.

אבל בדיוק מסיבה זו פנינו מועדות לשם.

In 1994, Carl Sagan wrote,

ב 1994 קארל סייגן כתב:

"On Titan, the molecules that have been raining down

"על הטיטאן, המולקולות שירדו כגשם

like manna from heaven for the last four billion years

כמו המן שירד מהשמיים בארבעת מיליארדי השנים האחרונות

might still be there,

עשויות אולי להיות שם עדיין,

largely unaltered, deep-frozen, awaiting the chemists from Earth."

מבלי שהשתנו מאוד, קפואות עמוק, ומצפות לכימאים מכדור הארץ."

We are those chemists.

אנחנו הננו כימאים אלה.

Dragonfly is a search for greater understanding,

דרגונפליי מבקשת לחפש אחר יותר ידע,

not just of Titan and the mysteries of our solar system,

לא רק על טיטאן והמסתורין של מערכת השמש שלנו,

but of our own origins.

אלא על מוצאנו אנו.

Thank you.

תודה לכם.