One seed at a time, protecting the future of food | Cary Fowler

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

I've been fascinated with crop diversity for about 35 years from now,

מגוון זני הגידולים מרתק אותי מזה 35 שנה,

ever since I stumbled across a fairly obscure academic article

מאז נתקלתי במאמר אקדמי עלום למדי

by a guy named Jack Harlan.

מאת בחור בשם ג'ק הרלאן.

And he described the diversity within crops --

הוא תאר את המגוון של זני הגידולים--

all the different kinds of wheat and rice and such --

כל הסוגים השונים של חיטה ואורז וכדומה--

as a genetic resource.

כמשאב גנטי.

And he said, "This genetic resource," --

והוא אמר, "משאב גנטי זה,"--

and I'll never forget the words --

לעולם לא אשכח את דבריו--

"stands between us and catastrophic starvation

"ניצב בינינו לבין רעב קטסטרופלי

on a scale we cannot imagine."

במימדים שאיננו מסוגלים לדמיין."

I figured he was either really on to something,

חשבתי: או שהוא באמת עלה על משהו,

or he was one of these academic nutcases.

או שהוא סתם איש-אקדמיה מטורף.

So, I looked a little further,

אז עשיתי כמה בדיקות,

and what I figured out was that he wasn't a nutcase.

והתברר לי שהוא לא מטורף.

He was the most respected scientist in the field.

הוא היה אחד המדענים המכובדים ביותר בתחומו.

What he understood was that biological diversity -- crop diversity --

והוא הבין שהמגוון הביולוגי-- מגוון הגידולים--

is the biological foundation of agriculture.

הוא היסוד הביולוגי של החקלאות.

It's the raw material, the stuff, of evolution in our agricultural crops.

זהו עצם חומר הגלם של האבולוציה של גידולינו החקלאיים.

Not a trivial matter.

זה לא דבר של מה-בכך.

And he also understood that that foundation was crumbling,

והוא הבין שהיסוד הזה מתפורר,

literally crumbling.

מתפורר פשוטו כמשמעו.

That indeed, a mass extinction was underway

שמתרחשת אכן הכחדה מסיבית

in our fields, in our agricultural system.

בשדותינו, במערכת החקלאית שלנו.

And that this mass extinction was taking place

והכחדה מסיבית זו מתרחשת

with very few people noticing

כשמעטים מאד משגיחים בה

and even fewer caring.

ועוד פחות מוטרדים ממנה.

Now, I know that many of you don't stop

אני יודע שרבים מכם לא מתעכבים

to think about diversity in agricultural systems

וחושבים על מגוון הזנים שבמערכותינו החקלאיות

and, let's face it, that's logical.

ואם להודות על האמת, זה הגיוני.

You don't see it in the newspaper every day.

זה לא משהו שמופיע כל יום בעיתון.

And when you go into the supermarket, you certainly don't see a lot of choices there.

וכשהולכים למרכול, ודאי שלא רואים שם מבחר גדול.

You see apples that are red, yellow, and green and that's about it.

רואים תפוחים אדומים, צהובים וירוקים, וזה בערך הכל.

So, let me show you a picture of one form of diversity.

הבה ואראה לכם תמונה של סוג מגוון אחד.

Here's some beans,

אלה גרגרי שעועית.

and there are about 35 or 40 different

יש בין 35 ל-40 זנים שונים

varieties of beans on this picture.

של שעועית בתמונה הזו.

Now, imagine each one of these varieties as being distinct from another

חישבו על כל אחד מהזנים האלה כייחודי ומובהק

about the same way as a poodle from a Great Dane.

כמו שכלב פודל שונה מכלב דני.

If I wanted to show you a picture of all the dog breeds in the world,

אילו רציתי להציג לכם תמונה של כל זני הכלבים בעולם,

and I put 30 or 40 of them on a slide, it would take about 10 slides

עם 30-40 בכל שקופית, הייתי זקוק ל-10 שקופיות

because there about 400 breeds of dogs in the world.

כי ישנם כ-400 זני כלבים בעולם.

But there are 35 to 40,000 different varieties of beans.

אבל קיימים 35-40 אלף זני שעועית שונים.

So if I were to going to show you all the beans in the world,

אז אם הייתי מציג לכם את כל זני השעועית בעולם,

and I had a slide like this, and I switched it every second,

בשקופיות כמו זו, והייתי מחליף שקופית מידי שניה,

it would take up my entire TED talk,

זה היה אורך כל משך ההרצאה שלי.

and I wouldn't have to say anything.

ואז לא הייתי צריך לומר דבר.

But the interesting thing is that this diversity -- and the tragic thing is --

אך מה שמעניין הוא שמגוון זה-- והדבר הטרגי הוא--

that this diversity is being lost.

שהמגוון הזה אובד.

We have about 200,000 different varieties of wheat,

יש לנו כ-200,000 זני חיטה שונים,

and we have about 2 to 400,000 different varieties of rice,

ובין 200 ל-400 אלף זני אורז שונים,

but it's being lost.

אבל הם אובדים.

And I want to give you an example of that.

וברצוני לתת לכם דוגמה לכך.

It's a bit of a personal example, in fact.

זו בעצם דוגמה די אישית.

In the United States, in the 1800s -- that's where we have the best data --

בארה"ב, במאה ה-18--אלה הנתונים הכי המוקדמים שבידינו--

farmers and gardeners were growing 7,100

החלקאים והגננים גידלו 7,100

named varieties of apples.

זני תפוחים, שלכל אחד מהם היה שם.

Imagine that. 7,100 apples with names.

תארו לעצמכם 7,100 תפוחים עם שמות.

Today, 6,800 of those are extinct,

היום 6,800 מהם כבר נכחדו,

no longer to be seen again.

ולעולם לא ישובו עוד.

I used to have a list of these extinct apples,

היתה לי פעם רשימה של אותם תפוחים שנכחדו,

and when I would go out and give a presentation,

וכשהייתי הולך לתת הרצאה,

I would pass the list out in the audience.

הייתי מעביר את הרשימה בקהל.

I wouldn't tell them what it was, but it was in alphabetical order,

לא גיליתי להם מהי, אך היא היתה בסדר אלפביתי,

and I would tell them to look for their names, their family names,

והייתי אומר להם לחפש את שמות המשפחה שלהם,

their mother's maiden name.

שם הנעורים של אימא.

And at the end of the speech, I would ask, "How many people have found a name?"

ובתום ההרצאה הייתי שואל, "כמה מכם מצאו שם?"

And I never had fewer than two-thirds of an audience hold up their hand.

ומעולם לא קרה שפחות משני שליש מן הקהל הרימו ידיים.

And I said, "You know what? These apples come from your ancestors,

הייתי אומר, "יודעים מה? תפוחים אלה הגיעו מאבותיכם,

and your ancestors gave them the greatest honor they could give them.

אבותיכם העניקו להם את הכבוד הגדול ביותר שיכלו לתת.

They gave them their name.

הם העניקו להם את שמותיהם.

The bad news is they're extinct.

הבשורות הרעות הן, שהם נכחדו.

The good news is a third of you didn't hold up your hand. Your apple's still out there.

הבשורות הטובות: שליש מכם לא הרימו ידיים. התפוחים שלכם עדיין קיימים.

Find it. Make sure it doesn't join the list."

מיצאו אותם. וודאו שלא יצטרפו לרשימה."

So, I want to tell you that the piece of the good news is

ואני רוצה לשתף אתכם באחת הבשורות הטובות:

that the Fowler apple is still out there.

תפוח "פאולר" עודנו קיים.

And there's an old book back here,

יש כאן ספר ישן,

and I want to read a piece from it.

ואני רוצה להקריא מתוכו קטע.

This book was published in 1904.

הספר פורסם ב-1904.

It's called "The Apples of New York" and this is the second volume.

שמו, "תפוחי ניו-יורק", וזהו הכרך השני.

See, we used to have a lot of apples.

אתם מבינים, היו לנו המון תפוחים.

And the Fowler apple is described in here --

ותפוח "פאולר" מתואר כאן--

I hope this doesn't surprise you --

אני מקווה שלא תופתעו--

as, "a beautiful fruit."

בתור, "פרי יפהפה."

(Laughter)

[צחוק]

I don't know if we named the apple or if the apple named us, but ...

איני יודע אם התפוח קיבל מאיתנו את השם, או שאנו קרויים על שמו...

but, to be honest, the description goes on

אבל, למען הכנות, התיאור ממשיך

and it says that it "doesn't rank high in quality, however."

ואומר, "אך איננו מצטיין באיכותו."

And then he has to go even further.

והתיאור עוד נמשך.

It sounds like it was written by an old school teacher of mine.

נשמע כאילו כתב אותו אחד ממורי הזקנים.

"As grown in New York, the fruit usually fails to develop properly in size and quality

"כמי שגדל בניו-יורק, הפרי בד"כ לא מצליח להתפתח היטב בגודל ובאיכות

and is, on the whole, unsatisfactory."

וכלל, אין הוא משביע רצון."

(Laughter)

[צחוק]

And I guess there's a lesson to be learned here,

נראה לי שיש כאן לקח מסוים,

and the lesson is: so why save it?

והלקח הוא, "אז למה לשמר אותו?

I get this question all the time. Why don't we just save the best one?

שאלה זו מוצגת לי כל הזמן. למה לא לשמר פשוט את הכי טובים?

And there are a couple of answers to that question.

יש כמה תשובות לשאלה הזו.

One thing is that there is no such thing as a best one.

ראשית, אין דבר כזה, 'הכי טוב'.

Today's best variety is tomorrow's lunch for insects or pests or disease.

הזן הכי טוב של היום יהיה מחר מאכל לחרקים, מזיקים ומחלות.

The other thing is that maybe that Fowler apple

שנית, אולי תפוח "פאולר" הזה

or maybe a variety of wheat that's not economical right now

או איזה זן חיטה שאיננו כלכלי כרגע

has disease or pest resistance

יש להם עמידות למחלות או למזיקים

or some quality that we're going to need for climate change that the others don't.

או תכונה אחרת שתידרש עם שינוי האקלים, שלזנים האחרים אין.

So it's not necessary, thank God,

אז תודה לאל, אין צורך

that the Fowler apple is the best apple in the world.

שתפוח "פאולר" יהיה התפוח הכי טוב בעולם.

It's just necessary or interesting that it might have one good, unique trait.

יש רק צורך או עניין שתהיה לו תכונה ייחודית טובה אחת.

And for that reason, we ought to be saving it.

ומסיבה זו עלינו לשמר אותו.

Why? As a raw material, as a trait we can use in the future.

מדוע? כחומר גלם, כתכונה שנוכל לנצל בעתיד.

Think of diversity as giving us options.

חישבו על המגוון כעל מגוון אפשרויות.

And options, of course, are exactly what we need in an era of climate change.

ואפשרויות הן הרי בדיוק מה שנחוץ לנו בעידן של שינויי אקלים.

I want to show you two slides,

אראה לכם שתי שקופיות,

but first, I want to tell you that we've been working at the Global Crop Diversity Trust

וראשית אספר לכם שעבדנו ב"קרן הגלובלית של מגוון הגידולים"

with a number of scientists -- particularly at Stanford and University of Washington --

עם כמה מדענים--בפרט בסטנפורד ובאוני' וושינגטון--

to ask the question: What's going to happen to agriculture in an era of climate change

על השאלה: מה יקרה לחקלאות בעידן של שינויי אקלים

and what kind of traits and characteristics do we need in our agricultural crops

ומה התכונות והמאפיינים שנזדקק להם בגידולינו החקלאיים

to be able to adapt to this?

כדי שנוכל להסתגל לשינויים אלה?

In short, the answer is that in the future, in many countries,

בקצרה, התשובה היא שבעתיד, בארצות רבות,

the coldest growing seasons are going to be hotter

עונות הגידול הקרות ביותר תתחממנה

than anything those crops have seen in the past.

יותר מכל מה שעבר על הגידולים האלה עד כה.

The coldest growing seasons of the future,

עונות הגידול הקרות של העתיד

hotter than the hottest of the past.

תהיינה חמות מהעונות הכי חמות של העבר.

Is agriculture adapted to that?

האם החקלאות מותאמת לכך?

I don't know. Can fish play the piano?

אינני יודע. האם דגים מנגנים בפסנתר?

If agriculture hasn't experienced that, how could it be adapted?

אם החקלאות לא התנסתה בכך, איך ייתכן שתהיה מותאמת?

Now, the highest concentration of poor and hungry people in the world,

הריכוזים הגדולים ביותר של עניים ורעבים בעולם,

and the place where climate change, ironically, is going to be the worst

והיכן ששינויי האקלים, למרבה האירוניה, יהיו הכי חמורים

is in South Asia and sub-Saharan Africa.

הם דרום אסיה ותת-הסהרה של אפריקה.

So I've picked two examples here, and I want to show you.

בחרתי שתי דוגמאות וברצוני להציגן בפניכם.

In the histogram before you now,

בגרף שלפניכם,

the blue bars represent the historical range of temperatures,

הקווים הכחולים מייצגים את טווח הטמפ' לאורך ההיסטוריה,

going back about far as we have temperature data.

החל מהתקופה שיש לנו ממנה נתוני טמפרטורה.

And you can see that there's some difference

ואתם רואים שיש הבדל מסוים

between one growing season and another.

בין עונת גידול אחת למשנה.

Some are colder, some are hotter and it's a bell shaped curve.

יש עונות קרות יותר, כמה חמות יותר, וזו עקומת פעמון.

The tallest bar is the average temperature for the most number of growing seasons.

הקו הגבוה ביותר הוא הטמפ' הממוצעת של הכי הרבה עונות גידול.

In the future, later this century, it's going to look like the red,

בעתיד, בהמשך המאה הזו, זה ייראה כמו הקו האדום,

totally out of bounds.

לגמרי מחוץ לגבולות.

The agricultural system and, more importantly, the crops in the field in India

המערכת החקלאית, וחשוב יותר, גידולי השדה בהודו,

have never experienced this before.

מעולם לא התנסו בכך.

Here's South Africa. The same story.

זאת דרום אפריקה. אותו סיפור.

But the most interesting thing about South Africa is

אך מה שמעניין ביותר בקשר לדרום אפריקה

we don't have to wait for 2070 for there to be trouble.

שאיננו צריכים לחכות לשנת 2070 כדי שיהיו שם צרות.

By 2030, if the maize, or corn, varieties, which is the dominant crop --

עד 2030, אם זני התירס, שהוא הגידול העיקרי--

50 percent of the nutrition in Southern Africa are still in the field --

50 אחוז ממקורות התזונה בדרא"פ עדיין גדלים בשדה--

in 2030, we'll have a 30 percent decrease in production of maize

ב-2030 תהיה לנו ירידה של 30 אחוז ביבולי התירס

because of the climate change already in 2030.

בגלל שינויי האקלים. כבר ב-2030.

30 percent decrease of production in the context of increasing population,

30 אחוז ירידה ביבולים, על רקע הגידול באוכלוסין,

that's a food crisis. It's global in nature.

זהו משבר מזון, והוא גלובלי באופיו.

We will watch children starve to death on TV.

ואנחנו עתידים לראות בטלוויזיה ילדים גוועים ברעב.

Now, you may say that 20 years is a long way off.

אולי תגידו ש-20 שנה הם זמן רב.

It's two breeding cycles for maize.

אלו הם שני מחזורי טיפוח של תירס.

We have two rolls of the dice to get this right.

יש לנו שתי הזדמנויות להטיל את הקוביות ולהצליח.

We have to get climate-ready crops in the field,

עלינו להספיק לטמון בשדה את הגידולים עמידי האקלים,

and we have to do that rather quickly.

ולעשות זאת מהר למדי.

Now, the good news is that we have conserved.

הבשורות הטובות הן ששמרנו,

We have collected and conserved a great deal of biological diversity,

אספנו ושמרנו מגוון ביולוגי גדול למדי,

agricultural diversity, mostly in the form of seed,

מגוון חקלאי, רובו בצורת זרעים,

and we put it in seed banks, which is a fancy way of saying a freezer.

והפקדנו בבנקי זרעים, שזה מילה יפה ל"מקפיא".

If you want to conserve seed for a long term

אם רוצים לשמר זרעים לתקופה ממושכת

and you want to make it available to plant breeders and researchers,

כך שיהיו זמינים למטפחי צמחים וחוקרים,

you dry it and then you freeze it.

מייבשים ומקפיאים אותם.

Unfortunately, these seed banks are located around the world in buildings

לרוע המזל, בנקי הזרעים האלה נמצאים בכל העולם בבניינים,

and they're vulnerable.

והבניינים פגיעים.

Disasters have happened. In recent years we lost the gene bank,

כבר ארעו אסונות. בשנים האחרונות איבדנו בנק גנטי,

the seed bank in Iraq and Afghanistan. You can guess why.

את בנק הזרעים של עירק ואפגניסטן. אתם יודעים מדוע.

In Rwanda, in the Solomon Islands.

ברואנדה, באיי שלמה,

And then there are just daily disasters that take place in these buildings,

ויש סתם אסונות יומיומיים שמתרחשים בבניינים האלה,

financial problems and mismanagement and equipment failures,

בעיות מימון, ניהול כושל, תקלות בציוד,

and all kinds of things, and every time something like this happens,

וכן הלאה, ובכל פעם שקורה דבר כזה,

it means extinction. We lose diversity.

משמעות הדבר הכחדה. אנו מאבדים זנים.

And I'm not talking about losing diversity in the same way that you lose your car keys.

ואני לא מתייחס לאובדן מגוון כמו לאובדן מפתחות המכונית.

I'm talking about losing it in the same way that we lost the dinosaurs:

אני מתייחס לכך כמו לאובדן הדינוזאורים,

actually losing it, never to be seen again.

לאבד באמת, לנצח נצחים.

So, a number of us got together and decided that, you know, enough is enough

אז כמה מאיתנו נאספו והחליטו, עד כאן.

and we need to do something about that and we need to have a facility

אנו צריכים לעשות משהו בקשר לזה, ואנו זקוקים למתקן

that can really offer protection for our biological diversity of --

שיכול לספק הגנה אמיתית למגוון הביולוגי שלנו--

maybe not the most charismatic diversity.

אולי לא המגוון הכי כריזמטי.

You don't look in the eyes of a carrot seed quite in the way you do a panda bear,

אי אפשר ליצור קשר-עין עם זרע של גזר, כמו עם דוב פנדה,

but it's very important diversity.

אבל זהו מגוון חשוב מאד.

So we needed a really safe place, and we went quite far north to find it.

הזדקקנו למקום בטוח באמת, והרחקנו צפונה כדי למצאו.

To Svalbard, in fact.

עד לסבאלבארד, למען האמת.

This is above mainland Norway. You can see Greenland there.

זה מעל לחלק היבשתי העיקרי של נורבגיה. הנה גרינלד.

That's at 78 degrees north.

זה נמצא ב-78 מעלות צפון.

It's as far as you can fly on a regularly scheduled airplane.

המקום הכי רחוק שאפשר להגיע אליו בטיסה סדירה.

It's a remarkably beautiful landscape. I can't even begin to describe it to you.

הנוף יפהפה ומדהים. אני אפילו לא יכול לתאר לכם אותו.

It's otherworldly, beautiful.

לא מהעולם הזה. מדהים.

We worked with the Norwegian government

עבדנו יחד עם ממשלת נורבגיה

and with the NorGen, the Norwegian Genetic Resources Program,

ועם "נורג'ן", תכנית המשאבים הגנטיים של נורבגיה,

to design this facility.

בתכנון מתקן זה.

What you see is an artist's conception of this facility,

זהו הרעיון של האמן לגבי המתקן הזה

which is built in a mountain in Svalbard.

שנבנה בתוך הר בסבאלבארד.

The idea of Svalbard was that it's cold,

הסיבה שזה בסבאלבארד היא כי קר שם,

so we get natural freezing temperatures.

אז יש לנו טמפרטורות קפאון טבעיות.

But it's remote. It's remote and accessible

אבל זה מרוחק. מרוחק וגם נגיש

so it's safe and we don't depend on mechanical refrigeration.

אז זה בטוח ואיננו תלויים באמצעי קירור מכניים.

This is more than just an artist's dream, it's now a reality.

זה יותר מחלום של אמן. היום זוהי מציאות.

And this next picture shows it in context, in Svalbard.

והתמונה הבאה מציגה את זה במקומו, בסבאלבארד.

And here's the front door of this facility.

זאת הדלת הקדמית של המתקן.

When you open up the front door,

כשפותחים את הדלת הקדמית

this is what you're looking at. It's pretty simple. It's a hole in the ground.

זה מה שרואים. די פשוט. זהו חור באדמה.

It's a tunnel, and you go into the tunnel,

זאת מנהרה. נכנסים למנהרה,

chiseled in solid rock, about 130 meters.

היא חצובה בסלע מוצק, אורכה כ-130 מטרים.

There are now a couple of security doors, so you won't see it quite like this.

כאן יש שתי דלתות בטחון, אז זה לא נראה בדיוק כך.

Again, when you get to the back, you get into an area that's really my favorite place.

וכשמגיעים לחלק האחורי, זה האזור האהוב עלי.

I think of it as sort of a cathedral.

מדוע? אני חושב עליו כעל קתדרלה.

And I know that this tags me as a bit of a nerd, but ...

ואני יודע שזה מציג אותי בתור חנון, אבל...

(Laughter)

[צחוק]

Some of the happiest days of my life have been spent ...

כמה מהמאושרים בימי חיי עברו...

(Laughter)

[צחוק]

in this place there.

במקום הזה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

If you were to walk into one of these rooms, you would see this.

אם הייתם נכנסים לאחד החדרים האלה, הייתם רואים זאת.

It's not very exciting, but if you know what's there, it's pretty emotional.

לא מלהיב מאד, אך כשיודעים מה יש שם, זה מרגש למדי.

We have now about 425,000

יש לנו כעת בערך 425,000

samples of unique crop varieties.

דגימות של זני גידולים ייחודיים.

There's 70,000 samples of different varieties of rice

יש שם 70,000 דגימות של זני אורז שונים

in this facility right now.

כרגע במתקן הזה.

About a year from now, we'll have over half a million samples.

בעוד כשנה יהיו לנו מעל חצי מיליון דגימות.

We're going up to over a million, and someday we'll basically have samples --

נמשיך עד ליותר ממליון, ויום אחד יהיו לנו בעצם דגימות--

about 500 seeds --

בערך 500 זרעים--

of every variety of agricultural crop that can be stored in a frozen state

של כל זן של גידול חקלאי שניתן לאחסן בהקפאה

in this facility.

במתקן זה.

This is a backup system for world agriculture.

זאת היא מערכת גיבוי של החקלאות העולמית.

It's a backup system for all the seed banks. Storage is free.

מערכת גיבוי לכל בנקי הזרעים. האחסון הוא בחינם.

It operates like a safety deposit box.

זה פועל כמו תכנית פיקדון.

Norway owns the mountain and the facility, but the depositors own the seed.

ההר והמתקן בבעלות נורבגיה, אך המפקידים הם בעלי הזרעים.

And if anything happens, then they can come back and get it.

ואם יקרה משהו, הם יכולים לחזור ולקחת אותם.

This particular picture that you see shows the national collection of the United States,

בתמונה הזו רואים את האוסף הלאומי של ארה"ב,

of Canada, and an international institution from Syria.

של קנדה, ושל מוסד בינלאומי סורי.

I think it's interesting in that this facility, I think,

לדעתי מעניין שבמתקן זה,

is almost the only thing I can think of these days where countries,

זה כמעט המקום היחיד שעולה בדעתי, שארצות בימים אלה,

literally, every country in the world --

ממש כל ארץ וארץ בעולם--

because we have seeds from every country in the world --

כי יש לנו זרעים מכל ארץ בעולם--

all the countries of the world have gotten together

כל ארצות העולם עשו יד אחת

to do something that's both long term, sustainable and positive.

כדי לבצע משהו שהוא גם ארוך טווח, בר קיימא וחיובי.

I can't think of anything else that's happened in my lifetime that way.

איני יכול להעלות בדעתי משהו דומה לזה, שארע בימי חיי.

I can't look you in the eyes and tell you that I have a solution

אינני יכול להביט לכם בעיניים ולומר שיש לי פתרון

for climate change, for the water crisis.

לשינויי האקלים, למשבר המים.

Agriculture takes 70 percent of fresh water supplies on earth.

החקלאות צורכת 70 אחוז מאספקת המים הזכים בעולם.

I can't look you in the eyes and tell you that there is such a solution

אינני יכול להביט לכם בעיניים ולומר שיש פתרון כזה

for those things, or the energy crisis, or world hunger, or peace in conflict.

לדברים האלה, משבר האנרגיה, הרעב העולמי, מאבקי השלום.

I can't look you in the eyes and tell you that I have a simple solution for that,

איני יכול להביט לכם בעיניים ולומר שיש לי פתרון פשוט לכך,

but I can look you in the eyes and tell you that we can't solve any of those problems

אבל אני יכול להביט לכם בעיניים ולומר שלא נוכל לפתור שום בעיה מאלה

if we don't have crop diversity.

אם לא יהיה לנו מגוון זני גידולים.

Because I challenge you to think of an effective, efficient, sustainable

נראה אם תוכלו לחשוב על פתרון אפקטיבי, יעיל, בר קיימא

solution to climate change if we don't have crop diversity.

לשינויי האקלים, בלי מגוון זני הגידולים.

Because, quite literally, if agriculture doesn't adapt to climate change,

כי אם החקלאות לא תסתגל, ממש כך, לשינויי האקלים,

neither will we.

גם אנחנו לא.

And if crops don't adapt to climate change, neither will agriculture,

ואם הגידולים לא יסתגלו לשינויי האקלים, גם לא החקלאות,

neither will we.

וגם לא אנחנו.

So, this is not something pretty and nice to do.

כך שזה איננו משהו שעושים בשביל הכיף.

There are a lot of people who would love to have this diversity exist

רבים ישמחו על קיומו של המגוון הזה

just for the existence value of it.

ולו רק למען הערך שבעצם קיומו.

It is, I agree, a nice thing to do.

אני מסכים שזה משהו שנחמד לעשות.

But it's a necessary thing to do.

אבל זה גם משהו שצריך לעשות.

So, in a very real sense, I believe that we, as an international community,

כך שבמובן מציאותי ביותר, אני מאמין שכקהילה בינלאומית

should get organized to complete the task.

עלינו להתארגן כדי להשלים משימה זו.

The Svalbard Global Seed Vault is a wonderful gift

כספת הזרעים הגלובלית של סבאלבארד היא מתנה נפלאה

that Norway and others have given us,

שנורבגיה ואחרים העניקו לנו,

but it's not the complete answer.

אך היא אינה התשובה המלאה.

We need to collect the remaining diversity that's out there.

עלינו לאסוף את יתר הזנים הקיימים.

We need to put it into good seed banks

עלינו להטמינם בבנקי זרעים טובים

that can offer those seeds to researchers in the future.

שיוכלו להציע זרעים אלה לחוקרי העתיד.

We need to catalog it. It's a library of life,

עלינו לקטלג אותם. זוהי ספריה של חיים,

but right now I would say we don't have a card catalog for it.

אך כרגע לדעתי אין לנו קטלוג מסודר שלהם.

And we need to support it financially.

ועלינו גם לתמוך בכך מבחינה כספית.

My big idea would be that while we think of it as commonplace

הרעיון הגדול שלי הוא, שאנו רואים בכך דבר רגיל,

to endow an art museum or endow a chair at a university,

כשמישהו תורם מוזאון לאמנות או קתדרה באוניברסיטה,

we really ought to be thinking about endowing wheat.

אך בעצם עלינו לחשוב על תרומה של חיטה.

30 million dollars in an endowment would take care

תרומה בסך של 30 מיליון דולר בהחלט תכסה

of preserving all the diversity in wheat forever.

את שימור כל זני החיטה לנצח נצחים.

So we need to be thinking a little bit in those terms.

כך שעלינו לחשוב קצת במונחים האלה.

And my final thought is that we, of course, by conserving wheat,

והמחשבה האחרונה שברצוני להציג היא, כמובן, שבשמרנו על החיטה,

rice, potatoes, and the other crops,

האורז, תפוחי האדמה ושאר הגידולים,

we may, quite simply, end up saving ourselves.

ייתכן שבכך, פשוטו כמשמעו, עוד נציל את עצמנו.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]