José Antonio Abreu: The El Sistema music revolution | TED

מתרגם: Yifat Adler מבקר: Ido Dekkers

Chris Anderson: Let's now see the extraordinary speech

כריס אנדרסון: נצפה עתה בנאום מעורר השתאות

that we captured a couple weeks ago.

שצילמנו לפני שבועיים.

(Music)

[מוזיקה]

Jose Antonio Abreu: My dear friends, ladies and gentlemen,

חוסה אנטוניו אבראו: חברי היקרים, גבירותי ורבותי,

I am overjoyed today

אני שמח מאוד שזכיתי היום

at being awarded the TED Prize

לקבל את פרס TED

on behalf of all

בשם כל

the distinguished music teachers,

המורים למוזיקה,

artists and educators from Venezuela

האומנים והמחנכים מונצואלה,

who have selflessly and loyally accompanied me for 35 years

שליוו אותי במסירות ובנאמנות במשך 35 שנים

in founding, growing and developing in Venezuela

בהקמתה, צמיחתה ופיתוחה

the National System of Youth and Children's Orchestras and Choirs.

של המערכת הלאומית של תזמורות ומקהלות הילדים והנוער של ונצואלה.

Since I was a boy,

מאז שהייתי ילד,

in my early childhood,

עוד מימי ילדותי המוקדמים,

I always wanted to be a musician,

תמיד רציתי להיות מוזיקאי,

and, thank God, I made it.

ותודה לאל, הצלחתי להגשים את משאלתי.

From my teachers, my family and my community,

ממורי, ממשפחתי ומהקהילה שלי,

I had all the necessary support to become a musician.

קיבלתי את כל התמיכה הדרושה כדי להפוך למוזיקאי.

All my life I've dreamed

כל חיי חלמתי

that all Venezuelan children

שכל ילדי ונצואלה

have the same opportunity that I had.

יזכו להזדמנות לה זכיתי אני.

From that desire and from my heart

מהשאיפה הזאת שתמיד שכנה בליבי

stemmed the idea to make music

צמח הרעיון להפוך את המוזיקה

a deep and global reality for my country.

למציאות עמוקה וחובקת כל במדינתי.

From the very first rehearsal, I saw the bright future ahead.

כבר מהחזרה הראשונה, צפיתי את העתיד המזהיר העומד בפנינו.

Because the rehearsal meant a great challenge to me.

חזרה זו היוותה אתגר גדול עבורי.

I had received a donation of 50 music stands

קיבלתי 50 מעמדי מוזיקה כתרומה

to be used by 100 boys in that rehearsal.

עבור 100 ילדים שהיו אמורים להשתתף בחזרה.

When I arrived at the rehearsal, only 11 kids had shown up,

כשהגעתי לחזרה, היו שם רק 11 ילדים,

and I said to myself,

ושאלתי את עצמי,

"Do I close the program or multiply these kids?"

"לסגור את התוכנית או להרחיב אותה לאלפי ילדים?"

I decided to face the challenge, and on that same night,

החלטתי להתמודד עם האתגר, ובאותו הלילה,

I promised those 11 children I'd turn our orchestra

הבטחתי לאותם 11 ילדים שאני אהפוך את התזמורת שלנו

into one of the leading orchestras in the world.

לאחת התזמורות המובילות בעולם.

Two months ago, I remembered that promise I made,

לפני חודשיים, נזכרתי בהבטחה הזאת,

when a distinguished English critic

כשמבקר אנגלי מכובד

published an article in the London Times,

פרסם מאמר בלונדון טיימס,

asking who could be the winner of the Orchestra World Cup.

שדן בשאלה מי הם המועמדים המתאימים לקבל את גביע העולם לתזמורות.

He mentioned four great world orchestras,

הוא הזכיר 5 תזמורות,

and the fifth one was Venezuela's Youth Symphony Orchestra.

4 תזמורות מהחשובות בעולם, והחמישית - תזמורת הנוער הסימפונית של ונצואלה.

Today we can say

היום אנו יכולים לומר

that art in Latin America

שהאומנות כבר אינה

is no longer a monopoly of elites

מונופול של האליטות באמריקה הלטינית.

and that it has become a social right,

היא הפכה לזכות חברתית,

a right for all the people.

זכות של הציבור הרחב.

Child: There is no difference here between classes,

ילדה: אין כאן הבדלים בין מעמדות,

nor white or black, nor if you have money or not.

אין לבנים ושחורים, אין עשירים ועניים.

Simply, if you are talented,

פשוט, אם יש לך כשרון,

if you have the vocation and the will to be here,

אם יש לך יכולת ואם יש בך רצון להתמדה

you get in. You share with us and make music.

אתה מתקבל, משתתף ויוצר מוזיקה.

JA: During the recent tour

אמבראו: בסיור האחרון

by the Simon Bolivar Youth Orchestra of Venezuela

שערכה תזמורת הנוער סימון בוליבאר מונצואלה

of U.S. and Europe,

בארה"ב ובאירופה

we saw how our music moved young audiences

ראינו כמה המוזיקה שלנו נגעה בקהלים צעירים

to the bottom of their souls,

עד עמקי נשמתם,

how children and adolescents rushed up to the stage

איך ילדים ונוער הסתערו על הבמה

to receive the jackets from our musicians,

כדי לקבל את הג'קטים של המוזיקאים שלנו,

how the standing ovations, sometimes 30 minutes long,

איך מחיאות הכפיים, שלפעמים נמשכו 30 דקות,

seemed to last forever,

נדמו כנמשכים לנצח,

and how the public, after the concert was over,

ואיך הקהל, לאחר סיומו של הקונצרט,

went out into the street to greet our young people in triumph.

יצא אל הרחוב כדי לקבל את פני האנשים הצעירים שלנו בתשואות ניצחון.

This meant not only an artistic triumph,

משמעות הדבר היא לא רק ניצחון אמנותי,

but also a profound emotional sympathy

אלא אהדה רגשית עמוקה

between the public of the most advanced nations of the world

בין הציבור של האומות המתקדמות ביותר בעולם

and the musical youth of Latin America,

ובין הנוער המוזיקלי של אמריקה הלטינית,

as seen in Venezuela,

כפי שניתן לראות בונצואלה,

giving these audiences a message of music, vitality, energy,

שמעביר לקהלים אלו מסר של מוזיקה, חיוניות, אנרגיה,

enthusiasm and strength.

התלהבות וחוזק.

In its essence, the orchestra and the choir

במהותן, התזמורת והמקהלה הן

are much more than artistic structures.

הרבה יותר מישויות אומנותיות.

They are examples and schools of social life,

הן דוגמאות ובתי ספר לחיים חברתיים,

because to sing and to play together

מכיוון שלשיר ולנגן ביחד

means to intimately coexist

פירושם קיום הדדי אינטימי

toward perfection and excellence,

שמקדם שלמות והצטיינות,

following a strict discipline of organization and coordination

ומשמעת קפדנית של ארגון ותיאום

in order to seek the harmonic interdependence

בשאיפה לתלות הדדית הרמונית

of voices and instruments.

של קולות וכלים.

That's how they build a spirit of solidarity

כך הם בונים רוח של סולידריות

and fraternity among them,

ואחווה ביניהם,

develop their self-esteem

כך הם מפתחים את ההערכה העצמית שלהם,

and foster the ethical and aesthetical values

ומטפחים את ערכי המוסר והאסתטיקה שלהם

related to the music in all its senses.

הקשורים למוזיקה על כל הבטיה.

This is why music is immensely important

ואלו הסיבות לכך שלמוזיקה יש חשיבות מרובה

in the awakening of sensibility, in the forging of values

בהתעוררות הרגישות, בעיצוב הערכים

and in the training of youngsters

ובהכשרת צעירים

to teach other kids.

ללמד ילדים אחרים.

Child: After all this time here,

ילד: אחרי כל הזמן שלי כאן,

music is life.

המוזיקה היא החיים.

Nothing else.

שום דבר אחר.

Music is life.

המוזיקה היא החיים.

JA: Each teenager and child in El Sistema has his own story,

אמבראו: לכל נער ולכל ילד ב"אל סיסטמה" יש סיפור משלו,

and they are all important and of great significance to me.

ועבורי - כולם חשובים ולכולם משמעות רבה.

Let me mention the case of Edicson Ruiz.

אזכיר את הסיפור של אדיקסון רואיס.

He is a boy from a parish in Caracas

זהו ילד מקארקאס

who passionately attended to his double bass lessons

שהשתתף בצורה נלהבת בשיעורי הקונטרה באס שלו

at the San Agustin's Junior Orchestra.

בתזמורת הצעירה של סן אגוסטין.

With his effort,

בזכות מאמציו,

and the support of his mother, his family and his community,

והתמיכה של אמו, משפחתו והקהילה שלו,

he became a principal member

הוא הפך לחבר מרכזי בקבוצת

in the double bass segment of the Berlin Philharmonic Orchestra.

נגני הקונטרה באס של התזמורת הפילהרמונית של ברלין.

We have another well-known case -- Gustavo Dudamel.

ויש לנו מקרה מפורסם נוסף - גוסטאבו דודאמל.

He started as a boy member of the children's orchestra

כילד, הוא התחיל כחבר בתזמורת הילדים

in his hometown, Barquisimeto.

של עיר הולדתו, ברקיסימטו.

There, he grew as a violinist and as a conductor.

שם הוא צמח כנגן כינור וכמנצח.

He became the conductor of Venezuela's junior orchestras,

הוא שימש כמנצח של התזמורות הצעירות של ונצואלה,

and today conducts the world's greatest orchestras.

והיום הוא מנצח על התזמורות החשובות ביותר בעולם.

He is the musical director of Los Angeles Philharmonic,

הוא המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של לוס אנג'לס,

and is still the overall leader of Venezuela's junior orchestras.

והוא עדיין המנהיג הבולט של התזמורות הצעירות של ונצואלה.

He was the conductor of the Gothenburg Symphony Orchestra,

הוא היה המנצח של התזמורת הסימפונית של גוטנברג,

and he's an unbeatable example

הוא מהווה דוגמא שאין כמותה

for young musicians in Latin America and the world.

למוזיקאים צעירים באמריקה הלטינית ובעולם כולו.

The structure of El Sistema

המבנה של "אל סיסטמה"

is based on a new and flexible managing style

מבוסס על סגנון ניהול חדש וגמיש

adapted to the features of each community and region,

שמותאם לתכונות של כל קהילה ואיזור,

and today attends to 300,000 children of the lower and middle class

והיום התוכנית מגיעה ל-300,000 ילדים מהמעמד הנמוך והבינוני

all over Venezuela.

בכל רחבי ונצואלה.

It's a program of social rescue

זוהי תוכנית של הצלה חברתית

and deep cultural transformation

ושל שינוי תרבותי עמוק

designed for the whole Venezuelan society

שתוכנן עבור כל החברה בונצואלה

with absolutely no distinctions whatsoever,

ללא כל אפליות,

but emphasizing the vulnerable and endangered social groups.

ועם דגש על הקבוצות החברתיות החלשות הנמצאות בסכנה.

The effect of El Sistema is felt in three fundamental circles:

ההשפעה של "אל סיסטמה" מורגשת בשלושה מעגלים בסיסיים -

in the personal/social circle,

במעגל האישי-חברתי,

in the family circle and in the community.

במעגל המשפחתי ובקהילה.

In the personal/social circle,

במעגל האישי-חברתי,

the children in the orchestras and choirs

הילדים שמשתתפים בתזמורות ובמקהלות

develop their intellectual and emotional side.

מפתחים את הצדדים האינטלקטואלים והרגשיים שלהם.

The music becomes a source

המוזיקה הופכת למקור

for developing the dimensions of the human being,

ההתפתחות של המימדים האנושיים,

thus elevating the spirit

וכך היא מרוממת את הרוח

and leading man to a full development of his personality.

ומובילה את האדם להתפתחות מלאה של האישיות שלו.

So, the emotional and intellectual profits are huge --

וכך, הרווחים הרגשיים והשכליים עצומים -

the acquisition of leadership, teaching and training principles,

רכישת עקרונות של מנהיגות, למידה ותרגול,

the sense of commitment, responsibility,

תחושת מחוייבות, אחריות,

generosity and dedication to others,

נדיבות ומסירות לאחרים,

and the individual contribution to achieve great collective goals.

והתרומה האישית להשגת מטרות משותפות גדולות.

All this leads to the development of self-esteem and confidence.

כל זה מוביל לפיתוח של הערכה עצמית ושל ביטחון עצמי.

Mother Teresa of Calcutta

אמא תרזה מכלכולתה

insisted on something that always impressed me:

התעקשה על דבר שתמיד הרשים אותי -

the most miserable and tragic thing about poverty

הדבר הנורא והטראגי ביותר בעוני

is not the lack of bread or roof,

הוא לא המחסור בלחם או בגג,

but the feeling of being no-one --

אלא התחושה של להיות שום דבר,

the feeling of not being anyone,

התחושה של לא להיות אף אחד,

the lack of identification,

חוסר הזהות,

the lack of public esteem.

חוסר ההערכה הציבורית.

That's why the child's development

זאת הסיבה לכך שההתפתחות של ילד

in the orchestra and the choir

בתזמורת ובמקהלה

provides him with a noble identity

מספקת לו זהות גאה

and makes him a role model for his family and community.

והופכת אותו למודל לחיקוי עבור משפחתו והקהילה שלו.

It makes him a better student at school

הוא נעשה תלמיד טוב יותר בבית הספר

because it inspires in him a sense of responsibility,

מכיוון שהוא מקבל תחושת אחריות,

perseverance and punctuality that will greatly help him at school.

התמדה ועמידה בלוחות זמנים שמסייעות לו רבות בבית הספר.

Within the family, the parents' support is unconditional.

בתוך המשפחה, תמיכת ההורים היא מוחלטת.

The child becomes a role model for both his parents,

הילד הופך למודל לחיקוי לשני הוריו,

and this is very important for a poor child.

וזהו דבר רב חשיבות לילד עני.

Once the child discovers he is important to his family,

ברגע שהילד מגלה שהוא חשוב עבור משפחתו,

he begins to seek new ways of improving himself

הוא מתחיל לחפש דרכים חדשות לשפר את עצמו

and hopes better for himself and his community.

ומקווה לדברים טובים יותר עבור עצמו ועבור הקהילה שלו.

Also, he hopes for social and economic improvements for his own family.

בנוסף, יש לו תקווה לשיפורים חברתיים וכלכליים עבור משפחתו.

All this makes up a constructive and ascending social dynamic.

כל אלו יוצרים דינמיקה חברתית בונה ושואפת כלפי מעלה.

The large majority of our children belong, as I already mentioned,

רוב רובם של הילדים שייכים, כפי שכבר הזכרתי,

to the most vulnerable strata of the Venezuelan population.

לרובד החלש ביותר של אוכלוסיית ונצואלה.

That encourages them to embrace new dreams, new goals,

דבר זה מעודד אותם לאמץ חלומות חדשים, מטרות חדשות,

and progress in the various opportunities

ולהתקדם בעזרת ההזדמנויות השונות

that music has to offer.

שהמוזיקה מציעה להם.

Finally, in the circle of the community,

ולבסוף, במעגל הקהילה,

the orchestras prove to be the creative spaces of culture

התזמורות הוכיחו את עצמן כמרחבים היצירתיים של התרבות

and sources of exchange and new meanings.

וכמקורות לשיחה ולמשמעויות חדשות.

The spontaneity music has

הספונטניות של המוזיקה

excludes it as a luxury item and makes it a patrimony of society.

מונעת ממנה מלהיות פריט מותרות והופכת אותה למורשת של החברה.

It's what makes a child play a violin at home,

היא זו שגורמת לילד לנגן בכינור בביתו,

while his father works in his carpentry.

בשעה שאביו עוסק בעבודות נגרות.

It's what makes a little girl play the clarinet at home,

היא זו שגורמת לילדה קטנה לנגן בקלרינט בביתה,

while her mother does the housework.

בשעה שאמה מבצעת את עבודות הבית.

The idea is that the families join with pride and joy

המשפחות מתאחדות בתחושות גאווה ושמחה

in the activities of the orchestras and the choirs

בפעילויות של התזמורות והמקהלות

that their children belong to.

בהן ילדיהם נוטלים חלק.

The huge spiritual world that music produces in itself,

העולם הרוחני העצום שהמוזיקה מצמיחה,

which also lies within itself,

ואשר קיים בה עצמה,

ends up overcoming material poverty.

מתגבר על עוני חומרי.

From the minute a child's taught how to play an instrument,

ברגע שילד לומד לנגן בכלי,

he's no longer poor.

הוא כבר לא עני.

He becomes a child in progress heading for a professional level,

הוא הופך לילד המתקדם לכיוון של רמה מקצועית,

who'll later become a full citizen.

שלאחר מכן יהפוך לאזרח מלא.

Needless to say that music is the number one prevention

אין צורך לומר שהמוזיקה היא המונע העיקרי

against prostitution, violence, bad habits,

של זנות, אלימות, הרגלים גרועים,

and everything degrading in the life of a child.

וכל דבר שממיט קלון על חיי הילד.

A few years ago, historian Arnold Toynbee

לפני מספר שנים, ההיסטוריון ארנולד טוינבי

said that the world was suffering a huge spiritual crisis.

אמר שהעולם סובל ממשבר רוחני עצום.

Not an economic or social crisis, but a spiritual one.

לא משבר כלכלי או חברתי, אלא משבר רוחני.

I believe that to confront such a crisis,

אני מאמין שכדי להלחם במשבר כזה,

only art and religion can give proper answers to humanity,

רק האומנות והדת יכולות לתת תשובות הולמות לאנושות,

to mankind's deepest aspirations,

לשאיפות העמוקות ביותר של המין האנושי,

and to the historic demands of our times.

ולדרישות ההיסטוריות של הזמנים שלנו.

Education -- the synthesis of wisdom and knowledge --

החינוך הוא צירוף של חוכמה וידע,

is the means to strive for a more perfect, more aware,

הוא האמצעי לשאיפה לחברה מושלמת יותר, מודעת יותר,

more noble and more just society.

מוסרית יותר וצודקת יותר.

With passion and enthusiasm we pay profound respects to TED

בלהט ובהתלהבות ומתוך רגשי הוקרה עמוקים ל-TED

for its outstanding humanism, the scope of its principles,

לאנושיות המופלאה, לאידיאלים הנעלים,

for its open and generous promotion of young values.

לקידום רחב הלב והנדיב של ערכים צעירים.

We hope that TED can contribute in a full and fundamental way

אנו מלאי תקווה ש-TED יוכל לתרום באופן בסיסי ומקיף

to the building of this new era in the teaching of music,

לבניית העידן החדש הזה של לימודי המוזיקה,

in which the social, communal, spiritual and vindicatory aims

בו מטרות חברתיות, קהילתיות, רוחניות וצודקות

of the child and the adolescent

של הילד ושל הנער

become a beacon and a goal for a vast social mission.

הופכות למגדלור ולמטרה לשליחות חברתית נרחבת.

No longer putting society at the service of art,

החברה כבר אינה משרתת את האומנות,

and much less at the services of monopolies of the elite,

ועוד הרבה פחות את המונופולים של האליטות,

but instead art at the service of society,

אלא, האומנות משרתת את החברה,

at the service of the weakest, at the service of the children,

היא משרתת את החלשים ביותר, היא משרתת את הילדים,

at the service of the sick, at the service of the vulnerable,

היא משרתת את החולים, היא משרתת את החלשים,

and at the service of all those who cry for vindication

והיא משרתת את כל אלו שדורשים באמצעות רוח הצדק

through the spirit of their human condition

את שיפור מצבם

and the raising up of their dignity.

וערכם העצמי.

(Music)

[מוזיקה]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

CA: We are going live now to Caracas.

כריס אנדרסון: נעבור בשידור ישיר לקארקאס.

We are going live to Caracas

נעבור בשידור ישיר לקארקאס

to hear Maestro Abreu's TED Prize wish.

לשמוע את משאלתו של מאסטרו אבראו ל-TED Prize.

JA: Here is my TED Prize wish:

אמבראו: זוהי משאלת ה-TED Prize שלי -

I wish that you'll help to create and document

אני מבקש את עזרתם ביצירה ותיעוד של

a special training program

תוכנית אימונים מיוחדת

for 50 gifted young musicians,

עבור 50 מוזיקאים צעירים מוכשרים

passionate about their art and social justice,

הנלהבים מהאומנות שלהם ומצדק חברתי

and dedicated to bringing El Sistema to the United States

והמסורים להביא את "אל סיסטמה" לארה"ב

and other countries.

ולארצות נוספות.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]