How (and why) Russia hacked the US election | Laura Galante

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

Let's say you despise

הבה נאמר שאתם בזים

Western democracy.

לדמוקרטיה המערבית.

Democracy, in all its trappings,

הדמוקרטיה, על כל קישוטיה,

free elections, town halls,

הבחירות החופשיות, בנייני העירייה,

endless debates about the proper role of government.

דיונים אינסופיים על תפקידו ההולם של הממשל -

Too messy,

יותר מדי בלגן,

too unpredictable,

בלתי-צפוי מדי,

too constraining for your taste.

מגביל מדי, לטעמכם.

And the way these democracies band together and lecture everyone else

ואיך שאותן דמוקרטיות חוברות יחד ומטיפות לכולם

about individual rights and freedoms --

על זכויות וחירויות הפרט--

it gets under your skin.

מעצבן!!

So what to do about it?

אז מה אפשר לעשות בעניין?

You can call out the hypocrisy and failures of Western democracies

אפשר להוקיע את הצביעות והכשלונות של הדמוקרטיות המערביות

and explain how your way is better,

ולהסביר מדוע דרככם עדיפה,

but that's never really worked for you.

אבל זה מעולם לא הצליח לכם.

What if you could get the people

אבל מה אם יכולתם לגרום לאנשים

whose support is the very foundation of these democracies

שתמיכתם עומדת בעצם יסוד הדמוקרטיות הללו

to start questioning the system?

להתחיל לפקפק במערכת?

Make the idea occur in their own minds

תגרמו לכך שיעלה בדעתם הרעיון

that democracy and its institutions are failing them,

שהדמוקרטיה ומוסדותיה מכזיבים אותם,

their elite are corrupt puppet masters

שהאליטה היא חבורת בובנים מושחתים,

and the country they knew is in free fall.

ושהמדינה שהכירו בעבר מתמוטטת באין עוצר.

To do that,

לשם כך,

you'll need to infiltrate the information spheres

עליכם להסתנן לתוך עולמות המידע

of these democracies.

של הדמוקרטיות האלה.

You'll need to turn their most powerful asset --

תצטרכו להפנות את הנכס הכי חזק שלהן--

an open mind --

הראש הפתוח--

into their greatest vulnerability.

למקור הפגיעות הכי גדול שלהן.

You'll need people to question the truth.

מטרתכם תהיה שאנשים יפקפקו באמת.

Now, you'll be familiar of hacking and leaks that happened in 2016.

כולכם מכירים את החדירה וההדלפות שאירעו ב-2016.

One was the Democratic National Committee's networks,

אירוע אחד היה ברשתות הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית,

and the personal email accounts of its staff,

וחשבונות הדוא"ל האישיים של אנשי הסגל שלה,

later released on WikiLeaks.

שפורסמו אח"כ ב"וויקיליקס".

After that, various online personas,

בהמשך, דמויות רשת שונות,

like a supposed Romanian cybercriminal who didn't speak Romanian,

כמו פושע-הרשת-הרומני לכאורה שאינו דובר רומנית,

aggressively pushed news of these leaks to journalists.

הלעיטו בכוח עיתונאים בחדשות אודות הדלפה זו.

The media took the bait.

התקשורת נגסה בפתיון.

They were consumed by how much the DNC hated Bernie.

הם אהבו להיווכח עד כמה הוועידה הדמוקרטית שנאה את ברני.

At the time, it was that narrative that far outshined the news

באותה עת, הסיפור הזה האפיל על החדשות

that a group of Russian government sponsored hackers

שסיפרו על פצחני רשת במימון ממשלת רוסיה,

who we called "Advanced Persistent Threat 28,"

שאנו מכנים "איום עקבי מתקדם מס' 28,"

or "APT28" for short,

או בקיצור, איי-פי-טי28,

was carrying out these operations against the US.

ביצעה מבצעים אלה נגד ארה"ב.

And there was no shortage of evidence.

ולא חסרו ראיות לכך.

This group of Russian government hackers hadn't just appeared out of nowhere

קבוצת פצחנים ממשלתיים רוסיים אלה לא הופיעו משום מקום ב-2016:

in 2016.

We had started tracking this group back in 2014.

התחלנו לעקוב אחריהם כבר ב-2014.

And the tools that APT28 used to compromise its victims' networks

והכלים בהם איי-פי-טי28 השתמשה כדי לפגוע ברשתות קורבנותיהם

demonstrated a thoughtful, well-resourced effort

הצביעו על מאמץ מחושב וממומן היטב

that had taken place for now over a decade

שהתנהל במשך למעלה מעשור שנים

in Moscow's time zone

לפי שעון רוסיה

from about 9 am to 6 pm.

בערך בין 9 בבוקר ל-6 בערב.

APT28 loved to prey on the emails and contacts of journalists in Chechnya,

איי-פי-טי28 אהבו לצוד דוא"ל ורשימות אנשי קשר של עיתונאים בצ'צניה,

בממשלת גאורגיה, של נספחי הגנה אירופיים--

the Georgian government, eastern European defense attachés --

all targets with an undeniable interest to the Russian government.

כולם יעדים שלא ניתן להכחיש שממשלת רוסיה מעוניינת בהם.

We weren't the only ones onto this.

לא רק אנו עלינו על זה.

Governments, research teams across the world,

ממשלות וצוותי מחקר בכל העולם

הגיעו לאותן מסקנות

were coming to similar conclusions

and observing the same types of operations.

והבחינו במבצעים דומים.

But what Russia was doing in 2016

אבל מה שרוסיה עשתה ב-2016,

went far beyond espionage.

היה כבר הרבה מעבר לריגול.

The DNC hack was just one of many where stolen data was posted online

הפריצה לוועידה הדמוקרטית היתה רק אחת מגניבות מידע רבות

שהועלו לרשת,

accompanied by a sensational narrative,

לוו בסיפור סנסציוני,

then amplified in social media

הועצמו ברשת החברתית

for lightning-speed adoption by the media.

ואומצו במהירות האור ע"י התקשורת.

This didn't ring the alarm bells

זה לא הפעיל את פעמוני האזעקה

that a nation-state was trying to interfere with the credibility

שיתריעו על כך שמדינת לאום מנסה לפגוע

באמינות ענייני הפנים של מדינה אחרת.

of another's internal affairs.

So why, collectively, did we not see this coming?

אז מדוע כולנו יחד לא צפינו את זה?

Why did it take months before Americans understood

מדוע נדרשו חודשים בטרם האמריקנים הבינו

that they were under a state-sponsored information attack?

שהם נתונים במתקפת מידע במימון מדינתי?

The easy answer is politics.

התשובה הקלה היא "פוליטיקה".

The Obama Administration was caught in a perfect catch-22.

ממשל אובמה נקלע למלכוד 22 מושלם.

By raising the specter that the Russian government was interfering

ע"י הצגת רוח הרפאים של ממשלת רוסיה המתערבת

in the US presidential campaign,

בבחירות לנשיאות ארה"ב,

the Administration risked appearing to meddle in the campaign itself.

המינהל הסתכן בדימוי של מי שמתערב בעצמו בבחירות.

But the better answer, I think,

אבל התשובה הטובה יותר, לדעתי,

is that the US and the West were utterly unequipped

היא שלארה"ב ולמערב לא היו שום כלים

to recognize and respond to a modern information operation,

לזהות מבצע מידע מודרני ולהגיב עליו,

despite the fact that the US had wielded information

חרף העובדה שארה"ב כבר השיגה מידע

with devastating success in an era not so long ago.

בהצלחה מוחצת בעבר הלא רחוק.

Look, so while the US and the West spent the last 20 years

ראו: בעוד ארה"ב והמערב עסקו ב-20 השנה האחרונות

caught up in cybersecurity --

בהסתבכות באבטחת הסייבר--

what networks to harden,

אילו רשתות יש למגן,

which infrastructure to deem critical,

אילו תשתיות נחשבות קריטיות,

how to set up armies of cyber warriors and cyber commands --

איך להעמיד צבאות של לוחמי סייבר ומערכות פיקוד סייבר--

Russia was thinking in far more consequential terms.

רוסיה חשבה במונחים תוצאתיים בהרבה.

Before the first iPhone even hit the shelf,

עוד לפני שה"אייפון" הראשון נחת על המדפים,

the Russian government understood the risks and the opportunity

ממשלת רוסיה הבינה את הסיכונים וההזדמנויות

that technology provided

הטמונים בטכנולוגיה

and the inter-communication and instant communication it provided us.

ואת התקשורת הכלל-עולמית על אפשרויות התקשורת המיידית שטמונות בה.

As our realities are increasingly based on the information

ככל שמציאות חיינו הולכת ומסתמכת יותר ויותר על המידע

that we're consuming at the palm of our hand

שאנו צורכים בכף ידנו,

and from the news feeds that we're scanning

ועל תזרימי החדשות שאנו מחפשים

and the hashtags and stories that we see trending,

ועל תגי ההקבצה והסיפורים החמים,

the Russian government was the first to recognize

ממשלת רוסיה היתה הראשונה לזהות

how this evolution

איך ההתפתחות הזאת

had turned your mind into the most exploitable device on the planet.

הופכת את מוחותיכם למכשיר הכי נציל ביקום.

And your mind is particularly exploitable

והמוח שלכם נציל במיוחד

if you're accustomed to an unfettered flow of information,

אם התרגלתם לשטף בלתי-מופרע של מידע,

now increasingly curated to your own tastes.

שמותאם יותר ויותר לטעמכם.

This panorama of information that's so interesting to you

נוף המידע הזה, שכל-כך מעניין אתכם,

gives a state, or anyone for that matter, a perfect back door into your mind.

מספק למדינה, או לכל אחד אחר, דלת אחורית מושלמת אל מוחכם.

It's this new brand of state-sponsored information operations

זהו סוג חדש של מבצעי מידע במימון ממשלתי

that can be that much more successful,

שיכולים להיות מוצלחים בהרבה,

more insidious,

ערמומיים בהרבה,

and harder for the target audience -- that includes the media --

וקשים מכדי שקהל היעד-- כולל כלי התקשורת--

יוכלו לפענח ולאפיין.

to decipher and characterize.

If you can get a hashtag trending on Twitter,

אם בכוחכם לגרום לאיזו סולמית להוביל ב"טוויטר",

or chum the waters with fake news

או לעשות גלים בחדשות מזויפות

directed to audiences primed to receive it,

שמכוונות לקהל שהוכן מראש לקלוט אותן,

or drive journalists to dissect terabytes of email

או לגרום לעיתונאים לנתח טרה-בייטים של דוא"ל

for a cent of impropriety --

שהמידע שבהם אינו שווה פרוטה--

all tactics used in Russian operations --

כל הטקטיקות הנהוגות במבצעים הרוסיים--

then you've got a shot at effectively camouflaging your operations

כי אז יש לכם סיכוי להסוות ביעילות את המבצע שלכם

in the mind of your target.

במוחו של היעד שלכם.

This is what Russia's long called "reflexive control."

זה מה שרוסיה כינתה מיד "שליטה מוחזרת".

It's the ability to use information on someone else

מדובר ביכולת להשתמש במידע על מישהו אחר

so that they make a decision

באופן שיגרום לו לקבל החלטה

on their own accord

מרצונו החופשי

that's favorable to you.

שמתאימה לכם.

This is nation-state-grade image control and perception management,

זהו ניהול דימויים וניהול תפישה ברמת המדינה

and it's conducted by any means,

ואלו מנוהלים בכל אמצעי,

with any tools, network-based or otherwise, that will achieve it.

בכל מכשיר, מבוסס-רשת או לא, שיביא להשגתם.

Take this for another example.

דוגמה נוספת:

In early February 2014, a few weeks before Russia would invade Crimea,

בתחילת פברואר 2014, שבועות מספר לפני פלישת רוסיה לחצי האי קרים,

a phone call is posted on YouTube.

הועלתה ל"יו-טיוב" שיחת טלפון.

In it, there's two US diplomats.

שומעים בה שני דיפלומטים אמריקניים.

They sound like they're playing kingmaker in Ukraine,

ונשמע שהם משחקים בהכתרת מלכים באוקראינה,

and worse, they curse the EU for its lack of speed and leadership

וגרוע מכך, הם מקללים את האיחוד האירופי על איטיותו וחוסר מנהיגותו

in resolving the crisis.

בפתרון המשבר.

The media covers the phone call,

התקשורת מסקרת את שיחת הטלפון,

and then the ensuing diplomatic backlash

וגלי ההדף הדיפלומטיים כתוצאה מכך

leaves Washington and Europe reeling.

מזעזעים את וושינגטון ואת אירופה.

And it creates a fissured response and a feckless attitude

וזה מחולל תגובה לא אחידה וגישה רופסת

towards Russia's land grab in Ukraine.

כלפי הכיבוש הרוסי באוקראינה.

Mission accomplished.

המשימה הושלמה.

So while hacked phone calls and emails and networks

אז בעוד הדלפות של שיחות טלפון, דברי דוא"ל ורשתות

keep grabbing the headlines,

ממשיכים לככב בכותרות,

the real operations are the ones

המבצעים האמיתיים הם אלה

that are influencing the decisions you make

שמשפיעים על ההחלטות שאתם מקבלים

and the opinions you hold,

ועל הדעות בהן אתם מאמינים,

all in the service of a nation-state's strategic interest.

והכל לטובת האינטרס האסטרטגי של מדינת לאום מסוימת.

This is power in the information age.

כך נראית עוצמה בעידן המידע.

And this information is all that much more seductive,

ומפתה הרבה יותר לצרוך את המידע הזה,

all that much easier to take at face value and pass on,

קל הרבה יותר לקבלו כמות שהוא ולהעבירו הלאה,

when it's authentic.

כשהוא אותנטי.

Who's not interested in the truth that's presented in phone calls and emails

מי לא מתעניין באמת המוצגת בשיחות טלפון ודוא"ל

that were never intended for public consumption?

שמעולם לא נועדו לידיעת הציבור?

But how meaningful is that truth

אך מהי משמעותה של אמת זו

if you don't know why it's being revealed to you?

אם אינכם יודעים מדוע היא נחשפה למענכם?

We must recognize that this place where we're increasingly living,

עלינו להכיר בכך שהמקום הזה, בו אנו יותר ויותר חיים,

which we've quaintly termed "cyberspace,"

שמשום-מה זכה לכינוי "מרחב הסייבר",

isn't defined by ones and zeroes,

איננו מוגדר בספרות של 1 ו-0,

but by information and the people behind it.

אלא במידע ובאנשים שמאחוריו.

This is far more than a network of computers and devices.

מדובר בהרבה יותר מאשר ברשת של מחשבים ומכשירים;

This is a network composed of minds

מדובר ברשת של מוחות

interacting with computers and devices.

שמנהלים יחסי גומלין עם מחשבים ומכשירים.

And for this network,

ולמול הרשת הזאת

there's no encryption, there's no firewall,

אין שום הצפנה, שום חומת אש,

no two-factor authentication,

שום אימות דו-שלבי

no password complex enough to protect you.

ושום סיסמה מורכבים דיים להגן עליכם.

What you have for defense

להגנתכם עומד משהו

is far stronger, it's more adaptable, it's always running the latest version.

חזק בהרבה, סתגלני בהרבה ותמיד בגירסתו העדכנית:

It's the ability to think critically:

היכולת לחשוב בצורה ביקורתית.

call out falsehood,

להוקיע את הזיוף,

press for the facts.

לדרוש את העובדות.

And above all, you must have the courage

ומעל לכל, צריך להיות לכם האומץ

to unflinchingly pursue the truth.

לרדוף אמת ללא מורא.

(Applause)

(מחיאות כפיים)