The secret to great opportunities? The person you haven't met yet | Tanya Menon

I started teaching MBA students

תרגום: Elazar Raab עריכה: zeeva livshitz

17 years ago.

אני התחלתי ללמד סטודנטים למנהל עסקים

Sometimes I run into my students years later.

לפני 17 שנה.

And when I run into them, a funny thing happens.

לפעמים אני נתקלת בסטודנטים שלי שנים מאוחר יותר.

I don't remember just their faces;

וכאשר אני נתקלת בהם, קורה משהו מצחיק.

I also remember where exactly in the classroom they were sitting.

אני לא רק זוכרת את הפנים שלהם;

אני גם זוכרת היכן בדיוק בכתה הם ישבו.

And I remember who they were sitting with as well.

This is not because I have any special superpowers of memory.

ואני גם זוכרת עם מי הם ישבו.

זה לא בגלל שיש לי איזה כוחות-על של זיכרון.

The reason I can remember them

is because they are creatures of habit.

הסיבה שאני מצליחה לזכור אותם

They are sitting with their favorite people in their favorite seats.

היא מכיוון שהם יצורים של הרגל.

הם יושבים עם האנשים החביבים עליהם במקומות החביבים עליהם.

They find their twins, they stay with them for the whole year.

הם מוצאים את התאומים שלהם, הם נשארים איתם למשך כל השנה.

Now, the danger of this for my students is they're at risk

ובכן, יש בכך סיכון לסטודנטים שלי

of leaving the university with just a few people

who are exactly like them.

שהם יעזבו את האוניברסיטה עם מעט מאוד אנשים

They're going to squander their chance for an international, diverse network.

שהם בדיוק כמוהם.

הם יפגעו בסיכוי שלהם ליצור רשת חברתית בינלאומית ומגוונת.

How could this happen to them?

My students are open-minded.

They come to business school precisely so that they can get great networks.

כיצד זה יכול לקרות להם?

הסטודנטים שלי בעלי ראש פתוח.

הם מגיעים ללימודי מנהל עסקים בדיוק בשביל ליצור רשתות חברתיות מובחרות.

Now, all of us socially narrow in our lives, in our school, in work,

ובכן, כולנו מאוד מוגבלים חברתית בחיים שלנו, בבית-הספר שלנו, בעבודה,

and so I want you to think about this one.

How many of you here brought a friend along for this talk?

אז אני רוצה שתחשבו על זה.

כמה מכם הביאו איתם חבר להרצאה הזו?

I want you to look at your friend a little bit.

Are they of the same nationality as you?

אני רוצה שתסתכלו לרגע על החבר שלכם.

Are they of the same gender as you?

האם הם מאותו הלאום כמוכם?

Are they of the same race?

Really look at them closely.

האם הם מהמגדר שלכם?

האם הם מאותו הגזע שלכם?

Don't they kind of look like you as well?

הסתכלו עליהם ממש מקרוב.

(Laughter)

The muscle people are together,

האם הם לא בעצם דומים לכם?

and the people with the same hairstyles

(צחוק)

and the checked shirts.

השריריים ביחד,

האנשים עם אותה התספורת

We all do this in life.

We all do it in life, and in fact, there's nothing wrong with this.

והחולצות המשובצות.

כולנו נוהגים כך בחיים.

It makes us comfortable to be around people who are similar.

כולנו נוהגים כך בחיים, ולמעשה, אין בכך פגם.

The problem is when we're on a precipice, right?

אנחנו מרגישים נוח להיות במחיצת אנשים דומים לנו.

When we're in trouble, when we need new ideas,

הבעיה היא כאשר אנחנו על סף משבר - נכון?

when we need new jobs, when we need new resources --

כאשר אנחנו בצרה, כאשר זקוקים לרעיונות חדשים,

this is when we really pay a price for living in a clique.

כאשר אנחנו זקוקים לעבודות חדשות, כאשר אנחנו זקוקים למשאבים חדשים --

זה הרגע שבו אנחנו באמת משלמים את המחיר של החיים ב“קליקה”.

Mark Granovetter, the sociologist, had a famous paper

למארק גרנוֹבֵטֶר, הפסיכולוג, היה מאמר מפורסם

"The Strength of Weak Ties,"

and what he did in this paper is he asked people

“החוזקה של הקשרים החלשים”

how they got their jobs.

ומה שהוא עשה באותו מאמר זה לשאול אנשים

And what he learned was that most people don't get their jobs

איך הם מצאו את העבודות שלהם.

through their strong ties -- their father, their mother, their significant other.

ומה שהוא למד זה שרוב האנשים לא מוצאים את העבודות שלהם

They instead get jobs through weak ties, people who they just met.

דרך הקשרים החזקים שלהם -- אבא שלהם, אמא שלהם, בני הזוג.

הם למעשה מוצאים את העבודות באמצעות קשרים חלשים --

So if you think about what the problem is with your strong ties,

אנשים שבדיוק פגשו לא מזמן.

think about your significant other, for example.

כך שאם תחשבו על הבעיה שבקשרים החזקים שלכם,

The network is redundant.

Everybody that they know, you know.

חישבו על בן/בת הזוג שלכם, למשל.

הרשת החברתית יתירה --

Or I hope you know them. Right?

כל מי שהם מכירים גם אתם מכירים.

Your weak ties -- people you just met today --

כלומר, אני מקווה שאתם מכירים אותם. נכון?

they are your ticket to a whole new social world.

הקשרים החלשים שלכם -- אנשים שפגשתם רק היום --

The thing is that we have this amazing ticket to travel our social worlds,

הם הכרטיס שלכם לעולם חברתי חדש לגמרי.

העניין הוא שיש לנו את הכרטיס המדהים הזה

but we don't use it very well.

Sometimes we stay awfully close to home.

לטייל בעולמות החברתיים שלנו,

אבל אנחנו לא משתמשים בו היטב.

And today, what I want to talk about is:

לעיתים אנחנו נשארים לחלוטין קרובים לבית.

What are those habits that keep human beings so close to home,

והיום הייתי רוצה לדבר על:

and how can we be a little bit more intentional

מה הם אותם ההרגלים שמשאירים בני אדם כל כך קרובים לבית,

about traveling our social universe?

וכיצד נוכל להיות יותר מוכוונים

So let's look at the first strategy.

אל מסע ביקום החברתי שלנו?

The first strategy is to use a more imperfect social search engine.

אז בואו נביט באסטרטגיה הראשונה.

האסטרטגיה הראשונה היא להשתמש

What I mean by a social search engine

ב“מנוע חיפוש” חברתי בלתי מושלם.

is how you are finding and filtering your friends.

כשאני אומרת “מנוע חיפוש חברתי” אני מתכוונת

לאופן שבו אתם מוצאים ובוררים את החברים שלכם.

And so people always tell me,

"I want to get lucky through the network.

I want to get a new job. I want to get a great opportunity."

ובכן, אנשים תמיד אומרים לי:

“אני רוצה להיות בר מזל באמצעות הרשת.

And I say, "Well, that's really hard,

אני רוצה להשיג עבודה חדשה. אני רוצה להשיג הזדמנות טובה.”

because your networks are so fundamentally predictable."

ואני אומרת: “ובכן, זה באמת קשה,

Map out your habitual daily footpath,

מכיוון שהרשתות החברתיות שלכם כל כך צפויות.”

and what you'll probably discover is that you start at home,

מפו את המסלול היומי של ההרגלים שלכם,

you go to your school or your workplace,

ומה שסביר שתגלו זה שאתם מתחילים בבית,

you maybe go up the same staircase or elevator,

אתם הולכים לבית הספר או לעבודה,

you go to the bathroom -- the same bathroom --

או אולי עולים באותן המדרגות או המעלית,

and the same stall in that bathroom,

אתם הולכים לשירותים -- אותם השירותים --

you end up in the gym,

then you come right back home.

ואותו התא בשירותים,

It's like stops on a train schedule.

אתם מסיימים בחדר הכושר,

It's that predictable.

ואז אתם חוזרים ישר הביתה.

It's efficient, but the problem is, you're seeing exactly the same people.

זה כמו תחנות במסלול של רכבת.

זה כל כך צפוי.

זה יעיל, אבל הבעיה היא

Make your network slightly more inefficient.

שאתם רואים בדיוק את אותם האנשים.

Go to a bathroom on a different floor.

היפכו את הרשת שלכם לטיפה פחות יעילה.

You encounter a whole new network of people.

לכו לשירותים בקומה אחרת.

The other side of it is how we are actually filtering.

אתם פוגשים רשת חדשה לגמרי של אנשים.

הצד השני של זה זה כיצד אנחנו בעצם בוררים.

And we do this automatically.

The minute we meet someone, we are looking at them, we meet them,

ואנחנו עושים זאת אוטומטית.

we are initially seeing,

ברגע שאנחנו פוגשים מישהו, אנחנו מביטים בהם, פוגשים אותם,

"You're interesting."

"You're not interesting." "You're relevant."

אנחנו קודם כל רואים:

We do this automatically. We can't even help it.

“אתה מעניין.”

“אתה לא מעניין.” “אתה רלוונטי.”

And what I want to encourage you to do instead is to fight your filters.

אנחנו עושים את זה אוטומטית. אנחנו לא יכולים להימנע מכך.

ומה שאני רוצה לעודד אתכם לעשות זה להילחם במסננים שלכם.

I want you to take a look around this room,

and I want you to identify the least interesting person that you see,

אני רוצה שתסתכלו ברחבי החדר הזה,

ואני רוצה שתמצאו את האדם הכי לא מעניין שאתם רואים,

and I want you to connect with them over the next coffee break.

And I want you to go even further than that.

ואני רוצה שתיצרו איתו קשר במהלך הפסקת הקפה הבאה.

What I want you to do is find the most irritating person you see as well

ואני רוצה שתרחיקו לכת אפילו יותר מכך.

מה שאני רוצה שתעשו זה גם למצוא

and connect with them.

את האדם הכי מעצבן שתראו

What you are doing with this exercise is you are forcing yourself

ותיצרו איתו קשר.

מה שאתם למעשה עושים בתרגיל הזה

to see what you don't want to see,

זה להכריח את עצמכם

to connect with who you don't want to connect with,

לראות את מה שאתם לא רוצים לראות,

to widen your social world.

להתחבר למי שאתם לא רוצים להתחבר אליו,

To truly widen, what we have to do is,

להרחיב את העולם החברתי שלכם.

we've got to fight our sense of choice.

על מנת באמת להרחיב, מה שנדרש מאיתנו לעשות,

We've got to fight our choices.

And my students hate this, but you know what I do?

זה להילחם בתחושת הבחירה הטבעית שלנו.

I won't let them sit in their favorite seats.

עלינו להילחם בהעדפות שלנו.

והסטודנטים שלי שונאים את זה, אבל אתם יודעים מה אני עושה?

I move them around from seat to seat.

אני לא נותנת להם לשבת במקומות המועדפים עליהם.

I force them to work with different people

אני מעבירה אותם ממקום למקום.

so there are more accidental bumps in the network

אני מכריחה אותם לעבוד עם אנשים שונים

where people get a chance to connect with each other.

כך שיש יותר “מהמורות” מקריות ברשת החברתית

And we studied exactly this kind of an intervention at Harvard University.

שנותנות לאנשים סיכוי להתחבר אחד לשני.

וחקרנו בדיוק את אותן התערבויות באוניברסיטת הרווארד.

At Harvard, when you look at the rooming groups,

there's freshman rooming groups, people are not choosing those roommates.

בהרווארד, כאשר אתה בוחן את השיבוץ למקבצי חדרים במעונות,

They're of all different races, all different ethnicities.

יש מקבצי חדרים של סטודנטים בשנה א′ - אנשים לא בוחרים את השותפים לחדר.

Maybe people are initially uncomfortable with those roommates,

הם מורכבים מגזעים שונים ומוצאים אתניים שונים.

but the amazing thing is,

ייתכן שאנשים מרגישים קצת אי נוחות בהתחלה עם השותפים הללו לחדר.

at the end of a year with those students,

they're able to overcome that initial discomfort.

אולם הדבר המדהים הוא

שבסוף השנה הסטודנטים הללו

They're able to find deep-level commonalities with people.

מסוגלים להתגבר על אי הנוחות הראשונית הזו.

So the takeaway here is not just "take someone out to coffee."

הם מסוגלים למצוא מכנים משותפים משמעותיים עם אנשים.

אז המסר כאן הוא לא:

It's a little more subtle.

It's "go to the coffee room."

“פשוט צאו עם מישהו לקפה.”

זה קצת יותר מרומז.

When researchers talk about social hubs,

הכוונה היא: “לכו למטבחון הקפה.”

what makes a social hub so special is you can't choose;

כאשר חוקרים מדברים על מרכזים חברתיים,

you can't predict who you're going to meet in that place.

מה שעושה מרכז חברתי כל כך מיוחד זה

שאתה לא יכול לבחור;

And so with these social hubs, the paradox is, interestingly enough,

אתה לא יכול לחזות את מי תפגוש במקום הזה.

כך שבאופן די מעניין, הפרדוקס במרכזים החברתיים הללו

to get randomness,

it requires, actually, some planning.

In one university that I worked at,

הוא שעל מנת להשיג אקראיות

נדרש, למעשה, תכנון כלשהו.

there was a mail room on every single floor.

באחת האוניברסיטאות בהן עבדתי,

What that meant is that the only people who would bump into each other

היה חדר חלוקת דואר בכל קומה.

are those who are actually on that floor

המשמעות של זה היתה שהאנשים היחידים שתתקלו בהם

and who are bumping into each other anyway.

יהיו האנשים מאותה הקומה

At another university I worked at, there was only one mail room,

שממילא נתקלים אחד בשני.

so all the faculty from all over that building

באוניברסיטה אחרת בה עבדתי, היה רק חדר חלוקת דואר יחיד,

would run into each other in that social hub.

כך שכל חברי הפקולטה מכל רחבי הבניין

A simple change in planning,

נתקלו האחד בשני באותו מרכז חברתי.

a huge difference in the traffic of people

שינוי קטן בתכנון,

and the accidental bumps in the network.

מביא לשינוי ענק בתעבורת האנשים

Here's my question for you:

ובמהמורות האקראיות ברשת החברתית.

What are you doing that breaks you from your social habits?

להלן השאלה שלי אליכם:

Where do you find yourself

מה אתם עושים שמערער את ההרגלים החברתיים שלכם?

in places where you get injections of unpredictable diversity?

היכן אתם מוצאים את עצמכם

במקומות שבהם אתם מקבלים מנה גדושה

And my students give me some wonderful examples.

של גיוון חברתי לא צפוי.

They tell me when they're doing pickup basketball games,

והסטודנטים שלי נותנים לי דוגמאות נהדרות.

or my favorite example is when they go to a dog park.

הם מספרים לי כאשר הם משתתפים במשחקי כדורסל מזדמנים,

They tell me it's even better than online dating when they're there.

או הדוגמה האהובה עלי, זה כשהם הולכים לטיול עם הכלב בפארק.

So the real thing that I want you to think about

הם מספרים לי שזה אפילו יותר טוב מדייטים דרך האינטרנט כשהם שם.

אז בעצם הדבר שהייתי רוצה שתחשבו עליו

is we've got to fight our filters.

We've got to make ourselves a little more inefficient,

זה שעלינו להילחם בברירות הטבעיות שלנו.

and by doing so, we are creating a more imprecise social search engine.

עלינו להפוך את עצמנו לקצת פחות יעילים,

ובכך אנחנו יוצרים מנוע חיפוש חברתי קצת פחות מדוייק.

And you're creating that randomness,

that luck that is going to cause you to widen your travels,

ואתם יוצרים את האקראיות הזו,

through your social universe.

את המזל הזה שיגרום לכם להרחיב את המסע שלכם

But in fact, there's more to it than that.

ביקום החברתי שלכם.

Sometimes we actually buy ourselves a second-class ticket

אבל למעשה, יש בזה יותר מכך.

לעיתים אנחנו קונים לעצמנו כרטיס “מחלקה שניה”

to travel our social universe.

We are not courageous when we reach out to people.

למסע שלנו ביקום החברתי.

אנחנו לא אמיצים מספיק כאשר אנחנו ניגשים לאנשים.

Let me give you an example of that.

A few years ago, I had a very eventful year.

ברשותכם אתן דוגמה לכך.

That year, I managed to lose a job,

לפני שנים מעטות היתה לי שנה עתירת אירועים.

I managed to get a dream job overseas and accept it,

באותה שנה איבדתי מקום עבודה,

I had a baby the next month,

השגתי הצעה למִשֹרת חלומות מעבר לים וקיבלתי אותה,

I got very sick,

I was unable to take the dream job.

חודש לאחר מכן ילדתי,

חליתי מאוד,

And so in a few weeks, what ended up happening was,

ולא יכולתי להתחיל בפועל את מִשֹרת החלומות.

I lost my identity as a faculty member,

וכך תוך שבועות ספורים, מה שקרה בסופו של דבר,

and I got a very stressful new identity as a mother.

זה שאיבדתי את הזהות שלי כחברת סגל פקולטה,

What I also got was tons of advice from people.

וקיבלתי זהות חדשה ומאוד מלחיצה כאמא.

And the advice I despised more than any other advice was,

מה שעוד קיבלתי זה המון עצות מאנשים.

"You've got to go network with everybody."

והעצה ששֹנאתי יותר מכולן היתה,

When your psychological world is breaking down,

“את צריכה להתרשת חברתית עם כולם.”

the hardest thing to do is to try and reach out

כאשר העולם החברתי שלך נשבר,

and build up your social world.

הדבר הקשה ביותר לעשות הוא לפנות לאנשים

And so we studied exactly this idea on a much larger scale.

ולבנות את העולם החברתי שלך.

וכך החלטנו לחקור בדיוק את זה בקנה מידה גדול בהרבה.

What we did was we looked at high and low socioeconomic status people,

מה שעשינו זה להסתכל על אנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה ונמוך,

and we looked at them in two situations.

We looked at them first in a baseline condition,

והסתכלנו עליהם בשתי סיטואציות.

when they were quite comfortable.

ראשית, הסתכלנו עליהם במצב בסיס,

And what we found was that our lower socioeconomic status people,

כאשר הם הרגישו די בנוח.

when they were comfortable, were actually reaching out to more people.

ומה שגילינו זה שאנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך

They thought of more people.

כאשר הם חשו בנוח, הם למעשה יצרו קשר עם יותר אנשים.

They were also less constrained in how they were networking.

הם חשבו על יותר אנשים.

They were thinking of more diverse people

הם גם היו פחות מוגבלים באופן בו יצרו רשת חברתית.

than the higher-status people.

Then we asked them to think about maybe losing a job.

הם חשבו על אנשים מגוונים יותר

מאשר האנשים מהמעמד הגבוה.

We threatened them.

ואז ביקשנו מהם לחשוב על האפשרות שיאבדו את העבודה.

And once they thought about that,

the networks they generated completely differed.

הפחדנו אותם.

וברגע שחשבו על כך,

The lower socioeconomic status people reached inwards.

הרשתות החברתיות שיצרו השתנו לגמרי.

They thought of fewer people.

האנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך פנו לתוך הקבוצה.

They thought of less-diverse people.

הם חשבו על פחות אנשים.

The higher socioeconomic status people thought of more people,

הם חשבו על אנשים פחות מגוונים.

they thought of a broader network,

האנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה חשבו על יותר אנשים,

they were positioning themselves to bounce back from that setback.

הם חשבו על רשת רחבה יותר,

הם התארגנו על מנת להתאושש מהכשלון.

Let's consider what this actually means.

Imagine that you were being spontaneously unfriended

בואו נבין מה בעצם המשמעות של זה.

by everyone in your network

דמיינו שלפתע ניתקו איתכם קשר

other than your mom, your dad and your dog.

כולם ברשת החברתית שלכם

(Laughter)

מלבד אמא שלכם, אבא שלכם והכלב שלכם.

This is essentially what we are doing

at these moments when we need our networks the most.

(צחוק)

זה התמצית של מה שאנחנו עושים

ברגעים הללו בהם אנחנו הכי צריכים את הרשתות החברתיות שלנו.

Imagine -- this is what we're doing. We're doing it to ourselves.

We are mentally compressing our networks

דמיינו -- זה מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים זאת לעצמנו.

when we are being harassed, when we are being bullied,

אנחנו מצמצמים ריגשית את הרשתות החברתיות שלנו

when we are threatened about losing a job,

כאשר אנחנו מוטרדים, כאשר מציקים לנו,

when we feel down and weak.

כאשר אנחנו מאויימים שנאבד את העבודה שלנו,

We are closing ourselves off, isolating ourselves,

כאשר אנחנו מדוכדכים וחלשים.

creating a blind spot where we actually don't see our resources.

אנחנו מסתגרים, מבודדים את עצמנו,

We don't see our allies, we don't see our opportunities.

יוצרים שטח מת שמונע מאיתנו לראות את המשאבים שלנו.

How can we overcome this?

אנחנו לא רואים את בני הברית שלנו. אנחנו לא רואים את ההזדמנויות.

Two simple strategies.

One strategy is simply to look at your list of Facebook friends

כיצד נוכל להתגבר על זה?

שתי אסטרטגיות פשוטות.

and LinkedIn friends

אסטרטגיה אחת היא פשוט להסתכל על רשימת החברים שלכם ב“פייסבּוק”

just so you remind yourself of people who are there

והחברים ב“לינקדאין”

beyond those that automatically come to mind.

פשוט כדי להזכיר לכם אנשים שנמצאים שם

And in our own research, one of the things we did was,

מעבר לאלה שעולים לכם בראש אוטומטית.

we considered Claude Steele's research on self-affirmation:

ובמחקר שלנו, אחד הדברים שעשינו היה

simply thinking about your own values,

שבּחנו את המחקר של קלוֹד סטיל על אישרור עצמי:

networking from a place of strength.

פשוט לחשוב על הערכים שלכם,

What Leigh Thompson, Hoon-Seok Choi and I were able to do is,

להתחבר ממקום של כוח.

we found that people who had affirmed themselves first

מה שלֵיי טומפסון, הון-סוק צ’וי ואנוכי הצלחנו לעשות זה,

were able to take advice from people

מצאנו שאנשים שקודם כל אישררו את עצמם

who would otherwise be threatening to them.

היו מסוגלים לקבל עצה מאנשים

Here's a last exercise.

שבמצב אחר היו מפחידים עבורם.

I want you to look in your email in-box,

הנה תרגיל אחרון.

and I want you to look at the last time you asked somebody for a favor.

אני רוצה שתסתכלו בתיבת הדוא“ל שלכם,

ואני רוצה שתסתכלו בפעם האחרונה שביקשתם טובה ממישהו.

And I want you to look at the language that you used.

Did you say things like,

ואני רוצה שתסתכלו על השפה שהשתמשתם בה.

"Oh, you're a great resource,"

or "I owe you one,"

האם אמרתם משהו כמו,

"I'm obligated to you."

“אתה משאב נהדר”

All of this language represents a metaphor.

או “אני חייב לך“,

“אני מחוייב לך”

It's a metaphor of economics,

השפה הזו מייצגת מטאפורה.

of a balance sheet, of accounting,

of transactions.

זה מטאפורה של כלכלה,

And when we think about human relations in a transactional way,

של טבלת מאזן, חשבונאות,

של עִסקאות.

it is fundamentally uncomfortable to us as human beings.

וכאשר אנחנו חושבים על יחסי אנוש במונחים של עִסקאות,

זה במהותו לא נוח לנו כבני אדם.

We must think about human relations and reaching out to people

עלינו לחשוב על יחסי אנוש ופניה לאנשים

in more humane ways.

Here's an idea as to how to do so.

באופן יותר הומני.

Look at words like "please," "thank you," "you're welcome" in other languages.

הנה רעיון כיצד לעשות זאת.

הביטו על מילים כמו “בבקשה“, “תודה“, “על לא דבר” בשפות אחרות.

Look at the literal translation of these words.

Each of these words is a word that helps us impose upon other people

הביטו על הפירוש המילולי של המילים הללו.

כל אחת מהמילים הללו מסייעת לנו להשליך על אנשים

in our social networks.

And so, the word "thank you,"

if you look at it in Spanish, Italian, French,

ברשתות החברתיות שלנו.

וכך, המילה “תודה“,

"gracias," "grazie," "merci" in French.

אם תסתכלו בספרדית, איטלקית, צרפתית,

Each of them are "grace" and "mercy."

בצרפתית“gracias”, “grazie” “merci”

They are godly words.

There's nothing economic or transactional about those words.

כל אחד מהם הוא “חסד” ו“רחמים“.

הן מילים אלוהיות.

אין שום דבר כלכלי או עִסקי במילים הללו.

The word "you're welcome" is interesting.

The great persuasion theorist Robert Cialdini says

הביטוי “על לא דבר” הוא מעניין.

we've got to get our favors back.

תאורטיקן השכנוע הגדול רוברט צ’יאלדיני אומר

So we need to emphasize the transaction a little bit more.

אנחנו צריכים לקבל את הטובות שעשינו בחזרה.

He says, "Let's not say 'You're welcome.'

אז עלינו להדגיש קצת יותר את העִסקה.

Instead say, 'I know you'd do the same for me.'"

הוא אומר: “הבה לא נאמר ‘על לא דבר’

But sometimes it may be helpful to not think in transactional ways,

במקום זאת אמור: ‘אני יודע שתעשה את אותו הדבר בשבילי’”

אולם לעיתים זה עוזר לא לחשוב במונחי עִסקאות,

to eliminate the transaction, to make it a little bit more invisible.

And in fact, if you look in Chinese,

להעלים את העִסקה, להפוך אותה למעט בלתי נראית.

the word "bú kè qì" in Chinese, "You're welcome," means,

ולמעשה, אם נסתכל על סינית,

"Don't be formal; we're family. We don't need to go through those formalities."

המילה “bú kè qì” בסינית - “על לא דבר”

And "kembali" in Indonesian is "Come back to me."

משמעה “אל תהיה רישמי - אנחנו משפחה. אנחנו לא צריכים את הרישמיות הזו.”

When you say "You're welcome" next time,

ו-“kembali” באינדונזית זה “תחזור אלי”

think about how you can maybe eliminate the transaction

בפעם הבא שתאמרו “על לא דבר”

and instead strengthen that social tie.

חישבו כיצד אולי תוכלו להעלים את העִסקה

Maybe "It's great to collaborate," or "That's what friends are for."

ובמקום זאת הדגישו את הקשר החברתי.

אולי “זה נהדר לשתף פעולה” או “בשביל זה יש חברים“.

I want you to think about how you think about this ticket that you have

אני רוצה שתחשבו כיצד אתם חושבים על הכרטיס הזה שיש לכם

to travel your social universe.

Here's one metaphor.

למסע ביקום החברתי שלכם.

It's a common metaphor: "Life is a journey." Right?

It's a train ride,

הנה מטאפורה.

and you're a passenger on the train,

זו מטאפורה נפוצה: “החיים הם מסע“. נכון?

and there are certain people with you.

זה נסיעה ברכבת,

ואתם נוסעים ברכבת,

Certain people get on this train,

ויש איתכם אנשים מסויימים.

and some stay with you, some leave at different stops,

אנשים מסויימים עולים על הרכבת הזו,

new ones may enter.

חלקם נשארים אתכם, חלקם יורדים בתחנות השונות,

I love this metaphor, it's a beautiful one.

But I want you to consider a different metaphor.

חדשים אולי ייצטרפו.

אני אוהבת את המטאפורה הזו, היא יפהפיה.

This one is passive, being a passenger on that train,

אבל אני רוצה שתשקלו מטאפורה שונה.

and it's quite linear.

זו פאסיבית - להיות נוסע ברכבת,

You're off to some particular destination.

והיא די קווית.

Why not instead think of yourself

אתם בדרך ליעד מסויים.

as an atom,

מדוע לא לחשוב במקום

bumping up against other atoms,

maybe transferring energy with them,

שאתם אטום

מתנגש באטומים אחרים,

bonding with them a little

and maybe creating something new

אולי מעבירים אנרגיה ביניכם,

on your travels through the social universe.

מתחברים איתם קצת,

ואולי יוצרים משהו חדש

Thank you so much.

And I hope we bump into each other again.

במסע שלכם דרך היקום החברתי.

(Applause)

תודה רבה.

ואני מקווה שניתקל אחד בשני שוב.

(תשואות)