Let the environment guide our development | Johan Rockstrom

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

We live on a human-dominated planet,

אנו חיים בכוכב לכת שהאדם מושל בו,

putting unprecedented pressure

ומפעיל לחץ חסר תקדים

on the systems on Earth.

על מערכותיו של העולם.

This is bad news, but perhaps surprising to you,

אלו בשורות רעות, אך אולי תופתעו לשמוע

it's also part of the good news.

שהן גם חלק מהבשורות הטובות.

We're the first generation -- thanks to science --

אנו הננו הדור הראשון, תודות למדע,

to be informed that we may be

שמתוודע לאפשרות שאנחנו

undermining the stability and the ability

מערערים את יציבותו ויכולתו

of planet Earth

של כדור הארץ

to support human development as we know it.

לתמוך בהתפתחות האנושית כפי שהיא מוכרת לנו.

It's also good news, because the planetary risks we're facing

אלה גם בשורות טובות, כי הסכנות העולמיות שמולנו

are so large,

הן כה כבירות,

that business as usual is not an option.

שאין מקום לגישת "עסקים כרגיל".

In fact, we're in a phase

למעשה, אנו נמצאים בשלב

where transformative change is necessary,

ששינוי מוחלט הוא הכרחי,

which opens the window for innovation,

מה שפותח פתח לחדשנות,

for new ideas and new paradigms.

לרעיונות ולתבניות חשיבה חדשים.

This is a scientific journey on the challenges facing humanity

זהו מסע מדעי לעבר האתגרים הניצבים בפני האנושות

in the global phase of sustainability.

ברמה הגלובלית של הקיימות.

On this journey, I'd like to bring, apart from yourselves,

למסע הזה ברצוני להביא, פרט לכם,

a good friend,

ידיד טוב,

a stakeholder, who's always absent

בעל מניות, שמקומו תמיד נפקד

when we deal with the negotiations on environmental issues,

בדיונים שלנו בסוגיות סביבתיות,

a stakeholder who refuses to compromise --

בעל-מניות המסרב להתפשר--

planet Earth.

כדור הארץ.

So I thought I'd bring her with me today on stage,

אז חשבתי להעלותו עמי היום על הבמה,

to have her as a witness

כדי שיהיה עד

of a remarkable journey,

למסע מופלא,

which humbly reminds us

שמזכיר לנו ברוב צניעותו

of the period of grace we've had

את תקופת החסד שניתנה לנו

over the past 10,000 years.

במהלך 10,000 השנים האחרונות.

This is the living conditions on the planet over the last 100,000 years.

אלו הם תנאי המחיה בעולם ב-100,000 השנים האחרונות.

It's a very important period --

זו תקופה חשובה ביותר.

it's roughly half the period when we've been fully modern humans on the planet.

זו בקושי מחצית תקופת שהותנו כאן כבני אדם מודרניים.

We've had the same, roughly, abilities

היו לנו תמיד, באופן כללי, אותן היכולות

that developed civilizations as we know it.

שפיתחו את הציוויליזציות המוכרות לנו.

This is the environmental conditions on the planet.

אלו התנאים הסביבתיים של כוכב הלכת.

Here, used as a proxy, temperature variability.

הנה, כנתון מייצג, שינויי הטמפרטורה.

It was a jumpy ride. 80,000 years back in a crisis,

זו היתה דרך חתחתים. לפני 80,000 שנה, בשעת משבר,

we leave Africa, we colonize Australia

יצאנו מאפריקה, יישבנו את אוסטרליה

in another crisis, 60,000 years back,

במשבר נוסף, לפני 60,000 שנה,

we leave Asia for Europe

יצאנו מאסיה לאירופה

in another crisis, 40,000 years back,

במשבר נוסף, לפני 40,000 שנה,

and then we enter

ואז נכנסנו

the remarkably stable Holocene phase,

לשלב היציב להפליא של עידן ההולוקן,

the only period in the whole history of the planet,

התקופה היחידה בהיסטוריה של כוכב הלכת,

that we know of, that can support human development.

ככל הידוע לנו, שיכולה לתמוך בהתפתחות האנושית.

A thousand years into this period,

אחרי אלף שנים בעידן זה,

we abandon our hunting and gathering patterns.

זנחנו את דפוסי הציד והליקוט.

We go from a couple of million people

ממיליונים ספורים של בני אדם,

to the seven billion people we are today.

גדלנו לשבעת המיליארדים של ימינו,

The Mesopotamian culture: we invent agriculture,

תרבות הסהר הפורה: המצאנו את החקלאות,

we domesticate animals and plants.

בייתנו בעלי חיים וצמחים.

You have the Roman, the Greek and the story as you know it.

היו הרומאים, היוונים וכל הסיפור המוכר לכם.

The only phase, as we know it

השלב היחיד, ככל הידוע לנו,

that can support humanity.

שמסוגל לקיים אנושות.

The trouble is we're putting a quadruple sqeeze

הבעיה היא שאנו מפעילים לחץ גדול פי 4

on this poor planet,

על כוכב הלכת המסכן הזה,

a quadruple sqeeze, which, as its first squeeze,

גדול פי 4, כשהלחץ הראשון

has population growth of course.

הוא הגידול באוכלוסיה, כמובן.

Now, this is not only about numbers;

ולא מדובר רק במספרים.

this is not only about the fact that we're seven billion people

לא מדובר רק בעובדה שאנו 7 מיליארד בני אדם

committed to nine billion people, it's an equity issue as well.

שיהפכו ל-9 מיליארד. זו גם סוגיה של צדק.

The majority of the environmental impacts on the planet

רוב ההשפעות הסביבתיות על כוכב הלכת

have been caused by the rich minority,

נגרמו ע"י המיעוט העשיר,

the 20 percent that jumped onto the industrial bandwagon

20 האחוזים שמיהרו לקפוץ על עגלת התיעוש

in the mid-18th century.

באמצע המאה ה-18.

The majority of the planet,

רוב תושבי כוכב הלכת,

aspiring for development, having the right for development,

ששואפים להתפתח, שזכותם להתפתח,

are in large aspiring for an unsustainable lifestyle,

שואפים בעיקר להתפתח באופן שאיננו בר-קיימא,

a momentous pressure.

לחץ נכבד.

The second pressure on the planet is, of course the climate agenda --

הלחץ השני על כוכב הלכת הוא כמובן נושא האקלים,

the big issue -- where the policy interpretation of science

הבעיה הגדולה, כשהפרשנות הרשמית

is that it would be enough

של הממצאים המדעיים אומרת שדי יהיה

to stabilize greenhouse gases at 450 ppm

לייצב את גזי החממה ב-450 חלקיקים למיליון

to avoid average temperatures

כדי להימנע מטמפרטורות ממוצעות

exceeding two degrees,

מעל שתי מעלות,

to avoid the risk that we may be destabilizing

כדי להימנע מהסכנה שנערער

the West Antarctic Ice Sheet,

את שכבת הקרח המערב-אנטארקטית,

holding six meters -- level rising,

שעוביה 6 מטרים-- עליית פני הים,

the risk of destabilizing the Greenland Ice Sheet,

את הסכנה שנערער את שכבת הקרח של גרינלנד,

holding another seven meters -- sea level rising.

שגם היא בעובי 7 מטרים-- עליית מפלס פני הים.

Now, you would have wished the climate pressure

אז אולי קיוויתם שלחץ האקלים

to hit a strong planet, a resilient planet,

יכביד על כוכב לכת חזק ועמיד,

but unfortunately, the third pressure

אך למרבה הצער, הלחץ השלישי

is the ecosystem decline.

הוא הידרדרות המערכת האקולוגית.

Never have we seen, in the past 50 years,

מעולם לא ראינו, ב-50 השנה האחרונות,

such a sharp decline

הידרדרות חדה כזו

of ecosystem functions and services on the planet,

של תפקודי ושירותי המערכת האקולוגית בעולם,

one of them being the ability to regulate climate on the long term,

שאחד מהם הוא יכולת ויסות האקלים לאורך זמן,

in our forests, land and biodiversity.

ביערות, ביבשות ובמגוון הביולוגי.

The forth pressure is surprise,

הלחץ הרביעי הוא הפתעה,

the notion and the evidence

הרעיון והעדות הממשית לכך

that we need to abandon our old paradigm,

שעלינו לנטוש את מערכת ההנחות הישנה שלנו,

that ecosystems behave linearly, predictably,

לפיה המערכות האקולוגיות מתנהגות באופן קווי וצפוי,

controllably in our -- so to say -- linear systems,

וניתן לשלוט בהן במערכות הקוויות שלנו,

and that in fact, surprise is universal,

ולמעשה, ההפתעה היא עולמית,

as systems tip over very rapidly, abruptly

כשהמערכות מתמוטטות מהר מאד, בפתאומיות

and often irreversibly.

ועל פי רוב - באופן בלתי הפיך.

This, dear friends, poses a human pressure on the planet

כל זה, חברים יקרים, מייצר לחץ אנושי על כוכב הלכת

of momentous scale.

בקנה מידה רציני.

We may, in fact, have entered a new geological era --

למעשה ייתכן שעברנו לעידן גיאולוגי חדש,

the Anthropocene,

האנטרופוקן,

where humans are the predominant driver of change

שבו בני האדם הם הגורמים העיקריים לשינוי

at a planetary level.

בקנה מידה פלנטרי.

Now, as a scientist,

אז כמדען,

what's the evidence for this?

מהי ההוכחה לכך?

Well, the evidence is,

ההוכחה,

unfortunately, ample.

למרבה הצער, מצויה בשפע.

It's not only carbon dioxide

זו לא רק רמת הפחמן הדו-חמצני

that has this hockey stick pattern of accelerated change.

שיש לה הדפוס המזדקר הזה של שינוי מואץ.

You can take virtually any parameter

תוכלו לקחת למעשה כל פרמטר

that matters for human well-being --

בעל חשיבות מבחינת איכות החיים האנושית--

nitrous oxide, methane,

תחמוצת החנקן, מתאן,

deforestation, overfishing

בירוא יערות, דיג-יתר

land degredation, loss of species --

השחתת הקרקע, הכחדת מינים--

they all show the same pattern

כל אלה מפגינים אותו דפוס

over the past 200 years.

מזה 200 השנים האחרונות.

Simultaneously, they branch off in the mid-50s,

בה בעת, הם מסתעפים באמצע שנות ה-50,

10 years after the Second World War,

10 שנים אחרי מלחמת העולם השניה,

showing very clearly that the great acceleration of the human enterprise

ומעידים בבירור שההאצה הגדולה ביזמות האנושית

starts in the mid-50s.

מתחילה באמצע שנות ה-50.

You see, for the first time, an imprint on the global level.

לראשונה, זו הטבעת-חותם בקנה מידה גלובלי.

And I can tell you,

ואני מבטיח לכם,

you enter the disciplinary research in each of these,

אם תפתחו במחקר ממושטר בכל אחד מאלה,

you find something remarkably important,

תגלו משהו חשוב ביותר,

the conclusion that we may have come to the point

אתם תסיקו שייתכן שהגענו לנקודה

where we have to bend the curves,

שבה עלינו לכופף את העקומות,

that we may have entered the most challenging and exciting decade

שייתכן שנכנסנו לעשור המאתגר והמרגש ביותר

in the history humanity on the planet,

בהיסטוריה האנושית של כוכב הלכת,

the decade when we have to bend the curves.

העשור שבו עלינו לכופף את העקומות.

Now, as if this was not enough --

ואם אין בכך די--

to just bend the curves and understanding the accelerated pressure on the planet --

בכיפוף העקומות והבנת הלחץ הגובר על כדור הארץ--

we also have to recognize the fact

עלינו גם להכיר בעובדה

that systems do have multiple stable states,

שבמערכות אכן קיימים מספר מצבים יציבים,

separated by thresholds -- illustrated here by this ball and cup diagram,

המופרדים בסיפים, כמתואר כאן בשרטוט הכדור והשקע,

where the depth of the cup is the resilience of the system.

כשעומק השקע מייצג את עמידות המערכת.

Now, the system may gradually --

המערכת עלולה בהדרגה--

under pressure of climate change,

בלחץ שינויי האקלים,

erosion, biodiversity loss --

הארוזיה, הכחדת המגוון הביולוגי--

lose the depth of the cup, the resilience,

לאבד את עומק השקע, את עמידותה,

but appear to be healthy

אך עדיין להיראות בריאה

and appear to suddenly, under a threshold,

ואז, לכאורה בפתאומיות, בתנאי סף,

be tipping over. Upff.

להתמוטט-- אוף.

Sorry. Changing state

סליחה. שינוי מצב

and literally ending up

ופשוטה כמשמעו, להתחסל

in an undesired situation,

בנסיבות לא רצויות,

where new biophysical logic takes over,

ואז ההגיון הביופיזי החדש משתלט,

new species take over, and the system gets locked.

מינים חדשים משתלטים, והמערכת ננעלת.

Do we have evidence of this? Yes, coral reef systems.

האם יש לנו עדות לכך? יש. מערכות שוניות אלמוגים.

Biodiverse, low-nutrient, hard coral systems

מערכות אלמוגים נוקשים, עם מגוון ביולוגי ותזונה מועטה

under multiple pressures of overfishing,

הנתונות בעומסים כבדים של דיג-יתר,

unsustainable tourism, climate change.

תיירות לא-מקיימת, שינויי אקלים.

A trigger and the system tips over,

די בקש קטן, וגב הגמל נשבר,

loses its resilience,

המערכת מאבדת את עמידותה,

soft corals take over,

האלמוגים הרכים משתלטים,

and we get undesired systems

ואנו מקבלים מערכות לא רצויות

that cannot support economic and social development.

שלא מסוגלות לתמוך בהתפתחות כלכלית וחברתית.

The Arctic -- a beautiful system --

האזור הארקטי, מערכת יפהפיה,

a regulating biome at the planetary level,

סביבה אקולוגית מווסתת בקנה-מידה פלנטרי,

taking the knock after knock on climate change,

סופגת מהלומה אחרי מהלומה של שינויי אקלים,

appearing to be in a good state.

לכאורה היא במצב טוב.

No scientist could predict that in 2007,

שום מדען לא יכול היה לחזות שב-2007,

suddenly, what could be crossing a threshold.

לפתע פתאום, מה שיכול להיחשב כחציית סף,

The system suddenly, very surprisingly, loses 30 to 40 percent

המערכת איבדה, מאד במפתיע, 30-40 אחוז

of its summer ice cover.

משכבת הקרח הקייצית שלה.

And the drama is, of course, that

והדרמה היא כמובן

when the system does this, the logic may change.

שכאשר המערכת עושה זאת, ההגיון עשוי להשתנות.

It may get locked in an undesired state,

היא עלולה להינעל במצב לא רצוי,

because it changes color, absorbs more energy,

מפני שהיא מחליפה צבעים, קולטת יותר אנרגיה,

and the system may get stuck.

והמערכת עלולה להיתקע.

In my mind, the largest red flag warning for humanity

בעיני, זה דגל האזהרה האדום הכי גדול מבחינת האנושות

that we are in a precarious situation.

לכך שאנחנו במצב מסוכן.

As a sideline, you know that the only red flag that popped up here

אגב, הדגל האדום היחיד שצץ כאן

was a submarine from an unnamed country

הוא של צוללת של מדינה אלמונית

that planted a red flag at the bottom of the Arctic

שתקעה דגל אדום בקרקעית החוג הארקטי

to be able to control the oil resources.

לצורך שליטה במקורות הנפט.

Now, if we have evidence, which we now have,

אז אם יש לנו הוכחה, כמו זאת,

that wetlands, forests,

כשאדמות הביצה, היערות,

[unclear] monsoon system, the rainforests,

מערכות מונסון, יערות הגשם,

behave in this nonlinear way.

מתנהגים בצורה לא קווית זו.

30 or so scientists around the world

30 ומשהו מדענים מכל העולם

gathered and asked a question for the first time,

התכנסו ושאלו לראשונה את השאלה,

"Do we have to put the planet into the the pot?"

"האם עלינו לעצור הכל על כדור הארץ?"

So we have to ask ourselves:

כך שעלינו לשאול את עצמנו האם אנו

are we threatening this extraordinarily stable Holocene state?

מאיימים על תנאי ההולוקן היציבים להפליא האלה?

Are we in fact putting ourselves in a situation

האם אנחנו בעצם מכניסים עצמנו למצב

where we're coming too close

שבו אנו מתקרבים יותר מדי

to thresholds that could lead

לסיפים שעלולים להוביל

to deleterious and very undesired,

לתנאים מזיקים ומאד לא רצויים

if now catastrophic, change

אם לא קטסטרופליים, של שינוי

for human development?

מבחינת ההתפתחות האנושית?

You know, you don't want to stand there.

הרי אינכם רוצים להיות במצב זה.

In fact, you're not even allowed to stand

למעשה, אפילו אסור לכם לעמוד

where this gentleman is standing,

היכן שעומד האדון הזה,

at the foaming, slippery waters at the threshold.

במים המקציפים והחלקלקים של הסף.

In fact, there's a fence

למען האמת, ישנה גדר

quite upstream of this threshold,

קצת לפני הסף הזה,

beyond which you are in a danger zone.

שמעבר לה נמצאים בתחום המסוכן.

And this is the new paradigm,

וזאת היא תבנית החשיבה החדשה,

which we gathered two, three years back,

שבנינו לפני שנתיים-שלוש,

recognizing that our old paradigm

מתוך הכרה שהתבנית הישנה

of just analyzing and pushing and predicting

של ניתוח, דחיפה וחיזוי בלבד

parameters into the future,

של פרמטרים לעבר העתיד,

aiming at minimalizing environmental impacts, is of the past.

מתוך כוונה למזער את ההשפעות הסביבתיות,

Now we to ask ourselves:

עבר זמנה. כעת עלינו לשאול את עצמנו:

which are the large environmental processes

מהם התהליכים הסביבתיים הגדולים

that we have to be stewards of

שעלינו לשמור עליהם

to keep ourselves safe in the Holocene?

כדי לשמור על בטחוננו בעידן ההולוקן?

And could we even,

ואולי אפילו נוכל,

thanks to major advancements in Earth systems science,

הודות להתקדמות העצומה במדעי מערכות כוכב הלכת,

identify the thresholds,

לזהות את הסיפים,

the points where we may expect nonlinear change?

את הנקודות בהן יש לצפות לשינוי לא קווי?

And could we even define

ואולי אפילו נוכל להגדיר

a planetary boundary, a fence,

קו גבול פלנטרי, גדר,

within which we then have a safe operating space for humanity?

שבתחומו יינתן לאנושות מרחב פעולה בטוח?

This work, which was published in "Nature,"

עבודה זו, שפורסמה ב"נייצ'ר",

late 2009,

בשלהי 2009,

after a number of years of analysis,

בתום מספר שנות ניתוח,

led to the final proposition

הובילה להצעה הסופית,

that we can only find

לפיה באפשרותנו לזהות

nine planetary boundaries

רק תשעה גבולות פלנטריים

with which, under active stewardship,

שבהם, אם נכלכל את צעדינו באורח פעיל,

would allow ourselves to have a safe operating space.

נאפשר לעצמנו מרחב פעולה בטוח.

These include, of course, climate.

אחד מהם הוא כמובן האקלים.

It may surprise you that it's not only climate.

תופתעו לשמוע שלא מדובר רק באקלים,

But it shows that we are interconnected, among many systems on the planet,

אלא מתברר שאנו מחוברים למערכות עולמיות רבות,

with the three big systems, climate change,

וביניהן לשלוש מערכות גדולות: שינויי האקלים,

stratospheric ozone depletion and ocean acidification

הידלדלות האוזון בסטרטוספרה והחמצת האוקיינוסים

being the three big systems,

שהן שלושת המערכות הגדולות,

where the scientific evidence of large-scale thresholds

שבהן יש הוכחות מדעיות לסיפים רחבי-היקף

in the paleo-record of the history of the planet.

בהיסטוריה הקדומה של כוכב הלכת.

But we also include, what we call, the slow variables,

אך כללנו גם את 'המשתנים האיטיים',

the systems that, under the hood,

המערכות, שמתחת למכסה המנוע,

regulate and buffer the capacity of the resilience of the planet --

מווסתות ומשמרות את כושר עמידותו של כוכב הלכת--

the interference of the big nitrogen and phosphorus cycles on the planet,

ההפרעה למחזורי החנקן והזרחן הגדולים של הכוכב,

land use change, rate of biodiversity loss,

השינוי בניצול הקרקע, קצב הכחדת המגוון הביולוגי,

freshwater use,

ניצול המים הזכים,

functions which regulate

תפקודים אשר מווסתים

biomass on the planet, carbon sequestration, diversity.

את הביו-מסה של הכוכב, ניקוז הפחמן, המגוון.

And then we have two parameters which we were not able to quantify --

ויש לנו עוד שני פרמטרים שלא יכולנו לכמת--

air pollution,

זיהום האוויר,

including warming gases and air-polluting sulfates and nitrates,

כולל גזי חממה, וגופרות וחנקות מזהמות-אוויר,

but also chemical pollution.

אבל גם זיהום כימי.

Together, these form an integrated whole

ביחד, כל אלה יוצרים במשולב שלם אחד

for guiding human development in the Anthropocene,

לצורך הנחיית ההתפתחות האנושית באנטרופוקן,

understanding that the planet

וההבנה שכוכב הלכת

is a complex self-regulating system.

הינו מערכת מורכבת בעלת ויסות עצמי.

In fact, most evidence indicates

למעשה, רוב ההוכחות מראות

that these nine may behave as three Musketeers,

שתשע אלה מתנהגות כמו שלושת המוסקטרים--

"One for all. All for one."

"אחת למען כולן, כולן למען האחת."

You degrade forests, you go beyond the boundary on land,

אם הורסים יערות וחוצים את המגבלה הקרקעית,

you undermine the ability of the climate system

פוגעים ביכולתה של מערכת האקלים

to stay stable.

לשמור על יציבות.

The drama here is, in fact, that

הדרמה כאן היא למעשה

it may show that the climate challenge

שזה יוכיח שהאתגר הנוגע לאקלים

is the easy one,

הוא האתגר הקל,

if you consider the whole challenge

אם לוקחים בחשבון את האתגר כולו

of sustainable development.

של התפתחות ברת-קיימא.

Now this is the Big Bang equivalent then of human development

בהתפתחות האנושית זהו שווה-הערך של המפץ הגדול

within the safe operating space of the planetary boundaries.

במסגרת מרחב הפעולה הבטוח שבמגבלות הפלנטריות.

What you see here in black line is the safe operating space,

מה שרואים כאן בשחור הוא מרחב הפעולה הבטוח,

the quantified boundaries,

המגבלות הניתנות לכימות,

as suggested by this analysis.

כפי שטוען הניתוח הזה.

The yellow dot in the middle here is our starting point,

הנקודה הצהובה כאן במרכז היא נקודת ההתחלה שלנו,

the pre-industrial point,

הנקודה הטרום-תעשייתית,

where we're very safely in the safe operating space.

כשעוד נמצאנו עמוק בלב מרחב הפעולה הבטוח.

In the '50s, we start branching out.

בשנות ה-50 התחלנו להסתעף.

In the '60s already, through the green revolution

וכבר בשנות ה-60, דרך המהפכה הירוקה,

and the Haber-Bosch process

ותהליך הבר-בוש

of fixing nitrogen from the atmosphere --

של ניצול החנקן מן האטמוספרה--

you know, human's today take out more nitrogen from the atmosphere

הרי בני האדם מנצלים יותר חנקן מהאטמוספרה

than the whole biosphere does naturally as a whole.

מכפי שעושה הביוספירה כולה באופן טבעי.

We don't transgress the climate boundary until the early '90s,

לא פרצנו את מגבלת האקלים עד תחילת שנות ה-90,

actually, right after Rio.

למעשה, מיד אחרי ריו.

And today, we are in a situation where we estimate

וכיום אנחנו במצב בו אנו מעריכים

that we've transgressed three boundaries,

שפרצנו כבר שלוש מגבלות,

the rate of biodiversity loss,

קצב הכחדת המגוון הביולוגי,

which is the sixth extinction period in the history of humanity --

שהוא עידן הכחדת המינים הששי בתולדות האנושות--

one of them being the extinctions of the dinosaurs --

שאחד מהם היה הכחדת הדינוזאורים--

nitrogen and climate change.

שינויי החנקן והאקלים.

But we still have some degrees of freedom on the others,

אבל עדיין נותר לנו מעט חופש ביתר המגבלות,

but we are approaching fast

אך אנו מתקרבים במהירות

on land, water, phosphorus and oceans.

בקרקע, במים, בזרחן ובאוקיינוסים.

But this gives a new paradigm

אבל זה נותן תבנית חשיבה חדשה

to guide humanity,

להנחיית האנושות,

to put the light on our, so far

כדי לשפוך אור על מקומנו כיום

overpowered industrial vehicle,

מבחינת האמצעים התעשייתיים רבי העוצמה,

which operates as if

שמופעלים כאילו אנחנו

we're only on a dark, straight highway.

נוסעים על אוטוסטרדה חשוכה וישרה.

Now the question then is:

ולכן השאלה היא:

how gloomy is this?

עד כמה קודר המצב?

Is then sustainable development utopia?

האם יש סיכוי לאוטופיה התפתחותית ברת קיימא?

Well, there's no science to suggest.

למדע אין תשובות.

In fact, there is ample science

למעשה, יש המון נתונים מדעיים

to indicate that we can do this transformative change,

שמראים שביכולתנו לחולל שינוי גורף זה,

that we have the ability

שיש לנו היכולת

to now move into a new innovative,

לעבור כעת ליוזמה חדשה,

a transformative gear,

למהלך של שינוי,

across scales.

בכל קני המידה.

The drama is, of course,

הדרמה היא כמובן

is that 200 countries on this planet

היא ש-200 ארצות בעולם הזה

have to simultaneously start moving

צריכות להתחיל לנוע בו-זמנית

in the same direction.

באותו כיוון.

But it changes fundamentally our governance and management paradigm,

אך זה שינוי יסודי של פרדיגמות הניהול והפיקוח שלנו,

from the current linear,

לעומת המצב הנוכחי,

command and control thinking,

של חשיבה ושליטה קווית,

looking at efficiencies and optimization

כדי לחפש יעילות ומיטוב

towards a much more flexible,

ולקראת גישה גמישה בהרבה

a much more adaptive approach,

וסתגלנית בהרבה,

where we recognize that redundancy,

תוך הכרה בכך שהיתירות,

both in social and environmental systems,

במערכות החברתיות והסביבתיות כאחד,

is key to be able to deal

היא המפתח ליכולת להתמודד

with a turbulent era of global change.

עם העידן הבוער של שינויים גלובליים.

We have to invest in persistence,

עלינו להשקיע בכושר התמדנו,

in the ability of social systems and ecological systems

ביכולתן של מערכות חברתיות ואקולוגיות

to withstand shocks and still remain in that desired cup.

לעמוד במהלומות ועדיין להישאר בשקע הרצוי.

We have to invest in transformations capability,

עלינו להשקיע ביכולת להשתנות,

moving from crisis into innovation

לעבור ממשבר לחדשנות,

and the ability to rise after a crisis,

וביכולת להתרומם בעקבות משבר,

and of course to adapt to unavoidable change.

וכמובן, ביכולת להסתגל לשינוי בלתי נמנע.

This is a new paradigm.

זוהי תבנית חשיבה חדשה.

We're not doing that at any scale on governance.

איננו עושים זאת בשום רמת ניהול.

But is it happening anywhere?

אך האם זה קורה במקום כלשהו?

Do we have any examples of success

האם יש לנו דוגמאות להצלחת

on this mind shift being applied at the local level?

יישום כזה של שינוי הלך-רוח ברמה המקומית?

Well, yes, in fact we do

למען האמת, כן.

and the list can start becoming longer and longer.

והרשימה יכולה להתחיל להתארך עוד ועוד.

There's good news here,

יש כאן בשורות טובות,

for example, from Latin America,

לדוגמה, מאמריקה הלטינית,

where plow-based farming systems

שמערכות החקלאות מבוססות החריש

of the '50s and '60s

של שנות ה-50 וה-60

led farming basically to a dead-end,

הביאו למעשה את החקלאות למבוי סתום,

with lower and lower yields, degrading the organic matter

עם יבולים הולכים וקטנים והשחתת החומר האורגני

and fundamental problems at the livelihood levels

ובעיות יסודיות ברמת הפרנסה

in Paraguay, Uruguay and a number of countries, Brazil,

בפראגוואי, אורוגוואי, ועוד כמה מדינות, בברזיל,

leading to innovation and entrepreneurship

מה שהוביל לחדשנות ויזמות

among farmers in partnership with scientists

בקרב החוואים בשיתוף פעולה עם מדענים

into an agricultural revolution of zero tillage systems

ולמהפכה חקלאית של מערכות אפס עיבוד

combined with mulch farming

במשולב עם חקלאות-גבבה

with locally adapted technologies,

ועם טכנולוגיות מותאמות מקומית,

which today, for example, in some countries,

שכיום, למשל, בכמה מדינות,

have led to a tremendous increase

הביאו לעליה עצומה

in area under mulch, zero till farming

באזור של חקלאות-גבבה, חקלאות אפס-עיבוד,

which, not only produces more food,

שלא רק מפיקה יותר מזון,

but also sequesters carbon.

אלא גם מפרידה פחמן.

The Australian Great Barrier Reef is another success story.

שונית המחסום הגדול באוסטרליה גם היא סיפור הצלחה.

Under the realization from tourist operators,

כשהבינו מפעילי התיירות,

fishermen,

הדייגים,

the Australian Great Barrier Reef Authority and scientists

רשות שונית המחסום הגדול והמדענים,

that the Great Barrier Reef is doomed

שנגזר גורלה של שונית המחסום הגדול

under the current governance regime.

במדיניות הפיקוח הנוכחית.

Global change, beautification rack culture,

שינוי גלובלי, תרבות מוצרי יופי,

overfishing and unsustainable tourism,

דיג-יתר ותיירות לא-מקיימת,

all together placing this system

הביאו כולם את המערכת הזו

in the realization of crisis.

אל סף משבר.

But the window of opportunity was innovation and new mindset,

אך אז נפתח חלון הזדמנויות לחדשנות וחשיבה שונה,

which today has led to a completely new governance strategy

שהביאו כיום לשיטת פיקוח חדשה לגמרי

to build resilience,

במגמה לבנות עמידות,

acknowledge redundancy

להכיר ביתירות

and invest in the whole system as an integrated whole,

ולהשקיע בכל המערכת כבשלם אינטגרלי.

and then allow for much more redundancy in the system.

ואז לאפשר יתירות רבה יותר במערכת.

Sweden, the country I come from, has other examples,

גם בשוודיה, ארץ הולדתי, יש דוגמאות.

where wetlands in southern Sweden were seen as --

כשאדמות הביצה בדרום שוודיה נחשבו--

as in many countries -- as flood-prone polluted nuisance

כמו בארצות רבות-- למטרד מזוהם ומועד להצפות

in the peri-urban regions.

באזורים המיושבים סביב הערים.

But again, a crisis, new partnerships,

אבל שוב, משבר, שותפויות חדשות,

actors locally, transforming these

שחקנים מקומיים, משנים זאת

into a key component

למרכיב מפתח

of sustainable urban planning.

בתכנון עירוני בר-קיימא.

So crisis leading into opportunities.

כך שהמשבר מוליד הזדמנויות.

Now, what about the future?

ומה על העתיד?

Well, the future, of course, has one massive challenge,

בעתיד, כמובן, ממתין אתגר כביר

which is feeding a world of nine billion people.

שהוא הזנת עולם בן 9 מיליארד נפש.

We need nothing less than a new green revolution,

נחוצה לנו לא פחות ממהפכה ירוקה חדשה,

and the planet boundaries shows

והמגבלות הפלנטריות מראות

that agriculture has to go from a source of greenhouse gases to a sink.

שעל החקלאות להפוך ממקור גזי חממה לכלי קיבול.

It has to basically do this on current land.

עליה לעשות זאת על אותן אדמות.

We cannot expand anymore,

איננו יכולים להתרחב יותר,

because it erodes the planetary boundaries.

מפני שזה שוחק את המגבלות הפלנטריות.

We cannot continue consuming water as we do today,

איננו יכולים להמשיך לצרוך מים כמו עכשיו,

with 25 percent of world rivers not even reaching the ocean.

כש-25 אחוז מנהרות העולם כלל אינם מגיעים אל הים.

And we need a transformation.

ואנו זקוקים לשינוי

Well, interestingly, and based on my work

ומעניין שעל יסוד עבודתי,

and others in Africa, for example,

ועבודתם של אחרים באפריקה, למשל,

we've shown that even the most vulnerable small-scale rainfall farming systems,

הוכחנו שגם המערכות הפגיעות ביותר של חוואות הגשם הקטנות,

with innovations and supplementary irrigation

בעזרת חדשנות והשלמת השקייה

to bridge dry spells and droughts,

צולחות בהצלחה תקופות יובש ובצורות,

sustainable sanitation systems to close the loop on nutrients

מערכות חיטוי מקיימות שסוגרות את מעגל החומרים המזינים

from toilets back to farmers' fields,

מבתי השימוש אל שדותיו של החקלאי,

and innovations in tillage systems,

וחדשנות במערכות עיבוד,

we can triple, quadruple, yield levels

ביכולתנו לשלש ולרבע את היבולים

on current land.

באדמות הנוכחיות.

Elinor Ostrom,

אלינור אוסטרום,

the latest Nobel laureate of economics,

המועמדת הנוכחית לפרס נובל לכלכלה,

clearly shows empirically across the world

הוכיחה בצורה אמפירית בכל העולם

that we can govern the commons

שביכולתנו לשלוט בצרכים הציבוריים

if we invest in trust,

אם נשקיע באמון,

local, action-based partnerships

בשותפויות מקומיות ומבוססות-פעולה

and cross-scale institutional innovations,

ובחדשנות מוסדית רוחבית בין הרמות השונות,

where local actors,

כשהשחקנים המקומיים,

together, can deal with the global commons

יחדיו, יכולים להתמודד עם צרכי הציבור הגלובליים

at a large scale.

בקנה מידה רחב.

But even on the hard policy area we have innovations.

אך גם באזורים בעלי המדיניות הקשה ביותר יש חדשנות.

We know that we have to move from our fossil dependence

ידוע לנו שעלינו לעבור מתלות בדלקי מאובנים

very quickly into a low-carbon economy in record time.

מהר מאד לכלכלה דלת פחמן ובזמן-שיא.

And what shall we do?

ומה נעשה?

Everybody talks about carbon taxes -- it won't work -- emission schemes,

מדברים על מיסי פחמן -זה לא יעבוד- שיטות ניהול פליטה,

but for example, one policy measure,

אבל לדוגמה, מדיניות אחת מודדת

feed-in tariffs on the energy system,

תעריפי הזנה במערכת האנרגיה,

which is already applied,

שכבר מיושמת,

from China doing it on offshore wind systems,

מסין שעושה זאת במערכות אנרגיית רוח בים ליד החוף,

all the way to the U.S.

ועד ארה"ב, שבה משלמים

where you give the guaranteed price for investment in renewable energy,

את מחיר נקוב עבור השקעה באנרגיה מתחדשת,

but you can subsidize electricity to poor people.

אבל אפשר לסבסד חשמל לעניים.

You get people out of poverty.

מוציאים את האנשים מתוך העוני.

You solve the climate issue with regards to the energy sector,

פותרים את בעיית האקלים ביחס למגזר האנרגיה,

while at the same time, stimulating innovation --

ובה בעת מדרבנים לחדשנות--

examples of things that can be out scaled quickly

דוגמאות לדברים שניתן לבצע מהר ובהיקפים גדולים

at the planetary level.

ברמה הפלנטרית.

So there is -- no doubt -- opportunity here,

כך שללא ספק יש כאן הזדמנות,

and we can list many, many examples

ואנו יכולים להביא הרבה מאד דוגמאות

of transformative opportunities around the planet.

של הזדמנויות לשינוי בכל העולם.

The key though in all of these,

אבל המפתח לכל אלה

the red thread,

חוט השני,

is the shift in mindset,

הוא שינוי הלך המחשבה,

moving away from a situation where we simply are pushing ourselves

לנטוש את המצב בו אנו פשוט דוחפים את עצמנו

into a dark future,

לעבר עתיד אפל,

where we instead backcast our future,

ובמקום זה מסייגים את עתידנו,

and we say, "What is the playing field on the planet?

ואומרים, "מהו מגרש המשחקים על כוכב הלכת?

What are the planetary boundaries

מהן המגבלות הפלנטריות

within which we can safely operate?"

שבתחומן אנו יכולים לפעול בבטחון?"

and then backtrack innovations within that.

ואז מסייגים בתחום הזה את החידושים.

But of course, the drama is, it clearly shows

אך כמובן, הדרמה היא שזה מראה בבירור

that incremental change is not an option.

ששינוי מצטבר אינו בגדר אפשרות.

So, there is scientific evidence.

אז יש הוכחה מדעית,

They sort of say the harsh news,

שמבשרת את הבשורות הקשות,

that we are facing the largest

שאנו עומדים בפני הגדולה

transformative development

בהתפתחויות מחוללות השינוי

since the industrialization.

מאז התיעוש.

In fact, what we have to do over the next 40 years

למעשה, מה שעלינו לעשות ב-40 השנה הבאות,

is much more dramatic and more exciting

הוא הרבה יותר דרמטי ויותר מלהיב

than what we did when we moved into

ממה שעשינו כשנכנסנו

the situation we're in today.

למצב בו אנו נתונים כיום.

Now, science indicates that,

המדע מראה

yes, we can achieve a prosperous future

שעתיד של שגשוג הוא אכן בהישג ידנו

within the safe operating space,

אם נפעל במרחב הפעולה הבטוח,

if we move simultaneously,

אם ננוע בו-זמנית,

collaborating on a global level, from local to global scale,

נשתף פעולה בהיקף עולמי, מהרמה המקומית לגלובלית,

in transformative options, which build resilience on a finite planet.

באפשרויות השינוי שיחוללו עמידות על כוכב לכת סופי.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]