Rose Goslinga: Crop insurance, an idea worth seeding

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

In Kenya, 1984 is known

בקניה, שנת 1984 מוכרת

as the year of the cup,

בתור "שנת הספל",

or the goro goro.

או "שנת הגורו-גורו".

The goro goro is a cup used to measure

הגורו-גורו הוא ספל המשמש בשוק למדידה

two kilograms of maize flower on the market,

של 2 ק"ג קמח תירס,

and the maize flower is used to make ugali,

וקמח התירס משמש להכנת אוגאלי,

a polenta-like cake that is eaten together with vegetables.

עוגה דמויית פולנטה שאוכלים יחד עם ירקות.

Both the maize and the vegetables are grown

הן התירס והן הירקות גדלים

on most Kenyan farms,

במרבית המשקים הקנייתיים,

which means that most families can feed themselves

והמשמעות היא שרוב המשפחות מסוגלות להזין את עצמן

from their own farm.

מפרי משקיהן.

One goro goro can feed three meals

גורו-גורו אחד מספיק להכנת 3 ארוחות

for an average family,

עבור המשפחה הממוצעת,

and in 1984, the whole harvest

וב-1984, כל הקציר כולו

could fit in one goro goro.

הסתכם בגורו-גורו אחד.

It was and still is one of the worst droughts

זו היתה ועודנה אחת הבצורות הקשות ביותר

in living memory.

הזכורות אי-פעם.

Now today, I insure farmers against droughts

כיום אני מבטחת חקלאים נגד בצורות

like those in the year of the cup,

כמו אלו שב"שנת הספל",

or to be more specific, I insure the rains.

או, באופן ספציפי יותר, אני מבטחת את הגשמים.

I come from a family of missionaries

אני באה ממשפחת מיסיונרים

who built hospitals in Indonesia,

שבנו בתי חולים באינדונזיה,

and my father built a psychiatric hospital

ואבי הקים בית-חולים פסיכיאטרי בטנזניה.

in Tanzania.

This is me, age five, in front of that hospital.

זאת אני, בגיל 5, בחזית בית החולים ההוא.

I don't think they thought I'd grow up

לא נראה לי שהם תיארו לעצמם

שאהיה סוכנת ביטוח כשאגדל. [צחוק]

to sell insurance. (Laughter)

So let me tell you how that happened.

הבה ואספר לכם איך זה קרה.

In 2008, I was working

ב-2008 עבדתי

for the Ministry of Agriculture of Rwanda,

עבור משרד החקלאות של רואנדה,

and my boss had just been promoted

והבוסית שלי קודמה לא מכבר

to become the minister.

והתמנתה לשרה.

She launched an ambitious plan

היא השיקה תכנית שאפתנית

to start a green revolution in her country,

לחולל מהפכה ירוקה בארצה,

and before we knew it, we were importing

ותוך זמן קצר התחלנו לייבא

tons of fertilizer and seed

טונות של דשן וזרעים

and telling farmers how to apply that fertilizer

ולימדנו את החקלאים איך להשתמש בדשן ולשתול.

and plant.

A couple of weeks later,

אחרי כמה שבועות,

the International Monetary Fund visited us,

זכינו לביקור מטעם קרן המטבע הבינלאומית,

and asked my minister,

והם שאלו את השרה שלי:

"Minister, it's great that you want to help farmers

"גבירתי השרה, נהדר שאת רוצה לעזור לחקלאים

reach food security, but what if it doesn't rain?"

"להשיג בטחון מזון, אבל מה אם לא יירד גשם?"

My minister answered proudly

השרה שלי ענתה בגאווה

and somewhat defiantly,

ובהתרסה מסוימת:

"I am going to pray for rain."

"אז אתפלל לגשם."

That ended the discussion.

זה שם קץ לדיון.

On the way back to the ministry in the car,

בדרך חזרה למשרד, במכונית,

she turned around to me and said,

היא פנתה אלי ואמרה:

"Rose, you've always been interested in finance.

"רוז, תמיד התעניינת בפיננסים.

Go find us some insurance."

"לכי תשיגי לנו איזשהו ביטוח."

It's been six years since,

מאז עברו שש שנים,

and last year I was fortunate enough

ובשנה שעברה התמזל מזלי

to be part of a team that insured

להימנות על צוות שביטח

over 185,000 farmers in Kenya and Rwanda

מעל 185,000 חקלאים בקניה וברואנדה מפני בצורת.

against drought.

They owned an average of half an acre

לכל אחד מהם היו בממוצע 2 דונם

and paid on average two Euros in premium.

והם שילמו פרמיה ממוצעת של 2 אירו.

It's microinsurance.

זהו ביטוח-זעיר.

Now, traditional insurance doesn't work

הביטוח המסורתי לא עובד עם פרמיות של 2-3 אירו,

with two to three Euros of premium,

because traditional insurance relies on farm visits.

כי הביטוח המסורתי מסתמך על ביקורות במשק.

A farmer here in Germany would be visited

חקלאי כאן, בגרמניה, יזכה לביקורת

for the start of the season, halfway through,

בתחילת העונה, באמצע העונה

and at the end, and again if there was a loss,

ובסופה, ובביקורת נוספת במקרה של הפסדים,

to estimate the damages.

כדי להעריך את הנזקים.

For a small-scale farmer in the middle of Africa,

עבור חקלאי קטן במרכז אפריקה,

the maths of doing those visits

החשבונות של הביקורות האלה

simply don't add up.

פשוט לא משתלמים.

So instead, we rely on technology and data.

אז במקום זה אנו מסתמכים על טכנולוגיה ונתונים.

This satellite measures

הלוויין הזה מודד

whether there were clouds or not,

אם יש עננים או לא,

because think about it:

כי, חישבו על זה:

If there are clouds, then you might have some rain,

אם יש עננים, אולי יירד גשם,

but if there are no clouds,

אבל אם אין עננים,

then it's actually impossible for it to rain.

אין שום סיכוי לגשם.

These images show the onset of the rains

ההדמיות האלה מראות את תחילת עונת הגשמים

this season in Kenya.

בעונה הנוכחית בקניה.

You see that around March 6,

אתם רואים שסביב ה-6 למרץ,

the clouds move in and then disappear,

העננים נכנסים ואחר נעלמים,

and then around the March 11,

ובערך ב-11 למרץ,

the clouds really move in.

העננים באים באמת.

That, and those clouds,

זה, והעננים האלה,

were the onset of the rains this year.

היוו את תחילת עונת הגשמים השנה.

This satellite covers the whole of Africa

הלוויין מכסה את כל אפריקה

and goes back as far as 1984,

ויש ממנו נתונים עוד מ-1984,

and that's important, because if you know

וזה חשוב, כי אם יודעים

how many times a place has had a drought

כמה פעמים היתה בצורת במקום מסוים

in the last 30 years,

ב-30 השנה האחרונות,

you can make a pretty good estimate

אפשר להעריך טוב למדי

what the chances are of drought in the future,

את הסיכויים לבצורת בעתיד,

and that means that you can put a price tag

וזה אומר שאפשר להצמיד תג מחיר

on the risk of drought.

על הסיכון לבצורת.

The data alone isn't enough.

הנתונים עצמם אינם מספיקים.

We devise agronomic algorithms

אנו מנסחים אלגוריתמים חקלאיים

which tell us how much rainfall a crop needs and when.

שאומרים לנו כמה גשם נחוץ ליבול מסוים, ומתי.

For example, for maize at planting,

לדוגמה, עבור תירס, בשלב השתילה,

you need to have two days of rain

נחוצים יומיים של גשם

for farmers to plant,

כדי שהחקלאים יוכלו לשתול,

and then it needs to rain once every two weeks

ולאחר מכן יש צורך בגשם אחת לשבועיים

for the crop to properly germinate.

כדי שהגידולים ינבטו כהלכה.

After that, you need rain every three weeks

אחר כך נחוץ גשם אחת ל-3 שבועות

for the crop to form its leaves,

כדי שהגידולים יוציאו עלים,

whereas at flowering, you need it to rain more frequently,

ואילו בזמן הפריחה נחוץ גשם בתדירות גבוהה יותר,

about once every 10 days for the crop to form its cob.

בערך אחת ל-10 ימים כדי שהיבול יוציא קלחים.

At the end of the season,

בסוף העונה,

you actually don't want it to rain,

רצוי שלא יירד גשם,

because rains then can damage the crop.

כי אז הגשמים עלולים להזיק ליבול.

Devising such a cover is difficult,

קשה לתכנן כיסוי כזה,

but it turned out the real challenge

אבל הסתבר שהאתגר האמיתי

was selling insurance.

היה מכירת הביטוח.

[צחוק]

We set ourselves a modest target

הצבנו לעצמנו מטרה צנועה

of 500 farmers insured after our first season.

לבטח 500 חקלאים אחרי העונה הראשונה שלנו.

After a couple of months' intense marketing,

אחרי חודשיים של שיווק אינטנסיבי,

we had signed up the grand total

החתמנו בסך הכל

of 185 farmers.

185 חקלאים.

I was disappointed and confounded.

הייתי מאוכזבת ומבולבלת.

Everybody kept telling me that farmers

כולם אמרו לי כל הזמן

wanted insurance,

שהחקלאים מעוניינים בביטוח,

but our prime customers simply weren't buying.

אבל קהל היעד העיקרי שלנו פשוט לא רכש ביטוח.

They were waiting to see what would happen,

הם חיכו לראות מה יקרה,

didn't trust insurance companies,

הם לא בטחו בחברות הביטוח,

or thought, "I've managed for so many years.

ואולי חשבו: "הסתדרתי במשך שנים כה רבות,

Why would I buy insurance now?"

"למה לי לקנות ביטוח דווקא עכשיו?"

Now many of you know microcredit,

רבים מכם מכירים את נושא האשראי הזעיר,

the method of providing small loans to poor people

השיטה של מתן הלוואות קטנות לאנשים עניים

pioneered by Muhammad Yunus,

שהחלוץ שלה היה מוחמד יונוס,

who won the Nobel Peace Prize

שזכה בפרס נובל לשלום

for his work with the Grameen Bank.

על עבודתו עם בנק גרמין.

Turns out, selling microcredit

מסתבר שמכירת אשראי-זעיר

isn't the same as selling insurance.

אינה דומה למכירת ביטוח.

For credit, a farmer needs to earn the trust of a bank,

כשמדובר באשראי, על החקלאי לזכות באמון הבנק,

and if it succeeds, the bank will advance him money.

ואם הוא מצליח, הבנק יעביר לו כסף.

That's an attractive proposition.

זאת הצעה קוסמת.

For insurance, the farmer needs to trust

כשמדובר בביטוח, על החקלאי לתת אמון

the insurance company, and needs

בחברת הביטוח,

to advance the insurance company money.

ועליו להעביר כסף לחברת הביטוח.

It's a very different value proposition.

זאת הצעת-ערך שונה מאד.

And so the uptick of insurance has been slow,

כך שהעלייה בעיסקאות הביטוח היתה איטית,

with so far only 4.4 percent of Africans

ועד כה, רק 4.4% מן האפריקנים

taking up insurance in 2012,

רכשו ביטוח ב-2012,

and half of that number is in one country,

וחצי מהם, במדינה אחת ויחידה: דרום-אפריקה.

South Africa.

We tried for some years

ניסינו במשך שנים מספר

selling insurance directly to farmers,

למכור ביטוח ישירות לחקלאים,

with very high marketing cost

בעלות שיווק גבוהה מאד

and very limited success.

ובהצלחה מוגבלת ביותר.

Then we realized that there were many organizations

ואז הבנו שיש ארגונים רבים

working with farmers:

שעובדים עם החקלאים:

seed companies, microfinance institutions,

חברות זרעים, מוסדות מימון זעיר,

mobile phone companies,

חברות טלפונים ניידים,

government agencies.

סוכנויות ממשלתיות.

They were all providing loans to farmers,

כל אלה סיפקו לחקלאים הלוואות,

and often, just before they'd finalize the loan,

ולעתים קרובות, ממש לפני שסיכמו את עניין ההלוואה,

the farmer would say,

החקלאי היה שואל:

"But what if it doesn't rain?

"אבל מה אם לא יירד גשם?

How do you expect me to repay my loan?"

"איך אתם מצפים ממני להחזיר את ההלוואה?"

Many of these organizations

רבים מארגונים אלה

were taking on the risk themselves,

נהגו לקחת את הסיכון הזה על עצמם,

simply hoping that that year,

ופשוט קיוו שבאותה שנה

the worst wouldn't happen.

לא יתרחש הגרוע מכל.

Most of the organizations, however,

אולם מרבית הארגונים

were limiting their growth in agriculture.

הגבילו את צמיחתם בתחום החקלאות.

They couldn't take on this kind of risk.

הם לא יכלו לקחת על עצמם סיכון כזה.

These organizations became our customers,

ארגונים אלה הפכו ללקוחותינו,

and when combining credit and insurance,

וכשמשלבים אשראי וביטוח,

interesting things can happen.

עשויים לקרות דברים מעניינים.

Let me tell you one more story.

אספר לכם עוד סיפור אחד.

At the start of February 2012 in western Kenya,

בתחילת פברואר 2012, במערב קניה,

the rains started, and they started early,

החלו הגשמים, והם החלו לרדת מוקדם,

and when rains start early, farmers are encouraged,

וכשעונת הגשמים מקדימה, זה מעודד את החקלאים,

because it usually means that the season is going to be good.

כי זה בד"כ אומר שהעונה תהיה מוצלחת.

So they took out loans and planted.

אז הם לקחו הלוואות ושתלו.

For the next three weeks,

ב-3 השבועות הבאים

there wasn't a single drop of rain,

לא ירדה ולו טיפת גשם אחת,

and the crops that had germinated so well

והיבולים, שנבטו כה טוב,

shriveled and died.

התייבשו ונבלו.

We'd insured the loans of a microfinance institution

אנו ביטחנו את ההלוואות של מוסד אחד למימון-זעיר,

that had provided those loans

שנתן את אותן הלוואות

to about 6,000 farmers in that area,

לכ-6,000 חקלאים באותו אזור,

and we called them up and said,

התקשרנו אליהם ואמרנו:

"Look, we know about the drought.

"אנו יודעים על הבצורת.

We've got you.

"אנו מבינים את מצבכם.

We'll give you 200,000 Euros at the end of the season."

"ניתן לכם 200,000 אירו בסוף העונה."

They said, "Wow, that's great,

הם אמרו: "זה נהדר,

but that'll be late.

"אבל זה יהיה מאוחר מדי.

Could you give us the money now?

"האם תוכלו לתת לנו את הכסף עכשיו?

Then these farmers can still replant

"כי במקרה זה, החקלאים יוכלו להספיק לשתול שוב

and can get a harvest this season."

"ולקצור עוד בעונה הנוכחית."

So we convinced our insurance partners,

אז שכנענו את שותפי הביטוח שלנו,

and later that April, these farmers replanted.

ומאוחר יותר, באפריל אותה שנה, החקלאים שתלו שוב.

We took the idea of replanting to a seed company

הבאנו את רעיון השתילה החוזרת לחברת זרעים

and convinced them to price the cost of insurance

ושכנענו אותה לכלול את עלות הביטוח

into every bag of seed,

בכל שק זרעים,

and in every bag, we packed a card

ובכל שק זרעים הכנסנו כרטיס

that had a number on it,

ועליו מספר,

and when the farmers would open the card,

וכשהחקלאי פתח את הכרטיס,

they'd text in that number,

הוא היה מסמס לנו את המספר,

and that number would actually help us

והמספר היה עוזר לנו

to locate the farmer

לאתר את החקלאי

and allocate them to a satellite pixel.

ולהקצות לו נקודת איכון לוויינית.

A satellite would then measure the rainfall

בהמשך, הלוויין היה מודד את כמות הגשמים

for the next three weeks,

במשך 3 השבועות הבאים,

and if it didn't rain,

ואם לא ירד גשם,

we'd replace their seed.

הוא קיבל זרעים חדשים.

One of the first —

אחד הראשונים --

(Applause) — Hold on, I'm not there!

[מחיאות כפיים] --חכו, עוד לא סיימתי!

One of the first beneficiaries of this replanting guarantee

אחד המוטבים הראשונים של ביטוח השתילה החוזרת

was Bosco Mwinyi.

היה בוסקו מווניי.

We visited his farm later that August,

ביקרנו במשק שלו באוגוסט של אותה שנה,

and I wish I could show you the smile on his face

והלוואי ויכולתי להראות לכם את החיוך שהיה על פניו

when he showed us his harvest,

כשהוא הציג בפנינו את היבול שקצר,

because it warmed my heart

כי זה חימם את לבי

and it made me realize why selling insurance

וגרם לי להבין מדוע מכירת ביטוח

can be a good thing.

עשויה להיות דבר טוב.

But you know, he insisted

אבל הוא התעקש

that we get his whole harvest in the picture,

שנתפוס בתמונה את כל היבול שלו,

so we had to zoom out a lot.

אז נאלצנו להתרחק הרבה.

Insurance secured his harvest that season,

הביטוח הבטיח לו יבול באותה עונה,

and I believe that today,

ואני מאמינה שהיום,

we have all the tools to enable African farmers

יש בידינו כל הכלים לאפשר לחקלאים האפריקנים

to take control of their own destiny.

ליטול את השליטה בגורלם.

No more years of the cup.

די ל"שְנות הספל".

Instead, I am looking forward to, at least somehow,

במקום זה אני מצפה לראות, איכשהו, לפחות,

the year of the insurance,

את "שנות הביטוח"

or the year of the great harvest.

או את "שנות הקציר הגדול".

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]