James A. White Sr.: The little problem I had renting a house

מתרגם: Guy Marom מבקר: Ido Dekkers

An 18-year-old, African-American male joined the United States Air Force

בן 18, זכר אפרו-אמריקאי התגייס לחיל האוויר האמריקאי

and was assigned to Mountain Home Air Force Base

והוצב בבסיס חיל האוויר מאונטיין הום

and was a part of the air police squadron.

והיה חלק מפלוגת משטרת האוויר.

Upon first arriving there, the first goal that I had

כשהגעתי לשם בפעם הראשונה, המטרה הראשונה שלי

was for me to identify an apartment,

הייתה למצוא דירה,

so I could bring my wife and my new baby, Melanie,

כדי שאוכל להביא את אשתי ואת התינוקת החדשה שלי, מלאני,

out to join me in Idaho.

שיצטרפו אלי באיידהו.

I immediately went to the personnel office,

מיד הלכתי למשרד כוח אדם,

and talking with the guys in personnel,

ודיברתי עם האנשים בכוח אדם,

they said, "Hey, no problem finding an apartment in Mountain Home, Idaho.

הם אמרו, "היי, אין בעיה למצוא דירה במאונטיין הום, איידהו.

The people down there love us because they know if they have an airman

האנשים למטה שם אוהבים אותנו כי הם יודעים שאם יש להם איש צוות אוויר

who is coming in to rent one of their apartments,

שבא לשכור את אחת הדירות שלהן,

they'll always get their money."

הם תמיד יקבלו את הכסף שלהם."

And that was a really important thing.

וזה היה דבר מאוד חשוב.

He said, "So here is a list of people that you can call,

אז הוא אמר, "אז הנה רשימה של אנשים שאתה יכול להתקשר אליהם,

and then they will then allow you to select the apartment that you want."

ואז הם ייתנו לך לבחור דירה שאתה תרצה."

So I got the list; I made the call.

אז אני קיבלתי את הרשימה; התקשרתי.

The lady answered on the other end and I told her what I wanted.

הגברת ענתה לי בצד השני ואני אמרתי לה מה רציתי.

She said, "Oh, great you called.

היא אמרה, "או, מעולה שהתקשרת.

We have four or five apartments available right now."

יש לנו ארבע או חמש דירות פנויות כרגע."

She said, "Do you want a one-bedroom or two-bedroom?"

היא אמרה, "אתה רוצה חדר שינה אחד או שניים?"

Then she said, "Let's not talk about that.

ואז היא אמרה, "בוא לא נדבר על זה עכשיו.

Just come on down, select the apartment that you want.

רק בוא למטה לפה, תבחר את הדירה שאתה רוצה.

We'll sign the contract

נחתום על החוזה

and you'll have keys in your hand to get your family out here right away."

ואתה תקבל את המפתחות ביד ותביא את המשפחה שלך לפה במיידי."

So I was excited.

אז אני התרגשתי.

I jumped in my car. I went downtown and knocked on the door.

קפצתי למכונית שלי. ירדתי למרכז העיר ודפקתי על הדלת.

When I knocked on the door, the woman came to the door,

שדפקתי על הדלת, האישה יצאה אלי,

and she looked at me, and she said, "Can I help you?"

והיא הסתכלה עלי, ואמרה, "אני יכולה לעזור לך?"

I said, "Yes, I'm the person who called about the apartments.

אמרתי, "כן, אני האיש שהתקשר אליך בנוגע לדירות.

I was just coming down to make my selection."

באתי לפה בשביל לבחור."

She said, "You know what? I'm really sorry,

היא אמרה, "אתה יודע? אני ממש מצטערת,

but my husband rented those apartments and didn't tell me about them."

אבל בעלי השכיר את הדירות האלו ולא אמר לי על זה."

I said, "You mean he rented all five of them in one hour?"

אמרתי, "את מתכוונת שהוא השכיר את כל החמש בשעה אחת?"

She didn't give me a response, and what she said was this:

היא לא הגיבה, ומה שהיא אמרה היה:

She said, "Why don't you leave your number,

היא אמרה, "למה שלא תשאיר לי את המספר שלך,

and if we have some openings, I'll give you a call?"

ואם תפתח דירה להשכרה, אני אתקשר אליך?"

Needless to say, I did not get a call from her.

אין צורך לומר, לא קיבלתי שיחה ממנה.

Nor did I get any responses from the other people

ולא קיבלתי תגובה משום איש אחר

that they gave me on the list where I could get apartments.

שהיה ברשימה שבה מקומות שיכולתי לשכור בהם דירה.

So as a result of that, and feeling rejected,

וכתוצאה מכך, הרגשתי דחוי,

I went back to the base, and I talked to the squadron commander.

חזרתי לבסיס, ודיברתי עם מפקד הפלוגה.

His name was McDow, Major McDow.

השם שלו היה מקדואו, רב סרן מקדואו.

I said, "Major McDow, I need your help."

אמרתי, "רב סרן מקדואו, אני צריך עזרה."

I told him what happened, and here's what he said to me:

סיפרתי לו מה קרה, והנה מה שהוא אמר לי:

He said, "James, I would love to help you.

הוא אמר, "ג'יימס, הייתי שמח לעזור לך.

But you know the problem:

אבל אתה מכיר את הבעיה:

We can't make people rent to folks that they don't want to rent to.

אנחנו לא יכולים להכריח אנשים להשכיר לאנשים שהם לא רוצים להשכיר להם.

And besides, we have a great relationship with people in the community

וחוץ מזה, יש לנו מערכת יחסים נהדרת עם האנשים בקהילה

and we really don't want to damage that."

ואנחנו לא רוצים לפגוע בה."

He said, "So maybe this is what you should do.

הוא אמר, "אז הנה משהו שכדאי שתעשה.

Why don't you let your family stay home,

למה שלא תשאיר את המשפחה בבית,

because you do know that you get a 30-day leave.

כי אתה יודע שאתה מקבל חופשה של 30 יום.

So once a year,

אז פעם בשנה,

you can go home to your family, spend 30 days and then come on back."

אתה יכול לחזור הביתה למשפחה, לבלות 30 יום ולחזור חזרה לפה."

Needless to say, that didn't resonate for me.

לא צריך להגיד שזה לא קסם לי.

So after leaving him, I went back to personnel,

אז אחרי שיצאתי משם, חזרתי חזרה לאגף כוח אדם,

and talking to the clerk,

ודיברתי לפקיד,

he said, "Jim, I think I have a solution for you.

והוא אמר, "ג'ים, אני חושב שיש לי פתרון בשבילך.

There's an airman who is leaving and he has a trailer.

יש איש אוויר שעוזב ויש לו קרוון.

If you noticed, in Mountain Home,

אם שמת לב, במאונטיין הום,

there are trailer parks and trailers all over the place.

יש פארקי קרוונים וקרוונים בכל מקום.

You can buy his trailer, and you'd probably get a really good deal

אתה יכול לקנות את הקרוון שלו, ותקבל עסקה ממש טובה

because he wants to get out of town as soon as possible.

כי הוא רוצה לצאת מפה כמה שיותר מהר.

And that would take care of your problem,

וזה יפתור לך את הבעיה,

and that would provide the solution for you."

וייתן לך את הפתרון.

So I immediately jumped in my car, went downtown, saw the trailer --

אז מיד קפצתי למכונית שלי, ירדתי למרכז העיר, ראיתי את הקרוון --

it was a small trailer,

הוא היה קטן,

but under the circumstances,

אבל במצב שלי,

I figured that was the best thing that I could do.

חשבתי שהוא הדבר הכי טוב שיכולתי להרשות לעצמי.

So I bought the trailer.

אז קניתי את הקרוון.

And then I asked him, "Can I just leave the trailer here,

ואז שאלתי אותו, "אני יכול פשוט להשאיר אותו פה,

and that would take care of all my problems,

וזה יפתור לי את כל הבעיות,

I wouldn't have to find another trailer park?"

ואני לא אצטרך למצוא פארק קרוונים אחר?"

He said, "Before I say yes to that, I need to check with management."

הוא אמר, "לפני שאני מאשר לך, אני צריך לבדוק עם ההנהלה."

So I get back to the base,

אז חזרתי חזרה לבסיס,

he called me back and management said,

והוא התקשר אלי וההנהלה אמרה,

"No, you can't leave the trailer here

"לא, אתה לא יכול להשאיר אותו פה

because we had promised that slot to some other people."

בגלל שהבטחנו את המקום לאנשים אחרים."

And that was strange to me

וזה היה מאוד מוזר לי

because there were several other slots that were open,

כי היו מקומות אחרים פנויים,

but it just so happened that he had promised that slot to someone else.

והתברר שהוא הבטיח את המקום למישהו אחר.

So, what I did --

אז, מה שעשיתי --

and he said, "You shouldn't worry, Jim, because there are a lot of trailer parks."

והוא אמר, "אל תדאג, ג'ים, כי יש הרבה פארקי קרוונים אחרים."

So I put out another exhaustive list of going to trailer parks.

אז לקחתי רשימה מעייפת אחרת של פארקי קרוונים.

I went to one after another, after another.

והלכתי מאחד לשני, ועוד אחד.

And I got the same kind of rejection there

וקיבלתי אותה דחייה שם

that I received when I was looking for the apartment.

כמו שקיבלתי כשחיפשתי דירה.

And as a result, the kind of comments that they made to me,

וכתוצאה מכך, התגובות שקיבלתי מהם,

in addition to saying that they didn't have any slots open,

בנוסף לכך שהם אמרו שלא היה מקום,

one person said, "Jim, the reason why we can't rent to you,

מישהו אחד אמר, "ג'ים, הסיבה שאנחנו לא יכולים להשכיר לך,

we already have a Negro family in the trailer park."

יש לנו כבר משפחה כושית בפארק הקרוונים."

He said, "And it's not me, because I like you people."

והוא אמר, "וזה לא בגללי, כי אני אוהב אותכם."

(Laughs)

(צחוק)

And that's what I did, too. I chuckled, too.

וזה מה שעשיתי, גם. גם אני צחקתי.

He said, "But here's the problem:

הוא אמר, "אבל הנה הבעיה:

If I let you in, the other tenants will move out

אם אני אתן לכם מקום, הדיירים האחרים ייצאו החוצה

and I can't afford to take that kind of a hit."

ואני לא יכול להרשות לעצמי לקבל מכה כלכלית כזאת."

He said, "I just can't rent to you."

הוא אמר, "אני פשוט לא יכול להשכיר לך."

Even though that was discouraging, it didn't stop me.

ולמרות שזה היה מאכזב, זה לא עצר אותי.

I kept looking,

המשכתי לחפש,

and I looked at the far end of the town in Mountain Home,

וחיפשתי בקצה הרחוק של העיירה של מאונטיין הום,

and there was a small trailer park.

והיה שם פארק קרוונים קטן.

I mean, a really small trailer park.

אני מתכוון, ממש ממש קטן.

It didn't have any paved roads in it,

לא היה להם דרכים מרוצפות,

it didn't have the concrete slabs,

לא היה רצפות בטון,

it didn't have fencing

לא היו גדרות

to portion off your trailer slot from other trailer slots.

שחילקו את מקומות החנייה ממקומות אחרים.

It didn't have a laundry facility.

לא היה להם חדר כביסה.

But the conclusion I reached at that moment

אבל המסקנה שהגעתי אליה באותו רגע

was that I didn't have a lot of other options.

הייתה שאין לי הרבה ברירות אחרות.

So I called my wife, and I said, "We're going to make this one work."

אז התקשרתי לאשתי, ואמרתי, "אנחנו הולכים לגרום לזה לעבוד."

And we moved into it

ועברנו לשם

and we became homeowners in Mountain Home, Idaho.

ונהיינו בעלי בית במאונטיין הום, איידהו.

And of course, eventually things settled down.

וכמובן, בסופו של דבר, הדברים הסתדרו.

Four years after that, I received papers to move from Mountain Home, Idaho

4 שנים אחר כך, קיבלתי מכתב שהורה לי לעבור ממאונטיין הום, איידהו

to a place called Goose Bay, Labrador.

למקום שנקרא גוז ביי, לברדור.

We won't even talk about that. It was another great location. (Laughter)

אני לא רוצה אפילו לדבר על זה. זה היה עוד מקום מעולה. (צחוק)

So my challenge then was to get my family from Mountain Home, Idaho

אז האתגר שלי היה להעביר את המשפחה שלי ממאונטיין הום, איידהו

to Sharon, Pennsylvania.

לשרון, פנסילבניה.

That wasn't a problem because we had just purchased a brand-new automobile.

זו לא הייתה בעיה כי קנינו באותו זמן מכונית חדשה לחלוטין.

My mother called and said she'll fly out.

אמא שלי התקשרה ואמרה שהיא תטוס אלינו.

She'll be with us as we drive, she'll help us manage the children.

היא תהיה איתנו כשננהג לשם, ותעזור לנו להסתדר עם הילדים.

So she came out, her and Alice put a lot of food together for the trip.

אז היא טסה אלינו, היא ואליס ארגנו הרבה מאוד אוכל בשביל הטיול.

That morning, we left at about 5 a.m.

באותו בוקר, עזבנו בערך ב-5 בבוקר.

Great trip, having a great time, good conversation.

טיול נהדר, היה מאוד כיף, שיחה טובה.

Somewhere around 6:30, 7 o'clock, we got a little bit tired,

בערך בשש וחצי, שבע, נהיינו עייפים קצת,

and we said, "Why don't we get a motel so that we can rest

ואמרנו, "למה שלא נמצא מוטל שנוכל לנוח בו

and then have an early start in the morning?"

ולהתחיל מוקדם בבוקר?"

So we were looking at a number of the motels as we drove down the road,

אז חיפשתי כמה מהמוטלים שנהגנו בדרך,

and we saw one, it was a great big, bright flashing light that said,

וראינו אחד, היה שם אור גדול ובוהק שאמר,

"Vacancies, Vacancies, Vacanies."

"פנוי, פנוי, פנוי."

So we stopped in.

אז עצרנו שם.

They were in the parking lot, I went inside.

הם חיכו לי במגרש חנייה, אני נכנסתי פנימה

When I walked inside,

כשנכנסתי פנימה,

the lady was just finishing up one contract with some folks,

האישה שם בדיוק סיימה חוזה עם אנשים אחרים,

some other people were coming in behind me.

ועוד אנשים באו מאחורי.

And so I walked to the counter,

אז הלכתי לדלפק,

and she said, "How can I help you?"

והיא אמרה, "איך אני יכולה לעזור לך?"

I said, "I would like to get a motel for the evening for my family."

אמרתי, "אני רוצה לקבל מוטל לערב בשביל המשפחה שלי."

She said, "You know, I'm really sorry, I just rented the last one.

היא אמרה, "אתה יודע, אני ממש מצטערת, בדיוק השכרתי את האחרון.

We will not have any more until the morning."

לא יהיה לנו עוד עד הבוקר."

She said, "But if you go down the road about an hour, 45 minutes,

היא אמרה, "אבל אם תמשיך בדרך עוד שעה, 45 דקות,

there's another trailer park down there."

יש עוד פארק קרוונים שם."

I said, "Yeah, but you still have the 'Vacancies' light on, and it's flashing."

אמרתי, "כן, אבל השלט "פנוי" שלכם עדיין עובד, והוא מהבהב."

She said, "Oh, I forgot."

והיא אמרה, "אה, שכחתי."

And she reached over and turned the light off.

והיא מתחה יד וכיבתה את האור.

She looked at me and I looked at her.

והיא הסתכלה עלי ואני הסתכלתי עליה.

There were other people in the room.

היו עוד אנשים בחדר.

She kind of looked at them. No one said anything.

היא סוג של הסתכלה עליהם. אף אחד לא דיבר.

So I just got the hint and I left, and went outside to the parking lot.

וקיבלתי את הרמז ועזבתי, ויצאתי החוצה למגרש חנייה.

And I told my mother and I told my wife and also Melanie, and I said,

וסיפרתי לאמא שלי וסיפרתי לאשתי וגם למלאני, ואמרתי,

"It looks like we're going to have to drive a little bit further down the road

"כנראה שנצטרך לנסוע עוד קצת במורד הדרך

to be able to sleep tonight."

כדי שנישן הלילה."

And we did drive down the road,

וכשנהגנו בדרך,

but just before we took off and pulled out of the parking lot,

בדיוק לפני שיצאנו החוצה ממגרש החנייה,

guess what happened?

נחשו מה קרה?

The light came back on.

האור נדלק.

And it said, "Vacancies, Vacancies, Vacancies."

והיה כתוב, "פנוי, פנוי, פנוי."

We were able to find a nice place.

הצלחנו למצוא מקום נחמד.

It wasn't our preference, but it was secure and it was clean.

הוא לא היה המועדף עלינו, אבל הוא היה בטוח והוא היה נקי.

And so we had a great sleep that night.

וישנו מעולה באותו לילה.

The piece that's important about that

מה שחשוב בזה היה

is that we had similar kinds of experiences

שחווינו אותו סוג של חוויה

from Idaho all the way through to Pennsylvania,

מאיידהו כל הדרך לפנסילבניה,

where we were rejected from hotels, motels and restaurants.

שדחו אותנו מבתי מלון, מוטלים ומסעדות.

But we made it to Pennsylvania.

אבל הגענו לפנסילבניה.

We got the family settled. Everyone was glad to see the kids.

התבססנו. כולם נהנו לראות את הילדים.

I jumped on a plane and shot off to Goose Bay, Labrador,

עליתי על מטוס וטסתי לגוס ביי, לברדור,

which is another story, right?

וזה סיפור אחר, כן?

(Laughter)

(צחוק)

Here it is, 53 years later,

אז הנה אנחנו, 53 שנים אחר כך,

I now have nine grandchildren, two great-grandchildren.

יש לי עכשיו 9 נכדים, ושני נינים.

Five of the grandchildren are boys.

חמישה מהנכדים הם בנים.

I have master's, Ph.D., undergrad, one in medical school.

אחד בתואר שני, אחד בדוקטורט, אחד בתואר ראשון, אחד לומד רפואה.

I have a couple that are trending.

יש שניים שהולכים באותה מגמה.

They're almost there but not quite. (Laughter)

הם כמעט שם אבל לא בדיוק. (צחוק)

I have one who has been in college now for eight years.

אחד מהם עדיין בקולג' כבר 8 שנים.

(Laughter)

(צחוק)

He doesn't have a degree yet, but he wants to be a comedian.

אין לו עדיין תואר, אבל הוא רוצה להיות קומיקאי.

So we're just trying to get him to stay in school.

אז אנחנו מנסים לגרום לו להישאר בבית ספר.

Because you never know,

בגלל שאתה אף פעם לא יכול לדעת,

just because you're funny at home, does not make you a comedian, right?

רק בגלל שאתה מצחיק בבית, זה לא הופך אותך לקומיקאי, נכון?

(Laughter)

(צחוק)

But the thing about it, they're all good kids --

אבל הדבר העיקרי פה, הם כולם ילדים טובים --

no drugs, no babies in high school, no crime.

בלי סמים, תינוקות בתיכון, בלי פשע.

So with that being the backdrop,

אז עם הרקע הזה,

I was sitting in my TV room watching TV,

ישבתי בחדר טלוויזיה שלי וראיתי טלוויזיה,

and they were talking about Ferguson and all the hullabaloo that was going on.

והם דיברו על פרגוסון ועל כל הבלגן שהלך שם,

And all of a sudden, one of the news commentators got on the air and she said,

ופתאום, אחת מפרשניות החדשות דיברה והיא אמרה,

"In the last three months,

"בשלושה חודשים האחרונים,

eight unarmed African-American males

שמונה אפרו-אמריקאים זכרים לא חמושים

have been killed by police, white homeowners, or white citizens."

נהרגו ע"י המשטרה, בעלי בית לבנים, או אזרחים לבנים."

For some reason, at that moment it just all hit me.

ומסיבה כלשהי, באותו רגע, הבנתי הכל.

I said, "What is it? It is so insane.

אמרתי, "מה זה? זה פשוט משוגע.

What is the hatred that's causing people to do these kinds of things?"

מה זו כל השנאה שגורמת לאנשים לעשות דברים כאלו?"

Just then, one of my grandsons called.

ובדיוק באותו רגע, אחד מהנכדים שלי התקשר.

He said, "Granddad, did you hear what they said on TV?"

הוא אמר, "סבא, שמעת מה שהם אמרו בטלוויזיה?"

I said, "Yes, I did."

אמרתי, "כן, שמעתי."

He said, "I'm just so confused.

הוא אמר, "אני פשוט כ"כ מבולבל.

We do everything we do, but it seems that driving while black,

אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, אבל זה נראה שלנהוג ולהיות שחור,

walking while black, talking while black, it's just dangerous.

ללכת ולהיות שחור, לדבר ולהיות שחור, זה פשוט נהיה מסוכן.

What can we do? We do everything that you told us to do.

מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו עושים את כל מה שלימדת אותנו.

When stopped by the police,

כשהמשטרה עוצרת אותנו,

we place both hands on the steering wheel at the 12 o'clock position.

אנחנו שמים שתי ידיים על ההגה בכיוון השעה 12.

If asked to get identification,

כשמבקשים תעודה מזהה,

we tell them, 'I am slowly reaching over into the glove compartment to get my I.D.'

אנחנו אומרים להם, 'אני מושיט יד לאט לתוך תא הכפפות כדי לקחת את הת.ז. שלי'.

When pulled out of the car to be searched,

כשמוציאים אותנו מהמכונית כדי לבדוק אותנו,

when laid on the ground to be searched,

ושמים אותנו על הרצפה כדי לחפש,

when our trunks are opened to be searched,

כשפותחים לנו את התא מטען כדי לחפש,

we don't push back, we don't challenge because we know, you've told us,

אנחנו לא דוחפים, אנחנו לא מתגרים אותם בגלל שאנחנו יודעים, אתה לימדת אותנו,

'Don't you challenge the police.

'אל תתגרו במשטרה.

After it's over, call us and we'll be the ones to challenge."

אחרי שהכל יעבור, תתקשרו אלינו ואנחנו נטפל בזה."

He said, "And this is the piece that really bugs me:

הוא אמר, "וזה הדבר שממש מעצבן אותי:

Our white friends, our buddies, we kind of hang together.

החברים הלבנים שלנו, החברים הטובים שלנו, אלו שאנחנו מבלים איתם.

When they hear about these kinds of things happening to us, they say,

כשהם שומעים על הדברים האלו שקורים לנו, הם אומרים,

'Why do you take it?

'למה אתם מקבלים את זה?

You need to push back. You need to challenge.

אתם צריכים לדחוף, אתם צריכים להתנגד.

You need to ask them for their identification.'"

אתם צריכים לבקש את התעודות המזהות שלהם.'"

And here's what the boys have been taught to tell them:

וזה מה לימדנו את הבנים להגיד להם:

"We know that you can do that, but please do not do that

אנחנו יודעים שאתם יכולים לעשות את זה, אבל בבקשה אל תעשו את זה

while we're in the car

בזמן שאנחנו במכונית

because the consequences for you are significantly different

בגלל שהתוצאות לכם מאוד שונות

than the consequences for us."

מהתוצאות לנו."

And so as a grandparent, what do I tell my grandsons?

וכסבא, מה אני אומר לנכדים שלי?

How do I keep them safe? How do I keep them alive?

איך אני שומר עליהם בטוחים? איך אני שומר אותם בחיים?

As a result of this, people have come to me and said,

וכתוצאה מזה, אנשים באו אלי ושאלו אותי,

"Jim, are you angry?"

"ג'ים, אתה כועס?"

And my response to that is this:

והתגובה שלי הייתה:

"I don't have the luxury of being angry,

"אין לי את הלוקסוס לכעוס,

and I also know the consequences of being enraged."

ואני גם יודע את התוצאות של לזעום."

So therefore, the only thing that I can do

ומשום כך, הדבר היחיד שאני יכול לעשות

is take my collective intellect and my energy and my ideas and my experiences

הוא לקחת את החכמה שלי ואת האנרגיה שלי ואת הניסיון שלי

and dedicate myself to challenge, at any point in time,

ולהקדיש את עצמי להתנגד, בכל זמן שהוא,

anything that looks like it might be racist.

לכל דבר שיכול להיות שהוא גזעני.

So the first thing I have to do is to educate,

אז הדבר הראשון שאני צריך לעשות הוא לחנך,

the second thing I have to do is to unveil racism,

הדבר השני שאני צריך לעשות זה לחשוף גזענות,

and the last thing I need to do is do everything within my power

והדבר האחרון שאני צריך לעשות הוא מה שאני יכול לעשות בתחום הכוח שלי

to eradicate racism in my lifetime by any means necessary.

כדי להכחיד גזענות בזמן שאני חי בכל אמצעי אפשרי.

The second thing I do is this:

הדבר השני שאני עושה הוא:

I want to appeal to Americans.

אני רוצה לפנות לאמריקאים.

I want to appeal to their humanity, to their dignity,

אני רוצה לפנות לאנושיות שלהם, לכבוד שלהם,

to their civic pride and ownership

לגאווה הלאומית שלהם ולבעלות

to be able to not react to these heinous crimes in an adverse manner.

להצליח לא להגיב לפשעים הנוראים האלו בצורה שלילית.

But instead, to elevate your level of societal knowledge,

במקום זאת, תגדילו את הרמה של הידע החברתי שלכם,

your level of societal awareness and societal consciousness

את הרמה של המודעות החברתית שלכם ואת הרמה התודעתית החברתית שלכם

to then collectively come together, all of us come together,

ואז לבואו כולנו ביחד, כולנו נבוא ביחד,

to make sure that we speak out against and we challenge any kind of insanity,

ונוודא שאנחנו מדברים נגד ומתנגדים לכל סוג של שיגעון,

any kind of insanity that makes it okay to kill unarmed people,

כל סוג של שיגעון שמאפשר הריגה של אנשים לא חמושים,

regardless of their ethnicity,

לא משנה מה מוצאם,

regardless of their race,

לא משנה מה גזעם,

regardless of their diversity makeup.

לא משנה במה הם שונים מהשאר.

We have to challenge that. It doesn't make any sense.

אנחנו צריכים להתנגד לזה. זה לא הגיוני.

The only way I think we can do that is through a collective.

והצורה היחידה שאני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה היא דרך התארגנות.

We need to have black and white and Asian and Hispanic

אנחנו צריכים שחורים ולבנים ואסייתים והסיפאנים

just to step forward and say,

שיצעדו קדימה ויאמרו,

"We are not going to accept that kind of behavior anymore."

"אנחנו לא הולכים לקבל שום סוג של התנהגות כזאת יותר."