3 kinds of bias that shape your worldview | J. Marshall Shepherd

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Sigal Tifferet

I'm a meteorologist by degree,

אני מטאורולוג בהכשרתי,

I have a bachelor's, master's and PhD in physical meteorology,

עשיתי תואר ראשון ושני ודוקטורט במטאורולוגיה פיזית,

so I'm a meteorologist, card carrying.

אז אני מטאורולוג עם תעודות.

And so with that comes four questions, always.

וזה מעורר ארבע שאלות. תמיד.

This is one prediction I will always get right.

בתחזית הזאת אני צודק תמיד.

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

And those questions are,

והשאלות הן,

"Marshall, what channel are you on?"

"מרשל, באיזה ערוץ אתה מופיע?"

(Laughter)

(צחוק)

"Dr. Shepherd, what's the weather going to be tomorrow?"

"ד"ר שפרד, מה יהיה מזג האוויר מחר?"

(Laughter)

(צחוק)

And oh, I love this one:

ואת זאת אני אוהב:

"My daughter is getting married next September, it's an outdoor wedding.

"הבת שלי מתחתנת בספטמבר. החתונה תתקיים תחת כיפת השמיים.

"האם יירד גשם?"

Is it going to rain?"

(Laughter)

(צחוק)

Not kidding, I get those, and I don't know the answer to that,

אני לא צוחק. אלה השאלות, ואין לי תשובות,

the science isn't there.

אין מדע לזה,

But the one I get a lot these days is,

אבל השאלה שאני שומע הכי הרבה בימים אלה היא,

"Dr. Shepherd, do you believe in climate change?"

"ד"ר שפרד, האם אתה מאמין בשינויי האקלים?

"Do you believe in global warming?"

"האם אתה מאמין בהתחממות הגלובלית?"

Now, I have to gather myself every time I get that question.

אני נאלץ להרגיע את עצמי מול כל שאלה כזאת,

Because it's an ill-posed question --

כי זאת שאלה מוטעית: המדע איננו דת.

science isn't a belief system.

My son, he's 10 -- he believes in the tooth fairy.

בני בן 10 -- הוא מאמין בפיית השיניים.

And he needs to get over that, because I'm losing dollars, fast.

כדאי שזה יעבור לו, כי זה עולה לי כסף, והרבה.

(Laughter)

(צחוק)

But he believes in the tooth fairy.

הוא מאמין בפיית השיניים.

But consider this.

אבל חישבו על כך:

Bank of America building, there, in Atlanta.

הנה בניין "בנק אוף אמריקה", באטלנטה.

You never hear anyone say,

אינכם שומעים אנשים אומרים,

"Do you believe, if you go to the top of that building

"האם אתה מאמין שאם תעלה לראש הבניין

"ותשליך ממנו כדור, הוא ייפול?"

and throw a ball off, it's going to fall?"

You never hear that, because gravity is a thing.

לא שומעים דברים כאלה, כי כוח המשיכה הוא עובדה קיימת.

So why don't we hear the question,

אז מדוע איננו שומעים את השאלה,

"Do you believe in gravity?"

"האם אתה מאמין בכוח המשיכה?"

But of course, we hear the question,

אבל אנו בהחלט שומעים את השאלה,

"Do you believe in global warming?"

"האם אתה מאמין בהתחממות הגלובלית?"

Well, consider these facts.

מה דעתכם על העובדות הבאות:

The American Association for the Advancement of Science, AAAS,

האגודה האמריקנית לקידום המדע,

one of the leading organizations in science,

אחד הארגונים המדעיים המובילים בעולם,

queried scientists and the public on different science topics.

ערכה סקר בקרב מדענים והדיוטות בנושאים מדעיים שונים.

Here are some of them:

הנה כמה מהם:

genetically modified food, animal research, human evolution.

מזונות מהונדסים-גנטית, ניסויים בבעלי-חיים, האבולוציה האנושית.

And look at what the scientists say about those,

ראו מה המדענים אמרו עליהם,

the people that actually study those topics, in red,

אנשים שחוקרים נושאים אלה, באדום,

versus the gray, what the public thinks.

לעומת האפור, מה שהציבור חושב.

How did we get there?

איך הגענו לכך?

How did we get there?

איך הגענו לכך,

That scientists and the public are so far apart on these science issues.

לכך שהמדענים והציבור נבדלים כל-כך בנושאים מדעיים אלה?

Well, I'll come a little bit closer to home for me,

אתמקד בתחום המוכר לי, שינויי האקלים.

climate change.

Eighty-seven percent of scientists

שמונים ושבעה אחוזים מהמדענים

believe that humans are contributing to climate change.

מאמינים שהאדם תורם לשינויי האקלים.

But only 50 percent of the public?

אבל רק חמישים אחוז מהציבור מאמינים בכך?

How did we get there?

איך הגענו לכך?

So it begs the question,

זה מעלה את השאלה,

מה מעצב את התפישות לגבי המדע?

what shapes perceptions about science?

It's an interesting question

זאת שאלה מעניינת, וחשבתי עליה הרבה.

and one that I've been thinking about quite a bit.

I think that one thing that shapes perceptions in the public, about science,

לדעתי, אחד הדברים שמעצבים את מושגי הציבור לגבי המדע,

is belief systems and biases.

הוא מערכת אמונות והטיות.

Belief systems and biases.

מערכת אמונות והטיות.

Go with me for a moment.

עיקבו אחרי,

כי ברצוני לתאר שלושה מרכיבים של זה:

Because I want to talk about three elements of that:

confirmation bias, Dunning-Kruger effect

הטיית אישוש, אפקט דאנינג-קרוגר ודיסוננס קוגניטיבי.

and cognitive dissonance.

Now, these sound like big, fancy, academic terms, and they are.

אלה נשמעים מונחים אקדמיים כבדים ומפונפנים, והם אכן כאלה.

But when I describe them, you're going to be like, "Oh!

אבל כשאני מתאר אותם, אתם תגידו, "אה!

I recognize that; I even know somebody that does that."

"אני מכיר את זה. אני אפילו מכיר מישהו שעושה את זה."

Confirmation bias.

הטיית אישוש:

Finding evidence that supports what we already believe.

מציאת הוכחה שתומכת במה שאנו מאמינים בו ממילא.

Now, we're probably all a little bit guilty of that at times.

כולנו כנראה אשמים בכך מידי פעם.

Take a look at this.

ראו את זה.

I'm on Twitter.

אני ב"טוויטר".

And often, when it snows,

ולעתים קרובות, כשיורד שלג,

I'll get this tweet back to me.

אני מקבל ציוצים כאלה.

(Laughter)

(צחוק)

"Hey, Dr. Shepherd, I have 20 inches of global warming in my yard,

"היי, ד"ר שפרד. יש לי בחצר חצי-מטר התחממות גלובלית.

what are you guys talking about, climate change?"

"על איזה שינויי אקלים אתם מדברים?"

I get that tweet a lot, actually.

אני מקבל הרבה ציוצים כאלה, למעשה.

It's a cute tweet, it makes me chuckle as well.

זה ציוץ חמוד, הוא גם מצחיק אותי.

But it's oh, so fundamentally scientifically flawed.

אבל הוא מוטעה מן היסוד מבחינה מדעית,

Because it illustrates

כי הוא ממחיש

that the person tweeting doesn't understand

שהאדם שמעלה אותו לא מבין

the difference between weather and climate.

את ההבדל בין "מזג אוויר" לבין "אקלים".

I often say, weather is your mood

אני אומר לעתים קרובות שמזג האוויר הוא כמו מצב-רוח

והאקלים הוא כמו האישיות.

and climate is your personality.

Think about that.

חישבו על זה.

Weather is your mood, climate is your personality.

מזג האוויר הוא מצב הרוח והאקלים הוא האישיות.

Your mood today doesn't necessarily tell me anything about your personality,

מצב הרוח שלכם היום לא בהכרח אומר משהו על אישיותכם,

nor does a cold day tell me anything about climate change,

וגם יום קר לא אומר משהו על שינויי האקלים,

or a hot day, for that matter.

או יום חם, באותו עניין.

Dunning-Kruger.

דאנינג-קרוגר:

Two scholars from Cornell came up with the Dunning-Kruger effect.

שני מלומדים מאוניברסיטת קורנל ניסחו את אפקט דאנינג-קרוגר.

If you go look up the peer-reviewed paper for this,

אם תחפשו את המאמר המדעי הזה,

תמצאו כל מיני מונחים מפונפנים:

you will see all kinds of fancy terminology:

it's an illusory superiority complex, thinking we know things.

מדובר באשליית תסביך עליונות, כאילו אנו יודעים דברים,

In other words, people think they know more than they do.

כלומר, אנשים חושבים שהם יודעים יותר מכפי שהם אכן יודעים,

Or they underestimate what they don't know.

או שהם ממעיטים בערך מה שאינם יודעים.

And then, there's cognitive dissonance.

וישנו הדיסוננס הקוגניטיבי.

Cognitive dissonance is interesting.

הדיסוננס הקוגניטיבי מעניין.

We just recently had Groundhog Day, right?

זה עתה היה יום המרמיטה, נכון?

Now, there's no better definition of cognitive dissonance

אין הגדרה טובה יותר לדיסוננס קוגניטיבי

than intelligent people asking me if a rodent's forecast is accurate.

מאשר כשאנשים נבונים שואלים אותי אם מכרסם יכול לדייק בתחזית.

(Laughter)

(צחוק)

But I get that, all of the time.

אבל אומרים לי את זה כל הזמן.

(Laughter)

(צחוק)

But I also hear about the Farmer's Almanac.

אבל אני שומע גם על אלמנך החקלאי.

We grew up on the Farmer's Almanac, people are familiar with it.

גדלנו על אלמנך החקלאי. אנשים מכירים את זה.

The problem is, it's only about 37 percent accurate,

הבעייה היא שזה מדויק בכ-37% בלבד,

according to studies at Penn State University.

לפי מחקרים של אוניברסיטת פנסילבניה.

But we're in an era of science

אבל אנו בעידן מדעי

where we actually can forecast the weather.

שבו ביכולתנו ממש לחזות את מזג האוויר.

ותאמינו או לא -- וברור לי שחלקכם חושבים, "כן, בטח" --

And believe it or not, and I know some of you are like, "Yeah, right,"

אנו מדייקים בכ-90% ומעלה בתחזיות מזג האוויר.

we're about 90 percent accurate, or more, with weather forecast.

אתם פשוט נוטים לזכור את הטעויות הספורות.

You just tend to remember the occasional miss, you do.

(Laughter)

(צחוק)

So confirmation bias, Dunning-Kruger and cognitive dissonance.

אז הטיית אישוש, אפקט דאנינג-קרוגר ודיסוננס קוגניטיבי.

I think those shape biases and perceptions that people have about science.

לדעתי שלושתם מעצבים הטיות ותפיסות ביחס למדע.

But then, there's literacy and misinformation

אבל גם הבורות והמידע מסולף מגבילים אותנו.

that keep us boxed in, as well.

During the hurricane season of 2017,

בעונת ההוריקנים של 2017,

media outlets had to actually assign reporters

ערוצי התקשורת נאלצו להקצות כתבים

to dismiss fake information about the weather forecast.

שיפסלו מידע כוזב על תחזית מזג האוויר.

That's the era that we're in.

זהו העידן שבו אנו חיים.

I deal with this all the time in social media.

אני מתמודד עם זה כל הזמן במדיה החברתית.

Someone will tweet a forecast --

מישהו מצייץ איזו תחזית --

that's a forecast for Hurricane Irma, but here's the problem:

זאת תחזית על הוריקן "אירמה", אבל הנה הבעייה:

it didn't come from the Hurricane Center.

היא לא באה ממרכז ההוריקנים.

But people were tweeting and sharing this; it went viral.

אבל אנשים צייצו ושיתפו אותה. זה הפך ויראלי.

It didn't come from the National Hurricane Center at all.

זה בכלל לא הגיע ממרכז ההוריקנים הלאומי.

So I spent 12 years of my career at NASA

הייתי בנאס"א במשך 12 שנה מהקריירה שלי

before coming to the University of Georgia,

לפני שהגעתי לאוניברסיטת ג'ורג'יה,

and I chair their Earth Science Advisory Committee,

ושם אני מכהן כיו"ר הוועדה המייעצת לענייני כדור הארץ,

I was just up there last week in DC.

הייתי שם בשבוע שעבר, בעיר הבירה,

And I saw some really interesting things.

וראיתי כמה דברים מעניינים מאד.

הנה מודל של נאס"א ונתונים לוויין מדעיים

Here's a NASA model and science data from satellite

showing the 2017 hurricane season.

שמראים את עונת ההוריקנים של 2017.

You see Hurricane Harvey there?

רואים את הוריקן "הארווי"?

Look at all the dust coming off of Africa.

ראו את כל האבק שעולה מאפריקה.

Look at the wildfires up in northwest US and in western Canada.

ראו את השריפות בצפון-מערב ארה"ב ובמערב קנדה.

There comes Hurricane Irma.

הנה הוריקן "אירמה".

This is fascinating to me.

בעיני זה מרתק.

But admittedly, I'm a weather geek.

אבל נכון, אני חנון-מזג-אוויר.

But more importantly, it illustrates that we have the technology

אבל חשוב יותר: זה ממחיש שיש בידינו הטכנולוגיה

to not only observe the weather and climate system,

לא רק לצפות במזג האוויר ובמערכת האקלים,

but predict it.

אלא גם לחזות אותם.

There's scientific understanding,

שוררת בעניין הבנה מדעית,

so there's no need for some of those perceptions and biases

ולכן אין צורך בהטיות ומושגים כאלה

that we've been talking about.

שעליהם דיברנו.

We have knowledge.

יש לנו ידע.

But think about this ...

אבל חישבו על זה...

This is Houston, Texas, after Hurricane Harvey.

זאת יוסטון שבטקסס אחרי הוריקן "הארווי".

Now, I write a contribution for "Forbes" magazine periodically,

אני כותב מידי פעם בכתב העת "פורבס",

and I wrote an article a week before Hurricane Harvey made landfall, saying,

וכתבתי מאמר

שבוע לפני שהוריקן "הארווי" הגיע ליבשה, שאמר,

"There's probably going to be 40 to 50 inches of rainfall."

"ייתכנו 100-130 מ"מ גשם."

I wrote that a week before it happened.

כתבתי את זה שבוע לפני שזה קרה.

But yet, when you talk to people in Houston,

ובכל זאת, כשמדברים עם אנשים ביוסטון,

people are saying, "We had no idea it was going to be this bad."

הם אומרים, "לא היה לנו מושג שזה יהיה כזה גרוע."

I'm just...

אני פשוט...

(Sigh)

(אנחה)

(Laughter)

(צחוק)

A week before.

שבוע קודם.

But --

אבל --

I know, it's amusing, but the reality is,

אני יודע. זה משעשע, אבל המציאות היא,

we all struggle with perceiving something outside of our experience level.

שכולנו מתקשים לתפוש משהו שטרם חווינו.

People in Houston get rain all of the time,

אנשים ביוסטון רגילים כל הזמן לגשם ולהצפות,

they flood all of the time.

But they've never experienced that.

אבל הם מעולם לא חוו דבר כזה.

Houston gets about 34 inches of rainfall for the entire year.

יוסטון מקבלת כ-90 מ"מ גשם בשנה כולה.

They got 50 inches in three days.

הם ספגו 130 מ"מ בשלושה ימים.

That's an anomaly event, that's outside of the normal.

זהו אירוע חריג, מחוץ לנורמה.

So belief systems and biases, literacy and misinformation.

אז אמונות והטיות, בורות ומידע מסולף.

How do we step out of the boxes that are cornering our perceptions?

איך יוצאים מהקופסאות האלה שמגבילות את תפישותינו?

Well we don't even have to go to Houston, we can come very close to home.

ובכן, איננו צריכים להרחיק עד יוסטון, יש לנו את זה בבית.

(Laughter)

(צחוק)

Remember "Snowpocalypse?"

זוכרים את "אפוקליפסת השלג"?

(Laughter)

(צחוק)

Snowmageddon?

את "שלג יום הדין"?

Snowzilla?

את "גודזילה שלג"?

Whatever you want to call it.

תקראו לזה איך שתרצו.

All two inches of it.

כל חמשת הסנטימטרים האלה של שלג.

(Laughter)

(צחוק)

Two inches of snow shut the city of Atlanta down.

חמישה ס"מ של שלג שתקעו את העיר אטלנטה.

(Laughter)

(צחוק)

But the reality is, we were in a winter storm watch,

אבל למען האמת, היינו בתצפית סופות חורף,

we went to a winter weather advisory,

ייעצנו לגבי מזג אוויר חורפי,

and a lot of people perceived that as being a downgrade,

ואנשים רבים ראו בכך הגזמה.

"Oh, it's not going to be as bad."

"אה, זה לא יהיה כל-כך נורא."

כשבעצם... התפישה היתה שזה לא יהיה הכי גרוע,

When in fact, the perception was that it was not going to be as bad,

but it was actually an upgrade.

אבל זאת היתה עליית מדרגה.

Things were getting worse as the models were coming in.

המצב הלך והחמיר ככל שהתפתחו המודלים.

So that's an example of how we get boxed in by our perceptions.

זאת דוגמה של תפישות שכולאות אותנו.

So, the question becomes,

אז השאלה היא,

how do we expand our radius?

איך נגדיל את הרדיוס שלנו?

The area of a circle is "pi r squared".

שטח המעגל הוא "פיי-אר-בריבוע".

We increase the radius, we increase the area.

כשמגדילים את הרדיוס, מגדילים את השטח.

How do we expand our radius of understanding about science?

איך נגדיל את הרדיוס של ההבנה במדע?

Here are my thoughts.

הנה המחשבות שלי.

You take inventory of your own biases.

עשו רשימת-מלאי של ההטיות שלכם.

And I'm challenging you all to do that.

ואני קורא לכולכם לעשות זאת.

Take an inventory of your own biases.

עשו רשימת-מלאי של ההטיות שלכם.

Where do they come from?

מה מקורן?

Your upbringing, your political perspective, your faith --

הדרך בה גידלו אתכם, השקפותיכם הפוליטיות, אמונתכם --

what shapes your own biases?

מה מעצב את ההטיות שלכם?

Then, evaluate your sources --

כעת העריכו את המקורות שלכם --

where do you get your information on science?

מניין קיבלתם את המידע שלכם בנוגע למדע?

What do you read, what do you listen to,

מה אתם קוראים, למה אתם מאזינים,

to consume your information on science?

כדי לצרוך את המידע שלכם אודות המדע?

And then, it's important to speak out.

ואז, חשוב להשמיע קול.

Talk about how you evaluated your biases and evaluated your sources.

ספרו איך הערכתם את ההטיות והמקורות שלכם.

I want you to listen to this little 40-second clip

אני רוצה שתאזינו לקטע הזה, בן 40 השניות,

from one of the top TV meteorologists in the US, Greg Fishel,

מפיו של אחד המטאורולוגים הבכירים בארה"ב, גרג פישל,

in the Raleigh, Durham area.

בראליי, אזור דורהם.

He's revered in that region.

הוא נערץ שם.

But he was a climate skeptic.

אבל הוא היה ספקני בעניין האקלים.

But listen to what he says about speaking out.

הקשיבו למה שהוא אומר לגבי ההתבטאות.

Greg Fishel: The mistake I was making

גרג פישל: הטעות שלי, שלא הבנתי עד ממש לאחרונה,

and didn't realize until very recently,

was that I was only looking for information

היתה שחיפשתי רק מידע שיתמוך במה שחשבתי ממילא,

to support what I already thought,

and was not interested in listening to anything contrary.

ולא רציתי להאזין להיפך מכך.

And so I woke up one morning,

אז בוקר אחד התעוררתי עם השאלה הזאת,

and there was this question in my mind,

"Greg, are you engaging in confirmation bias?

"גרג, נלכדת בהטיית אישוש?

Are you only looking for information to support what you already think?"

"אתה מחפש רק מידע שיתמוך במה שאתה חושב ממילא?"

And if I was honest with myself, and I tried to be,

ובכנות, ואני השתדלתי להיות כן,

I admitted that was going on.

נאלצתי להודות שזה מה שקורה.

And so the more I talked to scientists

אז ככל ששוחחתי יותר עם מדענים,

and read peer-reviewed literature

קראתי מאמרים שעברו ביקורת עמיתים,

and tried to conduct myself the way I'd been taught to conduct myself

והשתדלתי להתנהל כפי שלימדו אותי

at Penn State when I was a student,

באוניברסיטת פנסילבניה, כשהייתי סטודנט,

it became very difficult for me to make the argument

התקשיתי יותר ויותר לטעון

that we weren't at least having some effect.

שאין לנו לפחות השפעה מסוימת.

Maybe there was still a doubt as to how much,

אולי יש עדיין ספק מהו היקפה,

but to say "nothing" was not a responsible thing for me to do

אבל לומר "שום דבר" לא היה מעשה אחראי מצידי

as a scientist or a person.

כמדען או כאדם.

JMS: Greg Fishel just talked about expanding his radius

ג'מ"ס: גרג פישל דיבר כאן על הגדלת הרדיוס שלו

of understanding of science.

לגבי הבנת המדע.

And when we expand our radius,

וכשאנו מגדילים את הרדיוס שלנו,

it's not about making a better future,

לא מדובר ביצירת עתיד טוב יותר,

but it's about preserving life as we know it.

אלא בהגנה על החיים המוכרים לנו.

So as we think about expanding our own radius in understanding science,

אז בחושבנו על הגדלת הרדיוס של הבנת המדע שלנו,

it's critical for Athens, Georgia, for Atlanta, Georgia,

זה קריטי לאתונה שבג'ורג'יה, לאטלנטה שבג'ורג'יה,

for the state of Georgia, and for the world.

למדינת ג'ורג'יה ולעולם כולו.

So expand your radius.

הגדילו את הרדיוס שלכם.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)