Learning from dirty jobs | Mike Rowe

מתרגם: Uri Ladell מבקר: Ido Dekkers

צוות תוכנית "עבודות מלוכלכות" ואני נקראנו

The "Dirty Jobs" crew and I were called

to a little town in Colorado, called Craig.

לעיר קטנה בקולרדו, בשם קרייג.

It's only a couple dozen square miles.

היא קטנה - רק כמה קילומטרים מרובעים; היא בהרי הרוקי.

It's in the Rockies.

העבודה המדוברת הייתה חוואי כבשים.

And the job in question was sheep rancher.

My role on the show, for those of you who haven't seen it -- it's pretty simple.

התפקיד שלי בתוכנית - למי מכם שלא ראה אותה - הוא די פשוט.

I'm an apprentice,

אני מתמחה, ואני עובד עם אנשים שבאמת עושים את העבודות המדוברות.

and I work with the people who do the jobs in question.

And my responsibilities are to simply try and keep up,

אני רק אמור לנסות ולעמוד בקצב

and give an honest account of what it's like to be these people

ולתת דיווח כן לגבי איך זה להיות האנשים הללו,

for one day in their life.

במשך יום אחד מחייהם.

The job in question: herding sheep.

העבודה בתוכנית הפעם... רעיית כבשים. נהדר.

Great.

We go to Craig and we check into a hotel,

נסענו לקרייג והתאכסנו במלון

and I realize the next day

וביום שלמחרת אני מבין שסירוס

that castration is going to be an absolute part of this work.

הולך להיות במרכזה של העבודה הזו.

עכשיו, בדרך כלל, אני לעולם לא עושה מחקר מקדים.

Normally, I never do any research at all.

But this is a touchy subject, and I work for the Discovery Channel,

אבל, זהו נושא רגיש, ואני עובד עבור הערוץ "דיסקברי",

and we want to portray accurately whatever it is we do.

ואנו רוצים להראות את כל מה שאנו עושים בצורה נאמנה,

And we certainly want to do it with a lot of respect for the animals.

ואנו בהחלט רוצים לעשות זאת תוך הפגנת כבוד רב לחיות.

So I call the Humane Society and I say,

אז התקשרתי ל HUMANE SOCIETY (אגודה אמריקאית להגנה של בעלי חיים)

"Look, I'm going to be castrating some lambs. Can you tell me the deal?"

ואני אומר להם "תראו, אני הולך לסרס כמה טלאים,

האם אתם יכולים להסביר לי איך זה עובד?"

And they're like, "Yeah, it's pretty straightforward."

והם ענו, כאילו, "כן, זה די פשוט."

They use a band, basically, a rubber band, like this, only a little smaller.

הם משתמשים בגומייה - למעשה גומיית גומי, כמו זו רק קצת קטנה יותר.

This one was actually around the playing cards

זו הייתה למעשה סביב חבילת הקלפים שקיבלתי אתמול,

I got yesterday --

(Laughter)

אבל היא משום מה מוכרת לי.

But it had a certain familiarity to it.

And I said, "Well, what exactly is the process?"

ואמרתי, "טוב, אז מהו ההליך בדיוק?"

And they said, "The band is applied to the tail, tightly.

והם אמרו, "מצמידים את הגומייה לזנב, בצורה מהודקת,

And then another band is applied to the scrotum, tightly.

ואז גומייה נוספת מוצמדת לשק האשכים, בצורה מהודקת.

Blood flow is slowly retarded;

זרימת הדם מאטה לאיטה,

a week later the parts in question fall off.

ושבוע לאחר מכן החלקים המדוברים נופלים."

"Great -- got it."

"מעולה! הבנתי!"

OK, I call the SPCA to confirm this.

אוקיי, אני מתקשר לאגודת צער בעלי חיים, כדי לוודא זאת - והם מאשרים את זה.

They confirm it.

I also call PETA just for fun,

התקשרתי גם עם PETA (עמותה אמריקאית המקדמת יחס אתי לבעלי חיים), סתם בשביל הכיף, והם לא אוהבים את זה אבל הם מאשרים זאת.

and they don't like it, but they confirm it.

OK, that's basically how you do it.

אוקיי, אז בעצם זו הדרך שיש לעשות זאת.

So the next day I go out.

אז ביום למחרת אני יוצא.

And I'm given a horse and we go get the lambs

אני מקבל סוס ואנו יוצאים להביא את הטלאים

and we take them to a pen that we built,

ואנו לוקחים אותם למכלאה שבנינו,

and we go about the business of animal husbandry.

ואנו מתחילים לעסוק בניהול משק חי.

Melanie is the wife of Albert.

מלני היא אשתו של אלברט.

Albert is the shepherd in question.

אלברט הוא הנוקד המדובר.

Melanie picks up the lamb, one hand on both legs on the right,

מלני מרימה את הטלאים - שתי ידיים -

יד אחת מחזיקה את הרגליים הימניות, וכנ"ל הרגליים השמאליות.

likewise on the left.

Lamb goes on the post, she opens it up.

הטלה עולה על העמוד, היא פותחת אותו.

אוקיי, מעולה.

Alright. Great.

Albert goes in, I follow Albert, the crew is around.

אלברט נכנס, אני מצטרף לאלברט, הצוות סביבנו.

I always watch the process done the first time before I try it.

אני תמיד מביט בהליך מבוצע פעם אחת, לפני שאני מנסה אותו.

Being an apprentice, you know, you do that.

כמתמחה, אתם יודעים, כך עושים.

Albert reaches in his pocket to pull out, you know, this black rubber band,

אלברט רוכן כדי לשלוף מהכיס, אתם יודעים, גומייה שחורה

but what comes out instead is a knife.

אבל מה שיוצא במקומה הוא סכין.

And I'm like, "Hmm, that's not rubber at all," you know?

ואני, כאילו, סכין היא ממש לא גומייה, אתם יודעים.

(Laughter)

והוא ככה, פתח אותה בצורה שתפסה את השמש

And he kind of flicked it open in a way that caught the sun

that was just coming over the Rockies, it was very --

שבדיוק עלתה מעל להרי הרוקי, וזה היה מאד...

(Laughter)

It was ... it was impressive.

זה היה... זה היה מאד מרשים.

In the space of about two seconds,

ובתוך שתי שניות לערך, אלברט החזיק בסכין

Albert had the knife between the cartilage of the tail,

בין סחוס הזנב, ממש ליד עכוזו של הטלה,

right next to the butt of the lamb,

and very quickly, the tail was gone and in the bucket that I was holding.

ומהר מאד, הזנב לא היה עוד, ונמצא לפתע בדלי שהחזקתי.

שניה לאחר מכן עם אגודל גדול ואצבע מיובלת,

A second later, with a big thumb and a well-calloused forefinger,

he had the scrotum firmly in his grasp.

הוא החזיק בשק האשכים, בחוזקה,

And he pulled it toward him, like so,

והוא משך אותו לכיוונו, כך,

and he took the knife and he put it on the tip.

והוא לקח את הסכין ומצמיד אותו בקצה

"Now, you think you know what's coming, Michael,

עכשיו אתה חושב שאתה יודע מה עומד לבוא, מייקל... אבל אתה לא.

You don't, OK?"

(Laughter)

He snips it, throws the tip over his shoulder,

אוקיי, הוא חותך אותו, זורק את הקצה מעבר לכתפו,

and then grabs the scrotum and pushes it upward,

ואז תופס את שק האשכים, מושך אותו כלפי מעלה,

and then his head dips down, obscuring my view.

ואז הראש שלו נרכן כלפי מטה, חוסם את שדה הראיה שלי,

But what I hear is a slurping sound,

אבל מה שאני שומע הוא מין צליל יניקה,

ורעש שנשמע כמו בד סקוטש שנקרע מקיר דביק

and a noise that sounds like Velcro being yanked off a sticky wall,

and I am not even kidding.

ואני ממש לא צוחק.

אפשר להקרין את הוידאו?

Can we roll the video?

לא... אני צוחק... אנחנו לא...

No, I'm kidding, we don't --

(Laughter)

(צחוק)

I thought it best to talk in pictures.

חשבתי שיהיה הכי טוב לדבר באופן ציורי.

אז, עשיתי משהו שמעולם לא עשיתי בצילומים של התוכנית, מעולם לא.

I do something now I've never, ever done on a "Dirty Jobs" shoot, ever.

I say, "Time out. Stop."

אני אומר, "פסק זמן. עצרו."

You guys know the show, we use take one; we don't do take two.

אתם ודאי מכירים את התוכנית, אנחנו מצלמים הכל בסצנה אחת, אנחנו לא קוטעים צילום.

There's no writing, there's no scripting, there's no nonsense.

אין כתיבה, אין תסריט, אין שטויות.

We don't fool around, we don't rehearse --

אנחנו לא משתטים, אנחנו לא עושים חזרות,

we shoot what we get!

אנחנו מצלמים מה שקורה!

I said, "Stop. This is nuts."

ואני אומר, "עצרו. זה משוגע." (גם - ביצים)

I mean --

אני מתכוון... אתם יודעים...

(Laughter)

"This is crazy.

(צחוק)

זה משוגע.

We can't do this."

אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

And Albert's like, "What?"

ואלברט אומר, כאילו, "מה?"

And I'm like, "I don't know what just happened,

ואני אומר, כאילו, "אני לא יודע מה קרה כרגע,

but there are testicles in this bucket,

אבל יש אשכים בדלי הזה וזו לא הדרך בה אנו עושים זאת."

and that's not how we do it."

He said "Well, that's how we do it."

והוא אומר, "ובכן, זוהי הדרך שאנחנו עושים זאת."

I said, "Why would you do it this way?"

ואני אומר, "למה שתעשה זאת כך?"

And before I even let him explain,

ולפני שאני אפילו נותן לו הזדמנות להסביר,

I said, "I want to do it the right way, with the rubber bands."

אני אומר, "אני רוצה לעשות את זה בדרך הנכונה, עם גומיות הגומי."

And he says, "Like the Humane Society?"

והוא אומר, "בדרך של HUMANE SOCIETY?"

I said, "Yes, like the Humane Society.

ואני אומר, "כן, כמו HUMANE SOCIETY.

Let's do something that doesn't make the lamb squeal and bleed.

בוא נעשה משהו שלא גורם ליבב ולדמם...

אנחנו משודרים בחמש יבשות, בנאדם.

We're on in five continents, dude!

We're on twice a day on the Discovery -- we can't do this."

אנחנו משודרים פעמיים ביום בערוץ "דיסקברי"... אנחנו לא יכולים לעשות את זה."

והוא אומר, "אוקיי".

He says, "OK."

He goes to his box and pulls out a bag of these little rubber bands.

הוא הולך לקופסה שלו, ומושך שקית עם גומיות גומי קטנות.

מלני מרימה טלה נוסף, מציבה אותו על העמוד,

Melanie picks up another lamb, puts it on the post,

band goes on the tail, band goes on the scrotum.

הגומייה הולכת על הזנב, גומייה הולכת על שק האשכים.

Lamb goes on the ground, lamb takes two steps, falls down,

הטלה מורד לרצפה, הטלה לוקח שני צעדים ונופל,

מתרומם, רועד קצת,

gets up, shakes a little,

takes another couple steps, falls down.

לוקח עוד שני צעדים, שוב נופל.

ואני, כאילו, זה לא סימן טוב לטלה הזה, בכלל.

I'm like, this is not a good sign for this lamb, at all.

מתרומם, הולך לפינה, רועד,

Gets up, walks to the corner.

It's quivering, and it lies down and it's in obvious distress.

והוא נשכב על הרצפה, במצוקה ברורה לעין.

And I'm looking at the lamb and I say, "Albert, how long?

ואני מסתכל על הטלה ואני אומר, "אלברט, כמה זמן?

When does he get up?"

מתי הוא יתרומם שוב?"

He's like, "A day?"

והוא אומר, כאילו, "יום."

I said, "A day! How long does it take them to fall off?"

ואני אומר, "יום! כמה זמן לוקח לאשכים ליפול?"

"A week."

"שבוע."

Meanwhile, the lamb that he had just done his little procedure on

בינתיים, הטלה שעבר את הניתוחון

is, you know, he's just prancing around, bleeding stopped.

אתם יודעים, מקפץ סביבנו, הדימום פסק.

והוא, אתם יודעים, מכרסם קצת עשב, משתובב.

He's, you know, nibbling on some grass, frolicking.

And I was just so blown away at how completely wrong I was,

ובאותה שניה, אני פשוט נדהמתי

עד כמה טעיתי, באותה שנייה.

in that second.

ונזכרתי עד כמה אני טועה לחלוטין, פרקים נרחבים מהזמן.

And I was reminded how utterly wrong I am, so much of the time.

(Laughter)

(צחוק)

And I was especially reminded

ובמיוחד, נזכרתי עד כמה אני מחוסר מזל באותו היום

of what a ridiculously short straw I had that day,

because now I had to do what Albert had just done,

כי עכשיו אני צריך לעשות מה שאלברט עשה,

and there are like 100 of these lambs in the pen.

ויש בערך 100 טלאים במכלאה,

ולפתע כל ההליך הזה מתחיל להידמות לסרט פורנו גרמני,

And suddenly, this whole thing's starting to feel like a German porno,

and I'm like --

ואני כאילו...

(Laughter)

Melanie picks up the lamb, puts it on the post, opens it up.

מלני מרימה טלה,

מציבה אותו על העמוד, פותחת אותו.

Albert hands me the knife.

אלברט מושיט לי את הסכין.

I go in, tail comes off.

אני נכנס, הזנב יורד.

I go in, I grab the scrotum, tip comes off.

אני נכנס, תופס את שק האשכים, הקצה יורד.

Albert instructs, "Push it way up there."

אלברט מדריך אותי, "תדחוף אותו עד למעלה."

I do.

אני עושה זאת.

"Push it further."

"תדחוף יותר למעלה."

I do.

אני עושה זאת.

The testicles emerge. They look like thumbs, coming right at you.

האשכים מתגלים, הם נראים כמו אגודלים, המושטים לכיוונך.

And he says, "Bite 'em.

והוא אומר, "תנשוך אותם.

Just bite 'em off."

פשוט נשוך אותם."

(Laughter)

ואני שומע אותו, אני שומע את כל המילים.

And I heard him, I heard all the words --

(Laughter)

(צחוק)

כאילו, איך -- איך הגעתי לפה?

Like, how did I get here?

How did -- I mean --

איך -- אתם יודעים -- אני מתכוון --

how did I get here?

איך הגעתי לפה?

It's just -- it's one of those moments where the brain goes off on its own,

(צחוק)

זהו אחד מאותם רגעים בהם המוח נכבה מעצמו

and suddenly, I'm standing there in the Rockies,

ולפתע, אני עומד שם, בהרי הרוקי,

and all I can think of is the Aristotelian definition of a tragedy.

וכל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא הוא הגדרת טרגדיה על פי אריסטו.

You know, Aristotle says a tragedy is that moment

אתם יודעים, אריסטו אמר שטרגדיה

היא הרגע שבה הגיבור נוכח, פנים מול פנים, לזהות האמיתית שלו.

when the hero comes face to face with his true identity.

(Laughter)

(צחוק)

And I'm like, "What is this jacked-up metaphor?

ואני אומר, כאילו, "מה זאת המטפורה ההזויה הזאת?

I don't like what I'm thinking right now."

אני לא אוהב את מה שאני חושב כרגע."

אני... אני לא מצליח להוציא את המחשבה הזאת מהראש,

And I can't get this thought out of my head,

אני לא יכול להעלים את התמונה הזאת... מעיניי,

and I can't get that vision out of my sight,

so I did what I had to do.

אז עשיתי מה שהייתי חייב לעשות.

I went in and I took them.

רכנתי ותפסתי בהם בפי,

I took them like this,

לקחתי אותם כך,

and I yanked my head back.

ומשכתי את הפרצוף שלי לאחור.

And I'm standing there with two testicles on my chin.

ואני עומד שם

עם שני אשכים על הסנטר.

(Laughter)

(צחוק)

And now I can't get -- I can't shake the metaphor.

עכשיו אני -- אני לא מצליח להתנער מהמטפורה.

I'm still in "Poetics," in Aristotle, and I'm thinking --

אוקיי, אני עדיין פואטי, באריסטו,

ואני חושב -- משומקום התפרצו שני מושגים לראשי

out of nowhere, two terms come crashing into my head, that I hadn't heard

שלא שמעתי אותם מאז שהפרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה הכניס אותם שם.

since my classics professor in college drilled them there.

And they are "anagnorisis" and "peripeteia."

והם "אנגנוריסיס" ו"פריפיטיה".

Anagnorisis and peripeteia.

"אנגנוריסיס" ו"פריפיטיה".

"אנגנוריסיס" היא המילה היוונית לתגלית.

Anagnorisis is the Greek word for discovery.

Literally, the transition from ignorance to knowledge is anagnorisis.

באופן מילולי, המעבר מבורות להשכלה הוא "אנגנוריסיס",

It's what our network does; it's what "Dirty Jobs" is.

מה שהרשת שלנו עושה

זה מה ש"עבודות מלוכלכות" הינו.

And I'm up to my neck in anagnorises every single day.

ואני משופע ב"אנגנוריסיס"ים בכל יום.

Great.

נהדר.

המילה השניה, "פריפיטיה",

The other word, peripeteia,

that's the moment in the great tragedies --

זה הרגע בטרגדיות היווניות הגדולות, אתם יודעים --

Euripides and Sophocles.

יוריפידיס וסופקלס -

That's the moment where Oedipus has his moment, where he suddenly realizes

הרגע שבו לאדיפוס יש את הרגע שלו

כשהוא מגלה פתאום שהחתיכה

that hot chick he's been sleeping with and having babies with

שהוא שוכב איתה ועושה ילדים איתה זאת אמא שלו. אוקיי.

is his mother.

That's peripety, or peripeteia.

זה פריפיטי

או "פריפיטיה".

And this metaphor in my head --

והמטפורה הזאת בראשי -

I've got anagnorisis and peripeteia on my chin --

יש לי "אנגנוריסיס" ו"פריפיטיה" על הסנטר.

(Laughter)

(צחוק)

אני חייב להגיד לכם, זה ממש תכסיס אדיר.

I've got to tell you, it's such a great device, though.

When you start to look for peripeteia,

כשמתחילים לחפש "פריפיטיה"

מוצאים אותה בכל מקום.

you find it everywhere.

I mean, Bruce Willis in "The Sixth Sense," right?

אני מתכוון, ברוס וויליס בסרט "החוש השישי," נכון?

Spends the whole movie trying to help the little kid who sees dead people,

מבלה את כל הסרט בניסיון לעזור לילד הקטן שרואה אנשים מתים.

and then -- boom! -- "Oh, I'm dead."

ואז, בום - הי, אני בעצמי מת - "פריפיטיה".

Peripeteia. You know?

אתם יודעים?

It's crushing when the audience sees it the right way.

זה הורס כשהקהל רואה את זה בדרך הנכונה

Neo in "The Matrix," you know?

ניאו, בסרט "מטריקס," אתם יודעים?

"Oh, I'm living in a computer program.

אה, אני חי בתוכנת מחשב... זה מוזר.

That's weird."

These discoveries that lead to sudden realizations.

התגליות האלו מביאות לתובנות.

והיו לי כאלו, יותר מ-200 עבודות מלוכלכות, יש לי אותן כל הזמן,

And I've been having them, over 200 dirty jobs,

I have them all the time, but that one --

אבל ההיא... זאת הכניסה לי משהו לראש בדרך שפשוט לא הייתי מוכן לו.

that one drilled something home in a way that I just wasn't prepared for.

ואיך שאני עומד שם,

And, as I stood there,

looking at the happy lamb that I had just defiled --

מביט בטלה המבסוט שכרגע טמאתי אותו....

but it looked OK;

אבל הוא נראה בסדר.

looking at that poor other little thing that I'd done it the right way on,

וכשהסתכלתי בדבר השני המסכן שעליו פעלתי בדרך הנכונה

ופשוט נדהמתי וחשבתי

and I just was struck by --

if I'm wrong about that,

אם טעיתי בזה... אם טעיתי בזה...

and if I'm wrong so often, in a literal way,

ואם אני טועה לעיתים קרובות, באופן מילולי,

what other peripatetic misconceptions might I be able to comment upon?

על אלו תפיסות מוטעות פריפטיות אחרות אוכל להגיב?

Because, look -- I'm not a social anthropologist,

כי, תראו, אינני אנתרופולוג חברתי

אבל יש לי חבר שהוא כן.

but I have a friend who is.

And I talk to him.

ודיברתי איתו.

(Laughter)

(צחוק)

And he says, "Hey Mike, look.

והוא אומר, "הי, מייק,

I don't know if your brain is interested in this sort of thing or not,

אינני יודע אם המוח שלך מתעניין בעניינים כאלו או לא,

but do you realize you've shot in every state?

אבל שמת לב שצילמת בכל מדינה ומדינה בארצות הברית?

You've worked in mining, you've worked in fishing,

עבדת בכריה, עבדת בדיג,

you've worked in steel, you've worked in every major industry.

עבדת בפלדה, עבדת בכל תעשיה גדולה.

You've had your back shoulder to shoulder with these guys

עבדת שכם בשכם עם כל החבר'ה האלו

that our politicians are desperate to relate to every four years, right?"

שהפוליטיקאים שלנו נואשים להתקשר איתם כל ארבע שנים, נכון?

I can still see Hillary doing the shots of rye,

אני עדיין רואה את הילארי (קלינטון) מצטלמת עם כוסיות ויסקי

dribbling down her chin, with the steel workers.

על סנטרה, ליד העובדים בתעשיית הפלדה.

אני מתכוון, אלו האנשים שאני עובד איתם יום יום.

I mean, these are the people that I work with every single day.

"And if you have something to say about their thoughts, collectively,

ואם יש לך משהו להגיד על דעותיהם, באופן כוללני,

it might be time to think about it.

אולי זה הזמן לחשוב על זה.

Because, dude, you know, four years."

כי אתה יודע, בן אדם... ארבע שנים.

So, that's in my head, testicles are on my chin,

אתה יודע, זה עובר בראשי, האשכים על סנטרי,

thoughts are bouncing around.

מחשבות מקפצות הנה והנה.

And, after that shoot, "Dirty Jobs" really didn't change,

ואחרי אותו יום צילומים, תכנית "עבודות מלוכלכות" לא השתנה בהרבה,

in terms of what the show is, but it changed for me, personally.

מבחינת מהי התוכנית עצמה,

אבל היא השתנתה לגבי, באופן אישי.

And now, when I talk about the show,

ועכשיו, כשאני משוחח על התוכנית

I no longer just tell the story you heard and 190 like it.

אני כבר לא רק מספר את הסיפור ששמעתם ועוד 190 כמוהו.

אני מספר את הסיפור, אבל אני מתחיל לדבר על עוד כמה מהדברים האחרים שפשוט טעיתי לגביהם,

I do, but I also start to talk about some of the other things

I got wrong;

כמה מהמוסכמות האחרות לגבי עבודה

some of the other notions of work

שעד עכשיו פשוט הנחתי שהם קדושים,

that I've just been assuming are sacrosanct,

והן אינן.

and they're not.

People with dirty jobs are happier than you think.

אנשים עם עבודות מלוכלכות שמחים יותר ממה שחשבתם.

As a group, they're the happiest people I know.

כקבוצה, הם האנשים השמחים ביותר שאני מכיר.

ואינני רוצה להתחיל לשרוק "לחפש את תגית הסתדרות העובדים"

And I don't want to start whistling "Look for the Union Label,"

וכל השטויות האלו על עובדים שמחים.

and all that happy-worker crap.

I'm just telling you that these are balanced people

אני רק אומר לכם שאלו אנשים שקולים שעובדים בעבודות לא יתוארות.

who do unthinkable work.

העובדים שאוספים בעלי חיים שנדרסו על הכבישים, שורקים לעצמם, אני נשבע.

Roadkill picker-uppers whistle while they work, I swear to God --

עשיתם את זה איתם.

I did it with them.

They've got this amazing sort of symmetry to their life.

יש להם מין סימטריה מדהימה בחיים שלהם.

And I see it over and over and over again.

ואני רואה את זה שוב ושוב.

So I started to wonder what would happen

אז התחלתי לחשוב, מה היה קורה

if we challenged some of these sacred cows?

אם היינו קוראים תגר על כמה מהפרות הקדושות האלו.

Follow your passion --

לך עם התשוקה שלך --

we've been talking about it here for the last 36 hours.

אנחנו מדברים על זה כאן כבר 36 שעות.

לך עם התשוקה שלך -- מה יכולה להיות הטעות בזה?

Follow your passion -- what could possibly be wrong with that?

אולי העצה הכי גרועה שאי פעם קיבלתי.

It's probably the worst advice I ever got.

(צחוק)

(Laughter)

אתם יודעים, לכו עם החולמות שלכם ותפשטו את הרגל, נכון?

Follow your dreams and go broke, right?

I mean, that's all I heard growing up.

אני מתכוון, זה כל מה ששמעתי כשגדלתי.

I didn't know what to do with my life,

לא ידעתי מה לעשות בחיי,

but I was told if you follow your passion, it's going to work out.

אבל אמרו לי שאם אלך עם התשוקה שלי, הכל יסתדר.

I can give you 30 examples right now.

אני יכול לתת לכם 30 דוגמאות, כאן ועכשיו --

Bob Combs, the pig farmer in Las Vegas

בוב קומבס, מגדל החזירים בלאס וגאס

who collects the uneaten scraps of food from the casinos

שאוסף את שאריות האוכל מבתי הקזינו

and feeds them to his swine.

ומאכיל אותן לחזירים שלו.

Why?

למה? כי יש כל הרבה חלבון במה שאנחנו לא אוכלים

Because there's so much protein in the stuff we don't eat,

החזירים שלו גדלים בקצב פי שניים מהרגיל,

his pigs grow at twice the normal speed, and he's one rich pig farmer.

והוא מה זה, מגדל חזירים עשיר,

והוא טוב לסביבה,

He's good for the environment,

he spends his days doing this incredible service,

והוא מבלה את ימיו בשרות המדהים הזה

והוא מסריח כמו גיהנום, אבל השמיים יברכו אותו.

and he smells like hell, but God bless him.

הוא מתפרנס יפה.

He's making a great living.

You ask him, "Did you follow your passion here?"

אתה שואל אותו, הלכת עם התשוקה שלך לכאן?"

and he'd laugh at you.

והוא יצחק עליך.

The guy's worth -- he just got offered like 60 million dollars for his farm

הבן אדם הזה שווה... לאחרונה הציעו לו משהו כמו 60 מיליון דולר עבור החווה שלו

and turned it down, outside of Vegas.

והוא סרב, מחוץ ללאס וגאס.

He didn't follow his passion.

הוא לא הלך עם התשוקה שלו.

He stepped back and he watched where everybody was going,

הוא לקח צעד אחורה והסתכל לאן כל אחד הולך

ואז הלך בכיוון השני... אתם יודעים.

and he went the other way.

ואני שומע את הסיפור הזה שוב ושוב.

And I hear that story over and over.

Matt Freund, a dairy farmer in New Canaan, Connecticut,

מט פרוינד הוא רפתן בניו כנען, קונטיקוט,

who woke up one day and realized

שקם יום אחד וגילה שהזבל מהפרות שלו

the crap from his cows was worth more than their milk,

שווה יותר מהחלב שלהן,

if he could use it to make these biodegradable flowerpots.

אם הוא יכול לנצל אותו ליצור עציצים אורגניים מתכלים.

עכשיו, הוא מוכר אותם לרשת חנויות "וולמרט".

Now he's selling them to Walmart, right?

הלך עם התשוקה שלו... הבן אדם... בחייכם.

Follow his passion? The guy's -- come on.

So I started to look at passion,

אז התחלתי להתעניין בתשוקה.

I started to look at efficiency vs. effectiveness.

התחלתי להסתכל ביעילות מול אפקטיביות,

As Tim talked about earlier, that's a huge distinction.

כפי שטים דיבר לפני כן... יש כאן אבחנה מאוד גדולה.

התחלתי להסתכל על עבודת צוות והחלטיות,

I started to look at teamwork and determination.

And basically, all those platitudes they call "successories"

ובעצם כל האמירות הנדושות המכונות הצלחתונים (פוסטרים של מוטיבציה)

that hang with that schmaltzy art in boardrooms around the world right now,

התלויים עם האמנות המוגזמת בחדרי ישיבות מסביב לעולם עכשיו.

that stuff -- it's suddenly all been turned on its head.

כל זה --

הכל התהפך.

Safety. Safety first is ...

בטיחות... בטיחות ראשונה

זה.. אני חוזר ל- OSHA (מנהלת הבטיחות והבריאות התעסוקתית האמריקאית) ו- PETA ו- ארגון HUMANE SOCIETY.

Going back to OSHA and PETA and the Humane Society:

מה אם OSHA טעתה?

What if OSHA got it wrong?

I mean -- this is heresy, what I'm about to say --

אני מתכוון, זאת אפיקורסות, מה שאני הולך להגיד,

but what if it's really safety third?

אבל מה אם זה באמת בטיחות שלישית?

Right?

נכון?

(Laughter)

(צחוק)

No, I mean, really.

לא, אני מתכוון ברצינות.

What I mean to say is:

מה שאני מתכוון להגיד הוא שאני מעריך את הבטיחות שלי בעבודות המטורפות האלו

I value my safety on these crazy jobs

as much as the people that I'm working with,

באותה מידה כמו האנשים שאני עובד איתם,

אבל אלו שבאמת מצליחים,

but the ones who really get it done --

they're not out there talking about safety first.

הם אינם אלו שמדברים על בטיחות ראשונה.

הם יודעים שיש דברים אחרים שקודמים...

They know that other things come first --

the business of doing the work comes first,

העסק לבצע את העבודה קודמת,

the business of getting it done.

העסק של להצליח.

And I'll never forget, up in the Bering Sea,

ולעולם לא אשכח...שם בים ברינג... הייתי בספינת סרטנים

I was on a crab boat with the "Deadliest Catch" guys --

עם חבר'ה התופסים הקטלניים ביותר, שאיתם עבדתי בעונה הראשונה.

which I also work on in the first season.

We were about 100 miles off the coast of Russia:

היינו כ- 150 ק"מ מחופי רוסיה,

50-foot seas, big waves, green water coming over the wheelhouse, right?

גלי ים ענקיים, 15 מטר גובה, מים ירוקים שוטפים את חדר ההגה, כן?

הסביבה המסוכנת ביותר שראיתי מימי,

Most hazardous environment I'd ever seen,

and I was back with a guy, lashing the pots down.

ואני עם איזה בחור, קושר את החביות לסיפון

אז, אני 12 מטר מעל הסיפון,

So I'm 40 feet off the deck,

which is like looking down at the top of your shoe, you know,

שזה כמו להסתכל למטה על הנעל,

אתם יודעים, וזה עושה ככה באמצע האוקיינוס.

and it's doing this in the ocean.

Unspeakably dangerous.

מסוכן ללא מילים.

I scamper down, I go into the wheelhouse

אני רץ למטה, נכנס לחדר ההגה

and I say, with some level of incredulity,

ואני אומר, ברמה מסויימת של ספקנות,

"רב חובל, OSHA."

"Captain -- OSHA?"

והוא אומר, "OSHA? - אוקיינס (דומה לצליל OSHA)."

And he says, "OSHA? Ocean."

And he points out there.

והוא מצביע אי שם.

(Laughter)

(צחוק)

אבל ברגע ההוא, מה שהוא אמר אחר כך לא ניתן לומר שוב ב-48 המדינות של ארצות הברית (לא כולל אלסקה והוואי).

But in that moment, what he said next can't be repeated in the Lower 48.

It can't be repeated on any factory floor or any construction site.

אי אפשר לחזור על זה בשום אולם יצור בבית חרושת או אתר בנייה.

אבל הוא הסתכל אלי, ואמר, "בני -

But he looked at me and said, "Son," --

הוא בגילי, דרך אגב, והוא קורא לי בני, אני אוהב את זה --

he's my age, by the way, he calls me "son," I love that --

he says, "Son, I'm the captain of a crab boat.

הוא אומר, "בני, אני רב חובל אוניית סרטן.

My responsibility is not to get you home alive.

האחריות שלי איננה להביא אותך הביתה בחיים.

My responsibility is to get you home rich."

באחריותי להביא אותך הביתה עשיר.

(Laughter)

(צחוק)

You want to get home alive, that's on you."

אתה רוצה להגיע הביתה בחיים, זה עליך.

And for the rest of that day -- safety first.

ולהמשך אותו יום, בטיחות קודמת.

I mean, I was like --

הייתי, כאילו..

So, the idea that we create this sense of complacency

אז, הרעיון שאנו מייצרים בצורה שקרית...

מן תחושת שאננות

when all we do is talk about somebody else's responsibility

כשכל מה שאנחנו עושים זה לדבר על האחריות של מישהו אחר

as though it's our own, and vice versa.

כאילו שזה שלנו, וההיפך.

Anyhow, a whole lot of things.

בכל אופן, הרבה דברים.

I could talk at length about the many little distinctions we made

אני יכול לדבר לאורך על האבחנות הקטנות הרבות שעשינו

and the endless list of ways that I got it wrong.

והרשימה האין-סופית של דרכים שטעיתי לגביהם.

אבל, בסופו של דבר, הענין הוא כך.

But what it all comes down to is this:

גיבשתי תיאוריה, ואני הולך לשתף אתכם בה

I've formed a theory,

and I'm going to share it now in my remaining 2 minutes and 30 seconds.

בשתי דקות ו-30 שניות שנותרו לי.

It goes like this:

זה הולך ככה -

הכרזנו מלחמה על עבודה,

we've declared war on work, as a society -- all of us.

כחברה, כולנו.

זאת מלחמת אזרחים.

It's a civil war.

It's a cold war, really.

זאת מלחמה קרה, בעצם.

We didn't set out to do it

לא התכוונו לעשות זאת,

and we didn't twist our mustache in some Machiavellian way,

ולא שיחקנו עם השפם באיזשהו דרך מקיאוולית.

but we've done it.

אבל עשינו את זה.

And we've waged this war on at least four fronts,

ונלחמנו בארבע חזיתות לפחות,

certainly in Hollywood.

בוודאי בהוליווד.

The way we portray working people on TV --

הדרך שאנחנו מציגים אנשים עובדים בטלוויזיה,

it's laughable.

זה ראוי לצחוק.

If there's a plumber, he's 300 pounds

אם יש שרברב, הוא שוקל 150 קילו ויש לו חריץ בישבן, תודו.

and he's got a giant butt crack, admit it.

You see him all the time.

רואים אותו כל הזמן.

That's what plumbers look like, right?

ככה נראים שרברבים, נכון?

We turn them into heroes, or we turn them into punch lines.

אנחנו הופכים אותם לגיבורים, או שאנחנו הופכים אותם לבדיחות.

זה מה שהטלוויזיה עושה.

That's what TV does.

We try hard on "Dirty Jobs" not to do that,

אנחנו משתדלים ב"עבודות מלוכלכות" לא לעשות את זה,

which is why I do the work and I don't cheat.

וזאת הסיבה שאני עושה את העבודה, ואני לא מרמה.

אבל, הכרזנו מלחמה ברחוב מדיסון.

But, we've waged this war on Madison Avenue.

So many of the commercials that come out there in the way of a message --

אני מתכוון, כל כך הרבה פרסומות שיוצאות משם..

what's really being said?

בדרך מסר, מה נאמר באמת?

"Your life would be better if you could work a little less,

החיים שלך יהיו טובים יותר אם יכולת לעבוד קצת פחות,

didn't have to work so hard, got home a little earlier,

אם לא היית צריך לעבוד כל כך קשה, אם יכולת לחזור הביתה קצת יותר מוקדם,

אם יכולת לצאת לפנסיה קצת יותר מוקדם, אם יכולת להעביר כרטיס בסוף המשמרת קצת יותר מוקדם,

could retire a little faster, punch out a little sooner."

הכל שם, שוב שוב.

It's all in there, over and over, again and again.

וושינגטון -- אינני יכול אפילו להתחיל לדבר על העסקאות והמדיניות

Washington?

I can't even begin to talk about the deals and policies in place

שיש להם השפעה על המציאות בשורה התחתונה של משרות פנויות.

that affect the bottom-line reality of the available jobs,

because I don't really know; I just know that that's a front in this war.

כי אני באמת לא יודע.

אני רק יודע שזאת חזית במלחמה הזאת.

And right here, guys -- Silicon Valley.

ובדיוק כאן, חבר'ה, עמק הסיליקון

I mean -- how many people have an iPhone on them right now?

אני מתכוון... לכמה אנשים יש אייפון עליהם עכשיו?

How many people have their BlackBerry?

לכמה אנשים יש את הבלקברי שלהם?

We're plugged in; we're connected.

אנחנו מרושתים, אנחנו מחוברים

I would never suggest for a second

לא הייתי מציע לרגע

that something bad has come out of the tech revolution.

שמשהו רע יצא מהמהפכה הטכנולוגית.

Good grief, not to this crowd.

בחיי, לא לקהל הזה.

(Laughter)

(צחוק)

But I would suggest

אבל אני כן הייתי מציע שחדשנות ללא חיקוי

that innovation without imitation is a complete waste of time.

היא בזבוז זמן טוטלי.

ואף אחד אינו חוגג חיקוי

And nobody celebrates imitation

the way "Dirty Jobs" guys know it has to be done.

בדרך ש"עבודת מלוכלכות" יודעת שצריך להעשות.

Your iPhone without those people making the same interface,

האייפון שלך, ללא האנשים האלו שמייצרים את אותו הממשק,

the same circuitry, the same board, over and over --

אותו מעגל חשמלי, אותו לוח, שוב ושוב.

all of that -- that's what makes it equally as possible

כל זה... זה מה שעושה את זה אפשרי, במידה שווה...

as the genius that goes inside of it.

כמו הגאוניות שנכנס פנימה.

אז יש לנו ארגז כלים חדש, אתם יודעים.

So, we've got this new toolbox. You know?

Our tools today don't look like shovels and picks.

הכלים שלנו היום אינם נראים כמו אתים ומכושים.

הם נראים כמו הדברים שאנחנו מסתובבים איתם.

They look like the stuff we walk around with.

And so the collective effect of all of that

ואז האפקט הכללי של כל זה

has been this marginalization of lots and lots of jobs.

הוא ההורדה לשוליים של הרבה הרבה משרות.

והבנתי - מאוחר מדי -

And I realized, probably too late in this game --

I hope not, because I don't know if I can do 200 more of these things --

אני מקווה שלא, כי אינני יודע אם אני יכול לעשות עוד 200 כאלו,

אבל נעשה כמה שנוכל.

but we're going to do as many as we can.

ולי הדבר החשוב ביותר הוא לדעת

And to me, the most important thing to know

and to really come face to face with,

ובאמת לפגוש פנים אל פנים

is that fact that I got it wrong about a lot of things,

עם העובדה שטעיתי בהרבה דברים,

not just the testicles on my chin.

לא רק האשכים על הסנטר.

I got a lot wrong.

טעיתי בהרבה דברים.

So, we're thinking -- by "we," I mean me --

אז אנחנו חושבים - כשאני אומר אנחנו, אני מתכוון לעצמי -

(Laughter)

שהדבר הנכון לעשות הוא לדבר על מבצע יחסי ציבור לעבודה,

that the thing to do is to talk about a PR campaign for work --

עבודה פיזית, עבודה מיומנת.

manual labor, skilled labor.

מישהו צריך להיות שם בחוץ

Somebody needs to be out there, talking about the forgotten benefits.

מדבר על התועלות הנשכחות,

I'm talking about grandfather stuff,

אני מדבר על הדברים של סבא.

the stuff a lot us probably grew up with

הדברים שהרבה מאיתנו גדלנו עליהם

but we've kind of -- you know, kind of lost a little.

אבל בדרך, אתם יודעים, איבדנו

קצת.

Barack wants to create two and a half million jobs.

(הנשיא) ברק רוצה ליצור שני מיליון וחצי משרות.

התשתיות הן עניין גדול.

The infrastructure is a huge deal.

This war on work that I suppose exists, has casualties like any other war.

למלחמה הזאת, שאני מניח מתקיימת, יש נפגעים

כמו כל מלחמה אחרת.

The infrastructure is the first one,

הנפגע הראשון הוא התשתיות.

declining trade school enrollments are the second one.

הירידה בהרשמות לבתי ספר מקצועיים היא השנייה.

כל שנה, פחות חשמלאיים,

Every single year, fewer electricians, fewer carpenters, fewer plumbers,

פחות נגרים, פחות שרברבים,

פחות רתכים, פחות מלחימים,

fewer welders, fewer pipe fitters, fewer steam fitters.

פחות טכנאי משק חום.

The infrastructure jobs that everybody is talking about creating

משרות התשתיות... שכולם מדברים על יצירתן

are those guys -- the ones that have been in decline, over and over.

הן לחבר'ה האלו.

אלו שהיו בנסיגה, שוב ושוב.

Meanwhile, we've got two trillion dollars, at a minimum,

בינתיים, יש לנו שני טריליון דולרים, לכל הפחות,

according to the American Society of Civil Engineers,

לפי האיגוד האמריקאי של מהנדסים,

that we need to expend to even make a dent in the infrastructure,

שעלינו להוציא כדי להשפיע, ולו במעט, בתשתיות

שמדורג כרגע "כמעט נכשל".

which is currently rated at a D minus.

אם הייתי מתמודד על תפקיד כלשהו, ואינני מתכוון לעשות כך,

So, if I were running for anything -- and I'm not --

I would simply say that the jobs we hope to make

הייתי אומר פשוט שהמשרות שאנחנו מקווים למצוא

and the jobs we hope to create

והמשרות שאנחנו מקווים ליצור

aren't going to stick unless they're jobs that people want.

לא ישארו אם הן אינן משרות שאנשים רוצים.

ואני יודע שמטרת הכנס הזה

And I know the point of this conference

is to celebrate things that are near and dear to us,

היא לחגוג דברים שהם קרובים אלינו ויקרים לנו,

but I also know that clean and dirty aren't opposites.

אבל אני גם יודע שנקי ומלוכלך אינם היפוכים.

They're two sides of the same coin, just like innovation and imitation,

הם שני צדדים של אותו מטבע,

בדיוק כמו חידוש וחיקוי,

like risk and responsibility, like peripeteia and anagnorisis,

כמו סיכון ואחריות,

כמו פריפטיאה ואנגנוריסיס,

כמו הטלה המסכן הזה, שאני מקווה כבר אינו רועד,

like that poor little lamb, who I hope isn't quivering anymore,

וכמו זמני שתם.

and like my time that's gone.

It's been great talking to you.

היה כיף לדבר איתכם

And get back to work, will you?

עכשיו תחזרו לעבודה, בסדר?

(Applause)

(מחיאת כפיים)