The biology of gender, from DNA to the brain | Karissa Sanbonmatsu

תרגום: Ruth Veksler עריכה: Roni Weisman

So what does it mean to be a woman?

אז מה זה אומר להיות אישה?

We all have XX chromosomes, right?

לכולנו יש כרומוזומי XX, נכון?

Actually, that's not true.

למעשה, זה לא נכון.

Some women are mosaics.

חלק מהנשים הן פסיפס.

They have a mix of chromosome types with X, with XY or with XXX.

יש להן תערובת של כרומוזומים מכמה סוגים עם X, עם XY או עם XXX.

If it's not just about our chromosomes,

אם זה לא קשור רק לכרומוזומים שלנו,

then what is being a woman about?

אז מה המשמעות של להיות אישה?

Being feminine?

להיות נשית?

Getting married?

להתחתן?

Having kids?

להביא ילדים לעולם?

You don't have to look far to find fantastic exceptions

לא צריך להרחיק כדי למצוא חריגות מופלאות

to these rules,

מהכללים האלה,

but we all share something that makes us women.

אך כולנו חולקות משהו שעושה אותנו נשים.

Maybe that something is in our brains.

אולי זה משהו במוח שלנו.

You might have heard theories from last century

ייתכן שיצא לכם לשמוע תיאוריות מהמאה הקודמת

about how men are better at math than women

על כך שגברים טובים יותר במתמטיקה מנשים

because they have bigger brains.

כי יש להם מוח גדול יותר.

These theories have been debunked.

התיאוריות האלה הופרכו.

The average man has a brain about three times smaller

מוחו של גבר ממוצע קטן בערך פי שלושה

than the average elephant,

מזה של הפיל הממוצע,

but that doesn't mean

אבל זה לא אומר

the average man is three times dumber than an elephant ...

שהגבר הממוצע טיפש יותר פי שלושה מפיל...

or does it?

או שכן?

(Laughter)

(צחוק)

There's a new wave of female neuroscientists

יש גל חדש של חוקרות מוח

that are finding important differences between female and male brains

שמוצאות הבדלים חשובים בין מוחות של נקבות למוחות של זכרים

in neuron connectivity,

בקישוריות של הנוירונים,

in brain structure, in brain activity.

במבנה המוח, בפעילות המוחית.

They're finding that the brain is like a patchwork mosaic --

הן מוצאות שהמוח הוא כמו פסיפס טלאים --

a mixture.

תערובת.

Women have mostly female patches and a few male patches.

לנשים יש בעיקר טלאים נקביים וכמה טלאים זכריים.

With all this new data, what does it mean to be a woman?

עם כל המידע החדש הזה, מה זה אומר להיות אישה?

This is something that I've been thinking about almost my entire life.

זה דבר שחשבתי עליו כמעט כל ימי חיי.

When people learn that I'm a woman who happens to be transgender,

כשנודע לאנשים שאני אישה שהיא במקרה גם טרנסג'נדרית,

they always ask,

הם תמיד שואלים:

"How do you know you're a woman?"

"איך את יודעת שאת אישה?"

As a scientist, I'm searching for a biological basis of gender.

כמדענית, אני מחפשת את הבסיס הביולוגי של המגדר.

I want to understand what makes me me.

אני רוצה להבין מה הופך אותי למי שאני.

New discoveries at the front edge of science

תגליות חדשות מחזית המדע

are shedding light on the biomarkers that define gender.

שופכות אור על הסמנים הביולוגיים המגדירים את המגדר.

My colleagues and I in genetics, neuroscience, physiology and psychology,

אני ועמיתיי בתחום הגנטיקה, מדעי המוח, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה,

we're trying to figure out exactly how gender works.

מנסות להבין בדיוק כיצד עובד המגדר.

These vastly different fields share a common connection --

התחומים המאד שונים האלה חולקים קשר משותף --

epigenetics.

אפיגנטיקה.

In epigenetics, we're studying how DNA activity

באפיגנטיקה אנו חוקרים כיצד פעילות הדנ"א

can actually radically and permanently change,

יכולה להשתנות באופן קיצוני ולצמיתות,

even though the sequence stays the same.

למרות שהרצף נשאר כשהיה.

DNA is the long, string-like molecule that winds up inside our cells.

דנ"א היא המולקולה הארוכה דמויית-המחרוזת שמפותלת בתוך התאים שלנו.

There's so much DNA

יש כל כך הרבה דנ"א

that it actually gets tangled into these knot-like things --

שלמעשה הוא מסתבך ויוצר דברים דמויי קשרים --

we'll just call them knots.

פשוט נקרא להם קשרים.

So external factors change how those DNA knots are formed.

גורמים חיצוניים משנים את האופן בו נוצרים הקשרים בדנ"א.

You can think of it like this:

תוכלו לחשוב על זה כך:

inside our cells, there's different contraptions building things,

בתוך התאים שלנו יש מכשירים שונים הבונים דברים,

connecting circuits,

מחברים מעגלים,

doing all the things they need to make life happen.

עושים את כל מה שצריך כדי לגרום לחיים לקרות.

Here's one that's sort of reading the DNA and making RNA.

הנה אחד שקורא את הדנ"א ויוצר רנ"א.

And then this one is carrying a huge sac of neurotransmitters

וזה נושא שלפוחית ענקית של מוליכים עצביים

from one end of the brain cell

מקצה אחד של תא המוח אל השני.

to the other.

Don't they get hazard pay for this kind of work?

לא משלמים להם תוספת סיכון על עבודה מהסוג הזה?

(Laughter)

(צחוק)

This one is an entire molecular factory --

וזה מפעל מולקולרי שלם --

some say it's the secret to life.

יש האומרים שזה סוד החיים.

It's call the ribosome.

הוא נקרא ריבוזום.

I've been studying this since 2001.

אני חוקרת אותו מאז שנת 2001.

One of the stunning things about our cells

אחד הדברים המדהימים לגבי התאים שלנו

is that the components inside them are actually biodegradable.

הוא שהמרכיבים הקיימים בתוכם למעשה מתכלים ביולוגית.

They dissolve,

הם מתמוססים,

and then they're rebuilt each day,

ואז נבנים מחדש בכל יום,

kind of like a traveling carnival

קצת כמו יריד נודד,

where the rides are taken down and then rebuilt every single day.

כשהגלגלים מפורקים ואז מורכבים מחדש בכל יום.

A big difference between our cells and the traveling carnival

הבדל משמעותי בין התאים שלנו ליריד הנודד

is that in the carnival,

הוא שביריד,

there are skilled craftsmen that rebuild the rides each day.

יש בעלי מלאכה מוכשרים שמרכיבים את הגלגלים מחדש בכל יום.

In our cells, there are no such skilled craftsmen,

בתוך התאים שלנו אין בעלי מלאכה שכאלה,

only dumb builder machines

רק מכונות בנייה טיפשות

that build whatever's written in the plans,

שבונות את כל מה שכתוב בתוכנית,

no matter what those plans say.

לא משנה מה התוכנית אומרת.

Those plans are the DNA.

והתוכנית הזו היא הדנ"א.

The instructions for every nook and cranny inside our cells.

ההוראות לכל פרט קטן שקיים בתאים שלנו.

If everything in, say, our brain cells

אם כל מה שנמצא, למשל בתאי המוח שלנו,

dissolves almost every day,

מתמוסס כמעט בכל יום,

then how can the brain remember anything past one day?

אז איך יכול המוח לזכור משהו מעבר ליום אחד?

That's where DNA comes in.

כאן הדנ"א נכנס לסיפור.

DNA is one of the those things that does not dissolve.

דנ"א הוא אחד הדברים שאינם מתמוססים.

But for DNA to remember that something happened,

אבל כדי שהדנ"א יזכור שמשהו התרחש,

it has to change somehow.

עליו להשתנות איך שהוא.

We know the change can't be in the sequence;

אנחנו יודעים שהשינוי אינו יכול לקרות ברצף;

if it changed sequence all the time,

אם הרצף היה משתנה כל הזמן,

then we might be growing like, a new ear or a new eyeball every single day.

אז אנחנו עלולים היינו לגדל אוזן חדשה או עין חדשה בכל יום.

(Laughter)

(צחוק)

So, instead it changes shape,

אז במקום זאת הוא משנה צורה,

and that's where those DNA knots come in.

וכאן הקשרים בדנ"א נכנסים לסיפור.

You can think of them like DNA memory.

תוכלו לחשוב עליהם כעל זיכרון דנ"א.

When something big in our life happens,

כשמשהו גדול קורה בחיינו,

like a traumatic childhood event,

למשל אירוע ילדות טראומטי,

stress hormones flood our brain.

הורמוני לחץ מציפים את המוח שלנו.

The stress hormones don't affect the sequence of DNA,

הורמוני הלחץ לא משפיעים על רצף הדנ"א,

but they do change the shape.

אבל הם משנים את הצורה.

They affect that part of DNA

הם משפיעים על החלק בדנ"א

with the instructions for molecular machines that reduce stress.

שכולל הוראות עבור המכונות המולקולריות שמפחיתות את הלחץ.

That piece of DNA gets wound up into a knot,

פיסה זו של דנ"א מתפתלת לתוך קשר,

and now the dumb builder machines can't read the plans they need

ועכשיו מכונות הבנייה הטיפשות לא יכולות לקרוא את ההוראות הדרושות להן

to build the machines that reduce stress.

לצורך בניית המכונות אשר מפחיתות את הלחץ.

That's a mouthful, but it's what's happening on the microscale.

זה המון לעכל, אבל זה מה שקורה ברמת המיקרו.

On the macroscale, you practically lose the ability to deal with stress,

ברמת המאקרו, אתם למעשה מאבדים את היכולת להתמודד עם לחץ,

and that's bad.

וזה דבר רע.

And that's how DNA can remember what happens in the past.

וככה יכול הדנ"א לזכור את מה שקרה בעבר.

This is what I think was happening to me

זה מה שאני חושבת שקרה לי

when I first started my gender transition.

כשהתחלתי בשינוי המגדר שלי.

I knew I was a woman on the inside,

ידעתי שאני אישה מבפנים,

and I wore women's clothes on the outside,

ולבשתי בגדי נשים מבחוץ,

but everyone saw me as a man in a dress.

אבל כולם ראו בי גבר עם שמלה.

I felt like no matter how many things I try,

הרגשתי שלא משנה כמה אנסה,

no one would ever really see me as a woman.

אף אחד לעולם לא באמת יראה אותי כאישה.

In science, your credibility is everything,

במדע, האמינות שלך היא הכל,

and people were snickering in the hallways,

ואנשים היו מגחכים במסדרונות,

giving me stares,

לוטשים בי עיניים,

looks of disgust --

מבטים של גועל --

afraid to be near me.

מפחדים להיות לידי.

I remember my first big talk after transition.

אני זוכרת את ההרצאה הגדולה הראשונה שלי לאחר השינוי.

It was in Italy.

זה היה באיטליה.

I'd given prestigious talks before,

לקחתי חלק בהרצאות יוקרתיות בעבר,

but this one, I was terrified.

אבל הפעם הזאת, הייתי מבועתת.

I looked out into the audience,

הסתכלתי אל הקהל,

and the whispers started --

ואז התחילו הלחישות --

the stares,

המבטים,

the smirks, the chuckles.

הגיחוכים, הצחקוקים.

To this day, I still have social anxiety around my experience eight years ago.

עד היום יש לי חרדה חברתית סביב החוויה מלפני שמונה שנים.

I lost hope.

איבדתי תקווה.

Don't worry, I've had therapy so I'm OK --

אל תדאגו, הייתי בטיפול אז אני בסדר --

I'm OK now.

אני בסדר עכשיו.

(Laughter)

(צחוק)

(Cheers)

(תשואות)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

But I felt enough is enough:

אבל הרגשתי שלי זה הספיק.

I'm a scientist,

אני מדענית,

I have a doctorate in astrophysics,

יש לי דוקטורט באסטרופיזיקה,

I've published in the top journals,

פירסמתי בכתבי העת הכי נחשבים,

in wave-particle interactions, space physics,

בתחומים של אינטרקציות גל-חלקיק, פיזיקת חלל,

nucleic acid biochemistry.

ביוכימיה של חומצות גרעין.

I've actually been trained to get to the bottom of things, so --

למעשה הוכשרתי לרדת לעומקם של דברים, אז --

(Laughter)

(צחוק)

I went online --

התחברתי לרשת --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I went online, and I found fascinating research papers.

אז התחברתי לרשת, ומצאתי מאמרים מדעיים מרתקים.

I learned that these DNA knot things are not always bad.

למדתי כי הקשרים האלה בדנ"א הם לא תמיד רעים.

Actually, the knotting and unknotting --

למעשה, הקשירה וההתרה שלהם --

it's like a complicated computer language.

היא כמו שפת תכנות מתוחכמת.

It programs our bodies with exquisite precision.

היא מתכנתת את גופינו בדיוק מוקפד.

So when we get pregnant,

כשאנחנו נכנסות להריון,

our fertilized eggs grow into newborn babies.

הביציות המופרות שלנו מתפתחות לתינוקות רכים.

This process requires thousands of DNA decisions to happen.

תהליך זה דורש אלפי החלטות ברמת הדנ"א.

Should an embryo cell become a blood cell?

האם על התא העוברי להפוך לתא דם?

A heart cell? A brain cell?

לתא לב, לתא מוח?

And the decisions happen at different times during pregnancy.

וההחלטות מתרחשות בזמנים שונים במהלך ההריון.

Some in the first trimester, some in the second trimester

חלקן בטרימסטר הראשון, חלקן בטרימסטר השני

and some in the third trimester.

וחלקן בטרימסטר השלישי.

To truly understand DNA decision-making,

על מנת להבין באמת את תהליך קבלת ההחלטות בדנ"א,

we need to see the process of knot formation in atomic detail.

עלינו לראות את תהליך היווצרות הקשרים ברמה האטומית.

Even the most powerful microscopes can't see this.

אפילו המיקרוסקופ העוצמתי ביותר לא מסוגל לראות זאת.

What if we tried to simulate these on a computer?

מה אם ננסה לדמות זאת באמצעות מחשב?

For that we'd need a million computers to do that.

כדי לעשות זאת נצטרך מיליון מחשבים.

That's exactly what we have at Los Alamos Labs --

וזה בדיוק מה שיש לנו במעבדות לוס אלמוס --

a million computers connected in a giant warehouse.

מיליון מחשבים המחוברים בתוך מחסן ענק.

So here we're showing the DNA making up an entire gene

כאן אנו מראים דנ"א המהווה גן שלם

folded into very specific shapes of knots.

מקופל לצורות מאד מסויימות של קשרים.

For the first time,

לראשונה,

my team has simulated an entire gene of DNA --

הצוות שלי הצליח לדמות גן שלם מתוך הדנ"א --

the largest biomolecular simulation performed to date.

הסימולציה הביומולקולרית הגדולה ביותר שנעשתה עד כה.

For the first time, we're beginning to understand the unsolved problem

לראשונה אנו מתחילים להבין את הבעיה הבלתי-פתורה

of how hormones trigger the formation of these knots.

כיצד הורמונים מתניעים את היווצרות הקשרים האלה.

DNA knot formation can be seen beautifully in calico cats.

ניתן לראות היווצרות קשרי דנ"א באופן יפה בחתולות קאליקו.

The decision between orange and black

ההחלטה בין כתום לשחור

happens early on in the womb,

מתרחשת בשלב מוקדם ברחם,

so that orange-and-black patchy pattern,

כך שתבנית הטלאים הכתומים והשחורים,

it's an exact readout of what happened

היא הפלט המדויק של מה שהתרחש

when that cat was just a tiny little kitten embryo

כשהחתולה הייתה רק עובר חתלתול קטן

inside her mom's womb.

בתוך רחם אימה.

And the patchy pattern actually happens in our brains and in cancer.

ותבנית טלאים נוצרת למעשה בתוך מוחותינו ובסרטן.

It's directly related to intellectual disability and breast cancer.

היא קשורה באופן ישיר למוגבלות שכלית וסרטן השד.

These DNA decisions also happen in other parts of the body.

החלטות הדנ"א האלה מתרחשות גם בחלקים אחרים בגוף.

It turns out that the precursor genitals transform into either female or male

מסתבר כי הקודמן לאיברי המין הופך לנקבי או לזכרי

during the first trimester of pregnancy.

במהלך הטרימסטר הראשון להריון.

The precursor brains, on the other hand,

הקודמן למוח, מצד שני,

transform into female or male during the second trimester of pregnancy.

הופך לנקבי או לזכרי במהלך הטרימסטר השני להריון.

So the current working model

לכן מודל העבודה הנוכחי

is that a unique mix in my mom's womb

הוא ששילוב ייחודי ברחם אמי

caused the precursor genitals to transform one way,

גרם לקודמן איברי המין להשתנות בדרך אחת,

but the precursor brain to transform the other way.

אך לקודמן המוח להשתנות בדרך אחרת.

Most of epigenetic research

רוב המחקר האפיגנטי

has really focused on stress, anxiety, depression --

התמקד בלחץ, חרדה, דיכאון --

kind of a downer,

די מבאס,

kind of bad things.

דברים די רעים.

(Laughter)

(צחוק)

But nowadays --

אך כיום, החומר העדכני --

the latest stuff --

אנשים בודקים את הרגיעה.

people are looking at relaxation.

Can that have a positive effect on your DNA?

האם יש לה השפעה חיובית על הדנ"א שלכם?

Right now we're missing key data from mice models.

כרגע חסרים לנו נתוני מפתח ממחקרים בעכברים.

We know that mice relax,

אנחנו יודעים שעכברים נרגעים,

but could they meditate like the Dalai Lama?

אך האם הם יכולים לעשות מדיטציה כמו הדלאי לאמה?

Achieve enlightenment?

להגיע להארה?

Could they move stones with their mind like Jedi Master Yoda?

האם הם יכולים להזיז אבנים בכוח המחשבה כמו מאסטר הג'דיי יודה?

(Yoda voice): Hm, a Jedi mouse must feel the force flow, hm.

(חיקוי של יודה): על עכבר הג'דיי להרגיש את זרימת הכוח.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I wonder if the support I've had since that talk back in Italy

אני תוהה אם התמיכה שקיבלתי מאז ההרצאה ההיא באיטליה

has tried to unwind my DNA.

ניסתה להתיר את הדנ"א שלי.

Having a great circle of friends, supportive parents

להיות מוקפת בחברים, הורים תומכים

and being in a loving relationship

ולהיות במערכת יחסים אוהבת

has actually given me strength and hope to help others.

למעשה נתנו לי את הכוח והתקווה לעזור לאחרים.

At work I wear a rainbow bracelet.

בעבודה אני עונדת צמיד בצבעי הקשת.

Sometimes it raises eyebrows, but it also raises awareness.

לפעמים זה מעורר הרמות גבה אך גם מעורר מודעות.

There's so many transgender people --

יש כל כך הרבה טרנסג'נדרים --

especially women of color --

במיוחד נשים צבעוניות --

that are just one demeaning comment away from taking their own lives.

שנמצאים במרחק הערה משפילה אחת מלשים קץ לחייהם.

Forty percent of us attempt suicide.

ארבעים אחוזים מאיתנו מנסים להתאבד.

If you're listening and you feel like you have no other option,

אם אתם מקשיבים ומרגישים שאין לכם אף אפשרות אחרת,

try to call a friend,

נסו להתקשר לחבר,

go online or try to get in a support group.

הכנסו לרשת ונסו למצוא קבוצת תמיכה.

If you're a woman who's not transgender but you know pain of isolation,

אם אתן נשים שאינן טרנסג'נדריות אך מכירות את כאב הבידוד,

of sexual assault --

התקיפה המינית --

reach out.

בקשו עזרה.

So what does it mean to be a woman?

אז מה זה אומר להיות אישה?

The latest research is showing

מחקר עדכני מראה

that female and male brains do develop differently in the womb,

כי מוחות נקביים וזכריים אכן מתפתחים בצורה שונה ברחם,

possibly giving us females this innate sense of being a woman.

ויתכן כי זה מה שיוצר אצלינו הנקבות את התחושה הפנימית של להיות אישה.

On the other hand,

מצד שני,

maybe it's our shared sense of commonality that makes us women.

אולי זו התחושה שאנו חולקות מכנה משותף שהופכת אותנו לנשים.

We come in so many different shapes and sizes

אנו מגיעות בכל כך הרבה צורות וגדלים

that asking what it means to be a woman may not be the right question.

שאולי מה זה אומר להיות אישה היא כלל לא השאלה הנכונה.

It's like asking a calico cat what it means to be a calico cat.

זה כמו שנשאל חתולת קאליקו איך זה להיות חתולת קאליקו.

Maybe becoming a woman means accepting ourselves

אולי המשמעות של להפוך לאישה היא לקבל את עצמנו

for who we really are

כמי שאנחנו באמת

and acknowledging the same in each other.

ולהכיר בכך האחת אצל השניה.

I see you.

אני רואה אתכן.

And you've just seen me.

והרגע אתן ראיתן אותי.

(Applause and cheers)

(מחיאות כפיים ותשואות)