Shai Agassi: A new ecosystem for electric cars

מתרגם: shay elbaz מבקר: Shahar Kaiser

So how would you run a whole country without oil?

אז איך תנהלו מדינה שלמה בלי נפט?

That's the question that sort of hit me

זאת השאלה ששאלתי את עצמי

in the middle of a Davos afternoon about four years ago.

אחר צהריים אחד בדאבוס לפני ארבע שנים.

It never left my brain.

השאלה לא נתנה לי מנוח.

And I started playing with it more like a puzzle.

התחלתי לשחק עם רעיונות כמו פאזל.

The original thought I had: this must be ethanol.

הפתרון הראשון שלי היה אתנול (כהל המצוי במשקאות חריפים).

So I went out and researched ethanol,

אז התחלתי לחקור את האתנול.

and found out you need the Amazon in your backyard in every country.

וגיליתי שכל מדינה תצטרך את נהר האמזונס בחצר האחורית שלה.

About six months later I figured out it must be hydrogen,

שישה חודשים אחרי זה חשבתי שהפיתרון הוא מימן,

until some scientist told me the unfortunate truth,

עד שדיברתי עם מדען אחד, שהסביר לי את האמת המרה,

which is, you actually use more

שלמעשה משתמשים ביותר

clean electrons than the ones you get

אלקטרונים נקיים ממה שמקבלים בסוף

inside a car, if you use hydrogen.

במכונית שנוסעת על מימן.

So that is not going to be the path to go.

אז הבנתי שזוהי איננה הדרך ללכת בה.

And then sort of through a process of

ואז תוך כדי תהליך חשיבה

wandering around, I got to the thought

ומשחק עם רעיונות, הגעתי למסקנה

that actually if you could convert an entire country to electric cars,

שאם ניתן לגרום למדינה שלמה לנסוע במכוניות חשמליות,

in a way that is convenient and affordable,

בדרך שתהיה נוחה וזולה,

you could get to a solution.

ניתן יהיה להגיע לפתרון.

Now I started this from a point of view that

אז התחלתי מנוקדת מבט

it has to be something that scales en masse.

שזה חייב להיות בקנה מידה של ייצור המוני.

Not how do you build one car,

לא איך בונים מכונית אחת.

but how do you scale this so that it can become

אלא איך מייצרים, כך שניתן לגרום לכך

something that is used by 99 percent of the population?

ש-99 אחוז מהאוכלוסייה ישתמשו בה.

The thought that came to mind is that it needs to be as good

המחשבה שעלתה לראשי היא שהמכונית חייבת להיות טובה

as any car that you would have today.

לפחות כמו כל מכונית אחרת שאפשר לקנות היום.

So one, it has to be more convenient than a car.

דבר ראשון, היא חייבת להיות נוחה יותר ממכוניות.

And two, it has be more affordable than today's cars.

ודבר שני, היא צריכה להיות משתלמת יותר ממכוניות שיש היום.

Affordable is not a 40,000 dollar sedan, right?

ב-"משתלמת" אין הכוונה למכונית סדן ב-40,000 דולר.

Alright? That's not something that we can finance or buy today.

זה לא משהו שאנחנו יכולים לממן או לקנות היום.

And convenient is not something that you drive for an hour and charge for eight.

ונוחה זה לא מכונית שנוסעים בה שעה ומטעינים שמונה שעות.

So we're bound with the laws of physics

כך שאנו כבולים לחוקים הפיזיקליים

and the laws of economics.

ולחוקי הכלכלה.

And so the thought that I started with was

ולכן המחשבה שפתחתי בה הייתה

how do you do this, still within the boundary

איך עושים זאת, בהתחשב במגבלות

of the science we know today --

של המדע שיש היום,

no time for science fair, no time for playing around with things

אין זמן להשתעשע ביריד מדעי, אין זמן לשחק בדברים הללו

or waiting for the magic battery to show up.

או לחכות לבטרייה הקסומה שתופיע.

How do you do it within the economics that we have today?

איך עושים את זה במגבלות הכלכליות שיש היום?

How do you do it from the power of the consumer up?

ואיך עושים זאת כך, שזה יחל מרצונותיו של הצרכן?

And not from the power of an edict down.

ולא מכוח חוק ממשלתי.

On a random visit to Tesla on some afternoon,

בביקור בטסלה (טסלה מוטורס - חברת מכוניות) באחר צהריים אחד,

I actually found out that the answer comes

מצאתי שהפתרון מגיע

from separating between the car ownership

מהפרדה בין הבעלות על המכונית

and the battery ownership.

לבעלות על הבטרייה.

In a sense if you want to think about it this is the classic

במובן מסוים אפשר לחשוב על זה כמקרה קלאסי,

"batteries not included."

"הבטריות אינן כלולות."

Now if you separate between the two,

ואם מפרידים בין השתיים,

you could actually answer the need for a convenient car

אפשר למלא את הצורך במכונית נוחה

by creating a network,

על ידי יצירת רשת,

by creating a network before the cars show up.

יצירת רשת לפני שהמכונית עולה על הכביש.

The network has two components in them.

ברשת ישנם שני מרכיבים.

First component is you charge the car whenever you stop --

המרכיב הראשון הוא טעינה בכל מקום בו הרכב עוצר -

ends up that cars are these strange beasts that drive

מסתבר שמכוניות הן יצורים מוזרים שנוסעים

for about two hours and park for about 22 hours.

שעתיים וחונים כ-22 שעות ביממה.

If you drive a car in the morning and drive it back in the afternoon

אם נוסעים לעבודה בבוקר וחוזרים אחר הצהריים

the ratio of charge to drive is about a minute for a minute.

היחס בין נהיגה לטעינה הוא בערך דקה לדקה.

And so the first thought that came to mind is,

אז הרעיון הראשון שעולה הוא,

everywhere we park we have electric power.

שבכל מקום שנחנה תהיה טעינה חשמלית.

Now it sounds crazy. But in some places around the world,

זה נשמע מטורף, אבל למעשה במקומות מסוימים בעולם,

like Scandinavia, you already have that.

כמו סקנדינביה, כבר עתה זהו המצב.

If you park your car and didn't plug in the heater,

אם חניתם את מכוניתכם ולא חיברתם את המחמם,

when you come back you don't have a car. It just doesn't work.

כשתחזרו לא תהיה לכם מכונית, היא לא תעבוד.

Now that last mile,

הקילומטר האחרון הזה,

last foot, in a sense,

או המטר האחרון, במובן מסוים,

is the first step of the infrastructure.

הוא הצעד הראשון של התשתית.

The second step of the infrastructure needs to take care

הצעד השני של התשתית צריך לטפל

of the range extension.

בבעיה של מרחק הנסיעה.

See we're bound by today's technology on batteries,

ואנחנו מוגבלים על ידי הטכנולוגיה של הבטריות כיום,

which is about 120 miles if you want to stay within

שזה בערך 190 קילומטר לטעינה אם רוצים להישאר בתוך

reasonable space and weight limitations.

במגבלות הגיוניות של נפח ומשקל.

120 miles is a good enough range for a lot of people.

190 קילומטר זה מרחק לא רע עבור הרבה אנשים.

But you never want to get stuck.

אבל לעולם לא תרצו להיתקע.

So what we added is a second element to our network,

לכן הוספנו מרכיב נוסף לרשת שלנו

which is a battery swap system.

והיא תחנת החלפת בטרייה.

You drive. You take your depleted battery out.

נוסעים פנימה. מוציאים את הבטרייה המרוקנת.

A full battery comes on. And you drive on.

מכניסים בטרייה מלאה, ויוצאים החוצה.

You don't do it as a human being. You do it as a machine.

ואתה לא עושה את זה בעצמך. מכונה עושה את זה בשבילך.

It looks like a car wash. You come into your car wash.

זה נראה כמו מתקן לשטיפת מכוניות. נכנסים למתקן,

And a plate comes up, holds your battery, takes it out, puts it back in, and

מסוע יוצא, מחזיק את הבטרייה, מוציא אותה, מכניס חדשה.

within two minutes you're back on the road

תוך שתי דקות אתם חוזרים לכביש.

and you can go again.

ואתם יכולים שוב לנסוע.

If you had charge spots everywhere,

אם יש לכם תחנות טעינה בכל מקום,

and you had battery swap stations everywhere,

ותחנות החלפה בכל מקום,

how often would you do it? And it ends up

באיזו תדירות תחליפו? ומסתבר

that you'd do swapping less times than you stop at a gas station.

שתצטרכו להחליף פחות פעמים משאתם צריכים לעצור כיום בתחנת הדלק.

As a matter of fact, we added to the contract.

למעשה, הוספנו זאת בחוזה.

We said that if you stop to swap your battery more than 50 times a year

אם אתם צריכים להחליף בטרייה יותר מ-50 פעם בשנה

we start paying you money

אנחנו נתחיל לשלם לכם כסף

because it's an inconvenience.

כי זהו מצב של חוסר נוחות.

Then we looked at the question of the affordability.

אז בדקנו את נושא העלויות.

We looked at the question, what happens when the battery is

שאלנו את עצמנו, מה קורה כאשר הבטרייה

disconnected from the car.

היא נפרדת מהמכונית.

What is the cost of that battery?

כמה עולה הבטרייה?

Everybody tells us batteries are so expensive.

כולם אומרים לנו שבטריות הן מאד יקרות.

What we found out, when you move from molecules to electrons,

מה שגילינו שכאשר עוברים ממולקולות לאלקטרונים,

something interesting happens.

קורה משהו מעניין.

We can go back to the original economics of the car and look at it again.

אפשר להתבונן מחדש בתכנון המקורי של המכונית.

The battery is not the gas tank, in a sense.

במובן מסוים, הבטרייה היא לא מיכל הדלק.

Remember in your car you have a gas tank.

זוכרים שבמכונית שלכם יש מיכל דלק.

You have the crude oil.

ויש לנו נפט גולמי.

And you have refining and delivery of that crude oil

ואז אנחנו מזקקים אותו

as what we call petrol or gasoline.

ומקבלים דלק.

The battery in this sense, is the crude oil.

במובן הזה, הבטרייה היא כמו הנפט הגולמי.

We have a battery bay. It costs the same hundred dollars

יש לנו חיבור לבטרייה, שעולה כמה מאות דולרים

as the gas tank.

המשמש כמיכל הדלק.

But the crude oil is replaced with a battery.

אבל הנפט הגולמי מוחלף בבטרייה.

Just it doesn't burn. It consumes itself

חוץ מזה שהיא לא נשרפת, אלא מעכלת את עצמה

step after step after step.

צעד אחר צעד אחר צעד.

It has 2,000 life cycles these days.

ויש לה אלפיים מחזורי חיים נכון להיום.

And so it's sort of a mini well.

אז זה כמו באר קטנה.

We were asked in the past when we bought an electric car

נתבקשנו בעבר כאשר קנינו רכב חשמלי

to pay for the entire well, for the life of the car.

לשלם על כל הבאר, לכל חיי הרכב.

Nobody wants to buy a mini well when they buy a car.

אף אחד לא רוצה לקנות באר קטנה יחד עם מכונית.

In a sense what we've done is

אז מה שעשינו, למעשה,

we've created a new consumable.

זה ליצור דלק חדש.

You, today, buy gasoline miles.

היום אתם קונים קילומטרים של דלק.

And we created electric miles.

אנחנו יצרנו קילומטרים של חשמל.

And the price of electric miles ends up being a very interesting number.

והמחיר של קילומטים של חשמל בסופו של דבר יוצא מספר מעניין.

Today 2010, in volume,

כיום 2010, בייצור המוני

when we come to market, it is eight cents a mile.

כאשר ניכנס לשוק המחיר יהיה 20 אג' לקילומטר.

Those of you who have a hard time calculating what that means --

למי מביניכם שקשה לחשב מה זה אומר

in the average consumer

אצל הצרכן הממוצע

environment we're in in the U.S.

בארצות הברית

20 miles per gallon that's a buck 50, a buck 60 a gallon.

גלון דלק של שלושים קילומטר היה עולה דולר וחצי.

That's cheaper than today's gasoline, even in the U.S.

זה זול יותר מדלק של היום, אפילו בארצות הברית.

In Europe where taxes are in place,

באירופה, שם יש מיסים,

that's the equivalent to a minus 60 dollar barrel.

זה שווה למינוס 60 דולר חבית.

But e-miles follow Moore's Law.

אבל קילומטרים חשמליים עובדים לפי חוק מור.

They go from eight cents a mile in 2010,

ב-2010 הם יתחילו מעשרים אגורות

to four cents a mile in 2015,

ב-2015 הם ירדו לעשר אגורות,

to two cents a mile by 2020.

וב-2020 הם ירדו לחמש אגורות.

Why? Because batteries life cycle improve --

למה? כי מחזור החיים של הבטריות הולך ומשתפר --

a bit of improvement on energy density, which reduces the price.

ואפילו שיפור קטן במחזורי החיים מוריד את המחיר.

And these prices are actually with clean electrons.

והמחירים הללו בעצם מגיעים מאלקטרונים נקיים.

We do not use any electrons that come from coal.

אנחנו לא משתמשים באלקטרונים מפחם.

So in a sense this is

אז במובן מסוים

an absolute zero-carbon, zero-fossil fuel

ללא פחם, ללא דלק,

electric mile at two cents a mile by 2020.

קילומטר חשמלי בחמש אגורות עד 2020.

Now even if we get to 40 miles per gallon

גם אם נגיע ל-65 ק"מ לגלון

by 2020, which is our desire.

עד 2020, שזאת השאיפה שלנו,

Imagine only 40 miles per gallon cars would be on the road.

דמיינו שרק מכוניות חסכניות כאלה תסענה בכבישים.

That is an 80 cent gallon.

זה יעלה שלושה שקלים לגלון.

An 80 cent gallon means, if the entire Pacific

שלושה שקלים לגלון זה אומר שגם אם כל האוקינוס השקט

would convert to crude oil,

יהפוך לנפט,

and we'd let any oil company bring it out and refine it,

וניתן לכל חברות הנפט לזקק אותו,

they still can't compete with two cents a mile.

הן עדיין לא יוכלו להתחרות בחמש אגורות לקילומטר.

That's a new economic factor,

זה גורם כלכלי חדש,

which is fascinating to most people.

דבר המעניין את רוב האנשים.

Now this would have been a wonderful paper.

כל זה היה מאוד מעניין בתור מאמר.

That's how I solved it in my head. It was a white paper I handed out to governments.

וככה פתרתי זאת בראשי, והגשתי את המאמר לממשלות.

And some governments told me that it's fascinating

וכמה ממשלות אמרו לי שזה מרתק

that the younger generation actually thinks about these things.

שהדור הצעיר חושב על הדברים האלה.

(Laughter)

(צחוק)

Until I got to the

עד שהגעתי אל

true young global leader, Shimon Peres, President of Israel,

מנהיג עולמי צעיר, שמעון פרס, נשיא ישראל.

and he ran a beautiful manipulation on me.

והוא עשה עלי מניפולציה יפה מאוד.

First he let me go to the prime minister of the country,

קודם כל הוא נתן לי לדבר עם ראש הממשלה.

who told me, if you can find the money you need for this network,

הוא אמר לי, אם אתה מצליח לגייס את הכסף בשביל התשתית הזאת,

200 million dollars,

200 מיליון דולר,

and if you can find a car company

ואם אתה מוצא חברת מכוניות

that will build that car in mass volume,

שתייצר את המכונית הזאת באופן מסחרי,

in two million cars -- that's what we needed in Israel --

כלומר שתי מיליון מכוניות, שזאת בערך כמות המכוניות שצריך בישראל,

I'll give you country to invest the 200 million into.

אז אני אתן לך מדינה להשקיע בה את מאתיים המליונים.

Peres thought that was a great idea.

פרס חשב שזה רעיון מצוין.

So we went out, and we looked at all the car companies.

אז התחלנו לבדוק את כל חברות המכוניות.

We sent letters to all the car companies.

שלחנו מכתבים לכל חברות המכוניות

Three of them never showed up. One of them asked us

שלוש מהן לא ענו. אחת מהן שאלה אותנו

if we would stay with hybrids and they would give us a discount.

אם אנחנו מוכנים להישאר עם היברידיות והם יתנו לנו הנחה.

But one of them Carlos Ghosn, CEO of Renault and Nissan,

אבל מביניהן רק קרלוס גוסן, מנכ"ל רנו וניסאן,

when asked about hybrids said something very fascinating.

אמר משהו מאוד מעניין כשנשאל על מכוניות היברידיות.

He said hybrids are like mermaids.

הוא אמר שהיברידיות הן כמו בתולות ים.

When you want a fish you get a woman and

כשאתה רוצה דג, אתה מקבל אישה

when you need a woman you get a fish.

וכשאתה צריך אישה, אתה מקבל דג.

(Laughter)

(צחוק)

And Ghosn came up and said,

וגוסן ענה לנו,

"I have the car, Mr. Peres; I will build you the cars."

"יש לי את הרכב, מר פרס, אני אבנה לך את המכוניות"

And actually true to form, Renault has put a billion and a half dollars

ולמעשה, באמת, רנו השקיעו מיליארד וחצי דולר

in building nine different types of cars that fit this kind of model

בבניית תשעה מודלים של מכוניות חשמליות שמתאימות למודל זה.

that will come into the market in mass volume --

שיכנסו לייצור תעשייתי ומסחר בשוק,

mass volume being the first year, 100 thousand cars.

כלומר, בשנה הראשונה 100 אלף מכוניות.

It's the first mass-volume electric car,

זוהי פעם ראשונה שיוצא לשוק רכב חשמלי בייצור המוני

zero-emission electric car in the market.

שפועלות על חשמל בלבד, ללא פליטה שיוצא לשוק

I was running, as Chris said,

כמו שכריס אמר, התמודדתי על תפקיד

to be the CEO of a large software company called SAP

מנכ"ל בחברת תוכנה מאוד גדולה בשם SAP

And then Peres said, "Well won't you run this project?"

ואז פרס אמר לי "אתה מוכן להקים את החברה הזאת?"

And I said, "I'm ready for CEO" And he said,

אמרתי לו "אני מוכן לנהל את SAP" והוא אמר,

"Oh no no no no no. You've got to explain to me,

"לא לא לא, אתה צריך להסביר לי

what is more important than saving your country and saving the world,

מה כל כך חשוב בעבודה הזאת, שאתה מוותר על האפשרות להציל את המדינה שלך את העולם,

that you would go and do?"

שתלך ותעשה זאת?"

And I had to quit and come and do this thing called A Better Place.

אז החלטתי להתפטר ולהקים את החברה שנקראת "בטר פלייס" (מקום טוב יותר)

We then decided to scale it up.

והחלטנו להגדיל את הפרוייקט.

We went to other countries. As I said we went to Denmark.

הגענו למדינות אחרות. כמו שאמרתי הגענו לדנמרק.

And Denmark set this beautiful policy;

ודנמרק יצרה מדיניות נפלאה

it's called the IQ test.

שנקראת "מבחן ה-IQ".

It's inversely proportional to taxes.

והיא הפוכה ממיסים בצורה פרופורציונלית.

They put 180 percent tax on gasoline cars

הם שמו 180% מס על מכוניות דלק

and zero tax on zero-emission cars.

ואפס אחוז מס על מכוניות ללא פליטת גז.

So if you want to buy a gasoline car in Denmark, it costs you about 60,000 Euros.

אז אם אתם מחליטים לקנות מכונית על דלק בדנמרק היא עולה 60 אלף יורו.

If you buy our car it's about 20,000 Euros.

והמכונית שלנו עולה 20 אלף יורו.

If you fail the IQ test they ask you to leave the country.

אם אתם נכשלים במבחן ה-IQ הזה, מבקשים ממכם לעזוב את המדינה.

(Laughter)

(צחוק)

We then were sort of coined as the guys

אז היינו נראים כמו האנשים

who run only in small islands.

שהולכים רק לאיים קטנים

I know most people don't think of Israel as a small island,

אני יודע שרוב האנשים לא חושבים על ישראל כאי קטן

but Israel is an island -- it's a transportation island.

אבל ישראל היא אי. אי תחבורה.

If your car is driving outside Israel it's been stolen.

האם הרכב שלך יוצא מגבולות המדינה הוא נגנב.

(Laughter)

(צחוק)

If you're thinking about it in terms of islands,

אם אתם חושבים במונחים של איים

we decided to go to the biggest island that we could find,

אז החלטנו להגיע לאי הכי גדול שאפשר למצוא.

and that was Australia. The third country we announced was Australia.

שזה אוסטרליה. המדינה השלישית שהכרזנו עליה היא אוסטרליה.

It's got three centers --

יש לאוסטרליה שלושה מרכזים

in Brisbane, in Melbourne, in Sydney --

בברישבאן, במלבורן וסידני

and one freeway, one electric freeway that connects them.

וכביש מהיר אחד, כביש מהיר חשמלי שמחבר ביניהם.

The next island

האי הבא שמצאנו

was not too hard to find, and that was Hawaii.

שלא ממש היה קשה למצוא, הוא הוואי.

We decided to come into the U.S.

החלטנו להגיע לארה"ב

and pick the two best places --

ולבחור את שני המקומות הטובים ביותר

the one where you didn't need any range extension.

המקום הראשון בו לא צריך להאריך בנסיעה

Hawaii you can drive around the island on one battery.

הוואי בו אפשר להסתובב מסביב לאי עם בטרייה אחת.

And if you really have a long day you can switch,

ואם יש לכם יום ממש ארוך אפשר להחליף בטרייה

and keep on driving around the island.

ולהמשיך לנסוע מסביב לאי

The second one was the San Francisco Bay Area

והשני שהחלטנו הוא מפרץ סאן פרנסיסקו

where Gavin Newsom created a beautiful policy across all the mayors.

איפה שגאוין ניוסום יצר מדיניות אצל כל ראשי הערים שלו.

He decided that he's going to take over

הוא החליט לקחת לידיו

the state, unofficially, and then officially,

את המדינה באופן לא פורמלי ואז פורמלי

and then created this beautiful Region One policy.

ואז יצר מדיניות יפה לכל האזור

In the San Francisco Bay Area not only do you have

במפרץ סאן פרנסיסקו לא רק שיש לך

the highest concentration of Priuses,

את ריכוז הגדול ביותר של רכבי פריוס,

but you also have the perfect range extender.

יש לך גם את המרכיב של תוספת המרחק

It's called the other car.

שנקרא הרכב הנוסף.

As we stared scaling it up

כאשר התחלנו להגדיל זאת

we looked at what is the problem to come up to the U.S.?

בדקנו מה הן הבעיות להגיע לארה"ב?

Why is this a big issue?

למה יש בעיה גדולה בנושא?

And the most fascinating thing we've learned is that,

והדבר הכי מעניין שלמדנו

when you have small problems on the individual level,

כאשר יש בעיות קטנות לאדם היחיד,

like the price of gasoline to drive every morning.

כמו העלות של דלק להגיע לעבודה בבוקר.

You don't notice it, but when the aggregate comes up

לא שמים לב, אבל זה מצטבר למשהו גדול

you're dead. Alright?

אתה מת. בסדר?

So the price of oil, much like

אז מחיר הנפט, ממש כמו

lots of other curves that we've seen,

הרבה עקומות שראינו

goes along a depletion curve.

יש עליה תלולה

The foundation of this curve is that we keep losing the wells that are close to the ground.

היסוד של העקומה שאנו מפסידים את הבארות שקרובות לקרקע.

And we keep getting wells that are farther away from the ground.

ואנו משתמשים בבארות שמתרחקות כל הזמן מהקרקע.

It becomes more and more and more expensive to dig them out.

זה גורם לכך שהעלות גדלה יותר ויותר בהוצאת הנפט.

You think, well it's been up, it's been down,

אתם חושבים, טוב זה עלה, זה ירד,

its been up, it's going to keep on going up and down.

זה עלה, זה יעלה וירד כל הזמן.

Here is the problem:

כאן מצוייה הבעיה:

at 147 dollars a barrel, which we were in six months ago,

ב-147 דולר לחבית, שהיינו לפני שישה חודשים,

the U.S. spent a ton of money to get oil.

ארה"ב בזבזה המון כסף לקניית נפט.

Then we lost our economy and we went back down to 47 --

ואז הפסדנו את הכלכלה, וירדנו חזרה ל-47 דולר לחבית.

sometimes it's 40, sometimes it's 50.

לפעמים זה 40 לפעמים 50

Now we're running a stimulus package.

עכשיו יש לנו חבילת תמריצים.

It's called the trillion-dollar stimulus package.

והיא קרויה "חבילת הטריליון הדולר של תמריצים".

We're going to revive the economy. Hopefully it happens between now and 2015,

אנחנו הולכים לסובב את הכלכלה. בתקווה שזה יקרה עד שנת 2015

somewhere in that space.

מתישהו ברווח הזה

What happens when the economy recovers?

מה קורה כאשר הכלכלה מתאוששת?

By 2015 we would have had at least 250 million new cars

עד 2015 צפוי שיהיה לנו 250 מיליון מכוניות חדשות

even at the pace we're going at right now.

אפילו במחיר שיש לנו כרגע.

That's another 30 percent demand on oil.

זה תוספת של 30 אחוז דרישה לדלק.

That is another 25 million barrels a day.

זה עוד 25 מיליון חביות ליום

That's all the U.S. usage today.

זה כל הצריכה של ארה"ב היום.

In other words at some point when we've recovered we go up to the peak.

במילים אחרות, בנקודה בה נחיה ונאושש את הכלכלה.

And then we do the OPEC stimulus package

ואז נפעיל את חבילת התמריצים של OPEC (איגוד המדינות מייצאות הנפט)

also known as 200 dollars a barrel.

שגם נקראת "200 דולר לחבית".

We take our money and we give it away.

אנחנו מוציאים את הכסף שלנו ונותנים אותו.

You know what happens at that point?

אתם יודעים מה קורה באותה נקודה?

We go back down. It's going to go up and down.

אנחנו יורדים למטה. זה הולך לעלות ולרדת

And the downs are going to be much longer

והירידות הולכות להיות יותר ארוכות

and the ups are going to be much shorter.

והעליות הולכות להיות קצרות

And that's the difference between problems that are additive,

וזה ההבדל שבין בעיות מתווספות,

like CO2, which we go slowly up and then we tip,

כמו CO2, שעולות לאט לאט ואז עולות מאוד מהר,

and problems that are depletive,

ובעיות שהם מצויות

in which we lose what we have,

מה שגורם לכך שנפסיד מה שיש לנו,

which oscillate, and they oscillate until

מה שמתנודד ומתנודד עד

we lose everything we've got.

שנפסיד את כל מה שיש לנו.

Now we actually looked at what the answer would be.

אז הסתכלנו מה יכולה להיות התשובה

Right? Remember in the campaign: one million

נכון? זוכרים בקמפיין, מיליון

hybrid cars by 2015.

מכוניות היברידיות עד 2015.

That is 0.5 percent of the U.S. oil consumption.

זה 0.5 אחוז מתצרוכת ארה"ב לנפט

That is oh point oh well percent of the rest of the world.

זה אפס נקודה אפס אחוז מתצרוכת הנפט העולמית.

That won't do much difference.

זה לא יעשה את השינוי.

We looked at an MIT study:

הסתכלנו על מחקר של MIT

ten million electric cars on the global roads.

10 מיליון רכבים חשמליים בכבישי העולם.

Ten million out of 500 million we will add between now and then.

10 מיליון מ500 מיליון שיתווספו מעכשיו עד אז.

That is the most pessimistic number you can have.

זה הכי פסימי שיכול להיות.

It's also the most optimistic number

וגם מצד שני המספר הכי אופטימי

because it means we will scale this industry

בגלל שזה אומר שנגדיל את תעשיית הרכב החשמלי

from 100 thousand cars is 2011,

מ100 אלף בשנת 2011

to 10 million cars by 2016 --

ל10 מיליון בשנת 2016

100 x growth in less than five years.

גדילה של פי 100 ב5 שנים

You have to remember that the world today is bringing in so many cars.

אתם צריכים לזכור שהעולם היום מוציא כל כך הרבה רכבים.

We have 10 million cars by region.

יש לנו 10 מיליון רכבים נוספים לכל אזור

That's an enormous amount of cars.

זה מספר גדול של רכבים

China is adding those cars --

סין מוסיפה את הרכבים הללו

India, Russia, Brazil.

הודו, רוסיה, ברזיל.

We have all these regions.

יש לנו את כל האזורים הללו.

Europe has solved it. They just put a tax on gasoline.

אירופה תפתור זאת במהרה. הם שמים מיסים על דלק.

They'll be the first in line to get off

הם יהיו הראשונים בתור לרדת בתצרוכת הדלק.

because their prices are high.

בגלל שהמחירים שלהם גבוהים

China solves it by an edict. At some point they'll just declare

סין תפתור זאת על פי פקודה. בשלב כלשהו הם יחליטו

that no gasoline car will come into a city, and that will be it.

שאף מכונית של דלק לא תכנס לעיר. וזהו.

The Indians don't even understand why we think of it as a problem

ההודים לא מבינים למה אנו רואים זאת כבעיה

because most people in India fill two or three gallons every time.

רוב האנשים בהודו ממלאים 2-3 גלונים כל פעם

For them to get a battery that goes 120 miles

בשבילם בטרייה שמגיע ל190 ק"מ

is an extension on range, not a reduction in range.

זה תוספת מרחק, לא הורדה של המרחק שהרכב יכול לנוע

We're the only ones who don't have the price set right.

אנחנו היחידים שאין להם את המחיר הנכון

We don't have the industry set right.

התעשיה לא מסודרת נכון

We don't have any incentive to go and resolve it

אין לנו תמריצים לפתור זאת

across the U.S.

בכל ארה"ב

Now where is the car industry on that?

איפה תעשיית הרכב בנושא?

Very interesting. The car industry has been focused just on themselves.

מאוד מעניין, תעשיית הרכב התרכזה רק בעצמה.

They basically looked at it and said, "Car 1.0

הם הסתכלו על זה ואמרו "הרכב 1.0

we'll solve everything within the car itself."

יפתור את כל הבעיות בתוך הרכב עצמו".

No infrastructure, no problem.

ללא תשתית, ללא בעיה

We forgot about the entire chain around us.

שכחנו ממה שיש מסביב לרכב.

All this stuff that happens around.

כל הדברים הללו שקוראים מסביבינו

We are looking at the emergence of a car 2.0 --

אנו מסתכלים על עלייתו של רכב 2.0

a whole new market, a whole new business model.

שוק חדש, מודל עסק חדש.

The business model in which the money that is actually coming in,

מודל העסק הוא שהכסף מגיע מבפנים,

to drive the car --

להניע את הרכב

the minutes, the miles if you want,

הדקות, הקילומטרים אפשר להגיד

that you are all familiar with --

שאתם מכירים,

subsidize the price of the car,

מממנים את מחיר הרכב,

just like cellphones. You'll pay for the miles.

בדיוק כמו מכשירים סלולרים. אתם משלמים על פי הקילומטרים.

And some of it will go back to the car maker.

חלק מהסבסוד יגיע ליצרניות הרכב.

Some of it will go back to your own pocket.

חלק יגיע לכיס שלנו.

But our cars are actually going to be cheaper than gasoline cars.

הרכבים שלנו הולכים להיות זולים יותר מרכבים המונעים על ידי דלק.

You're looking at a world where cars are matched with windmills.

אתם מסתכלים על עולם שרכבים נעים על טחנות רוח

In Denmark, we will drive all the cars in Denmark

בדנמרק, נסיע את כל הרכבים

from windmills, not from oil.

על טחנות רוח ולא באמצעות דלק.

In Israel, we've asked to put a solar farm

בישראל, ביקשנו לשים חווה סולרית

in the south of Israel.

בדרום ישראל

And people said, "Oh that's a very very large space that you're asking for."

ואנשים אמרו, "או, אתם מבקשים שטח מאוד גדול"

And we said, "What if we had proven that in the same space

ואנו אמרנו, "ומה אם נוכיח שבאותו מקום

we found oil for the country for the next hundred years?"

נמצא נפט למדינה למאה השנים הקרובות?"

And they said, "We tried. There isn't any."

והם אמרו, "ניסינו, אין."

We said, "No no, but what if we prove it?"

ואמרנו, "לא לא, אבל אם נוכיח זאת?"

And they said, "Well you can dig." And we decided to dig up,

והם אמרו, " טוב אתם יכולים לחפור." אז החלטנו ל"חפור" למעלה

instead of digging down.

במקום למטה

These are perfect matches to one another.

אלו דוגמאות מצויינות שמשלימות אחת את השניה

Now all you need is about 10 percent

עכשיו כל מה שצריך זה 10 אחוז

of the electricity generated.

של תצרוכת החשמל.

Think of it as a project that spans over about 10 years.

תחשבו על כך כפרויקט ל10 השנים הקרובות

That's one percent a year.

זה אחוז אחד לשנה

Now when we're looking at solving big problems,

עכשיו כאשר אנו מסתכלים על איך לפתור בעיות גדולות,

we need to start thinking in two numbers.

אנחנו צריכים לחשוב בשני מספרים

And those are not 20 percent by 2020.

והמספרים הם לא 20 אחוז ב2020

The two numbers are zero -- as in zero footprint or zero oil --

שני המספרים הם 0, כמו אפס תביעת רגל או אפס נפט

and scale it infinity.

ולהגדיל לאין סוף

And when we go to COP15 at the end of this year

וכאשר נגיע ל-COP15 (כנס האו"ם להתחממות גלובאלית) בסוף השנה

we can't stop thinking of padding CO2.

אנו לא מפסיקים לחשוב על צמצום פליטת CO2.

We have to start thinking about giving kickers to countries

אנחנו צריכים לחשוב לתת תמריצים למדינות

that are willing to go to this kind of scale.

אשר מוכנות לפעול בקנה מידה כזה.

One car emits four tons.

כל רכב פולט 4 טון CO2.

And actually 700 and change million cars today

ומעל 700 מיליון רכבים היום

emit 2.8 billion tons of CO2.

מפיקים 2.8 מיליארד טון CO2

That's, in the additive, about 25 percent of our problem.

זה בנוסף ל25 אחוז של הבעיה שלנו.

Cars and trucks add up to about 25 percent of the world's CO2 emissions.

רכבים ומשאיות מגיעים ל25 אחוז מהשפעת הCO2 בעולם

We have to come and attack this problem

אנחנו צריכים לבוא ולתקוף את הבעיה

with a focus, with an effort that actually says,

עם פוקוס, עם מאמץ שבאמת אומר,

we're going to go to zero before the world ends.

אנחנו נגיע לאפס לפני שהעולם יגמר

I actually shared that with some legislators here in the U.S.

אני באמת משתתף בנושא חקיקה כאן בארה"ב

I shared it with a gentleman called Bobby Kennedy Jr., who is one of my idols.

אני חלקתי זאת עם ג'נטלמן בשם בוב קנדי ג'וניור, שהוא אחד מהאנשים שאני הכי מעריץ.

I told him one of the reasons that

אמרתי לו שאחד הסיבות

his uncle was remembered

שזכרו את הדוד שלו

is because he said we're going to send a man to the moon,

היא בגלל שאמר שאנחנו הולכים לשלוח אדם לירח

and we'll do it by the end of the decade.

ונעשה זאת עד סוף המאה

We didn't say we're going to send a man 20 percent to the moon.

לא אמרנו שנשלח אדם לירח ויש סיכוי של 20 אחוז שהוא יגיע.

And there will be about a 20 percent chance we'll recover him.

ויהיה גם בערך 20 אחוז שהוא יחזור.

(Laughter)

(צחוק)

He actually shared with me another story, which is from about 200 years ago.

הוא למעשה שיתף אותי בעוד סיפור, שהיה מלפני 200 שנה.

200 years ago, in Parliament, in Great Britain,

לפני 200 שנה, בפרלמנט הבריטי,

there was a long argument

היה ויכוח ארוך

over economy versus morality.

על נושא הכלכלה כנגד המוסריות.

25 percent -- just like 25 percent emissions today comes from cars --

25 אחוז, בדיוק כמו 25 אחוז פליטת הגז מרכבים היום.

25 percent of their energy

25 אחוז מהאנרגיה

for the entire industrial world in the U.K.

לכל עולם התעשיה באנגליה

came from a source of energy that was immoral:

הגיע ממקור של אנרגייה לא מוסרית:

human slaves.

עבדים

And there was an argument. Should we stop using slaves?

והיה ויכוח. האם להפסיק את השימוש בעבדים?

And what would it do to our economy?

ומה זה יגרום לכלכלה?

And people said, "Well we need to take time to do it.

ואנשים אמרו:" טוב אנחנו צריכים זמן לעשות זאת.

Let's not do it immediately. Maybe we free the kids

בואו לא נעשה זאת מיד. אולי נשחרר את הילדים

and keep the slaves.

ונשאיר את העבדים

And after a month of arguments they decided to stop slavery,

ואחרי חודש של ויכוחים הם החליטו להפסיק את העבדות.

and the industrial revolution started within less than one year.

והמהפכה התעשייתית החלה לאחר פחות משנה.

And the U.K. had 100 years of economic growth.

ולאנגליה נוצרו 100 שנים של כלכלה בצמיחה.

We have to make the right moral decision.

אנחנו צריכים להגיע להחלטה המוסרית.

We have to make it immediately.

ואנו צריכים לעשות זאת מייד.

We need to have presidential leadership

אנו חייבים לעשות זאת בקדנציה הממשלתית שיש היום

just like we had in Israel that said we will end oil.

בדיוק כמו בישראל שאמרה שנסיים עם הנפט.

And we need to do it not within 20 years or 50 years,

ואנחנו צריכים לעשות זאת לא ב20 או 50 השנים הקרובות

but within this presidential term

אלא בתנאים של הקדנציה העכשיות

because if we don't, we will lose our economy,

כי אם לא, נפסיד את הכלכלה,

right after we'd lost our morality.

בדיוק אחרי שנפסיד את המוסר שלנו.

Thank you all very much.

תודה רבה לכולכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)