Eddie Obeng: Smart failure for a fast-changing world

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: benyamin zinshtein

Over the past six months, I've spent my time

ב-6 החודשים האחרונים ביליתי

traveling. I think I've done 60,000 miles,

בטיולים. נדמה לי שעברתי 96,000 קילומטר,

but without leaving my desk.

מבלי לקום משולחן הכתיבה.

And the reason I can do that is because I'm actually two people.

והסיבה שאני מסוגל לכך היא שאני בעצם 2 אנשים.

I look like one person but I'm two people. I'm Eddie who is here,

אני נראה כמו אחד, אך אני שניים. אני אדי שעומד כאן,

and at the same time, my alter ego is a big green boxy

ובו-זמנית האני החלופי הוא קופסה ירוקה גדולה,

avatar nicknamed Cyber Frank.

האווטאר שלי, שכינויו "סייבר פרנק".

So that's what I spend my time doing. I'd like to start,

ככה אני מעביר את הזמן. הייתי רוצה להתחיל,

if it's possible, with a test, because I do business stuff,

אם אפשר, במבחן, כי אני מתעסק בעסקים,

so it's important that we focus on outcomes.

ולכן חשוב שנתמקד בתוצאות.

And then I struggled, because I was thinking to myself,

השקעתי מאמץ, כי חשבתי לעצמי

"What should I talk? What should I do? It's a TED audience.

"מה עלי לומר? מה עלי לעשות? זה קהל של TED.

It's got to be stretching. How am I going to make — ?"

זה חייב להיות קשה. איך אצליח לעשות --?"

So I just hope I've got the level of difficulty right.

אז אני מקווה שמצאתי את רמת הקושי הנכונה.

So let's just walk our way through this.

הבה ונעבור על זה.

Please could you work this through with me? You can shout out the answer if you like.

תוכלו בבקשה לפתור את זה יחד איתי? תצעקו את התשובה אם תרצו.

The question is, which of these horizontal lines is longer?

השאלה היא, איזה מהקווים האופקיים האלה ארוך יותר?

The answer is?

והתשובה היא?

Audience: The same.Eddie Obeng: The same.

הקהל: אותו דבר. אדי אובנג: אותו דבר.

No, they're not the same. (Laughter)

לא, הם אינם זהים. [צחוק]

They're not the same. The top one is 10 percent longer than the bottom one.

הם לא זהים. העליון ארוך ב-10% מהתחתון.

So why did you tell me they were the same? Do you remember when we were kids at school,

אז מדוע אמרתם שהם זהים? אתם זוכרים, כשהייתם בביה"ס,

about that big, they played the same trick on us?

והמבוגרים הראו לנו את הטריק הזה?

It was to teach us parallax. Do you remember?

זה היה כדי ללמד אותנו מה זה "היסט". זוכרים?

And you got, you said, "It's the same!" And you got it wrong.

ואתם אמרתם, "הם זהים!" וטעיתם.

You remember? And you learned the answer, and you've carried this answer in your head for 10, 20, 30, 40 years:

זוכרים? ואז למדתם את התשובה וזכרתם אותה במשך 10, 20, 30, 40 שנה:

The answer is the same. The answer is the same. So when you're asked what the lengths are,

היא נותרה אותה התשובה. אז כשאתם נשאלים מהם האורכים,

you say they're the same, but they're not the same, because I've changed it.

אתם אומרים שהם זהים, אבל הם לא, כי שיניתי משהו.

And this is what I'm trying to explain has happened to us in the 21st century.

ואני מנסה להסביר מזה זמן-מה שזה מה קרה לנו במאה ה-21.

Somebody or something has changed the rules

מישהו או משהו שינו את החוקים

about how our world works.

של אופן פעולת עולמנו.

When I'm joking, I try and explain it happened at midnight,

כשאני מתלוצץ, אני מסביר שזה קרה בחצות הלילה,

you see, while we were asleep, but it was midnight 15 years ago. Okay?

זה היה בזמן שישנו, אבל מדובר בחצות לפני 15 שנה, כן?

You didn't notice it? But basically, what they do is,

לא שמתם לב? עקרונית, מה שהם עושים,

they switched all the rules round, so that the way to

הוא להפוך את כל החוקים, וזו הדרך

successfully run a business, an organization, or even a country,

לנהל בהצלחה עסק, ארגון או אפילו מדינה.

has been deleted, flipped, and it's a completely new

הכל נמחק, עוקם, וכעת הכל חדש -

— you think I'm joking, don't you — there's a completely new set of rules in operation. (Laughter)

- אתם חושבים שאני מתלוצץ? - פועלת כעת מערכת חוקים חדשה. [צחוק]

Did you notice that? I mean, you missed this one.

שמתם לב? טעיתם בחידה הזו.

You probably — No, you didn't. Okay. (Laughter)

אולי אתם -- לא, לא הצלחתם. [צחוק]

My simple idea is that what's happened is,

הרעיון הפשוט שלי הוא שמה שקרה הוא,

the real 21st century around us isn't so obvious to us,

שהמאה ה-21 האמיתית שסביבנו אינה כה ברורה לנו,

so instead we spend our time responding rationally

ולכן אנו מבזבזים את זמננו על תגובות רציונליות

to a world which we understand and recognize,

לעולם שאותו אנו מבינים ומכירים,

but which no longer exists.

אך כבר איננו קיים.

You don't believe me, do you? Okay. (Applause)

אינכם מאמינים לי? בסדר. [מחיאות כפיים]

So let me take you on a little journey of many of the things I don't understand.

הבה ואקח אתכם למסע בין רבים מהדברים שאינני מבין.

If you search Amazon for the word "creativity,"

אם תחפשו ב"אמזון" את המילה "יצירתיות",

you'll discover something like 90,000 books.

תגלו בערך 90,000 ספרים.

If you go on Google and you look for "innovation + creativity,"

אם תלכו ל"גוגל" ותחפשו "חדשנות + יצירתיות",

you get 30 million hits. If you add the word "consultants," it doubles to 60 million. (Laughter)

תקבלו 30 מיליון תוצאות. אם תוסיפו "יועצים" זה יוכפל ל-60 מיליון. [צחוק]

Are you with me? And yet, statistically, what you discover

אתם איתי? ובכל זאת, מבחינה סטטיסטית תגלו

is that about one in 100,000 ideas is found making money

שבערך 1 מכל 100,000 רעיונות מתגלה כרווחי

or delivering benefits two years after its inception.

או שמכניס כסף שנתיים אחרי שהגו אותו.

It makes no sense. Companies make their expensive executives

זה לא הגיוני. החברות מטילות על המנהלים היקרים שלהם

spend ages carefully preparing forecasts and budgets

להקדיש יובלות כדי להכין תחזיות ותקציבים

which are obsolete or need changing before they can be published.

שמתיישנים או טעונים שינוי עוד לפני פרסומם.

How is that possible? If you look at the visions we have,

איך זה ייתכן? אם תבדקו מה סוגי החזון שלנו,

the visions of how we're going to change the world,

החזון של איך נשנה את העולם,

the key thing is implementation. We have the vision.

המפתח הוא היישום. יש לנו חזון,

We've got to make it happen.

ואנו צריכים להגשים אותו.

We've spent decades professionalizing implementation.

הקדשנו עשרות שנים להתמקצעות ביישום.

People are supposed to be good at making stuff happen.

אנשים אמורים להיות טובים בהוצאת דברים אל הפועל.

However, if I use as an example a family of five

אבל אם אקח לדוגמה משפחה בת 5 נפשות

going on holiday, if you can imagine this,

שיוצאת לחופשה, אם תוכלו לדמיין דבר כזה,

all the way from London all the way across to Hong Kong,

מלונדון ועד הונג-קונג,

what I want you to think about is their budget is only 3,000 pounds of expenses.

ברצוני שתיקחו בחשבון שתקציב הבזבוזים שלהם הוא 3,000 ליש"ט בלבד,

What actually happens is, if I compare this to the average

אז אם אני משווה זאת למיזם אמיתי ממוצע,

real project, average real successful project,

המיזם האמיתי המצליח הממוצע,

the family actually end up in Makassar, South Sulawesi,

המשפחה תמצא את עצמה במאקאסאר שבדרום סולאוואסי

at a cost of 4,000 pounds,

בעלות של 4,000 ליש"ט,

whilst leaving two of the children behind. (Laughter)

ובנוסף, השאירה מאחור 2 ילדים. [צחוק]

What I'm trying to explain to you is, there are things which don't make sense to us.

אני מנסה להסביר לכם שיש לדברים שאינם הגיוניים בעינינו.

It gets even worse than that. Let me just walk you through this one.

זה הולך ונעשה גרוע יותר. הבה ואסביר לכם את הדבר הבא.

This is a quote, and I'll just pick words out of it.

זאת ציטטה, ואני פשוט אוציא ממנה מלים.

It says -- I'll put on the voice -- "In summary, your Majesty,

כתוב בה -- אגביר את קולי -- "בקיצור, הוד מעלתך,

the failure to foresee the timing, extent and severity

הכשלון לחזות את התזמון, ההיקף והחומרה

of the crisis was due to the lack of creativity

של המשבר נבע בהעדר היצירתיות

and the number of bright minds," or something like that.

וממספר המוחות החושבים," או משהו כזה.

This was a group of eminent economists apologizing to the Queen of England

זאת היתה קבוצת כלכלנים בכירים שמתנצלת לפני מלכת אנגליה

when she asked the question,

ששאלה,

"Why did no one tell us that the crisis was coming?" (Laughter)

"מדוע לא אמרו לי שהמשבר מתקרב?" [צחוק]

I'll never get my knighthood. I'll never get my knighthood. (Laughter)

לעולם לא אזכה לתואר אבירות! לעולם לא אזכה לתואר אבירות! [צחוק]

That's not the important point. The thing you have to remember is,

לא זו הנקודה החשובה. הדבר שעליכם לזכור הוא,

these are eminent economists, some of the smartest people

שאלה כלכלנים בכירים, מהאנשים החכמים ביותר

on the planet. Do you see the challenge? (Laughter)

עלי-אדמות. אתם מבינים את האתגר? [צחוק]

It's scary. My friend and mentor, Tim Brown of IDEO,

זה מפחיד. ידידי ומורי הרוחני, טים בראון מ"אידאו",

he explains that design must get big, and he's right.

מסביר שהתכנון צריך לגדול, והוא צודק.

He wisely explains this to us. He says design thinking

הוא מסביר לנו זאת בחוכמה. הוא אומר שחשיבה תכנונית

must tackle big systems for the challenges we have.

צריכה להתמודד על מערכות גדולות לנוכח האתגרים שמולנו.

He's absolutely right.

הוא צודק לגמרי.

And then I ask myself, "Why was it ever small?"

ואני שואל את עצמי, "מדוע בכלל הוא היה קטן?"

Isn't it weird? You know, if collaboration is so cool,

מוזר, לא? אם שיתוף-פעולה הוא דבר כזה מגניב,

is cross-functional working is so amazing,

אם עבודה תיפקודית צולבת היא כה מדהימה,

why did we build these huge hierarchies? What's going on?

למה בנינו את ההיררכיות הענקיות האלה? מה קורה פה?

You see, I think what's happened, perhaps, is that

לדעתי, מה שאולי קרה,

we've not noticed that change I described earlier.

הוא שלא ראינו את השינוי שתיארתי בהתחלה.

What we do know is that the world has accelerated.

ידוע לנו שהעולם הולך ונעשה מהיר יותר.

Cyberspace moves everything at the speed of light.

המרחב הוירטואלי מניע את הכל במהירות האור.

Technology accelerates things exponentially.

הטכנולוגיה מאיצה דברים בטור הנדסי.

So if this is now, and that's the past,

אז אם זה עכשיו, וזה העבר,

and we start thinking about change, you know,

ואנו מתחילים לחשוב על השינוי,

all governments are seeking change, you're here seeking change,

כל הממשלות שואפות לשינוי, גם אתם שואפים לשינוי,

everybody's after change, it's really cool. (Laughter)

כולם רוצים שינוי. זה נורא מגניב. [צחוק]

So what happens is, we get this wonderful whooshing acceleration and change.

אז יש לנו האצה ושינוי נפלאים שטסים ועוברים על פנינו.

The speed is accelerating. That's not the only thing.

במהירות גוברת. ולא רק זה,

At the same time, as we've done that, we've done something really weird.

במקביל, אנחנו עשינו משהו ממש מוזר.

We've doubled the population in 40 years,

הכפלנו תוך 40 שנה את האוכלוסיה,

put half of them in cities, then connected them all up so they can interact.

שמנו חצי מהם בערים וקישרנו ביניהם כדי שיוכלו לשמור על יחסי-גומלין.

The density of the interaction of human beings is amazing.

דחיסות יחסי הגומלין של בני האדם היא מדהימה.

There are charts which show all these movements of information. That density of information is amazing.

יש תרשימים של כל תנועת המידע הזו. דחיסות המידע היא מדהימה.

And then we've done a third thing.

ועשינו גם דבר שלישי.

you know, for those of you who have as an office

אלה מכם שעובדים במשרד -

a little desk underneath the stairs, and you say, well this is my little desk under the stairs,

- שולחן קטן מתחת לגרם המדרגות - ואומרים, זה שולחני הקטון שמתחת למדרגות,

no! You are sitting at the headquarters of a global corporation if you're connected to the Internet.

לא! אתם יושבים במטה של תאגיד עולמי אם אתם מחוברים לאינטרנט.

What's happened is, we've changed the scale.

מה שקרה הוא ששינינו את קנה המידה.

Size and scale are no longer the same.

הגודל וקנה המידה כבר אינם זהים.

And then add to that, every time you tweet,

תוסיפו לכך שבכל פעם שאתם מצייצים,

over a third of your followers follow from a country

מעל שליש המגיבים הם מארץ

which is not your own.

שונה מארצכם.

Global is the new scale. We know that.

הגלובלי הוא קנה המידה החדש. אנו יודעים זאת.

And so people say things like, "The world is now a turbulent place." Have you heard them saying things like that?

אז אומרים: "העולם כעת סוער." שמעתם שאנשים מדברים כך?

And they use it as a metaphor. Have you come across this?

והם אומרים זאת כדימוי. כבר נתקלתם בזה?

And they think it's a metaphor, but this is not a metaphor.

הם חושבים שזה דימוי. אך זה איננו דימוי.

It's reality. As a young engineering student, I remember

זו המציאות. כסטודנט צעיר להנדסה אני זוכר

going to a demonstration where they basically,

שהייתי בהדגמה שבה

the demonstrator did something quite intriguing.

המדגים עשה משהו די מסקרן.

What he did was, he got a transparent pipe — have you seen this demonstration before? —

היה לו צינור שקוף -- ראיתם כבר את ההדגמה הזו? --

he attached it to a tap. So effectively what you had was,

הוא חיבר אותו לברז, ולמעשה מה שמקבלים הוא

you had a situation where — I'll try and draw the tap

מצב שבו -- אנסה לצייר את הברז

and the pipe, actually I'll skip the tap. The taps are hard.

ואת הצינור. בעצם אוותר על הברז. קשה לצייר ברזים.

Okay? So I'll write the word "tap." Is that okay? It's a tap. (Laughter)

בסדר? אכתוב את המילה "ברז". בסדר? זה הברז. [צחוק]

Okay, so he attaches it to a transparent pipe, and he turns the water on.

הוא חיבר אותו לצינור שקוף, פתח את המים,

And he says, do you notice anything? And the water is whooshing down this pipe.

ושאל, "אתם שמים לב למשהו מיוחד? והמים זורמים בצינור.

I mean, this is not exciting stuff. Are you with me?

לא משהו מרגש. אתם איתי?

So the water goes up. He turns it back down. Great.

המים זורמים. הוא סוגר אותם. יופי.

And he says, "Anything you notice?" No. Then he sticks a needle into the pipe,

ואז הוא שואל, "שמתם לב למשהו?" לא. ואז הוא תוקע מחט בצינור,

and he connects this to a container, and he fills

מחבר אותה למיכל וממלא

the container up with green ink. You with me?

את המיכל בדיו ירוקה. אתם איתי?

So guess what happens? A thin green line comes out

מה לדעתכם קרה? יצא קו ירוק

as it flows down the pipe. It's not that interesting.

וזרם בצינור. לא ממש מעניין.

And then he turns the water up a bit, so it starts coming back in. And nothing changes.

הוא מגביר את הזרם, המים חוזרים, וכלום לא משתנה.

So he's changing the flow of the water, but it's just a boring green line.

הוא משנה את עוצמת הזרימה, אבל זה סתם קו ירוק משעמם.

He adds some more. He adds some more. And then something weird happens.

הור מגביר עוד ועוד את הזרם. ואז קורה משהו משונה.

There's this little flicker, and then as he turns it ever so slightly more,

יש הבהוב קצר, והוא מגביר עוד קצת את הזרם,

the whole of that green line disappears, and instead

וכל הקו הירוק נעלם, במקומו

there are these little sort of inky dust devils close to the needle.

מופיעות מעין סופות אבק ירוקות ליד הסיכה.

They're called eddies. Not me. And they're violently dispersing the ink

מכנים אותן "אדי" (מערבולת). זה לא אני. הן מפזרות בכוח את הדיו

so that it actually gets diluted out, and the color's gone.

והיא למעשה מידללת, והצבע נעלם.

What's happened in this world of pipe

מה שקרה בעולם של הצינור

is somebody has flipped it. They've changed the rules from laminar to turbulent.

הוא שמישהו שינה אותו. הוא השתנה מעולם מרובד לסוער.

All the rules are gone. In that environment, instantly,

כל החוקים נעלמו. בסביבה הזו, בבת-אחת,

all the possibilities which turbulence brings are available,

כל האפשרויות שמצב הסערה מביא נעשו זמינות,

and it's not the same as laminar.

והוא כבר לא כמו העולם המרובד.

And if we didn't have that green ink, you'd never notice.

ואילו לא היתה שם דיו ירוקה זה לא היה נראה לעין.

And I think this is our challenge, because somebody

ולדעתי זה האתגר שלנו, כי מישהו

has actually increased — and it's probably you guys with all your tech and stuff —

באמת הגביר -- ואלה ודאי אתם עם כל הטכנולוגיות שלכם --

the speed, the scale and the density of interaction.

את המהירות, את קנה המידה ואת דחיסות יחסי הגומלין.

Now how do we cope and deal with that?

ואיך מתמודדים עם זה?

Well, we could just call it turbulence, or we could try and learn.

אפשר סתם לקרוא לזה בלגן, או שאפשר לנסות ללמוד.

Yes, learn, but I know you guys grew up in the days when

כן, ללמוד. אבל אני יודע שאתם גדלתם בתקופה

there were actually these things called correct answers,

שבה היה משהו שנקרא "התשובות הנכונות",

because of the answer you gave me to the horizontal line puzzle,

לפי התשובה שלכם לחידת הקווים האופקיים,

and you believe it will last forever.

ואתם מאמינים שזה יימשך כך לנצח.

So I'll put a little line up here which represents learning,

אצייר כאן קו קטן שמייצג את הלמידה,

and that's how we used to do it. We could see things,

ככה עשינו זאת פעם. יכולנו לראות דברים,

understand them, take the time to put them into practice.

להבין אותם, לקחת את הזמן כדי ליישם אותם.

Out here is the world. Now, what's happened to our pace

וכאן העולם. ומה קרה לקצב הלמידה שלנו

of learning as the world has accelerated? Well, if you work

ככל שהעולם האיץ? אם אתם עובדים

for a corporation, you'll discover it's quite difficult to work

עבור תאגיד, תגלו שדי קשה לעבוד

on stuff which your boss doesn't approve of, isn't in the strategy,

בסגל שלא מקובל על הבוס, שאיננו חלק מהאיסטרטגיה,

and anyway, you've got to go through your monthly meetings.

ובכל זאת אתם צריכים להגיע לישיבות החודשיות.

If you work in an institution, one day you will get them to make that decision.

אם אתם עובדים באיזה מוסד, יום אחד תצליחו לגרום להם להחליט כך.

And if you work in a market where people believe in cycles,

ואם אתם עובדים בשוק שבו אנשים מאמינים במחזורים,

it's even funnier, because you have to wait all the way

זה עוד יותר משונה, כי עליכם להמתין

for the cycle to fail before you go, "There's something wrong." You with me?

עד שהמחזור ייכשל לפני שתוכלו לומר, "משהו לא בסדר." אתם איתי?

So it's likely that the line, in terms of learning, is pretty flat.

אז סביר שהקו, מבחינת הלמידה, הוא שטוח למדי.

You with me? This point over here, the point at which

אתם איתי? הנקודה כאן, הנקודה שבה

the lines cross over, the pace of change

הקווים מצטלבים, קצב השינוי

overtakes the pace of learning,

עולה על קצב הלמידה,

and for me, that is what I was describing

ובעיני זה מה שתיארתי

when I was telling you about midnight.

כשדיברתי על חצות הלילה.

So what does it do to us? Well, it completely transforms what we have to do,

אז מה זה מעולל לנו? זה משנה לגמרי את מה שעלינו לעשות,

many mistakes we make. We solve last year's problems

אנו טועים הרבה. אנו פותרים את בעיות השנה שעברה

without thinking about the future. If you try and think about it,

מבלי לחשוב על העתיד. אם תחשבו על זה,

the things you're solving now, what problems are they going to bring in the future?

הדברים שאתם פותרים היום, מה הבעיות שהם יגרמו בעתיד?

If you haven't understood the world you're living in,

אם לא הבנתם את העולם בו אתם חיים,

it's almost impossible to be absolutely certain that what you're going to deliver fits.

כמעט בלתי-אפשרי להיות בטוח לגמרי שהפתרונות שלכם יתאימו.

I'll give you an example, a quick one. Creativity and ideas,

אתן לכם דוגמה מהירה. יצירתיות ורעיונות,

I mentioned that earlier. All the CEOs around me, my clients, they want innovation,

הזכרתי אותם קודם. כל המנכ"לים מסביבי, לקוחותי, רוצים חדשנות,

so they seek innovation. They say to people, "Take risks and be creative!"

ושואפים לחדשנות. הם אומרים לאנשים, "קח סיכון! תהיה יצירתי!"

But unfortunately the words get transformed as they travel through the air.

המצער הוא שהמלים משתנות בדרך כשהן עוד באוויר.

Entering their ears, what they hear is, "Do crazy things and then I'll fire you." Why? (Laughter) Because —

כשהן מגיעות לאוזן הן נשמעות כך: "אם תעשה דברים משוגעים, תפוטר." מדוע? [צחוק]

Why? Because in the old world, okay, in the old world,

מדוע? כי בעולם הישן. בעולם הישן,

over here, getting stuff wrong was unacceptable.

כאן, לשגות לא היה מקובל.

If you got something wrong, you'd failed. How should you be treated?

אם שגיתם, פוטרתם. לאיזה יחס ציפיתם?

Well, harshly, because you could have asked somebody who had experience.

יחס נוקשה, כי היה עליכם לשאול מישהו בעל נסיון.

So we learned the answer and we carried this in our heads for 20, 30 years, are you with me?

אז למדנו את התשובה וזכרנו אותה במשך 20, 30 שנה. אתם איתי?

The answer is, don't do things which are different.

התשובה היא, לא לעשות דברים שונים.

And then suddenly we tell them to and it doesn't work.

ולפתע זה מה שאנו אומרים להם לעשות וזה לא מצליח.

You see, in reality, there are two ways you can fail in our new world.

כי במציאות יש 2 דרכים בהן אפשר להיכשל בעולמנו החדש.

One, you're doing something that you should follow a procedure to, and it's a very difficult thing,

אחת: לעשות משהו לפי נוהל, וזה קשה מאד,

you're sloppy, you get it wrong. How should you be treated? You should probably be fired.

מתרשלים, טועים. מהו היחס הצפוי? ודאי פיטורין.

On the other hand, you're doing something new, no one's ever done before,

מצד שני, אם עושים משהו חדש, שאיש טרם עשה,

you get it completely wrong. How should you be treated?

ואתם טועים לגמרי, איך צריך להתייחס אליכם?

Well, free pizzas! You should be treated better than the people who succeed.

פיצות חינם! יש להתייחס אליכם טוב יותר מאשר למי שמצליח.

It's called smart failure. Why? Because you can't put it on your C.V.

זה נקרא "כשלון חכם". מדוע? כי לא תוכלו לרשום אותו בקורות החיים שלכם.

So what I want to leave you, then, is with the explanation

אז ברצוני לבסוף להסביר לכם

of why I actually traveled 60,000 miles from my desk.

מדוע נסעתי 96,000 ק"מ מן השולחן שלי.

When I realized the power of this new world,

כשהבנתי את כוחו של העולם החדש הזה,

I quit my safe teaching job, and set up a virtual business school,

התפטרתי ממשרת ההוראה הבטוחה שלי, והקמתי בי"ס וירטואלי לעסקים,

the first in the world, in order to teach people how to make this happen,

הראשון בעולם, כדי ללמד איך עושים את זה,

and I used some of my learnings about some of the rules which I'd learned on myself.

והשתמשתי בחלק ממה שלמדתי על חלק מהחוקים על עצמי.

If you're interested, worldaftermidnight.com, you'll find out more,

אם זה מעניין אתכם, יש עוד באתר worldaftermidnight.com

but I've applied them to myself for over a decade,

אבל אני יישמתי זאת על עצמי במשך מעל עשר שנים,

and I'm still here, and I still have my house, and the most important thing is,

ואני עדיין כאן, יש לי הבית שלי, והכי חשוב,

I hope I've done enough to inject a little green ink into your lives,

אני מקווה שעשיתי מספיק כדי להזריק מעט דיו ירוקה לחייכם,

so that when you go away and you're making your next

כדי שכאשר תצאו מכאן ותקבלו את ההחלטה הבאה,

absolutely sensible and rational decision, you'll take some time to think,

ההגיונית והרציונאלית לגמרי שלכם, תקדישו זמן למחשבה,

"Hmm, I wonder whether this also makes sense

"הממ. מעניין אם זה הגיוני גם

in our new world after midnight." Thank you very much.

בעולמנו החדש של אחרי-חצות." תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Thank you, thank you. (Applause)

תודה רבה. תודה רבה. [מחיאות כפיים]