Kristina Gjerde: Making law on the high seas

מתרגם: Avishai Abbo מבקר: Ido Dekkers

Today I'm going to take you on a voyage

היום אני אקח אתכם למסע

to some place so deep,

למקומות כל כך עמוקים,

so dark, so unexplored

כל כך חשוכים, כל כך לא נחקרים

that we know less about it than we know about the dark side of the moon.

שאנו יודעים עליהם פחות משאנו יודעים על הצד האפל של הירח.

It's a place of myth and legend.

זה מקום של מיתוסים ואגדות.

It's a place marked on ancient maps

זה מקום שמסומן במפות עתיקות

as "here be monsters."

בתור "כאן מפלצות."

It is a place where each new voyage of exploration

זה מקום שכל מסע מחקר שיוצא אליו

brings back new discoveries of creatures so wondrous and strange

מביא חזרה תגליות חדשות של יצורים כל כך מופלאים ומוזרים

that our forefathers would have considered them monstrous indeed.

שאבותינו אולי היו חושבים שאלו באמת מפלצות.

Instead, they just make me green with envy

במקום זאת, הם רק גורמים לי להיות ירוקה מקנאה

that my colleague from IUCN

שעמיתיי מהאיחוד הבינלאומי לשימור טבע (IUCN)

was able to go on this journey to the south of Madagascar seamounts

יכלו לצאת למסע הזה להרים התת ימיים של דרום מדגסקר

to actually take photographs

וממש לצלם תמונות

and to see these wondrous creatures of the deep.

ולראות את היצורים המופלאים האלה של המעמקים.

We are talking about the high seas.

אנו מדברים על המים הבינלאומיים.

The "high seas" is a legal term,

מים בינלאומיים הוא מונח משפטי,

but in fact, it covers 50 percent of the planet.

אבל למעשה, הם מכסים 50 אחוזים מכדור הארץ.

With an average depth of the oceans

עם עומק ממוצע של אוקיינוס

of 4,000 meters,

שהוא 4000 מטרים,

in fact, the high seas covers and provides

למעשה, המים הבינלאומיים מכסים ומספקים

nearly 90 percent of the habitat

כמעט 90 אחוזים מבתי הגידול

for life on this Earth.

לחיים על כדור הארץ.

It is, in theory, the global commons,

בתיאוריה, הם משאב כללי,

belonging to us all.

ששייך לכולנו.

But in reality,

אבל במציאות,

it is managed by and for

הם מנוהלים על ידי ולמען

those who have the resources

אלו שיש להם המשאבים

to go out and exploit it.

לצאת ולנצל אותם.

So today I'm going to take you on a voyage

אז היום אני אקח אתכם למסע

to cast light on some of the outdated myths

כדי לשפוך מעט אור על כמה מיתוסים ישנים

and legends and assumptions

ואגדות והנחות

that have kept us as the true stakeholders

ששמרו אותנו, בעלי המניות האמיתיים

in the high seas in the dark.

במים הבינלאומיים, בחשכה.

We're going to voyage to some of these special places

אנו ניסע לכמה מן המקומות המיוחדים האלה

that we've been discovering in the past few years

שאנחנו מגלים בשנים האחרונות

to show why we really need to care.

שמראים למה באמת צריך להיות לנו אכפת.

And then finally, we're going to try

ולבסוף אנחנו ננסה

to develop and pioneer a new perspective

לפתח ולהתחיל בראיה חדשה

on high seas governance

של משילות במים בינלאומיים

that's rooted in ocean-basin-wide conservation,

שנעוצה בשימור ברמה של אגן אוקייני,

but framed in an arena of global norms

אבל נתונה במסגרת של נורמות גלובליות

of precaution and respect.

של זהירות וכבוד.

So here is a picture of the high seas

אז הנה תמונה של הימים הבינלאומיים

as seen from above --

כפי שהם נראים מלמעלה --

that area in the darker blue.

האזור בכחול כהה.

To me, as an international lawyer,

עבורי בתור עו"ד של משפט בינלאומי,

this scared me far more

זה מפחיד אותי יותר

than any of the creatures or the monsters we may have seen,

מכל אותן היצורים או המפלצות שראינו,

for it belies the notion that you can actually protect the ocean,

כי זה טומן בתוכו את הרעיון שממש אפשר להגן על האוקיינוס,

the global ocean,

האוקיינוס הגלובלי,

that provides us all with carbon storage,

שמספק לכולנו את מאגר הפחמן,

with heat storage, with oxygen,

את מאגר החום, החמצן,

if you can only protect 36 percent.

אם אפשר להגן (בחוק) רק על 36 אחוזים ממנו.

This is indeed the true heart of the planet.

זה באמת הלב האמיתי של כדור הארץ.

Some of the problems that we have to confront

כמה מן הבעיות שאתן אנו צריכים להתמודד

are that the current international laws --

הן החוקים הבינלאומיים הנוכחיים --

for example, shipping --

לדוגמא, נתיבי שייט --

provide more protection

נותנים יותר הגנה

to the areas closest to shore.

לאזורים שקרובים לחוף.

For example, garbage discharge,

למשל, השלכת פסולת,

something you would think just simply goes away,

משהו שנדמה כאילו הוא פשוט נעלם,

but the laws regulating

אבל החוקים שמפקחים

ship discharge of garbage

על השלכת פסולת מאניות

actually get weaker the further you are from shore.

למעשה נחלשים ככל שמתרחקים מקו החוף.

As a result, we have garbage patches

כתוצאה מכך, יש לנו גושי זבל

the size of twice-Texas.

בגודל כפול מגודלה של טקסס.

It's unbelievable.

זה לא ייאמן.

We used to think the solution to pollution

היינו רגילים לחשוב שהפתרון לזיהום

was dilution,

הוא דילול,

but that has proved to be no longer the case.

אבל הוכח שזה לא המקרה.

So what we have learned from social scientists

אז מה שלמדנו ממדעי החברה

and economists like Elinor Ostrom,

ומכלכלנים כדוגמת אלינור אוסטרום,

who are studying the phenomenon

שלומדים את התופעה

of management of the commons on a local scale,

של ניהול נחלת הכלל בקנה מידה מקומי,

is that there are certain prerequisites

הוא שישנם תנאים מוקדמים מסויימים

that you can put into place

שניתן ליישם

that enable you to manage

כך שיאפשרו לך לנהל

and access open space

ולאפשר נגישות לשטח הפתוח

for the good of one and all.

לטובתו של היחיד ושל הכלל.

And these include a sense of shared responsibility,

ואלו כוללים תחושה של אחריות משותפת,

common norms that bind people together as a community.

נורמות כלליות שקושרות את האנשים יחד כקהילה.

Conditional access: You can invite people in,

נגישות מותנית: ניתן להזמין אנשים פנימה,

but they have to be able to play by the rules.

אבל הם חייבים להיות מסוגלים לציית לכללים.

And of course, if you want people to play by the rules,

וכמובן, אם אתה רוצה שהאנשים יצייתו לחוקים,

you still need an effective system

עדיין יש צורך במערכת יעילה

of monitoring and enforcement,

של בקרה ואכיפה,

for as we've discovered,

היות שכפי שגילינו,

you can trust, but you also need to verify.

ניתן לבטוח, אבל בנוסף יש צורך לודא.

What I'd also like to convey

עוד דבר שאני רוצה להעביר

is that it is not all doom and gloom

הוא שאבדון ואפלולית הוא

that we are seeing in the high seas.

לא הדבר היחיד שאנו רואים במים הבינלאומיים.

For a group of very dedicated individuals --

קבוצה של יחידים מאוד חדורי מטרה --

scientists, conservationists,

מדענים, אנשי שימור,

photographers and states --

צלמים ומדינות --

were able to actually change a tragic trajectory

היו מסוגלים להפוך מסלול הרסני

that was destroying fragile seascapes

שהיה הורס אזורים ימיים עדינים ורגישים

such as this coral garden

כמו גן האלמוגים הזה

that you see in front of you.

שאתם רואים לפניכם.

That is, we're able to save it from a fate

כלומר, הם הצליחו להציל אותו מגורל

of deep-sea bottom trawling.

של גרירת רשתות בעומק הים.

And how did we do that?

ואיך הם עשו את זה?

Well, as I said, we had a group of photographers that went out on board ships

ובכן כפי שאמרתי, הייתה לנו קבוצה של צלמים שיצאה בספינות

and actually photographed the activities in process.

וממש צילמה את הפעילות האלה.

But we also spent many hours

אבל בנוסף בילינו הרבה שעות

in the basements of the United Nations,

במרתפים של האו"ם,

trying to work with governments to make them understand

בנסיון לעבוד עם ממשלות כדי לגרום להן להבין

what was going on so far away from land

מה מתרחש כל כך רחוק מהיבשה

that few of us had ever even imagined

שמעטים מאיתנו בכלל דמיינו

that these creatures existed.

שיצורים כאלה קיימים.

So within three years,

כך שתוך שלוש שנים

from 2003 to 2006,

מ-2003 עד 2006,

we were able to get norm in place

הצלחנו להנהיג נורמה

that actually changed the paradigm

שממש שינתה את הפרדיגמה

of how fishers went about

של איך ואיפה דייגים דגים

deep-sea bottom trawling.

בעזרת גרירת רשתות לאורך קרקעית הים.

Instead of "go anywhere, do anything you want,"

במקום ללכת לכל מקום, לעשות מה שאתה רוצה,

we actually created a regime

אנחנו ממש יצרנו משטר

that required prior assessment of where you're going

שדורש הערכה מקדימה של המקום אליו הולכים

and a duty to prevent significant harm.

וחובה למנוע נזק משמעותי.

In 2009, when the U.N. reviewed progress,

ב-2009 כשהאו"ם העריך את ההתקדמות,

they discovered

הם גילו

that almost 100 million square-kilometers of seabed

שכמעט 100 מליון קילומטרים רבועים של קרקעית ים

had been protected.

נעשו מוגנים.

This does not mean that it's the final solution,

זה לא אומר שזה הפתרון המלא,

or that this even provides permanent protection.

או אפילו שזה מספק הגנה קבועה,

But what it does mean

אבל מה שזה כן אומר

is that a group of individuals can form a community

הוא שקבוצה של יחידים יכולה ליצור קהילה

to actually shape

על מנת ממש לעצב

the way high seas are governed,

את האופן שבו המים הבינלאומיים מנוהלים,

to create a new regime.

כדי ליצור משטר חדש.

So I'm looking optimistically at our opportunities

כך שאני רואה באור אופטימי את האפשרויות שלנו

for creating a true, blue perspective

ליצירת פרספקטיבה "כחולה" אמיתית

for this beautiful planet.

לכוכב המדהים הזה.

Sylvia's wish

משאלתה של סילביה

provides us with that leverage, that access

נותנת לנו את המנוף, את הגישה,

to the heart of human beings,

לליבם של בני אדם,

you might say,

אם תרצו,

who have rarely seen places beyond their own toes,

שלעיתים נדירות ראו מקומות מעבר לכפות רגליהם,

but are now hopefully going to become interested

אבל בתקווה עכשיו הם יתעניינו

in the full life-cycle of creatures like these sea turtles,

במחזור החיים השלם של יצורים כמו צבי הים האלה,

who indeed spend most of their time in the high seas.

שבודאי מבלים את מרבית זמנם במים בינלאומיים.

Today, we're just going to voyage to a small sampling

היום אנו רק יוצאים למסע למבחר קטן

of some of these special areas,

של כמה מהאזורים המיוחדים האלה,

just to give you an idea of the flavor

רק לתת לכם מושג לגבי הטעם

of the riches and wonders they do contain.

והעושר והנפלאות שהם מכילים.

The Sargasso Sea, for example,

ים סרגאסו, לדוגמא,

is not a sea bounded by coastlines,

הוא לא ים שתחום על ידי קוי חוף,

but it is bounded by oceanic currents

אלא הוא נתחם על ידי זרמים אוקייניים

that contain and envelope

שטומנים בתוכם

this wealth of sargassum

את העושר הזה של סרגאסום

that grows and aggregates there.

שגדל ומתפזר שם.

It's also known as the spawning ground for eels

הוא ידוע גם כאזור השרצה לצלופחים

from Northern European

מהנהרות של צפון אירופה

and Northern American rivers

וצפון אמריקה.

that are now so dwindling in numbers

שכיום מדלדלים מאוד במספרם

that they've actually stopped showing up in Stockholm,

עד כדי כך שהם מפסיקים להופיע בשטוקהולם.

and five showed up in the U.K. just recently.

וחמישה הופיעו באנגליה רק לאחרונה.

But the Sargasso Sea,

אבל ים סרגאסו,

the same way it aggregates sargassum weed,

באותו האופן שבו הוא אוגר את אצת הסרגאסום,

actually is pulling in the plastic

ממש מושך אליו למעשה את הפלסטיק

from throughout the region.

מכל האזור.

This picture doesn't exactly show

התמונה הזו לא ממש מראה

the plastics that I would like it to show, because I haven't been out there myself.

את הפלסטיק שאני רוצה להראות, בגלל שלא הייתי שם בעצמי.

But there has just been a study

אבל ממש לאחרונה נעשה מחקר

that was released in February

שיצא בפברואר

that showed there are 200,000

שהראה שיש כיום 200,000

pieces of plastic per square-kilometer

חתיכות פלסטיק לקילומטר רבוע

now floating in the surface of the Sargasso Sea,

שצפות עכשיו על פני ים סרגאסו,

and that is affecting the habitat

וזה משפיע על בית הגידול

for the many species in their juvenile stages

של מינים רבים בשלבים הצעירים של התפתחותם

who come to the Sargasso Sea

שבאים לים סרגאסו

for its protection and its food.

בשביל ההגנה שלו והמזון שבו.

The Sargasso Sea is also a wondrous place

ים סרגאסו הוא גם מקום מופלא

for the aggregation of these unique species

בגלל ההצטברות של המינים המיוחדים האלה

that have developed to mimic the sargassum habitat.

שלמדו לחקות את מנהגם של אצות הסרגאסום.

It also provides a special habitat

הוא מהווה גם בית גידול מיוחד

for these flying fish to lay their eggs.

עבור הדגים המעופפים הללו כשהם מטילים את ביציהם.

But what I'd like to get from this picture

אבל מה שאני רוצה להעביר מתוך התמונה הזו

is that we truly do have an opportunity

היא שבאמת יש לנו הזדמנות

to launch a global initiative for protection.

להזניק יוזמה גלובלית לשמירה והגנה.

Thus, the government of Bermuda has recognized the need

וכך ממשלת ברמודה הכירה בצורך

and its responsibility

ובאחריותה

as having some of the Sargasso Sea

בהיותו של חלק מים סרגאסו

within its national jurisdiction --

נתון בשטח השיפוט שלה --

but the vast majority is beyond --

אבל הרוב הגדול שלו נמצא מעבר לו --

to help spearhead a movement

לעזור ולהיות החלוץ של מהלך

to achieve protection for this vital area.

להשגת הגנה לאזור החיוני הזה.

Spinning down to someplace a little bit cooler than here right now:

נצלול דרומה לאזור מעט קר יותר עכשיו,

the Ross Sea in the Southern Ocean.

ים רוס באוקיינוס הדרומי.

It's actually a bay.

זהו למעשה מפרץ.

It's considered high seas, because the continent

הוא נחשב לים בינלאומי, מפני שהיבשת

has been put off limits

הושמה מחוץ לתחום

to territorial claims.

עבור תביעות טריטוריאליות,

So anything in the water is treated as if it's the high seas.

כך שמתייחסים לכל מה שבמים כמים בינלאומיים.

But what makes the Ross Sea important

אבל מה שעושה את ים רוס למקום חשוב

is the vast sea of pack ice

הוא האזור הנרחב של משטחי קרח

that in the spring and summer

שבימי האביב והקיץ

provides a wealth of phytoplankton and krill

מספק עושר של פיטופלנקטון וקריל

that supports what, till recently,

שתומך במה, שעד לא מזמן,

has been a virtually intact

היה מערכת לא פגועה

near-shore ecosystem.

של חברה אקולוגית קרובה לחוף.

But unfortunately, CCAMLR,

אבל למרבה הצער CALMAR,

the regional commission

הועדה האזורית

in charge of conserving and managing fish stocks

שאחראית לשימור וניהול מכסות הדיג

and other living marine resources,

ומשאבים ימיים אחרים,

is unfortunately starting to give in to fishing interests

מתחילה להיכנע לצערנו לאינטרסים של דייג

and has authorized the expansion

ומאשרת את הרחבתם

of toothfish fisheries in the region.

של היתרי דיג של דג השן באזור.

The captain of a New Zealand vessel

קפטן של ספינה ניו-זילנדית

who was just down there

שירד לשם לא מזמן

is reporting a significant decline

מדווח על ירידה משמעותית

in the number of the Ross Sea killer whales,

במספרם של לוויתני האורקה בים רוס,

who are directly dependent on the Antarctic toothfish

שתלויים ישירות בדגי השן האנטארקטיים

as their main source of food.

כמקור המזון העיקרי שלהם.

So what we need to do is to stand up boldly,

אז מה שאנו צריכים לעשות הוא לעמוד איתן,

singly and together,

ביחד ולחוד,

to push governments,

כדי לדחוף ממשלות,

to push regional fisheries management organizations,

ללחוץ על ארגונים אזוריים לניהול דייג,

to declare our right

להכיר בזכותנו

to declare certain areas off-limits to high seas fishing,

להכריז על אזורים מסויימים מחוץ לתחום עבור דייג במים הבינלאומיים,

so that the freedom to fish no longer means

כך שהחופש לדוג לא אומר יותר

the freedom to fish anywhere and anytime.

החופש לדוג בכל מקום ובכל זמן.

Coming closer to here, the Costa Rica Dome

נתקרב יותר לכאן, כיפת קוסטה ריקה

is a recently discovered area --

הוא אזור שנתגלה לא מזמן --

potentially year-round habitat for blue whales.

אזור שהוא בית גידול פוטנציאלי כל השנה ללוויתנים כחולים.

There's enough food there to last them

יש מספיק מזון שם כדי לספק אותם

the summer and the winter long.

לכל הקיץ והחורף.

But what's unusual about the Costa Rica Dome

אבל מה שייחודי עבור כיפת קוסטה ריקה

is, in fact, it's not a permanent place.

הוא, למעשה שזה לא מקום נייח.

It's an oceanographic phenomenon

זו תופעה אוקיינוגרפית

that shifts in time and space on a seasonal basis.

שזזה במרחב ובזמן על בסיס עונתי.

So, in fact, it's not permanently in the high seas.

כך שלמעשה, היא לא נמצאת תמיד במים בינלאומיים.

It's not permanently in the exclusive economic zones

היא לא נמצאת באופן קבוע באזורי המים הכלכליים

of these five Central American countries,

של חמש מדינות מרכז אמריקאיות,

but it moves with the season.

אלא היא נעה עם העונה.

As such, it does create a challenge to protect,

וככזו, היא יוצרת אתגר להגן עליה,

but we also have a challenge protecting the species that move along with it.

אבל יש לנו גם אתגר להגן על המינים שנעים לאורכה.

We can use the same technologies that fishers use

אבל אנו יכולים להשתמש באותן הטכנולוגיות שדייגים משתמשים בהן

to identify where the species are,

כדי לזהות היכן המינים נמצאים,

in order to close the area

כדי לסגור את האזור

when it's most vulnerable,

בזמן שהוא הכי פגיע,

which may, in some cases, be year-round.

שייתכן, ובמקרים רבים, הוא לכל אורך השנה.

Getting closer to shore, where we are,

נתקרב לחוף, היכן שאנחנו,

this was in fact taken in the Galapagos.

התמונה הזו צולמה בגלפגוס.

Many species are headed through this region,

מינים רבים עוברים באזור הזה,

which is why there's been so much attention

וזו הסיבה שניתנה תשומת לב רבה

put into conservation

לשימור

of the Eastern Tropical Pacific Seascape.

של המרחב הימי של האוקיינוס השקט הטרופי המזרחי.

This is the initiative that's been coordinated

זו היוזמה שתואמה

by Conservation International

על ידי שימור בינלאומי

with a variety of partners and governments

עם מגוון של שותפים וממשלות

to actually try to bring integrated management regime

כדי ממש לנסות ולהביא למשטר ניהול אינטגרטיבי

throughout the area.

לכל האזור.

That is, it provides a wonderful example of where you can go

זה, נותן דוגמא נפלאה של הכיוון שבו אנו יכולים ללכת

with a real regional initiative.

עם יוזמה אזורית.

It's protecting five World Heritage sites.

הוא מגן על חמישה אתרי מורשת עולמית.

Unfortunately, the World Heritage Convention

לצערנו, ועידת המורשת העולמית

does not recognize the need to protect areas

לא מכירה בצורך להגן על אזורים

beyond national jurisdiction, at present.

מעבר לשיפוט לאומי, כיום.

So a place like the Costa Rica Dome

כך שמקום כמו כיפת קוסטה ריקה

could not technically qualify

טכנית לא יכולה לעמוד בקריטריון

the time it's in the high seas.

כל זמן שהיא במים הבינלאומיים.

So what we've been suggesting

כך שמה שאנו מציעים

is that we either need to amend the World Heritage Convention,

הוא שאו שאנו צריכים לתקן את ועידת המורשת העולמית,

so that it can adopt

כך שהיא תוכל לאמץ אליה

and urge universal protection of these World Heritage sites,

את הדחיפות והצורך העולמי להגן על אתרי מורשת אלה,

or we need to change the name

או שאנו צריכים לשנות את שמה

and call it Half-the-World Heritage Convention.

ולקרוא לה ועידת המורשת החצי עולמית.

But what we also know is that species like these sea turtles

אבל אנו יודעים גם שמינים כמו צבי הים האלה

do not stay put in the Eastern Tropical Pacific Seascape.

לא נשארים כל הזמן במרחב הימי של האוקיינוס השקט הטרופי המזרחי.

These happen to go down to a vast South Pacific Gyre,

אלו הולכים לא פעם לאזור הסביבון הדרום אטלנטי (זרם אוקייני),

where they spend most of their time

שם הם מבלים את רוב זמנם

and often end up getting hooked like this,

ולעתים קורבות מוצאים את עצמם תפוסים ככה,

or as bycatch.

או כשלל משנה.

So what I'd really like to suggest is that we need to scale-up.

כך שמה שאני באמת טוענת הוא שאנחנו צריכים לעלות מדרגה.

We need to work locally,

אנו צריכים לעבוד מקומית,

but we also need to work ocean-basin-wide.

אבל אנחנו צריכים לעבוד גם ברמת אגן אוקייני.

We have the tools and technologies now

יש לנו כעת הכלים והטכנולוגיה

to enable us to take a broader

שמאפשרים לנו לקחת יוזמה רחבה

ocean-basin-wide initiative.

יותר ברמת אגן אוקייני.

We've heard about the Tagging of Pacific Predators project,

שמענו על פרוייקט התיוג של הטורפים באוקיינוס השקט,

one of the 17 Census of Marine Life projects.

אחד מ-17 פרוייקטים של ספירת חיות ימיות.

It's provided us data like this,

הוא מספק לנו מידע כמו זה,

of tiny, little sooty shearwaters

על עופות ים שחורים קטנטנים

that make the entire ocean basin their home.

שחיים בכל רחבי האגן האוקייני.

They fly 65,000 kilometers

הם עפים 65,000 קילומטרים

in less than a year.

בפחות משנה.

So we have the tools and treasures coming from the Census of Marine Life.

כך שיש לנו הכלים והמימון שמגיעים ממפקד חיות הים.

And its culminating year

ובשנת השיא שלו

that's going to be launched in October.

שעומדת להתחיל באוקטובר.

So stay tuned for further information.

אז תהיו ערים למידע נוסף.

What I find so exciting

מה שאני מוצאת כל כך מרתק

is that the Census of Marine Life

הוא שמפקד חיות הים

has looked at more than the tagging of pacific predators;

עסק לא רק בתיוג של הטורפים באוקיינוס השקט,

it's also looked in the really unexplored mid-water column,

אלא גם התבונן אל החלק הפחות מוכר של עמודת המים האמצעית,

where creatures like this flying sea cucumber

היכן שיצורים כמו מלפפון הים המעופף הזה

have been found.

נמצאו.

And fortunately, we've been able, as IUCN,

ולמזלנו, היינו מסוגלים בתור האיגוד הבינלאומי לשימור טבע,

to team up with the Census of Marine Life

להצתוות אל מפקד החיים הימיים

and many of the scientists working there

והרבה מן המדענים שעובדים שם

to actually try to translate

כדי ממש לנסות ולתרגם

much of this information to policymakers.

הרבה מהמידע הזה עבור קובעי מדיניות.

We have the support of governments now behind us.

כעת יש לנו את התמיכה של ממשלות מאחורינו.

We've been revealing this information through technical workshops.

אנחנו חושפים את המידע הזה באמצעות סדנאות טכניות.

And the exciting thing is that we do have sufficient information

והדבר המרגש הוא שאכן יש לנו מידע מספיק

to move ahead to protect some of these

כדי לקדם פרוייקטים כאלה

significant hope spots, hotspots.

מוקדי תקווה משמעותיים, נקודות חמות.

At the same time we're saying,

באותו הזמן אנחנו אומרים,

"Yes, we need more. We need to move forward."

"כן, אנו צריכים עוד. אנו צריכים להתקדם."

But many of you have said,

אבל רבים מכם אמרו,

if you get these marine protected areas,

אם תשיגו את האזורים הימיים המוגנים האלה,

or a reasonable regime for high seas fisheries management in place,

או משטר הגיוני לניהול דייג במים הבינלאומיים,

how are you going to enforce it?

איך תאכפו את מרותו?

Which leads me to my second passion besides ocean science,

מה שמוביל אותי לתשוקה השניה שלי מלבד מדעי הים,

which is outer space technology.

שהיא טכנולוגיית חלל.

I wanted to be an astronaut,

רציתי להיות אסטרונאוטית,

so I've constantly followed

כך שתמיד עקבתי לראות

what are the tools available to monitor Earth

מהם הכלים שקיימים כדי לבחון את כדור הארץ

from outer space --

מהחלל החיצון --

and that we have incredible tools like we've been learning about,

ושיש לנו כלים אדירים כפי שלמדנו,

in terms of being able to follow tagged species

שמאפשרים לנו לעקוב אחרי מינים מתוייגים

throughout their life-cycles

לאורך מחזור החיים שלהם

in the open ocean.

באוקיינוס הפתוח.

We can also tag and track fishing vessels.

אנו גם יכולים לתייג ולעקוב אחרי ספינות דייג.

Many already have transponders on board

לרבות מהן כבר יש משדרים עליהם

that allow us to find out where they are and even what they're doing.

שמאפשרים לנו לראות את מיקומן ואפילו מה הן עושות.

But not all the vessels have those to date.

אבל לא לכל הספינות יש משדרים כיום.

It does not take too much rocket science

זה לא דורש הרבה מדע טילים

to actually try to create new laws to mandate,

כדי ממש לנסות וליצור חוקים חדשים שיחייבו,

if you're going to have the privilege

אם תהיה לך הפריבילגיה

of accessing our high seas resources,

לגשת למשאבי המים הבינלאומיים שלנו,

we need to know -- someone needs to know --

אנו צריכים לדעת -- מישהו צריך לדעת --

where you are and what you're doing.

איפה אתה ומה אתה עושה.

So it brings me to my main take-home message,

כך שזה מוביל אותי למסר העיקרי שאני רוצה לתיקחו מכאן,

which is we can avert a tragedy of the commons.

שהוא שאנו יכולים למנוע את הטרגדיה של המשאבים המשותפים.

We can stop the collision course

אנו יכולים לעצור את מסלול ההתנגשות

of 50 percent of the planet

של 50 אחוזים מכדור הארץ

with the high seas.

עם הימים הבינלאומיים.

But we need to think broad-scale. We need to think globally.

אבל אנחנו צריכים לחשוב בקנה מידה גדול. אנו צריכים לחשוב גלובלית.

We need to change how we actually go about

אנו צריכים לשנות את הדרך שבה אנו נוהגים

managing these resources.

בניהול של המשאבים הללו.

We need to get the new paradigm

אנו צריכים לאמץ את הפרדיגמה החדשה

of precaution and respect.

של זהירות וכבוד.

At the same time, we need to think locally,

באותה הנשימה, אנחנו צריכים לחשוב מקומית,

which is the joy and marvel of Sylvia's hope spot wish,

וזו השמחה והפלא של משאלת התקווה של סילביה,

is that we can shine a spotlight

שאנו יכולים להאיר חזק

on many of these previously unknown areas,

על הרבה מהאזורים שהיו עד לא מזמן לא ידועים,

and to bring people to the table, if you will,

ולהביא את האנשים לשולחן -- אם תרצו --

to actually make them feel part of this community

כדי לגרום להם ממש להרגיש חלק מהקהילה הזו

that truly has a stake

שבאמת יש לה חזקה

in their future management.

בניהול העתיד שלה.

And third is that we need to look at ocean-basin-wide management.

ושלישית, אנו צריכים לחשוב על ניהול ברמת אגן אוקייני.

Our species are ocean-basin-wide.

המינים שלנו הם מינים של אגן אוקייני

Many of the deep-sea communities

הרבה מקהילות הים העמוק

have genetic distribution

יש להן תפוצה גנטית

that goes ocean-basin-wide.

על פני כל האגן האוקייני.

We need to better understand,

אנחנו צריכים להבין טוב יותר,

but we also need to start to manage and protect.

אבל אנחנו צריכים גם להתחיל לנהל ולשמר.

And in order to do that,

וכדי לעשות את זה,

you also need ocean-basin management regimes.

אנחנו צריכים משטרי ניהול של אגן אוקייני.

That is, we have regional management regimes

כלומר, יש לנו משטרי ניהול אזוריים

within the exclusive economic zone,

בתוך אזורי המים כלכליים,

but we need to scale these up, we need to build their capacity,

אבל אנחנו צריכים לעלות בקנה המידה, אנחנו צריכים לבנות את הקיבולת שלהם,

so they're like the Southern Ocean,

כך שכמו באוקיינוס הדרומי,

where they do have the two-pronged fisheries

היום יש שני ארגוני גג לדייג

and conservation organization.

וארגון שימור.

So with that, I would just like to sincerely thank and honor

אז עם זה, אני רק רוצה להודות מקרב לב ולכבד

Sylvia Earle for her wish,

את סילביה ארל על משאלתה,

for it is helping us to put a face on the high seas

שמאפשרת לנו לתת פנים למים הבינלאומיים

and the deep seas beyond national jurisdiction.

והימים העמוקים מעבר לשיפוט המדינתי.

It's helping to bring an incredible group

היא עוזרת להביא קבוצה נהדרת

of talented people together

של אנשים מוכשרים יחד

to really try to solve and penetrate

לנסות באמת לפתור ולהבקיע

these problems that have created our obstacles

את הבעיות הללו שיוצרות את המכשולים שלנו

to management and rational use

לניהול ושימוש מושכל

of this area that was once so far away and remote.

של האזור הזה שבעבר היה מרוחק כל כך.

So on this tour, I hope I provided you

כך שבמסע הזה, אני מקווה, שנתתי לכם

with a new perspective of the high seas:

נקודת מבט חדשה על המים הבינלאומיים,

one, that it is our home too,

אחת, שהם גם הבית שלנו,

and that we need to work together

וגם שאנו צריכים לעבוד יחד

if we are to make this a sustainable ocean future for us all.

אם אנו רוצים להפוך את עתיד האוקיינוס לבר קיימא עבור כולנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)