100 solutions to reverse global warming | Chad Frischmann

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Roni Weisman

Hello.

שלום.

I'd like to introduce you to a word you may never have heard before,

ברצוני להכיר לכם מילה שאולי טרם שמעתם,

but you ought to know:

אבל כדאי שתכירו:

drawdown.

טיהור.

Drawdown is a new way of thinking about and acting on global warming.

הטיהור הוא דרך חדשה של חשיבה ועשייה בנושא ההתחממות הגלובלית.

It's a goal for a future that we want,

מדובר על יעד שיש להשיגו לטובת העתיד הרצוי לנו,

עתיד שבו אפשר יהיה להפוך את מגמת ההתחממות הגלובלית.

a future where reversing global warming is possible.

Drawdown is that point in time

הטיהור הוא אותה נקודה בזמן

when atmospheric concentrations of greenhouse gases begin to decline

שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה יתחיל לרדת

משנה לשנה.

on a year-to-year basis.

More simply, it's that point

בלשון פשוטה יותר, מדובר באותה נקודה

when we take out more greenhouse gases than we put into Earth's atmosphere.

שבה נוציא מאטמוספירת כדור הארץ יותר גזי חממה מכפי שאנו מעלים אליה.

אני יודע שכולנו מודאגים משינויי האקלים,

Now, I know we're all concerned about climate change,

but climate change is not the problem.

אבל שינויי האקלים אינם הבעיה.

Climate change is the expression of the problem.

שינויי האקלים הם הביטוי לבעיה,

It's the feedback of the system of the planet telling us what's going on.

זהו המשוב המתקבל מהמערכת העולמית שאומר לנו מה קורה.

The problem is global warming,

הבעיה היא ההתחממות הגלובלית,

שנוצרת עקב עליית ריכוזי גזי החממה

provoked by the increasing concentrations of greenhouse gases

caused by human activity.

בגלל מעשי האדם.

So how do we solve the problem?

אז איך נפתור בעיה זו?

How do we begin the process of reversing global warming?

איך נתחיל בתהליך של הפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית?

הדרך היחידה הידועה לנו היא לטהר,

The only way we know how is to draw down,

to avoid putting greenhouse gases up

להימנע מהעלאת גזי חממה

and to pull down what's already there.

ולהוריד את מה שכבר נמצא שם.

אני יודע.

I know.

Given the current situation, it sounds impossible,

בהינתן המצב הקיים, נשמע שזה בלתי-אפשרי,

but humanity already knows what to do.

אבל האנושות כבר יודעת מה לעשות.

יש לנו טכנולוגיות ושיטות אמיתיות ומעשיות

We have real, workable technologies and practices

that can achieve drawdown.

שמסוגלות להשיג את הטיהור.

And it's already happening.

וזה קורה בימים אלה.

What we need is to accelerate implementation

חשוב שנאיץ את היישום שלהן

and to change the discourse

ונשנה את השיח

from one of fear and confusion, which only leads to apathy,

משיח של פחד ובלבול, שמוביל רק לאדישות ושוויון-נפש,

to one of understanding and possibility,

לשיח של הבנה ויכולת,

and, therefore, opportunity.

ומתוך כך - לזיהוי הזדמנויות.

I work for an organization called Project Drawdown.

אני עובד בארגון "מיזם הטיהור" (Project Drawdown).

And for the last four years,

ומזה ארבע שנים,

together with a team of researchers and writers from all over the world,

יחד עם צוות חוקרים וכותבים מכל רחבי העולם,

מיפינו, מדדנו ופירטנו

we have mapped, measured and detailed

100 solutions to reversing global warming.

100 פתרונות להפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית.

Eighty already exist today,

80 מהם קיימים כבר היום,

and when taken together, those 80 can achieve drawdown.

וביחד, כל ה-80 האלה יכולים להשיג את הטיהור.

20 מהם הם פתרונות בשלבי פיתוח אחרונים,

And 20 are coming attractions, solutions on the pipeline,

and when they come online,

וכשהם ייעשו זמינים,

will speed up our progress.

הם יאיצו את התקדמותנו.

These are solutions

מדובר בפתרונות ממשיים, ברי-הרחבה ומעשיים מבחינה כספית.

that are viable, scalable and financially feasible.

And they do one or more of three things:

והם עושים אחד או יותר משלושה דברים:

replace existing fossil fuel-based energy generation with clean, renewable sources;

מחליפים מקורות אנרגיה מבוססי-מאובנים במקורות נקיים ומתחדשים;

מקטינים את הצריכה באמצעות התייעלות טכנולוגית

reduce consumption through technological efficiency

and behavior change;

ומשנים את ההתנהגות;

and to biosequester carbon in our plants' biomass and soil

וכן, הפרדת הפחמן בביו-מסה של הצמחים ובאדמה

through a process we all learn in grade school,

בתהליך שעליו למדנו כולנו בבית הספר היסודי,

the magic of photosynthesis.

קסם הפוטוסינתזה.

It's through a combination of these three mechanisms

שילוב של שלושת המנגנונים האלה

הוא שמאפשר את הטיהור.

that drawdown becomes possible.

So how do we get there?

איך מגיעים לכך?

Well, here's the short answer.

הנה התשובה הקצרה.

This is a list of the top 20 solutions to reversing global warming.

זאת רשימה של 20 הפתרונות המובילים להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית.

Now, I'll go into some detail,

מיד אכנס לפרטים,

but take a few seconds to look over the list.

אבל קחו כמה שניות כדי לעבור על הרשימה.

היא כוללת תחומים רבים, אני יודע,

It's eclectic, I know,

מטורבינות רוח בחופים ועד השכלת בנות,

from onshore wind turbines to educating girls,

from plant-rich diets to rooftop solar technology.

מתזונה עשירה בצמחים ועד טכנולוגיית חיפוי בלוחות סולריים.

So let's break it down a little bit.

בואו נחלק אותה לחלקים.

To the right of the slide, you'll see figures in gigatons,

בצד ימין של השקופית אתם רואים מספרים, בג'יגה טונות,

or billions of tons.

או מיליארדי טונות,

שמייצגים את סך שווה-הערך של הפחמן הדו-חמצני

That represents the total equivalent carbon dioxide

reduced from the atmosphere

שמתרוקן מהאטמוספירה

ביישום גלובלי של הפתרון במשך 30 שנה.

when the solution is implemented globally over a 30-year period.

Now, when we think about climate solutions,

כשאנו חושבים על פתרונות אקלימיים,

אנו חושבים לעתים קרובות על הפקת חשמל.

we often think about electricity generation.

אנו רואים באנרגיה המתחדשת את מערך הפתרונות החשוב ביותר,

We think of renewable energy as the most important set of solutions,

והם אכן חשובים מאד.

and they are incredibly important.

But the first thing to notice about this list

אבל הדבר הראשון שיש לזהות ברשימה זו,

is that only five of the top 20 solutions relate to electricity.

הוא שרק חמישה מהפתרונות המובילים קשורים לחשמל.

What surprised us, honestly,

מה שהפתיע אותנו, למען האמת,

היה ששמונה מ-20 המובילים נוגעים למערכת המזון.

was that eight of the top 20 relate to the food system.

The climate impact of food may come as a surprise to many people,

השפעת המזון על האקלים עשויה להפתיע רבים,

but what these results show is that the decisions we make every day

אבל התוצאות האלה מראות שההחלטות היומיומיות שלנו

about the food we produce, purchase and consume

לגבי המזון שאנו מגדלים, רוכשים וצורכים

הן אולי התרומה החשובה ביותר

are perhaps the most important contributions

every individual can make to reversing global warming.

מצידו של כל אדם להיפוך מגמת ההתחממות הגלובלית.

וחשוב גם כיצד אנו מנהלים קרקע.

And how we manage land is also very important.

ההגנה על יערות וביצות

Protecting forests and wetlands

מבטיחה, מרחיבה ויוצרת אגנים חדשים של שיקוע פחמן

safeguards, expands and creates new carbon sinks

that directly draw down carbon.

שמחלצים ישירות פחמן מהאטמוספירה.

This is how drawdown can happen.

כך יוכל להתרחש היפוך המגמה.

And when we take food and land management together,

וכשאנו מצרפים יחד את ניהול המזון והקרקע,

12 of the top 20 solutions relate to how and why we use land.

12 מ-20 הפתרונות הראשונים מתייחסים לדרך השימוש בקרקע והסיבות לכך.

This fundamentally shifts traditional thinking on climate solutions.

זה משנה מן היסוד את חשיבתנו המסורתית על פתרונות אקלימיים.

But let's go to the top of the list,

אבל הבה נעבור לראש הרשימה,

כי לדעתי, גם זה יפתיע אתכם.

because I think what's there may also surprise you.

הפתרון בעל ההשפעה הכי גדולה,

The single most impactful solution,

according to this analysis, would be refrigeration management,

לפי ניתוח זה, הוא ניהול קירור,

or properly managing and disposing of hydrofluorocarbons, also known as HFCs,

או ניהול נכון של פחמן הידרו-פלואורי, אייץ'-אף-סי, והיפטרות נכונה ממנו,

which are used by refrigerators and air conditioners to cool the air.

החומר המשמש לצינון האוויר במקררים ובמזגנים.

We did a great job with the Montreal Protocol

עשינו מלאכה נהדרת עם פרוטוקול מונטריאול

למען הגבלת ייצור הפחמנים הכלורו-פלואוריים, הסי-אף-סי,

to limit the production of chlorofluorocarbons, CFCs,

because of their effect on the ozone layer.

בגלל השפעתם על שכבת האוזון.

But they were replaced by HFCs,

אלא שהם הוחלפו באייץ'-אף-סי, פחמנים הידרו-פלואוריים,

which are hundreds to thousands of times more potent a greenhouse gas

שהם גזי חממה חזקים מאות ואלפי מונים

מאשר הפחמן הדו-חמצני.

than carbon dioxide.

וה-90 ג'יגה טונות המופחתים האלה הם מספר שמרני.

And that 90 gigatons reduced is a conservative figure.

If we were to account for the impact of the Kigali agreement of 2016,

אילו יכולנו לתאר את השפעת הסכם קיגאלי מ-2016,

which calls for the phaseout of hydrofluorocarbons

שקרא לצמצום הדרגתי בפחמנים ההידרו-פלואוריים

and replace them with natural refrigerants, which exist today,

והחלפתם בחומרי הקירור הטבעיים הקיימים כיום,

this number could increase to 120, to nearly 200 gigatons

מספר זה יכול היה לגדול ל-120 וקרוב ל-200 ג'יגה טונות

of avoided greenhouse gases.

של גזי החממה שנמנעו.

אולי אתם מופתעים, כפי שהיינו אנו.

Maybe you're surprised, as we were.

בטרם ניכנס לפרטים של פתרונות מסוימים,

Now, before going into some details of specific solutions,

you may be wondering how we came to these calculations.

אולי אתם תוהים איך הגענו לחישובים אלה.

ראשית כל, אספנו המון נתונים,

Well, first of all, we collected a lot of data,

ובעזרת ניתוח סטטיסטי יצרנו טווחים

and we used statistical analysis to create ranges

that allow us to choose reasonable choices

שמאפשרים לנו לבחור באפשרויות סבירות

for every input used throughout the models.

לכל קלט במודלים שלנו.

בנוסף, נקטנו במיזם כולו בגישה שמרנית.

And we chose a conservative approach, which underlies the entire project.

כל הנתונים האלה הוכנסו למודל,

All that data is entered in the model,

ובוצעה השלכה שאפתנית אך סבירה לעתיד,

ambitiously but plausibly projected into the future,

and compared against what we would have to do anyway.

בהשוואה למה שיהיה עלינו לעשות ממילא.

The 84 gigatons reduced from onshore wind turbines, for example,

84 הג'יגה טונות שצומצמו בשימוש בטורבינות רוח בחופים, למשל,

results from the electricity generated from wind farms

הן תוצאה של החשמל שמופק בחוות רוח

that would otherwise be produced from coal or gas-fired plants.

שאחרת, היה מופק מפחם או ממפעלי הבערת גז.

חישבנו את כל העלויות של בניית ותפעול המפעלים

We calculate all the costs to build and to operate the plants

and all the emissions generated.

ואת כל הפליטות.

The same process is used to compare recycling versus landfilling,

אותו התהליך משמש להשוואת מיחזור מול הטמנת אשפה,

regenerative versus industrial agriculture,

של חקלאות מתחדשת מול חקלאות תעשייתית,

של שימור מול כריתת יערות.

protecting versus cutting down our forests.

The results are then integrated within and across systems

תוצאות אלה שולבו במערכות עצמן ובמשולב ביניהן

to avoid double-counting

כדי להימנע מספירה כפולה

and add it up to see if we actually get to drawdown.

וסוכמו כדי לראות אם אכן מושג היפוך מגמה.

OK, let's go into some specific solutions.

אז הבה ניכנס לפתרונות ספציפיים.

לוחות חיפוי סולריים ניצבים במקום ה-10.

Rooftop solar comes in ranked number 10.

When we picture rooftop solar in our minds

כשאנו מדמיינים גגות עם חיפוי סולרי,

אנו בד"כ רואים מחסן במיאמי שגגו מחופה לוחות סולריים.

we often envision a warehouse in Miami covered in solar panels.

אבל אלה פתרונות שיפים לאזורים עירוניים וגם כפריים,

But these are solutions that are relevant in urban and rural settings,

high and low-income countries,

לארצות מעוטות וגם גבוהות הכנסה,

and they have cascading benefits.

ויש להם יתרונות עומק.

This is a family on a straw island in Lake Titicaca

זאת משפחה שמתגוררת באי עשוי קש באגם טיטיקקה,

שמקבלת את הלוח הסולרי הראשון שלה.

receiving their first solar panel.

Before, kerosene was used for cooking and lighting,

עד אז הם השתמשו בנפט לבישול ולתאורה,

kerosene on a straw island.

נפט באי עשוי קש.

כך שבהתקנת לוחות סולריים, משפחה זו לא רק עוזרת בצמצום הפליטות,

So by installing solar, this family is not only helping to reduce emissions,

אלא גם זוכה לבטיחות ולבטחון במשק הבית.

but providing safety and security for their household.

And tropical forests tell their own story.

היערות הטרופיים מספרים סיפור משלהם.

Protecting currently degraded land in the tropics

ההגנה על הקרקע שהושחתה באזורים הטרופיים

and allowing natural regeneration to occur

ואיפשור ההתחדשות הטבעית

is the number five solution to reversing global warming.

הם הפתרון מס' 5 להפיכת ההתחממות הגלובלית.

We can think of trees as giant sticks of carbon.

אפשר לראות בעצים מקלות פחמן ענקיים.

This is drawdown in action every year,

זהו היפוך מגמה בעיצומו, משנה לשנה,

as carbon is removed from the atmosphere through photosynthesis,

כשהפחמן מוצא מהאטמוספירה באמצעות פוטוסינתזה,

which converts carbon dioxide to plants' biomass and soil organic carbon.

שממירה את הפחמן הדו-חמצני לביו-מסה צמחית ולפחמן קרקעי אורגני.

ועלינו גם לחשוב מחדש על ייצור המזון שלנו

And we need to rethink how we produce our food

באופן מתחדש יותר.

to make it more regenerative.

There are many ways to do this, and we researched over 13 of them,

יש דרכים רבות לעשות זאת, ואנו חקרנו מעל 13 מהן,

but these aren't new ways of producing food.

אבל אלה שיטות חדשות לייצור מזון,

They have been practiced for centuries, for generations.

אלא כאלה שהיו בשימוש מזה מאות שנים, מזה דורות.

But they are increasingly displaced by modern agriculture,

אבל החקלאות המודרנית הולכת ודוחקת את רגליהן

כשהיא שוחקת את הקרקע ומגבירה את החד-יבוליות

which promotes tillage, monocropping

and the use of synthetic fertilizers and pesticides which degrade the land

ואת השימוש בדשנים מלאכותיים וחומרי הדברה שהורסים את האדמה

and turn it into a net emitter of greenhouse gases.

והופכים אותה לפולטת-נטו של גזי חממה.

Regenerative agriculture, on the other hand,

חקלאות מתחדשת, לעומת זאת,

משקמת את בריאות הקרקע ואת כושר הפריון שלה,

restores soil health and productivity,

increases yield,

מגדילה את היבולים,

improves water retention,

משפרת את אצירת המים,

benefits smallholder farmers and large farming operations alike

מועילה לחקלאי הקטן וגם למפעלי חקלאות גדולים

and brings carbon back to the land.

ומחזירה את הפחמן לאדמה.

It's a win-win-win-win-win.

כולם יוצאים נשכרים מהמצב הזה.

(Laughter)

(צחוק)

ולא רק ייצור המזון,

And it's not just how we produce food,

but what we consume

אלא גם דרכי הצריכה שלו

that has a massive impact on global warming.

משפיעים מאד על ההתחממות הגלובלית.

A plant-rich diet is not a vegan or a vegetarian diet,

תזונה עתירת צמחים אינה תזונה טבעונית או צמחונית,

למרות שאני מריע למי שבוחרים בכך.

though I applaud any who make those choices.

מדובר בתזונה בריאה מבחינת כמות הצריכה,

It's a healthy diet in terms of how much we consume,

and particularly how much meat is consumed.

ובמיוחד מבחינת כמות הבשר הנצרך.

בחלקים העשירים יותר של העולם אנו צורכים יתר על המידה.

In the richer parts of the world,

we overconsume.

However, low-income countries

אבל ארצות מעוטות-הכנסה

show an insufficient caloric and protein intake.

מפגינות תזונה לא-מספקת של קלוריות וחלבונים.

That needs rebalancing,

יש צורך לאזן זאת מחדש,

and it's in the rebalancing

והאיזון החדש הזה

that a plant-rich diet becomes the number four solution

הופך את התזונה עתירת הצמחים לפתרון מס' 4

to reversing global warming.

בהפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית.

Moreover, approximately a third of all food produced is not eaten,

זאת ועוד, כשליש מכלל המזון המיוצר איננו נאכל,

and wasted food emits an astounding eight percent of global greenhouse gases.

והמזון המבוזבז פולט כמות מדהימה של שמונה אחוזים מכל גזי החממה.

We need to look where across the supply chain

עלינו לאתר בשרשרת אספקת המזון

these losses and wastage occurs.

את האובדנים והבזבוזים האלה.

בארצות מעוטות-הכנסה, לאחר שהמזון יוצא מהחווה,

In low-income countries, after food leaves the farm,

מרביתו מבוזבזת בתחילת שרשרת האספקה

most food is wasted early in the supply chain

due to infrastructure and storage challenges.

בגלל בעיות תשתית ואחסון.

Food is not wasted by consumers in low-income countries

הצרכנים בארצות מעוטות-הכנסה אינם מבזבזים מזון

which struggle to feed their population.

משום שהן מתקשות להאכיל את האוכלוסיה.

אבל בארצות מפותחות, אחרי שהמזון יוצא מהחווה,

In the developed world, instead, after food leaves the farm,

most food is wasted at the end of the supply chain

מרביתו מתבזבזת בסוף שרשרת האספקה

ע"י השווקים והצרכנים,

by markets and consumers,

and wasted food ends up in the landfill

והמזון המבוזבז מגיע למטמנות

ושם הוא פולט מתאן

where it emits methane

as it decomposes.

בתהליך ההתפרקות שלו.

This is a consumer choice problem.

זאת בעיה של בחירה צרכנית.

It's not a technology issue.

זאת איננה סוגיה טכנולוגית.

Preventing food waste from the beginning

מניעת בזבוז מזון למן ההתחלה

is the number three solution.

היא הפתרון מס' 3.

But here's the interesting thing.

אבל הנה משהו מעניין.

כשאנו בוחנים את כלל מערכת המזון

When we look at the food system as a whole

and we implement all the production solutions

ומיישמים את כל פתרונות הייצור

like regenerative agriculture,

כמו חקלאות מתחדשת,

מסגלים לעצמנו תזונה עתירת-צמחים

and we adopt a plant-rich diet,

and we reduce food waste,

ומפחיתים את בזבוז המזון,

our research shows that we would produce enough food on current farmland

המחקר שלנו מראה שביכולתנו לייצר די מזון באדמות החקלאיות הקיימות

כדי לספק לאוכלוסיית העולם הגדלה דיאטה מזינה ביותר ובריאה

to feed the world's growing population a healthy, nutrient-rich diet

עד שנת 2050 ומעבר לה.

now until 2050 and beyond.

That means we don't need to cut down forests for food production.

זה אומר שאיננו צריכים לכרות יערות כדי לגדל מזון.

The solutions to reversing global warming are the same solutions to food insecurity.

הפתרונות להפיכת ההתחממות הגלובלית זהים לפתרונות של בטחון המזון.

Now, a solution that often does not get talked enough about,

פתרון שלא מזכירים מספיק

family planning.

הוא תכנון המשפחה.

By providing men and women the right to choose

כשנותנים לגברים ונשים את האפשרות לבחור

when, how and if to raise a family

מתי, איך ואם להקים משפחה

through reproductive health clinics and education,

באמצעות מרפאות פוריות וחינוך מתאים,

access to contraception

גישה לאמצעי מניעה

and freedom devoid of persecution

וחירות ללא סכנת רדיפה,

can reduce the estimated global population by 2050.

אפשר להפחית את הצפי לגידול באוכלוסיה עד 2050.

That reduced population means reduced demand

צמצום זה משמעו צמצום בביקוש

for electricity, food, travel, buildings and all other resources.

לחשמל, מזון, נסיעות, בניה וכל יתר המשאבים.

All the energy and emissions

כל האנרגיה והפליטות

that are used to produce that higher demand

המשמשים למענה על הביקוש המתגבר הזה

is reduced by providing the basic human right

קטנים הודות להבטחת הזכות האנושית הבסיסית

to choose when, how and if to raise a family.

של הבחירה מתי, איך ואם להקים משפחה.

But family planning cannot happen without equal quality of education

אבל תכנון המשפחה לא ייתכן ללא שוויון בהשכלה

לבנות, שאינן זוכות לה כיום.

to girls currently being denied access.

Now, we've taken a small liberty here,

הנחנו לעצמנו קצת להתפרע כאן,

because the impact of universal education

כי השפעת משאבי החינוך האוניברסלי ותכנון המשפחה

and family planning resources

שזורים כל-כך זה בזה,

are so inextricably intertwined

עד כי בחרנו לחלק את זה שווה בשווה.

that we chose to cut it right down the middle.

But taken together, educating girls and family planning

אבל ביחד, השכלת בנות ותכנון המשפחה,

הם הפתרון מס' 1 להפיכת מגמת ההתחממות הגלובלית,

is the number one solution to reversing global warming,

reducing approximately 120 billion tons of greenhouse gases.

ומדובר בצמצום של 120 מיליארד טונות של גזי חממה.

אז האם היפוך המגמה אפשרי?

So is drawdown possible?

התשובה היא כן, הוא אפשרי,

The answer is yes, it is possible,

but we need all 80 solutions.

אבל נחוצים לנו כל 80 הפתרונות.

There are no silver bullets or a subset of solutions

אין שום תרופות קסם או מערכי משנה של פתרונות

שיביאו אותנו ליעד זה.

that are going to get us there.

The top solutions would take us far along the pathway,

הפתרונות שבראש הרשימה ייקחו אותנו בהחלט כברת-דרך,

אבל אין דבר כזה, "פתרון קטן".

but there's no such thing as a small solution.

אנו זקוקים לכל ה-80.

We need all 80.

אבל הנה מה שנהדר.

But here's the great thing.

כדאי לנו ליישם פתרונות אלה

We would want to implement these solutions

whether or not global warming was even a problem,

אפילו אם ההתחממות הגלובלית כלל איננה בעיה,

כי יש להם יתרונות מצטברים לאיכות החיים של האנושות ושל כוכב הלכת.

because they have cascading benefits to human and planetary well-being.

Renewable electricity results in clean, abundant access to energy for all.

חשמל ממקורות מתחדשים מביא לשפע אנרגיה זמינה ונקיה לכל.

A plant-rich diet, reduced food waste

תזונה עתירת-צמחים, בזבוז מזון מופחת,

results in a healthy global population with enough food and sustenance.

תורמים לבריאות האוכלוסיה העולמית ומבטיחים די מזון וקיום.

תכנון המשפחה והשכלת בנות?

Family planning and educating girls?

כאן מדובר בזכויות האדם,

This is about human rights,

about gender equality.

בשוויון מגדרי,

This is about economic improvement and the freedom of choice.

בשיפור כלכלי ובחופש הבחירה,

It's about justice.

בצדק.

Regenerative agriculture, managed grazing, agroforestry, silvopasture

חקלאות מתחדשת, ניהול מרעה, חקלאות יער, מרעה יער

משקמים את בריאות הקרקע, מועילים לחקלאים

restores soil health, benefits farmers

and brings carbon back to the land.

ומחזירים פחמן לאדמה.

Protecting our ecosystems also protects biodiversity

ההגנה על המערכות האקולוגיות שלנו מגינה גם על המגוון הביולוגי

ומבטיחה את בריאות כוכב הלכת

and safeguards planetary health

and the oxygen that we breathe.

והחמצן שאנו נושמים.

Its tangible benefits to all species are incalculable.

אלה יתרונות מוחשיים וברי-חישוב לאין שיעור לכל המינים.

ונקודה אחרונה, כי ברור לי שכולם חושבים על כך:

But one last point, because I know it's probably on everybody's mind;

how much is this going to cost?

כמה זה יעלה?

Well, we estimate that to implement all 80 solutions

אנו מעריכים שיישום כל 80 הפתרונות

would cost about 29 trillion dollars over 30 years.

יעלה כ-29 טריליון דולר לאורך 30 שנה.

That's just about a trillion a year.

מדובר בכטריליון אחד בלבד לשנה.

Now, I know that sounds like a lot,

אני יודע שזה נשמע הרבה,

but we have to remember that global GDP is over 80 trillion every year,

אבל עלינו לזכור שהתל"ג העולמי הוא יותר מ-80 טריליון בכל שנה,

and the estimated savings from implementing these solutions

והחסכון המוערך מיישום פתרונות אלה

הוא 74 טריליון דולר, יותר מכפליים העלות.

is 74 trillion dollars, over double the costs.

That's a net savings of 44 trillion dollars.

מדובר בחסכון נטו של 44 טריליון דולר.

אז היפוך המגמה הוא יעד אפשרי.

So drawdown is possible.

We can do it if we want to.

אנו יכולים לעשות זאת, אם נרצה בכך.

זה לא יעלה הרבה, והתשואה על ההשקעה היא עצומה.

It's not going to cost that much, and the return on that investment is huge.

Here's the welcome surprise.

והנה ההפתעה שתקדם את פניכם.

When we implement these solutions,

כשניישם פתרונות אלה,

נחליף את האופן בו אנו עושים עסקים

we shift the way we do business

from a system that is inherently exploitative and extractive

ממערכת נצלנית ובזבזנית מטבעה

to a new normal that is by nature restorative and regenerative.

לנורמה חדשה שמשקמת ומחדשת מטבעה.

We need to rethink our global goals,

עלינו לחשוב מחדש על יעדינו הגלובליים,

להתקדם מעבר לקיימות

to move beyond sustainability

towards regeneration,

אל התחדשות,

and along the way reverse global warming.

ואגב כך, להפוך את מגמת ההתחממות הגלובלית.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)