For more wonder, rewild the world | George Monbiot

מתרגם: Shir Ben Asher Kestin מבקר: Ido Dekkers

When I was a young man, I spent six years

כשהייתי בחור צעיר, ביליתי שש שנים

of wild adventure in the tropics

של הרפתקאה פרועה באיזור הטרופי

working as an investigative journalist

כשעבדתי כעיתונאי חוקר

in some of the most bewitching parts of the world.

בכמה מהחלקים הכי מכשפים של העולם.

I was as reckless and foolish as only young men can be.

הייתי פזיז וטיפש כמו שרק בחור צעיר יכול להיות.

This is why wars get fought.

זאת הסיבה שבגללה יש מלחמות.

But I also felt more alive than I've ever done since.

אבל גם הרגשתי יותר חי מאשר שאי פעם הרגשתי לאחר מכן.

And when I came home, I found the scope of my existence

וכשחזרתי הביתה, מצאתי שהיקף הקיום שלי

gradually diminishing

נעלם בהדרגה

until loading the dishwasher seemed like an interesting challenge.

עד שלסדר את מדיח הכלים נראה כמו אתגר מעניין.

And I found myself sort of

ומצאתי את עצמי סוג של

scratching at the walls of life,

מתגרד על קירות החיים,

as if I was trying to find a way out

כאילו שניסיתי למצוא דרך החוצה

into a wider space beyond.

אל תוך חלל רחב יותר מעבר לכאן.

I was, I believe, ecologically bored.

הייתי, אני מאמין, משועמם אקולוגית.

Now, we evolved in rather more challenging times than these,

עכשיו, אנחנו התפתחנו בזמנים יותר מאתגרים מעכשיו,

in a world of horns and tusks and fangs and claws.

בעולם של קרניים וחטים וניבים וטפרים.

And we still possess the fear and the courage

ועדיין יש בנו את הפחד והאומץ

and the aggression required to navigate those times.

והתוקפנות שהיו דרושים לניווט בזמנים ההם.

But in our comfortable, safe, crowded lands,

אבל בארצות הנוחות, הבטוחות והצפופות שלנו,

we have few opportunities to exercise them

יש לנו מעט הזדמנויות להשתמש בהם

without harming other people.

מבלי לפגוע באנשים אחרים.

And this was the sort of constraint that I found myself

וזו הייתה סוג של מגבלה שמצאתי את עצמי

bumping up against.

נחבט בה.

To conquer uncertainty,

לכבוש את אי הודאות,

to know what comes next,

לדעת מה בא אחר כך,

that's almost been the dominant aim of industrialized societies,

זאת כמעט היתה המטרה השלטת של החברות המתועשות,

and having got there, or almost got there,

וכשהגענו לשם, או כמעט הגענו לשם,

we have just encountered a new set of unmet needs.

פשוט פגשנו עוד מערכת של צרכים שעוד לא נענו.

We've privileged safety over experience

העדפנו בטיחות על פני חוויה

and we've gained a lot in doing so,

והרווחנו הרבה על ידי כך,

but I think we've lost something too.

אבל אני חושב שגם הפסדנו משהו.

Now, I don't romanticize evolutionary time.

עכשיו, אני לא עושה רומנטיזציה לימי האבולוציה.

I'm already beyond the lifespan of most hunter-gatherers,

אני כבר עברתי את תוחלת החיים של רוב הציידים-לקטים,

and the outcome of a mortal combat between me

ואת התוצאה של קרב עד המוות ביני,

myopically stumbling around with a stone-tipped spear

מועד לי בקוצר ראיה עם חנית בעלת חוד מאבן,

and an enraged giant aurochs

לבין שור בר ענק ועצבני

isn't very hard to predict.

לא כל כך קשה לחזות.

Nor was it authenticity that I was looking for.

ואותנטיות גם לא היתה מה שחיפשתי.

I don't find that a useful or even intelligible concept.

אני לא מוצא את המונח הזה שימושי או אפילו מובן.

I just wanted a richer and rawer life

רק רציתי חיים עשירים וגולמיים יותר

than I've been able to lead in Britain, or, indeed,

מאשר החיים שהייתי מסוגל לנהל בבריטניה, או, בעצם,

that we can lead in most parts of the industrialized world.

מאשר החיים שאנחנו יכולים לנהל ברוב החלקים של העולם המתועש.

And it was only when I stumbled across an unfamiliar word

ורק כשנתקלתי במונח לא מוכר

that I began to understand what I was looking for.

התחלתי להבין מה חיפשתי.

And as soon as I found that word,

וברגע שמצאתי את המונח הזה,

I realized that I wanted to devote

הבנתי שאני רוצה להקדיש

much of the rest of my life to it.

הרבה מאוד משארית חיי לזה.

The word is "rewilding,"

המונח הוא "הפראה מחדש"

and even though rewilding is a young word,

ואפילו שהפראה מחדש זה מונח חדש,

it already has several definitions.

כבר יש לו כמה פירושים.

But there are two in particular that fascinate me.

אבל יש שניים שמרתקים אותי במיוחד.

The first one is the mass restoration

הראשון הוא שיקום בקנה מידה גדול

of ecosystems.

של מערכות אקולוגיות.

One of the most exciting scientific findings

אחד מהממצאים המדעיים המרתקים ביותר

of the past half century

של חצי המאה שעברה

has been the discovery of widespread trophic cascades.

היה גילוי של קסקאדות תזונתיות נרחבות.

A trophic cascade is an ecological process

קסקדה תזונתית היא תהליך אקולוגי

which starts at the top of the food chain

שמתחיל בראש שרשרת המזון

and tumbles all the way down to the bottom,

ומגיע כל הדרך עד לתחתית,

and the classic example is what happened

והדוגמה הקלאסית היא מה שקרה

in the Yellowstone National Park in the United States

בפארק הלאומי יילוסטון בארצות הברית

when wolves were reintroduced in 1995.

כאשר זאבים הוחזרו לטבע בשנת 1995

Now, we all know that wolves kill various species of animals,

עכשיו, כולנו יודעים שזאבים הורגים מינים שונים של בעלי חיים,

but perhaps we're slightly less aware

אבל אולי אנחנו פחות מודעים

that they give life to many others.

לכך שהם נותנים חיים להרבה מינים אחרים.

It sounds strange, but just follow me for a while.

זה נשמע מוזר, אבל רק תעקבו אחרי לרגע.

Before the wolves turned up,

לפני שהופיעו הזאבים,

they'd been absent for 70 years.

הם נעדרו למשך 70 שנה.

The numbers of deer, because there was nothing to hunt them,

מספר האיילים,בגלל שלא היה מי שיצוד אותם,

had built up and built up in the Yellowstone Park,

עלה ועלה בפארק יילוסטון,

and despite efforts by humans to control them,

ולמרות מאמצים של בני האדם לשלוט בהם,

they'd managed to reduce much of the vegetation there

הם הצליחו להפחית הרבה מאוד מהצמחייה שם

to almost nothing, they'd just grazed it away.

עד שכמעט לא נשאר שום דבר, הם פשוט רעו את הכל.

But as soon as the wolves arrived,

אבל ברגע שהזאבים הגיעו,

even though they were few in number,

אפילו שהם היו מועטים במספרם,

they started to have the most remarkable effects.

התחילו להיות להם השפעות מדהימות.

First, of course, they killed some of the deer,

דבר ראשון, כמובן, הם הרגו חלק מהאיילים,

but that wasn't the major thing.

אבל זה לא היה הדבר העיקרי.

Much more significantly,

באופן הרבה יותר משמעותי,

they radically changed the behavior of the deer.

הם שינו באופן קיצוני את ההתנהגות של האיילים.

The deer started avoiding certain parts of the park,

האיילים התחילו להימנע מחלקים מסויימים של הפארק,

the places where they could be trapped most easily,

המקומות שבהם הם יכלו להילכד בקלות רבה יותר,

particularly the valleys and the gorges,

במיוחד העמקים והנקיקים,

and immediately those places started to regenerate.

ומיד המקומות האלו התחילו להשתקם.

In some areas, the height of the trees

במה אזורים, הגובה של העצים

quintupled in just six years.

הכפיל את עצמו פי חמש בשש שנים בלבד.

Bare valley sides quickly became forests of aspen

גדות עמקים צחיחות הפכו במהרה ליערות צפצפת

and willow and cottonwood.

וערבה וצפצפה

And as soon as that happened,

וברגע שזה קרה,

the birds started moving in.

הציפורים התחילו לחזור.

The number of songbirds, of migratory birds,

מספר ציפורי השיר, הציפורים הנודדות,

started to increase greatly.

התחיל לעלות משמעותית.

The number of beavers started to increase,

מספר הבונים התחיל לעלות,

because beavers like to eat the trees.

בגלל שבונים אוהבים לאכול את העצים.

And beavers, like wolves, are ecosystem engineers.

ובונים, כמו זאבים, הם מהנדסים של מערכות אקולוגיות.

They create niches for other species.

הם יוצרים נישות עבור מינים אחרים.

And the dams they built in the rivers

והסכרים שהם בנו בנהרות

provided habitats for otters and muskrats

סיפקו בתי גידול ללוטרות ולנברנים

and ducks and fish and reptiles and amphibians.

וברווזים ודגים וזוחלים ודו-חיים.

The wolves killed coyotes, and as a result of that,

הזאבים הרגו זאבי ערבות, וכתוצאה מכך,

the number of rabbits and mice began to rise,

מספר הארנבים והעכברים החל לעלות,

which meant more hawks, more weasels,

מה שאמר שיותר נצים, יותר סמורים,

more foxes, more badgers.

יותר שועלים, יותר גיריות.

Ravens and bald eagles came down to feed

עורבים ועיטמים לבני ראש הגיעו לקרקע כדי להיזון

on the carrion that the wolves had left.

מהפגרים שהזאבים השאירו.

Bears fed on it too, and their population began to rise as well,

גם דובים ניזונו מהפגרים, וגם האוכלוסיה שלהם התחילה לגדול,

partly also because there were more berries

בחלקה גם בגלל שהיו יותר גרגרי יער

growing on the regenerating shrubs,

שגדלו על השיחים שהשתקמו,

and the bears reinforced the impact of the wolves

והדובים חיזקו את ההשפעה של הזאבים

by killing some of the calves of the deer.

על ידי כך שהרגו חלק מהעופרים של האיילים.

But here's where it gets really interesting.

אבל הנה החלק שבו זה נהיה ממש מעניין.

The wolves changed the behavior of the rivers.

הזאבים שינו את ההתנהגות של הנהרות.

They began to meander less.

הם התחילו להתפתל פחות.

There was less erosion. The channels narrowed.

הייתה פחות בלייה. ערוצי הנחל נהיו צרים יותר.

More pools formed, more riffle sections,

יותר בריכות נוצרו, יותר אזורים של אדוות במים,

all of which were great for wildlife habitats.

שכולם היו נהדרים עבור בתי הגידול לחיות הבר.

The rivers changed

הנהרות השתנו

in response to the wolves,

בתגובה לזאבים,

and the reason was that the regenerating forests

והסיבה הייתה שהיערות המשתקמים

stabilized the banks so that they collapsed less often,

ייצבו את גדות הנהרות כך שהן התמוטטו פחות,

so that the rivers became more fixed in their course.

וכך הנהרות נהיו יותר מקובעים במסלולם.

Similarly, by driving the deer out of some places

באופן דומה, על ידי גירוש האיילים מכמה מקומות

and the vegetation recovering on the valley sides,

והצמחייה שהחלימה על גדות העמקים,

there was less soil erosion,

הייתה פחות בליה של האדמה,

because the vegetation stabilized that as well.

בגלל שהצמחייה ייצבה גם את זה.

So the wolves, small in number,

אז הזאבים, מועטים במספרם,

transformed not just the ecosystem

שינו לא רק את המערכת האקולוגית

of the Yellowstone National Park, this huge area of land,

של הפארק הלאומי יילוסטון, השטח הענק הזה,

but also its physical geography.

אלא גם את הגאוגרפיה הפיסית שלו.

Whales in the southern oceans

ללוויתנים באוקיינוסים הדרומיים

have similarly wide-ranging effects.

יש השפעות רחבות טווח דומות.

One of the many post-rational excuses

אחד מהתירוצים הפוסט-רציונאלים הרבים

made by the Japanese government for killing whales

שניתנו על ידי הממשלה היפנית להרג לוויתנים

is that they said, "Well, the number of fish and krill will rise

היה שהם אמרו "ובכן, מספר הדגים וסרטני הקריל יעלה

and then there'll be more for people to eat."

ואז יהיה יותר עבור האנשים לאכול".

Well, it's a stupid excuse, but it sort of

ובכן, זה תירוץ מטומטם, אבל הוא סוג של

kind of makes sense, doesn't it,

בערך הגיוני, לא?

because you'd think that whales eat huge amounts

כי הייתם חושבים שלוויתנים אוכלים כמויות ענקיות

of fish and krill, so obviously take the whales away,

של דגים וקריל, אז ברור שאם ניקח משם את הלוויתנים,

there'll be more fish and krill.

יהיו יותר דגים וקריל.

But the opposite happened.

אבל ההפך קרה.

You take the whales away,

אנחנו לוקחים את הלוויתנים,

and the number of krill collapses.

ומספר הקריל מתמוטט

Why would that possibly have happened?

איך ייתכן שזה קרה?

Well, it now turns out that the whales are crucial

ובכן, מסתבר כיום שהלוויתנים הם גורם מכריע

to sustaining that entire ecosystem,

לקיומה של כל המערכת האקולוגית הזאת,

and one of the reasons for this

ואחת הסיבות לכך

is that they often feed at depth

היא שהם הרבה פעמים ניזונים במעמקי הים

and then they come up to the surface and produce

ואז הם עולים לפני השטח ומייצרים

what biologists politely call large fecal plumes,

מה שביולוגים מכנים בנימוס "נוצות צואתיות" גדולות,

huge explosions of poop right across the surface waters,

פיצוצים ענקיים של קקי על פני המים,

up in the photic zone, where there's enough light

באזור הפוטי, שבו יש מספיק אור

to allow photosynthesis to take place,

על מנת לאפשר לפוטוסינתזה להתרחש,

and those great plumes of fertilizer

והנוצות הענקיות האלה של הדשן

stimulate the growth of phytoplankton,

מעודדים גדילה של פיטופלנקטון,

the plant plankton at the bottom of the food chain,

הפלנקטון הצמחי בתחתית שרשרת המזון,

which stimulate the growth of zooplankton,

שמעודד גדילה של זואופלנקטון,

which feed the fish and the krill and all the rest of it.

שעליו ניזונים הדגים והקריל וכל השאר.

The other thing that whales do is that,

הדבר הנוסף שלוויתנים עושים הוא

as they're plunging up and down through the water column,

שכאשר הם צוללים מעלה ומטה במעלה עמוד המים,

they're kicking the phytoplankton

הם בועטים בפיטופלנקטון

back up towards the surface

בחזרה למעלה לעבר פני השטח

where it can continue to survive and reproduce.

היכן שהם יכולים להמשיך לשרוד ולהתרבות.

And interestingly, well, we know

ובאופן מעניין, ובכן, אנחנו יודעים

that plant plankton in the oceans

שפלנקטון צמחי באוקיינוסים

absorb carbon from the atmosphere --

סופג פחמן מהאטמוספירה--

the more plant plankton there are,

ככל שיש יותר פלנקטון צמחי,

the more carbon they absorb --

הם סופגים יותר פחמן--

and eventually they filter down into the abyss

ולבסוף הם מסננים למטה אל המעמקים

and remove that carbon from the atmospheric system.

ומסירים את הפחמן הזה מהמערכת האטמוספרית.

Well, it seems that when whales were at their historic populations,

ובכן, נראה שכאשר הלויתנים היו בגדלי האוכלוסיות ההיסטוריים שלהם,

they were probably responsible for sequestering

הם כנראה היו אחראיים לסילוק

some tens of millions of tons of carbon

של עשרות מיליוני טונות של פחמן

every year from the atmosphere.

כל שנה מהאטמוספירה.

And when you look at it like that, you think,

וכשמסתכלים על זה ככה, חושבים,

wait a minute, here are the wolves

רק רגע, הנה הזאבים

changing the physical geography of the Yellowstone National Park.

משנים את הגיאוגרפיה הפיסית של הפארק הלאומי יילוסטון.

Here are the whales changing

הנה הלוויתנים משנים

the composition of the atmosphere.

את ההרכב של האטמוספירה.

You begin to see that possibly,

מתחילים לראות שאולי,

the evidence supporting James Lovelock's Gaia hypothesis,

הראיות שתומכות בהיפותזת גאיה של ג'יימס לאבלוק,

which conceives of the world as a coherent,

שתופסת את העולם כאורגניזם קוהרנטי,

self-regulating organism,

שמבקר את עצמו,

is beginning, at the ecosystem level, to accumulate.

מתחילות, ברמת המערכת האקולוגית, להצטבר.

Trophic cascades

קסקאדות תזונתיות

tell us that the natural world

מספרות לנו שעולם הטבע

is even more fascinating and complex than we thought it was.

הוא אפילו יותר מרתק ומורכב ממה שחשבנו.

They tell us that when you take away the large animals,

הן מספרות לנו שכאשר אתה מרחיק את החיות הגדולות,

you are left with a radically different ecosystem

אתה נשאר עם מערכת אקולוגית שונה באופן קיצוני

to one which retains its large animals.

מכזאת שמשאירה את החיות הגדולות שלה.

And they make, in my view, a powerful case

והן משמשות, לדעתי, כטיעונים חזקים

for the reintroduction of missing species.

לטובת ההחזרה לטבע של מינים שנעלמו.

Rewilding, to me,

הפראה מחדש, בשבילי,

means bringing back some of the missing plants and animals.

משמעותה להחזיר חלק מהצמחים והחיות שנעלמו.

It means taking down the fences,

משמעותה להוריד את הגדרות,

it means blocking the drainage ditches,

משמעותה לחסום את תעלות הניקוז,

it means preventing commercial fishing in some large areas of sea,

משמעותה מניעת דיג מסחרי באיזורים גדולים של הים,

but otherwise stepping back.

אבל חוץ מזה לקחת צעד אחורה.

It has no view as to what a right ecosystem

אין לה שום דעה לגבי איך מערכת אקולוגית נכונה

or a right assemblage of species looks like.

או איך הרכב נכון של מינים נראים.

It doesn't try to produce a heath or a meadow

היא לא מנסה ליצר ערבה או אחו

or a rain forest or a kelp garden or a coral reef.

או יער גשם או גינת אצות או שונית אלמוגים.

It lets nature decide,

היא נותנת לטבע להחליט,

and nature, by and large, is pretty good at deciding.

והטבע, באופן כללי, הוא די טוב בלהחליט.

Now, I mentioned that there are two definitions

עכשיו, הזכרתי שיש שני פירושים

of rewilding that interest me.

למונח הפראה מחדש שמעניינים אותי.

The other one

השני

is the rewilding of human life.

הוא ההפראה מחדש של חיי האדם.

And I don't see this as an alternative

ואני לא רואה את זה בתור אלטרנטיבה

to civilization.

לציוויליזציה.

I believe we can enjoy the benefits of advanced technology,

אני מאמין שאנחנו יכולים להנות מהיתרונות של הטכנולוגיה המתקדמת,

as we're doing now, but at the same time, if we choose,

כמו שאנחנו עושים עכשיו, אבל שבאותו זמן, אם נבחר,

have access to a richer and wilder life of adventure

תהיה לנו גישה לחיים עשירים ופראיים יותר של הרפתקה

when we want to because

כשנרצה בגלל

there would be wonderful, rewilded habitats.

שיהיו בתי גידול נפלאים ומופראים מחדש.

And the opportunities for this

וההזדמנויות לכך

are developing more rapidly than you might think possible.

מתפתחות במהירות רבה יותר ממה שאתם עשויים לחשוב שאפשרי.

There's one estimate which suggests that in the United States,

יש הערכה אחת שמציעה שבארצות הברית,

two thirds of the land which was once forested and then cleared

שני שליש מהשטח שהיה פעם מיוער ואז בואר

has become reforested as loggers and farmers have retreated,

הפך למיוער מחדש כאשר חוטבי עצים וחקלאים נסוגו,

particularly from the eastern half of the country.

במיוחד מהחצי המזרחי של הארץ.

There's another one which suggests

יש עוד אחת שמציעה

that 30 million hectares of land in Europe,

ששלושים מיליון הקטארים של אדמה באירופה,

an area the size of Poland,

שטח בגודל של פולין,

will be vacated by farmers

יפונה על ידי חקלאים

between 2000 and 2030.

בין 2000 ו- 2030

Now, faced with opportunities like that,

עכשיו, כשלפנינו אפשרויות כאלה,

does it not seem a little unambitious

האם זה לא נראה קצת לא שאפתני

to be thinking only of bringing back wolves, lynx,

לחשוב רק על השבה לטבע של זאבים, חתולי פרא,

bears, beavers, bison, boar, moose,

דובים, בונים, ביזונים, חזירי בר, מוס,

and all the other species which are already beginning

וכל המינים האחרים שכבר מתחילים

to move quite rapidly across Europe?

לנוע יחסית במהירות לרוחב אירופה?

Perhaps we should also start thinking

אולי אנחנו גם צריכים להתחיל לחשוב

about the return of some of our lost megafauna.

על החזרה של חלק מהמגה-פאונה האבודה שלנו.

What megafauna, you say?

איזו מגה-פאונה אתם שואלים?

Well, every continent had one,

ובכן, לכל יבשת הייתה אחת,

apart from Antarctica.

חוץ מאנטארקטיקה.

When Trafalgar Square in London was excavated,

כשנערכו חפירות בכיכר טרפלגר בלונדון,

the river gravels there were found

החצץ מהנחל שם נמצא

to be stuffed with the bones of hippopotamus,

להיות מלא בעצמות של היפופוטמים,

rhinos, elephants, hyenas, lions.

קרנפים, פילים, צבועים, אריות.

Yes, ladies and gentlemen,

כן, גבירותי ורבותי,

there were lions in Trafalgar Square

היו אריות בכיכר טרפלגר

long before Nelson's Column was built.

הרבה לפני שעמוד נלסון נבנה.

All these species lived here

כל המינים האלה חיו כאן

in the last interglacial period,

בתקופה הבין-קרחונית האחרונה,

when temperatures were pretty similar to our own.

כשהטמפרטורות היו די דומות לשלנו.

It's not climate, largely,

זה לא אקלים, בגדול,

which has got rid of the world's megafaunas.

שנפטר מהמגה-פאונה של העולם.

It's pressure from the human population

זה לחץ מהאוכלוסייה האנושית

hunting and destroying their habitats

שצדה והורסת את בתי המחייה שלהם

which has done so.

שעשה את זה.

And even so, you can still see the shadows

ואפילו עם זאת, עדיין אפשר לראות את הצללים

of these great beasts in our current ecosystems.

של אותן חיות אדירות במערכות האקולוגיות הנוכחיות שלנו.

Why is it that so many deciduous trees

למה זה שכל כך הרבה עצים נשירים

are able to sprout from whatever point the trunk is broken?

מסוגלים לנבוט מכל נקודה שבה הגזע שבור?

Why is it that they can withstand the loss

למה זה שהם יכולים לעמוד באובדן

of so much of their bark?

של כל כך הרבה מהקליפה שלהם?

Why do understory trees,

למה עצים שנמצאים מתחת לחופת היער,

which are subject to lower sheer forces from the wind

שנתונים לכוחות גזירה חלשים יותר מהרוח

and have to carry less weight

וצריכים לשאת פחות משקל

than the big canopy trees,

מאשר עצי החופה הגדולים,

why are they so much tougher and harder to break

למה הם כל כך הרבה יותר קשוחים וקשים לשבירה

than the canopy trees are?

מאשר עצי החופה?

Elephants.

פילים.

They are elephant-adapted.

הם מותאמים לפילים.

In Europe, for example,

באירופה, למשל,

they evolved to resist the straight-tusked elephant,

הם התפתחו להיות עמידים לפיל ישר החט,

elephas antiquus, which was a great beast.

elephas antiquus, שהיה חיה אדירה.

It was related to the Asian elephant,

הוא היה קרוב של הפיל האסייתי,

but it was a temperate animal, a temperate forest creature.

אבל הוא היה חיה מתונה, יצור יער מתון.

It was a lot bigger than the Asian elephant.

הוא היה הרבה יותר גדול מהפיל האסייתי.

But why is it that some of our common shrubs

אבל למה זה שלחלק מהשיחים הנפוצים שלנו

have spines which seem to be over-engineered

יש קוצים שנראים מהונדסים יתר על המידה

to resist browsing by deer?

להיות עמידים לרעייה על ידי איילים?

Perhaps because they evolved

אולי בגלל שהם התפתחו

to resist browsing by rhinoceros.

להיות עמידים לרעייה על ידי קרנפים.

Isn't it an amazing thought

האם זאת לא מחשבה מדהימה

that every time you wander into a park

שכל פעם שאתה תועה לתוך פארק

or down an avenue or through a leafy street,

או לאורך שדרה או דרך רחוב מלא עלים,

you can see the shadows of these great beasts?

אתה יכול לראות את הצללים של החיות האדירות האלו?

Paleoecology, the study of past ecosystems,

פלאו-אקולוגיה, חקר המערכות האקולוגיות של העבר,

crucial to an understanding of our own,

שהכרחי להבנה של אלו שלנו,

feels like a portal through which you may pass

מרגיש כמו שער שאתה יכול לעבור דרכו

into an enchanted kingdom.

לתוך ממלכה קסומה.

And if we really are looking at areas of land

ואם אנחנו ממש מסתכלים על שטחי אדמה

of the sort of sizes I've been talking about becoming available,

מסוג הגדלים שדיברתי עליו שיהפכו לפנויים,

why not reintroduce some of our lost megafauna,

למה לא להחזיר לטבע חלק מהמגה-פאונה האבודה שלנו,

or at least species closely related to those

או לפחות מינים שקרובים לאלו

which have become extinct everywhere?

שהפכו לנכחדים בכל מקום?

Why shouldn't all of us

למה שלא יהיה לכולנו

have a Serengeti on our doorsteps?

סרנגטי על מפתן דלתנו?

And perhaps this is the most important thing

ואולי זה הדבר החשוב ביותר

that rewilding offers us,

שהפראה מחדש מציעה לנו,

the most important thing that's missing from our lives:

את הדבר הכי חשוב שנעדר מחיינו:

hope.

תקווה.

In motivating people to love and defend the natural world,

כשמדרבנים אנשים לאהוב ולהגן על עולם הטבע,

an ounce of hope is worth a ton of despair.

גרם של תקווה שווה טון של יאוש.

The story rewilding tells us

הסיפור שהפראה מחדש מספרת לנו

is that ecological change need not always proceed

הוא ששינוי אקולוגי לא צריך תמיד להתקדם

in one direction.

בכיוון אחד.

It offers us the hope

הוא מציע לנו תקווה

that our silent spring

שהאביב הדומם שלנו

could be replaced by a raucous summer.

יכול להיות מוחלף על ידי קיץ מחוספס.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)