What happens if you cut down all of a city's trees? - Stefan Al

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

This is the tale of two ancient cities

זהו סיפורן של שתי ערים עתיקות

and the trees that determined their destinies.

והעצים שקבעו את עתידן.

In 3,000 BC Uruk was more densely populated than modern day New York City.

ב-3000 לפנה"ס, אוכלוסיית אורוק היתה צפופה יותר מזו של העיר ניו יורק כיום.

This crowded capital had to continually expand their irrigation system

הבירה הצפופה הזו נדרשה כל הזמן להרחיב את מערכת ההשקיה שלה

to feed its growing population.

כדי להזין אוכלוסיה גדלה.

2,500 years later in Sri Lanka, the city of Anuradhapura had a similar problem.

2500 שנה מאוחר יותר, בסרי לנקה, לעיר אנורדהפורה היתה בעיה דומה.

They were also growing constantly,

גם היא גדלה בהתמדה,

and like Uruk, their city relied heavily on an elaborate irrigation system.

וכמו אורוק, גם היא הסתמכה מאוד על מערכת השקיה מורכבת.

As Uruk grew, its farmers began chopping down trees to make space for more crops.

כשאורוק גדלה, החקלאים שלה החלו לחטוב עצים כדי לפנות מקום ליבולים נוספים.

In Anuradhapura, however, trees were sacred.

באנורדהפורה, עם זאת, העצים היו קדושים.

Their city housed an offshoot of the Bodhi tree

העיר שלהם איכלסה נצר של עץ הבודהי

under which Buddha himself was said to have attained enlightenment.

תחתיו נאמר שבודהה עצמו קיבל את ההארה שלו.

Religious reverence slowed farmer’s axes

האמונה הדתית הכבידה על גרזני האיכרים,

and even led the city to plant additional trees in urban parks.

ואפילו גרמה לעיר לשתול עצים נוספים בפארקים עירוניים.

Initially, Uruk’s expansion worked well.

תחילה, ההתרחבות של אורוק עבדה טוב.

But without trees to filter their water supply,

אבל ללא עצים שיסננו את אספקת המים שלהם,

Uruk’s irrigation system became contaminated.

מערכת ההשקיה של אורוק הזדהמה.

Evaporating water left mineral deposits,

המים שהתאדו השאירו משקעי מינרלים,

which rendered the soil too salty for agriculture.

שהפכו את האדמה למליחה מדי לחקלאות.

Conversely, Anuradhapura’s irrigation system was designed to work

בניגוד אליהם, מערכת ההשקיה של אנורדהפורה תוכננה לפעול

in concert with the surrounding forest.

בהרמוניה עם היער שמסביב.

Their city eventually grew to more than twice Uruk’s population,

אוכלוסיית העיר שלהם גדלה לבסוף לפי שניים מזו של אורוק,

and today, Anuradhapura still cares for a tree planted over 2,000 years ago.

והיום, אנורדהפורה עדיין מטפלת בעץ שנשתל יותר מ-2,000 שנה קודם לכן.

We may think of nature as being unconnected to our urban spaces,

אנחנו אולי חושבים על הטבע כמנותק מהמרחבים העירוניים שלנו,

but trees have always been an essential part of successful cities.

אבל עצים תמיד היו מרכיב חיוני לערים מצליחות.

Trees act like a natural sponge, absorbing storm water runoff

עצים משמשים ספוג טבעי, שסופג מי נגר משטפונות

before releasing it back into the atmosphere.

לפני שהם משחררים אותם חזרה לאטמוספירה.

The webs of their roots protect against mudslides

רשת השורשים שלהם מונעת מפולות בוץ

while allowing soil to retain water and filter out toxins.

בעודה מאפשרת לאדמה לשמור על המים ולסנן רעלנים.

Roots help prevent floods,

שורשים עוזרים למנוע הצפות,

while reducing the need for storm drains and water treatment plants.

בעודם מפחיתים את הצורך בניקוז ובמפעלי טיפול במים.

Their porous leaves purify the air by trapping carbon and other pollutants,

העלים הנקבוביים שלהם מטהרים את האויר על יד לכידת פחמן ומזהמים אחרים,

making them essential in the fight against climate change.

מה שהופך אותם לחיוניים במאבק נגד שינויי האקלים.

Humanity has been uncovering these arboreal benefits for centuries.

האנושות גילתה את יתרונות העצים במשך מאות שנים.

But trees aren’t just crucial to the health of a city’s infrastructure;

אבל עצים אינם חיוניים רק לבריאות של תשתית העיר;

they play a vital role in the health of its citizens as well.

הם ממלאים תפקיד חיוני גם בבריאות האזרחים.

In the 1870’s, Manhattan had few trees outside the island’s parks.

בשנות ה-70 של המאה ה-19, במנהטן היו מעט עצים מחוץ לפארקים של האי.

Without trees to provide shade,

ללא עצים המספקים צל,

buildings absorbed up to nine times more solar radiation

הבניינים ספגו עד פי תשעה יותר קרינת שמש

during deadly summer heat waves.

במהלך גלי החום הקטלניים בקיץ.

Combined with the period’s poor sanitation standards,

בשילוב עם התברואה הגרועה של אותה התקופה,

the oppressive heat made the city a breeding ground for bacteria like cholera.

החום המעיק הפך את העיר לכר צמיחה לחיידקים כמו כולרה.

In modern day Hong Kong, tall skyscrapers and underground infrastructure

בהונג קונג המודרנית, גורדי שחקים גבוהים ותשתית תת קרקעית

make it difficult for trees to grow.

מקשים על גידול צמחים.

This contributes to the city’s dangerously poor air quality,

זה מחמיר את איכות האוויר המסוכנת בעיר,

which can cause bronchitis and diminished lung function.

שיכולה לגרום לדלקת סימפונות ולירידה בתפקוד הריאות.

Trees affect our mental health as well.

עצים משפיעים גם על הבריאות הנפשית שלנו.

Research indicates that the presence of green foliage increases attention spans

מחקרים מראים שעלווה ירוקה משפרת את טווח הקשב

and decreases stress levels.

ומפחיתה דחק.

It’s even been shown that hospital patients with views of brick walls

הם אפילו הראו שחולים בבתי חולים עם נוף של לבנים

recover more slowly than those with views of trees.

מחלימים לאט יותר מאלו עם נוף של עצים.

Fortunately, many cities are full of views like this—

למרבה המזל, הרבה ערים מלאות נופים כאלה --

and that’s no accident.

וזה לא במקרה.

As early as the 18th century,

כבר מתחילת המאה ה-18,

city planners began to embrace the importance of urban trees.

מתכנני ערים החלו לאמץ את החשיבות של עצים עירוניים.

In 1733, Colonel James Oglethorpe planned the city of Savannah, Georgia

ב-1733, קולונל ג'יימס אוגלת'ורפ תיכנן את העיר סוואנה בג'ורג'יה

to ensure that no neighborhood was more than a 2-minute walk from a park.

כך שאף שכונה לא תהיה במרחק של פחות משתי דקות הליכה מפארק.

After World War II, Copenhagen directed all new development along five arteries—

אחרי מלחמת העולם השניה, קופנהגן כיוונה את כל הפיתוח החדש לחמישה עורקים --

each sandwiched between a park.

כולם נמצאים בין פארקים.

This layout increased the city’s resilience

המתווה הזה הגביר את עמידות העיר

to pollution and natural disasters.

לזיהום אוויר ואסונות טבע.

And urban trees don’t just benefit people.

ועצים עירוניים מועילים לא רק לאנשים.

Portland’s Forest Park preserves the region’s natural biodiversity,

פארק היער של פורטלנד שומר על המגוון הביולוגי של האזור,

making the city home to various local plants,

מה שהופך את העיר לבית לצמחים מקומיים מגוונים,

112 bird species, and 62 species of mammals.

112 מיני ציפורים ו-62 מינים של יונקים.

No city is more committed to trees than Singapore.

אף עיר אינה מחוייבת יותר לעצים מסינגפור.

Since 1967, Singapore’s government has planted over 1.2 million trees,

מאז 1967, הממשל בסינגפור שתל יותר מ-1.2 מיליון עצים,

including those within 50-meter tall vertical gardens called supertrees.

כולל בגנים אנכיים בגובה 50 מטר שנקראים סופר-עצים.

These structures sustain themselves and nearby conservatories

המבנים האלה מקיימים את עצמם ואת החממות הסמוכות

with solar energy and collected rainwater.

עם אנרגיה סולרית ומי גשם אגורים.

Trees and vegetation currently cover over 50% of Singapore’s landmass,

עצים וצמחיה מכסים כרגע יותר מ-50% מהקרקע בסינגפור,

reducing the need for air conditioning

מפחיתים את הצורך במיזוג אויר,

and encouraging low-pollution transportation.

ומעודדים תחבורה עם זיהום אויר נמוך.

By 2050, it’s estimated that over 65% of the world will be living in cities.

עד 2050, ההערכה היא שיותר מ-65% מאוכלוסיית העולם יחיו בערים.

City planners can lay an eco-friendly foundation,

מתכנני ערים יכולים להניח יסודות ידידותיים לסביבה,

but it’s up to the people who live in these urban forests

אבל התושבים שחיים ביערות העירוניים האלה

to make them homes for more than humans.

הם אלה שצריכים להפוך אותם למקלט לא רק לבני האדם.