Prohibition: Banning alcohol was a bad idea... - Rod Phillips

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

On January 17, 1920, six armed men robbed a Chicago freight train.

ב 17 בינואר, 1920, שישה אנשים חמושים שדדו רכבת משא בשיקגו.

But it wasn’t money they were after.

אבל זה לא היה כסף שהם חיפשו.

Less than one hour after spirits had become illegal

פחות משעה אחרי שהאלכוהול הפך ללא חוקי

throughout the United States,

ברחבי ארצות הברית,

the robbers made off with thousands of dollars worth of whiskey.

השודדים ברחו עם וויסקי בשווי אלפי דולרים.

It was a first taste of the unintended consequences of Prohibition.

זה היה הטעם הראשון של התוצאות הלא מכוונות של האיסור על אלכוהול.

The nationwide ban on the production and sale of alcohol in the United States

האיסור ברחבי המדינה על יצור ומכירה של אלכוהול בארצות הברית

came on the heels of a similar ban in Russia

הגיע מייד אחרי איסור דומה ברוסיה

that started as a wartime measure during World War I.

שהתחיל כצעד מלחמתי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

But the view in the Western world of alcohol

אבל הראיה של העולם המערבי של אלכוהול

as a primary cause of social ills was much older.

כסיבה העיקרית למחלות החברתיות היתה עתיקה יותר.

It first gained traction during the Industrial Revolution

הוא קיבל דחיפה לראשונה במהלך המהפכה התעשייתית

as new populations of workers poured into cities

כשאוכלוסיה חדשה של עובדים הגיעה לערים

and men gathered in saloons to drink.

ואנשים נאספו בסלונים לשתות.

By the 19th century, anti-drinking groups called temperance movements

ובמאה ה 19, קבוצות נגד שתיה שנקראו תנועות מתינות

began to appear in the United States and parts of Europe.

החלו להופיע בארצות הברית וחלקים באירופה.

Temperance groups believed that alcohol was the fundamental driver

קבוצות מתינות האמינו שאלכוהול היה המניע העיקרי

behind problems like poverty and domestic violence,

מאחורי בעיות כמו עוני ואלימות ביתית,

and set out to convince governments of this.

ויצאו לשכנע ממשלות בזה.

While some simply advocated moderate drinking,

בעוד כמה פשוט טענו למתינות בשתיה,

many believed alcohol should be banned entirely.

הרבה האמינו שאלכוהול צריך להאסר לגמרי.

These movements drew support from broad sectors of society.

התנועות האלו קיבלו תמיכה מחלקים נרחבים של החברה.

Women’s organizations were active participants from the beginning,

ארגוני נשים היו משתתפים פעילים מהתתחלה,

arguing that alcohol made men neglect their families and abuse their wives.

וטענו שאלכוהול גרם לגברים להזניח את המשפחות ולהתעלל בנשים.

Religious authorities, especially Protestants,

גורמים דתיים, בעיקר פרוטסטנטים,

denounced alcohol as leading to temptation and sin.

הוקיע אלכוהול כמוביל לפיתוי וחטא.

Progressive labor activists believed alcohol consumption

אקטיביסטים פרוגרסיבים של העבודה האמינו שצריכת אלכוהול

harmed workers’ ability to organize.

פגעה ביכולת של עובדים להתארגן.

Governments weren’t strangers to the idea of prohibition, either.

ממשלות גם לא היו זרות לרעיון של איסור.

In the United States and Canada, white settlers introduced hard liquors

בארצות הברית וקנדה, מתיישבים לבנים הציגו ליקרים קשים

like rum to Native communities,

כמו רום לקהילות מקומיות,

then blamed alcohol for disrupting these communities—

ואז האשימו את האלכוהול שהפריע לקהילות האלו --

though there were many other destructive aspects of their interactions.

למרות שהיו פנים הרסניים אחרים של התקשורת שלהם.

The American and Canadian governments banned the sale of alcohol

הממשלות האמריקאיות והקנדיות אסרו מכירת אלכוהול

to Native populations and on reservation land.

לאוכלוסיות ילידות ועל אדמות שמורות.

American temperance movements gained their first victories

תנועות מתינות אמריקאיות צברו את הנצחונות הראשונים שלהם

at the state and local levels,

ברמות המדינתיות והמקומיות,

with Maine and several other states banning the sale and production of liquor

עם מיין ומספר מדינות אחרות שאסרו על מכירת ויצור ליקר

in the 1850s.

בשנות ה 50 של המאה ה 19.

In 1919 the 18th Amendment to the US Constitution

ב 1919 התיקון ה 18 לחוקת ארצות הברית

banned the manufacture, sale, and transportation

אסר על יצור, מכירה, והובלה

of all alcoholic beverages.

של כל המשקאות האלכוהולים.

The amendment took effect a year later under the Volstead Act.

התיקון נכנס לתוקף שנה מאוחר יותר תחת חוק וולסטד.

Since the act did not ban personal consumption,

מאחר והחוק לא אסר על צריכה אישית,

wealthy people took the opportunity to stock up while restaurants and bars

אנשים עשירים לקחו את ההזדמנות לאגור בעוד מסעדות ובארים

rushed to sell their remaining supply.

מיהרו למכור את המלאי שנשאר.

Workers lost their jobs as distilleries, breweries, and wineries closed down.

עובדים איבדו את עבודתם כשמזקקות, מבשלות שיכר, ויקבים נסגרו.

Meanwhile, organized crime groups rushed to meet the demand for alcohol,

בינתיים, קבוצות פשע מאורגן מיהרו למלא את הביקוש לאלכוהול,

establishing a lucrative black market in producing, smuggling,

והקימו שוק שחור רווחי של יצור, הברחה,

and selling illicit liquor.

ומכירת אלכוהול לא חוקי.

Often they worked side-by side with corrupt policemen

הרבה פעמים הם עבדו יחד עם שוטרים מושחתים

and government officials,

ופקידי ממשל,

even bombing the 1928 primary election for Illinois state attorney

אפילו פיצצו את הבחירות לתובע הכללי של אילינוי ב 1928

in support of a particular political faction.

בתמיכה בפלג פוליטי מסויים.

Tens of thousands of illegal bars, known as "speakeasies,"

עשרות אלפי ברים לא חוקיים, שידועים ב“ספיקאיזי,”

began serving alcohol.

החלו להגיש אלכוהול.

They ranged from dingy basement bars to elaborate dance-halls.

הם נעו מברי מרתף אפלוליים לאולמות ריקודים מורכבים.

People could also make alcohol at home for their own consumption,

אנשים יכלו גם ליצור אלכוהול בבית לצריכה פרטית,

or obtain it legally with a doctor’s prescription or for religious purposes.

או להשיג אותו באופן חוקי אצל רופאים במרשם או למטרות דתיות.

To prevent industrial alcohol from being consumed,

כדי למנוע צריכה של אלכוהול תעשייתי,

the government required manufacturers to add harmful chemicals,

הממשלה דרשה מיצרנים להוסיף כימיקלים מזיקים,

leading to thousands of poisoning deaths.

שהובילו לאלפי מיתות מהרעלה.

We don’t know exactly how much people were drinking during Prohibition

אנחנו לא יודעים בדיוק כמה אנשים שתו במהלך האיסור

because illegal alcohol wasn’t regulated or taxed.

בגלל שאלכוהול לא חוקי לא היה מנוטר או ממוסה.

But by the late 1920s,

אבל עד סוף שנות ה 20 של המאה ה 20,

it was clear that Prohibition had not brought the social improvements

זה היה ברור שהאיסור לא הביא לשיפור חברתי

it had promised.

כמו שהובטח.

Instead it contributed to political corruption and organized crime

במקום הוא תרם לשחיתות פוליטית ופשע מאורגן

and was flouted by millions of citizens.

ומליוני אזרחים בזו לו.

At one raid on an Detroit beer hall, the local sheriff, mayor and a congressman

בפשיטה אחת בבר בדטרויט, השריף המקומי, ראש העיר ואיש קונגרס

were arrested for drinking.

נעצרו בשל שתיה.

With the start of the Great Depression in 1929,

עם התחלת השפל הגדול ב 1929,

the government sorely needed the tax revenue from alcohol sales,

הממשלה היתה צריכה נואשות הכנסות ממיסים ממכירות אלכוהול,

and believed that lifting Prohibition would stimulate the economy.

והאמינה שהסרת האיסור יעורר את הכלכלה.

In 1933, Congress passed the 21st Amendment repealing the 18th—

ב 1933, הקונגרס העביר את התיקון ה 21 לחוקה שביטל את ה 18 ---

the only amendment to be fully repealed.

התיקון היחיד שבוטל לגמרי.

Members of the temperance movements

חברים בתנועות המתינות

believed that alcohol was the root of society’s problems,

האמינו שאלכוהול היה שורש הבעיות בחברה,

but the reality is more complicated.

אבל המציאות היתה מורכבת יותר.

And while banning it completely didn’t work,

ובעוד איסורו לגמרי לא עבד,

the health and social impacts of alcohol remain concerns today.

הבריאות וההשפעות החברתיות של אלכוהול נשארות דאגה עד היום.