Why should you read "A Midsummer Night's Dream"? - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

לאור הירח,

a group of youths sneak into the woods,

קבוצה של צעירים חומקת ליער,

where they take mind-altering substances,

שם הם לוקחים סמים,

switch it up romantically,

מעלים הילוך רומנטית,

and brush up against creatures from another dimension.

ומתחככים ביצורים ממימד אחר.

"A Midsummer’s Night’s Dream" sees Shakespeare get psychedelic –

"חלום ליל קיץ רואה את שייקספיר נעשה פסיכדלי --

and the result is a treat in the theatre and on the page.

והתוצאה היא פינוק בתאטרון ועל הדף.

First performed in the 1590's,

הוא בוצע לראשונה בשנות ה 90 של המאה ה 16,

this play is one of Shakespeare’s friskiest works,

המחזה הזה הוא אחת העבודות הכי עליזות של שייקספיר,

filled with trickery, madness and magic.

מלא בטריקים, שיגעון וקסם.

Set over the course of one night,

מתרחש במהלך לילה אחד,

Midsummer progresses at a rollicking pace.

חלום ליל קיץ מתקדם בקצב מהנה.

The plot is structured around patterns of collision and dissolution,

העלילה בנויה סביב תבניות של התנגשות והתפוררות,

where characters from different worlds are thrown together and torn apart.

שם דמויות מעולמות שונים נזרקות יחד ונקרעות אחת מהשניה.

Shakespeare uses these patterns to mock the characters’ self-obsession

שייקספיר משתמש בתבניות האלו כדי ללעוג לאובססיה העצמית של הדמויות

and question authority with a comic twist.

ולפקפק בסמכות עם טוויסט קומי.

The action is set in Ancient Greece,

המחזה מתרחש ביוון העתיקה,

but like many of Shakespeare’s plays it reflects his contemporary concerns.

אבל כמו הרבה מחזות של שייקספיר הוא משקף את הדאגות העכשוויות שלו.

The magical setting of the woods at night

המיקום הקסום של היער בלילה

disrupts the boundaries between separate groups, with bizarre results.

מפריע לגבולות בין קבוצות נפרדות, עם תוצאות מוזרות.

Here, the bard plays with the rigid class system of his own time,

פה, המשורר משחק עם מערכת המעמדות הקשיחה של זמנו,

taking three distinct groups and turning their society upside-down

לוקח שלוש קבוצות מובחנות והופך את החברה שלהם על פיה

in a world where no mortal is in control.

בעולם בו אף בן אנוש אינו בשליטה.

The play opens with young Hermia

המחזה מתחיל עם הרמיה הצעירה

raging at her father Egeus and Theseus, the King of Athens,

זועמת על אביה, אגאוס, ותזאוס, מלך אתונה,

who have forbidden her to marry her lover Lysander.

שאסרו עליה להינשא לאהובה ליסנדר.

Hermia has no interest in her father's choice for her of Demetrius –

להרמיה אין עניין בבחירתו של אביה - דמיטריוס -

but her best friend Helena definitely does.

אבל חברתה הטובה ביותר הלנה בהחלט מתעניינת.

Furious at their elders, Hermia and Lysander elope under cover of darkness,

זועמים על המבוגרים, הרמיה וליסנדר בורחים תחת חסות החשכה,

with Demetrius in hot pursuit.

כשדמיטריוס במרדף אחריהם.

This is further complicated by Helena’s decision

זה מסתבך יותר על ידי ההחלטה של הלנה

to follow them all into the woods, in the hope of winning Demetrius’ heart.

לעקוב אחריהם לעצים, בתקווה לזכות בליבו של דמיטריוס.

At this point, the woods are getting crowded,

בנקודה זו, העצים מצטופפים,

as the lovers are sharing the space with a group of “rude mechanicals”—

כשהנאהבים חולקים מקום עם קבוצה של "מכניקלים גסים" --

a troupe of workers drunkenly rehearsing a play, led by the jovial Nick Bottom.

קבוצה של עובדים בחזרה שיכורה על מחזה, שמובל על ידי ניק בוטום העליז.

Unbeknownst to them, the humans have entered into the world of the fairies.

ללא ידיעתם, האנשים נכנסו לעולם הפיות.

Despite their magical splendor, Oberon and Titania,

למרות ההדר הקסום שלהם, לאוברון וטיטניה,

the king and queen of the fairies, have their own romantic problems.

המלך והמלכה של הפיות, יש בעיות רומנטיות משלהם.

Furious at his inability to control Titania, the jealous Oberon

זועם על חוסר היכולת שלו לשלוט בטיטניה, אוברון הקנאי

commands the trickster Puck to squeeze the juice of a magical flower over her eyes.

מצווה על פאק התכסיסן למצות את המיץ מפרח קסום על עיניה.

When she wakes up, she’ll fall in love with the first thing she sees.

כשהיא מתעוררת, היא תתאהב בדבר הראשון שהיא תראה.

On his mission,

במשימתו,

Puck gleefully sprinkles the juice over the eyes of the napping Demetrius

פאק מפזר בשמחה את המיץ על עיניו של דמיטריוס הישן

and Lysander, and transforms Bottom’s head into that of a donkey for good measure.

וליסנדר, והפך את הראש של בוטום לשל חמור רק בשביל הכיף.

As eyes flicker open,

כשהעיניים נפתחו,

a night of chaos commences that includes broken hearts, mistaken identity,

לילה של כאוס התחיל שכלל לבבות שבורים, זיהוי שגוי,

and transformations.

ומהפכים.

Out of all the characters, Bottom probably fares the best –

מתוך כל הדמויות, בוטום כנראה היה במצב הכי טוב --

when the bewitched Titania lays eyes on him,

כשטיטניה המכושפת הניחה את עיניה עליו,

she calls on her fairies to lavish him with wine and treasures

היא קראה לפיותיה להרעיף עליו יין ואוצרות

and sweeps the transfigured donkeyman off his feet:

וסחפה את איש החמור מעל רגליו:

“pluck the wings from painted butterflies/

"למלוק את הכנפיים מפרפרים צבועים

To fan the moonbeams from his sleeping eyes.

לפרוש את קרני הירח מעיניו הישנות.

Nod to him, elves, and do him courtesies.”

להנהן אליו, גמדים, ולהיות אדיבים אליו."

While magic is the catalyst to the action,

בעוד קסם הוא הזרז לפעולה,

the play reflects the real drama of the things we do for love –

המחזה משקף את הדרמה האמיתית של הדברים שאנחנו עושים עבור האהבה --

and the nonsensical behavior of the people under its spell.

וההתנהגות השטותית של אנשים תחת לחשה.

The moon overlooks the action “like a silver bow,”

הירח משגיח על המעשה "כמו קשת כסופה,"

signifying erratic behavior, the dark side of love,

שמסמלת התנהגות תזזיתית, הצד האפל של האהבה,

and the bewitching allure of a world where the usual rules don’t apply.

והמשיכה המכשפת של עולם בו הכללים הרגילים לא תופסים.

Although the characters eventually come to their senses,

למרות שהדמויות לבסוף חוזרות לעצמן,

"A Midsummer Night's Dream" raises the question

"חלום ליל קיץ" מעלה שאלה

of how much agency we have over our own daily lives.

של כמה שליטה יש לנו על חיינו היומיומיים.

But it’s not the more realistically rendered lovers, rulers or workers

אבל זה לא האהובים היותר ראליסטיים, שליטים ועובדים

who have the last word,

שיש להם את המילה האחרונה,

but the impish Puck who queries whether we can ever truly trust what we see:

אלא פאק הגמד שמתשאל אם נוכל אי פעם באמת לבטוח במה שאנחנו רואים:

If we shadows have offended,

אם אנחנו הצללים פגענו,

Think but this and all is mended:

חשבו רק זאת והכל מסתדר:

That you have but slumbered here

זה שרק ישנתם פה

While these visions did appear.

בעוד החזיונות הופיעו.

And in so doing,

ובעשותו כך,

he evokes the effect of entering into the magical world of great theatre

הוא מעורר את ההשפעות של כניסה לעולם הקסום של תאטרון גדול

that plays with the boundary between illusion and reality –

שמשחק עם הגבולות בין דמיון ומציאות --

and dramatizes the possibility that life is but a dream.

והופך לדרמטי את האפשרות שהחיים הם רק חלום.