Who was Confucius? - Bryan W. Van Norden

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Most people recognize his name

רוב האנשים מזהים את שמו

and know that he is famous for having said something,

ויודעים שהוא מפורסם בגלל שאמר משהו,

but considering the long-lasting impact his teachings have had on the world,

אבל בהתחשב בהשפעות ארוכות הטווח של תורתו על העולם,

very few people know who Confucius really was,

מעטים היודעים מי קונפוציוס היה באמת,

what he really said,

מה הוא באמת אמר,

and why.

ולמה.

Amid the chaos of 6th Century BCE China,

בין הכאוס של המאה השישית לפני הספירה בסין,

where warring states fought endlessly among themselves for supremacy,

שם אומות נלחמו ללא הפסק אחת עם השניה על עליונות,

and rulers were frequently assassinated,

ושליטים נרצחו בתדירות גבוהה,

sometimes by their own relatives,

לפעמים על ידי קרוביהם,

Confucius exemplified benevolence and integrity,

קונפוציוס הדגים נדיבות ויושרה,

and through his teaching,

ודרך תורתו

became one of China's greatest philosophers.

הפך לאחד הפילוסופים הכי גדולים של סין.

Born to a nobleman but raised in poverty from a very young age

הוא נולד לאציל אבל גדל בעוני מגיל צעיר

following the untimely death of his father,

עקב מותו המוקדם של אביו,

Confucius developed what would become

קונפוציוס פיתח מה שיהפוך

a lifelong sympathy for the suffering of the common people.

לסימפטיה ארוכת חיים לסבלם של אנשים פשוטים.

Barely supporting his mother and disabled brother

הוא תמך בקושי באימו ובאחיו הנכה

as a herder and account keeper at a granary,

כשעבד כרועה ומנהל חשבונות באסם,

and with other odd jobs,

ובעבודות מזדמנות אחרות.

it was only with the help of a wealthy friend

רק בעזרת חברים עשירים

that Confucius was able to study at the Royal Archives,

קונפוציוס הצליח ללמוד בארכיונים המלכותיים,

where his world view would be formed.

שם התגבשה השקפת עולמו.

Though the ancient texts there were regarded by some

למרות שהטקסטים העתיקים שם נחשבו על ידי כמה

as irrelevant relics of the past,

כשרידי עבר בלתי רלוונטיים,

Confucius was inspired by them.

קונפוציוס קיבל מהם השראה.

Through study and reflection,

דרך למידה ורפלקציה,

Confucius came to believe that human character is formed in the family

קונפוציוס הגיע לאמונה שהרופי האנושי מתגבש במשפחה

and by education in ritual, literature, and history.

ועל ידי החינוך בטכסים, ספרות והיסטוריה.

A person cultivated in this way works to help others,

אדם שמטופח כך פועל כדי לעזור לאחרים,

guiding them by moral inspiration rather than brute force.

ומנחה אותם בעזרת השראה מוסרית ולא כוח גס.

To put his philosophy into practice,

כדי ליישם את הפילוסופיה שלו,

Confucius became an advisor to the ruler of his home state of Lu.

קונפוציוס הפך ליועץ לשליט של מדינתו לו.

But after another state sent Lu's ruler a troop of dancing girls as a present

אבל אחרי שמדינה אחרת שלחה לשליט לו קבוצת רקדניות כמתנה

and the ruler ignored his duties while enjoying the girls in private,

והשליט התעלם מחובותיו בעודו נהנה מהבנות בפרטיות,

Confucius resigned in disgust.

קונפוציוס התפטר בגועל.

He then spent the next few years traveling from state to state,

הוא בילה אז את השנים הבאות במעבר ממדינה למדינה,

trying to find a worthy ruler to serve, while holding fast to his principles.

בנסיון למצוא שליט ראוי לשרת, בעודו אוחז בחוזקה בעקרונות שלו.

It wasn't easy.

זה לא היה קל.

In accordance with his philosophy, and contrary to the practice of the time,

לפי הפילוסופיה שלו, ובניגוד לנהוג בתקופתו,

Confucius dissuaded rulers from relying on harsh punishments and military power

קונפוציוס שיכנע מנהיגים לא להסתמך על עונשים קשים וכוח צבאי

to govern their lands

כדי לשלוט באדמתם,

because he believed that a good ruler

כי הוא האמין ששליט טוב

inspires others to spontaneously follow him

נותן השראה לאחרים לצעוד בעקבותיו באופן ספונטני

by virtue of his ethical charisma.

על בסיס הכריזמה האתית שלו בלבד.

Confucius also believed

קונפוציוס האמין גם

that because the love and respect we learn in the family

שמשום שהאהבה והכבוד שאנחנו לומדים במשפחה

are fundamental to all other virtues,

הם חיוניים לכל המעלות האחרות,

personal duties to family sometimes supersede obligations to the state.

חובות אישיות למשפחה לפעמים עולות על החובות למדינה.

So when one duke bragged that his subjects were so upright

אז כשדוכס אחד התרברב שהנתינים שלו היו כל כך הגונים

that a son testified against his own father

שבן העיד נגד אביו

when his father stole a sheep,

כשאביו גנב כבשה,

Confucius informed the duke

קונפוציוס הודיע לדוכס

that genuinely upright fathers and sons protected one another.

שהורים ובנים הגונים באמת מגינים אחד על השני.

During his travels, Confucius almost starved,

במהלך המסעות שלו, קונפוציוס כמעט רעב למוות,

he was briefly imprisoned,

הוא נכלא לזמן קצר,

and his life was threatened at several points.

ואיימו על חייו מספר פעמים.

But he was not bitter.

אבל הוא לא היה מריר.

Confucius had faith that heaven had a plan for the world,

לקונפוציוס היתה אמונה שלשמיים יש תוכנית לעולם,

and he taught that a virtuous person

והוא לימד שאדם מוסרי

could always find joy in learning and music.

יוכל תמיד להנות מלמידה ומוזיקה.

Failing to find the ruler he sought,

כשכשל למצוא שליט כמו שחיפש,

Confucius returned to Lu

קונפוציוס חזר ללו

and became a teacher and philosopher so influential,

והפך למורה ופילוסוף כל כך משפיע,

that he helped shaped Chinese culture

שהוא עזר לעצב את התרבות הסינית

and we recognize his name worldwide, even today.

ואנחנו מזהים את שמו בכל העולם, אפילו היום.

For the disciples of Confucius,

לחסידי קונפוציוס,

he was the living embodiment of a sage who leads others through his virtue,

הוא היה ההתגלמות האנושית של חכם שהוביל אחרים דרך מעלותיו,

and they recorded his sayings,

והם תיעדו את אמירותיו,

which eventually were edited into a book we know in English as "The Analects."

שלבסוף נערכו לספר אותו אנחנו מכירים כ"אנלקטים."

Today, millions of people worldwide adhere to the principles of Confucianism,

היום, מיליוני אנשים בעולם חיים לפי העקרונות של קונפוציוניזם,

and though the precise meaning of his words has been debated for millennia,

ולמרות שעל המשמעויות המדויקות של מילותיו דנו במשך אלפים,

when asked to summarize his teachings in a single phrase,

כשמתבקשים לסכם את השיעורים שלו במשפט אחד,

Confucius himself said,

קונפוציוס בעצמו אמר,

"Do not inflict upon others that which you yourself would not want."

"אל תעשו לאחרים מה שלא תרצו שיעשה לכם."

2,500 years later, it's still sage advice.

2,500 שנה מאוחר יותר, זו עדיין עצה חכמה.