How fiction can change reality - Jessica Wise

תרגום: Yifat Adler עריכה: Ido Dekkers

Emily Dickinson said over a century ago

אמילי דיקנסון אמרה לפני כמאה שנים

that "There is no frigate like a book to take us lands away ..."

שאֵין פְּרִיגָטָה כְּמוֹ סֵפֶר לְהַסִּיעֵנוּ אֶל אַרְצוֹת-מֶרְחָק. [תרגום: אברהם רגלסון]

והדבר נכון.

And it's true.

When we pick up a book, turn on the TV, or watch a movie,

כשאנחנו קוראים ספר, מדליקים את הטלויזיה או צופים בסרט,

we're carried away down the currents of story into a world of imagination.

אנחנו נישאים על גלי הסיפור אל עולם הדימיון.

And when we land, on a shore that is both new and familiar,

וכשאנחנו נוחתים על חוף חדש אבל מוכר,

מתרחש דבר משונה.

something strange happens.

Stepping onto the shore, we're changed.

כשאנחנו יורדים אל החוף, אנחנו משתנים.

We don't retrace the footsteps of the authors

אנחנו לא הולכים בעקבות טביעות רגליהם של הסופרים או הדמויות,

or characters we followed here.

No; instead, we walk a mile in their shoes.

לא. אנחנו הולכים כברת דרך בתוך נעליהם.

Researchers in psychology, neuroscience, child development and biology

חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח, התפתחות ילדים והביולוגיה

are finally starting to gain quantifiable scientific evidence,

מתחילים לצבור עדויות מדעיות הניתנות לכימות

המראות את מה שסופרים וקוראים תמיד ידעו:

showing what writers and readers have always known:

that stories have a unique ability to change a person's point of view.

לסיפורים יש יכולת ייחודית לשנות את נקודת המבט של הקורא.

Scholars are discovering evidence that stories shape culture,

מלומדים מגלים עדויות לכך שסיפורים מעצבים תרבות

and that much of what we believe about life comes not from fact,

והרבה מהאמונות שלנו לגבי החיים אינן מגיעות מעובדות אלא מסיפורת,

but from fiction -

שהרעיונות שלנו לגבי מעמדות,

that our ideas of class, marriage and even gender are relatively new,

נישואין ואפילו מגדר די חדשים,

ושאידיאולוגיות רבות שדגלו בהן במשך מאות שנים

and that many ideologies which held fast for centuries

were revised within the 18th century,

השתנו במאה ה-18, ועוצבו מחדש בין דפי הרומנים המוקדמים.

and redrafted in the pages of the early novel.

Imagine a world where class, and not hard work,

דמיינו עולם שבו המעמד ולא עבודה קשה קובע את שוויו של אדם.

decides a person's worth;

a world where women are simply men's more untamed copy;

עולם שבו נשים הן עותקים פחות מפותחים של הגברים.

עולם שבו נישואין מתוך אהבה הם רעיון חדשני.

a world where marriage for love is a novel notion.

Well, that was the world in which Samuel Richardson's "Pamela"

ובכן, זה היה העולם שבו "פמלה" של סמואל ריצ'רדסון הופיע לראשונה.

first appeared.

Richardson's love story starred a poor, serving-class heroine,

הגיבורה של סיפור האהבה של ריצ'רדסון היא משרתת ענייה

who is both more superior and smarter than her upper-class suitor.

שהיא גם מוסרית יותר וגם חכמה יותר מהמחזר שלה שהוא בן המעמד הגבוה.

The book, challenging a slew of traditions,

הספר שניפץ מסורות רבות

caused quite a ruckus.

גרם לסערה.

There was more press for "Pamela" than for Parliament.

העיתונים כתבו יותר על "פמלה" מאשר על הפרלמנט.

It spawned intense debate and several counter-novels.

הספר עורר דיון סוער וכמה רומני-נגד נכתבו בעקבותיו.

Still, for all those who couldn't accept "Pamela,"

ובכל זאת, על כל אדם שלא הסכים לקבל את "פמלה",

others were eager for this new fictional world.

רבים אחרים קיבלו בהתלהבות את העולם הבדיוני החדש הזה.

This best seller and all its literary heirs -

רב המכר הזה, וכל היורשים הספרותיים שלו,

"Pride and Prejudice," "Jane Eyre," and yes, even "Twilight" -

גאווה ודעה קדומה, ג'יין אייר, וכן, אפילו דמדומים,

have continuously shared the same tale and taught similar lessons,

חלקו את אותו סיפור עלילה, ולימדו שיעורים דומים

which are now conventional and commonplace.

שכיום הם מוסכמים ושגרתיים.

Similarly, novels have helped shape the minds of thought leaders

באופן דומה, רומנים סייעו לעצב את מחשבותיהם

across history.

של מנהיגים חשיבתיים על פני ההיסטוריה.

Some scholars say that Darwin's theory of evolution

ישנם מלומדים הטוענים שתיאורית האבולוציה של דרווין

is highly indebted to the plots he read and loved.

חבה חוב גדול לעלילות הספרים שהוא קרא ואהב.

His theory privileges intelligence, swiftness, and adaptability to change -

התיאוריה שלו מקנה יתרון לאינטליגנציה,

לזריזות ולהסתגלות לשינויים - כולן תכונות גרעיניות של גיבורים ספרותיים.

all core characteristics in a hero.

Whether you're reading "Harry Potter" or "Great Expectations,"

בין אם אתם קוראים את הארי פוטר או את תקוות גדולות,

you're reading the kind of plot that inspired Darwin.

אלו הן סוגי העלילות שהעניקו השראה לדרווין.

Yet, recent studies show that his theory might not be the whole story.

מחקרים הראו לאחרונה שיתכן שהתיאוריה שלו לא מציגה את הסיפור בשלמותו.

Our sense of being a hero - one man or one woman

יתכן שהרעיונות שלנו על גיבור - אדם אחד, או אישה אחת, או אפילו מין אחד

or even one species taking on the challenges of the world -

המתמודדים מול אתגרי העולם הם מוטעים.

might be wrong.

Instead of being hardwired for competition

יתכן שאנחנו לא מכוונים לתחרות,

for being the solitary heroes in our own story,

או להיות הגיבורים היחידים בסיפורנו.

we might instead be members of a shared quest.

יתכן שאנחנו חברים במסע חיפושים משותף.

More Hobbit than Harry.

דומה יותר ל"הוביט" מאשר ל"הארי פוטר".

Sometimes, of course, the shoes we've been walking in

לעיתים, כמובן, נעלינו נשחקות.

can get plain worn out.

After all, we haven't walked just one mile

הרי לא הלכנו כברת דרך אחת בנעליהם של ג'יין אוסטן או מארק טווין,

in Jane Austen's or Mark Twain's shoes -

we've walked about 100 trillion miles in them.

הלכנו בהן כמאה טריליון כברות דרך.

This isn't to say that we can't read and enjoy the classics;

אין ברצוננו לומר שאין ביכולתנו לקרוא ולהנות מהקלסיקות,

we should travel with Dickens,

עלינו לצעוד לצידו של דיקנס,

let Pip teach us what to expect from ourselves,

ללמוד מפיפ מה לצפות מעצמנו,

have a talk with Austen and Elizabeth about our prides and prejudices.

לשוחח עם אוסטן ועם אליזבת על הגאוות והדעות הקדומות שלנו.

We should float with Twain down the Mississippi,

לצוף עם טווין במורד המיסיסיפי,

and have Jim show us what it means to be good.

וללמוד מג'ים כיצד להיות טובים.

But on our journey, we should also keep in mind

אך במסענו, עלינו תמיד לזכור

that the terrain has changed.

שהסביבה השתנתה. עלינו לקנות מגפיים

We'll start shopping around for boots

שנועדו לצעידה אל תוך תקופה חדשה.

that were made for walking into a new era.

Take, for instance, Katniss Everdeen and her battle with the Capitol.

קחו, לדוגמא, את קטניס אוורדין ואת מאבקה בקפיטול.

Can "Hunger Games" lead us into thinking about capitalism in a new way?

האם "משחקי הרעב" יגרום לנו לחשוב על הקפיטליזם בצורה חדשה?

Can it teach us a lesson

האם הוא ילמד אותנו מדוע היחיד אינו בעדיפות על פני הקבוצה?

about why the individual should not put herself before the group?

Will "Uglies" reflect the dangers of pursuing a perfect body

האם "כעורים" יציג את הסכנות שבחיפוש אחר הגוף המושלם

and letting the media define what is beautiful?

ובמתן אפשרות לאמצעי התקשורת לקבוע מהו היופי?

Will "Seekers" trod a path beyond global warming?

האם סדרת ה-Seekers תסייע לנו להתמודד עם ההתחממות הגלובלית?

Will the life-and-death struggles of Toklo, Kallik, Lusa and the other bears

האם מאבקיהם לחיים ולמוות של טוקלו,

קאליק, לוזה ושאר הדובים פותחים בפנינו את הדרך להבנת החיות

chart a course for understanding animals and our place in their world?

ומקומנו בעולמן?

Only the future will tell which stories will engage our imagination,

רק העתיד יאמר אלו סיפורים יעסיקו את דמיוננו,

אלו עלילות דמיוניות יבנו את המחר,

which tales of make-believe we'll make tomorrow.

But the good news is this:

אך החדשות הטובות הן:

there are new stories to venture in every day,

בכל יום נולדים סיפורים חדשים.

new tales that promise to influence, to create and to spark change -

עלילות חדשות המבטיחות להשפיע, ליצור ולעורר שינוי.

stories that you might even write yourself.

סיפורים שאולי אתם תכתבו בעצמכם.

So I guess the final question is this:

והשאלה האחרונה, אם כך, היא:

What story will you try on next?

מה יהיה הסיפור הבא שתפליגו אליו?