Lessons from Auschwitz: The power of our words - Benjamin Zander

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

It really makes a difference what we say.

מה שאנו אומרים באמת קובע.

I learned this from a woman who survived Auschwitz.

למדתי את זה מאישה ששרדה את אושוויץ.

She went to Auschwitz when she was fifteen years old,

היא הלכה לאושוויץ כשהיתה בת חמש עשרה,

and her brother was eight, and the parents were lost.

ואחיה היה בן שמונה, וההורים אבדו.

And she told me this,

והיא סיפרה לי את זה:

"We were in the train going to Auschwitz,

"היינו על הרכבת לאושוויץ,

and I looked down, and I saw my brother's shoes were missing.

"והסתכלתי למטה, וראיתי שהנעליים של אחי נעלמו.

And I said, 'Why are you so stupid?

"ואמרתי, 'למה אתה כל כך טיפש?

Can't you keep your things together?

'אתה לא יכול לשמור על הדברים שלך?

For goodness sake!'

'אלוהים אדירים!'"

The way an elder sister might speak to a younger brother."

כמו שאחות גדולה מדברת אל אחיה הקטן."

Unfortunately, it was the last thing she ever said to him

למרבה הצער, זה היה הדבר האחרון שהיא אמרה לו,

because she never saw him again.

כי לא ראתה אותו שוב.

He did not survive.

הוא לא שרד.

And so when she came out of Auschwitz, she made a vow.

אז כשהיא יצאה מאושוויץ, היא נשבעה.

She said, "I walked out of Auschwitz into life.

היא אמרה: "יצאתי מאושוויץ אל החיים.

And the vow was,

והנדר היה:

"I will never say anything that couldn't stand

"לעולם לא אגיד משהו לא הולם,

as the last thing I ever say."

אם אלה יהיו מילותי האחרונות."

Now, can we do that? No.

האם אנו יכולים לעשות זאת? לא

But it is a possibility to live in to.

אך זו אפשרות לחיות למענה.

Thank you.

תודה לכם.