What’s that ringing in your ears? - Marc Fagelson

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Arriving home after a long day, you settle in for a quiet evening alone.

אתם מגיעים הביתה אחרי יום ארוך, מתרגעים לכם לערב שקט לבד.

But instead of the sound of silence, you hear a constant ringing—

אבל במקום לשמוע שקט, אתם שומעים צלצול מתמשך --

even though there’s nothing making any noise.

למרות שאין שום דבר שעושה רעש.

What you’re experiencing is called tinnitus,

מה שאתם חווים נקרא טיניטוס,

the perception of a noise like ringing, buzzing, hissing or clicking

תפיסה של רעש כמו צלצול, זמזום, שריקה או תקתוק

that occurs without any external source of sound.

שמתרחשת בלי שום מקור חיצוני של קול.

Tinnitus has been bothering humanity since Ancient Babylon,

טיניטוס הטריד את האנושות מימי הבבלים העתיקים,

plaguing everyone from Leonardo da Vinci to Charles Darwin.

ונגע בכולם החל בלאונרדו דה וינצ'י וכלה בצ'ארלס דארווין.

Today, roughly one in seven people worldwide

היום, בערך אחד מתוך שבעה אנשים בעולם

experiences this auditory sensation.

חווה את התחושה השמיעתית הזו.

So where does this persistent sound come from?

אז מהיכן מגיע הצליל המתמשך?

When you normally hear something, sound waves hit various areas of your ear,

כשאתם שומעים באופן נורמלי, גלי קול פוגעים באזורים שונים באוזן שלכם,

creating vibrations that displace fluid inside the cochlea.

ויוצרים רעידות שמזיזות נוזל בתוך השבלול.

If the vibrations are large enough,

אם הרעידות גדולות מספיק,

they elicit a chemical response that transforms them

הן גורמות לתגובה כימית שהופכת אותן

into bioelectrical signals.

לאותות ביו-חשמליים.

These nerve impulses are then relayed through the hearing pathway to the brain,

המסרים העצביים האלה מועברים אז דרך מסלול השמע למוח,

where they result in the sounds we perceive.

שם הם גורמים לתפישה של צלילים.

However, in the vast majority of tinnitus cases,

עם זאת, ברוב המוחלט של מקרי טיניטוס,

the nerve signals that produce these mysterious sounds

אותות העצבים שמייצרים את הצלילים המסתוריים האלה

don’t travel through your ear at all.

לא נעים דרך האוזן שלכם בכלל.

Instead, they’re generated internally, by your own central nervous system.

במקום זאת, הם מיוצרים בגוף על ידי מערכת העצבים המרכזית שלכם.

Under usual circumstances, these self-produced signals

בתנאים רגילים, האותות הפנימיים האלו

are an essential part of hearing.

מהווים חלק חיוני בשמיעה.

All mammals demonstrate on-going neural activity

בכל היונקים ישנה פעילות עצבית מתמשכת

throughout their hearing pathways.

לאורך מסלולי השמיעה.

When there are no sounds present,

כשאין צלילים חיצוניים,

this activity is at a baseline that establishes your neural code

הפעילות הזו נמצאת ברמה בסיסית שמהווה את הקוד העצבי שלכם

for silence.

לשקט.

When a sound does appear, this activity changes,

כשקול מופיע, הפעילות הזו משתנה,

allowing the brain to distinguish between silence and sound.

ומאפשרת למוח להבחין בין שקט לצליל.

But the auditory system’s health can affect this background signal.

אבל בריאות מערכת השמיעה יכולה להשפיע על אות הרקע הזה.

Loud noises, diseases, toxins, and even natural aging

קולות חזקים, מחלות, רעלנים, ואפילו הזדקנות טבעית

can damage your cochlear cells.

יכולים לפגוע בתאי השבלול שלכם.

Some of these may heal in a matter of hours.

כמה מאלה אולי יחלימו תוך שעות.

However, if enough cells die, either over time or all at once,

עם זאת, אם מספיק תאים ימותו, במשך הזמן או בבת אחת,

the auditory system becomes less sensitive.

מערכת השמע תהפוך לפחות רגישה.

With fewer cochlear cells relaying information,

עם פחות תאי שבלול שמעבירים מידע,

incoming sounds generate weaker nerve signals.

צלילים נכנסים מייצרים אותות עצביים חלשים יותר.

And many environmental sounds can be lost completely.

והרבה צלילים סביבתיים עלולים להיאבד לגמרי.

To compensate, your brain devotes more energy to monitoring the hearing pathway.

כדי לפצות על כך, המוח שלכם מקדיש יותר אנרגיה כדי לנטר את דרכי השמיעה.

Just like you might adjust the knobs of a radio,

ממש כמו שתתאימו את החוגות ברדיו,

the brain modifies neural activity while also tweaking the tuning knob

המוח מתאים את הפעילות העצבית בעודו מתאים את חוגת הכוונון

to get a clearer signal.

כדי לקבל אות ברור יותר.

Increasing this background neural activity is intended to help you process

הגברת הפעילות העצבית ברקע נועדה לעזור לכם לעבד

weak auditory inputs.

אותות שמיעתיים חלשים.

But it can also modify your baseline for silence—

אבל היא יכולה גם לשנות את רמת הבסיס שלכם לשקט --

such that a lack of sound no longer sounds silent at all.

כך שחוסר צלילים כבר לא נשמע כמו שקט.

This is called subjective tinnitus,

זה נקרא טיניטוס סובייקטיבי,

and it accounts for the vast majority of tinnitus cases.

והוא מסביר את רוב מקרי הטיניטוס.

Subjective tinnitus is a symptom associated with

טיניטוס סובייקטיבי הוא סימפטום שמשוייך

practically every known ear disorder,

כמעט לכל הפרעה ידועה של האזניים,

but it isn’t necessarily a bad thing.

אבל הוא אינו בהכרח דבר רע.

While its appearance can be surprising,

למרות שהופעתו יכולה להפתיע אותנו,

subjective tinnitus has no inherently negative consequences.

לטיניטוס סובייקטיבי אין בהכרח תוצאות שליליות.

But for some, tinnitus episodes can trigger traumatic memories

אבל לכמה, פרקי טיניטוס יכולים להפעיל זכרונות טראומטיים

or otherwise distressing feelings,

או רגשות מלחיצים באופן כלשהו,

which increase the sound’s intrusiveness.

שמגבירים את החדירה של הקולות.

This psychological loop often leads to what’s known as “bothersome tinnitus,"

הלולאה הפסיכולוגית הזו הרבה פעמים מובילה למה שידוע כ"טיניטוס טורדני,"

a condition that can exacerbate the symptoms of PTSD, insomnia,

מצב שיכול להגביר את הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, נדודי שינה,

anxiety, and depression.

חרדה, ודיכאון.

There’s no known cure for subjective tinnitus.

אין תרופה ידועה לטיניטוס סובייקטיבי.

So the most important thing doctors can do

אז הדבר הכי חשוב שרופאים יכולים לעשות

is help people understand this auditory event,

הוא לעזור לאנשים להבין את הארוע השמיעתי הזה,

and develop neutral associations with these often-distressing sounds.

ולפתח יחס נייטרלי לצלילים המטרידים האלה.

For example, sound therapy uses noises like rain, birdsong, or music

לדוגמה, תרפיית צלילים משתמשת ברעשים כמו גשם, שירת ציפורים או מוזיקה

to mask tinnitus and reduce stress.

כדי למסך טיניטוס ולהפחית לחץ.

One form, called informational masking, uses soothing, complex auditory signals

צורה אחת, שנקראת מיסוך מידע, משתמשת באותות שמיעתיים מורכבים ומרגיעים

that distract the brain from the tinnitus sound.

שמסיחים את המוח מקולות הטיניטוס.

Another, called energetic masking,

אחרת, שנקראת מיסוך אנרגטי,

uses sounds with the same frequency as the patient’s tinnitus

משתמשת בצלילים עם אותה תדירות כמו הטיניטוס של החולה

to occupy the neurons that would otherwise deliver the tinnitus signal.

כדי להעסיק את הניורונים שאחרת היו מעבירים את אותות הטיניטוס.

Practiced alongside counseling,

בשימוש ביחד עם יעוץ,

these interventions allow people to re-evaluate

ההתערבויות האלו מאפשרות לאנשים להעריך מחדש

their relationship with tinnitus.

את היחסים שלהם עם טיניטוס.

Losing the sound of silence can be troubling to say the least.

אובדן השקט יכול להטריד.

Tinnitus reveals that your brain is constantly analyzing the world around you,

טיניטוס מגלה שהמוח שלכם מנתח את העולם סביבכם ללא הפסקה,

even as it fails to filter its own internal noise.

אפילו כשהוא כושל לסנן את הרעשים הפנימיים שלו עצמו.

In a sense, experiencing tinnitus

במובן מסויים, לחוות טיניטוס

is like eavesdropping on your brain talking to itself—

זה כמו לצותת למוח שלכם המדבר עם עצמו --

though it may not be a conversation you want to hear.

למרות שזו לא בהכרח שיחה שאתם רוצים לשמוע.