Camera or eye: Which sees better? - Michael Mauser

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Watch the center of this disk.

צפו במרכז הדיסק הזה.

You are getting sleepy.

אתם נעשים עייפים.

No, just kidding.

לא, סתם בצחוק.

I'm not going to hypnotize you.

אני לא עומד להפנט אתכם.

But are you starting to see colors in the rings?

אבל האם אתם מתחילים לראות צבע בטבעות האלו?

If so, your eyes are playing tricks on you.

אם כן, העיניים שלכם עושות לכם טריקים.

The disk was only ever black and white.

הדיסק היה רק בשחור ולבן.

You see, your eyes don't always capture the world as a video camera would.

אתם מבינים, העיניים שלכם לא תמיד לוכדות את העולם כמו מצלמת וידאו.

In fact, there are quite a few differences,

למעשה, ישנם די הרבה הבדלים,

owing to the anatomy of your eye

בגלל האנטומיה של העיניים שלכם

and the processing that takes place in your brain

והתהליך שמתרחש במוח שלכם

and its outgrowth, the retina.

והאבר החיצוני שלו, הרשתית.

Let's start with some similarities.

בואו נתחיל עם כמה דברים דומים.

Both have lenses to focus light and sensors to capture it,

לשתיהן יש עדשות כדי למקד אור וחיישנים כדי ללכוד אותו,

but even those things behave differently.

אבל אפילו הדברים האלה מתנהגים אחרת,

The lens in a camera moves to stay focused on an object hurtling towards it,

העדשה במצלמה נעה כדי להשאר ממוקדת על אובייקט שנע כלפיה,

while the one in your eye responds by changing shape.

בעוד זו שבעין מגיבה על ידי שינוי צורה.

Most camera lenses are also achromatic,

רוב עדשות המצלמות הן גם אכרומטיות,

meaning they focus both red and blue light to the same point.

משמע הן ממקדות גם אור אדום וגם אור כחול לאותה נקודה.

Your eye is different.

העין שלכם שונה.

When red light from an object is in focus, the blue light is out of focus.

כשאור אדום מהאובייקט בפוקוס, האור הכחול לא בפוקוס.

So why don't things look partially out of focus all the time?

אז למה דברים לא נראים מטושטשים חלקית כל הזמן?

To answer that question,

כדי לענות על השאלה,

we first need to look at how your eye and the camera capture light:

אנחנו חייבים להביט באיך העין והמצלמה לוכדות אור:

photoreceptors.

קולטני אור.

The light-sensitive surface in a camera only has one kind of photoreceptor

למשטח הרגיש לאור שבמצלמה יש רק סוג אחד של קולטן אור

that is evenly distributed throughout the focusing surface.

שמתפזר באופן שווה דרך משטח המיקוד.

An array of red, green and blue filters on top of these photoreceptors

מערך של מסננים אדומים, ירוקים וכחולים מעל גבי קולטני האור

causes them to respond selectively to long, medium and short wavelength light.

גורם להם להגיב סלקטיבית לאורכי הגל הארוכים, הבינוניים והקצרים.

Your eye's retinas, on the other hand, have several types of photoreceptors,

לרשתית של העיניים שלכם, מצד אחר, יש כמה סוגים של קולטני אור,

usually three for normal light conditions, and only one type for lowlight,

בדרך כלל שלושה למצבי אור רגילים, ורק אחד לאור נמוך,

which is why we're color blind in the dark.

לכן אנחנו עוורי צבעים בחשכה.

In normal light, unlike the camera, we have no need for a color filter

באור רגיל, בניגוד למצלמה, אין לנו צורך במסנני צבע

because our photoreceptors already respond selectively

מפני שהקולטנים שלנו כבר מגיבים סלקטיבית

to different wavelengths of light.

לאורכי גל שונים של אור.

Also in contrast to a camera,

כמו כן בניגוד למצלמה,

your photoreceptors are unevenly distributed,

קולטני האור שלכם מפוזרים בצורה לא שווה,

with no receptors for dim light in the very center.

ללא קולטנים לאור חלש ממש במרכז.

This is why faint stars seem to disappear when you look directly at them.

לכן כוכבים חלשים נראים כנעלמים כשאתם מביטים ישירות בהם.

The center also has very few receptors that can detect blue light,

במרכז יש גם מעט מאוד קולטנים שיכולים לזהות אור כחול,

which is why you don't notice the blurred blue image from earlier.

לכן אנחנו לא שמים לב לתמונה הכחולה המטושטשת ממקודם.

However, you still perceive blue there

עם זאת, אתם עדיין קולטים אור כחול שם

because your brain fills it in from context.

מפני שהמוח שלכם ממלא אותו מההקשר.

Also, the edges of our retinas have relatively few receptors

כמו כן, בקצוות של הרשתית שלנו יש יחסית מעט קולטנים

for any wavelength light.

לכל אורך גל של אור.

So our visual acuity and ability to see color

אז הדיוק הויזואלי שלנו והיכולת לראות צבע

falls off rapidly from the center of our vision.

מתדרדרת במהירות ממרכז הראיה שלנו.

There is also an area in our eyes called the blind spot

יש גם אזור בעין שלנו שנקרא הנקודה המתה

where there are no photoreceptors of any kind.

בו אין קולטני אור משום סוג.

We don't notice a lack of vision there

אנחנו לא מבחינים בחוסר ראיה שם

because once again, our brain fills in the gaps.

מפני ששוב, המוח שלנו ממלא את החללים.

In a very real sense, we see with our brains, not our eyes.

במובן מאוד מוחשי, אנחנו רואים עם המוח שלנו, לא עם העיניים.

And because our brains, including the retinas,

ובגלל שהמוחות שלנו, כולל הרשתית,

are so involved in the process,

כל כך מעורבים בתהליך,

we are susceptible to visual illusions.

אנחנו רגישים לאשליות אופטיות.

Here's another illusion caused by the eye itself.

הנה אשליה נוספת שנגרמת על ידי העין עצמה.

Does the center of this image look like it's jittering around?

האם מרכז התמונה הזו נראה כאילו הוא מרצד?

That's because your eye actually jiggles most of the time.

זה בגלל שהעין שלכם למעשה מרצדת רוב הזמן.

If it didn't, your vision would eventually shut down

אם היא לא היתה, הראיה שלכם היתה נכבית בסופו של דבר

because the nerves on the retina stop responding to a stationary image

מפני שהעצבים על הרשתית היו מפסיקים להגיב לתמונות נייחות

of constant intensity.

עם עוצמה קבועה.

And unlike a camera,

ובניגוד למצלמה,

you briefly stop seeing whenever you make a larger movement with your eyes.

אתם מפסיקים לראות רגעית כל פעם שאתם עושים תנועה גדולה עם העיניים שלכם.

That's why you can't see your own eyes shift

לכן אתם לא יכולים לראות את העיניים שלכם זזות

as you look from one to the other in a mirror.

כשאתם מביטים מאחת לשניה במראה.

Video cameras can capture details our eyes miss,

מצלמות וידאו יכולות ללכוד פרטים שהעיניים שלנו מפספסות,

magnify distant objects

להגדיל עצמים רחוקים

and accurately record what they see.

ולהקליט במדוייק מה שהן רואות.

But our eyes are remarkably efficient adaptations,

אבל העיניים שלנו הן התאמות יעילות להפליא,

the result of hundreds of millions of years

התוצאה של מאות מליוני שנים

of coevolution with our brains.

של אבולוציה יחד עם המוח שלנו.

And so what if we don't always see the world exactly as it is.

אז מה אם אנחנו לא תמיד רואים את העולם בדיוק כמו שהוא.

There's a certain joy to be found watching stationary leaves

יש הרבה הנאה בלהביט בעלים נייחים

waving on an illusive breeze,

מתנפנפים בבריזה המתעתעת,

and maybe even an evolutionary advantage.

ואולי אפילו יתרון אבולוציוני.

But that's a lesson for another day.

אבל זה שיעור ליום אחר.