It's a church. It's a mosque. It's Hagia Sophia. - Kelly Wall

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

They say that if walls could talk, each building would have a story to tell,

הם אומרים שאם קירות יכלו לדבר לכל בניין היה סיפור לספר,

but few would tell so many fascinating stories in so many different voices

אבל מעטים היו מספרים כל כך הרבה סיפורים מרתקים בכל כך הרבה קולות שונים

as the Hagia Sophia, or holy wisdom.

כמו האייה סופיה, או תבונה קדושה.

Perched at the crossroads of continents and cultures,

נמצאת בצומת הדרכים בין יבשות ותרבויות,

it has seen massive changes from the name of the city where it stands,

היא ראתה שינויים עצומים משם העיר בו היא עומדת,

to its own structure and purpose.

למבנה וליעוד שלה.

And today, the elements from each era stand

והיום, הכוחות מכל דור עומדים

ready to tell their tales to any visitor who will listen.

מוכנים לספר את המעשיות שלהם לכל מבקר שיקשיב.

Even before you arrive at the Hagia Sophia, the ancient fortifications

אפילו לפני שאתם מגיעים להאייה סופיה, הביצורים העתיקים

hint at the strategic importance of the surrounding city,

מרמזים על המשמעות האסטרטגית של העיר המקיפה,

founded as Byzantium by Greek colonists in 657 BCE.

שנוסדה כביזנטיום על ידי מתיישבים יווניים ב 657 לפני הספירה.

And successfully renamed as Augusta Antonia, New Rome and Constantinople

ושינתה את שמה בהצלחה לאגוסטה אנטוניה, רומא החדשה וקונסטנטינופול

as it was conquered, reconquered, destroyed and rebuilt

כשהיא נכבשה, נכבשה מחדש הושמדה ונבנתה מחדש

by various Greek, Persian and Roman rulers over the following centuries.

על ידי שליטים יוונים, פרסים ורומאים במהלך המאות.

And it was within these walls that the first Megale Ekklesia, or great church,

וזה היה בתוך הקירות האלו שהמגלה אקלסיה, או הכנסיה הגדולה הראשונה,

was built in the fourth century.

נבנתה במאה הרביעית.

Though it was soon burned to the ground in riots,

למרות שהיא נשרפה במהרה לגמרי במהומות,

it established the location for the region's main religious structure

היא קבעה את המיקום של המבנה למבנה הראשי של הדת

for centuries to come.

למשך מאות שנים לבוא.

Near the entrance, the marble stones with reliefs

קרוב לכניסה, אבני השיש עם תבליטים

are the last reminders of the second church.

הם המזכרות האחרונות לכנסיה השניה.

Built in 415 CE, it was destroyed during the Nika Riots of 532

נבנתה ב 415 לספירה, היא הושמדה במהלך מהומות ניקה של 532

when angry crowds at a chariot race

כשקהלים זועמים במרוץ כרכרות

nearly overthrew the emperor, Justinian the First.

כמעט הדיחו את הקיסר, ג'וסטניאן הראשון.

Having barely managed to retain power,

כשבקושי הצליח להשתלט בחזרה,

he resolved to rebuild the church on a grander scale,

הוא החליט לבנות מחדש את הכנסיה בקנה מידה גדול יותר,

and five years later, the edifice you see before you was completed.

וחמש שנים מאוחר יותר, המבנה שאתם רואים לפניכם הושלם.

As you step inside, the stones of the foundation and walls

כשאתם נכנסים, האבנים של היסודות והקירות

murmur tales from their homelands of Egypt and Syria,

מלמלו סיפורים מארצות מוצאן במצריים וסוריה,

while columns taken from the Temple of Artemis recall a more ancient past.

בעוד העמודים שנלקחו מהמקדש של ארטמיס נזכרו בעבר רחוק יותר.

Runic inscriptions carved by the Vikings of the emperor's elite guard

כיתובים רונים חרוטים על ידי הויקינגים של משמר הקיסר

carry the lore of distant northern lands.

נושאים את תהילת ארצות צפוניות רחוקות.

But your attention is caught by the grand dome, representing the heavens.

אבל תשומת הלב שלכם נתפשת על ידי הכיפה הגדולה, שמייצגת את השמיים.

Reaching over 50 meters high and over 30 meters in diameter

מגיעה לגובה של יותר מ 50 מטר ובקוטר של יותר מ 30 מטר

and ringed by windows around its base,

ומוקפת בחלונות מסביב לבסיסה,

the golden dome appears suspended from heaven,

הכיפה המוזהבת נראית כתלויה מהשמיים,

light reflecting through its interior.

אור מוחזר דרך פניה הפנימיים.

Beneath its grandiose symbolism, the sturdy reinforcing Corinthian columns,

מתחת לסימבוליזם הגרנדיוזי שלה, העמודים הקורינתיים המחזקים הקשיחים,

brought from Lebanon after the original dome was partially destroyed

שהובאו מלבנון אחרי שהכיפה המקורית הושמדה חלקית

by an earthquake in 558 CE,

על ידי רעידת אדמה ב 558 לספירה,

quietly remind you of its fragility

מזכירים לכם בשקט את השבירות שלהם

and the engineering skills such a marvel requires.

ויכולות ההנדסה שכזה פלא דרש.

If a picture is worth a thousand words,

אם תמונה שווה אלף מילים,

the mosaics from the next several centuries have the most to say

למוזאיקות מהמאות לאחר מכן יש הכי הרבה להגיד

not only about their Biblical themes,

לא רק על הנושאים התנכיים שלהן,

but also the Byzantine emperors who commissioned them,

אלא גם על הקיסרים הביזנטים שהזמינו אותן,

often depicted along with Christ.

שהוזכרו פעמים רבות עם ישו.

But beneath their loud and clear voices,

אבל מתחת לקולות הרמים והצלולים שלהם,

one hears the haunting echoes of the damaged and missing mosaics and icons,

שומעים את ההדים הרודפים של המוזאיקות הפגומות והחסרות,

desecrated and looted during the Latin Occupation in the Fourth Crusade.

שחוללו ונבזזו במהלך הכיבוש הלטיני במסע הצלב הרביעי.

Within the floor, the tomb inscription of Enrico Dandolo,

בתוך הרצפה, רישום הקבר של אנריקו דונדולו,

the Venetian ruler who commanded the campaign,

שליט ונציה שהורה על המסע,

is a stark reminder of those 57 years that Hagia Sophia spent as a Roman Catholic church

היא תזכורת בוטה ל57 השנים שהאייה סופיה בילתה ככנסיה רומית קתולית

before returning to its orthodox roots upon the Byzantine Reconquest.

לפני שחזרה אל שורשיה האורתודוקסים עם הכיבוש מחדש של הביזנטים.

But it would not remain a church for long.

אבל היא לא תישאר כנסיה לזמן רב.

Weakened by the Crusades, Constantinople fell to the Ottomans in 1453

אחרי שהוחלשה על ידי מסעות הצלב קונסטנטינופול נפלה לידי העותומנים ב 1453

and would be known as Istanbul thereafter.

ונודעה כאיסטנבול מאז.

After allowing his soldiers three days of pillage,

אחרי שאפשר לחייליו שלושה ימין של ביזה,

Sultan Mehmed the Second entered the building.

הסולטאן מחמד השני נכנס לבניין.

Though heavily damaged, its grandeur was not lost

למרות שניזוק קשות, הפאר שלו לא אבד

on the young sultan who immediately rededicated it to Allah,

לפני הסולטאן הצעיר שמיד הקדיש אותו לאללה,

proclaiming that it would be the new imperial mosque.

וקבע שהוא יהיה המסגד המלכותי החדש.

The four minarets built over the next century

ארבעת הצריחים שנבנו במאה הבאה

are the most obvious sign of this era,

הם הסימנים הכי ברורים לתקופה,

serving as architectural supports in addition to their religious purpose.

ושימשו כתמיכה הנדסית בנוסף למטרה הדתית שלהם.

But there are many others.

אבל יש הרבה אחרים.

Ornate candle holders relate Suleiman's conquest of Hungary,

מחזיקי נרות מקושטים שמקושרים לכיבוש הונגריה על ידי סולימן,

while giant caligraphy discs hung from the ceiling

בעוד דיסקי קליגרפיה ענקים תלויים מהתקרה

remind visitors for the first four caliphs who followed Muhammad.

ומזכירים למבקרים את ארבעת הכליפים הראשונים שבאו אחרי מוחמד.

Though the building you see today still looks like a mosque, it is now a museum,

למרות שהבניין שאתם רואים היום עדיין נראה כמו מסגד, עכשיו הוא מוזיאון,

a decision made in 1935 by Kemal Ataturk,

החלטה שנעשתה ב 1935 על ידי כמאל אתאטורק,

the modernizing first president of Turkey

הנשיא המודרני הראשון של תורכיה

following the Ottoman Empire's collapse.

אחרי נפילת האימפריה העותומאנית.

It was this secularization that allowed for removal

זו היתה החילוניות שלו שאפשרה את ההסרה

of the carpets hiding the marble floor decorations

של השטיחים שהסתירו את עיטורי רצפת השיש

and the plaster covering the Christian mosaics.

והטיח שכיסה את המוזאיקות הנוצריות.

Ongoing restoration work has allowed the multiplicity of voices

שיחזור מתמיד איפשר לריבוי הקולות

in Hagia Sophia's long history

בהסטוריה הארוכה של האייה סופיה

to be heard again after centuries of silence.

להשמע שוב אחרי מאות שנים של שתיקה.

But conflict remains.

אבל הקונפליקט נשאר.

Hidden mosaics cry out from beneath Islamic calligraphy,

מוזאיקות חבויות בוכות מאחורי קליגרפיה איסלאמית,

valuable pieces of history that cannot be uncovered without destroying others.

פיסות הסטוריה רבות ערך שלא יכולות להחשף בלי להרוס אחרות,

Meanwhile, calls sound from both Muslim and Christian communities

בינתיים, קריאות נשמעות גם מקהילות מוסלמיות ונוצריות

to return the building to its former religious purposes.

להחזיר את הבניין למטרה הדתית המקורית שלו.

The story of the divine wisdom may be far from over,

הסיפור של התבונה האלוהית אולי רחוק מלהסתיים,

but one can only hope that the many voices residing there

אבל אפשר רק לקוות שהקולות הרבים שנמצאים שם

will be able to tell their part for years to come.

יהיו מסוגלים לספר את החלק שלהם בשנים הבאות.