The rise and fall of the Assyrian Empire - Marian H Feldman

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Before the sun never set on the British Empire,

לפני שהשמש מעולם לא שקעה על האימפריה הבריטית,

before Genghis Khan swept the steppe,

לפני שג'ינג'ס ח'אן שטף את האיזור,

before Rome extended its influence to encircle the Mediterranean Sea,

לפני שרומא הרחיבה את השפעתה להקיף את הים התיכון,

there was ancient Assyria.

היתה אשור העתיקה.

Considered by historians to be the first true empire,

ההיסטוריונים מחשיבים אותה כאימפריה האמיתית הראשונה,

Assyria’s innovations laid the groundwork for every superpower that’s followed.

ההמצאות האשוריות הניחו את היסודות לכל מעצמת-על שבאה אחריה.

At its height, in the 7th century BCE,

בשיאה, במאה ה 7 לפני הספירה,

the Assyrian Empire stretched across modern Iraq,

האימפריה האשורית נפרשה על פני רוב עירק,

Syria,

סוריה,

Lebanon,

לבנון,

Israel,

ישראל,

and parts of Turkey,

וחלקים מתורכיה,

Iran,

and Egypt.

איראן,

ומצרים.

Its wonders included a vast library and large botanical and zoological park.

פלאיה כללו ספריהו נרחבת וגנים בוטניים וזאולוגיים גדולים.

But the story of Assyria’s rise to dominance began many centuries earlier,

אבל הסיפור של עליית האשורים לשלטון החל הרבה מאות קודם לכן,

in the Late Bronze Age, in a city called Ashur.

בשלהי עידן הברונזה, בעיר שנקראה אשור.

Ashur was a tin and textiles trading center

אשור היתה מרכז מסחר בבדיל ובטקסטיל

located along the Tigris River in northern Iraq.

ממוקמת על נהר הטיגריס בצפון עיראק.

It shared its name with a god thought to be an embodiment of the city

היא חלקה את שמה עם אל שנחשב לגילום העיר

and later of the entire empire.

ומאוחר יותר של כל האימפריה.

For the administration-minded Assyrians, politics and religion were closely linked.

לאשורים בעלי החשיבה האדמיניסטרטיבית, פוליטיקה ודת היו מקושרים.

Around 1300 BCE, a high priest named Ashur-uballit I took the title of king

סביב 1300 לפני הספירה, כוהן גדול בשם אשור אובליט ה- 1 לקח את תואר המלך

and initiated a tradition of military campaigns,

והתחיל מסורת של מסעות צבאיים,

effectively transforming Assyria from a city-state to a territorial state.

שהפכו את אשור בפועל מעיר מדינה למדינה טריטוריאלית.

This meant that a single administrative entity

זה אומר שהישות האדמיניסטרטיבית הבודדת

oversaw many places, cultures, and peoples.

שלטה על הרבה מקומות, תרבויות, ואנשים.

For the next 150 years, Assyria extended its reach and thrived.

במשך 150 השנים הבאות, אשור הרחיבה את גבולותיה ושגשגה.

In the 12th century BCE,

במאה ה 12 לפני הספירה,

a mysterious catastrophe that still bewilders archaeologists

קטסטרופה מסתורית שעדיין מבלבלת את הארכיאולוגים

caused the Assyrians to lose much of their territory.

גרמה לאשורים לאבד חלק ניכר מהטריטוריה שלהם.

A few hundred years later, however,

כמה מאות שנים מאוחר יותר, עם זאת,

Assyrian kings began a new round of conquests.

מלכים אשוריים החלו סבב חדש של כיבושים.

This time, they honed their administrative system

הפעם, הם השחיזו את המערכת האדמיניסטרטיבית שלהם

into an empire that would last generations.

לאימפריה שתשרוד דורות.

Assyrians were military innovators and merciless conquerors.

האשורים היו ממציאים צבאיים וכובשים חסרי חמלה.

During their conquests,

במהלך הכיבושים שלהם,

they used siege tactics and cruel punishments for those who opposed them,

הם השתמשו בטקטיקות מצור ובעונשים אכזריים לאלה שהתנגדו להם,

including impalement and flaying.

כולל שיפוד ופשיטת עור.

The growth of their empire was due, in part,

הצמיחה של האימפריה יוחסה חלקית,

to their strategy of deporting local populations,

לאסטרטגיה שלהם של הגליית אוכלוסיות מקומיות,

then shifting them around the empire to fulfill different needs.

ואז הזזתן ברחבי האימפריה כדי למלא צרכים שונים.

This broke peoples’ bonds with their homelands

זה שבר את הקשרים של אנשים לארצות מוצאם

and severed loyalties among local groups.

וקטע נאמנויות בין קבוצות מקומיות.

Once the Assyrians conquered an area,

ברגע שהאשורים כבשו אזור,

they built cities connected by well-maintained royal roads.

הם בנו ערים מחוברות על דרכים מלכותיות מתוחזקות היטב.

Often, when a new king came to power, he would build a new capital.

הרבה פעמים, כשמלך חדש עלה לשלטון, הוא היה בונה בירה חדשה.

With each move, new palaces and temples were erected and lavishly decorated.

עם כל מעבר, ארמונות ומקדשים חדשים הוקמו ועוצבו בשפע.

Although kings claimed absolute power,

למרות שמלכים טענו לשלטון אבסולוטי,

we know that an extensive system of courtiers,

אנחנו יודעים שהתקיימה מערכת נרחבת של מדינות,

provincial officials,

פקידים אזוריים,

and scholars influenced affairs.

ומלומדים השפיעו על הפעילויות.

At least one woman, Sammuramat, ruled the kingdom.

לפחות אישה אחת, סמיראמיס [שמוראמת], שלטה בממלכה.

Assyrian rulers celebrated their military excursions

שליטים אשורים חגגו את הפעילויות הצבאיות שלהם

by having representations of their exploits

על ידי ייצוג של הכיבושים שלהם

carved into the walls of their newly built palaces.

בתחריטים על קירות הארמונות החדשים שלהם.

But despite the picture of a ruthless war state projected by these records,

אבל למרות התמונה של מדינת מלחמה חסרת חמלה שהתיעודים האלה מראים,

the Assyrian kings were also interested in the cultural traditions of the region,

המלכים האשורים התעניינו גם במסורות תרבותיות של האיזור,

especially those of Babylonia, a separate state to the south.

בעיקר בבלל, מדינה נפרדת בדרום.

Babylonia had been a cultural leader for millennia,

בבל היתה מובילה תרבותית במשך אלפי שנים,

stretching back to the beginning of writing

שהתקיימה מתחילת עידן הכתב

at the end of the 4th millennium BCE.

עד סוף המאה הרביעית לפני הספירה.

Assyria saw itself as the inheritor and protector of this tradition.

אשור ראתה את עצמה כיורשת וכמגנה של המסורת הזו.

Assyrian rulers supported scholars

השליטים האשורים תמכו במלומדים

in specialties ranging from medicine to magic,

בתחומים שנעו מרפואה לקסם,

and the capital cities, like Ninevah,

וערי הבירה, כמו נינוה,

were home to elaborate parks and gardens

היו בית לפארקים גדולים ולגנים

that housed plants and animals from around the empire.

ששיכנו צמחים וחיות מכל רחבי האימפריה.

One of Assyria’s final rulers, Ashurbanipal,

אחד השליטים האחרונים של אשור, אשורבניפל,

sent scholars throughout Babylonia to gather up and copy ancient literary works.

שלח מלומדים דרך בבל כדי לאסוף ולהעתיק כתבים עתיקים.

Ashurbanipal’s library took the form of clay tablets

הספריה של אשורבניפל נבנתה כמאגר של לוחות חימר

inscribed with cuneiform in the languages of Akkadian and Sumerian.

חרוטים בכתב היתדות בשפות של אכדים ושומרים.

The library was lost during the final sack of Ninevah in 612 BCE.

הספריה אבדה במהלך הביזה האחרונה של נינוה ב 612 לפני הספירה.

But thanks to a 19th century archaeological excavation,

אבל תודות לחפירות הארכיאולוגיות של המאה ה 19,

many masterpieces of ancient literature,

הרבה יצירות מופת של ספרות עתיקה,

including the Epic of Gilgamesh and the Babylonian Creation Epic,

כולל האפיקה של גילגמש והאפיקה של יצירת בבל,

survive today.

שרדו היום.

After centuries of rule,

אחרי מאות שנים של שלטון,

the Assyrian Empire fell to the Babylonians and Medes

האימפריה האשורית נפלה בידי בבל ומדי

between 612 and 609 BCE.

בין 612 ו 609 לפני הספירה.

Yet the innovations that the Assyrians  pioneered live on.

ועדיין החידושים שהאשורים הביאו ממשיכים.

Their emphasis on constant innovation,

הדגש שלהם על חידושים תמידיים,

efficient administration,

ניהול יעיל,

and excellent infrastructure

ותשתית מעולה

set the standard for every empire that’s followed them in the region

קבעו את אמות המידה לכל אימפריה שבאה אחריה באיזור

and across the globe.

וברחבי העולם.