Are there universal expressions of emotion? - Sophie Zadeh

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

The 40 or so muscles in the human face can be activated in different combinations

40 השרירים בערך של פני האדם יכולים להיות מופעלים בצרופים שונים

to create thousands of expressions.

כדי ליצור אלפי הבעות.

But do these expressions look the same

אבל האם ההבעות האלו נראות אותו הדבר

and communicate the same meaning around the world,

ומבעות את אותן משמעויות סביב העולם,

regardless of culture?

ללא קשר לתרבות?

Is one person’s smile another’s grimace?

האם החיוך של אדם אחד יכול להיות כעס של אחר?

Charles Darwin theorized that emotional expression was a common human feature.

צ'ארלס דארווין העלה תאוריה שהבעות רגשיות הן תכונה אנושית נפוצה.

But he was in the minority.

אבל הוא היה במיעוט.

Until the mid-20th century,

עד אמצע המאה ה 20,

many researchers believed that the specific ways we show emotion

חוקרים רבים האמינו שהדרך הספציפית בה אנחנו מראים רגשות

were learned behaviors that varied across cultures.

היא התנהגות נלמדת שמשתנתה בין תרבויות.

Personality theorist Silvan Tomkins was one of the few to insist otherwise.

תאורטיקן האישיות סילבן טומקינס היה אחד מהיחידים שהתעקשו אחרת.

Tomkins claimed that certain affects—

טומקינס טען שהשפעות מסויימות --

emotional states and their associated facial expressions—

מצבים רגשיים והבעות הפנים המשוייכות אליהן --

were universal.

היו אוניברסליות.

In the 1960s, psychologist Paul Ekman set about testing this theory

בשנות ה 60, הפסיכולוג פול אקמן יצא לבחון את התאוריה הזו

by examining hundreds of hours of film footage

על ידי חקר מאות שעות של צילומי וידאו

of remote tribes isolated from the modern world.

של שבטים מרוחקים מבודדים מהעולם המודרני.

Ekman found the native peoples’ expressions to be not only familiar,

אקמן גילה שהבעות הילידים לא רק היו מוכרות,

but occurring in precisely the situations he would expect.

אלא התרחשו בדיוק באותם מצבים בהם נצפה שיתרחשו.

Conversely, he ran tests with tribes who had no prior exposure to Western culture.

ובניגוד, הוא עשה ניסויים עם שבטים שלא היתה להם חשיפה לתרבות המערבית.

They were able to correctly match photos of different facial expressions

הם היו מסוגלים להתאים במדוייק תמונות של הבעות פנים שונות

with stories designed to trigger particular feelings.

לסיפורים שתוכננו להפעיל את הרגשות האלו.

Over the next few decades,

במהלך העשורים הבאים,

further research has corroborated Darwin’s idea

מחקרים נוספים תרמו לרעיון של דארווין

that some of our most important emotional expressions are in fact universal.

שכמה מההבעות הרגשיות הכי נפוצות הן למעשה אוניברסליות.

The degrees of expression appropriate to a given situation can, however,

רמת ההבעה המתאימה למצב מסוים יכולה, עם זאת,

vary greatly across cultures.

להשתנות מאוד בין תרבויות.

For instance, researchers have studied facial expression

לדוגמה, חוקרים חקרו הבעות פנים

in people who are born blind,

אצל אנשים שנולדו עוורים,

hypothesizing that if expressions are universal,

והעלו השערה שאם הבעות הפנים הן אוניברסליות,

they would be displayed in the same way as sighted people.

הן יהיו מוצגות באותה דרך כמו אצל אנשים רואים.

In one study, both blind and sighted athletes

במחקר אחד, אתלטים עוורים ורואים

displayed the same expressions of emotion when winning or losing their matches.

הציגו אותן הבעות פנים של רגשות כשזכו או הפסידו במשחקים שלהם.

Further evidence can be found in our evolutionary relatives.

עדויות נוספות יכולות להמצא אצל הקרובים האבולוציוניים שלנו.

Comparisons of facial expression between humans and non-human mammals

השוואות של הבעות פנים בין אנשים ויונקים לא אנושיים

have found similarities in the structure and movement of facial muscles.

גילו דמיון במבנה ובתנועה של שרירי הפנים.

Chimpanzee laughter looks different from ours,

צחוק שימפנזים נראה שונה משלנו,

but uses some of the same muscle movements.

אבל משתמש בכמה מאותן תנועות פנים.

Back in the 60s, Ekman identified six core expressions.

בחזרה בשנות ה 60, אקרמן זיהה שש הבעות פנים בסיסיות.

Anger is accompanied by lowered eyebrows drawn together,

כעס מלווה בגבות מונמכות שנמשכות אחת לשניה,

tense and narrowed eyes,

עיניים מכווצות ולחוצות,

and tight lips;

ושפתיים מכווצות;

disgust, by the lips pulled up and the nose crinkling.

גועל, בשפתיים משוכות למעלה והאף מכווץ.

In fear, the upper white of the eyes are revealed as the eyebrows raise

בפחד, הלבן העליון של העיניים מתגלה כשהגבות מורמות

and the mouth stretches open,

והפה מתרחב ונפתח.

while surprise looks similar,

בעוד הפתעה נראית דומה,

but with rounded eyebrows and relaxed lips.

אבל הגבות מקושתות והשפתיים רגועות.

Sadness is indicated by the inner corners of the eyebrows

עצב מסומן על ידי הפינות הפנימיות של הגבות

being drawn inwards and upwards,

שנמשכות פנימה ולמעלה,

drooping eyes,

העיניים שפופות,

and a downturned mouth.

והפה פונה כלפי מטה.

And of course there’s happiness:

וכמובן יש את האושר:

lips drawn up and back,

שפתיים משוכות למעלה ואחורה,

and raised cheeks causing wrinkling around the eyes.

ולחיים מורמות שגורמות לקמטים סביב העיניים.

More recently, researchers have proposed additional entries

לאחרונה, חוקרים הציעו הבעות נוספות

such as contempt,

כמו בוז,

shame,

בושה,

and disapproval,

ומורת רוח,

but opinions vary on how distinct boundaries

אבל הדעות משתנות בנוגע לכמה ברורים הגבולות

between these categories can be drawn.

בין הקטגוריות האלו יכולים להיות.

So if Ekman and other researchers are correct,

אז אם אקמן וחוקרים אחרים צודקים,

what makes certain expressions universal?

מה הופך הבעות מסויימות לאוניברסליות?

And why are they expressed in these particular ways?

ולמה הן מובעות בדרך מסויימת זו?

Scientists have a lot of theories rooted in our evolutionary history.

למדענים יש הרבה תאוריות שמושרשות בהסטוריה האבולוציונית.

One is that certain expressions are important for survival.

אחת היא שהבעות מסויימות חשובות להשרדות.

Fear and surprise could signal to others an immediate danger.

פחד והפתעה יכולים לאותת לאחרים סכנה מיידית.

Studies of humans and some other primates

מחקרים בקרה בני אדם ופרימטים אחרים

have found that we pay more attention to faces that signal threats

הראו שאנחנו שמים לב יותר לפנים שמאותתים על איומים

over neutral faces,

על פני פנים ניטרליות,

particularly when we’re already on high alert.

בעיקר כשאנחנו כבר דרוכים מאוד.

Expressions also could help improve group fitness

הבעות יכולות גם לעזור לשפר את בריאות הקבוצה

by communicating our internal states to those around us.

על ידי תקשור של המצב הפנימי שלנו לאלה שסביבנו.

Sadness, for example, signals to the group that something’s wrong.

עצב, לדוגמה, מאותת לקבוצה שמשהו לא בסדר.

There’s some evidence that expressions

יש עדויות שהבעות

might be even more directly linked to our physiology.

אולי מקושרות אפילו יותר לפיזיולוגיה שלנו.

The fear expression, for instance,

הבעת הפחד, לדוגמה,

could directly improve survival in potentially dangerous situations

יכולה לשפר ישירות את ההשרדות שלנו במצבים מסוכנים פוטנציאלית

by letting our eyes absorb more light

בכך שהוא מאפשר לעיניים שלנו לקלוט יותר אור

and our lungs take in more air, preparing us to fight or flee.

ולריאות שלנו לשאוף יותר אויר, מה שמכין אותנו להלחם או לברוח.

There’s still much research to be done in understanding emotional expression,

יש עוד הרבה מחקר לעשות כדי להבין הבעת רגשות,

particularly as we learn more about the inner workings of the brain.

בעיקר כשאנחנו לומדים עוד על הפעילות הפנימית של המוח שלנו.

But if you ever find yourself among strangers in a strange land,

אבל אם אי פעם תמצאו את עצמכם בין זרים במדינה זרה,

a friendly smile could go a long way.

חיוך חברי יכול לעשות הרבה.