Mina Bissell: Experiments that point to a new understanding of cancer

Translator: Morton Bast Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Now, I don't usually like cartoons,

בדרך כלל אינני אוהבת קריקטורות

I don't think many of them are funny,

רבות מהן לא מצחיקות אותי,

I find them weird. But I love this cartoon from the New Yorker.

הן מוזרות בעיני. אך אני אוהבת את הקריקטורה הזו מה"ניו-יורקר"

(Text: Never, ever think outside the box.) (Laughter)

-"לעולם אל תחשוב מחוץ לקופסה"- [צחוק]

So, the guy is telling the cat,

האיש אומר לחתול,

don't you dare think outside the box.

"אל תעיז לחשוב מחוץ לקופסה."

Well, I'm afraid I used to be the cat.

אני חוששת שפעם הייתי כמו החתול הזה.

I always wanted to be outside the box.

תמיד רציתי להיות מחוץ לריבוע.

And it's partly because I came to this field

חלקית מפני שהגעתי לתחום הזה

from a different background, chemist and a bacterial geneticist.

מרקע שונה. הייתי כימאית וגנטיקאית של חיידקים.

So, what people were saying to me

ומה שאמרו לי

about the cause of cancer, sources of cancer,

על הגורם לסרטן, על מקורות הסרטן,

or, for that matter, why you are who you are,

ובאותו עניין, מדוע אתם כפי שאתם,

didn't make sense.

לא נשמע לי הגיוני.

So, let me quickly try and tell you why I thought that

אנסה לספר לכם בקצרה מדוע חשבתי כך

and how I went about it.

ואיך פעלתי לאור זאת.

So, to begin with, however,

אך ראשית כל,

I have to give you a very, very quick lesson

עלי לתת לכם שיעור קצר מאד

in developmental biology,

בביולוגיה התפתחותית.

with apologies to those of you who know some biology.

ואני מבקשת סליחה ממי שיודעים קצת ביולוגיה.

So, when your mom and dad met,

כשאמא ואבא נפגשו,

there is a fertilized egg,

נוצרה ביצית מופרית,

that round thing with that little blip.

הדבר העגול הזה עם הכתם הקטן שם.

It grows and then it grows,

היא גדלה וגדלה,

and then it makes this handsome man.

עד שהיא יוצרת את הגבר הנאה הזה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

So, this guy, with all the cells in his body,

הבחור הזה, כל התאים שבגופו,

all have the same genetic information.

כולם מכילים אותו מידע גנטי.

So how did his nose become his nose, his elbow his elbow,

שקובע איך האף שלו או המרפק שלו נעשו כאלה,

and why doesn't he get up one morning

ומדוע הוא לא קם בוקר אחד

and have his nose turn into his foot?

ומגלה שאפו הפך לכף-רגל.

It could. It has the genetic information.

זה אפשרי. זה אותו מידע גנטי.

You all remember, dolly,

כולכם זוכרים את דולי,

it came from a single mammary cell.

היא נוצרה מתא-עטין בודד.

So, why doesn't it do it?

אז מדוע זה לא קורה?

So, have a guess of how many cells he has in his body.

נחשו כמה תאים יש בגופו.

Somewhere between 10 trillion to 70 trillion cells in his body.

משהו בין 10 ל-70 טריליון תאים.

Trillion!

טריליון!

Now, how did these cells, all with the same genetic material,

ואיך התאים האלה, שבכולם יש אותו חומר גנטי,

make all those tissues?

יצרו את כל הרקמות האלה?

And so, the question I raised before

כך שהשאלה ששאלתי קודם

becomes even more interesting if you thought about

מעניינת עוד יותר אם חושבים

the enormity of this in every one of your bodies.

על הכמות העצומה הזו בגוף של כל אחד מכם.

Now, the dominant cancer theory would say

תיאוריית הסרטן הרווחת קובעת

that there is a single oncogene

שיש אונקוגן (גן סרטני) יחיד

in a single cancer cell, and it would make you

בתא סרטני יחיד והוא שיהפוך אתכם

a cancer victim.

קורבן לסרטן.

Well, this did not make sense to me.

ובכן, זה לא נשמע לי הגיוני.

Do you even know how a trillion looks?

האם אתם בכלל יודעים איך נראה טריליון?

Now, let's look at it.

הבה ונראה את זה.

There it comes, these zeroes after zeroes after zeroes.

הנה זה בא. אפסים אחרי אפסים אחרי אפסים.

Now, if .0001 of these cells got mutated,

אם רק 0.0001 מכל התאים האלה יעברו מוטציה,

and .00001 got cancer, you will be a lump of cancer.

ורק 0.0001 ייעשו סרטניים, תהפכו לגוש סרטני.

You will have cancer all over you. And you're not.

יהיה לכם סרטן בכל הגוף. וזה לא קורה.

Why not?

מדוע לא?

So, I decided over the years,

אז עם השנים החלטתי,

because of a series of experiments

בעקבות סדרת ניסויים

that this is because of context and architecture.

שזה תלוי בהקשר ובמבנה.

And let me quickly tell you

אספר לכם בקצרה

some crucial experiment that was able to actually show this.

על כמה ניסויים מכריעים שהצליחו להוכיח זאת.

To begin with, I came to work with this virus

תחילה, עבדתי עם הנגיף

that causes that ugly tumor in the chicken.

שגורם לגידול המכוער הזה אצל תרנגולות.

Rous discovered this in 1911.

ראוס גילה אותו ב-1911.

It was the first cancer virus discovered,

זה היה נגיף הסרטן הראשון שנתגלה,

and when I call it "oncogene," meaning "cancer gene."

וכשאני מכנה אותו "אונקוגן", הפירוש הוא "גן סרטני".

So, he made a filtrate, he took this filter

הוא הכין תסנין, לקח את התסנין הזה,

which was the liquid after he passed the tumor through a filter,

שהיה הנוזל שנותר אחרי שהעביר את הגידול במסנן,

and he injected it to another chicken, and he got another tumor.

הזריק את זה לעוף אחר, וקיבל גידול נוסף.

So, scientists were very excited,

המדענים התרגשו מאד,

and they said, a single oncogene can do it.

ואמרו שאונקוגן אחד מסוגל לעשות את זה.

All you need is a single oncogene.

דרוש רק אונקוגן בודד.

So, they put the cells in cultures, chicken cells,

הם הניחו את התאים בתרביות, את תאי התרנגולת,

dumped the virus on it,

שפכו על זה את הנגיף,

and it would pile up,

וזה התגבש,

and they would say, this is malignant and this is normal.

והם אמרו, זה ממאיר וזה בריא.

And again this didn't make sense to me.

ושוב זה לא נשמע לי הגיוני.

So for various reasons, we took this oncogene,

אם כן, מכל מיני סיבות לקחנו את האונקוגן הזה

attached it to a blue marker,

הצמדנו אותו לצובען כחול

and we injected it into the embryos.

והזרקנו אותו לעוברים.

Now look at that. There is that beautiful feather in the embryo.

כעת הביטו בנוצה היפהפיה הזו של העובר .

Every one of those blue cells are a cancer gene

כל אחת מהנקודות הכחולות האלה היא גן סרטני.

inside a cancer cell, and they're part of the feather.

בתוך תא סרטני, והם חלק מהנוצה.

So, when we dissociated the feather and put it in a dish,

וכשהפרדנו את הנוצה ושמנו אותה בצלוחית,

we got a mass of blue cells.

קיבלנו מסה של תאים כחולים.

So, in the chicken you get a tumor,

אז בתרנגולת יש גידול,

in the embryo you don't,

בעובר לא,

you dissociate, you put it in a dish, you get another tumor.

מפרידים, שמים בצלוחית, ומקבלים גידול נוסף.

What does that mean?

מה המשמעות של זה?

That means that microenvironment

המשמעות היא שהמיקרו-סביבה

and the context which surrounds those cells

וההקשר שסביב תאים אלה

actually are telling the cancer gene and the cancer cell what to do.

הם בעצם אלה שאומרים לגן הסרטני ולתא הסרטני מה לעשות.

Now, let's take a normal example.

ניקח דוגמה בריאה.

The normal example, let's take the human mammary gland.

כדוגמה בריאה, ניקח את בלוטת החלב האנושית.

I work on breast cancer.

אני עובדת בתחום סרטן השד.

So, here is a lovely human breast.

הנה שד אנושי יפה.

And many of you know how it looks,

רבים מכם יודעים איך הוא נראה.

except that inside that breast, there are all these

אבל בתוך השד ישנם כל אלה:

pretty, developing, tree-like structures.

מבנים נאים, מתפתחים, דמויי-עץ.

So, we decided that what we like to do

אז החלטנו

is take just a bit of that mammary gland,

לקחת מבלוטת החלב הזו

which is called an "acinus,"

משהו שקרוי "אונית",

where there are all these little things inside the breast

כל הדברים הקטנים האלה שנמצאים בתוך השד

where the milk goes, and the end of the nipple

שבהם נוצר החלב, וקצה הפיטמה,

comes through that little tube when the baby sucks.

ועובר דרך הצינורית הקטנה שממנה יונק התינוק.

And we said, wonderful! Look at this pretty structure.

ואמרנו, מצוין. הביטו במבנה היפה הזה.

We want to make this a structure, and ask the question,

רצינו ליצור את זה כמבנה ולבחון,

how do the cells do that?

איך התאים עושים זאת?

So, we took the red cells --

אז לקחנו את התאים האדומים--

you see the red cells are surrounded by blue,

אתם רואים שהתאים האדומים מוקפים בתאים כחולים,

other cells that squeeze them, and behind it

תאים אחרים שמוחצים אותם, ומאחוריהם

is material that people thought was mainly inert,

ישנו חומר שבעבר נחשב בעיקרו לאדיש,

and it was just having a structure to keep the shape,

והוא רק חומר מבני שנועד לשמור על הצורה.

and so we first photographed it

אז תחילה צילמנו את זה

with the electron microscope years and years ago,

במיקרוסקופ אלקטרוני, לפני שנים רבות,

and you see this cell is actually quite pretty.

ואתם רואים שהתא הזה יפה למדי,

It has a bottom, it has a top,

יש לו תחתית, יש לו חלק עליון,

it is secreting gobs and gobs of milk,

הוא מפריש כמויות של חלב,

because it just came from an early pregnant mouse.

כי הוא נלקח זה עתה מעכברה בתחילת ההריון.

You take these cells, you put them in a dish,

לוקחים את התאים האלה, שמים אותם בצלוחית,

and within three days, they look like that.

ותוך 3 ימים זה נראה ככה.

They completely forget.

הם שוכחים הכל.

So you take them out, you put them in a dish,

אז אם מוציאים ומניחים אותם בצלוחית,

they don't make milk. They completely forget.

הם לא מייצרים חלב. הם שוכחים זאת לגמרי.

For example, here is a lovely yellow droplet of milk

למשל, הנה טיפה צהובה ויפה של חלב

on the left, there is nothing on the right.

בצד שמאל. בצד ימין אין כלום.

Look at the nuclei. The nuclei in the cell on the left

הביטו בגרעיני התא. גרעין התא שמשמאל

is in the animal, the one on the right is in a dish.

נמצא בחיה, וזה שמימין נמצא בצלוחית.

They are completely different from each other.

הם שונים לגמרי זה מזה.

So, what does this tell you?

מה זה אומר לכם?

This tells you that here also, context overrides.

זה אומר שגם כאן ההקשר הוא שקובע.

In different contexts, cells do different things.

בהקשרים שונים, תאים עושים דברים שונים.

But how does context signal?

אבל איך ההקשר מאותת?

So, Einstein said that

איינשטיין אמר,

"For an idea that does not first seem insane, there is no hope."

"אין תקווה לרעיון שלא נראה על פניו לא-שפוי."

So, you can imagine the amount of skepticism

אז אתם יכולים לדמיין את מידת הספקנות

I received -- couldn't get money,

שבה נתקלתי-- לא יכולתי לגייס כספים,

couldn't do a whole lot of other things,

לא יכולתי לעשות הרבה דברים אחרים,

but I'm so glad it all worked out.

אבל אני כל-כך שמחה שהכל הצליח.

So, we made a section of the mammary gland of the mouse,

עשינו חיתוך של בלוטת החלב של העכברה,

and all those lovely acini are there,

והיו שם כל האוניות היפות האלה

every one of those with the red around them are an acinus,

כל אחת מאלו, עם אדום מסביב, היא אונית,

and we said okay, we are going to try and make this,

ואמרנו, בסדר, ננסה לעשות זאת,

and I said, maybe that red stuff

ואני אמרתי, אולי החומר האדום

around the acinus that people think there's just a structural scaffold,

סביב האונית, שנחשב קודם לפיגום,

maybe it has information,

אולי הוא מכיל מידע,

maybe it tells the cells what to do, maybe it tells the nucleus what to do.

אולי הוא אומר לתאים, לגרעין, מה לעשות.

So I said, extracellular matrix, which is this stuff

אמרתי שהמטריצה חוץ-תאית, שזה החומר הזה,

called ECM, signals and actually tells the cells what to do.

מאותתת ובעצם אומרת לתאים מה לעשות.

So, we decided to make things that would look like that.

החלטנו לעשות דברים שייראו כך.

We found some gooey material

מצאנו חומר דביק מסוים

that had the right extracellular matrix in it,

בעל מטריצה חוץ-תאית מתאימה,

we put the cells in it, and lo and behold,

שמנו בו את התאים, והפלא ופלא,

in about four days, they got reorganized

תוך 4 ימים הם התארגנו מחדש

and on the right, is what we can make in culture.

ובצד ימין, זה מה שעשינו בתרבית,

On the left is what's inside the animal, we call it in vivo,

ומשמאל זה בתוך החיה, בגוף החי.

and the one in culture was full of milk,

ומה שבתרבית היה מלא חלב.

the lovely red there is full of milk.

האדום היפה הזה שם מלא חלב.

So, we Got Milk, for the American audience.

אז "יש חלב", עבור האמריקאים שביניכם.

All right. And here is this beautiful human cell,

בסדר. הנה התא האנושי היפה הזה,

and you can imagine that here also, context goes.

ואתם ודאי מתארים לעצמכם שגם כאן ההקשר קובע.

So, what do we do now?

אז מה עושים כעת?

I made a radical hypothesis.

הנחתי הנחה קיצונית.

I said, if it's true that architecture is dominant,

אם נכון שהארכיטקטורה היא הדומיננטית,

architecture restored to a cancer cell

אז שיקום הארכיטקטורה עבור התא הסרטני

should make the cancer cell think it's normal.

צריכה לגרום לתא הסרטני לחשוב שהוא בריא.

Could this be done?

האם זה ניתן לביצוע?

So, we tried it.

אז ניסינו זאת.

In order to do that, however,

אבל לשם כך

we needed to have a method of distinguishing normal from malignant,

נזקקנו לשיטה להבחין בין ממאיר לבריא,

and on the left is the single normal cell,

משמאל, זה התא הבריא,

human breast, put in three-dimensional gooey gel

משד אנושי, שהונח בג'ל דביק תלת-מימדי

that has extracellular matrix, it makes all these beautiful structures.

בעל מטריצה חוץ-תאית, הוא יוצר את כל המבנים היפים האלה.

On the right, you see it looks very ugly,

מימין, אתם רואים שזה מאד מכוער,

the cells continue to grow,

התאים ממשיכים לצמוח,

the normal ones stop.

התא הבריא הפסיק.

And you see here in higher magnification

וכאן רואים בהגדלה רבה יותר

the normal acinus and the ugly tumor.

את האונית הבריאה ואת הגידול המכוער.

So we said, what is on the surface of these ugly tumors?

שאלנו, מה יש על פני השטח של הגידולים המכוערים האלה?

Could we calm them down --

האם נוכל למתן את זה--

they were signaling like crazy and they have pathways all messed up --

הם מאותתים בטירוף וכל הראקציות שלהם מבולגנות--

and make them to the level of the normal?

ולהוריד אותם לרמה הבריאה?

Well, it was wonderful. Boggles my mind.

זה היה נהדר. ממש הדהים אותי.

This is what we got.

זה מה שקיבלנו.

We can revert the malignant phenotype.

אנו יכולים להפוך את כיוון הפנוטיפ הממאיר.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

And in order to show you that the malignant phenotype

וכדי להראות לכם את הפנוטיפ הממאיר

I didn't just choose one,

לא בחרתי רק אחד כזה,

here are little movies, sort of fuzzy,

הנה סרטונים קצרים, קצת מטושטשים,

but you see that on the left are the malignant cells,

אך רואים בצד שמאל את התאים הממאירים,

all of them are malignant,

כל אלה ממאירים,

we add one single inhibitor in the beginning,

הוספנו חומר מדכא אחד בהתחלה,

and look what happens, they all look like that.

וראו מה קורה. כולם נראים כך.

We inject them into the mouse, the ones on the right,

הזרקנו אותם לעכברה, את אלה שמימין,

and none of them would make tumors.

ואף לא אחד מהם יצר גידול.

We inject the other ones in the mouse, 100 percent tumors.

הזרקנו את האחרים לעכברה - מאה אחוז גידולים.

So, it's a new way of thinking about cancer,

אז זאת צורת חשיבה חדשה על הסרטן,

it's a hopeful way of thinking about cancer.

צורת חשיבה מלאת תקווה על הסרטן.

We should be able to be dealing with these things at this level,

עלינו לדעת להתמודד עם דברים אלה ברמה הזו,

and these conclusions say that growth and malignant behavior

ומסקנות אלה אומרות שהגידול וההתנהגות הממאירה

is regulated at the level of tissue organization

מווסתים ברמת ארגון הרקמות

and that the tissue organization is dependent

ושרמת ארגון הרקמות תלויה

on the extracellular matrix and the microenvironment.

במטריצה החוץ-תאית ובמיקרו-סביבה.

All right, thus form and function interact dynamically and reciprocally.

בסדר, כך הצורה והתפקוד פועלים ביחסי-גומלין דינמיים.

And here is another five seconds of repose,

והנה עוד חמש שניות של התרגעות,

is my mantra. Form and function.

זו המנטרה שלי. צורה ותפקוד.

And of course, we now ask, where do we go now?

וכמובן, כעת אנו שואלים, איך ממשיכים מכאן?

We'd like to take this kind of thinking into the clinic.

אנו רוצים להביא את צורת החשיבה הזו אל הקליניקה.

But before we do that, I'd like you to think

אך לפני כן, אני רוצה שתחשבו

that at any given time when you're sitting there,

שבכל רגע ורגע שאתם יושבים כאן,

in your 70 trillion cells,

ב-70 טריליון התאים שלכם,

the extracellular matrix signaling to your nucleus,

המטריצה החוץ-תאית מאותתת לגרעיני התאים שלכם,

the nucleus is signaling to your extracellular matrix

גרעיני התאים שלכם מאותתים למטריצה החוץ-תאית

and this is how your balance is kept and restored.

וכך נשמר ומשתקם האיזון אצלכם.

We have made a lot of discoveries,

יש לנו המון תגליות,

we have shown that extracellular matrix talks to chromatin.

הוכחנו שהמטריצה החוץ-תאית מדברת עם הכרומטין.

We have shown that there's little pieces of DNA

הוכחנו שיש פיסות דנ"א קטנות

on the specific genes of the mammary gland

על הגנים הספציפיים של בלוטת החלב

that actually respond to extracellular matrix.

שמגיבים למטריצה החוץ-תאית.

It has taken many years, but it has been very rewarding.

נדרשו לכך שנים רבות, אבל הסיפוק רב מאד.

And before I get to the next slide, I have to tell you

ולפני שאעבור לשקופית הבאה, עלי לומר לכם

that there are so many additional discoveries to be made.

שיש לגלות עוד המון תגליות.

There is so much mystery we don't know.

יש תעלומות כה רבות שאנו לא יודעים.

And I always say to the students and post-docs I lecture to,

ואני תמיד אומרת לסטודנטים ולבוגרים להם אני מרצה

don't be arrogant, because arrogance kills curiosity.

אל תהיו שחצנים, כי השחצנות הורגת את הסקרנות.

Curiosity and passion.

סקרנות ולהט.

You need to always think, what else needs to be discovered?

תמיד צריך לחשוב: מה עוד צריך לגלות?

And maybe my discovery needs to be added to

אולי צריך להוסיף על התגלית שלי,

or maybe it needs to be changed.

או אולי לשנותה.

So, we have now made an amazing discovery,

וכעת גילינו תגלית מדהימה,

a post-doc in the lab who is a physicist asked me,

בוגרת ופיזיקאית שעובדת במעבדה שאלה אותי,

what do the cells do when you put them in?

מה התאים עושים כשמכניסים אותם?

What do they do in the beginning when they do?

מה הם עושים מיד בהתחלה?

I said, I don't know, we couldn't look at them.

אמרתי, איני יודעת. לא יכולנו לצפות בהם.

We didn't have high images in the old days.

בימים ההם לא היה לנו צילום בהפרדה גבוהה.

So she, being an imager and a physicist,

אז בתור צלמת ופיזיקאית,

did this incredible thing.

היא עשתה את הדבר המדהים הזה.

This is a single human breast cell in three dimensions.

זהו תא בודד של שד אנושי בתלת-מימד.

Look at it. It's constantly doing this.

הביטו בו. הוא כל הזמן עושה את זה.

Has a coherent movement.

יש לו תנועה עקבית.

You put the cancer cells there, and they do go all over,

מכניסים תאים סרטניים, וגם הם עושים את זה.

they do this. They don't do this.

כך, ולא כך.

And when we revert the cancer cell, it again does this.

וכשהפכנו את תהליך התא הסרטני, הוא חזר לעשות את זה.

Absolutely boggles my mind.

זה הדהים אותי לגמרי.

So the cell acts like an embryo. What an exciting thing.

אז התאים מתנהגים כמו עוברים. איזה דבר מרגש.

So I'd like to finish with a poem.

ברצוני לסיים בשיר.

Well I used to love English literature,

פעם אהבתי ספרות אנגלית,

and I debated in college, which one should I do?

ובקולג' היו לי לבטים מה ללמוד.

And unfortunately or fortunately, chemistry won.

למרבה המזל או לרוע המזל הכימיה ניצחה.

But here is a poem from Yeats. I'll just read you the last two lines.

זהו שיר מאת ייטס. אקרא לכם רק את שתי השורות האחרונות.

It's called "Among the School Children."

הוא קרוי: "בין ילדי בית הספר"

"O body swayed to music / O brightening glance /

"גוף מתנועע עם המוסיקה/ מבט מאיר/

How [can we know] the dancer from the dance?"

היאך נבדיל בין המחולל למחול?"

And here is Merce Cunningham,

וזהו מרס קנינגהם,

I was fortunate to dance with him when I was younger,

נפל בחלקי לרקוד איתו כשהייתי צעירה יותר,

and here he is a dancer,

וכאן הוא רקדן,

and while he is dancing, he is both the dancer and the dance.

וכשהוא רוקד, הוא גם הרקדן וגם הריקוד.

The minute he stops, we have neither.

ברגע שהוא עוצר, שניהם נעלמים.

So it's like form and function.

בדיוק כמו צורה ותפקוד.

Now, I'd like to show you a current picture of my group.

ברצוני להראות לכם תמונה עכשווית של הצוות שלי.

I have been fortunate to have had these magnificant

התמזל מזלי, לעבוד עם כל הסטודנטים והבוגרים

students and post-docs who have taught me so much,

הנפלאים האלה שלימדו אותי כה הרבה,

and I have had many of these groups come and go.

וכבר עבדתי עם צוותים רבים.

They are the future and I try to make them not be afraid

הם העתיד, ואני משתדלת לגרום לכך שלא יחששו

of being the cat and being told,

להיות החתול שאומרים לו,

don't think outside the box.

אל תחשוב מחוץ לריבוע.

And I'd like to leave you with this thought.

ואני רוצה להשאיר אתכם עם המחשבה הזו.

On the left is water coming through the shore,

משמאל, אלה מים בשפך נהר

taken from a NASA satellite.

תמונה שצולמה מלווין של נאס"א.

On the right, there is a coral.

מימין, זהו אלמוג.

Now if you take the mammary gland and spread it

אם תקחו את בלוטת החלב ותפרשו אותה

and take the fat away, on a dish it looks like that.

על צלוחית בלי השומן, היא תיראה כך.

Do they look the same? Do they have the same patterns?

האם הם נראים זהים? האם יש להם אותם דפוסים?

Why is it that nature keeps doing that over and over again?

מדוע הטבע עושה זאת שוב ושוב?

And I'd like to submit to you

ואני רוצה לטעון בפניכם

that we have sequenced the human genome,

שכבר ריצפנו את הגנום האנושי,

we know everything about the sequence of the gene,

אנו יודעים הכל על רצף הגנים,

the language of the gene, the alphabet of the gene,

על שפת הגנים, על האלף-בית של הגנים,

But we know nothing, but nothing,

אך איננו יודעים דבר, ממש כלום,

about the language and alphabet of form.

על השפה והאלף-בית של הצורה.

So, it's a wonderful new horizon,

כך שזהו אופק חדש ונפלא,

it's a wonderful thing to discover for the young

דבר נפלא שיתגלה ע"י הצעירים

and the passionate old, and that's me.

והזקנים מלאי הלהט, שזו אני.

So go to it!

אז קדימה לעבודה!

(Applause)

[מחיאות כפיים]