How to win at evolution and survive a mass extinction | Lauren Sallan

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Orr Schlesinger

Congratulations.

ברכות.

By being here,

בזה שאתם פה,

listening, alive,

מקשיבים, חיים,

a member of a growing species,

חברים במין מתפתח,

you are one of history's greatest winners --

אתם בין הזוכים הגדולים בהסטוריה --

the culmination of a success story four billion years in the making.

השיא של סיפור הצלחה שמתהווה כבר ארבעה מיליארד שנים.

You are life's one percent.

אתם אחד האחוז של החיים.

The losers,

המפסידים,

the 99 percent of species who have ever lived,

99 אחוד מהמינים שאי פעם חיו,

are dead --

מתים --

killed by fire, flood, asteroids,

נהרגו באש, בשיטפון, אסטרואידים,

predation, starvation, ice, heat

טריפה, רעב, קרח, חום

and the cold math of natural selection.

והמתמטיקה הקרה של הברירה הטבעית.

Your ancestors,

אבות אבותיכם,

back to the earliest fishes,

אחורה עד הדגים המוקדמים ביותר,

overcame all these challenges.

התגברו על כל האתגרים האלה.

You are here because of golden opportunities

אתם פה בגלל הזדמנות זהב

made possible by mass extinction.

שנעשתה אפשרית בגלל הכחדה המונית.

(Laughter)

(צחוק)

It's true.

זה נכון.

The same is true of your co-winners and relatives.

אותו דבר נכון בנוגע לזוכים איתכם ולקרובים.

The 34,000 kinds of fishes.

34,000 סוגי הדגים.

How did we all get so lucky?

איך לכולנו יש כל כך הרבה מזל?

Will we continue to win?

האם נמשיך לזכות?

I am a fish paleobiologist who uses big data --

אני פלאוביולוגית של דגים שמשתמשת בביג דאטה --

the fossil record --

תעוד המאובנים --

to study how some species win and others lose.

כדי לחקור איך כמה מינים זוכים ואחרים מפסידים.

The living can't tell us;

החיים לא יכולים לספר לנו;

they know nothing but winning.

הם לא מכירים כלום חוץ מלנצח.

So, we must speak with the dead.

אז, אנחנו חייבים לדבר עם המתים.

How do we make dead fishes talk?

איך אנחנו גורמים לדגים מתים לדבר?

Museums contain multitudes of beautiful fish fossils,

מוזאונים מכילים אין ספור מאובני דגים יפיפיים,

but their real beauty emerges

אבל היופי האמיתי שלהם מגיע

when combined with the larger number of ugly, broken fossils,

כשמשלבים אותם עם המספר הגדול יותר של מאובנים שבורים ומכוערים,

and reduced to ones and zeros.

ומפחיתים ואתם לאחדים ואפסים,

I can trawl a 500-million-year database for evolutionary patterns.

אני יכולה לעבור על מאגר מידע של 500 מליון שנה כדי למצוא תבניות אבולוציוניות.

For example,

לדוגמה,

fish forms can be captured by coordinates

צורות דגים יכולות להלכד על ידי קואורדינטות

and transformed to reveal major pathways of change

ולהשתנות כדי לגלות דרכים עיקריות של שינוי

and trends through time.

וטרנדים בזמן.

Here is the story of the winners and losers

הנה הסיפור של הזוכים והמפסידים

of just one pivotal event I discovered using fossil data.

של רק ארוע אחד פורץ דרך אחד שגיליתי בשימוש במידע מאובנים.

Let's travel back 360 million years --

הבה ניסע 360 מיליון שנים לעבר --

six times as long ago as the last dinosaur --

פי שש מהדינוזאור האחרון --

to the Devonian period;

לתקופה הדבוניאנית;

a strange world.

עולם מוזר.

Armored predators with razor-edge jaws dominated

טורפים משוריינים עם מלתעות חדות כתער שלטו

alongside huge fishes with arm bones in their fins.

יחד עם דגים עצומים עם עצמות ידים בסנפירים שלהם.

Crab-like fishes scuttled across the sea floor.

דגים דמויי סרטן מפוזרים על קרקעית הים.

The few ray-fin relatives of salmon and tuna

הקרובים המעטים עם סנפיר הקרן של הסלמון והטונה

cowered at the bottom of the food chain.

מתחבאים בתחתית שרשרת המזון.

The few early sharks lived offshore in fear.

הכרישים המוקדמים המעטים חיים רחוק מהחוף בפחד.

Your few four-legged ancestors, the tetrapods,

אבותיכם בעלי ארבע הרגליים, הטטרפודים,

struggled in tropical river plains.

נאבקים במישורי הנהרות הטרופיים.

Ecosystems were crowded.

מערכות מחיה עמוסות.

There was no escape,

אין מקום לברוח.

no opportunity in sight.

אין הזדמנות נראית לעין.

Then the world ended.

ואז העולם נגמר.

(Laughter)

(צחוק)

No, it is a good thing.

לא, זה דבר טוב.

96 percent of all fish species died

96 אחוז מכל מיני הדגים מתו

during the Hangenberg event, 359 million years ago:

במהלך ארוע הנגנברג, לפני 359 מליון שנה:

an interval of fire and ice.

תקופה של אש וקרח.

A crowded world was disrupted and swept away.

עולם צפוף הופרע ונסחף.

Now, you might think that's the end of the story.

עכשיו, אתם אולי חושבים שזה סוף הסיפור.

The mighty fell, the meek inherited the earth,

הגדולים נפלו, הענווים ירשו את העולם,

and here we are.

והנה אנחנו.

But winning is not that simple.

אבל לזכות זה לא כזה פשוט.

The handful of survivors came from many groups --

מעטי השורדים הגיעו מהרבה קבוצות --

all greatly outnumbered by their own dead.

כולם עלו במספרם על מתיהם שלהם.

They ranged from top predator to bottom-feeder,

הם נעו מטורפים עליונים או אוכלי תחתית,

big to small,

קטנים וגדולים,

marine to freshwater.

ימיים למים מתוקים.

The extinction was a filter.

ההכחדה היתה סנן.

It merely leveled the playing field.

היא רק שיטחה את מגרש המשחקים.

What really counted was what survivors did over the next several million years

מה שבאמת היה משנה היה מה שהשורדים עשו במשך מליוני השנים הבאות

in that devastated world.

בעולם ההרוס ההוא.

The former overlords should have had an advantage.

לשליטים הקודמים היה צריך להיות יתרון.

They became even larger,

הם הפכו אפילו גדולים יותר,

storing energy,

אגרו אנרגיה,

investing in their young,

השקיעו בצעירים שלהם,

spreading across the globe,

התפשטו ברחבי הגלובוס,

feasting on fishes,

אכלו דגים,

keeping what had always worked, and biding their time.

שמרו על מה שתמיד עבד, והמשיכו בדרכיהם הישנות.

Yet they merely persisted for a while,

ועדיןי הם רק המשיכו למשך זמן מסויים,

declining without innovating,

התדרדרו בלי חדשנות,

becoming living fossils.

הפכו למאובנים חיים.

They were too stuck in their ways

הם היו יותר מדי תקועים בדרכיהם

and are now largely forgotten.

ועכשיו די נשכחו.

A few of the long-suffering ray-fins, sharks and four-legged tetrapods

כמה מקרני הסנפיר שסבלו זמן רב, כרישים וטטרפודים בעלי ארבע רגליים

went the opposite direction.

הלכו לכיוון ההפוך.

They became smaller --

הם הפכו לקטנים יותר --

living fast, dying young,

חיו מהר, מתו צעירים,

eating little and reproducing rapidly.

אכלו מעט והתרבו במהירות.

They tried new foods,

הם ניסו מאכלים חדשים,

different homes,

בתים שונים,

strange heads and weird bodies.

ראשים מוזרים וצורות גוף משונות.

(Laughter)

(צחוק)

And they found opportunity, proliferated,

והם גילו הזדמנויות, התפשטו,

and won the future for their 60,000 living species,

וזכו בעתיד בגלל 60,000 המינים החיים שלהם,

including you.

כוולל אתם.

That's why they look familiar.

לכן הם נראים מוכרים.

You know their names.

אתם מכירים את השמות.

Winning is not about random events

זכיה לא נוגעת לארועים מקריים

or an arms race.

או מרוץ נשק.

Rather, survivors went down alternative, evolutionary pathways.

במקום, שורדים הלכו בדרכים אלטרנטיביות אבולוציונית.

Some found incredible success,

כמה גילו הצלחה מדהימה,

while others became dead fish walking.

בעוד אחרים הפכו לדגים מתים מהלכים.

(Laughter)

(צחוק)

A real scientific term.

מונח מדעי אמיתי.

(Laughter)

(צחוק)

I am now investigating

אני עכשיו חוקרת

how these pathways to victory and defeat repeat across time.

איך הדרכים האלה לנצחון ותבוסה חזרו במשך הזמן.

My lab has already compiled thousands upon thousands of dead fishes,

המעבדה שלי כבר הרכיבה אלפי דגים מתים,

but many more remain.

אבל יש הרבה יותר שנשארו.

However, it is already clear

עם זאת, זה כבר ברור

that your ancestors' survival through mass extinction,

שההשרדות של אבותייכם בהכחדה המונית,

and their responses in the aftermath

והתגובה שלהם לאחר מכן

made you who you are today.

עשתה אתכם מה שאתם היום.

What does this tell us for the future?

מה זה אומר לנו על העתיד?

As long as a handful of species survive,

כל עוד כמה מינים שורדים,

life will recover.

החיים יכולים להתאושש.

The versatile and the lucky will not just replace what was lost,

המגוונים ובעלי המזל לא רק יחליפו מה שאבד,

but win in new forms.

אלא יזכו בצרות חדשות.

It just might take several million years.

זה אולי יקח כמה מליוני שנים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)