Nature is everywhere -- we just need to learn to see it | Emma Marris

מתרגם: Niv Morgenstern מבקר: Ido Dekkers

We are stealing nature from our children.

אנו גונבים את הטבע מהילדים שלנו.

Now, when I say this, I don't mean that we are destroying nature

עכשיו, כשאני אומרת זאת, אני לא מתכוונת שאנחנו הורסים את הטבע

that they will have wanted us to preserve,

שהם ירצו שאנחנו נשמר,

although that is unfortunately also the case.

למרות שלמרבה הצער גם זה המקרה.

What I mean here is that we've started to define nature in a way

למה שאני מתכוונת הוא שהתחלנו להגדיר את הטבע בדרך

that's so purist and so strict

שהיא כל-כך טהורה וכל-כך נוקשה

that under the definition we're creating for ourselves,

שתחת ההגדרה שיצרנו לעצמנו,

there won't be any nature left for our children

לא יישאר שום טבע לילדנו

when they're adults.

כאשר הם יהיו מבוגרים.

But there's a fix for this.

אבל יש פתרון לזה.

So let me explain.

אז הרשו לי להסביר.

Right now, humans use half of the world

ממש עכשיו, בני אדם משתמשים במחצית מהעולם

to live, to grow their crops and their timber,

כדי לחיות, כדי לגדל את יבולם ואת העץ שלהם,

to pasture their animals.

כדי לספק מרעה לבעלי החיים שלהם.

If you added up all the human beings,

אם תסכמו את כל בני האדם,

we would weigh 10 times as much as all the wild mammals put together.

אנחנו נשקול פי עשרה מאשר כל היונקים הפראיים יחדיו.

We cut roads through the forest.

אנחנו חותכים כבישים דרך היער.

We have added little plastic particles to the sand on ocean beaches.

הוספנו חלקיקי פלסטיק לחולות של חופי האוקיינוסים.

We've changed the chemistry of the soil with our artificial fertilizers.

שינינו את הכימיה של האדמה עם המדשנים המלאכותיים.

And of course, we've changed the chemistry of the air.

וכמובן, שינינו את הכימיה של האוויר.

So when you take your next breath,

אז כאשר אתם לוקחים את הנשימה הבאה שלכם,

you'll be breathing in 42 percent more carbon dioxide

אתם תשאבו 42 אחוזים יותר פחמן דו חמצני

than if you were breathing in 1750.

מאשר הייתם נושמים ב-1750.

So all of these changes, and many others,

אז כל השינויים הללו, ועוד רבים אחרים,

have come to be kind of lumped together under this rubric of the "Anthropocene."

התקבצו יחד למין גוש תחת הכותרת של "האנטרופוקן".

And this is a term that some geologists are suggesting

וזה מושג שכמה גאולוגים מציעים

we should give to our current epoch,

שאנחנו צריכים לתת לעידן הנוכחי,

given how pervasive human influence has been over it.

בהתייחס לכמה מתפשטת ההשפעה האנושית עליו.

Now, it's still just a proposed epoch, but I think it's a helpful way

עכשיו, זה עדיין רק עידן מוצע אבל אני חושבת שזו דרך מועילה

to think about the magnitude of human influence on the planet.

לחשוב על גודל ההשפעה של בני האדם על הפלנטה.

So where does this put nature?

אז איפה זה שם את הטבע?

What counts as nature in a world where everything is influenced by humans?

מה נחשב כטבע בעולם כאשר הכל מושפע עלי ידי בני אדם?

So 25 years ago, environmental writer Bill McKibben said

אז לפני 25 שנים, סופר הסביבה ביל מקקיבן אמר

that because nature was a thing apart from man

שבגלל שטבע היה דבר נפרד מהאדם

and because climate change meant

ובגלל שמשמעות שינויי האקלים

that every centimeter of the Earth was altered by man,

שכל סנטימטר על כדור הארץ השתנה על ידי האדם,

then nature was over.

שהטבע נגמר.

In fact, he called his book "The End of Nature."

למעשה, הוא קרא לספרו "סופו של הטבע".

I disagree with this. I just disagree with this.

אני לא מסכימה עם זה. אני רק לא מסכימה עם זה.

I disagree with this definition of nature, because, fundamentally, we are animals.

אני לא מסכימה עם ההגדרה של טבע, בגלל, באופן בסיסי, אנחנו חיות.

Right? Like, we evolved on this planet

נכון? כאילו, התפתחנו על הפלנטה הזו

in the context of all the other animals with which we share a planet,

בהקשר של כל שאר בעלי החיים אשר אתם אנחנו חולקים את הפלנטה,

and all the other plants, and all the other microbes.

ועם כל שאר הצמחים ועם כל שאר המיקרובים.

And so I think that nature

ולכן אני חושבת שהטבע

is not that which is untouched by humanity, man or woman.

הוא לא זה שלא ננגע על ידי האנושות, גבר או אישה.

I think that nature is anywhere where life thrives,

אני חושבת שטבע הוא בכל מקום שהחיים משגשגים,

anywhere where there are multiple species together,

בכל מקום שיש כמה זנים יחדיו,

anywhere that's green and blue and thriving and filled with life

בכל מקום שיש ירוק וכחול ומשגשגים ומלאים עם חיים

and growing.

וגדלים.

And under that definition,

ותחת הגדרה זו,

things look a little bit different.

דברים נראים מעט שונה.

Now, I understand that there are certain parts of this nature

עכשיו, אני מבינה שישנם חלקים מסוימים של הטבע הזה

that speak to us in a special way.

שמדברים עבורנו בדרך מיוחדת.

Places like Yellowstone,

מקומות כמו יילוסטון,

or the Mongolian steppe,

או הפסגות המונגוליים,

or the Great Barrier Reef

או שונית המחסום הגדולה

or the Serengeti.

או הסרנגטי.

Places that we think of as kind of Edenic representations

מקומות שאנחנו חושבים כמעין ייצוג של גן עדן

of a nature before we screwed everything up.

של הטבע לפני שהרסנו את הכל.

And in a way, they are less impacted by our day to day activities.

ובדרך מסוימת הם פחות מושפעים על על ידי הפעילות היום יומית שלנו.

Many of these places have no roads or few roads,

במרבית המקומות הללו אין כבישים או מעט כבישים,

so on, like such.

הלאה, כמו אלה.

But ultimately, even these Edens are deeply influenced by humans.

אבל בסופו של דבר, אפילו גני העדן הללו מושפעים עמוקות על ידי בני אדם.

Now, let's just take North America, for example,

עכשיו, בואו רק ניקח את צפון אמריקה, לדוגמה,

since that's where we're meeting.

מכיוון שזה האזור שאנחנו נפגשים.

So between about 15,000 years ago when people first came here,

אז בין לפני בערך 15,000 שנים כאשר אנשים רק הגיעו לכאן,

they started a process of interacting with the nature

הם התחילו תהליך של אינטראקציה עם הטבע

that led to the extinction of a big slew of large-bodied animals,

שהוביל להכחדה של בעלי חיים בעלי גופים גדולים,

from the mastodon to the giant ground sloth,

מהמסטודנים ועד לעצלן האדמה הענק,

saber-toothed cats,

חתולי שן-חרב,

all of these cool animals that unfortunately are no longer with us.

כל בעלי החיים המגניבים הללו שלצערנו כבר לא איתנו.

And when those animals went extinct,

וכאשר בעלי החיים הללו הוכחדו,

you know, the ecosystems didn't stand still.

אתם יודעים, המערכת האקולוגית לא עמדה מלכת.

Massive ripple effects changed grasslands into forests,

גלי אפקט ענקיים שינו שטחי מראה ליערות,

changed the composition of forest from one tree to another.

שינו את הרכב היער מעץ אחד למשנהו.

So even in these Edens,

לכן אפילו בגני-עדן הללו,

even in these perfect-looking places

אפילו באזורים שנראים מושלמים הללו

that seem to remind us of a past before humans,

שנראה שמזכירים לנו עבר לפני אנשים,

we're essentially looking at a humanized landscape.

אנחנו למעשה מסתכלים על נוף מושפע מבני אדם.

Not just these prehistoric humans, but historical humans, indigenous people

לא רק בני אדם פרהיסטוריים, אלא גם אנשים היסטוריים, אוכלוסיית הילידים

all the way up until the moment when the first colonizers showed up.

עד לרגע שבו המתיישבים הראשונים הופיעו.

And the case is the same for the other continents as well.

וזה אותו דבר גם לגבי היבשות האחרות.

Humans have just been involved in nature

אנשים פשוט מעורבים בטבע

in a very influential way for a very long time.

בדרך מאוד משפיעה ולאורך זמן מאוד ארוך.

Now, just recently, someone told me,

עכשיו, רק לאחרונה, מישהו אמר לי,

"Oh, but there are still wild places."

"או, אבל ישנם עדיין מקומות פראיים."

And I said, "Where? Where? I want to go."

ואני אמרתי, "איפה? איפה? אני רוצה ללכת."

And he said, "The Amazon."

והוא אמר, "באמזונס".

And I was like, "Oh, the Amazon. I was just there.

ואני אמרתי, "או, האמזונס, בדיוק הייתי שם.

It's awesome. National Geographic sent me to Manú National Park,

זה היה אדיר. נאשיונאל ג'יאוגרפיק שלחו אותי לפארק הלאומי מאנו,

which is in the Peruvian Amazon,

שהוא באמזונס הפרואני,

but it's a big chunk of rainforest, uncleared, no roads,

אבל זה יער גשם ענק, לא מבורא, אין כבישים,

protected as a national park,

מוגן כ-פארק לאומי,

one of the most, in fact, biodiverse parks in the world.

אחד הפארקים בעלי המגוון הביולוגי הגדולים בעולם.

And when I got in there with my canoe, what did I find, but people.

וכאשר הגעתי לשם עם הקאנו שלי, מה מצאתי, אנשים.

People have been living there for hundreds and thousands of years.

אנשים גרים שם מאות ואלפי שנים.

People live there, and they don't just float over the jungle.

אנשים גרים שם, והם לא סתם צפים מעל הג'ונגל.

They have a meaningful relationship with the landscape.

יש להם מערכת יחסים משמעותית עם הנוף.

They hunt. They grow crops.

הם צדים. הם מגדלים יבולים.

They domesticate crops.

הם מבייתים יבולים.

They use the natural resources to build their houses,

הם משתמשים במשאבים הטבעיים כדי לבנות את בתיהם,

to thatch their houses.

לסוכך על ביתיהם.

They even make pets out of animals that we consider to be wild animals.

הם אפילו הופכים חיות לבעלי חיים כאלו שאנו מחשיבים בעלי חיים פראיים.

These people are there

האנשים הללו שם

and they're interacting with the environment

והם באינטראקציה עם הסביבה

in a way that's really meaningful and that you can see in the environment.

בדרך משמעותית ושאתה יכול לראות בסביבה.

Now, I was with an anthropologist on this trip,

עכשיו, אני הייתי עם אנתרופולוג בטיול הזה,

and he told me, as we were floating down the river,

והוא אמר לי, כאשר צפנו במורד הנהר,

he said, "There are no demographic voids in the Amazon."

הוא אמר, "אין ריק דמוגרפי באמזונס."

This statement has really stuck with me,

ההצהרה הזו ממש נתקעה איתי,

because what it means is that the whole Amazon is like this.

בגלל מה שזה אומר שכל האמזונס הוא כמו זה.

There's people everywhere.

ישנם אנשים בכל מקום.

And many other tropical forests are the same,

ויערות טרופים נוספים רבים הם אותו דבר,

and not just tropical forests.

ולא רק יערות טרופיים.

People have influenced ecosystems in the past,

אנשים השפיעו על מערכות אקולוגיות בעבר,

and they continue to influence them in the present,

והם ממשיכים להשפיע עליהן בהווה,

even in places where they're harder to notice.

אפילו במקומות שקשה יותר להבחין.

So, if all of the definitions of nature that we might want to use

אז, אז אם כל ההגדרות של טבע בהן אנחנו רוצים להשתמש

that involve it being untouched by humanity

קשורות לכך שהוא לא הושפע על ידי בני אדם

or not having people in it,

או שאין בו אנשים,

if all of those actually give us a result where we don't have any nature,

אם כולם נותנים לנו תוצאה שאין לנו טבע,

then maybe they're the wrong definitions.

אז אולי אלו הגדרות שגויות.

Maybe we should define it by the presence of multiple species,

אולי אנחנו צריכים להגדיר זאת על ידי הנוכחות של מספר מינים,

by the presence of a thriving life.

על ידי הנוכחות של חיים משגשגים.

Now, if we do it that way,

עכשיו, אם אנחנו עושים זאת בדרך הזו,

what do we get?

מה קיבלנו?

Well, it's this kind of miracle.

ובכן, זה הפלא הזה.

All of a sudden, there's nature all around us.

לפתע, ישנו טבע מסביב כולנו.

All of a sudden, we see this Monarch caterpillar

לפתע, אנחנו רואים את מרבה הרגליים דנאית מלכותית

munching on this plant,

סועדת מהצמח הזה,

and we realize that there it is,

ואנחנו מבינים שהנה זה,

and it's in this empty lot in Chattanooga.

ובמגרש הריק הזה בצ'טנוגה.

And look at this empty lot.

ותראו את המגרש הריק הזה.

I mean, there's, like, probably,

אני מתכוונת, הנה, כמו, כנראה,

a dozen, minimum, plant species growing there,

תריסר, מינימום, סוגים של מני צמחים גדלים שם,

supporting all kinds of insect life,

תומכים בכל מיני חרקים שונים,

and this is a completely unmanaged space, a completely wild space.

וזה לחלוטין חלל שאינו מנוהל, לחלוטין חלל פראי.

This is a kind of wild nature right under our nose,

זהו סוג של טבע פרטי ישר מתחת לאפינו,

that we don't even notice.

שאנחנו אפילו לא מבחינים בו.

And there's an interesting little paradox, too.

וישנו פרדוקס קטן ומעניין.

So this nature,

אז הטבע הזה,

this kind of wild, untended part

הסוג הזה של הפרא, החלק הלא מרוסן

of our urban, peri-urban, suburban agricultural existence

של הקיום האורבני שלנו, פרה-אורבני, חקלאי פרברי

that flies under the radar,

שטס מתחת לרדאר,

it's arguably more wild than a national park,

והוא כנראה יותר פראי מפארק לאומי,

because national parks are very carefully managed

בגלל שפארקים לאומיים מנוהלים בקפידה יתרה

in the 21st century.

במאה ה-21.

Crater Lake in southern Oregon, which is my closest national park,

אגם קרטר בדרום אורגון, שהוא הפארק הלאומי הקרוב אלי,

is a beautiful example of a landscape that seems to be coming out of the past.

זו דוגמה יפיפייה לנוף שנראה שהוא מגיע מן העבר.

But they're managing it carefully.

אבל הם מנהלים אותו בקפידה.

One of the issues they have now is white bark pine die-off.

אחד הנושאים שיש להם כעת הוא מוות של קליפת האורן הלבן.

White bark pine is a beautiful, charismatic --

אורן לבן קליפה הוא יפיפייה, כריזמטי --

I'll say it's a charismatic megaflora

אני אומר שהוא זן כריזמטי

that grows up at high altitude --

שגדל במקומות גבוהים --

and it's got all these problems right now with disease.

ויש לו את כל הבעיות כרגע עם מחלות.

There's a blister rust that was introduced,

יש יבלות חלודה שהתגלו,

bark beetle.

חיפושיות קליפה.

So to deal with this, the park service has been planting

אז כדי להתמודד עם זה, שירותי הפארק שתלו

rust-resistant white bark pine seedlings in the park,

זרעי אורן לבן עמיד לחלודה בפארק,

even in areas that they are otherwise managing as wilderness.

אפילו באזורים שהם מנהלים כטבעיים.

And they're also putting out beetle repellent in key areas

והם אפילו שמים דוחי חיפושיות באזורי מפתח

as I saw last time I went hiking there.

כמו שראיתי בפעם האחרונה שהלכתי לצעוד שם.

And this kind of thing is really much more common than you would think.

ודברים מהסוג הזה יותר נפוצים משהייתם נוטים לחשוב.

National parks are heavily managed.

פארקים לאומיים מנוהלים בקפידה.

The wildlife is kept to a certain population size and structure.

החיים הפראיים נשמרים בגודל אוכלוסייה ומבנה מסוימים.

Fires are suppressed.

שרפות נבלמות.

Fires are started.

שרפות מוצתות בכוונה.

Non-native species are removed.

מינים שאינם מקומיים מוצאים החוצה.

Native species are reintroduced.

מינים מקומיים מוחזרים.

And in fact, I took a look,

ולמעשה, הסתכלתי,

and Banff National Park is doing all of the things I just listed:

והפארק הלאומי בנף עושה את כל הדברים שכרגע ציינתי:

suppressing fire, having fire,

מדכא שרפות, יוצר שרפות,

radio-collaring wolves, reintroducing bison.

קולר רדיו לזאבים, מחזיר לשטח ביזונים.

It takes a lot of work to make these places look untouched.

זו הרבה עבודה לגרום למקומות להיראות שלא ננגעו.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And in a further irony, these places that we love the most

ואירוניה נוספת היא, המקומות האלו שאהבנו מאוד

are the places that we love a little too hard, sometimes.

אלו המקומות שאנחנו אוהבים יותר מדי, לפעמים.

A lot of us like to go there,

רבים מאיתנו ישמחו ללכת לשם,

and because we're managing them to be stable

ובגלל שאנחנו מנהלים אותם להיות יציבים

in the face of a changing planet,

בפני העולם המשתנה,

they often are becoming more fragile over time.

לעתים קרובות הם נהיים יותר שבירים לאורך זמן.

Which means that they're the absolute worst places

מה שאומר שהם המקומות הכי גרועים לחלוטין

to take your children on vacation,

לקחת את הילדים שלכם לחופשה,

because you can't do anything there.

בגלל שאתם לא יכולים לעשות שם כלום.

You can't climb the trees.

אתם לא יכולים לטפס על העצים.

You can't fish the fish.

אתם לא יכולים לדוג את הדגים.

You can't make a campfire out in the middle of nowhere.

אתם לא יכולים לעשות מדורה באמצע שום מקום.

You can't take home the pinecones.

אתם לא יכולים לקחת אצטרובלים הביתה

There are so many rules and restrictions

ישנם כל-כך הרבה חוקים ומגבלות

that from a child's point of view,

שמנקודת מבט של ילד,

this is, like, the worst nature ever.

זה כאילו, הטבע הכי גרוע אי פעם.

Because children don't want to hike

כי ילדים לא רוצים לצעוד

through a beautiful landscape for five hours

דרך מרחב יפיפה במשך חמש שעות

and then look at a beautiful view.

ואז להסתכל על נוף יפה.

That's maybe what we want to do as adults,

זה אולי מה שאנחנו רוצים לעשות כמבוגרים,

but what kids want to do is hunker down in one spot

אבל מה שילדים רוצים לעשות זה להתמקם בנקודה אחת

and just tinker with it, just work with it,

ופשוט לשחק את זה, פשוט לעבוד עם זה,

just pick it up, build a house, build a fort, do something like that.

פשוט להרים את זה, לבנות בית, לבנות מבצר, לעשות משהו כמו זה.

Additionally, these sort of Edenic places

בנוסף, מעין גני העדן הללו

are often distant from where people live.

לרוב מרוחקים מהיכן שאנשים חיים.

And they're expensive to get to. They're hard to visit.

ויקר לבקר בהם. הם קשים לביקור.

So this means that they're only available to the elites,

מה שאומר שהם רק זמינים לאליטות,

and that's a real problem.

וזו בעיה אמתית.

The Nature Conservancy did a survey of young people,

ארגון שימור הטבע ביצע סקר בקרב ילדים צעירים,

and they asked them, how often do you spend time outdoors?

והם שאלו אותם, כמה זמן אתם מבלים בחוץ?

And only two out of five spent time outdoors

ורק שניים מתוך חמישה מבלים זמן בחוץ

at least once a week.

לפחות פעם בשבוע.

The other three out of five were just staying inside.

שאר השלושה מתוך חמישה פשוט נשארו בפנים.

And when they asked them why, what are the barriers to going outside,

וכאשר שאלו אותם למה, מהם המחסומים לצאת החוצה,

the response of 61 percent was,

התגובה של 61 אחוזים היתה,

"There are no natural areas near my home."

"אין אזורים טבעיים ליד הבית שלי."

And this is crazy. This is just patently false.

וזה משוגע. זה פשוט לא נכון.

I mean, 71 percent of people in the US

אני מתכוונת, 71 אחוזים מהאנשים בארה"ב

live within a 10-minute walk of a city park.

גרים במרחק 10 דקות הליכה מפארק עירוני.

And I'm sure the figures are similar in other countries.

ואני בטוחה שמספרים דומים במדינות אחרות.

And that doesn't even count your back garden,

וזה אפילו לא כולל את הגינה האחורית שלכם,

the urban creek, the empty lot.

החריצים האורבניים, המגרש הריק.

Everybody lives near nature.

כולם חיים ליד טבע.

Every kid lives near nature.

כל ילד חי ליד טבע.

We've just somehow forgotten how to see it.

משום מה פשוט שכחנו איך לראות את זה.

We've spent too much time watching David Attenborough documentaries

בילינו יותר מדי זמן לצפות בסרטים תיעודיים של דיויד אטנבורו

where the nature is really sexy --

שם הטבע ממש סקסי --

(Laughter)

(צחוק)

and we've forgotten how to see the nature that is literally right outside our door,

ופשוט שכחנו איך לראות את הטבע שנמצא כמשמעו ממש מחוץ לדלתנו,

the nature of the street tree.

הטבע של עצי הרחוב.

So here's an example: Philadelphia.

אז הנה דוגמא: פילדלפיה.

There's this cool elevated railway

יש מסילה מורמת מגניבה

that you can see from the ground, that's been abandoned.

שניתן לראות מהקרקע, שהיא ננתשה.

Now, this may sound like the beginning of the High Line story in Manhattan,

עכשיו, זה אולי נשמע כמו תחילת הסיפור של ההיי-ליין במנהטן,

and it's very similar, except they haven't developed this into a park yet,

והוא מאוד דומה, אלא שהם עדיין לא פיתחו אותו לפארק עדיין,

למרות שהם עובדים על זה.

although they're working on it.

So for now, it's still this little sort of secret wilderness

אז כרגע, זה עדיין מעין פרא סודי

in the heart of Philadelphia,

בלב פילדלפיה,

and if you know where the hole is in the chain-link fence,

ואם אתה יודע איפה החור בגדר השרשראות,

you can scramble up to the top

אתה יכול להידחס למעלה

and you can find this completely wild meadow

ואתה יכול למצוא את האחו הפראי הזה

just floating above the city of Philadelphia.

פשוט צף מעל העיר של פילדלפיה.

Every single one of these plants grew from a seed

כל אחד מהצמחים הללו גדל מתוך זרע

that planted itself there.

שזרע את עצמו שם.

This is completely autonomous, self-willed nature.

זה טבע פראי-עצמאי אוטונומי לחלוטין.

And it's right in the middle of the city.

והוא בדיוק במרכז העיר.

And they've sent people up there to do sort of biosurveys,

והם שלחו אנשים למעלה כדי לעשות מעין סקר ביולוגי,

and there are over 50 plant species up there.

וישנם למעלה מ 50 מיני צמחים שם למעלה.

And it's not just plants.

ואלו לא רק צמחים.

This is an ecosystem, a functioning ecosystem.

זו מערכת אקולוגית, מערכת אקולוגית מתפקדת ופעילה.

It's creating soil. It's sequestering carbon.

היא יוצרת אדמה, היא סופחת פחמן.

There's pollination going on.

האבקה מתבצעת.

I mean, this is really an ecosystem.

אני מתכוונת, זו ממש מערכת אקולוגית.

So scientists have started calling ecosystems like these "novel ecosystems,"

אז מדענים התחילו לקרוא למערכות אקולוגיות כאלו כ"מערכות אקולוגיות חדשניות"

because they're often dominated by non-native species,

בגלל שלרוב הן נשלטות על-ידי מינים לא מקומיים,

and because they're just super weird.

ובגלל שהם ממש מוזרים.

They're just unlike anything we've ever seen before.

הם לא דומים לדבר שראינו קודם.

For so long, we dismissed all these novel ecosystems as trash.

במשך זמן רב, ביטלנו את כל המערכות האקולוגיות החדשניות הללו כשטות.

We're talking about regrown agricultural fields,

אנחנו מדברים על שדות חקלאיים שגדלו מחדש,

timber plantations that are not being managed on a day-to-day basis,

מטעי עצים שלא מנוהלים על בסיס יום-יומי,

second-growth forests generally, the entire East Coast,

גדילה שנייה של היער, כל החוף המזרחי,

where after agriculture moved west, the forest sprung up.

שאחראי שהחקלאות נעה מערבה, היער צץ חזרה.

And of course, pretty much all of Hawaii,

וכמובן, פחות או יותר כל הוואי,

where novel ecosystems are the norm,

שמערכות אקולוגיות חדשניות הן הנורמה,

where exotic species totally dominate.

היכן שמינים אקזוטיים שולטים.

This forest here has Queensland maple,

ביער הזה כאן יש עץ אדר מייפל,

it has sword ferns from Southeast Asia.

יש בו שרכי חרב מדרום-מזרח אסיה.

You can make your own novel ecosystem, too.

אתם יכולים לייצר מערכת אקולוגית חדשנית משלכם.

It's really simple.

זה דיי פשוט.

You just stop mowing your lawn.

אתם פשוט מפסיקים להשתמש במכסחת הדשא.

(Laughter)

(צחוק)

Ilkka Hanski was an ecologist in Finland, and he did this experiment himself.

ללקה האנסקי היה אקולוג בפינלנד, והוא עושה את הניסוי הזה בעצמו.

He just stopped mowing his lawn,

הוא פשוט הפסיק לכסח את הדשא שלו,

and after a few years, he had some grad students come,

ואחרי כמה שנים, הוא הביא כמה סטודנטים,

and they did sort of a bio-blitz of his backyard,

והם עשו מעין בליץ-ביולוגי בגינה שלו,

and they found 375 plant species,

והם מצאו 375 מינים של צמחים,

including two endangered species.

כולל שני מינים בסכנת הכחדה.

So when you're up there on that future High Line of Philadelphia,

אז כשתהיו שם למעלה על ההיי-ליין העתידי של פילדלפיה,

surrounded by this wildness,

מוקפים בפרא הטבעי הזה,

surrounded by this diversity, this abundance, this vibrance,

מוקפים במגוון הזה, השפע הזה, הפעילות הזו,

you can look over the side

אתם יכולים להסתכל הצידה

and you can see a local playground for a local school,

ואתם יכולים לראות גן משחקים מקומי עבור בית ספר מקומי,

and that's what it looks like.

וככה זה נראה.

These children have, that --

לילדים הללו יש, זה --

You know, under my definition,

אתם יודעים, תחת ההגדרה שלי,

there's a lot of the planet that counts as nature,

יש הרבה מכדור הארץ שנחשב כטבע,

but this would be one of the few places that wouldn't count as nature.

אבל אלו יהיו אחד ממעט המקומות שלא ייחשבו כטבע.

אין כאן דבר מלבד בני אדם, שום צמחים אחרים, שום בעלי חיים אחרים.

There's nothing there except humans, no other plants, no other animals.

And what I really wanted to do

ומה שאני באמת רציתי לעשות

was just, like, throw a ladder over the side

היה רק, כמו, לזרוק סולם על הצד

and get all these kids to come up with me into this cool meadow.

ולהביא את כל הילדים לעלות למעלה איתי לאחו המגניב.

In a way, I feel like this is the choice that faces us.

בדרך מסיימת, אני מרגישה כאילו אלו הבחירות שעומדות בפנינו.

If we dismiss these new natures as not acceptable or trashy or no good,

אם נבטל את הטבע החדש הזה כלא מתקבל או סתמי או לא טוב,

we might as well just pave them over.

אנחנו עלולים לשים עליהם מדרכה.

And in a world where everything is changing,

ובעולם שבו הכל משתנה.

we need to be very careful about how we define nature.

אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים לגבי איך אנחנו מגדירים טבע.

In order not to steal it from our children,

כדי לא לגנוב אותו מהילדים שלנו,

we have to do two things.

אנחנו צריכים לעשות שני דברים.

First, we cannot define nature as that which is untouched.

ראשית, אנחנו לא יכולים להגדיר את הטבע כמשהו שלא ננגע.

This never made any sense anyway.

לא היה בזה שום הגיון גם ככה.

Nature has not been untouched for thousands of years.

טבע לא היה ללא מגע במשך אלפי שנים.

And it excludes most of the nature that most people can visit

וזה לא כולל את רוב הטבע שרוב האנשים יכולים לבקר בו

and have a relationship with,

ולקיים מערכת יחסים איתו,

including only nature that children cannot touch.

כולל רק טבע שילדים לא יכולים לגעת.

Which brings me to the second thing that we have to do,

מה שמביא אותי לדבר השני שאנחנו חייבים לעשות,

which is that we have to let children touch nature,

זה שאנחנו חייבים לתת לילדים לגעת בטבע,

because that which is untouched is unloved.

בגלל שמה שלא ננגע לא נאהב.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We face some pretty grim environmental challenges on this planet.

אנחנו עומדים בפני כמה שינויים סביבתיים מאתגרים ועגומים בכדור הארץ.

Climate change is among them.

שינויי אקלים הוא אחד מהם.

There's others too: habitat loss is my favorite thing

ישנם עוד: איבוד מגוון ביולוגי הוא האהוב עלי

to freak out about in the middle of the night.

להיכנס ללחץ באמצע הלילה.

But in order to solve them,

אבל כדי לפתור אותם.

we need people -- smart, dedicated people --

אנחנו צריכים אנשים -- חכמים, אנשים מסורים --

who care about nature.

שאכפת להם מהטבע.

And the only way we're going to raise up a generation of people

והדרך היחידה שבה נגדל דור של אנשים

who care about nature

שאכפת להם מהטבע

is by letting them touch nature.

הוא על-ידי כך שניתן להם לגעת בטבע.

I have a Fort Theory of Ecology,

יש לי תיאוריה מבצר על אקולוגיה.

Fort Theory of Conservation.

תיאוריה מבצר של שימור.

Every ecologist I know, every conservation biologist I know,

כל אקולוגי שאני מכירה, כל ביולוג שימור שאני מכירה,

every conservation professional I know,

כל מומחה שימור שאני מכירה,

built forts when they were kids.

בנו מבצרים כאשר הם היו ילדים.

If we have a generation that doesn't know how to build a fort,

אם יש לנו דור שלא יודע כיצד לבנות מבצר,

we'll have a generation that doesn't know how to care about nature.

יהיה לנו דור שלא יודע איך שיהיה לו אכפת מהטבע.

And I don't want to be the one to tell this kid,

ואני לא רוצה להיות זו שתספר לילד הזה,

שבתכנית מיוחדת

who is on a special program

that takes Philadelphia kids from poor neighborhoods

שלוקחת ילדים מפילדלפיה משכונה ענייה

ולוקחת אותם לפארקים העירוניים,

and takes them to city parks,

I don't want to be the one to tell him that the flower he's holding

אני לא רוצה להיות זו שתספר לו שהפרח שהוא מחזיק

is a non-native invasive weed that he should throw away as trash.

הוא עשב פולש לא מקומי שהוא צריך לזרוק כמו אשפה.

I think I would much rather learn from this boy

אני חושבת שאני מעדיפה ללמוד מהילד הזה

that no matter where this plant comes from,

שלא משנה מאיפה הצמח הזה הגיע,

it is beautiful, and it deserves to be touched and appreciated.

הוא יפיפה, ומגיע לו שיגעו בו ויעריכו אותו.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)