Jaime Lerner: Sing a song of sustainable cities

תרגום: Asaf Dajczman עריכה: Shlomo Adam

אני מקווה שתבינו את האנגלית שלי.

I hope you'll understand my English.

In the mornings it is terrible, and the afternoon is worst.

בבקרים היא נוראית, ואחר הצהריים היא עוד יותר גרועה.

(Laughter)

(צחוק)

During many years, I made some speeches starting with this

במשך שנים רבות התחלתי הרצאות עם הפתגם הזה:

saying: "City is not a problem, it's a solution."

"עיר איננה בעיה אלא פתרון".

And more and more, I'm convinced that

ואני יותר ויותר משוכנע שזהו פתרון לא רק עבור המדינה,

it's not only a solution for a country,

but it's a solution for the problem of climate change.

אלא גם לשינויי האקלים.

But we have a very pessimistic approach about the cities.

אך יש לנו גישה מאד פסימית בנוגע לערים.

I'm working in cities for almost 40 years,

אני עובד בתכנון ערים כבר כמעט 40 שנה,

וכל ראש העיר מנסה לומר לי, "אוי, העיר שלי גדולה מדי,"

and where every mayor is trying to tell me his city is so big,

or the other mayors say, "We don't have financial resources,"

או ראשי ערים אחרים, שאומרים, "אין לנו משאבים כלכליים,"

I would like to say

ברצוני לומר מנסיוני, שניתן לשפר כל עיר בעולם

from the experience I had: every city in the world

can be improved in less than three years.

בתוך פחות משלוש שנים.

There's no matter of scale. It's not a question of scale,

אין כאן עניין של גודל. זאת לא שאלה של קנה מידה,

it's not a question of financial resources.

ולא של משאבים פיננסיים.

Every problem in a city has to have its own equation of co-responsibility

לכל בעיה בעיר צריכה להיות משוואת אחריות משותפת משלה

and also a design.

וגם תכנון.

So to start, I want to introduce some characters

אז תחילה ברצוני להציג בפניכם מספר דמויות

מתוך ספר שכתבתי לצעירים.

from a book I made for teenagers.

The best example of quality of life is the turtle

הדוגמא הטובה ביותר לאיכות חיים היא הצב,

because the turtle is an example of living and working together.

כי הצב הוא דוגמא לחיים ועבודה ביחד.

(צחוק)

And when you realize that the casque of the turtle

וכשמבינים שהשריון של הצב

looks like an urban tessitura,

נראה כמו מערך אורבני,

and can we imagine, if we cut the casque of the turtle, how sad she's going to be?

וחושבים כמה הצב יהיה עצוב אם נסיר אותו ממנו,

והרי זה מה שאנו עושים בערים שלנו:

And that's what we're doing in our cities:

living here, working here, having leisure here.

חיים כאן, עובדים כאן, מבלים כאן.

And most of the people are leaving the city

ורוב האנשים עובדים בעיר,

and living outside of the city.

וגרים מחוץ לעיר.

So, the other character is Otto, the automobile.

דמות נוספת היא "אוטו", האוטו.

He is invited for a party -- he never wants to leave.

כשהוא מוזמן למסיבה, הוא בכלל לא מוכן ללכת הביתה.

(צחוק)

The chairs are on the tables and still drinking,

הכסאות כבר הפוכים על השולחנות, אבל הוא עדיין שותה,

והוא שותה הרבה.

and he drinks a lot. (Laughter)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

And he coughs a lot. Very egotistical:

הוא גם עולה הרבה. אגואיסטי מאד:

he carries only one or two people

הוא בדרך כלל מסיע אדם אחד או שניים בלבד.

and he asks always for more infrastructure.

והוא תמיד דורש עוד תשתיות,

Freeways.

כבישים מהירים.

He's a very demanding person.

הוא אדם תובעני מאד.

And on the other hand, Accordion, the friendly bus,

ומצד שני ישנו אקורדיון, האוטובוס הידידותי,

he carries 300 people --

שיכול לשאת 300 איש --

275 in Sweden; 300 Brazilians. (Laughter)

275 שוודים ו-300 ברזילאים.

(צחוק)

Speaking about the design: every city has its own design.

בעניין התכנון: כל עיר והתכנון שלה.

Curitiba, my city: three million in the metropolitan area,

קוריטיבה, העיר שלי: שלושה מיליון תושבים בעיר רבתי,

1,800,000 people in the city itself.

1,800,000 נפש בעיר עצמה.

Curitiba, Rio: it's like two birds kissing themselves.

קוריטיבה וריו: כמו זוג ציפורים מתנשקות.

Oaxaca, San Francisco -- it's very easy:

אואחקה, סן פרנסיסקו -- זה קל מאד.

Market Street, Van Ness and the waterfront.

רחוב מרקט, ואן נס וקו המים.

And every city has its own design.

לכל עיר התכנון שלה.

But to make it happen, sometimes you have to propose a scenario

אבל כדי לממש זאת, צריך לעתים להציע תרחיש.

and to propose a design --

ולהציע תכנון,

an idea that everyone, or the large majority,

רעיון כזה שכולם, או הרוב

will help you to make it happen.

יעזרו לך לממש.

And that's the structure of the city of Curitiba.

וזה המבנה של העיר קוריטיבה.

And it's an example of living and working together.

וזו דוגמא למקום שבו חיים ועובדים יחד.

And this is where we have more density;

היכן שיש לנו יותר צפיפות

יש גם יותר תחבורה ציבורית.

it's where we have more public transport.

So, this system started in '74. We started with 25,000 passengers a day,

מערכת התחבורה הציבורית הזו החלה לפעול בשנת 74'.

התחלנו עם 25,000 נוסעים ביום,

וכיום היא משרתת 2,200,000 נוסעים ביום.

now it's 2,200,000 passengers a day.

And it took 25 years until another city ...

ונדרשו 25 שנים עד שעיר נוספת,

which is Bogota, and they did a very good job.

בוגוטה, (אימצה את השיטה), והם עשו זאת היטב.

And now there's 83 cities all over the world that they

וכיום ישנן 83 ערים בעולם שמשתמשות בשיטת הבי-אר-טי

are doing what they call the BRT of Curitiba.

של קוריטיבה.

And one thing: it's important not for only your own city;

ועוד דבר: זה חשוב לא רק לעיר שלכם.

לכל עיר, מלבד הבעיות הרגילות,

every city, besides its normal problems,

they have a very important role

יש תפקיד חשוב מאוד

in being with the whole humanity.

כחלק מהאנושות כולה.

That means mostly two main issues --

וזה נוגע בד"כ לשני נושאים עיקריים:

mobility and sustainability -- are becoming very important for the cities.

ניידות וקיימות, נושאים שזוכים ליותר ויותר חשיבות בעיר.

And this is an articulated bus, double-articulated.

זהו אוטובוס מיפרקי. דו-מיפרקי.

And we are very close to my house.

זה בקרבת ביתי.

You can come when you are in Curitiba and have a coffee there.

כשתבואו לקוריטיבה אתם מוזמנים לכוס קפה.

And that's the evolution of the system.

וזוהי האבולוציה של המערכת.

What in the design that made the difference

מה שעשה את ההבדל בתכנון של המערכת

is the boarding tubes:

הם שרוולי העליה לאוטובוס.

the boarding tube gives to the bus the same performance as a subway.

שרוולי העליה נותנים לאוטובוס ביצועים כמו של רכבת תחתית.

That's why, I'm trying to say,

ולכן... מה שאני מנסה לומר הוא

it's like metro-nizing the bus.

שזו "מטרוניזציה" של האוטובוס.

This is the design of the bus,

זהו התכנון של האוטובוס.

and you can pay before entering the bus you're boarding.

הנוסע יכול לשלם לפני עלייתו לאוטובוס.

And for handicapped, they can use this as a normal system.

ונכים יכולים להשתמש במערכת באופן רגיל.

What I'm trying to say is

אבל אני מנסה לומר,

the major contribution on carbon emissions are from the cars --

שהתורם העיקרי לפליטת פחמן הוא הרכב הפרטי --

more than 50 percent -- so when we depend only on cars, it's ...

מעל ל-50%. לכן כשאנו מסתמכים רק על רכב פרטי --

-- that's why when we're talking about sustainability,

מסיבה זו, כשאנו מדברים על קיימות,

it's not enough, green buildings.

לא די בבניה ירוקה,

It's not enough, a new materials.

לא די בחומרים חדשים,

It's not enough, new sources of energy.

לא די במקורות אנרגיה חדשים.

It's the concept of the city, the design of the city,

מדובר בתפישה העירונית. בתכנון של העיר,

that's also important, too. And also, how to teach the children.

גם זה חשוב,

וגם איך לחנך את הילדים.

I'll speak on this later on.

אדבר על זה אחר כך.

Our idea of mobility is trying

הרעיון שלנו בנושא הניידות

to make the connections between all the systems.

הוא לנסות ולחבר בין כל המערכות.

We started in '83, proposing for the city of Rio

התחלנו בשנת 83' בעיר ריו

how to connect the subway with the bus.

עם הצעה של חיבור הרכבת התחתית עם האוטובוס.

The subway was against, of course.

אנשי הרכבת התחתית התנגדו, כמובן.

And 23 years after, they called us to develop -- we're developing this idea.

ואחרי 23 שנה הם קראו לנו לפתח -- אנו מפתחים את הרעיון הזה.

And you can understand how different it's going to be,

אתם מבינים שזה יהיה שונה מאד,

the image of Rio with the system --

דמיינו את העיר ריו עם מערכת תחבורה

one-minute frequency.

עם תדירות של דקה.

And it's not Shanghai,

ולא מדובר בשנחאי,

it's not being colored during the day, only at night

הצביעה לא תיעשה במהלך היום אלא רק בלילה

it will look this way.

היא תראה כך.

And before you say it's a Norman Foster design,

ולפני שתאמרו שזה עיצוב של נורמן פוסטר,

we designed this in '83.

אנחנו עיצבנו את זה בשנת 83'.

וזה המודל שעל פיו המערכת תפעל.

And this is the model,

how it's going to work. So, it's the same system;

זאת אותה המערכת;

the vehicle is different. And that's the model.

כלי הרכב הוא שונה. זהו המודל.

What I'm trying to say is, I'm not trying

אני מנסה לומר שאינני רוצה להוכיח

to prove which system of transport is better.

איזו מערכת תחבורה טובה יותר,

I'm trying to say we have to combine

אלא שעלינו לשלב את כל המערכות ובתנאי אחד:

all the systems, and with one condition:

never -- if you have a subway, if you have surface systems,

אף פעם -- אם יש רכבת תחתית, מערכת תחבורה עילית,

if you have any kind of system --

לא משנה איזו מערכת --

never compete in the same space.

לעולם אל תיצרו בין המערכות תחרות על אותו המרחב.

And coming back to the car, I always used to say

אחזור למכונית הפרטית: תמיד אמרתי,

that the car is like your mother-in-law:

שהמכונית היא כמו החותנת:

you have to have good relationship with her,

אתה חייב לשמור איתה על יחסים טובים

but she cannot command your life.

אבל אסור לתת לה לנהל לך את החיים.

So, when the only woman in your life is your mother-in-law,

אז אם האישה היחידה בחייך היא החותנת,

you have a problem. (Laughter)

יש לך בעיה. (צחוק)

So, all the ideas about how to transform through design --

כל הרעיונות של שינויים מושפעי-תכנון --

old quarries and open universities and botanic garden --

מחצבות ישנות, אוניברסיטאות פתוחות וגנים בוטניים --

all of it's related to how we teach the children.

כולם קשורים לאופן בו נחנך את ילדינו.

And the children, we teach during six months how to separate their garbage.

את הילדים אנו מלמדים במשך חצי שנה איך להפריד אשפה,

And after, the children teach their parents.

ואז הילדים מלמדים את הוריהם.

And now we have 70 percent --

וכיום אנו ב-70% הפרדה --

since 20 years, it's the highest rate of separation of garbage in the world.

מזה עשרים שנה, אחוז הפרדת האשפה הגבוה בעולם.

Seven zero.

שבעים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So teach the children.

אז הדרך היא לחנך את הילדים.

I would like to say, if we want to have a sustainable world

ברצוני לומר שאם אנו רוצים עולם בר-קיימא,

we have to work with everything what's said,

עלינו לפעול בכל המישורים שהוזכרו כאן.

but don't forget the cities and the children.

אך אל תשכחו את הערים ואת הילדים.

I'm working in a museum and also a multi-use city,

אני עובד על מוזיאון וגם על עיר רב-שימושית,

because you cannot have empty places during 18 hours a day.

כי אסור שיהיו בעיר מקומות ריקים 18 שעות ביממה.

You should have always

חשוב שיהיה תמיד

a structure of living and working together.

מבנה של חיים ועבודה גם יחד.

Try to understand the sectors in the city

נסו לחשוב על מגזרים בעיר

that could play different roles during the 24 hours.

שיכולים למלא תפקידים שונים לאורך היממה.

Another issue is, a city's like our family portrait.

נושא נוסף הוא, שהעיר היא כמו תמונה משפחתית.

We don't rip our family portrait,

לא נקרע את התמונה המשפחתית,

even if we don't like the nose of our uncle,

אפילו אם איננו אוהבים את האף של הדוד שלנו,

because this portrait is you.

כי התמונה הזאת היא של כולנו.

And these are the references that we have in any city.

והנה מה שמקביל לכך בעיר:

This is the main pedestrian mall;

זהו הקניון הראשי;

we did it in 72 hours. Yes, you have to be fast.

עשינו אותו ב-72 שעות. כן, נדרשת זריזות.

And these are the references from our ethnic contribution.

והנה הרמיזות האתניות.

This is the Italian portal,

זהו השער האיטלקי,

the Ukrainian park, the Polish park, the Japanese square, the German park.

הפארק האוקראיני, הפארק הפולני, הכיכר היפנית, הפארק הגרמני.

All of a sudden, the Soviet Union, they split.

ואז האיחוד הסובייטי התפצל לפתע.

And since we have people from

ומכיוון שיש לנו אנשים

Uzbekistan, Kazakhstan, Tajikistan, [unclear],

מאוזבקיסטאן, קזחסטאן, טג'יקיסטאן, אורבקיסטאן

we have to stop the program.

נאלצנו להפסיק את התוכנית.

(Laughter)

(צחוק)

Don't forget: creativity starts when you cut a zero from your budget.

אל תשכחו: היצירתיות מתחילה כשמוחקים אפס אחד מהתקציב.

(צחוק)

If you cut two zeros, it's much better.

ועדיף - שני אפסים.

And this is the Wire Opera theater. We did it in two months.

וזהו בית האופרה העשוי כבלים. בנינו אותו בחודשיים.

Parks -- old quarries that they were transformed into parks.

פארקים -- מחצבות ישנות הפכו לפארקים.

Quarries once made the nature, and

מחצבות, שננטשו לחסדי הטבע,

sometimes we took this and we transformed.

לקחנו כמה מהן ושינינו אותן.

And every part can be transformed;

וניתן לשנות כל חלק --

every frog can be transformed in a prince.

כל צפרדע ניתן להפוך לנסיך.

So, in a city, you have to work fast.

רק שבעיר צריך לפעול מהר.

Planning takes time. And I'm proposing urban acupuncture.

תכנון דורש זמן. ואני מציע דיקור אורבני.

That means me, with some focal ideas to help the normal process of planning.

מבחינתי זה כמה רעיונות מרכזיים כדי לסייע בתהליך התכנון הרגיל.

And this is an acupuncture note --

הנה דיקור כזה --

or I.M. Pei's. Some small ones

או של האדריכל אי-אם-פיי. כמה דוגמאות קטנות --

can make the city better.

מסוגלות לשפר את העיר.

The smallest park in New York, the most beautiful:

לדוגמא, הפארק הקטן ביותר בניו-יורק הוא גם היפה ביותר:

32 meters.

גודלו הוא 32 מטר.

אז לסיכום ברצוני לומר

So, I want just to end saying

that you can always propose new materials -- new sustainable materials --

שאפשר תמיד להציע חומרים חדשים, חומרים בני-קיימא חדשים --

but keep in mind that we have to work fast

אבל חשוב לזכור שיש לפעול מהר

to the end, because we don't have the whole time to plan.

כי אין בידינו זמן רב לצורך תכנון.

And I think creativity, innovation is starting.

ולדעתי, כבר יש התחלות של יצירתיות וחדשנות.

And we cannot have all the answers.

וגם לא יכולות להיות לנו כל התשובות.

So when you start --

אז בתחילת התהליך --

and we cannot be so prepotent on having all the answers --

איננו יכולים לקוות שתהיינה לנו כל התשובות --

it's important starting and having the contribution from people,

חשוב להתחיל את התהליך ולקבל תשומות מאנשים,

and they could teach you

והם יכולים לתקן אותך

if you're not in the right track.

אם אינך בכיוון הנכון.

At the end, I would like if you can help me to sing the sustainable song.

ולסיום, אבקש מכם לשיר איתי את שיר הקיימות.

OK?

בסדר?

Please, allow me just two minutes.

בבקשה, רק עוד שתי דקות.

You're going to make the music and the rhythm.

תנו לי את הקצב.

♫ Toonchi-too! Toonchi-too! Toonchi-too! ♫

(קצב)

♫ Toonchi-too! Toonchi-too! Toonchi-too! ♫

(קצב)

♫ It's possible! It's possible! You can do it! You can do it! ♫

זה אפשרי! זה אפשרי! זה ניתן! זה ניתן!

♫ Use less your car! Make this decision! ♫

השתמשו פחות ברכב! עשו את הבחירה!

♫ Avoid carbon emission! It's possible! It's possible! ♫

המנעו מפליטת פחמן! זה אפשרי! זה אפשרי!

♫ You can do it! You can do it! ♫

זה ניתן! זה ניתן!

♫ Live closer to work! ♫

תגורו קרוב לעבודה!

♫ Work closer to home! Save energy in your home! ♫

תעבדו קרוב לבית! חיסכו באנרגיה בבית!

♫ It's possible! It's possible! You can do it! ♫

זה אפשרי! זה אפשרי! זה ניתן!

♫ You can do it! Separate your garbage! ♫

זה ניתן! הפרידו את האשפה!

♫ Organic, schmorganic! Save more! Waste less! It's possible! ♫

אורגני שמורגני! חיסכו יותר! בזבזו פחות! זה אפשרי!

♫ You can do it! Please, do it now! ♫

זה ניתן! בבקשה, עשו זאת עכשיו!

(מחיאות כפיים ותרועות)

תודה לכם.

Thank you.

(מחיאות כפיים)

(Applause)