Nate Silver: How does race affect votes?

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

I want to talk about the election.

אני רוצה לדבר על בחירות.

For the first time in the United States, a predominantly white group of voters

בפעם הראשונה בארצות הברית, קבוצת בוחרים לבנה בעיקרה

voted for an African-American candidate for President.

בחרה מתמודד אפרו אמריקאי לנשיא.

And in fact Barack Obama did quite well.

ולמעשה ברק אובמה הצליח די טוב.

He won 375 electoral votes.

הוא זכה ב375 אלקטורים.

And he won about 70 million popular votes

והוא זכה ב70 מיליון קולות פופולריים

more than any other presidential candidate --

יותר מכל מתמודד אחר לנשיאות,

of any race, of any party -- in history.

מכל גזע, מכל מפלגה, בהיסטוריה.

If you compare how Obama did against how John Kerry had done four years earlier --

אם תשוו את ההצלחה של אובמה לעומת ההצלחה של ג'ון קרי ארבע שנים מוקדם יותר --

Democrats really like seeing this transition here,

הדמוקרטיים באמת נהנים לראות את השינוי כאן,

where almost every state becomes bluer, becomes more democratic --

כשכמעט כל מדינה נעשית כחולה יותר, נעשית יותר דמוקרטית --

even states Obama lost, like out west,

אפילו מדינות שאובמה הפסיד בהן, כמו במערב.

those states became more blue.

המדינות האלה נעשו כחולות יותר.

In the south, in the northeast, almost everywhere

בדרום, בצפון מזרח, כמעט בכל מקום

but with a couple of exceptions here and there.

אבל עם כמה חריגים פה ושם.

One exception is in Massachusetts.

חריגה אחת היא מסצ'וסטס.

That was John Kerry's home state.

שהיתה מדינת הבית של ג'ון קרי.

No big surprise, Obama couldn't do better than Kerry there.

לא הפתעה גדולה, אובמה לא היה יכול להצליח יותר מג'ון קרי שם.

Or in Arizona, which is John McCain's home,

או באריזונה, שהיא ביתו של ג'ון מק'קיין,

Obama didn't have much improvement.

לאובמה לא היה שיפור משמעותי.

But there is also this part of the country, kind of in the middle region here.

אבל יש גם את החלק הזה של הארץ, האזור המרכזי הזה.

This kind of Arkansas, Tennessee, Oklahoma, West Virginia region.

האזור הזה של ארקנסו, טנסי, אוקלהומה ומערב ורג'יניה.

Now if you look at '96, Bill Clinton --

עכשיו אם תביטו ב96, ביל קלינטון,

the last Democrat to actually win -- how he did in '96,

הדמוקרט האחרון שזכה, איך הוא הצליח ב96,

you see real big differences in this part of the country right here,

אתם רואים הבדלים גדולים בחלק הזה של הארץ כאן --

the kind of Appalachians, Ozarks, highlands region, as I call it:

האזור הגבוה של האפלאצ'ים, אוזארק, כך אני קורא לו.

20 or 30 point swings

20 או 30 נקודות עוברות

from how Bill Clinton did in '96 to how Obama did

ממה שקלינטון קיבל ב96 למה שאובמה קיבל

in 2008.

ב2008.

Yes Bill Clinton was from Arkansas, but these are very, very profound differences.

כן ביל קלינטון היה מארקנסו, אבל אלה הבדלים עמוקים.

So, when we think about parts of the country like Arkansas, you know.

אז, כשאנחנו חושבים על החלקים האלה של הארץ כמו ארקנסו, אתם יודעים.

There is a book written called, "What's the Matter with Kansas?"

יש ספר שנכתב, מה הבעיה עם קנסס?

But really the question here -- Obama did relatively well in Kansas.

אבל השאלה האמיתית כאן היא -- אובמה הצליח די טוב בקנסס.

He lost badly but every Democrat does.

הוא הפסיד די גרוע אבל כל דמוקרט ככה.

He lost no worse than most people do.

הוא לא הפסיד יותר גרוע מאחרים.

But yeah, what's the matter with Arkansas?

אבל כן, מה הבעיה עם ארקנסו?

(Laughter)

(צחוק)

And when we think of Arkansas we tend to have pretty negative connotations.

כשאנחנו חושבים על ארקנסו נוטות להיות לנו קונוטציות שליליות.

We think of a bunch of rednecks, quote, unquote, with guns.

אנחנו חושבים על חבורה של אדומי צוואר, פתח מרכאות, סגור מרכאות, עם רובים.

And we think people like this probably don't want to vote

ואנחנו חושבים שאנשים כאלה לא רוצים לבחור

for people who look like this and are named Barack Obama.

באנשים שנראים ככה, ונקראים ברק אובמה.

We think it's a matter of race. And is this fair?

אנחנו חושבים שזה עניין של גזע. והאם זה פייר?

Are we kind of stigmatizing people from Arkansas, and this part of the country?

האם אנחנו מתייגים אנשים מארקנסו, והחלק הזה של הארץ?

And the answer is: it is at least partially fair.

והתשובה היא כן, זה לפחות חלקית צודק.

We know that race was a factor, and the reason why we know that

אנחנו יודעים שגזע היה גורם, והסיבה שאנחנו יודעים זאת

is because we asked those people.

היא מפני ששאלנו את האנשים האלה.

Actually we didn't ask them, but when they conducted

למען האמת לא שאלנו אותם, אבל כשהם ערכו

exit polls in every state,

סקרי יציאה בכל מדינה,

in 37 states, out of the 50,

ב37 מדינות מתוך 50,

they asked a question, that was pretty direct, about race.

הם שאלו שאלה, שהיתה די ישירה, על גזע.

They asked this question.

הם שאלו את השאלה הזו.

In deciding your vote for President today, was the race

בהחלטה מי יהיה נשיא היום, האם הגזע

of the candidate a factor?

של המתמודד היה שיקול?

We're looking for people that said, "Yes, race was a factor;

אנחנו מחפשים אנשים שאמרו, "כן, הגזע היה שיקול;

moreover it was an important factor, in my decision,"

יותר מזה זה היה שיקול מכריע, בהחלטה שלי."

and people who voted for John McCain

ואנשים שהצביעו בשביל ג'ון מק'קיין

as a result of that factor,

כתוצאה מהשיקול הזה,

maybe in combination with other factors, and maybe alone.

אולי בנוסף לשיקולים אחרים, ואולי לא.

We're looking for this behavior among white voters

אנחנו מחפשים את ההתנהגות הזו בבוחרים,

or, really, non-black voters.

או למען האמת, בוחרים לא שחורים.

So you see big differences in different parts

אז אתם רואים, הבדלים גדולים בחלקים שונים

of the country on this question.

של הארץ, בשאלה הזו.

In Louisiana, about one in five white voters

בלואיזיאנה, אחד מחמישה בוחרים לבנים

said, "Yes, one of the big reasons why I voted against Barack Obama

אמר, "כן, אחת הסיבות העיקריות שהצבעתי נגד ברק אובמה

is because he was an African-American."

היא בגלל שהוא היה אפרו-אמריקאי."

If those people had voted for Obama,

אם האנשים האלה היו מצביעים לאובמה,

even half of them, Obama would have won Louisiana safely.

אפילו חצי מהם, אובמה היה זוכה בלואיזיאנה בקלות.

Same is true with, I think, all of these states you see on the top of the list.

אותו דבר, לדעתי, בכל המדינות שאתם רואים בראש הרשימה.

Meanwhile, California, New York, we can say, "Oh we're enlightened"

בינתיים, קליפורניה, ניו יורק. אנחנו יכולים להגיד, "או אנחנו נאורים,"

but you know, certainly a much lower incidence of this

אבל אתם יודעים, בהחלט הודו בכמות קטנה יותר

admitted, I suppose,

אני מניח,

manifestation of racially-based voting.

ההתגשמות של בחירה מוטת גזע.

Here is the same data on a map.

הנה אותו מידע על מפה.

You kind of see the relationship between

אתם די רואים את היחס בין

the redder states of where more people responded and said,

המדינות האדומות בהן יותר אנשים הגיבו וענו,

"Yes, Barack Obama's race was a problem for me."

"כן, הגזע של ברק אובמה היה בעיה בשבילי."

You see, comparing the map to '96, you see an overlap here.

אתם רואים, השוואה בין המפה של 96, אתם רואים את החפיפה פה.

This really seems to explain

זה די מצליח להסביר

why Barack Obama did worse

למה ברק אובמה יצא גרוע

in this one part of the country.

בחלק הזה של הארץ.

So we have to ask why.

אז אנחנו צריכים לשאול למה.

Is racism predictable in some way?

האם גזענות צפויה בצורה כלשהי?

Is there something driving this?

האם משהו מניע את זה?

Is it just about some weird stuff that goes on in Arkansas

זה רק על משהו מוזר שמתרחש בארקנסו

that we don't understand, and Kentucky?

שאנחנו לא מבינים, וקנטאקי?

Or are there more systematic factors at work?

או שאלה גורמים יותר שיטתיים?

And so we can look at a bunch of different variables.

אז אנחנו יכולים להסתכל על קבוצה של משתנים.

These are things that economists and political scientists look at all the time --

זה דברים שכלכלנים ומדעני פוליטיקה בודקים כל הזמן --

things like income, and religion, education.

דברים כמו הכנסה, ודת, השכלה.

Which of these seem to drive

איזה מהם נראה שמקדם

this manifestation of racism

את ההתגלמות הזו של של גזענות

in this big national experiment we had on November 4th?

בניסוי הלאומי הזה שהיה לנו בארבעה בנובמבר?

And there are a couple of these that have

ויש כמה כאלה שיש להם

strong predictive relationships,

השפעה חיזויית חזקה --

one of which is education,

אחד מהם הוא השכלה.

where you see the states with the fewest years of schooling

היכן שרואים את המדינות עם פחות שנים של לימוד

per adult are in red,

למבוגר, באדום,

and you see this part of the country, the kind of Appalachians region,

ואתם רואים את החלק של הארץ, אזור האפלצ'ים,

is less educated. It's just a fact.

שהוא פחות מלומד. זו פשוט עובדה.

And you see the relationship there

ואתם רואים את היחס שם

with the racially-based voting patterns.

עם דפוסי ההצבעה מבוסס הגזענות.

The other variable that's important is

המשתנה האחר שחשוב הוא

the type of neighborhood that you live in.

סוג השכונה שבה גרים.

States that are more rural --

מדינות יותר כפריות,

even to some extent of the states like New Hampshire and Maine --

אפילו חלק מהמדינות כמו ניו המפשייר ומיין,

they exhibit a little bit of

הם מציגות מעט

this racially-based voting against Barack Obama.

מההצבעה הגזענית נגד ברק אובמה.

So it's the combination of these two things: it's education

אז זה הצרוף של שני דברים. זו ההשכלה

and the type of neighbors that you have,

וסוג האזור בו גרים,

which we'll talk about more in a moment.

עליו נדבר עוד מייד.

And the thing about states like Arkansas and Tennessee

העניין במדינות כמו ארקנסו וטנסי

is that they're both very rural,

הוא ששתייהן מאוד כפריות,

and they are educationally impoverished.

והן לא מתקדמות מבחינה השכלתית.

So yes, racism is predictable.

אז כן, הגזענות צפוייה.

These things, among maybe other variables,

הדברים האלה, אולי בנוסף למשתנים אחרים,

but these things seem to predict it.

אבל נראה שהדברים האלה צופים את זה.

We're going to drill down a little bit more now,

אנחנו עומדים להכנס עמוק יותר עכשיו,

into something called the General Social Survey.

לתוך משהו שנקרא הסקר הסוציאלי הכללי.

This is conducted by the University of Chicago

הוא נערך על ידי אוניברסיטת שיקגו

every other year.

כל שנתיים.

And they ask a series of really interesting questions.

והם שואלים סדרה של שאלות ממש מענינות.

In 2000 they had particularly interesting questions

בשנת 2000 היו להם שאלות מעניינות במיוחד

about racial attitudes.

על יחס גזעני.

One simple question they asked is,

שאלה אחת פשוטה שהם שאלו היתה,

"Does anyone of the opposite race live in your neighborhood?"

"האם מישהו מהגזע השני חי בשכונה שלכם?"

We can see in different types of communities that the results are quite different.

אפשר לראות סוגים שונים של קהילות שהתוצאות שונות מאוד.

In cites, about 80 percent of people

בערים, בערך ל80 אחוז מהאנשים

have someone whom they consider a neighbor of another race,

יש מישהו שהם מחשיבים לשכן, מגזע אחר.

but in rural communities, only about 30 percent.

אבל בקהילות כפריות, רק ל30 אחוז.

Probably because if you live on a farm, you might not have a lot of neighbors, period.

כנראה מפני שכשאתה חי בחווה אין לך הרבה שכנים, נקודה.

But nevertheless, you're not having a lot of interaction with people

אבל עדיין, אין לכם הרבה אינטראקציה עם אנשים

who are unlike you.

שלא כמותכם.

So what we're going to do now is take the white people in the survey

אז מה שנעשה עכשיו זה ניקח את האנשים הלבנים בסקר

and split them between those who have black neighbors --

ונחלק אותם בין אלה שיש להם שכנים שחורים

or, really, some neighbor of another race --

או למען האמת, שכנים מגזע אחר.

and people who have only white neighbors.

ואנשים רק עם שכנים לבנים.

And we see in some variables

ואנחנו רואים בחלק מהמשתנים

in terms of political attitudes, not a lot of difference.

מבחינת שיוך פוליטי, אין הרבה הבדלים.

This was eight years ago, some people were more Republican back then.

זה היה לפני 8 שנים, חלק מהאנשים היו יותר רפובליקנים אז.

But you see Democrats versus Republican,

אבל רואים דמוקרטים מול רפובליקנים,

not a big difference based on who your neighbors are.

אין הרבה הבדל בהתבסס על מי השכנים שלך.

And even some questions about race -- for example

ואפילו כמה שאלות על גזע, לדוגמה

affirmative action, which is kind of a political question,

פעולה חיובית, שהיא סוג של שאלה פוליטית,

a policy question about race, if you will --

שאלת מדיניות על גזע, אם תרצו.

not much difference here.

אין הרבה הבדל כאן.

Affirmative action is not very popular frankly, with white voters, period.

פעולה חיובית היא לא פופולארית למען האמת, אצל בוחרים לבנים, נקודה.

But people with black neighbors and people with mono-racial neighborhoods

אבל אנשים עם שכנים שחורים ואנשים עם שכנים מגזע יחיד

feel no differently about it really.

לא מרגישים הבדל בנושא.

But if you probe a bit deeper and get a bit more personal if you will,

אבל אם מגששים קצת יותר עמוק, קצת יותר אישיים אם תרצו,

"Do you favor a law banning interracial marriage?"

"הם תתמכו בחוק שאוסר נישואים בין גיזעיים?"

There is a big difference.

יש הבדל גדול.

People who don't have neighbors of a different race

לאנשים שאין שכנים מגזעים שונים

are about twice as likely

יתנגדו פי שתיים

to oppose interracial marriage as people who do.

לנישואים בין גיזעיים, לעומת אנשים שכן.

Just based on who lives in your immediate neighborhood around you.

רק בהתבסס על מי גר בשכנות מיידית אליכם.

And likewise they asked, not in 2000, but in the same survey in 1996,

וכך הם שאלו גם, לא ב2000, אלא בסקר של 1996,

"Would you not vote for a qualified black president?"

"האם לא תבחרו בנשיא שחור?"

You see people without neighbors who are African-American who

תראו אנשים ללא שכנים אפרו-אמריקאים

were much more likely to say, "That would give me a problem."

נטו יותר להגיד, "זה יגרום לי לבעיה."

So it's really not even about urban versus rural.

אז זה אפילו לא על עירוני מול כפרי.

It's about who you live with.

זה על עם מי אתה חי.

Racism is predictable. And it's predicted by

גזענות היא ברת חיזוי. וניתן לחזות אותה על ידי

interaction or lack thereof with people unlike you, people of other races.

יחסי גומלין או חוסר בהם עם אנשים שונים ממך, אנשים מגזע אחר.

So if you want to address it,

אז אם תרצו להתייחס לזה,

the goal is to facilitate interaction with people of other races.

המטרה היא ליצור יחסי גומלין עם אנשים מגזעים אחרים.

I have a couple of very obvious, I suppose,

יש לי כמה רעיונות ברורים מאליהם, אני מניח,

ideas for maybe how to do that.

לאיך לעשות את זה.

I'm a big fan of cities.

אני חסיד גדול של ערים.

Especially if we have cites that are diverse and sustainable,

בעיקר אם יש לנו ערים מגוונות וברות קיימא,

and can support people of different ethnicities and different income groups.

ויכולות לתמוך באנשים מתרבויות שונות וקבוצות הכנסה שונות.

I think cities facilitate more of the kind of networking,

אני חושב שערים תומכות יותר בתקשורת,

the kind of casual interaction than you might have on a daily basis.

ואינטראקציה מקרית משיש לכם על בסיס יומי.

But also not everyone wants to live in a city, certainly not a city like New York.

אבל כמובן לא כל אחד רוצה לגור בעיר, בוודאי לא עיר כמו ניו יורק.

So we can think more about things like street grids.

אז אנחנו יכולים לחשוב יותר על דברים כמו רשת של רחובות.

This is the neighborhood where I grew up in East Lansing, Michigan.

זו השכונה בה גדלתי במזרח לנסינג, מישיגן.

It's a traditional Midwestern community, which means you have real grid.

זו קהילה מערב תיכונית מסורתית, מה שאומר שיש רשת אמיתית.

You have real neighborhoods and real trees, and real streets you can walk on.

יש שכונות אמיתיות ועצים אמיתיים, ורחובות אמיתיים שאפשר ללכת בהם.

And you interact a lot with your neighbors --

ומתקשרים הרבה עם השכנים שלכם,

people you like, people you might not know.

אנשים כמוכם, אנשים שאולי אתם לא מכירים.

And as a result it's a very tolerant community,

וכתוצאה מזה זו קהילה מאוד סובלנית,

which is different, I think, than something like this,

ששונה, אני חושב ממשהו כזה,

which is in Schaumburg, Illinois,

שזו שאומבורג, אילינוי.

where every little set of houses has their own cul-de-sac

שם לכל סט של בתים יש רחוב ללא מוצא

and drive-through Starbucks and stuff like that.

וסטארבקס ודברים כמו זה.

I think that actually this type of urban design,

אני חושב שלמעשה סוג זה של תכנון עירוני,

which became more prevalent in the 1970s and 1980s --

שנעשה נפוץ יותר בשנות ה70 וה80,

I think there is a relationship between that and the country becoming

אני חושב שיש קשר בין זה ובין הארץ שנעשית

more conservative under Ronald Reagan.

יותר שמרנית, תחת רונאלד רייגן.

But also here is another idea we have --

אבל גם, הנה עוד רעיון שלנו --

is an intercollegiate exchange program

תוכנית חלופת סטודנטים

where you have students going from New York abroad.

כשיש סטודנטים מניו יורק שנוסעים לחו"ל,

But frankly there are enough differences within the country now

אבל למען האמת יש מספיק הבדלים בתוך הארץ עכשיו

where maybe you can take a bunch of kids from NYU,

שאולי אפשר לקחת כמה חברה מאוניברסיטת ניו יורק,

have them go study for a semester at the University of Arkansas,

ולשלוח אותם ללמוד סימסטר באוניברסיטת ארקנסו,

and vice versa. Do it at the high school level.

ולהפך. ולעשות את זה ברמת בית הספר התיכון.

Literally there are people who might be in school in Arkansas or Tennessee

באמת יכול להיות אנשים שנמצאים בבית ספר בארקנסו או טנסי,

and might never interact in a positive affirmative way

ולא יתקשרו בצורה חיובית

with someone from another part of the country, or of another racial group.

עם מישהו מחלק אחר של הארץ, או מקבוצה אתנית אחרת.

I think part of the education variable we talked about before

אני חושב שחלק מהמשתנים בחינוך שדיברנו עליהם קודם

is the networking experience you get when you go to college

זה הנסיון ביחס גומלין שמקבלים כשהולכים לקולג'

where you do get a mix of people that you might not interact with otherwise.

כשמתערבבים עם אנשים שאחרת לא הייתם מתקשרים איתם.

But the point is, this is all good news,

אבל הנקודה היא, כל זה חדשות טובות.

because when something is predictable,

מפני שכשמשהו צפוי,

it is what I call designable.

זה מה שאני קורא בר עיצוב.

You can start thinking about solutions to solving that problem,

אתם יכולים להתחיל לחשוב על פתרונות לבעיה.

even if the problem is pernicious and as intractable as racism.

אפילו אם הבעיה היא זדונית, ועקשנית כמו גזענות.

If we understand the root causes of the behavior

אם נבין את שורש ההתנהגות

and where it manifests itself and where it doesn't,

ואיפה היא נגלית ואיפה לא,

we can start to design solutions to it.

נוכל להתחיל לתכנן פתרונות,

So that's all I have to say. Thank you very much.

אז זה כל מה שיש לי לומר, תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)