A forgotten Space Age technology could change how we grow food | Lisa Dyson

מתרגם: Niv Morgenstern מבקר: Ido Dekkers

Imagine you are a part of a crew of astronauts

דמיינו שאתם חלק מצוות של אסטרונאוטים

traveling to Mars or some distant planet.

מטיילים למאדים או לכוכב רחוק.

The travel time could take a year

זמן הנסיעה יכול לארוך שנה

or even longer.

או אולי יותר.

The space on board and the resources

המקום בחללית והמשאבים

would be limited.

יהיו מוגבלים.

So you and the crew would have to figure out how to produce food

אז אתם והצוות תצטרכו להבין איך לייצר מזון

with minimal inputs.

עם מינימום דברים.

What if you could bring with you just a few packets of seeds,

מה אם יכולתם להביא אתכם רק מעט זרעים,

and grow crops in a matter of hours?

ולגדל יבולים בתוך כמה שעות?

And what if those crops would then make more seeds,

ומה אם היבולים הללו יכלו לייצר עוד זרעים,

enabling you to feed the entire crew

מאפשרים לכם להאכיל את כל הצוות

with just those few packets of seeds for the duration of the trip?

עם רק כמה זרעים הללו לאורך כל משך המסע?

Well, the scientists at NASA actually figured out a way to do this.

ובכן, המדענים בנאס"א מצאו דרך לעשות בדיוק את זה.

What they came up with was actually quite interesting.

מה שהם מצאו היה למעשה מאוד מעניין.

It involved microorganisms,

זה היה קשור למיקרו אורגניזמים,

which are single-celled organisms.

שהם אורגניזמים חד-תאיים.

And they also used hydrogen from water.

והם גם משתמשים במימן ממים.

The types of microbes that they used were called hydrogenotrophs,

המיקרובים בהם השתמשו נקראו הידרוג'נוטרופ,

and with these hydrogenotrophs, you can create a virtuous carbon cycle

ועם ההידרוג'נוטרופ הללו, ניתן ליצור מעגל פחמן טהור

that would sustain life onboard a spacecraft.

שיקיים חיים על חללים חלל.

Astronauts would breathe out carbon dioxide,

אסטרונאוטים יפלטו פחמן דו חמצני,

that carbon dioxide would then be captured by the microbes

הפחמן הדו חמצני הזה יקלט על-ידי המיקרובים הללו

and converted into a nutritious, carbon-rich crop.

ויהפוך אותו ליבול, עתיר פחמן ומזין.

The astronauts would then eat that carbon-rich crop

האסטרונאוטים יאכלו את היבול המזין עתיר הפחמן

and exhale the carbon out in the form of carbon dioxide,

ויפלטו את הפחמן החוצה בצורה של פחמן דו חמצני,

which would then be captured by the microbes,

שאז ייקלט על ידי המיקרובים,

to create a nutritious crop,

שייצור ייבול מזין,

which then would be exhaled in the form of carbon dioxide

שאז ייפלט בצורה של פחמן דו חמצני

by the astronauts.

על ידי האסטרונאוטים.

So in this way, a closed-loop carbon cycle is created.

ובצורה כזו, נוצר מעגל פחמן סגור.

So why is this important?

אז למה זה חשוב?

We need carbon to survive as humans,

אנחנו צריכים פחמן כדי לשרוד כבני אדם,

and we get our carbon from food.

ואנחנו מקבלים את הפחמן שלנו מהמזון.

On a long space journey,

במסע ארוך לחלל,

you simply wouldn't be able to pick up any carbon along the way,

לא תוכלו לאסוף כל פחמן לאורך הדרך,

so you'd have to figure out how to recycle it on board.

אז נצטרך למצוא דרך איך למחזר אותו על הסיפון.

This is a clever solution, right?

זהו פתרון חכם, נכון?

But the thing is, that research didn't really go anywhere.

אבל הדבר הוא, שהמחקר לא באמת הלך לשום מקום.

We haven't yet gone to Mars. We haven't yet gone to another planet.

עדיין לא טסנו למאדים. עדיין לא טסנו לשום פלנטה אחרת.

And this was actually done in the '60s and '70s.

וזה למעשה הומצא בשנות ה-60' וה-70'.

So a colleague of mine, Dr. John Reed, and I,

אז קולגה שלי, ד"ר ג'ון ריד, ואני,

were interested, actually, in carbon recycling here on Earth.

התעניינו, למעשה, במחזור פחמן כאן על כדור הארץ.

We wanted to come up with technical solutions

רצינו למצוא פתרונות טכניים

to address climate change.

לבעיית האקלים.

And we discovered this research

ומצאנו את המחקר הזה

by reading some papers published in the '60s -- 1967 and later --

בכך שקראנו כמה מאמרים שפורסמו בשנות ה-60' -- 1967 ואחרי זה --

articles about this work.

מאמרים על העבודה הזו.

And we thought it was a really good idea.

וחשבנו שזה רעיון ממש טוב.

So we said, well, Earth is actually like a spaceship.

אז אמרנו, ובכן, כדור הארץ הוא כמו חללית.

We have limited space and limited resources,

יש לנו מקום מוגבל ומשאבים מוגבלים,

and on Earth, we really do need to figure out

ועל כדור הארץ, אנחנו באמת צריכים למצוא פתרון

how to recycle our carbon better.

איך למחזר את הפחמן שלנו יותר טוב.

So we had the idea,

אז היה לנו רעיון,

can we take some of these NASA-type ideas and apply them

האם אנחנו יכולים לקחת כמה מרעיונות נאס"א הללו ליישם אותם

to our carbon problem here on Earth?

על בעיית הפחמן שלנו כאן בכדור הארץ?

Could we cultivate these NASA-type microbes

האם אנחנו יכולים לטפח את המיקרובים הללו של נאס"א

in order to make valuable products here on Earth?

כדי לייצר תוצרת בעלת ערך כאן על כדור הארץ?

We started a company to do it.

התחלנו חברה כדי לעשות את זה.

And in that company, we discovered that these hydrogenotrophs --

ובחברה, גילינו שההידרוג'נוטרופים הללו --

which I'll actually call nature's supercharged carbon recyclers --

שאני אקרא להם ממחזרי פחמן גדושים --

we found that they are a powerful class of microbes

מצאנו שהם רמה חזקה של מיקרובים

that had been largely overlooked and understudied,

שבכלל לא הסתכלו עליהם ולא חקרו אותם,

and that they could make some really valuable products.

ושהם יכולים לייצר מוצר בעל ערך אמיתי.

So we began cultivating these products, these microbes, in our lab.

אז התחלנו לטפח את המוצרים הללו, המיקרובים הללו, במעבדה שלנו.

We found that we can make essential amino acids from carbon dioxide

גילינו שאנחנו יכולים לייצר חומצות אמינו מפחמן-דו חמצני

using these microbes.

בשימוש במיקרובים הללו.

And we even made a protein-rich meal

ואפילו הכנו ארוחה עתירת חלבון

that has an amino acid profile similar to what you might find

שיש להם פרופיל של חומצת אמינו דומה למה שאתם יכולים למצוא

in some animal proteins.

בכמה חלבוני בעלי חיים.

We began cultivating them even further,

התחלנו לטפח אותם עוד יותר,

and we found that we can make oil.

וגילינו שאנחנו יכולים להפיק שמן.

Oils are used to manufacture many products.

שמנים משמשים לייצר מוצרים רבים.

We made an oil that was similar to a citrus oil,

יצרנו שמן שדומה לשמן פרות הדר,

which can be used for flavoring and for fragrances,

שיכול לשמש עבור טעם וניחוחות,

but it also can be used as a biodegradable cleaner

אבל גם יכול לשמש כמנקה ביולוגי מתכלה

or even as a jet fuel.

או אפילו כדלק סילוני.

And we made an oil that's similar to palm oil.

וייצרנו שמן שדומה לשמן דקלים.

Palm oil is used to manufacture

שמן דקלים משמש לייצר

a wide range of consumer and industrial goods.

מגוון רחב של מוצרי צריכה ותעשייה.

We began working with manufacturers to scale up this technology,

התחלנו לעבוד עם יצרנים כדי להגדיל את הטכנולוגיה,

and we're currently working with them

ואנחנו כרגע עובדים איתם

to bring some of these products to market.

כדי להביא כמה מהמוצרים הללו לשוק.

We believe this type of technology can indeed help us

אנחנו מאמינים שסוג זה של טכנולוגיה יכול לעזור לנו

profitably recycle carbon dioxide into valuable products --

למחזר פחמן דו-חמצני בצורה ראויה למוצרים בעלי ערך --

something that's beneficial for the planet

משהו שמועיל לעולם

but also beneficial for business.

אבל גם מועיל לעסקים.

That's what we're doing today.

שזה מה שאנחנו עושים היום.

But tomorrow, this type of technology and using these types of microbes

אבל מחר, שימוש בטכנולוגיה כזו ושימוש במיקרובים כאלו

actually could help us do something even greater

יכול לעזור לנו לעשות משהו גדול יותר

if we take it to the next level.

אם ניקח זאת לשלב הבא.

We believe that this type of technology

אנחנו מאמינים שהסוג הזה של הטכנולוגיה

can actually help us address an issue with agriculture

יכול למעשה לעזור לנו לפתור סוגיות עם חקלאות

and allow us to create a type of agriculture that's sustainable,

ויכול לעזור לנו לייצר סוג של חקלאות שהוא מקיים,

that will allow us to scale to meet the demands of tomorrow.

שיכול לעזור לנו להגדיל קנה מידה לדרישות של המחר.

And why might we need a sustainable agriculture?

ולמה שנצטרך חקלאות מקיימת?

Well, actually, it is estimated

ובכן, למעשה, מוערך

that the population will reach about 10 billion by 2050,

שהאוכלוסייה תגיע לבערך 10 מיליארד עד שנת 2050,

and we're projecting that we will need to increase food production

ואנחנו חוזים שנצטרך להגדיל את ייצור המזון

by 70 percent.

ב-70 אחוזים.

In addition, we will need many more resources and raw materials

בנוסף, נצטרך עוד משאבים רבים ועוד חומרי גלם

to make consumer goods and industrial goods.

כדי לייצר מוצרים לצרכנים ומוצרים לתעשייה.

So how will we scale to meet that demand?

אז איך נגדיל כדי לספק את הדרישה?

Well, modern agriculture simply cannot sustainably scale to meet that demand.

ובכן, חקלאות מודרנית אינה יכולה לגדול באופן מקיים כדי לספק את הדרישה.

There are a number of reasons why.

ישנן מספר סיבות מדוע.

One of them is that modern agriculture is one of the largest emitters

אחת מהן היא שחקלאות מודרנית היא אחד הפולטים הגדולים

of greenhouse gases.

של גזי חממה.

In fact, it emits more greenhouse gases

למעשה, היא פולטת יותר גזי חממה

than our cars, our trucks, our planes

מהמכוניות שלנו, המשאיות שלנו, המטוסים שלנו

and our trains combined.

והרכבות שלנו ביחד.

Another reason is that modern ag simply takes up a whole lot of land.

סיבה נוספת היא שחקלאות מודרנית דורשת המון אדמה.

We have cleared 19.4 million square miles for crops and livestock.

ביראנו 50 מיליון קילומטרים רבועים לטובת יבולים ועדרי בע"ח.

What does that look like?

איך זה נראה?

Well, that's roughly the size of South America and Africa combined.

ובכן, זה בערך בגודל של דרום אמריקה ואפריקה יחדיו.

Let me give you a specific example.

הרשו לי לתת לכם דוגמה ספציפית.

In Indonesia, an amount of virgin rainforest was cleared

באינדונזיה, כמות של יערות גשם בוארה

totaling the size of approximately Ireland,

בסדר גודל של אירלנד בערך,

between 2000 and 2012.

בין 2000 ל-2012.

Just think of all of the species, the diversity,

רק חשבו על כל המינים, כל המגוון,

that was removed in the process,

שהוסרו בתהליך,

whether plant life, insects or animal life.

בין אם חיי הצמחים, החרקים או בעלי החיים.

And a natural carbon sink was also removed.

וסופג פחמן טבעי גם כן הוסר.

So let me make this real for you.

אז הרשו לי להפוך את זה לאמתי עבורכם.

This clearing happened primarily to make room for palm plantations.

בירוא היערות הזה מתרחש בעיקר כדי לפנות מקום לגידולי דקלים.

And as I mentioned before,

וכפי שהזכרתי קודם,

palm oil is used to manufacture many products.

שמן דקלים משמש עבור מוצרים רבים.

In fact, it is estimated that over 50 percent of consumer products

למעשה, מוערך כי מעל 50 אחוזים של מוצרי הצריכה

are manufactured using palm oil.

מיוצרים בשימוש בשמן דקלים.

And that includes things like ice cream, cookies ...

וזה כולל דברים כמו גלידה, עוגיות ...

It includes cooking oils.

זה כולל שמן בישול.

It also includes detergents, lotions, soaps.

זה כולל דטרגנטים, קרמים, סבונים.

You and I both probably have numerous items

לכם ולי יחד כנראה יש אינספור פריטים

in our kitchens and our bathrooms

במטבח שלנו ובאמבטיה שלנו

that were manufactured using palm oil.

שיוצרו בשימוש בשמן דקלים.

So you and I are direct beneficiaries of removed rainforests.

אז אתם ואני מסייעים ישירות להסרה של יערות גשם.

Modern ag has some problems,

לחקלאות המודרנית יש כמה בעיות,

and we need solutions if we want to scale sustainably.

ואנחנו צריכים פתרונות אם אנחנו רוצים להגדיל קנה מידה באופן מקיים.

I believe that microbes can be a part of the answer --

אני מאמינה שמיקרובים יכולים להיות חלק מהפתרון --

specifically, these supercharged carbon recyclers.

ספציפית, ממחזרי הפחמן הגדושים הללו.

These supercharged carbon recyclers,

ממחזרי הפחמן הגדושים הללו,

like plants, serve as the natural recyclers

כמו צמחים, משרתים כממחזרים טבעיים

in their ecosystems where they thrive.

במערכות האקולוגיות בהן הם משגשגים.

And they thrive in exotic places on Earth,

והם משגשגים במקומות אקזוטיים כמו בכדור הארץ,

like hydrothermal vents and hot springs.

כמו פירי אוורור הידרו-תרמיים ומעיינות חמים.

In those ecosystems, they take carbon and recycle it

במערכות האקולוגיות הללו, הם לוקחים פחמן וממחזרים אותו

into the nutrients needed for those ecosystems.

לחומרים המזינים שנדרשים למערכות האקולוגיות הללו.

And they're rich in nutrients,

והם עשירים בחומרים מזינים,

such as oils and proteins, minerals and carbohydrates.

כמו שמן וחלבון, מינרלים ופחממות.

And actually, microbes are already an integral part of our everyday lives.

ולמעשה, מיקרובים הם כבר חלק אינטגרלי מחיי היום יום שלנו.

If you enjoy a glass of pinot noir on a Friday night,

אם אתם נהנים מכוס פינו נואר בשישי בערב,

after a long, hard work week,

אחרי שבוע עבודה קשה וארוך,

then you are enjoying a product of microbes.

אז אתם נהנים ממוצר של מיקרובים.

If you enjoy a beer from your local microbrewery --

אם אתם נהנים מבירה מהמבשלה הקטנה המקומית שלכם --

a product of microbes.

תוצר של מיקרובים.

Or bread, or cheese, or yogurt.

או לחם, או גבינה, או יוגורט.

These are all products of microbes.

כולם תוצר של מיקרובים.

But the beauty and power associated with these supercharged carbon recyclers

אבל היופי והכוח המקושרים עם ממחזרי הפחמן הגדושים הללו

lies in the fact that they can actually produce in a matter of hours

טמון בכך שהם יכולים לייצר בתוך שעות ספורות

versus months.

לעומת חודשים.

That means we can make crops

זה אומר שאנחנו יכולים לייצר גידולים

much faster than we're making them today.

יותר מהר מאשר אנחנו יכולים לייצר אותם היום.

They grow in the dark,

הם גדלים בחושך,

so they can grow in any season

לכן הם יכולים לגדול בכל עונה

and in any geography and any location.

ובכל גאוגרפיה ובכל מיקום.

They can grow in containers that require minimal space.

הם יכולים לגדול במכלים שדורשים מקום מינימלי.

And we can get to a type of vertical agriculture.

ואנחנו יכולים להגיע לסוג של חקלאות אנכית.

Instead of our traditional horizontal agriculture

במקום החקלאות האופקית המסורתית שלנו

that requires so much land,

שדורשת כל-כך הרבה אדמה,

we can scale vertically,

אנחנו יכולים לגדול אנכית,

and as a result produce much more product per area.

וכתוצאה מכך להפיק הרבה יותר תוצרת לשטח מוגדר.

If we implement this type of approach and use these carbon recyclers,

אם ניישם את הגישה הזו ונשתמש בממחזרי הפחמן הללו,

then we wouldn't have to remove any more rainforests

אז לא נצטרך להסיר יותר יערות גשם

to make the food and the goods that we consume.

כדי לייצר את המזון והמוצרים שאנחנו צורכים.

Because, at a large scale,

בגלל, שבקנה מידה גדול,

you can actually make 10,000 times more output per land area

אפשר לייצר פי 10,000 יותר תוצרת בכל שטח

than you could -- for instance, if you used soybeans --

משהיית יכולים -- לדוגמה, אם תשתמשו בפולי סויה --

if you planted soybeans on that same area of land

אם תשתלו פולי סויה באותו גודל של שטח אדמה

over a period of a year.

במשך תקופה של שנה.

Ten thousand times over a period of a year.

פי עשרת אלפים במשך תקופה של שנה.

So this is what I mean by a new type of agriculture.

אז לכך אני מתכוונת בסוג חדש של חקלאות.

And this is what I mean by developing a system

ובזה אני מתכוונת בפיתוח של מערכת

that allows us to sustainably scale to meet the demands of 10 billion.

שמאפשרת לנו לגדול בקנה מידה מקיים לענות לצרכים של 10 מיליארד.

And what would be the products of this new type of agriculture?

ומה תהיה התוצרת של סוג חדש כזה של חקלאות?

Well, we've already made a protein meal,

ובכן, כבר ייצרנו ארוחת חלבון,

so you can imagine something similar to a soybean meal,

אז אתם יכולים לדמיין משהו דומה לארוחת סויה,

or even cornmeal, or wheat flour.

או אפילו קמח תירס, או קמח חיטה.

We've already made oils,

כבר ייצרנו שמנים,

so you can imagine something similar to coconut oil

אז אתם יכולים לדמיין משהו דומה לשמן קוקוס

or olive oil or soybean oil.

או שמן זית או שמן סויה.

So this type of crop can actually produce the nutrients

אז סוג כזה של יבול יכול למעשה לייצר חומרים מזינים

that would give us pasta and bread,

שיספקו לנו פסטה ולחם,

cakes, nutritional items of many sorts.

עוגות, מוצרים מזינים מכל מני סוגים.

Furthermore, since oil is used to manufacture multiple other goods,

יתרה מכך, היות ושמן משמש לייצר מוצרים אחרים נוספים,

industrial products and consumer products,

מוצרים תעשייתיים ומוצרי צריכה,

you can imagine being able to make detergents, soaps, lotions, etc.,

אתם יכולים לדמיין את היכולת לייצר דטרגנטים, סבונים, קרמים, וכו',

using these types of crops.

תוך שימוש ביבולים מסוג זה.

Not only are we running out of space,

לא רק שנגמר לנו המקום,

but if we continue to operate under the status quo

אבל אם נמשיך לפעול תחת הסטטוס קוו הזה

with modern agriculture,

עם חקלאות מודרנית,

we run the risk of robbing our progeny of a beautiful planet.

אנחנו מסתכנים בלשדוד לצאצאים שלנו את הכוכב היפיפה.

But it doesn't have to be this way.

אבל זה לא חייב להיות כך.

We can imagine a future of abundance.

אנחנו יכולים לדמיין עתיד של שפע.

Let us create systems that keep planet Earth, our spaceship,

הרשו לנו ליצור מערכות ששומרת על כדור הארץ, החללית שלנו,

not only from not crashing,

לא רק מפני התרסקות,

but let us also develop systems and ways of living

אלא מאפשרת לנו לפתח מערכות ודרכים לחיות

that will be beneficial to the lives of ourselves

שיהיו מועילים לחיים עצמם

and the 10 billion that will be on this planet by 2050.

ול-10 המיליארדים שיהיו על הפלנטה הזו ב-2050.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)