When I die, recompose me | Katrina Spade

מתרגם: Assaf Linial מבקר: Ido Dekkers

My name is Katrina Spade, and I grew up in a medical family

קוראים לי קטרינה ספייד וגדלתי במשפחה של רופאים

where it was fairly normal to talk about death and dying at the dinner table.

שבה היה יחסית נורמלי לדבר על מוות וגסיסה ליד שולחן ארוחת-הערב

But I didn't go into medicine like so many of my family members.

אבל לא הלכתי ללמוד רפואה כמו רבים ממשפחתי.

Instead, I went to architecture school to learn how to design.

במקום, הלכתי לביה"ס לארכיטקטורה ללמוד איך לעצב.

And while I was there, I began to be curious

ובזמן שהייתי שם, התחלתי להסתקרן

about what would happen to my physical body after I died.

לגבי מה יקרה לגוף הפיזי שלי אחרי מותי.

What would my nearest and dearest do with me?

מה יעשו איתי אלו הקרובים אליי?

So if the existence and the fact of your own mortality

אז אם הקיום והעובדה של התמותה שלכם

doesn't get you down,

לא מדכאת אתכם,

the state of our current funerary practices will.

המצב של טקסי הקבורה הנוכחיים שלנו ידכאו אתכם.

Today, almost 50 percent of Americans choose conventional burial.

היום, כמעט 50 אחוז מהאמריקאיים בוחרים בקבורה קונבנציונלית.

Conventional burial begins with embalming,

קבורה קונבנציונלית מתחילה בחניתה,

where funeral staff drain bodily fluid

שבו העובדים בבית ההלוויות מנקזים את נוזלי הגוף

and replace it with a mixture designed to preserve the corpse

ומחליפים אותם בתערובת שנועדה לשמר את הגופה

and give it a lifelike glow.

ולתת לה זוהר שמדמה חיים.

Then, as you know, bodies are buried in a casket

ואז, כמו שאתם יודעים, הגופות נקברות בארון

in a concrete-lined grave

בקבר מצופה בטון

in a cemetery.

בבית-קברות

All told, in US cemeteries,

בסך-הכל, בקברים בארה"ב,

we bury enough metal to build a Golden Gate Bridge,

אנחנו קוברים מספיק מתכת לבניית גשר שער הזהב

enough wood to build 1,800 single family homes,

מספיק עץ לבניית 1,800 בתים חד-משפחתיים,

and enough formaldehyde-laden embalming fluid

ומספיק נוזלי חניטה מלאים בפורמלדהיד

to fill eight Olympic-size swimming pools.

למילוי 8 ברכות-שחייה אולימפיות.

In addition, cemeteries all over the world are reaching capacity.

בנוסף, בתי-קברות בכל העולם מתמלאים עד אפס מקום.

Turns out, it doesn't really make good business sense

מסתבר, שזה לא באמת מודל עסקי מוצלח

to sell someone a piece of land for eternity.

למכור למישהו פיסת אדמה לנצח.

(Laughter)

(צחוק)

Whose idea was that?

של מי היה הרעיון הזה?

In some places, you can't buy a plot no matter how much money you have.

במקומות מסויימים, אתה לא יכול לקנות חלקה וזה לא משנה כמה כסף יש לך.

As a result, cremation rates have risen fast.

כתוצאה מכך, קצב שריפת הגופות עלה במהירות.

In 1950, if you suggested your grandmother be incinerated after she died,

ב-1950, אם היית מציע לשרוף את הגופה של סבתך אחרי מותה,

you'd probably be kicked from the family deathbed.

כנראה שהיו מסלקים אותך מאיזור ערש-הדווי המשפחתי.

But today, almost half of Americans choose cremation,

אבל היום, כמעט חצי מהאמריקאים בוחרים בשריפת הגופה,

citing simpler,

כשהם מציינים שזה פשוט יותר,

cheaper

זול יותר

and more ecological as reasons.

ואקולוגי יותר כסיבות.

I used to think that cremation was a sustainable form of disposition,

פעם חשבתי ששריפה היא צורה בת-קיימא לסילוק גופות,

but just think about it for a second.

אבל תחשבו על זה לרגע.

Cremation destroys the potential we have

שריפה משמידה את הפוטנציאל שלנו

to give back to the earth after we've died.

לתת בחזרה לכדור-הארץ אחרי מותנו.

It uses an energy-intensive process to turn bodies into ash,

היא משתמשת בתהליך שמשקיע אנרגיה כדי להפוך גופות לאפר,

polluting the air and contributing to climate change.

מזהמת את האוויר ותורמת לשינוי האקלים.

All told, cremations in the US

בסך-הכל, שריפת-גופות בארה"ב

emit a staggering 600 million pounds of carbon dioxide

פולטת כמות מדהימה של כ-300 מיליון קילו של פחמן דו-חמצני

into the atmosphere annually.

לאטמוספירה בכל שנה.

The truly awful truth

האמת הממש נוראית

is that the very last thing that most of us will do on this earth

שהדבר האחרון בהחלט שרובנו נעשה על הכוכב הזה

is poison it.

הוא להרעיל אותו.

(המחווה האחרונה שלנו על כדור-הארץ היא רעילה)

It's like we've created, accepted and death-denied our way into a status quo

זה כאילו שיצרנו, קיבלנו והכחשנו את המוות עד למצב של סטטוס-קוו

that puts as much distance between ourselves and nature

שמרחיק אותנו מהטבע

as is humanly possible.

עד כמה שרק ניתן.

Our modern funerary practices are designed to stave off

מנהגי הקבורה המודרניים שלנו נועדו לדחות

the natural processes that happen to a body after death.

את התהליכים הטבעיים שקורים לגוף אחרי המוות.

In other words, they're meant to prevent us from decomposing.

במילים אחרות, הם נועדו למנוע מאיתנו להירקב.

But the truth

אבל האמת היא

is that nature is really, really good at death.

שהטבע ממש, ממש טוב במוות.

We've all seen it.

כולנו ראינו את זה.

When organic material dies in nature,

כשחומר אורגני מת בטבע,

microbes and bacteria break it down into nutrient-rich soil,

מיקרובים וחיידקים מפרקים אותו לאדמה עשירה בחומרים מזינים,

completing the life cycle.

מה שמשלים את מעגל החיים.

In nature, death creates life.

בטבע, המוות יוצר חיים.

Back in architecture school, I was thinking about all this,

בחזרה בביה"ס לארכיטקטורה חשבתי על כל זה,

and I set out on a plan to redesign death care.

והתחלתי בתכנית לעצב מחדש את הטיפול במוות.

Could I create a system

האם אוכל ליצור מערכת

that was beneficial to the earth

שמועילה לכדור-הארץ

and that used nature as a guide rather than something to be feared?

ושמשתמשת בטבע כמדריך ולא כמשהו שיש לפחד ממנו?

Something that was gentle to the planet?

משהו שיהיה עדין עם כוכב הלכת?

That planet, after all, supports our living bodies

כוכב-הלכת הזה, אחרי הכל, תומך בגוף החי שלנו

our whole lives.

כל חיינו.

And while I was mulling this all over

ובזמן שהרהרתי בקשר לזה

over the drawing board,

על שולחן השרטוט,

the phone rang.

הטלפון צלצל.

It was my friend Kate.

זו הייתה חברתי קייט.

She was like, "Hey, have you heard about the farmers

היא אמרה "היי, שמעת על החקלאים

who are composting whole cows?"

שהופכים פרות שלמות לדשן?"

And I was like, "Mmmm."

ואני חשבתי "הממממ."

(Laughter)

(צחוק)

Turns out that farmers in agricultural institutions

מסתבר שחקלאים במוסדות חקלאיים

have been practicing something called livestock mortality composting

עוסקים במשהו שנקרא הפיכת מקנה לדשן

for decades.

כבר עשורים.

Mortality composting is where you take an animal high in nitrogen

הפיכה לדשן היא כשלוקחים חיה עשירה בחנקן

and cover it with co-composting materials that are high in carbon.

ומכסים אותה בחומרים שתומכים בפירוק שעשירים בפחמן.

It's an aerobic process, so it requires oxygen,

זה תהליך אירובי ולכן דורש חמצן,

and it requires plenty of moisture as well.

והוא דורש גם שפע של לחות.

In the most basic setup, a cow is covered with a few feet of wood chips,

בצורה הבסיסית ביותר, מכסים פרה במספר מטרים של שבבי-עץ,

which are high in carbon,

שעשירים בפחמן,

and left outside for nature, for breezes to provide oxygen

ומשאירים אותה בחוץ לטבע, לרוחות שמספקות חמצן

and rain to provide moisture.

ולגשם שמספק לחות.

In about nine months,

תוך תשעה חודשים בערך

all that remains is a nutrient-rich compost.

כל מה שנשאר הוא דשן עשיר בחומרים מזינים.

The flesh has been decomposed entirely,

הבשר נרקב לחלוטין,

as have the bones.

כמו גם העצמות.

I know.

אני יודעת.

(Laughter)

(צחוק)

So I would definitely call myself a decomposition nerd,

אז אני בהחלט מתייחסת לעצמי כ"חנונית" של הרקבות,

but I am far, far from a scientist,

אבל אני מאוד, מאוד רחוקה מלהיות מדענית,

and one way you can tell this is true

ודרך אחת לראות שזה נכון

is that I have often called the process of composting "magic."

היא שלעיתים קרובות אני מתייחסת להתליך ההרקבות כ"קסם".

(Laughter)

(צחוק)

So basically, all we humans need to do

אז בעיקרון, כל מה שאנו כבני-אדם צריכים לעשות

is create the right environment for nature to do its job.

הוא ליצור את הסביבה הנכונה כדי שהטבע יעשה את תפקידו.

It's like the opposite of antibacterial soap.

זה כמו ההיפך מסבון אנטי-בקטריאלי.

Instead of fighting them,

במקום להילחם בהם,

we welcome microbes and bacteria in with open arms.

אנחנו מקבלים מיקרובים וחיידקים בזרועות פתוחות.

These tiny, amazing creatures

היצורים הקטנטנים והמדהימים האלה

break down molecules into smaller molecules and atoms,

מפרקים מולקולות למולקולות קטנות יותר ואטומים,

which are then incorporated into new molecules.

שאז משולבים לתוך מולקולות חדשות.

In other words, that cow is transformed.

במילים אחרות, הפרה הזו שינתה צורה.

It's no longer a cow.

היא כבר לא פרה.

It's been cycled back into nature.

היא עברה מיחזור בחזרה לטבע.

See? Magic.

רואים? קסם.

You can probably imagine the light bulb that went off in my head

אתם כנראה יכולים לתאר לעצמכם את הנורה שנדלקה לי מעל הראש

after I received that phone call.

אחרי שקיבלתי את השיחה הזו.

I began designing a system

התחלתי לעצב מערכת

based on the principles of livestock mortality composting

שמבוססת על העקרונות של הפיכת מקנה לדשן

that would take human beings and transform them into soil.

שתיקח בני-אדם ותשנה אותם לאדמה.

Fast-forward five years

קופצים קדימה חמש שנים

and the project has grown in ways I truly never could have imagined.

והפרוייקט גדל בדרכים שבאמת מעולם לא יכולתי לדמיין.

We've created a scalable, replicable non-profit urban model

יצרנו מודל אורבני מדרגי, ניתן לשכפול וללא מטרת-רווח

based on the science of livestock mortality composting

שמבוסס על המדע מאחורי הפיכת מקנה לדשן

that turns human beings into soil.

שהופך בני-אדם לאדמה.

We've partnered and collaborated with experts in soil science,

חברנו ושיתפנו פעולה עם מומחים במדעי-האדמה,

decomposition, alternative death care,

ריקבון, טיפול אלטרנטיבי במוות,

law and architecture.

חוק וארכיטקטורה.

We've raised funds from foundations and individuals

גייסנו כספים ממוסדות ויחידים

in order to design a prototype of this system,

כדי לתכנן אב-טיפוס של המערכת הזו,

and we've heard from tens of thousands of people all over the world

ושמענו מעשרות אלפי אנשים בכל העולם

who want this option to be available.

שרוצים שהאפשרות הזו תהיה זמינה.

OK.

אוקיי.

In the next few years,

בשנים הקרובות,

it's our goal to build the first full-scale human composting facility

היעד שלנו הוא לבנות את מתקן הפיכת בני-אדם לדשן המלא הראשון

right in the city of Seattle.

בעיר סיאטל.

(Applause)

(מחיאות-כפיים)

Imagine it,

דמיינו לעצמכם,

part public park,

חלק פארק-ציבורי,

part funeral home,

חלק בית-הלוויות,

part memorial to the people we love,

חלק אנדרטה לאנשים שאנו אוהבים,

a place where we can reconnect with the cycles of nature

מקום שבו אפשר להתחבר מחדש למחזוריות של הטבע

and treat bodies with gentleness and respect.

ולהתייחס לגופות בעדינות ובכבוד.

The infrastructure is simple.

התשתית היא פשוטה.

Inside a vertical core,

בתוך ליבה אנכית,

bodies and wood chips undergo accelerated natural decomposition,

גופות ושבבי-עץ עוברים תהליך ריקבון טבעי מואץ,

or composting,

או הפיכה-לדשן,

and are transformed into soil.

והופכים לאדמה.

When someone dies, their body is taken to a human composting facility.

כשמישהו מת, גופתו נלקחת למתקן הפיכה-לדשן.

After wrapping the deceased in a simple shroud,

אחרי עטיפת הנפטר בתכריך פשוט,

friends and family carry the body to the top of the core,

חברים ומשפחה נושאים את הגופה לראש הליבה,

which contains the natural decomposition system.

שמכילה את מערכת ההירקבות הטבעית.

During a laying in ceremony,

במהלך טקס השכבה,

they gently place the body into the core

הם שמים את הגופה בעדינות בליבה

and cover it with wood chips.

ומכסים אותה בשבבי-עץ.

This begins the gentle transformation from human to soil.

זה מתחיל את השינוי העדין מבן-אדם לאדמה.

Over the next few weeks, the body decomposes naturally.

במהלך השבועות הבאים, הגופה נרקבת בצורה טבעית.

Microbes and bacteria break down carbon, then protein,

מיקרובים ובקטריות מפרקים פחמן, ואז חלבון

to create a new substance,

ליצירת חומר חדש,

a rich, earthy soil.

אדמה עשירה ומלאה.

This soil can then be used to grow new life.

באדמה הזו אפשר להשתמש לגידול חיים חדשים.

Eventually, you could be a lemon tree.

בסוף, אתה יכול להיות עץ לימון.

(Applause)

(מחיאות-כפיים)

Yeah, thank you.

כן, תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות-כפיים)

Who's thinking about lemon meringue pie right now?

מי חושב על עוגת קציפת לימון עכשיו?

(Laughter)

(צחוק)

A lemon drop?

סוכריית לימון?

Something stronger?

משהו חזק יותר?

So in addition to housing the core,

אז מלבד הליבה,

these buildings will function to support the grieving

המבנים האלה גם יהוו תמיכה למתאבלים

by providing space for memorial services and end-of-life planning.

בכך שיספקו מקום לטקסי-זיכרון ותכנון סוף החיים.

The potential for repurposing is huge.

הפוטנציאל לשינוי מבנים קיימים הוא עצום.

Old churches and industrial warehouses can be converted into places

כנסיות ישנות ומחסני-תעשייה יכולים להיות מוסבים למקומות

where we create soil and honor life.

שבהם אנו יוצרים אדמה ומכבדים את החיים.

We want to bring back the aspect of ritual

אנחנו רוצים להחזיר את האספקט של הטקס

that's been diluted over the past hundred years

שדולל במאה השנים האחרונות

as cremation rates have risen

כששיעורי שריפת הגופות עלו

and religious affiliation has declined.

ושייכות דתית ירדה.

Our Seattle facility will function as a model for these places

המתקן שלנו בסיאטל יתפקד כמודל למקומות האלה

all over the world.

בכל העולם.

We've heard from communities in South Africa, Australia,

שמענו מקהילות בדרום-אפריקה, אוסטרליה,

the UK, Canada and beyond.

הממלכה-המאוחדת, קנדה ומעבר.

We're creating a design toolkit

אנחנו יוצרים ארגז-כלים לעיצוב

that will help others design and build facilities

שיעזור לאחרים לתכנן ולבנות מתקנים

that will contain technical specifications

שיכילו מפרטים טכניים

and regulatory best practices.

ודרכי פעולה רגולטוריות מומלצות.

We want to help individuals, organizations,

אנחנו רוצים שפרטים, אירגונים,

and down the road, municipalities

ובהמשך הדרך גם עיריות

design and build facilities in their own cities.

יתכננו ויבנו מתקנים כאלו בערים שלהם.

The idea is that every one of these places should look and feel completely different

הרעיון הוא שכל אחד מהמקומות האלה יראה וירגיש שונה לחלוטין

with the same system inside.

עם אותה המערכת בפנים.

They're really meant to be designed for the neighborhood in which they reside

למעשה הם אמורים להיות מעוצבים עבור השכונה שבה הם נמצאים

and the community which they serve.

והקהילה אותה הם משרתים.

The other idea is for supportive staff to be on hand

הרעיון האחר הוא שצוות תומך יהיה זמין

to help families with the care and preparation of loved ones' bodies.

לעזור למשפחות עם הטיפול וההכנה של הגופות של אהוביהם.

We're banishing practices that bewilder and disempower

אנחנו מסלקים מנהגים שמביכים ומחלישים

and creating a system that is beautiful and meaningful

ויוצרים שיטה שהיא יפיפיה ומשמעותית

and transparent.

ושקופה.

We believe that access to ecological death care

אנחנו מאמינים שגישה לטיפול אקולוגי במוות

is a human right.

היא זכות אנושית.

OK, so you know the old saying,

אוקיי, אז אתם מכירים את הביטוי הישן,

if you can compost a cow, you can compost a human?

אם אפשר להפוך פרה לדשן, אפשר להפוך אדם לדשן?

(Laughter)

(צחוק)

Turns out, it's true.

מסתבר שזה נכון.

Since 2014, we've been running a pilot project

מאז 2014 אנחנו מריצים פרוייקט פיילוט

in the hills of North Carolina

בגבעות של צפון קרוליינה

with the Forensic Anthropology Department at Western Carolina University.

עם המחלקה לאנטרופולוגיה משפטית של אוניברסיטת מערב קרוליינה.

Six donor bodies have been covered in wood chips,

שש גופות של מתנדבים כוסו בשבבי-עץ,

oxygen provided by breezes,

חמצן סופק על ידי הרוח,

microbes and bacteria doing their jobs.

מיקרובים וחיידקים עשו את עבודתם.

This pilot program has allowed us to demonstrate that it's possible

תוכנית הפיילוט אפשרה לנו להדגים שזה אפשרי

to harness the incredible power of natural decomposition

לרתום את הכוח המדהים של ריקבון טבעי

to turn human bodies into soil,

כדי להפוך גופות אנושיות לאדמה,

and we're working with other universities as well.

ואנחנו גם עובדים עם אוניברסיטאות אחרות.

Soil scientists at Washington State University,

מדענים של אדמה באוניברסיטת וושינגטון,

the grad students, anyway,

או לפחות הסטודנטים לתואר-שני

are working to compost teeth with amalgam fillings

עובדים על להפוך שיניים עם סתימות אמלגם לדשן

so that we can understand what happens to the mercury therein.

כדי שנוכל להבין מה קורה לכספית שנמצאת בפנים.

Next up, we'll be beginning experiments

אחר-כך, נתחיל ניסויים

to determine what happens to chemo drugs and pharmaceuticals

כדי לקבוע מה קורה לתרופות כימוטרפתיה ותרופות

during the composting process,

בזמן תהליך ההירקבות,

and whether additional remediation will be needed.

והאם יש צורך בטיפולים נוספים.

By the way,

דרך אגב,

composting creates a great deal of heat,

בזמן ההירקבות נוצר חום רב,

especially this particular type of composting.

במיוחד בהירקבות מהסוג הספציפי הזה.

One week after we began composting our fifth donor body,

שבוע אחרי שהתחלנו להפוך את גופת המתנדב החמישית שלנו לדשן,

the temperature inside that mound of wood chips

הטמפרטורה בתוך ערימת שבבי-העץ

reached 158 degrees Fahrenheit.

הגיעה ל-70 מעלות צלסיוס.

Imagine harnessing that heat to create energy

תארו לעצמכם לרתום את החום הז ליצירת אנרגיה

or comfort the grieving on a cold day.

או לנחם את המתאבלים ביום קר.

The death care revolution has begun.

מהפכת הטיפול במוות התחילה.

It's an exciting time to be alive.

זה זמן מרגש בו אנו חיים.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)