Ken Kamler: Medical miracle on Everest

מתרגם: eviatar edlerman מבקר: Ido Dekkers

OK. We've heard a lot of people

אוקי. שמענו הרבה אנשים

speak at this conference

מדברים בכנס הזה

about the power of the human mind.

על הכוח של המוח האנושי

And what I'd like to do today

ומה שאני רוצה לעשות היום,

is give you a vivid example

הוא לתת לכם דוגמה חיה

of how that power can be unleashed

של איך הכוח הזה יכול להשתחרר

when someone is in a survival situation,

כשמישהו במצב שבו הוא צריך לשרוד,

how the will to survive can bring that out in people.

איך הרצון לשרוד יכול לשחרר את הכוח הזה אצל מישהו.

This is an incident which occurred on Mount Everest;

התאונה הזאת התרחשה על האוורסט

it was the worst disaster in the history of Everest.

זה היה האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של האוורסט

And when it occurred, I was the only doctor on the mountain.

וכאשר זה התרחש, אני הייתי הרופא היחידי על ההר.

So I'll take you through that

אז אני אקח אתכם דרך הסיפור

and we'll see what it's like

ואנחנו נראה איך זה נראה

when someone really

כשמישהו באמת

summons the will to survive.

זימן את הרצון לשרוד.

OK, this is Mount Everest.

אוקי. זה האוורסט

It's 29,035 feet high.

הוא בגובה של 8850 מטרים.

I've been there six times: Four times I did work with National Geographic,

אני הייתי שם 6 פעמים, ארבע פעמים עבדתי עם הנשיונל ג`אוגרפיק,

making tectonic plate measurements;

לקחנו מדידות של תנועת לוחות טקטונים.

twice, I went with NASA

פעמיים הייתי עם נאס"א

doing remote sensing devices.

בחנו מכשירים לחישה מרחוק.

It was on my fourth trip to Everest

זה היה הטיול הרביעי שלי לאוורסט

that a comet passed over the mountain. Hyakutake.

ששביט חלף מעל ההר.

And the Sherpas told us then

השרפות אמרו לנו אז

that was a very bad omen,

שזה סימן רע מאד,

and we should have listened to them.

ואנחנו היינו צריכים להקשיב להם.

Everest is an extreme environment.

האוורסט הוא סביבה קיצונית.

There's only one-third as much oxygen at the summit as there is at sea level.

בפסגה כמות החמצן היא שליש ממה שיש בגובה פני הים.

Near the summit, temperatures

הטמפרטורה בקרבת הפסגה

can be 40 degrees below zero.

יכולה להגיע ל40 מעלות מתחת לאפס.

You can have winds 20 to 40 miles an hour.

מהירות הרוח נעה בין 30 ל 40 קמש.

It's actually a wind-chill factor

וכאשר מוסיפים את השפעת הרוח,

which is lower than a summer day on Mars.

הטמפרטורה נמוכה יותר מאשר יום קיץ במאדים.

I remember one time being up near the summit,

אני זוכר שפעם אחת, כשהייתי קרוב לפסגה.

I reached into my down jacket

הושטתי יד לתוך הג'קט

for a drink from my water bottle,

לבקבוק מי השתייה שלי,

inside my down jacket,

שנמצא בתוך הג'קט הפנימי,

only to discover that the water was already frozen solid.

רק בכדי לגלות שהמים כבר קפואים לחלוטין.

That gives you an idea of just how severe

זה נותן לכם מושג עד כמה חמורים

things are near the summit.

הדברים ליד הפסגה.

OK, this is the route up Everest.

אוקי. זהו נתיב העלייה לאוורסט.

It starts at base camp, at 17,500 feet.

הוא מתחיל במחנה התחתון בגובה של בערך 6 ק"מ.

Camp One, 2,000 feet higher.

מחנה 1 נמצא 700 מטרים יותר גבוה.

Camp Two, another 2,000 feet higher up,

מחנה 2, עוד 700 מטרים גבוה יותר.

what's called the Western Cwm.

מה שנקרא "הקום המערבי"

CampThree is at the base of Lhotse,

מחנה שלוש נמצא בבסיס של "להוסט"

which is the fourth highest mountain in the world, but it's dwarfed by Everest.

שהוא ההר הרביעי בגובהו בעולם, אבל הוא מתגמד ליד האוורסט.

And then Camp Four is the highest camp;

ומחנה 4 הוא המחנה הגבוה ביותר.

that's 3,000 feet short of the summit.

המחנה נמצא ק"מ מהפסגה.

This is a view of base camp.

הנוף מהמחנה.

This is pitched on a glacier at 17,500 feet.

זה נקודה על הקרחון בגובה של 5700 מטר.

It's the highest point you can bring your yaks

הנקודה הגבוה ביותר שאליה ניתן להביא את היאקים שלך

before you have to unload.

לפני שחייבים לפרוק אותם.

And this is what they unloaded for me:

וזה מה שהם פרקו בשבילי.

I had four yak loads of medical supplies,

היו לי ארבע יאקים עמוסים באספקה רפואית,

which are dumped in a tent,

שנזרקה בתוך אוהל.

and here I am trying to arrange things.

וניסיתי לארגן דברים.

This was our expedition.

זאת המשלחת שלנו.

It was a National Geographic expedition,

משלחת של הנשיונל ג`אוגרפיק,

but it was organized by The Explorers Club.

אבל היא אורגנה ע"י מועדון החוקרים.

There were three other expeditions on the mountain,

באותו זמן היו 3 קבוצות נוספות על ההר,

an American team, a New Zealand team

קבוצה אמריקאית, קבוצה ניוזילנדית,

and an IMAX team.

וקבוצת IMAX

And, after actually two months of preparation,

ולאחר חודשיים של הכנות,

we built our camps all the way up the mountain.

בנינו את האוהלים שלנו למעלה על ההר.

This is a view looking up the icefall,

זאת תמונה של מבט למעלה על מפל הקרח.

the first 2,000 feet of the climb

700 מטר הראשונים של הטיפוס

up from base camp.

למעלה מהמחנה הראשון.

And here's a picture in the icefall;

וזאת תמונה של מפל הקרח.

it's a waterfall, but it's frozen, but it moves very slowly,

זה מפל מים אבל הוא קפוא, הוא זז ממש לאט,

and it actually changes every day.

והוא למעשה משתנה כל יום.

When you're in it, you're like a rat in a maze;

כשאתה בפנים אתה כמו עכברוש במבוך

you can't even see over the top.

אתה אפילו לא יכול לראות מעבר לקצה.

This is near the top of the icefall.

זאת תמונה בקצה העליון של המפל.

You want to climb through at night when the ice is frozen.

אתה רוצה לטפס במהלך הלילה שהקרח קפוא.

That way, it's less likely to tumble down on you.

ככה, פחות סביר שהוא יתמוטט עליך.

These are some climbers reaching the top of the icefall just at sun-up.

אלו הם כמה מטפסים שמגיעים לקצה מפל הקרח בדיוק בזריחה.

This is me crossing a crevasse.

זה אני חוצה בקיע.

We cross on aluminum ladders with safety ropes attached.

אנחנו חוצים עם סולמות אלומיניום וחבלים קשורים.

That's another crevasse.

זה בקיע נוסף.

Some of these things are 10 stories deep or more,

חלק מהדברים האלה הם בעומק של 10 קומות או יותר,

and one of my climbing friends says that

ואחד מחברי לטיפוס אומר

the reason we actually climb at night

שהסיבה שבגלל אנחנו מטפסים בלילה

is because if we ever saw the bottom

היא שאם נראה את הקרקעית

of what we're climbing over,

של התהומות שאנחנו עוברים מעליהם,

we would never do it.

לא נעשה את זה לעולם.

Okay. This is Camp One.

אוקיי. מחנה 1.

It's the first flat spot you can reach

זה הנקודה השטוחה הראשונה שאפשר להגיע עליה

after you get up to the top of the icefall.

אחרי שהגעת לחלק העליון של מפל הקרח.

And from there we climb up to Camp Two,

ומשם מטפסים למעלה למחנה 2,

which is sort of the foreground.

שזה בחזית.

These are climbers moving up the Lhotse face,

המטפסים האלה עולים על המפנה של להוסט,

that mountain toward Camp Three.

ההר שלפני מחנה 3.

They're on fixed ropes here.

הם על חבלים קבועים.

A fall here, if you weren't roped in,

נפילה פה אם אתה לא קשור,

would be 5,000 feet down.

תהיה נפילה של ק"מ וחצי למטה

This is a view taken from camp three.

זאת תמונה שצולמה ממחנה 3.

You can see the Lhotse face is in profile,

אתם יכולים לראות את המפנה של להוסט בפרופיל.

it's about a 45 degree angle. It takes two days to climb it,

הוא בערך בשיפוע של 45 מעלות. לוקח יומים לטפס אותו.

so you put the camp halfway through.

אז אתה שם את המחנה באמצע הדרך.

If you notice, the summit of Everest is black.

אם תשימו לב הפסגה של האוורסט שחורה.

There's no ice over it.

אין קרח שמכסה אותה.

And that's because Everest is so high,

וזה בגלל שהאוורסט כל כך גבוה,

it's in the jet stream,

שהוא נמצא בתוך זרם הסילון,

and winds are constantly scouring the face,

ורוחות באופן קבוע, מצחצחות את פני השטח,

so no snow gets to accumulate.

ככה ששלג לא יכול להצטבר.

What looks like a cloud behind the summit ridge

מה שנראה כמו עננים מאחורי רכס הפסגה

is actually snow being blown off the summit.

זה למעשה שלג שמועף מהפסגה.

This is on the way up from Camp Three to Camp Four,

זה בדרך ממחנה 3 למחנה 4,

moving in, up through the clouds.

מתקדמים מעלה דרך העננים.

And this is at Camp Four.

וזה מחנה 4.

Once you get to Camp Four, you have maybe 24 hours

מהרגע שאתה מגיע למחנה 4 יש לך 24 שעות

to decide if you're going to go for the summit or not.

להחליט עם אתה הולך על הפסגה או לא.

Everybody's on oxygen, your supplies are limited,

כולם על חמצן. האספקה שלך מוגבלת,

and you either have to go up or go down,

או שאתה עולה למעלה או יורד,

make that decision very quickly.

קבל את ההחלטה במהירות.

This is a picture of Rob Hall.

זאת תמונה של רוב הול

He was the leader of the New Zealand team.

הוא היה המוביל של הקבוצה הניוזילנדית

This is a radio he used later to call his wife

זה הרדיו שהוא השתמש בכדי לדבר יותר מאוחר עם אשתו.

that I'll tell you about.

אני אספר לכם על זה.

These are some climbers waiting to go to the summit.

אלה כמה מטפסים שמחכים לעלות לפסגה.

They're up at Camp Four, and you can see that there's wind blowing off the summit.

הם במחנה 4 ואתם יכולים לראות שיש רוח שנושבת מהפסגה.

This is not good weather to climb in,

זה לא מזג אוויר טוב לטפס בו,

so the climbers are just waiting, hoping that the wind's going to die down.

אז המטפסים פשוט מחכים, מקווים שהרוח תרגע.

And, in fact, the wind does die down at night.

ולמעשה הרוח נרגעת בלילה.

It becomes very calm, there's no wind at all.

היא נעשת רגועה מאד. למעשה אין רוח בכלל בלילה.

This looks like a good chance to go for the summit.

זה נראה כמו הזדמנות טובה להגיע לפסגה.

So here are some climbers starting out for the summit

אז הנה כמה מטפסים מתחילים לעלות לפסגה

on what's called the Triangular Face.

על מה שנקרא "המפנה המשולש"

It's the first part of climb.

זה החלק הראשון של הטיפוס.

It's done in the dark, because it's actually less steep than what comes next,

הוא נעשה בחשכה מכיוון שהוא למעשה פחות תלול ממה שבא אח"כ,

and you can gain daylight hours if you do this in the dark.

ואתה יכול להרוויח שעות יום אם אתה עושה את זה בחשכה.

So that's what happened.

אז זה מה שקרה.

The climbers got on the southeast ridge.

המטפסים הגיעו לרכס הדרום מזרחי.

This is the view looking at the southeast ridge.

זה תמונה הצופה על הרכס הדרום מזרחי.

The summit would be in the foreground.

הפסגה נמצאת בקדמת התמונה.

From here, it's about 1,500 feet

מפה זה בערך 500 מטר

up at a 30-degree angle to the summit.

בשיפוע של שלושים מעלות עד הפסגה.

But what happened that year was

אבל מה שקרה באותה שנה

the wind suddenly and unexpectedly picked up.

זה שהרוח באופן בלתי צפוי התחזקה.

A storm blew in that no one was anticipating.

נכנסה לאזור סופה שאף אחד לא צפה.

You can see here some ferocious winds

אתם יכולים לראות את הרוחות החזקות

blowing snow way high off the summit.

מעיפות שלג מהפסגה.

And there were climbers on that summit ridge.

והיו מטפסים על רכס הפסגה.

This is a picture of me in that area

זאת תמונה שלי מהאזור

taken a year before,

שצולמה שנה לפני,

and you can see I've got an oxygen mask on

ואתם יכולים לראות שיש לי מסכת חמצן

with a rebreather.

עם מכשיר הסופח את הפחמן דו חמצני.

I have an oxygen hose connected here.

יש לי צינור אויר מחובר פה.

You can see on this climber, we have two oxygen tanks in the backpack --

אתם יכולים לראות על המטפס הזה, היו לנו שני מיכלי חמצן בתיק הגב,

little titanium tanks, very lightweight --

מיכלים קטנים מטיטניום,מאד קלים.

and we're not carrying much else.

חוץ מזה לא סחבנו כמעט כלום.

This is all you've got. You're very exposed on the summit ridge.

זה כל מה שיש לך. אתה מאד חשוף על רכס הפסגה.

OK, this is a view taken on the summit ridge itself.

אוקיי. זאת תמונה שצולמה מרכס הפסגה.

This is on the way toward the summit,

זה בדרך לפסגה.

on that 1,500-foot bridge.

על הרכס הזה שאורכו 500 מטרים

All the climbers here are climbing unroped,

המטפסים אינם קשורים,

and the reason is because

והסיבה היא

the drop off is so sheer on either side

שנפילה מכל צד היא כל כך חריפה,

that if you were roped to somebody,

שאם את מחובר למישהו בחבל,

you'd wind up just pulling them off with you.

אתה פשוט תמשוך אותו איתך בנפילה.

So each person climbs individually.

ככה שכל אחד מטפס באופן עצמאי.

And it's not a straight path at all,

וזה לא דרך ישרה בכלל.

it's very difficult climbing,

זה טיפוס מאד קשה,

and there's always the risk

ותמיד קיים הסיכון

of falling on either side.

של נפילה לאחד הצדדים.

If you fall to your left, you're going to fall

אם אתה נופל לשמאל אתה תיפול

8,000 feet into Nepal;

2400 מטרים לנאפל.

if you fall to your right,

אם אתה נופל לימין

you're going to fall 12,000 feet into Tibet.

אתה תיפול 4000 מטרים לטיבט.

So it's probably better to fall into Tibet

ככה שככל הנראה עדיף ליפול לטיבט

because you'll live longer.

בגלל שתחיה זמן רב יותר.

(Laughter)

(צחוק)

But, either way, you fall for the rest of your life.

אבל, בכל מקרה, אתה טיפול את שארית חייך.

OK. Those climbers were up near the summit,

אוקיי. המטפסים האלה היו ליד הפסגה,

along that summit ridge that you see up there,

לאורך הרכס שאתם יכולים לראות כאן,

and I was down here in Camp Three.

ואני הייתי למטה, במחנה שלוש.

My expedition was down in Camp Three,

המשלחת שלי הייתה למטה במחנה שלוש,

while these guys were up there in the storm.

בזמן שהחברה האלה היו למעלה בסופה.

The storm was so fierce that we had to lay,

הסופה היתה כל כך חזקה שהיינו צריכים לשכב

fully dressed, fully equipped,

לבושים לגמרי, עם כל הציוד עלינו,

laid out on the tent floor

לשכב על רצפת האוהל

to stop the tent from blowing off the mountain.

בכדי למנוע מהאוהל לעוף מהמקום.

It was the worst winds I've ever seen.

אלו היו הרוחות הנוראיות ביותר שראיתי מעודי.

And the climbers up on the ridge

והמטפסים למעלה על הרכס

were that much higher, 2,000 feet higher,

היו הרבה יותר גבוהים, 700 מטר יותר גבוהים,

and completely exposed to the elements.

חשופים לגמרי לאיתני הטבע.

We were in radio contact with some of them.

הינו בקשר רדיו עם חלק מהם.

This is a view taken along the summit ridge.

התמונה הזאת צולמה על רכס הפסגה.

Rob Hall, we heard by radio,

רוב הול, שמענו אותו ברדיו,

was up here, at this point in the storm

היה פה למעלה,בנקודה הזאת בסופה

with Doug Hansen.

עם דאג הנסן.

And we heard that Rob was OK,

שמענו שרוב בסדר,

but Doug was too weak to come down.

ודאג חלש מידי ולא יכול לבוא למטה.

He was exhausted, and Rob was staying with him.

הוא היה מותש, ורוב נשאר איתו.

We also got some bad news in the storm

שמענו גם חדשות רעות מאזור הסופה

that Beck Weathers, another climber,

באק וודארז,מטפס נוסף,

had collapsed in the snow and was dead.

התמוטט בשלג ומת.

There were still 18 other climbers

היו 18 מטפסים נוספים

that we weren't aware of their condition.

שלא היינו מודעים למצבם

They were lost. There was total confusion on the mountain;

הם היו אבודים . היה בילבול מוחלט על ההר.

all the stories were confusing, most of them were conflicting.

כל הסיפורים היו מבלבלים רובם סתרו אחד את השני.

We really had no idea what was going on during that storm.

ממש לא היה לנו מושג מה קורה במהלך הסופה.

We were just hunkered down

היינו פשוט מעוגנים לרצפה

in our tents at Camp Three.

באוהלים שלנו במחנה שלוש.

Our two strongest climbers, Todd Burleson and Pete Athans,

המטפסים החזקים ביותר שלנו,טוד בורלסון ופיט אטאנס,

decided to go up to try to rescue who they could

החליטו לטפס למעלה ולנסות לחלץ את מי שאפשר

even though there was a ferocious storm going.

למרות שהסופה עדיין השתוללה.

They tried to radio a message to Rob Hall,

הם ניסו לשדר הודעה ברדיו לרוב הול,

who was a superb climber

הוא היה מטפס מעולה

stuck, sort of, with a weak climber

תקוע עם מטפס חלש

up near the summit.

למעלה ליד הפסגה.

I expected them to say to Rob,

אני ציפיתי מהם שיגידו לרוב,

"Hold on. We're coming."

"החזק מעמד אנחנו באים"

But in fact, what they said was,

אבל למעשה מה שהם אמרו היה

"Leave Doug and come down yourself.

"נטוש את דאג ובוא למטה בעצמך.

There's no chance of saving him,

אין שום סיכוי להציל אותו,

and just try to save yourself at this point."

ופשוט תנסה להציל את עצמך."

And Rob got that message,

ורוב קיבל את ההודעה הזאת,

but his answer was,

אבל התשובה שלו היתה

"We're both listening."

"שנינו שומעים."

Todd and Pete got up to the summit ridge, up in here,

טוד ופיט עלו לרכס הפסגה

and it was a scene of complete chaos up there.

וזה היה מחזה של כאוס מוחלט למעלה.

But they did what they could to stabilize the people.

אבל הם עשו מה שהם יכלו וניסו לייצב את האנשים שם.

I gave them radio advice from Camp Three,

נתתי להם עצות ברדיו ממחנה 3.

and we sent down the climbers that could make it down

ושלחנו למטה מטפסים שיכלו לרדת למטה

under their own power.

בכוחות עצמם.

The ones that couldn't we just sort of decided to leave up at Camp Four.

אלו שלא יכלו החלטנו להשאיר אותם במחנה 4.

So the climbers were coming down along this route.

ככה שהמטפסים הגיעו במורד המסלול.

This is taken from Camp Three, where I was.

התמונה הזאת צולמה ממחנה 3, מאיפה שאני הייתי.

And they all came by me

והם כולם עברו לפני

so I could take a look at them and see what I could do for them,

ככה שיכולתי להבדוק אותם ולראות מה אני יכול לעשות עבורם,

which is really not much, because Camp Three

ולמעשה זה לא היה כל כך הרבה בגלל שמחנה 3

is a little notch cut in the ice

הוא חתיכה קטנה של קרח

in the middle of a 45-degree angle.

באמצע מדרון בשיפוע של 45 מעלות.

You can barely stand outside the tent.

אתה בקושי יכול לעמוד מחוץ לאוהל.

It's really cold; it's 24,000 feet.

זה ממש קר וזה בגובה של 8000 מטר

The only supplies I had at that altitude

האפסקה היחידה שהיתה לי בגובה הזה

were two plastic bags

היתה שתי שקיות פלסטיק

with preloaded syringes

עם מזרקים מוכנים מראש

of painkiller and steroids.

של משככי כאבים וסטרואידים

So, as the climbers came by me,

אז המטפסים חולפים לפני,

I sort of assessed whether or not they were in condition

ואני מנסה להעריך האם הם נמצאים במצב שהם יכולים

to continue on further down.

להמשיך לרדת למטה.

The ones that weren't that lucid or were not that well coordinated,

אלה שלא היו צלולים ולא היו בעלי קאורדינציה טובה,

I would give an injection of steroids

נתתי זריקה של סטרואידים

to try to give them some period

בכדי לתת להם פרק זמן

of lucidity and coordination

של צלילות וקואורדינציה

where they could then work their way further down the mountain.

בכדי שהם יוכלו להמשיך לרדת במורד ההר.

It's so awkward to work up there that sometimes

זה מוזר לעבוד למעלה כך שלפעמים

I even gave the injections right through their clothes.

אני אפילו נתתי את הזריקות ישר דרך הבגדים שלהם.

It was just too hard to maneuver

זה היה פשוט קשה מידי לתמרן

any other way up there.

בצורה אחרת שם למעלה.

While I was taking care of them,

בזמן שאני טיפלתי בהם,

we got more news about Rob Hall.

קבלנו חדשות על רוב הול.

There was no way we could get up high enough to rescue him.

לא היה שום סיכוי להגיע למעלה לחלץ אותו.

He called in to say that he was alone now.

הוא התקשר לומר שהוא לבד עכשיו.

Apparently, Doug had died higher up on the mountain.

ככל הנראה דאג מת במקום גבוה יותר על ההר.

But Rob was now too weak to come down himself,

אבל רוב היה חלש מכדי לרדת למטה בעצמו,

and with the fierce winds and up at that altitude,

ועם רוחות עזות למעלה בגובה

he was just beyond rescue

הוא פשוט היה מעבר לטווח החילוץ

and he knew it.

והוא ידע את זה.

At that point, he asked

בנקודה הזאת הוא ביקש

to be paged into his wife.

שיחברו אותו לאשתו.

He was carrying a radio.

הוא נשא את מכשיר הקשר.

His wife was home in New Zealand,

אשתו היתה בבית בניו זילנד,

seven months pregnant with their first child,

בהריון חודש שביעי עם הבן הראשון שלהם.

and Rob asked to be patched into her. That was done,

ורוב ביקש שיחברו בינהם. זה בוצע.

and Rob and his wife

רוב ואשתו

had their last conversation.

קיימו את השיחה האחרונה שלהם.

They picked the name for their baby.

הם מצאו שם לתינוק שלהם.

Rob then signed off,

רוב נעלם מהקשר,

and that was the last we ever heard of him.

וזאת הפעם האחרונה ששמענו ממנו.

I was faced with treating a lot of critically ill patients

אני התמודדתי עם הרבה חולים במצב קריטי

at 24,000 feet,

בגובה של 8000 מטר,

which was an impossibility.

מה שהיה בלתי אפשרי.

So what we did was, we got the victims

אז מה שעשינו זה לקחנו את החולים

down to 21,000 feet, where it was easier for me to treat them.

והורדנו אותם לגובה של 7000 מטרים, שם היה הרבה יותר קל לטפל בהם.

This was my medical kit.

זאת הערכה הרפואית שלי.

It's a tackle box filled with medical supplies.

הערכה היתה קופסה מלאה בציוד רפואי.

This is what I carried up the mountain.

זה היה מה שסחבתי במעלה ההר.

I had more supplies lower down,

היה לי עוד אספקה יותר למטה,

which I asked to be brought up to meet me at the lower camp.

שביקשתי שיעלו לי למחנה התחתון.

And this was scene at the lower camp.

וזה המראה במחנה התחתון.

The survivors came in one by one.

הניצולים הגיעו אחד אחד.

Some of them were hypothermic,

חלק מהם סובלים מהיפותרמיה,

some of them were frostbitten, some were both.

חלק מהם מכוויות קור, חלק גם וגם.

What we did was try to warm them up as best we could,

מה שעשינו היה לנסות לחמם אותם כמיטב יכולתנו,

put oxygen on them and try to revive them,

לשים עליהם חמצן ולנסות להחזיר להם קצת רוח חיים,

which is difficult to do at 21,000 feet,

שזה די קשה בגובה של 7000 מטרים,

when the tent is freezing.

שהאוהל קפוא

This is some severe frostbite on the feet,

אלו כוויות קור חמורות ברגלים,

severe frostbite on the nose.

כוויות קור חמורות על האף.

This climber was snow blind.

המטפס הזה קיבל עיוורון מהשלג.

As I was taking care of these climbers,

אני טיפלתי במטפסים האלה,

we got a startling experience.

אנחנו קיבלנו חוויה מדהימה

Out of nowhere, Beck Weathers,

פתאום, משום מקום, באק וודרז

who we had already been told was dead,

שכבר נאמר עליו שהוא מת,

stumbled into the tent,

נכנס לתוך האוהל,

just like a mummy, he walked into the tent.

כמו מומיה, הוא הלך לתוך האוהל.

I expected him to be incoherent,

ציפיתי שהוא יהיה מבולבל,

but, in fact, he walked into the tent and said to me,

אבל למעשה הוא צעד לתוך האוהל ואמר לי,

"Hi, Ken. Where should I sit?"

"הי קן. איפה לשבת?"

And then he said,

ואז הוא אמר,

"Do you accept my health insurance?"

"האם אתה מקבל את ביטוח הבריאות שלי?"

(Laughter)

(צחוק)

He really said that.

הוא באמת אמר את זה.

(Laughter)

(צחוק)

So he was completely lucid, but he was very severely frostbitten.

הוא היה צלול לחלוטין אבל נכווה בצורה קשה מהקור.

You can see his hand is completely white;

אתם יכולים לראות שהיד שלו לבנה לגמרי,

his face, his nose, is burned.

והפנים שלו, האף שלו שרופים.

First, it turns white, and then when it's completed necrosis,

קודם כל זה נהפך ללבן ואז כשזה מת לחלוטין,

it turns black, and then it falls off.

זה נהפך לשחור ונופל.

It's the last stage, just like a scar.

זה השלב האחרון בדיוק כמו צלקת.

So, as I was taking care of Beck,

תוך כדי שטיפלתי בבאק,

he related what had been going on up there.

הוא התייחס למה שעבר עליו למעלה בהר.

He said he had gotten lost in the storm,

הוא אמר שהוא הלך לאיבוד בסופה,

collapsed in the snow,

התמוטט בשלג,

and just laid there, unable to move.

ופשוט שכב שם לא מסוגל לזוז.

Some climbers had come by and looked at him,

כמה מטפסים באו והסתכלו עליו,

and he heard them say, "He's dead."

והוא שמע אותם אומרים "הוא מת".

But Beck wasn't dead; he heard that,

אבל באק לא היה מת, הוא שמע את זה,

but he was completely unable to move.

אבל הוא לא היה מסוגל לזוז.

He was in some sort of catatonic state

הוא היה במצב קטטוני,

where he could be aware of his surroundings,

שבו הוא היה מודע לסביבתו,

but couldn't even blink to indicate that he was alive.

אבל לא יכל אפילו למצמץ בכדי להראות שהוא חי.

So the climbers passed him by,

אז המטפסים חלפו על פניו,

and Beck lay there for a day, a night

ובאק שכב שם יום, לילה,

and another day,

ועוד יום,

in the snow.

בתוך השלג.

And then he said to himself,

ואז הוא אמר לעצמו,

"I don't want to die.

"אני לא רוצה למות.

I have a family to come back to."

יש לי משפחה לחזור אליה"

And the thoughts of his family,

והוא חשב על המשפחה שלו,

his kids and his wife,

על הילדים שלו ואשתו,

generated enough energy,

ויצר מספיק אנרגיה,

enough motivation in him,

מספיק מוטיבציה בתוכו,

so that he actually got up.

בכדי לקום.

After laying in the snow that long a time,

אחרי ששכב בשלג זמן ארוך,

he got up and found his way back to the camp.

הוא קם ומצא את דרכו חזרה למחנה.

And Beck told me that story very quietly,

ובאק סיפר לי את הסיפור ממש בשקט,

but I was absolutely stunned by it.

אבל אני הייתי ממש המום ממנו.

I couldn't imagine anybody laying in the snow

אני לא יכולתי לדמיין מישהו שוכב בשלג

that long a time

לזמן כזה ארוך

and then getting up.

ומצליח לקום.

He apparently reversed

הוא ככל הנראה הפך

an irreversible hypothermia.

היפותרמיה בלתי הפיכה.

And I can only try to speculate

ואני יכול רק לנסות לנחש

on how he did it.

איך הוא עשה את זה.

So, what if we had Beck

אם היה לנו את באק

hooked up to a SPECT scan,

מחובר

something that could actually measure brain function?

משהו שממש יכול למדוד פעילות מוחית.

Just very simply, the three parts of the brain:

ממש בקיצור, יש שלושה חלקים למוח:

the frontal lobe, where you focus

האונה הקדמית איפה שאתה מרכז

your attention and concentration;

את תשומת הלב שלך והריכוז,

you have the temporal lobe,

יש את האונה הטמפורלית

where you form images and keep memories;

איפה שאתה יוצר את התמונות שלך ושומר זכרונות,

and the posterior part of your brain,

ויש את החלק האחורי של המוח,

which contains the cerebellum, which controls motion;

שמכיל את המוח הקטן, ששולט בתנועה,

and the brain stem,

וגזע המוח,

where you have your basic maintenance functions,

איפה שיש לך את הפעולות הבסיסיות

like heartbeat and respiration.

כמו דופק ונשימה.

So let's take a cut through the brain here,

אז בו נקח חתך של המוח כאן,

and imagine that Beck

ונדמיין שבאק

was hooked up to a SPECT scan.

מחובר לסורק מוח.

This measures dynamic blood flow

זה מודד זרימת דם דינמית

and therefore energy flow within the brain.

ולכן אנרגיה של הזרימה בתוך המוח.

So you have the prefrontal cortex here,

אז יש פה את הקורטקס הקדמי

lighting up in red.

מואר באדום.

This is a pretty evenly distributed scan.

זה סריקה מפולגת באופן די אחיד.

You have the middle area,

יש לך את האזור האמצעי,

where the temporal lobe might be, in here,

איפה שהאונה הטמפורלית נמצאת

and the posterior portion, where the maintenance functions are in the back.

והחלק האחורי, שבו נמצאות פונקציות התחזוקה

This is a roughly normal scan,

זה סריקה די נורמלית,

showing equal distribution of energy.

שמראה חלוקה שווה של אנרגיה.

Now, you go to this one and you see how much more

עכשיו,נסתכל על זה ואתם יכולים לראות כמה

the frontal lobes are lighting up.

האונות הקדמיות מוארות.

This might be what Beck would be experiencing

זה אולי מה שבאק חווה

when he realizes he's in danger.

כשהוא הבין שהוא בסכנה.

He's focusing all his attention

הוא ריכז את כל תשומת הלב שלו

on getting himself out of trouble.

בלהחלץ מסכנה.

These parts of the brain are quieting down.

החלקים האלה של המוח משתתקים.

He's not thinking about his family or anybody else at this point,

הוא לא חושב על המשפחה שלו או על מישהו אחר בנקודה הזאת,

and he's working pretty hard.

והוא עובד די קשה.

He's trying to get his muscles going and get out of this.

הוא מנסה להפעיל את השרירים שלו ולהחלץ מזה.

OK, but he's losing ground here.

אבל הוא לא מצליח.

He's running out of energy.

נגמרת לו האנרגיה.

It's too cold; he can't keep his metabolic fires going,

קר מידי. הוא לא מצליח לשמור על חילוף חומרים.

and, you see, there's no more red here;

ואתם יכולים לראות שאין יותר אדום כאן.

his brain is quieting down.

המוח נכבה.

He's collapsed in the snow here. Everything is quiet,

הוא מטמוטט בשלג. הכל שקט.

there's very little red anywhere.

יש מעט מאד אדום.

Beck is powering down.

באק נכבה.

He's dying.

הוא גוסס.

You go on to the next scan,

ממשיכים לתמונה הבאה,

but, in Beck's case,

אבל במקרה של באק,

you can see that the middle part of his brain

אתם יכולים לראות את החלק האמצעי של המוח

is beginning to light up again.

הוא מתחיל להידלק שוב.

He's beginning to think about his family.

הוא מתחיל לחשוב על המשפחה שלו.

He's beginning to have images

הוא מתחיל לראות תמונות

that are motivating him to get up.

שנותנות לו מוטיבציה לקום.

He's developing energy in this area

הוא מפתח אנרגיה באיזור

through thought.

דרך המחשבה.

And this is how he's going to turn thought

וכך הוא הצליח

back into action.

לחזור לחיים.

This part of the brain is called the anterior cingulate gyrus.

החלק הזה של המוח נקרא הג'יירוס המקיף הקדומני.

It's an area in which

זה אזור

a lot of neuroscientists believe

שהרבה ניורו מדענים מאמינים

the seat of will exists.

שבו שוכן כוח הרצון.

This is where people make decisions, where they develop willpower.

זה האזור שבו אנשים לוקחים החלטות, האזור שבו מפתחים כוח רצון.

And, you can see, there's an energy flow

ואתם יכולים לראות ישנה זרימה של אנרגיה

going from the mid portion of his brain,

הולכת מהחלק האמצעי של המוח,

where he's got images of his family,

איפה שהוא רואה תמנות של המשפחה שלו,

into this area, which is powering his will.

לאזור הזה שבו מתפתח הרצון.

Okay. This is getting stronger and stronger

אוקיי. זה הולך ומתחזק

to the point where it's actually

לנקודה שבה זה באמת

going to be a motivating factor.

הולך להיות גורם משמעותי.

He's going to develop enough energy in that area --

הוא הולך לפתח מספיק אנרגיה באזור הזה,

after a day, a night and a day --

אחרי יום, לילה ועוד יום,

to actually motivate himself to get up.

בכדי ליצור לעצמו מוטיבציה לקום.

And you can see here,

ואתם יכולים לראות כאן,

he's starting to get more energy into the frontal lobe.

הוא מתחיל לקבל יותר אנרגיה לאונה הקידמית.

He's beginning to focus, he can concentrate now.

הוא מתחיל להתמקד. הוא יכול להתרכז עכשיו.

He's thinking about what he's got to do to save himself.

הוא מתחיל לחשוב על הצעדים שעליו לעשות בכדי להציל את עצמו.

So this energy has been transmitted

אז האנרגיה הזאת עברה

up toward the front of his brain,

ישר מקדמת המוח,

and it's getting quieter down here,

וזה נהיה חלש יותר כאן,

but he's using this energy

אבל הוא עושה שימוש באנרגיה

to think about what he has to do to get himself going.

בכדי לחשוב מה הוא צריך לעשות בכדי לזוז.

And then, that energy is sort of spreading

ואז האנרגיה הזאת מתפזרת

throughout his thought areas.

ברחבי שטחי המחשבה שלו.

He's not thinking about his family now, and he's getting himself motivated.

הוא לא חושב על המשפחה שלו עכשיו, הוא יוצר לעצמו מוטיבציה.

This is the posterior part, where his muscles are going to be moving,

זה החלק האחורי, המקום שמפעיל את השרירים,

and he's going to be pacing himself.

והוא הולך להצעיד את עצמו.

His heart and lungs are going to pick up speed.

הריאות והלב שלו הולכים לתפוס תאוצה.

So this is what I can speculate might have been going on

אז זה לפי דעתי מה שהיינו רואים

had we been able to do a SPECT scan on Beck

אם היינו יכולים לחבר סורק מוח לבאק

during this survival epic.

במהלך חווית ההישרדות שלו.

So here I am taking care of Beck at 21,000 feet,

והנה אני מטפל בבאק בגובה של 7000 מטרים,

and I felt what I was doing was completely trivial

ואני הרגשתי שמה שאני עושה הוא טריוויאלי לחלוטין

compared to what he had done for himself.

בהשוואה למה שהוא עשה למען עצמו.

It just shows you what the power of the mind can do.

זה פשוט מראה לכם מה כוח המחשבה יכול לעשות.

He was critically ill, there were other critically ill patients;

הוא היה במצב ממש קריטי, היו חולים נוספים במצב קריטי.

luckily, we were able to get a helicopter

למזלנו הצלחנו להשיג מסוק

in to rescue these guys.

לחלץ את החברה האלה.

A helicopter came in at 21,000 feet

מסוק הגיע לגובה של 7000 מטרים

and carried out the highest helicopter rescue in history.

וערך את החילוץ הגבוה בהיסטוריה.

It was able to land on the ice, take away Beck

הוא נחת על הקרח, לקח את באק

and the other survivors, one by one,

ואת הניצולים הנוספים, אחד אחרי השני

and get them off to Kathmandu in a clinic

והוריד אותם למרפאה

before we even got back to base camp.

לפני שאנחנו אפילו הצלחנו לחזור למחנה הבסיס.

This is a scene at base camp,

זאת המראה במחנה הבסיס.

at one of the camps

באחד המחנות

where some of the climbers were lost.

היכן שחלק מהמטפסים נעלמו

And we had a memorial service there

וערכנו טקס זיכרון שם

a few days later.

כמה ימים לאחר מכן.

These are Serphas lighting juniper branches.

אלה שרפות מדליקים ענפים של ערער.

They believe juniper smoke is holy.

הם מאמינים שעשן של ערער הוא קדוש.

And the climbers stood around on the high rocks

ומטפסים עמדו מסביב על הסלעים הגבוהים

and spoke of the climbers who were lost

ודיברו על המטפסים שאבדו

up near the summit,

למעלה ליד הפסגה

turning to the mountain, actually, to talk to them directly.

הדוברים פנו אל ההר כאילו הם מדברים אל המתים ישירות.

There were five climbers lost here.

כאן חסרים חמישה מטפסים.

This was Scott Fischer,

זה סקוט פישר,

Rob Hall,

רוב הול,

Andy Harris,

אנדי הריס

Doug Hansen

דאג הנסן,

and Yasuko Namba.

ויאסוקו נאמבה.

And one more climber

ועוד מטפס אחד

should have died that day, but didn't,

היה אמור למות שם באותו יום אבל הוא ניצל

and that's Beck Weathers.

וזה היה באק וודרז.

He was able to survive

הוא הצליח לשרוד

because he was able to generate that incredible willpower,

בגלל שהוא הצליח להפיק כוח רצון בלתי נתפס,

he was able to use all the power of his mind

הוא הצליח להשתמש בכוח של המחשבה שלו

to save himself.

בכדי להציל את עצמו.

These are Tibetan prayer flags.

אלו הם דגלי תפילה טיבטים.

These Sherpas believe that

השרפות האלה מאמינים

if you write prayers on these flags,

שאם אתה כותב תפילה על הדגלים האלה.

the message will be carried up to the gods,

ההודעה תנשא לאלים,

and that year, Beck's message was answered.

ובשנה הזאת ההודעה של באק נענתה.

Thank you.

תודה רבה

(Applause)

(מחיאות כפיים)