How virtual reality turns students into scientists | Jessica Ochoa Hendrix

תרגום: Efrat Shiloach עריכה: Shimon Rottenberg

How did you discover your passion

איך גיליתם את התשוקה שלכם,

or find your career?

או מצאתם את הקריירה שלכם?

Were you exposed to it?

האם נחשפתם אליהן?

Or was it trial and error?

או שזה היה ניסוי וטעייה?

As child rights advocate Marian Wright Edelman said,

כפי שהפעילה לזכויות הילד מריאן רייט אדלמן אמרה,

"You can't be what you can't see."

"אתם לא יכולים להיות מה שאתם לא יכולים לראות."

Fortunately, we now live in a time

למרבה המזל, אנו חיים בתקופה

when emerging technologies may help us to solve this problem.

שבה טכנולוגיות מתפתחות יוכלו לעזור בפתרון הבעיה הזאת.

For the past two years,

במהלך השנתיים האחרונות,

I've been developing an extended reality program

פיתחתי תוכנית מציאות מורחבת

that enables middle school students from across the country

שמאפשרת לתלמידי חטיבות ביניים מרחבי ארה"ב

to take on the role of a marine biologist --

להכנס לנעלייים של ביולוג ימי --

even if they've never seen the ocean.

אפילו אם מעולם לא ראו את הים.

As one seventh grader who recently completed our program said,

כפי שילד אחד מכיתה ז' שסיים לאחרונה את התוכנית אמר,

"I could see myself as a scientist,

"אני יכול לראות את עצמי כמדען

because I enjoyed this game."

כי נהנתי מהמשחק הזה."

This feedback really excited me,

המשוב הזה ריגש אותי מאוד,

because too few students do see themselves as scientists.

כי מעט מדי תלמידים רואים את עצמם כמדענים.

A 2014 study showed that 57 percent of eighth- and ninth-grade students

מחקר מ-2014 הראה כי 57 אחוז מתלמידי כיתות ח' ו-ט'

said, "Science isn't me."

אמרו ש"מדע לא מעניין אותי."

Coincidentally, also in 2014,

במקרה, גם ב-2014,

I met Mandë Holford, a marine biochemist,

פגשתי את מנדי הולפורד, ביוכימאית ימית,

and Lindsay Portnoy, an educational psychologist.

ואת לינדזי פורטנוי, פסיכולוגית חינוכית.

The three of us shared a passion

שלושתנו חלקנו את הרצון

for getting students excited by and comfortable with science.

לגרום לתלמידים להתלהב ממדע ולהרגיש בנוח איתו.

We thought about how we could give children

חשבנו איך נוכל להעניק לילדים

the most realistic experience of a scientific career.

את החוויה המציאותית ביותר של קריירה מדעית.

We discussed the research;

שוחחנו על המחקר.

it showed that students felt comfortable taking risks when playing games.

הוא הראה שתלמידים מעיזים יותר כשהם משחקים.

So the three of us started an educational games company

אז שלושתנו הקמנו חברה למשחקים חינוכיים,

to bring science to life.

כדי להחיות את המדע.

Virtual reality seemed like a low-cost way of increasing access.

מציאות מדומה נראתה כדרך זולה לעידוד הגישה לתחום.

In addition, academic research has shown

בנוסף, מחקר אקדמי הראה

that virtual reality may lead to increases in learning retention.

כי מציאות מדומה עשויה לגרום לשיפור בשימור הלמידה.

This was perfect for us, as we wanted to be in schools

זה היה מושלם עבורנו, כי רצינו להיות בבתי הספר

so that we could reach the most number of students possible,

כדי להגיע לכמה שיותר תלמידים,

particularly students who have been underrepresented in science.

ביחוד תלמידים שלא זכו לייצוג הולם במדע.

So, with funding from the National Science Foundation,

אז בעזרת מימון מ"הקרן הלאומית למדע",

we began developing our extended reality program

התחלנו לפתח את תוכנית המציאות המורחבת שלנו

that combined virtual reality

ששילבה מציאות מדומה

with personalized digital journaling.

עם יומן דיגיטלי בהתאמה אישית.

We worked with teachers while developing it

במהלך הפיתוח עבדנו עם מורים

to ensure that it would fit seamlessly into existing curricula

כדי להבטיח השתלבות חלקה לתוך תוכנית הלימודים הקיימת

and empower teachers to use cutting-edge technology in their classroom.

וכדי לעודד מורים להשתמש בטכנולוגיה עדכנית בכיתה.

We designed the virtual reality for Google Cardboard,

עיצבנו את המציאות המדומה עבור גוגל קארדבורד,

which requires only a smartphone

ונדרש לכך רק טלפון חכם

and a 10 dollar VR viewer made of cardboard.

ומסכת מציאות מדומה ב-10 דולר שעשויה מקרטון.

With this inexpensive headset,

יחד עם האוזניות זולות האלה,

students are transported to an underwater expedition.

התלמידים נשלחים למסע מתחת למים.

Students use their digital journal

התלמידים משתמשים ביומן הדיגיטלי

to write down their notes,

כדי לכתוב הערות,

to answer questions,

לענות על שאלות,

to construct models

לתכנן מודלים

and to develop hypotheses.

ולפתח השערות.

Students then go to the virtual world to test their hypotheses

ואז התלמידים עוברים לעולם הוירטואלי כדי לבחון את ההשערות.

and see if they're accurate,

ולראות אם הן מדויקות,

much as scientists go to the field

בדיוק כפי שמדענים יוצאים לשטח

in their careers.

במהלך עבודתם.

When students return to their digital journal,

כשהתלמידים חוזרים ליומן הדיגיטלי שלהם,

they share their observations, claims,

הם משתפים את המסקנות, הטענות,

reasoning and evidence.

הנימוקים והממצאים שלהם.

The students' written answers and virtual interactions

התשובות הכתובות של התלמידים והאינטראקציות הוירטואליות

are all updated live

מתעדכנות כולן בזמן אמיתי

in an educator assessment dashboard,

בלוח הערכה של המחנך,

so that teachers can follow their progress

וכך המורים יכולים לעקוב אחר ההתקדמות שלהם

and support them as needed.

ולתמוך בהם לפי הצורך.

To give you a better sense, I'm going to show you

כדי להמחיש לכם את הרעיון, אני רוצה להראות לכם

a little bit of what students see.

קצת ממה שרואים התלמידים.

This is the virtual reality when they're underwater

זאת המציאות המדומה כשהם מתחת למים,

observing the flora and fauna.

מתבוננים בחי ובצומח.

This is the digital journal where they're constructing their models

זה היומן הדיגיטלי בו הם בונים את המודלים,

based on this abiotic data to show what they expect to see.

שמבוססים על הנתונים האביוטים האלה ומציגים מה הם מצפים לראות.

Here, they're supporting that with qualitative statements.

כאן, הם מבססים זאת בעזרת טענות איכותניות.

And this is the educator dashboard that shows progress

וזה לוח המחנך שמראה את התקדמות התלמיד

and enables [teachers] to see the students' answers as they go.

ומאפשר לראות את תשובות התלמידים לאורך הדרך.

When we were creating BioDive,

כשיצרנו את BioDive,

again, we really wanted to focus on access,

שוב, מאוד רצינו להתמקד בנגישות התלמידים,

so we designed it to require only one phone for every four students.

אז תכננו את זה כך שנדרש רק טלפון אחד לכל ארבעה תלמידים.

We also knew how collaborative science work is,

ידענו גם שעבודת מחקר מצריכה עבודה שיתופית,

so we constructed the experience to only be solved

לכן בנינו את החוויה כך שיהיה ניתן לפתור אותה

through collaborative teamwork,

רק בעזרת עבודת צוות,

as each student is an expert in a different geographic location.

כשכל תלמיד מומחה למיקום גיאוגרפי אחר.

Given that these children's brains are still developing,

בהתחשב בכך שמוחות הילדים האלה עדיין מתפתחים,

we limited each experience to last a maximum of two minutes.

הגבלנו כל חוויה כך שתימשך שתי דקות לכל היותר.

And finally, because we know the importance of repeated exposure

ולבסוף, מכיוון שאנחנו יודעות עד כמה חשובה חשיפה חוזרת

for internalizing knowledge,

כדי להטמיע ידע,

we constructed BioDive to take place over five class periods.

התאמנו את BioDive כך שההתנסות תתפרש על פני חמישה שיעורים.

We started piloting BioDive in 2017

התחלנו בגרסת פיילוט של BioDive ב-2017

in 20 schools in New York and New Jersey.

ב-20 בתי ספר בניו-יורק ובניו-ג'רסי.

We wanted to see students as they were using this new technology.

רצינו לראות איך התלמידים משתמשים בטכנולוגיה החדשה.

In 2019, now,

ב-2019, עכשיו,

we are now piloting in 26 states.

אנחנו עורכים פיילוט ב-26 מדינות בארה"ב.

What we have heard from teachers who have taught our program:

הדברים ששמענו ממורים שלימדו את התוכנית:

"It was a nice way to show ocean dynamics without the luxury of actually being there

"זו הייתה דרך נחמדה להראות את הדינמיקה בים בלי שצריך להיות שם באמת,

since we are in Ohio."

מאחר שאנחנו באוהיו."

(Laughter)

(צחוק)

"It's pretty mind-blowing."

"זה ממש מדהים."

"The students were totally engaged."

"התלמידים היו ממש בעניין."

But what really gives us hope is what we're hearing from students.

אבל הדבר שבאמת נותן לנו תקווה הוא מה שאנחנו שומעים מהתלמידים.

"I liked how it felt like I was there."

"אהבתי את ההרגשה שאני כאילו שם."

"It's interactive and a fun way to learn."

"זה אינטראקטיבי וכיף ללמוד ככה."

"It really gave me realistic examples of how these organisms appear."

"זה נתן לי דוגמאות ריאליסטיות איך האורגניזמים האלה נראים."

"I could see myself as a scientist because it seems really fun."

"אני יכולה לראות את עצמי מדענית כי זה נראה ממש כיף."

Our feedback wasn't always so positive.

המשוב לא היה תמיד חיובי כל כך.

When we began developing,

כשהתחלנו בפיתוח,

we started off by asking students

שאלנו תלמידים

what they liked,

מה הם אוהבים,

what they didn't like

מה הם לא אוהבים,

and what they found confusing.

ומה מבלבל אותם.

Eventually we began asking what they wished they could do.

לבסוף שאלנו מה הם היו רוצים לדעת לעשות.

Their feedback gave us concrete items to build in

המשוב שלהם סיפק לנו פריטים קונקרטים שצריכים להיות בפנים

to be sure that we were including student voices in what we were designing.

כדי להבטיח שאנחנו מטמיעות בתכנון את קולות התלמידים.

Overall, what we have learned is that this is the beginning of a new platform

באופן כללי, למדנו שזו התחלה של פלטפורמה חדשה,

for giving students both voice and ownership

שתיתן לתלמידים את הכוח להחליט ולהגיד

in deciding how they want to have impact

איך ירצו להשפיע

in their careers.

במהלך הקריירה שלהם.

We focused on science,

התמקדנו במדע,

because we know we need scientists

כי אנחנו יודעות שצריך מדענים

to help us solve our current and future challenges.

כדי לפתור אתגרים עכשוויים ועתידיים.

But virtual reality could support students in any area.

אך מציאות מדומה יכולה לעזור לתלמידים בכל תחום.

How could we support students in exploring all of their desires

איך נוכל לתמוך בתלמידים לחקור את כל הרצונות שלהם

with these eye-opening experiences and chances to learn from primary sources?

בעזרת החוויות המאלפות האלה והזדמנויות ללמוד ממקורות ראשוניים?

Could we create VR for inexpensive headsets

האם נוכל ליצור מציאות מדומה עם אוזניות זולות

that lets them be immersed in oral literature

שתאפשר להם לשקוע בספרות פולקלור

or in critical moments of human history?

או במאורעות חשובים בהיסטוריה האנושית?

Extended reality has the potential to change the trajectory

מציאות מורחבת יכולה לשנות את המסלול

of our children's lives

של חיי ילדינו

and lead them to careers they never imagined

ולהוביל אותם לקריירות שמעולם לא דמיינו,

by giving them the chance to see what they can be.

בכך שהיא מאפשרת להם לראות מה הם עשויים להיות.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)