Kent Larson: Brilliant designs to fit more people in every city

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I thought I would start with a very brief history of cities.

אתחיל בסקירה קצרה

על היסטוריית הערים.

Settlements typically began with people clustered around a well,

ישובים החלו לקום בדרך-כלל

כאשר אנשים התקבצו סביב באר, וגודל הישוב

and the size of that settlement was roughly the distance you could walk

היה בקירוב גס המרחק שניתן ללכת

with a pot of water on your head.

עם כד מים על ראשך.

למעשה, כאשר טסים מעל גרמניה לדוגמא,

In fact, if you fly over Germany, for example,

and you look down and you see these hundreds of little villages,

רואים למטה מאות

כפרים כאלה -- כל אחד מרוחק כ-1.5 ק"מ משכנו.

they're all about a mile apart.

You needed easy access to the fields.

היה צורך בגישה קלה לשדות.

ובמשך מאות או אפילו אלפי שנים,

And for hundreds, even thousands of years,

the home was really the center of life.

הבית היה מרכז החיים.

Life was very small for most people.

החיים התקיימו במרחב צר עבור מרבית האנשים.

It was a center of entertainment, of energy production, of work,

הבית היה מרכז הבידור, ייצור האנרגיה,

העבודה והמרכז הרפואי.

a center of health care.

שם נולדו התינוקות ושם גם אנשים נפטרו.

That's where babies were born and people died.

Then, with industrialization, everything started to become centralized.

ואז, עם התיעוש, הכל החל

להתמרכז.

You had dirty factories that were moved to the outskirts of cities.

היו מפעלים מזהמים שעברו

לפאתי הערים.

Production was centralized in assembly plants.

ייצור התרכז במפעלי הרכבה.

You had centralized energy production.

ייצור האנרגיה התמרכז.

Learning took place in schools.

לימוד התרחש בבתי-ספר.

Health care took place in hospitals.

טיפולים רפואיים התבצעו בבתי-חולים.

ואז התפתחו הרשתות למיניהן.

And then you had networks that developed.

You had water, sewer networks

היו רשתות מים וביוב שאיפשרו

that allowed for this kind of unchecked expansion.

מין התפשטות בלתי מבוקרת.

You had separated functions, increasingly.

נוצרו עוד ועוד פונקציות נפרדות.

You had rail networks

נוצרו רשתות של מסילות רכבת שחיברו בין שכונות מגורים,

that connected residential, industrial, commercial areas.

אזורי תעשיה ומסחר. נוצרו רשתות כבישים לכלי-רכב.

You had auto networks.

In fact, the model was really, give everybody a car,

בעצם, הרעיון היה שתהיה מכונית לכל אחד,

build roads to everything,

לבנות כבישים לכל מטרה ולתת לאנשים

and give people a place to park when they get there.

מקום חניה כאשר הם מגיעים למחוז חפצם. זה לא היה רעיון יעיל.

It was not a very functional model.

And we still live in that world,

אבל אנו עדיין חיים בעולם ההוא,

and this is what we end up with.

ולכן הגענו בסוף לזה.

So you have the sprawl of LA,

יש לנו את לוס-אנג'לס המשתרעת למרחקים,

the sprawl of Mexico City.

את מכסיקו-סיטי המשתרעת למרחקים.

You have these unbelievable new cities in China,

יש את הערים המדהימות הללו בסין

which you might call tower sprawl.

שניתן לכנותן השתרעות של מגדלים.

They're all building cities

כולם בונים ערים לפי המודל שהמצאנו

on the model that we invented in the '50s and '60s,

בשנות ה-1950 וה-1960, שהוא כבר באמת מיושן, הייתי אומר,

which is really obsolete, I would argue,

and there are hundreds and hundreds of new cities

וישנן מאות על גבי מאות ערים חדשות

that are being planned all over the world.

המתוכננות היום בכל העולם.

In China alone, 300 million people, some say 400 million people,

רק בסין לבדה, 300 מיליון אנשים,

יש האומרים 400 מיליון,

will move to the city over the next 15 years.

יעברו לערים ב-15 השנים הבאות.

זה אומר בניה השקולה לכל

That means building the equivalent

of the entire built infrastructure of the US in 15 years.

התשתית הבנויה של ארה"ב, בתוך 15 שנה.

Imagine that.

תחשבו מה זה.

And we should all care about this whether you live in cities or not.

לכולנו צריך להיות אכפת מכל זה,

בין אם אנחנו חיים בערים ובין אם לאו.

Cities will account for 90 percent of the population growth,

ערים יהיו אחראיות ל-90 אחוז מהגידול באוכלוסיה,

80 percent of the global CO2, 75 percent of energy use,

ל-80 אחוז של פליטת ה-CO2 העולמי, ל-75 אחוז של ניצול האנרגיה,

אבל בכל זאת, זה המקום בו אנשים רוצים להיות,

but at the same time it's where people want to be,

increasingly.

יותר ויותר.

More than half the people now in the world live in cities,

יותר ממחצית האנשים בעולם חיים היום בערים,

and that will just continue to escalate.

וזה ימשיך לעלות.

Cities are places of celebration, personal expression.

ערים הן מקומות לחגיגות, להבעה עצמית.

יש את ההתקהלויות הרגעיות של מלחמות הכריות --

You have the flash mobs of pillow fights that --

הייתי בכמה כאלו. זה די מהנה. (צחוק)

I've been to a couple. They're quite fun.

You have --

יש את --

(Laughter)

Cities are where most of the wealth is created,

בערים נוצר רוב העושר,

and particularly in the developing world, it's where women find opportunities.

ובמיוחד בעולם המתפתח,

זה המקום בו הנשים מקבלות הזדמנויות.

That's a lot of the reason why cities are growing very quickly.

אלו הן הסיבות העיקריות שבגללן הערים צומחות כה מהר.

Now there's some trends that will impact cities.

יש כמה מגמות שישפיעו על ערים.

First of all, work is becoming distributed and mobile.

קודם כל, העבודה הופכת למבוזרת וניידת.

The office building is basically obsolete for doing private work.

בניין המשרדים, בגדול, הופך ללא רלוונטי

בשביל עבודות פרטיות.

The home, once again, because of distributed computation --

שוב, הבית, בגלל מיחשוב מבוזר --

Communication is becoming a center of life,

התקשורת מתחילה להיות מרכז החיים.

so it's a center of production and learning and shopping and health care

היא מהווה מרכז הייצור, הלימוד, הקניות,

הטיפול הרפואי וכל הדברים שחשבנו

and all of these things that we used to think of

שקורים מחוץ לבית.

as taking place outside of the home.

יותר ויותר, כל מה שאנשים קונים,

And increasingly, everything that people buy,

every consumer product,

כל מוצר צריכה, בדרך זו או אחרת,

in one way or another, can be personalized.

יכול להיות מותאם אישית.

And that's a very important trend to think about.

זו מגמה חשובה שיש לקחתה ברצינות.

So this is my image of the city of the future.

לכן כך אני רואה בדימיוני את עיר העתיד.

(צחוק)

(Laughter)

In that it's a place for people, you know.

במובן שזהו מקום בשביל אנשים, כידוע לכם.

Maybe not the way people dress, but --

אולי לא באופן הלבוש, אבל --

You know, the question now is,

השאלה היא כיצד יהיו לנו

how can we have all the good things that we identify with cities

כל הדברים הטובים שמזוהים עם הערים

without all the bad things?

ללא הדברים הרעים?

This is Bangalore.

זוהי בנגלור. לקח לי שעתיים

It took me a couple of hours to get a few miles in Bangalore last year.

לנוע כמה ק"מ בבנגלור בשנה שעברה.

So with cities, you also have congestion and pollution

כך, הערים מביאות איתן גם צפיפות,

and disease and all these negative things.

זיהום, מחלות וכל הדברים השליליים.

How can we have the good stuff without the bad?

אז כיצד יהיו לנו הדברים הטובים ללא הרעים?

חזרנו והתחלנו להסתכל על הערים הגדולות

So we went back and started looking at the great cities

that evolved before the cars.

שהתפתחו לפני המכוניות.

Paris was a series of these little villages that came together,

פריז היתה אוסף של הכפרים האלה שהתחברו

ועד היום רואים את המבנה ההוא.

and you still see that structure today.

20 המינהלות המקומיות של פריז

The 20 arrondissements of Paris are these little neighborhoods.

הן הרובעים הקטנים הללו.

כל מה שהאנשים זקוקים לו בחייהם יכול להיות

Most of what people need in life can be within a five- or 10-minute walk.

במרחק 5-10 דקות הליכה.

And if you look at the data, when you have that kind of a structure,

ואם מסתכלים על הנתונים,

כאשר קיים מבנה כזה, מקבלים פיזור מאוד אחיד

you get a very even distribution

of the shops and the physicians and the pharmacies

של חנויות, רופאים, בתי-מרקחת

and the cafes in Paris.

ובתי קפה בפריז.

And then you look at cities that evolved after the automobile,

אבל אם מסתכלים על הערים שהתפתחו

לאחר הופעת המכונית, זו לא אותה צורה.

and it's not that kind of a pattern.

There's very little that's within a five-minute walk

מעט מאוד ניתן למצוא במרחק 5 דקות הליכה

מרוב האזורים בערים כמו פיטסבורג.

of most areas of places like Pittsburgh.

Not to pick on Pittsburgh,

לא רוצה להיטפל דווקא לפיטסבורג,

but most American cities really have evolved this way.

אבל רוב הערים בארה"ב התפתחו באמת כך.

לכן חשבנו, הבה נתבונן בערים חדשות וכך נהיינו מעורבים

So we said, well, let's look at new cities,

and we're involved in a couple of new city projects in China.

עכשיו בכמה מיזמים של ערים חדשות בסין.

So we said, let's start with that neighborhood cell.

התחלנו עם תא ברמת השכונה.

אנו רואים אותו בתור תא עירוני קומפקטי

We think of it as a compact urban cell.

ורוצים לספק את רוב צרכי האנשים בתוך

So provide most of what most people want within that 20-minute walk.

טווח של 20 דקות הליכה.

This can also be a resilient electrical microgrid,

זה גם יכול להיות רשת חשמל זעירה וגמישה,

community heating, power, communication networks, etc.

חימום מרכזי, מערכות חשמל, תקשורות ועוד

can be concentrated there.

שיתרכזו באותו מקום.

Stewart Brand would put a micronuclear reactor

סטיוארט ברנד אולי ישים כור גרעיני

right in the center, probably.

זעיר ישר במרכז. (צחוק)

And he might be right.

ואולי הוא צודק.

And then we can form, in effect, a mesh network.

ואז נוכל למעשה ליצור רשת.

It's something of an Internet typology pattern,

זה משהו בסגנון של מבנה אינטרנטי,

so you can have a series of these neighborhoods.

וכך יכול להיות אוסף כזה של רובעים.

You can dial up the density --

הצפיפות -- כ-20,000 איש בכל רובע

about 20,000 people per cell, if it's Cambridge.

אם זו קיימברידג' ו-50,000 אם

Go up to 50,000 if it's Manhattan density.

זו מנהנטן. מחברים את כולם זה לזה

You connect everything with mass transit

באמצעות מערכת הסעה המונית ומספקים להם

and you provide most of what most people need within that neighborhood.

מה שרוב האנשים צריכים באותו רובע.

You can begin to develop a whole typology of streetscapes

אפשר להתחיל לפתח סגנון שלם של רחובות

and the vehicles that can go on them.

שהרכבים יעברו עליהם. לא אעבור על כולם

I won't go through all of them. I'll just show one.

אלא אראה רק אחד.

This is Boulder. It's a great example of kind of a mobility parkway,

זוהי העיר בולדר. זו דוגמא נהדרת של ניידות

דרך שדירת עצים שהיא מין כביש מהיר עבור רצים ורוכבי אופניים

a superhighway for joggers and bicyclists,

שבה ניתן לעבור מקצה אחד לקצה השני של העיר

where you can go from one end of the city to the other

without crossing the street,

מבלי לחצות רחוב, ויש להם גם שירות אופניים שיתופיים,

and they also have bike-sharing, which I'll get into in a minute.

שאגיע אליו עוד מעט.

זה פיתרון עוד יותר מעניין מסיאול, קוריאה.

This is even a more interesting solution

in Seoul, Korea.

They took the elevated highway, they got rid of it,

הם נפטרו מהכביש המהיר המוגבה,

הם החזירו לקדמותו את הרחוב, את הנהר מתחת לרחוב

they reclaimed the street, the river down below,

below the street,

וכעת אפשר לעבור מקצה אחד

and you can go from one end of Seoul to the other

בסיאול למישנהו מבלי לחצות נתיבי מכוניות.

without crossing a pathway for cars.

(פארק) ההייליין במנהטן דומה מאוד.

The High Line in Manhattan is very similar.

יש את מסלולי האופניים הצומחים במהירות בכל העולם.

You have these rapidly emerging bike lanes all over the world.

I lived in Manhattan for 15 years.

גרתי במנהטן במשך 15 שנה.

I went back a couple of weekends ago,

חזרתי לשם לפני כמה שבועות

took this photograph of these fabulous new bike lanes that they have installed.

וצילמתי תמונה של המסלולים הנפלאים לאופניים שהם התקינו.

They're still not to where Copenhagen is,

זה עדיין לא ברמה של קופנהגן, שבה כ-42 אחוז

where something like 42 percent of the trips within the city

מהנסיעות בעיר הן על אופניים.

are by bicycle.

זה בעיקר כי יש להם

It's mostly just because they have fantastic infrastructure there.

תשתית מדהימה שם.

We actually did exactly the wrong thing in Boston.

בבוסטון עשינו בדיוק את הדבר הלא נכון.

The Big Dig --

אנחנו -- החפירה הגדולה -- (צחוק)

(Laughter)

So we got rid of the highway but we created a traffic island,

נפטרנו מהכביש המהיר אבל יצרנו אי של תנועה

ולבטח אין הוא משמש כמסלול תנועה מסוג כלשהו

and it's certainly not a mobility pathway for anything other than cars.

אלא עבור המכוניות.

Mobility on demand is something we've been thinking about,

ניידות לפי הזמנה זה משהו שאנו חושבים עליו,

לכן אנו סבורים שאנו זקוקים

so we think we need an ecosystem of these shared-use vehicles

למערכת אקולוגית שבה כלי-רכב שיתופיים יהיו מקושרים למערכת הסעה המונית.

connected to mass transit.

These are some of the vehicles that we've been working on.

אלה הם כמה מכלי-הרכב שאנו עובדים עליהם.

אבל המפתח הוא בשיתופיות. כאשר חולקים בכלי-רכב,

But shared use is really key.

If you share a vehicle, you can have at least four people use one vehicle,

יש לפחות 4 אנשים המשתמשים ברכב אחד,

as opposed to one.

לעומת אדם אחד.

We have Hubway here in Boston, the Vélib' system in Paris.

יש שירותי השכרת אופניים בבוסטון ובפריז.

אנו מפתחים במעבדת המדיה מכונית עירונית

We've been developing, at the Media Lab, this little city car

קטנה שהיא אופטימלית לשימוש שיתופי בערים.

that is optimized for shared use in cities.

We got rid of all the useless things like engines and transmissions.

נפטרנו מכל הדברים חסרי-הערך כמו מנועים ותמסורות.

העברנו הכל לגלגלים, כך שמנוע ההנעה,

We moved everything to the wheels,

so you have the drive motor,

מנוע ההיגוי והבלמים,

the steering motor, the breaking -- all in the wheel.

כולם נמצאים בתוך הגלגלים.

That left the chassis unencumbered, so you can do things like fold,

זה השאיר את השילדה ללא עומס,

כך שניתן לקפל רכב קטן זה

so you can fold this little vehicle up to occupy a tiny little footprint.

עד שישאיר רק עקבה קטנה.

This was a video that was on European television last week

זהו סרטון ששודר בטלוויזיה אירופאית בשבוע שעבר

showing the Spanish Minister of Industry driving this little vehicle,

ובו רואים את שר התעשיה הספרדי נוהג ברכב הקטן,

שכאשר הוא מקופל הוא יכול להסתובב.

and when it's folded, it can spin.

You don't need reverse. You don't need parallel parking.

אין צורך בהילוך אחורי. אין צורך לחנות במקביל.

You just spin and go directly in.

פשוט אפשר להסתובב ולהיכנס. (צחוק)

(Laughter)

אנו עובדים עם חברה אחת כדי למסחר את זה.

So we've been working with a company to commercialize this.

סטודנט שלי למחקר, רייאן צ'ין, הציג

My PhD student Ryan Chin presented these early ideas

רעיונות מוקדמים של זה לפני שנתיים בכנס TEDx.

two years ago at a TEDx conference.

So what's interesting is,

מה שמעניין זה, אפשר להוסיף דברים חדשים, כמו תיפקוד עצמאי,

then if you begin to add new things to it, like autonomy,

יוצאים מהרכב, עוצרים ליד מקום החניה הרצוי,

you get out of the car, you park at your destination,

טופחים על אחוריו, הוא מחנה את עצמו,

you pat it on the butt, it goes and it parks itself, it charges itself,

טוען את עצמו וכך אפשר לשים

and you can get something like seven times as many vehicles

בשטח נתון, פי-7

יותר רכבים מאשר הרכבים הרגילים, ואנו סבורים שזהו העתיד.

in a given area as conventional cars,

and we think this is the future.

למעשה אנו יכולים לעשות זאת כבר היום.

Actually, we could do this today. It's not really a problem.

זו לא בעיה כזו גדולה.

ניתן לשלב שימוש שיתופי, קיפול, תיפקוד עצמאי ולהגיע

We can combine shared use and folding and autonomy

and we get something like 28 times the land utilization

בצורה כזו לניצול יעיל

with that kind of strategy.

פי-28 של הקרקע.

One of our graduate students then says,

אחד מסטודנטי המחקר שואל,

well, how does a driverless car communicate with pedestrians?

כיצד מכונית ללא נהג מתקשרת עם הולכי-רגל?

You have nobody to make eye contact with.

אין אף אחד ליצירת קשר עין.

You don't know if it's going to run you over.

אינך יודע אם הוא עומד לדרוס אותך.

לכן הוא מפתח דרכים שהרכב יוכל

So he's developing strategies

so the vehicle can communicate with pedestrians, so --

לתקשר עם הולכי-רגל -- (צחוק)

(Laughter)

So the headlights are eyeballs, the pupils can dilate,

הפנסים הראשיים הם גלגלי-עיניים, האישונים יכולים להתרחב,

we have directional audio, we can throw sound directly at people.

יש לנו אודיו לפי כיוון,

ניתן לכוון קול ישירות אל אנשים.

What I love about this project

מה שאני אוהב במיזם זה שהוא

is he solved a problem that doesn't exist yet, so --

פתר בעיה שאיננה, שלא קיימת עדיין --

(Laughter)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

We also think that we can democratize access to bike lanes.

אנו גם סבורים שניתן לאפשר גישה חופשית לשבילי אופניים.

You know, bike lanes are mostly used by young guys in stretchy pants. So --

כידוע, בעיקר צעירים

במכנסיים צמודים משתמשים בשבילי אופניים -- (צחוק)

(Laughter)

We think we can develop a vehicle that operates on bike lanes,

אנו חושבים שנוכל לפתח כלי-רכב הנוסע

accessible to elderly and disabled, women in skirts, businesspeople,

על שבילי אופניים, שיהיה נגיש למבוגרים ולנכים,

לנשים בחצאיות, אנשי עסקים ויתן מענה לנושאים כמו

and address the issues of energy congestion, mobility,

גודש אנרגיה, ניידות, הזדקנות והשמנה

aging and obesity simultaneously.

בו-זמנית. זה האתגר שעומד לפנינו.

That's our challenge.

This is an early design for this little three-wheel.

זהו עיצוב מוקדם של תלת-אופן,

It's an electronic bike.

אלה אופניים חשמליים. צריך לדווש

You have to pedal to operate it in a bike lane,

כדי לנסוע בשבילי האופניים, אבל אם האדם מבוגר, יש מתג.

but if you're an older person, that's a switch.

אם האדם בריא, יהיה עליו לעבוד ממש קשה

If you're a healthy person, you might have to work really hard to go fast.

כדי לנסוע מהר.

You can dial in 40 calories going into work

ניתן להשקיע 40 קלוריות כאשר נוסעים לעבודה

and 500 going home, when you can take a shower.

ו-500 כאשר נוסעים הביתה, כי אז אפשר להתקלח.

אנו מקווים לסיים לבנות את זה בסתיו הקרוב.

We hope to have that built this fall.

דיור הוא תחום נוסף שאנו יכולים לשפר.

Housing is another area where we can really improve.

ראש-העיר של בוסטון, מנינו, אומר שמחסור בדיור השווה לכל נפש

Mayor Menino in Boston says

lack of affordable housing for young people

עבור צעירים הוא אחת הבעיות הגדולות

is one of the biggest problems the city faces.

שהערים עומדות בפניה.

מתכנני הערים אומרים שנבנה דירות זעירות.

Developers say, OK, we'll build little teeny apartments.

אנשים אומרים שאינם רוצים לגור בדירה

People say, we don't really want to live in a little teeny conventional apartment.

זעירה רגילה.

אנו מציעים לבנות שילדה סטנדרטית, בדומה למכונית שלנו.

So we're saying, let's build a standardized chassis,

much like our car.

נכניס טכנולוגיה מתקדמת לתוך הדירה,

Let's bring advanced technology into the apartment,

מין מילוי שמנצל טכנולוגיה חדישה,

technology-enabled infill,

כך שיהיו לאנשים כלים בתוך שלד של דירת-גג,

give people the tools within this open-loft chassis

שיוכלו באמצעותם להגדיר את צרכיהם,

to go through a process of defining

what their needs and values and activities are,

את העדפותיהם ואת פעילותם, ואז אלגוריתם מתאים

and then a matching algorithm will match a unique assembly

ימצא את המיכלול הספציפי

of integrated infill components,

של מרכיבים משולבים לבית, את הריהוט, הארונות והשידות

furniture, and cabinetry, that are personalized to that individual,

שמותאמים אישית לדייר ואשר יתנו לו את האפשרות

and they give them the tools

לבצע תהליך של הגדרה יותר מדוייקת,

to go through the process and to refine it,

and it's something like working with an architect,

וכל זה יהיה כמו לעבוד עם ארכיטקט,

where the dialogue starts

שהדו-שיח איתו מתחיל כאשר נותנים לאדם

when you give an alternative to a person to react to.

אפשרות להגיב לסידור מסויים.

היישום הכי מעניין של זה עבורנו הוא כאשר יהיו לנו

Now, the most interesting implementation of that for us

is when you can begin to have robotic walls,

קירות רובוטיים, כך שהחלל שלנו

so your space can convert from exercise to a workplace,

יכול להפוך מחדר כושר לחדר עבודה, אם החברה שלך

if you run a virtual company.

ממוקמת בביתך.

אם יש אורחים, קיימים שני חדרי-אירוח

You have guests over,

you have two guest rooms that are developed.

שנפתחים.

You have a conventional one-bedroom arrangement

יש סידור של חדר-שינה אחד כאשר יש בזה צורך.

when you need it.

אולי זה רוב הזמן.

Maybe that's most of the time.

אם יש ארוחה חגיגית, השולחן נפתח

You have a dinner party.

The table folds out to fit 16 people in otherwise a conventional one-bedroom,

שיתאים ל-16 אנשים, מה שהיה קודם חדר-שינה רגיל,

or maybe you want a dance studio.

או שאולי תרצו סטודיו למחול.

I mean, architects have been thinking about these ideas for a long time.

כלומר, ארכיטקטים חושבים על

הרעיונות האלה כבר הרבה זמן. עכשיו אנו צריכים

What we need to do now,

לפתח את הדברים שיתאימו לאותם 300 מיליון סינים

develop things that can scale to those 300 million Chinese people

שרוצים לחיות בעיר,

that would like to live in the city, and very comfortably.

בנוחות רבה.

We think we can make a very small apartment

אנו סבורים שאנו יכולים לבנות דירה מאוד קטנה

that functions as if it's twice as big by utilizing these strategies.

שתתפקד כאילו היתה גדולה פי-2,

על-ידי שימוש בשיטות אלו. איני מאמין בבתים חכמים.

I don't believe in smart homes. That's sort of a bogus concept.

זה רעיון לא מציאותי.

I think you have to build dumb homes and put smart stuff in it.

אני חושב שצריך לבנות בתים טפשים

ולהכניס לתוכם מערכות וחפצים חכמים. (צחוק)

(Laughter)

לכן אנו עובדים היום על שילדת הקיר עצמו.

And so we've been working on a chassis of the wall itself.

You know, standardized platform

פלטפורמה סטנדרטית עם מנועים וסוללה,

with the motors and the battery when it operates,

שכאשר היא פועלת, סולנואידים (אלקטרו-מגנטים)

little solenoids that will lock it in place and get low-voltage power.

קטנים ינעלו אותה למקומה ונקבל חשמל במתח נמוך.

We think this can all be standardized,

נראה לנו שאפשר להפוך את זה לתקן סטנדרטי

and then people can personalize the stuff that goes into that wall,

ואז אנשים יכולים להתאים לעצמם את הדברים שעל הקיר,

and like the car, we can integrate all kinds of sensing

וכמו המכונית, אנו יכולים לשלב בזה

to be aware of human activity,

כל מיני חיישנים שיהיו רגישים לתנועות אדם, כך שאם

so if there's a baby or a puppy in the way,

תינוק או כלבלב יעמדו בדרך, לא תהיה עם זה בעיה. (צחוק)

you won't have a problem.

(Laughter)

So the developers say, well, this is great.

כך לפחות אומרים המתכננים, שהכל נפלא.

OK, so if we have a conventional building, we have a fixed envelope,

אם זה בניין רגיל,

יש לנו מעטפת קבועה, אולי נוכל להכניס 14 יחידות.

maybe we can put in 14 units.

If they function as if they're twice as big,

אם הן יפעלו כאילו הן גדולות כפליים,

we can get 28 units in.

יהיו לנו בפנים 28 יחידות.

That means twice as much parking, though.

זה גם אומר שצריך כפליים מקומות חניה.

Parking's really expensive.

חניה זה יקר. זה עולה כ-70,000 דולר

It's about 70,000 dollars per space

לבנות חניה אחת רגילה

to build a conventional parking spot inside a building.

בתוך בניין.

אם יש לנו קיפול ותיפקוד עצמאי,

So if you can have folding and autonomy,

you can do that in one-seventh of the space.

ניתן לבצע זאת בשביעית מהמקום.

That goes down to 10,000 dollars per car,

אז זה יורד ל-10,000 דולר לכל מכונית,

just for the cost of the parking.

רק עלות החניה.

You add shared use, and you can even go further.

אפשר להוסיף לזה שימוש שיתופי ועוד דברים.

We can also integrate all kinds of advanced technology

ניתן גם להוסיף מיני טכנולוגיות מתקדמות

through this process.

בתהליך זה. יש דרישה בשוק

There's a path to market for innovative companies

לחברות חדשניות שרוצות להכניס טכנולוגיה לבית.

to bring technology into the home.

In this case, a project we're doing with Siemens.

במקרה זה, יש מיזם שאנו מבצעים ביחד עם סימנס,

We have sensors on all the furniture, all the infill,

יש חיישנים על כל הריהוט, כל המילוי קולט

that understands where people are and what they're doing.

איפה נמצאים אנשים ומה הם עושים.

אור כחול חסכוני מאוד, לכן יש התקני תאורה מתכווננים

Blue light is very efficient,

so we have these tunable 24-bit LED lighting fixtures.

של נורות לד 24-ביט.

הם מזהים היכן האדם נמצא, מה הוא עושה,

It recognizes where the person is, what they're doing,

הופכים את האור ללבן-מלא כאשר צריך,

fills out the light when necessary to full spectrum white light,

וחוסכים אולי 30, 40 אחוז בצריכת האנרגיה,

and saves maybe 30, 40 percent in energy consumption, we think,

כפי הנראה, אפילו לעומת מערכות תאורה

over even conventional state-of-the-art lighting systems.

רגילות החדשניות ביותר.

This just shows you the data that comes from the sensors

כאן רואים את הנתונים הנפלטים מהחיישנים

that are embedded in the furniture.

והמשתלבים בריהוט.

We don't really believe in cameras to do things in homes.

אנו לא מאמינים במצלמות שיבצעו משימות בבית.

We think these little wireless sensors are more effective.

אנו סבורים שחיישנים אלחוטיים אלה יותר יעילים.

We think we can also personalize sunlight.

אנו חושבים שנוכל גם להתאים אישית את אור השמש.

That's sort of the ultimate personalization in some ways.

זו מין התאמה אישית אולטימטיבית במובן מסויים.

ניסינו לחבר לצירים מראות בחזית הבניין

So we've looked at articulating mirrors of the facade

that can throw shafts of sunlight anywhere into the space,

שישגרו אלומות אור-שמש לכיוון כלשהו בחדר,

therefore allowing you to shade most of the glass

וכך לאפשר לאנשים להצל את רוב החלון

on a hot day like today.

ביום חם כמו היום.

In this case, she picks up her phone,

כאן היא מרימה את הטלפון, היא יכולה

she can map food preparation at the kitchen island

לכוון את הכנת האוכל לאזור במטבח אליו מגיע אור-השמש

to a particular location of sunlight.

בצורה הרצויה לה. תוכנת מחשב תשאיר אותו

An algorithm will keep it in that location as long as she's engaged in that activity.

במצב זה כל עוד פעילותה זו נמשכת.

This can be combined with LED lighting as well.

ניתן אף לשלב את זה עם תאורת לד.

לפי דעתנו מקומות עבודה צריכים להיות שיתופיים.

We think workplaces should be shared.

I mean, this is really the workplace of the future, I think.

זוהי סביבת העבודה של העתיד, לדעתי.

This is Starbucks, you know.

זהו סטארבקס כידוע. (צחוק)

Maybe a third --

אולי שלישי -- ורואים שאצל כולם הגב מופנה

And you see everybody has their back to the wall

לקיר והאוכל והקפה מאחוריהם

and they have food and coffee down the way

וכל אחד נתון בבועה הפרטית שלו. אנו זקוקים

and they're in their own little personal bubble.

We need shared spaces for interaction and collaboration.

למרחבים משותפים בשביל אינטראקציה ושיתוף-פעולה.

We're not doing a very good job with that.

כיום מה שאנו עושים זה לא מספיק טוב.

At the Cambridge Innovation Center, you can have shared desks.

במכון ההמצאות של קיימברידג', ניתן למצוא

שולחנות כתיבה משותפים. שהיתי זמן רב בפינלנד,

I've spent a lot of time in Finland at the design factory of Aalto University,

במפעל לעיצובים של אוניברסיטת אלטו,

where the they have a shared shop and shared fab lab, shared quiet spaces,

שם יש להם חנות משותפת ומעבדה משותפת,

חללים שקטים משותפים,

electronics spaces, recreation places.

חללי אלקטרוניקה,

מקומות לפעילות של פנאי.

We think ultimately, all of this stuff can come together,

אנו חושבים שכל זה יכול להיות מרוכז ביחד,

a new model for mobility, a new model for housing,

מודל חדש לניידות, מודל חדש לדיור,

a new model for how we live and work,

מודל חדש לאיך שאנו חיים ועובדים,

a path to market for advanced technologies.

נתיבים לשוק עבור טכנולוגיות מתקדמות,

But in the end, the main thing we need to focus on are people.

אבל בסוף מה שעלינו להתמקד בו

זה בני-אדם. ערים נועדו עבור בני-אדם.

Cities are all about people.

They're places for people.

הן המקומות עבור בני-אדם.

אין סיבה מדוע לא נוכל לשפר משמעותית

There's no reason why we can't dramatically improve

the livability and creativity of cities

את איכות החיים והיצירתיות שלהן

like they've done in Melbourne with the laneways

כפי שנעשה במלבורן עם מסלולי הסימטאות

while at the same time dramatically reducing CO2 and energy.

כאשר ביחד עם זה גם צמצמו משמעותית את ה-CO2 וצריכת האנרגיה.

It's a global imperative. We have to get this right.

זהו ציווי עולמי. חובה עלינו לבצעו כהלכה.

Thank you.

תודה. (מחיאות כפיים)

(Applause)