How the blockchain will radically transform the economy | Bettina Warburg

מתרגם: Dani Segdan מבקר: Zeeva Livshitz

Economists have been exploring people's behavior for hundreds of years:

כלכלנים עסקו בחקר ההתנהגות האנושית במשך מאות שנים;

how we make decisions,

האופן בו אנו מקבלים החלטות,

how we act individually and in groups,

אופן הפעולה שלנו כבודדים ובקבוצות,

how we exchange value.

כיצד אנו סוחרים.

They've studied the institutions that facilitate our trade,

הם חקרו את המוסדות המאפשרים את הסחר שלנו,

like legal systems,

כגון מערכות החוקים,

corporations,

התאגידים,

marketplaces.

זירות הסחר.

But there is a new, technological institution

אבל קיים ממסד טכנולוגי חדש

that will fundamentally change how we exchange value,

שישנה מהיסוד את האופן בו אנו סוחרים,

and it's called the blockchain.

והוא נקרא ה"בלוקצ'יין".

Now, that's a pretty bold statement,

כן, זו אמירה נועזת למדי,

but if you take nothing else away from this talk,

אך אם יש דבר אחד שתקחו מהרצאה זו,

I actually want you to remember

למעשה אני רוצה שתזכרו

that while blockchain technology is relatively new,

שבו בעת שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה יחסית חדשה,

it's also a continuation of a very human story,

היא גם המשך של סיפור מאד אנושי,

and the story is this.

והסיפור הוא זה.

As humans, we find ways

כבני אדם, אנו תמיד מוצאים דרכים

to lower uncertainty about one another

להפחית את חוסר הבטחון שלנו אחד בשני

so that we can exchange value.

כדי שנוכל לסחור.

Now, one of the first people to really explore the idea

וכן, אחד מהראשונים שחקרו לעומק את הרעיון

of institutions as a tool in economics

של מוסדות ככלי כלכלי

to lower our uncertainties about one another

להפחתת חוסר הבטחון שלנו אחד בשני

and be able to do trade

ולאפשר סחר

was the Nobel economist Douglass North.

היה זוכה פרס נובל בכלכלה דאגלס נורת'.

He passed away at the end of 2015,

הוא נפטר בסוף שנת 2015,

but North pioneered what's called "new institutional economics."

אך נורת' היה חלוץ במה שנקרא "הכלכלה המוסדית החדשה."

And what he meant by institutions were really just formal rules

כוונתו היתה שמוסדות הם מערכות כללים בלבד

like a constitution,

כמו חוקה,

and informal constraints, like bribery.

ואילוצים לא פורמליים, כמו שוחד.

These institutions are really the grease

מוסדות אלה הם למעשה רק חומר הסיכה

that allow our economic wheels to function,

המאפשר את פעולת גלגלי הכלכלה,

and we can see this play out over the course of human history.

ואנו יכולים להיווכח בכך במהלך ההיסטוריה האנושית.

If we think back to when we were hunter-gatherer economies,

אם נסתכל אחורה לתקופה שהיינו כלכלות ציידים-מלקטים,

we really just traded within our village structure.

למעשה סחרנו רק בתוך הרקמה הכפרית שלנו.

We had some informal constraints in place,

היו לנו כמה אילוצים לא פורמליים,

but we enforced all of our trade with violence

אבל אכפנו את כל הסחר שלנו באמצעות אלימות

or social repercussions.

או השלכות חברתיות.

As our societies grew more complex

ככל שהאוכלוסיות שלנו הפכו מורכבות יותר

and our trade routes grew more distant,

ומרחקי ערוצי הסחר גדלו,

we built up more formal institutions,

בנינו עוד מוסדות פורמליים,

institutions like banks for currency,

מוסדות כגון בנקים למטבע,

governments, corporations.

ממשלות, תאגידים.

These institutions helped us manage our trade

מוסדות אלה עזרו לנו לנהל את הסחר שלנו

as the uncertainty and the complexity grew,

ככל שאי הוודאות והמורכבות גדלו,

and our personal control was much lower.

והשליטה האישית שלנו פחתה.

Eventually with the internet, we put these same institutions online.

בהמשך בעזרת האינטרנט, יצרנו את אותם המוסדות ברשת.

We built platform marketplaces like Amazon, eBay, Alibaba,

יצרנו זירות סחר מקוונות כמו אמזון, איביי ועליבאבא,

just faster institutions that act as middlemen

רק מוסדות מהירים יותר המשמשים מתווכים

to facilitate human economic activity.

שמאפשרים פעילות כלכלית אנושית.

As Douglass North saw it,

באופן שדאגלס נורת' ראה זאת,

institutions are a tool to lower uncertainty

מוסדות הם רק כלים להפחתת אי וודאות

so that we can connect and exchange all kinds of value in society.

כדי שנוכל לתקשר ולסחור בסוגי ערך שונים באוכלוסיה

And I believe we are now entering

ואני מאמינה שאנו בתחילתה

a further and radical evolution

של התפתחות קיצונית

of how we interact and trade,

של הדרך בה אנו מתקשרים וסוחרים,

because for the first time, we can lower uncertainty

מפני שבפעם הראשונה אנו יכולים להפחית אי-ודאות

not just with political and economic institutions,

לא רק באמצעות מוסדות פוליטיים וכלכליים,

like our banks, our corporations, our governments,

כגון הבנקים, התאגידים והממשלות שלנו,

but we can do it with technology alone.

אלא אנו מסוגלים לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה בלבד.

So what is the blockchain?

אז מהו ה"בלוקצ'יין"?

Blockchain technology is a decentralized database

טכנולוגיית בלוקצ'יין היא בסיס נתונים מבוזר

that stores a registry of assets and transactions

המאחסן מרשם של נכסים ועיסקאות

across a peer-to-peer network.

לרוחב רשת עמיתים.

It's basically a public registry

בבסיס זהו מרשם ציבורי

of who owns what and who transacts what.

הכולל נתונים כמו, מי הבעלים של מה, ומי סוחר במה.

The transactions are secured through cryptography,

רישום העסקאות מאובטח באמצעות הצפנה,

and over time, that transaction history gets locked in blocks of data

ועם הזמן, היסטוריית העיסקאות ננעלת בבלוקים של נתונים

that are then cryptographically linked together and secured.

המקושרים יחד באופן מוצפן ומאובטחים.

This creates an immutable, unforgeable record

כך נוצרות רשומות בלתי ניתנות לשינוי או לזיוף

of all of the transactions across this network.

של כל העסקאות לרוחב הרשת.

This record is replicated on every computer that uses the network.

רשומה זו משוכפלת לכל מחשב המשתמש ברשת.

It's not an app.

זו אינה אפליקציה.

It's not a company.

זו אינה חברה.

I think it's closest in description to something like Wikipedia.

אני חושבת שהתיאור יהיה דומה ביותר לויקיפדיה.

We can see everything on Wikipedia.

אנו יכולים לצפות בכל בויקיפדיה.

It's a composite view that's constantly changing and being updated.

זו תצוגה מורכבת המשתנה ומתעדכנת בקביעות.

We can also track those changes over time on Wikipedia,

אנו יכולים גם לעקוב אחר השינויים הללו בויקיפדיה,

and we can create our own wikis,

ואנו יכולים ליצור ויקים משלנו,

because at their core, they're just a data infrastructure.

מפני שבבסיס הם תשתיות מידע בלבד.

On Wikipedia, it's an open platform that stores words and images

בויקיפדיה, זו תשתית פתוחה המאחסנת מילים ותמונות

and the changes to that data over time.

ואת השינויים בנתונים על ציר הזמן.

On the blockchain,

את הבלוקצ'יין

you can think of it as an open infrastructure

ניתן לראות כתשתית פתוחה

that stores many kinds of assets.

המאחסנת סוגי נכס רבים.

It stores the history of custodianship,

הוא מאחסן את היסטוריית החזקה,

ownership and location

הבעלות והמיקום

for assets like the digital currency Bitcoin,

לנכסים כגון המטבע הדיגיטלי ביטקוין,

other digital assets

נכסים דיגיטליים אחרים

like a title of ownership of IP.

כמו שטר בעלות על זכות יוצרים.

It could be a certificate, a contract,

זו יכולה להיות תעודה, חוזה,

real world objects,

או מוצרים גשמיים,

even personal identifiable information.

ואפילו מידע אישי מזוהה.

There are of course other technical details to the blockchain,

קיימים כמובן פרטים טכניים נוספים בבלוקצ'יין,

but at its core, that's how it works.

אך בבסיס, כך הוא פועל.

It's this public registry that stores transactions in a network

זהו מרשם ציבורי המאחסן עיסקאות ברשת

and is replicated so that it's very secure and hard to tamper with.

ומשוכפל באופן שמאבטח אותו ומקשה על זיופים.

Which brings me to my point

מה שמביא אותי לנקודה שלי

of how blockchains lower uncertainty

על האופן שבו בלוקצ'יין מפחית אי-ודאות

and how they therefore promise to transform our economic systems

ואיך כתוצאה, מבטיח לשנות את המערכות הכלכליות שלנו

in radical ways.

באופן קיצוני.

So uncertainty is kind of a big term

אז אי-ודאות הוא מונח נרחב

in economics,

בכלכלה,

but I want to go through three forms of it

אך אני רוצה לכסות שלושה סוגים שלה

that we face in almost all of our everyday transactions,

שאנו נתקלים בהם כמעט בכל עסקה יומיומית,

where blockchains can play a role.

בהן בלוקצ'יין יכול למלא תפקיד.

We face uncertainties like not knowing who we're dealing with,

אנו עומדים בפני אי-ודאויות כגון חוסר הידיעה מול מי אנו סוחרים,

not having visibility into a transaction

כשפרטי העסקה נסתרים מאיתנו

and not having recourse if things go wrong.

ללא דרך חזרה אם דברים משתבשים.

So let's take the first example, not knowing who we're dealing with.

אז בואו ניקח את הדוגמה הראשונה, חוסר ידיעה מול מי אנו סוחרים.

Say I want to buy a used smartphone on eBay.

נאמר שאני רוצה לקנות טלפון חכם משומש באיביי.

The first thing I'm going to do is look up who I'm buying from.

הפעולה הראשונה שלי תהיה לבדוק ממי אני קונה.

Are they a power user?

האם הם משתמש גדול?

Do they have great reviews and ratings, or do they have no profile at all?

האם יש להם ביקורות ודירוגים גבוהים, או שאין להם כלל פרופיל?

Reviews, ratings, checkmarks:

ביקורות, דירוגים, סימולים:

these are the attestations about our identities

אלו ההוכחות על הזהויות שלנו

that we cobble together today

שאנו חולקים היום

and use to lower uncertainty about who we're dealing with.

ומשמשים להפחתת אי-ודאות לגבי אלה שאנו סוחרים עימם.

But the problem is they're very fragmented.

אך הבעיה היא שהם מאד מקוטעים.

Think about how many profiles you have.

חישבו כמה פרופילים יש לכם.

Blockchains allow for us to create an open, global platform

בלוקצ'יינים מאפשרים לנו ליצור תשתית גלובלית פתוחה

on which to store any attestation about any individual

עליה ניתן לאחסן כל עדות על כל אדם

from any source.

מכל מקור.

This allows us to create a user-controlled

זה מאפשר לנו ליצור זהות ניידת

portable identity.

בשליטת המשתמש.

More than a profile,

יותר מאשר בפרופיל,

it means you can selectively reveal

אתם יכולים לחשוף באופן סלקטיבי

the different attributes about you

את המאפיינים השונים שלכם

that help facilitate trade or interaction,

שיעזרו לאפשר מסחר או אינטראקציה,

for instance that a government issued you an ID,

למשל, שהממשלה הנפיקה לכם תעודת זהות,

or that you're over 21,

או שאתם בני 21 ומעלה,

by revealing the cryptographic proof

ע"י חשיפת ההוכחה המוצפנת

that these details exist and are signed off on.

שפרטים אלה קיימים וחתומים.

Having this kind of portable identity

משמעות הקיום של זהות ניידת כזו

around the physical world and the digital world

בעולם הממשי ובעולם הדיגיטלי

means we can do all kinds of human trade

היא שאנו יכולים לסחור ולתקשר

in a totally new way.

באופן חדש לגמרי.

So I've talked about how blockchains could lower uncertainty

אז דיברתי על איך בלוקצ'יינים יכולים להפחית חוסר בטחון

in who we're dealing with.

לגבי אלה שאנו סוחרים מולם.

The second uncertainty that we often face

אי-הודאות השניה בה אנו נתקלים לעתים קרובות

is just not having transparency into our interactions.

היא חוסר השקיפות של העיסקאות שלנו.

Say you're going to send me that smartphone by mail.

נאמר שאתם מתכוונים לשלוח לי את אותו הטלפון החכם בדואר.

I want some degree of transparency.

אני רוצה מידת מה של שקיפות.

I want to know that the product I bought is the same one that arrives in the mail

אני רוצה לדעת שהמוצר שקניתי הוא אכן זה שיגיע בדואר

and that there's some record for how it got to me.

וכן שיש רישום על הדרך שבה הוא הגיע אלי.

This is true not just for electronics like smartphones,

זה נכון לא רק למוצרי אלקטרוניקה כמו טלפונים חכמים,

but for many kinds of goods and data,

אלא לסוגים רבים של טובין ומידע,

things like medicine, luxury goods,

דברים כמו תרופות, מוצרי יוקרה,

any kind of data or product that we don't want tampered with.

כל סוג של נתון או מוצר בהם איננו רוצים זיופים

The problem in many companies,

הבעיה בחברות רבות,

especially those that produce something complicated like a smartphone,

במיוחד אלו המייצרות מוצר מורכב כמו טלפון חכם,

is they're managing all of these different vendors

היא שהם מנהלים את כל ספקי המשנה השונים

across a horizontal supply chain.

לרוחב שרשרת האספקה.

All of these people that go into making a product,

לכל האנשים הללו השותפים לייצור המוצר,

they don't have the same database.

אין בסיס נתונים משותף.

They don't use the same infrastructure,

הם לא משתמשים באותה התשתית,

and so it becomes really hard to see transparently a product evolve over time.

לכן ממש קשה לראות התפתחות מוצר על ציר הזמן.

Using the blockchain, we can create

באמצעות שימוש בבלוקצ'יין אנו יכולים ליצור

a shared reality across nontrusting entities.

מציאות משותפת בין ישויות שאין ביניהן אמון.

By this I mean

בכך אני מתכוונת

all of these nodes in the network do not need to know each other

שכל הצמתים ברשת לא חייבים להכיר אחד את השני

or trust each other,

או לסמוך אחד על השני,

because they each have the ability

מפני שלכל אחד מהם ישנה היכולת

to monitor and validate the chain for themselves.

לנטר ולתקף את השרשרת לעצמם.

Think back to Wikipedia.

חישבו שוב על ויקיפדיה.

It's a shared database,

היא בסיס נתונים משותף,

and even though it has multiple readers

ולמרות שיש לו קוראים מרובים

and multiple writers at the same time,

וכותבים רבים בו זמנית,

it has one single truth.

יש לו רק אמת אחת יחידה.

So we can create that using blockchains.

אנו יכולים ליצור זאת באמצעות בלוקצ'יינים.

We can create a decentralized database that has the same efficiency of a monopoly

אנו יכולים ליצור בסיס נתונים מבוזר בעל אותה יעילות של מונופול

without actually creating that central authority.

בלי ליצור למעשה את אותה הרשות המרכזית.

So all of these vendors, all sorts of companies,

כך שכל אותם ספקים, כל מיני חברות,

can interact using the same database without trusting one another.

יכולות לתקשר תוך שימוש באותו בסיס נתונים בלי לתת אמון אחד בשני.

It means for consumers, we can have a lot more transparency.

המשמעות לצרכנים היא, שיכולה להיות לנו הרבה יותר שקיפות.

As a real-world object travels along,

בזמן שפריט פיזי משונע,

we can see its digital certificate or token move on the blockchain,

אנו יכולים לראות תעודה או אסימון שלו זזים בבלוקצ'יין,

adding value as it goes.

ואת הערך המוסף בהתקדמותו.

This is a whole new world in terms of our visibility.

זהו עולם שלם חדש במונחים של ניראות.

So I've talked about how blockchains can lower our uncertainties about identity

אז דיברתי על האופן שבו בלוקצ'יינים עשויים להפחית את אי-הודאות לגבי זהויות

and how they change what we mean about transparency

ואיך הם משנים את כוונתנו ביחס ל"שקיפות"

in long distances and complex trades, like in a supply chain.

בעסקאות מורכבות ומרוחקות, כמו בשרשרת אספקה.

The last uncertainty that we often face

אי-הודאות האחרונה בה אנו נתקלים לעתים קרובות

is one of the most open-ended, and it's reneging.

היא כזו שאינה סגורה ואינה אמינה מאין כמוה.

What if you don't send me the smartphone?

מה יקרה אם לא תשלחו את הטלפון החכם?

Can I get my money back?

האם אוכל לקבל את כספי בחזרה?

Blockchains allow us to write code,

בלוקצ'יינים מאפשרים לנו לרשום קוד,

binding contracts,

חוזה מחייב,

between individuals

בין יחידים

and then guarantee that those contracts will bear out

ובכך להבטיח שהחוזים הללו יקוימו

without a third party enforcer.

ללא אכיפה של צד שלישי.

So if we look at the smartphone example, you could think about escrow.

אז אם נתייחס לדוגמת הטלפון החכם, תוכלו לחשוב על הפקדה בנאמנות.

You are financing that phone,

אתם משלמים עבור הטלפון,

but you don't need to release the funds

אך אינכם חייבים לשחרר את הכספים

until you can verify that all the conditions have been met.

בטרם תוודאו שכל התנאים מולאו.

You got the phone.

קיבלתם את הטלפון.

I think this is one of the most exciting ways

אני חושבת שזו אחת מהדרכים המרתקות ביותר

that blockchains lower our uncertainties,

בהן בלוקצ'יינים מפחיתים את אי-הוודאויות שלנו,

because it means to some degree

מפני שהמשמעות היא שבמידה מסוימת

we can collapse institutions and their enforcement.

אנו יכולים למוטט את המוסדות ואת האכיפה שלהם.

It means a lot of human economic activity

המשמעות היא שפעילות כלכלית רבה

can get collateralized and automated,

יכולה לכלול בטחונות להפוך להיות אוטומטית,

and push a lot of human intervention to the edges,

ולדחוק לשוליים את רוב ההתערבות האנושית,

the places where information moves from the real world to the blockchain.

את המקומות בהם מידע עובר מהעולם הפיזי לבלוקצ'יין.

I think what would probably floor Douglass North

אני חושבת שמה שיפיל את דאגלס נורת' מרגליו

about this use of technology

לגבי השימוש הזה בטכנולוגיה

is the fact that the very thing that makes it work,

היא העובדה שמה שגורם לה לעבוד,

the very thing that keeps the blockchain secure and verified,

הוא זה ששומר את הבלוקצ'יין מאובטח ומאומת,

is our mutual distrust.

היא החשדנות ההדדית שלנו.

So rather than all of our uncertainties

כך במקום שכל אי-הוודאויות שלנו

slowing us down

יאטו אותנו

and requiring institutions

ויחייבו מוסדות

like banks, our governments, our corporations,

כגון בנקים, הממשלות והתאגידים שלנו,

we can actually harness all of that collective uncertainty

אנו למעשה רותמים את אי-הוודאות הכללית הזו

and use it to collaborate and exchange more and faster and more open.

ומשתמשים בה לשתף פעולה ולסחור במהירות ובפתיחות רבות יותר

Now, I don't want you to get the impression

וכן, אין בכוונתי שתקבלו את הרושם

that the blockchain is the solution to everything,

שהבלוקצ'יין הוא הפתרון להכל,

even though the media has said that it's going to end world poverty,

ולמרות שהתקשורת טענה שהוא עומד לשים קץ לעוני בעולם,

it's also going to solve the counterfeit drug problem

וגם לפתור את בעיית התרופות המזוייפות

and potentially save the rainforest.

ופוטנציאלית להציל את יערות הגשם,

The truth is, this technology is in its infancy,

למען האמת, טכנולוגיה זו עדיין בחיתוליה,

and we're going to need to see a lot of experiments take place

ונצטרך לראות הרבה ניסויים שיתבצעו,

and probably fail

וקרוב לוודאי יכשלו

before we truly understand all of the use cases

לפני שנבין לעומק את כל היישומים

for our economy.

לכלכלה שלנו.

But there are tons of people working on this,

אך אלפי אנשים עובדים על זה,

from financial institutions

החל ממוסדות פיננסיים

to technology companies, start-ups and universities.

ועד לחברות טכנולוגיות, חברות הזנק ואוניברסיטאות.

And one of the reasons is that it's not just an economic evolution.

ואחת מהסיבות היא שזו לא רק התפתחות כלכלית,

It's also an innovation in computer science.

זה גם חידוש במדעי המחשב.

Blockchains give us the technological capability

בלוקצ'יינים מספקים יכולת טכנולוגית

of creating a record of human exchange,

ליצור רישום של מסחר בין אנשים,

of exchange of currency,

מסחר במטבע,

of all kinds of digital and physical assets,

של כל סוגי הקניין, ממשיים ודיגיטליים,

even of our own personal attributes,

אפילו של המאפיינים האישיים שלנו,

in a totally new way.

בדרך חדשה לגמרי.

So in some ways,

לכן באופנים שונים

they become a technological institution

הם הופכים למוסדות טכנולוגיים

that has a lot of the benefits

שיש להם רבים מהיתרונות

of the traditional institutions we're used to using in society,

של המוסדות המסורתיים אליהם הורגלנו בחברה,

but it does this in a decentralized way.

אך זה נעשה בדרך מבוזרת.

It does this by converting a lot of our uncertainties

זה נעשה ע"י המרת רבות מאי-הוודאויות שלנו

into certainties.

לוודאויות.

So I think we need to start preparing ourselves,

לכן אני חושבת שאנו צריכים להתחיל להתכונן,

because we are about to face a world

מפני שאנו עומדים לפגוש עולם

where distributed, autonomous institutions

בו מוסדות מבוזרים ואוטונומיים

have quite a significant role.

הם בעלי תפקיד משמעותי.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Thank you, Bettina.

ברונו ג'יוסאני: בטינה, תודה.

I think I understood that it's coming,

אני חושב שהבנתי שזה מגיע,

it offers a lot of potential,

יש בזה הרבה פוטנציאל,

and it's complex.

וזה מורכב.

What is your estimate for the rate of adoption?

מה הערכתך לגבי שעור האימוץ?

Bettina Warburg: I think that's a really good question.

בטינה ווארבורג: אני חושבת שזו שאלה באמת טובה.

My lab is pretty much focused

המעבדה שלי די מתמקדת

on going the enterprise and government route first,

על מסלולי התאגיד והממשל תחילה,

because in reality, blockchain is a complex technology.

מפני שלמעשה בלוקצ'יין היא טכנולוגיה מורכבת.

How many of you actually understand how the internet works?

כמה מכם באמת מבינים כיצד האיטרנט פועל?

But you use it every day,

אך אתם משתמשים בו בכל יום.

so I think we're sort of facing the same John Sculley idea

אז אני חושבת שאנו עומדים מול אותו רעיון של ג'ון סקאלי

of technology should either be invisible or beautiful,

שהטכנולוגיה חייבת להיות יפה מאוד או בלתי נראית,

and blockchain is kind of neither of those things right now,

הבלוקצ'יין אינו אף אחד מהם כעת,

so it's better suited for either really early adopters

לכן הוא מתאים לאלה שמקדימים לאמץ

who kind of get it and can tinker around

שמבינים בו קצת ויכולים להתעסק עם זה

or for finding those best use cases

או למצוא את היישומים המיטביים

like identity or asset tracking or smart contracts

כגון מרשם זהויות, נכסים או חוזים חכמים

that can be used at that level of an enterprise or government.

שיכולים לשמש ברמת תאגידים או ממשלות.

BG: Thank you. Thanks for coming to TED.

ב.ג.: תודה שבאת ל-TED.

BW: Thanks.

ב.ו.: תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)