How the blockchain is changing money and business | Don Tapscott

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

The technology likely to have the greatest impact

הטכנולוגיה שעשויה להיות בעלת ההשפעה הגדולה ביותר

on the next few decades

על אחדים מהעשורים הבאים

has arrived.

הגיעה.

And it's not social media.

וזו לא מדיה חברתית.

It's not big data.

אלה לא נתונים גדולים.

It's not robotics.

זו לא רובוטיקה.

It's not even AI.

זה אפילו לא בינה מלאכותית.

You'll be surprised to learn

תופתעו ללמוד

that it's the underlying technology of digital currencies like Bitcoin.

שזו הטכנולוגיה שבבסיס מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין.

It's called the blockchain. Blockchain.

זה נקרא בלוקצ'יין. בלוקצ'יין.

Now, it's not the most sonorous word in the world,

זו לא המילה הכי צלילית בעולם,

but I believe that this is now

אבל אני מאמין שזהו עכשיו

the next generation of the internet,

הדור הבא של האינטרנט,

and that it holds vast promise for every business, every society

והוא טומן בחובו הבטחה לכל עסק, כל חברה

and for all of you, individually.

ולכולכם, באופן אישי.

You know, for the past few decades, we've had the internet of information.

בכמה מהעשורים האחרונים היה לנו את האינטרנט של המידע.

And when I send you an email or a PowerPoint file or something,

וכאשר שלחתי לכם אימייל או קובץ פאואר פוינט או משהו,

I'm actually not sending you the original,

אני למעשה לא שולח לכם את המקורי,

I'm sending you a copy.

אני שולח לכם העתק.

And that's great.

וזה נהדר.

This is democratized information.

זהו מידע בעל אופי דמוקרטי.

But when it comes to assets --

אבל כשמדובר בנכסים -

things like money,

דברים כמו כסף,

financial assets like stocks and bonds,

נכסים פיננסיים כמו מניות ואגרות חוב,

loyalty points, intellectual property,

נקודות נאמנות, קניין רוחני,

music, art, a vote,

מוסיקה, אמנות, הצבעה,

carbon credit and other assets --

זיכוי זיהום פחמני, ונכסים אחרים -

sending you a copy is a really bad idea.

לשלוח לכם עותק זה רעיון ממש רע.

If I send you 100 dollars,

אם אני שולח לכם 100 דולר,

it's really important that I don't still have the money --

זה באמת חשוב שאין לי עדיין את הכסף -

(Laughter)

(צחוק)

and that I can't send it to you.

ושאני לא יכול לשלוח לכם אותו.

This has been called the "double-spend" problem

זה כבר נקרא בעיית "ההוצאה הכפולה"

by cryptographers for a long time.

על ידי קריפטוגרפים מזה זמן רב.

So today, we rely entirely on big intermediaries --

אז כיום, אנחנו סומכים לחלוטין על מתווכים גדולים -

middlemen like banks, government,

מתווכים כמו בנקים, ממשלה,

big social media companies, credit card companies and so on --

חברות מדיה חברתית גדולות, חברות כרטיסי אשראי וכן הלאה -

to establish trust in our economy.

כדי לבסס אמון בכלכלה שלנו.

And these intermediaries perform all the business and transaction logic

ומתווכים אלה מבצעים את כל הלוגיקה העסקית של העסקאות

of every kind of commerce,

מכל סוג של מסחר,

from authentication, identification of people,

החל מאימות, וזיהוי של אנשים,

through to clearing, settling and record keeping.

דרך סילוק, הסדר וניהול רישומים

And overall, they do a pretty good job.

ובסך הכל, הם עושים עבודה טובה למדי.

But there are growing problems.

אבל יש בעיות שהולכות וגדלות.

To begin, they're centralized.

קודם כל, הם ריכוזיים.

That means they can be hacked, and increasingly are --

זה אומר שניתן לפרוץ אותם, יותר ויותר -

JP Morgan, the US Federal Government,

ג'יי פי מורגן, הממשלה הפדרלית בארה"ב,

LinkedIn, Home Depot and others

לינקדין, הום דיפו ואחרים

found that out the hard way.

גילו זאת בדרך הקשה.

They exclude billions of people from the global economy,

הם פסלו מיליארדי אנשים מתוך הכלכלה הגלובלית,

for example, people who don't have enough money

לדוגמא, אנשים שאין להם מספיק כסף

to have a bank account.

כדי שיהיו בעלי חשבון בנק.

They slow things down.

הם מאיטים את הקצב.

It can take a second for an email to go around the world,

יכול לקחת שנייה עבור דוא"ל להישלח ברחבי העולם,

but it can take days or weeks

אבל יכול לקחת ימים או שבועות

for money to move through the banking system across a city.

לכסף לעבור דרך המערכת הבנקאית לעברה השני של העיר.

And they take a big piece of the action --

והם לוקחים נתח מהפעולה

10 to 20 percent just to send money to another country.

10 עד 20 אחוזים רק כדי לשלוח כסף למדינה אחרת.

They capture our data,

הם לוכדים את הנתונים שלנו,

and that means we can't monetize it

וזה אומר שאנחנו לא יכולים להשתמש בהם ליצירת רווחים

or use it to better manage our lives.

או להשתמש בהם כדי לנהל את חיינו טוב יותר.

Our privacy is being undermined.

הפרטיות שלנו נפגעת.

And the biggest problem is that overall,

והבעיה הגדולה ביותר היא שבסך הכל,

they've appropriated the largesse of the digital age asymmetrically:

הם כבר הפקיעו את הנדבנות של העידן הדיגיטלי באופן א-סימטרי:

we have wealth creation, but we have growing social inequality.

יש לנו יצירת עושר אבל יש לנו אי שוויון חברתי הולך וגדל.

So what if there were not only an internet of information,

אז מה אם היה, לא רק אינטרנט של מידע

what if there were an internet of value --

מה אם היה אינטרנט של ערך -

some kind of vast, global, distributed ledger

סוג כלשהו של מערכת חשבונאות רחבה, גלובלית, מופצת

running on millions of computers

מורצת על מיליוני מחשבים

and available to everybody.

וזמינה לכולם.

And where every kind of asset, from money to music,

ושבה כל סוג של נכס, מכספים עד למוסיקה,

could be stored, moved, transacted, exchanged and managed,

יכול להיות מאוחסן, מועבר, מבוצע, מוחלף ומנוהל,

all without powerful intermediaries?

כל זאת ללא מתווכים רבי עוצמה?

What if there were a native medium for value?

מה אם היה מדיום מקומי עבור ערך?

Well, in 2008, the financial industry crashed

ובכן, בשנת 2008, התעשייה הפיננסית התרסקה

and, perhaps propitiously,

ואולי לטובה.

an anonymous person or persons named Satoshi Nakamoto

אדם או אנשים אנונימיים בשם סטושי נקמוטו

created a paper where he developed a protocol for a digital cash

יצר מסמך שבו הוא פיתח פרוטוקול לכסף דיגיטלי

that used an underlying cryptocurrency called Bitcoin.

ששימש כבסיס למטבע מבוזר בשם ביטקוין.

And this cryptocurrency enabled people to establish trust and do transactions

ומטבע מבוזר זו אפשר לאנשים לבסס אמון ולבצע עיסקאות

without a third party.

ללא צד שלישי.

And this seemingly simple act set off a spark

ופעולה לכאורה פשוטה זו הדליקה ניצוץ

that ignited the world,

שהצית את העולם,

that has everyone excited or terrified or otherwise interested

שריגש או הפחיד או עניין את כולם

in many places.

במקומות רבים.

Now, don't be confused about Bitcoin --

עכשיו, לא להתבלבל עם ביטקוין -

Bitcoin is an asset; it goes up and down,

ביטקוין הוא נכס; זה נע מעלה ומטה,

and that should be of interest to you if you're a speculator.

וזה צריך לעניין אותכם אם אתם ספקולנטים.

More broadly, it's a cryptocurrency.

באופן רחב יותר, זהו מטבע מבוזר.

It's not a fiat currency controlled by a nation-state.

זה לא מטבע פיאט שנשלט על ידי מדינת לאום,

And that's of greater interest.

וזה מעניין יותר.

But the real pony here is the underlying technology.

אבל העניין האמתי כאן הוא הטכנולוגיה הבסיסית.

It's called blockchain.

שנקראית בלוקצ'יין

So for the first time now in human history,

אז בפעם הראשונה עכשיו בהיסטוריה האנושית,

people everywhere can trust each other

אנשים בכל מקום יכולים לבטוח זה בזה

and transact peer to peer.

ולבצע עסקאות איש עם רעהו.

And trust is established, not by some big institution,

ואמון נוצר לא על ידי מוסד גדול כלשהו,

but by collaboration, by cryptography

אלא על ידי שיתוף פעולה, על ידי הצפנה

and by some clever code.

ובעזרת איזשהו קוד חכם.

And because trust is native to the technology,

ובגלל שאמון הוא יליד הטכנולוגיה,

I call this, "The Trust Protocol."

אני קורא לזה, "פרוטוקול הנאמנות."

Now, you're probably wondering: How does this thing work?

עכשיו, אתם בוודאי תוהים:

Fair enough.

איך הדבר הזה עובד?

Assets -- digital assets like money to music and everything in between --

נכסים - נכסים דיגיטליים כמו כסף למוסיקה וכל מה שביניהם -

are not stored in a central place,

אינם מאוחסנים במקום מרכזי,

but they're distributed across a global ledger,

אלא הם מופצים לרוחב מערכת חשבונאית עולמית,

using the highest level of cryptography.

באמצעות רמת ההצפנה הגבוהה ביותר.

And when a transaction is conducted,

וכאשר מתבצעת עסקה,

it's posted globally,

היא מתפרסמת באופן גלובלי,

across millions and millions of computers.

למיליונים רבים של מחשבים.

And out there, around the world,

ושם בחוץ, ברחבי העולם,

is a group of people called "miners."

יש קבוצה של אנשים בשם "כורים."

These are not young people, they're Bitcoin miners.

אלה לא אנשים צעירים, הם כורי ביטקוין.

They have massive computing power at their fingertips --

ויש להם כוח מחשוב מסיבי בקצות האצבעות שלהם -

10 to 100 times bigger than all of Google worldwide.

גדול פי 10 עד 100 מ Google בכל רחבי העולם.

These miners do a lot of work.

כורים אלה עושים עבודה רבה.

And every 10 minutes,

וכל 10 דקות,

kind of like the heartbeat of a network,

כמו סוג של פעימות הלב של הרשת,

a block gets created

נוצר בלוק

that has all the transactions from the previous 10 minutes.

שמכיל את כל העסקאות מ 10 הדקות הקודמות.

Then the miners get to work, trying to solve some tough problems.

ואז הכורים מגיעים לעבודה, ומנסים לפתור כמה בעיות קשות.

And they compete:

והם מתחרים:

the first miner to find out the truth and to validate the block,

והכורה הראשון שמגלה את האמת ומאמת את הבלוק,

is rewarded in digital currency,

מתוגמל במטבע דיגיטלי.

in the case of the Bitcoin blockchain, with Bitcoin.

במקרה של הביטקוין בלוקצ'יין, עם ביטקוין.

And then -- this is the key part --

ואז -- זהו החלק העיקרי --

that block is linked to the previous block

בלוק זה מקושר לבלוק הקודם

and the previous block

ולבלוק הקודם

to create a chain of blocks.

כדי ליצור שרשרת של בלוקים.

And every one is time-stamped,

וכל אחד עם חותם זמן,

kind of like with a digital waxed seal.

מעין חותם שדומה לחותם שעווה דיגיטלי

So if I wanted to go and hack a block

אז לו הייתי רוצה ללכת ולפרוץ את הבלוק

and, say, pay you and you with the same money,

ונאמר, לשלם לך ולך עם אותו הכסף,

I'd have to hack that block,

הייתי צריך לפרוץ את הבלוק ההוא,

plus all the preceding blocks,

ובנוסף את כל הבלוקים הקודמים,

the entire history of commerce on that blockchain,

כל ההיסטוריה של המסחר על שרשרת הבלוקים ההיא,

not just on one computer but across millions of computers,

לא רק במחשב אחד אלא במיליוני מחשבים,

simultaneously,

בו זמנית,

all using the highest levels of encryption,

הכל בשימוש ברמות גבוהות של הצפנה,

in the light of the most powerful computing resource in the world

לנוכח משאב המיחשוב החזק ביותר בעולם

that's watching me.

שצופה בי.

Tough to do.

קשה לעשות.

This is infinitely more secure

זה לאין ערוך יותר מאובטח

than the computer systems that we have today.

ממערכות המחשוב שיש לנו היום.

Blockchain. That's how it works.

בלוקצ'יין. כך זה עובד.

So the Bitcoin blockchain is just one.

אז הביטקוין בלוקצ'יין הוא רק אחד.

There are many.

יש הרבה.

The Ethereum blockchain was developed by a Canadian named Vitalik Buterin.

האתראום בלוקצ'יין פותח על ידי קנדי בשם ויטאליק.

He's [22] years old,

הוא בן 19,

and this blockchain has some extraordinary capabilities.

ולבלוקצ'יין זה יש כמה יכולות בלתי רגילות

One of them is that you can build smart contracts.

אחת מהן היא שניתן לבנות חוזים חכמים.

It's kind of what it sounds like.

זה מעין מה שזה נשמע.

It's a contract that self-executes,

זה חוזה בביצוע עצמי,

and the contract handles the enforcement, the management, performance

והחוזה מטפל באכיפה, בניהול, ביצוע

and payment -- the contract kind of has a bank account, too, in a sense --

ותשלום -- לחוזה יש מעין חשבון בנק, גם, במובן -

of agreements between people.

של הסכמים בין אנשים.

And today, on the Ethereum blockchain,

והיום, באתראום בלוקצ'יין

there are projects underway to do everything

יש פרויקטים בדרך פעולה לעשות הכל

from create a new replacement for the stock market

החל מיצירת תחליף חדש לשוק המניות

to create a new model of democracy,

ליצירת מודל חדש של דמוקרטיה.

where politicians are accountable to citizens.

שבה פוליטיקאים נותנים דין וחשבון לאזרחים.

(Applause)

(תשואות)

So to understand what a radical change this is going to bring,

אז כדי להבין איזה שינוי רדיקלי זה הולך להביא,

let's look at one industry, financial services.

בואו נסתכל על תעשייה אחת, שירותים פיננסיים.

Recognize this?

מזהים את זה?

Rube Goldberg machine.

מכונת רוב גולדברג.

It's a ridiculously complicated machine that does something really simple,

זו מכונה מסובכת עד כדי גיחוך שעושה משהו ממש פשוט,

like crack an egg or shut a door.

כמו לשבור ביצה או לסגור דלת.

Well, it kind of reminds me of the financial services industry,

ובכן, היא סוג של מזכירה לי את תעשיית השירותים הפיננסיים

honestly.

בכנות.

I mean, you tap your card in the corner store,

כלומר,אתה מקיש את הכרטיס שלך בחנות שבפינה,

and a bitstream goes through a dozen companies,

וביטסטרים (רצף בינארי) עובר דרך תריסר חברות,

each with their own computer system,

כל אחת עם מערכת המחשב שלה,

some of them being 1970s mainframes

בחלקן עם מחשב מרכזי מ 1970

older than many of the people in this room,

זקן יותר מהרבה מהאנשים כאן באולם,

and three days later, a settlement occurs.

וכעבור שלושה ימים, הסדר קורה.

Well, with a blockchain financial industry,

טוב, עם התעשייה הפיננסית בלוקצ'יין,

there would be no settlement,

לא יהיה שום הסדר,

because the payment and the settlement is the same activity,

כי התשלום וההסדר הם אותה פעילות עצמה,

it's just a change in the ledger.

זה רק שינוי בפנקס החשבונאות.

So Wall Street and all around the world,

אז בוול סטריט,ובכל רחבי העולם,

the financial industry is in a big upheaval about this,

התעשייה הפיננסית חווה מהפך גדול,

wondering, can we be replaced,

ומשתאה, האם אנחנו עלולים להיות מוחלפים,

or how do we embrace this technology for success?

או איך אנו חובקים טכנולוגיה זו לשם הצלחה?

Now, why should you care?

כעת, למה זה צריך להיות לכם אכפת?

Well, let me describe some applications.

טוב, הרשו לי לתאר כמה יישומים.

Prosperity.

שגשוג.

The first era of the internet,

העידן הראשון של האינטרנט,

the internet of information,

האינטרנט של המידע,

brought us wealth but not shared prosperity,

הביא לנו עושר אבל לא שגשוג משותף,

because social inequality is growing.

בגלל אי-שוויון חברתי הולך וגדל.

And this is at the heart of all of the anger and extremism

וזה נמצא בליבו של כל הכעס והקיצוניות

and protectionism and xenophobia and worse

והפרוטקציוניזם ושנאת הזרים וגרוע מזה

that we're seeing growing in the world today,

שאנו רואים שגדל בעולם היום,

Brexit being the most recent case.

המקרה של ברקסיט לאחרונה.

So could we develop some new approaches to this problem of inequality?

אז האם נוכל לפתח כמה גישות חדשות לבעיה זו של אי-שוויון?

Because the only approach today is to redistribute wealth,

כי הגישה היחידה היום היא חלוקה מחדש של העושר,

tax people and spread it around more.

למסות אנשים ולהפיץ זאת יותר.

Could we pre-distribute wealth?

האם נוכל לחלק מראש את העושר?

Could we change the way that wealth gets created in the first place

האם אנו יכולים לשנות את הדרך שבה עושר נוצר מלכתחילה

by democratizing wealth creation,

על ידי דמוקרטיזציה של יצירת עושר,

engaging more people in the economy,

לערב יותר אנשים בכלכלה,

and then ensuring that they got fair compensation?

ואז להבטיח שיקבלו פיצוי הוגן?

Let me describe five ways that this can be done.

הרשו לי לתאר חמש דרכים בהן אפשר לעשות את זה.

Number one:

מספר אחד:

Did you know that 70 percent of the people in the world who have land

הידעתם כי 70 אחוזים של אנשים בעולם שיש להם קרקע

have a tenuous title to it?

יש להם זכות קניין קלושה לגביו?

So, you've got a little farm in Honduras, some dictator comes to power,

אז, יש לך חווה קטנה בהונדורס, דיקטטור כלשהו עולה לשלטון,

he says, "I know you've got a piece of paper that says you own your farm,

ואומר, "אני יודע שיש לך חתיכת נייר שאומרת שהחווה שלך בבעלותך,

but the government computer says my friend owns your farm."

אבל המחשב הממשלתי אומר שהחווה היא בבעלות החבר שלי."

This happened on a mass scale in Honduras,

זה קרה בקנה מידה המוני בהונדורס,

and this problem exists everywhere.

והבעיה הזו קיימת בכל מקום.

Hernando de Soto, the great Latin American economist,

הרננדו דה סוטו, הכלכלן הדרום אמריקאי הגדול,

says this is the number one issue in the world

אומר שזה הוא נושא מספר אחד בעולם

in terms of economic mobility,

במונחים של ניידות כלכלית,

more important than having a bank account,

יותר חשוב מבעלות על חשבון בנק,

because if you don't have a valid title to your land,

כי אם אין לך זכות בעלות תקפה על אדמתך,

you can't borrow against it,

אינך יכול ללוות כנגדה,

and you can't plan for the future.

ואינך יכול לתכנן את העתיד.

So today, companies are working with governments

אז היום, חברות עובדות עם ממשלות

to put land titles on a blockchain.

כדי לשים זכות בעלות על בלוקצ'יין.

And once it's there, this is immutable.

וברגע שזה שם, זה לא ניתן לשינוי.

You can't hack it.

לא ניתן לפרוץ אותו.

This creates the conditions for prosperity

זה יוצר את התנאים לשגשוג

for potentially billions of people.

עבור מיליארדי אנשים פוטנציאליים .

Secondly:

שנית:

a lot of writers talk about Uber

הרבה כותבים מדברים על Uber

and Airbnb and TaskRabbit and Lyft and so on

ו-Airbnb ו- TaskRabbit ו -Lyft וכו'

as part of the sharing economy.

כחלק מכלכלת שיתוף.

This is a very powerful idea,

זהו רעיון חזק מאוד,

that peers can come together and create and share wealth.

שחברים יכולים יחד ליצור ולשתף עושר.

My view is that ...

דעתי היא ...

these companies are not really sharing.

חברות אלה לא ממש משתפות.

In fact, they're successful precisely because they don't share.

למעשה, הם יצליחו דווקא משום שהם אינם משתפים.

They aggregate services together, and they sell them.

הם מצרפים את השירותים יחד, והם מוכרים אותם.

What if, rather than Airbnb being a $25 billion corporation,

מה אם, במקום Airbnb שהוא תאגיד של 25 מיליארד דולר,

there was a distributed application on a blockchain, we'll call it B-Airbnb,

היה יישום מבוזר על בלוקצ'יין שאנחנו נקרא לו B-Airbnb,

and it was essentially owned by all of the people

והוא בעצם היה בבעלות כל האנשים

who have a room to rent.

שיש להם חדר להשכיר.

And when someone wants to rent a room,

וכאשר מישהו רוצה לשכור חדר,

they go onto the blockchain database and all the criteria,

הוא נכנס למסד הנתונים ולכל הקריטריונים בבלוקצ'יין,

they sift through, it helps them find the right room,

הם עוברים עליו , זה עוזר להם למצוא את החדר המתאים,

and then the blockchain helps with the contracting,

ואז הבלוקצ'יין עוזר עם החוזים,

it identifies the party,

הוא מזהה את הצדדים,

it handles the payments

הוא מטפל בתשלומים

just through digital payments -- they're built into the system.

רק באמצעות תשלומים דיגיטליים - הם מובנים בתוך המערכת.

And it even handles reputation,

וזה גם מטפל במוניטין,

because if she rates a room as a five-star room,

כי אם היא מדרגת חדר כחדר של חמישה כוכבים,

that room is there,

חדר זה נמצא שם,

and it's rated, and it's immutable.

וזה מדורג וזה לא ניתן לשינוי.

So, the big sharing-economy disruptors in Silicon Valley

לכן, למשבשי הכלכלה השיתופית הגדולה בעמק הסיליקון

could be disrupted,

ניתן להפריע,

and this would be good for prosperity.

וזה יהיה טוב לשגשוג.

Number three:

מספר שלוש:

the biggest flow of funds from the developed world

הזרימה הגדולה של קרנות מהעולם המפותח

to the developing world

לעולם המתפתח

is not corporate investment,

אינו השקעה ארגונית,

and it's not even foreign aid.

וזה אפילו לא סיוע חוץ.

It's remittances.

אלה הם תשלומים חוזרים.

This is the global diaspora;

זו הפזורה העולמית;

people have left their ancestral lands,

אנשים עזבו את אדמות אבותיהם,

and they're sending money back to their families at home.

והם שולחים כסף בחזרה למשפחותיהם בבית.

This is 600 billion dollars a year, and it's growing,

זה 600 מיליארד דולר בשנה, וזה גדל,

and these people are getting ripped off.

ואנשים אלה מרומים.

Analie Domingo is a housekeeper.

אנאלי דומינגו היא מנהלת משק בית.

She lives in Toronto,

היא גרה בטורונטו,

and every month she goes to the Western Union office

וכל חודש היא הולכת למשרד של ווסטרן יוניון

with some cash

עם קצת מזומנים

to send her remittances to her mom in Manila.

להעביר כסף לאמה במנילה.

It costs her around 10 percent;

זה עולה לה כ -10 אחוזים;

the money takes four to seven days to get there;

לכסף לוקח ארבעה עד שבעה ימים להגיע לשם;

her mom never knows when it's going to arrive.

אמא שלה אף פעם לא יודעת מתי זה הולך להגיע.

It takes five hours out of her week to do this.

זה גוזל לה חמש שעות מהשבוע שלה לעשות זאת

Six months ago,

לפני שישה חודשים,

Analie Domingo used a blockchain application called Abra.

אנאלי דומינגו השתמשה בבלוקצ'יין שנקרא אברה.

And from her mobile device, she sent 300 bucks.

ומהמכשיר הנייד שלה, היא שלחה 300 דולר.

It went directly to her mom's mobile device

זה עבר ישירות לנייד של אמא שלה

without going through an intermediary.

מבלי לעבור דרך מתווך.

And then her mom looked at her mobile device --

ואז אמא שלה הביטה במכשיר הנייד שלה -

it's kind of like an Uber interface, there's Abra "tellers" moving around.

זה כמו סוג של ממשק אובר, יש "כספרי" אברה נעים.

She clicks on a teller that's a five-star teller,

היא מקישה על כספר זהו כספר חמישה כוכבים,

who's seven minutes away.

שנמצא במרחק של שבע דקות.

The guy shows up at the door, gives her Filipino pesos,

הבחור מגיע עד לדלת, נותן לה פסוס פיליפינים,

she puts them in her wallet.

היא שמה אותם בארנקה.

The whole thing took minutes,

כל העניין לקח דקות,

and it cost her two percent.

ועלה לה שני אחוזים.

This is a big opportunity for prosperity.

זוהי הזדמנות גדולה לשגשוג.

Number four: the most powerful asset of the digital age is data.

מספר ארבע: הנכס החזק ביותר של העידן הדיגיטלי הוא נתונים.

And data is really a new asset class,

ונתונים הוא באמת סוג חדש של נכס,

maybe bigger than previous asset classes,

אולי גדול יותר מסוגי הנכסים קודמים,

like land under the agrarian economy,

כמו קרקע בכלכלה האגררית,

or an industrial plant,

או מפעל תעשייתי,

or even money.

או אפילו כסף.

And all of you -- we -- create this data.

וכולכם - אנחנו - יוצרים נתונים אלו.

We create this asset,

אנו יוצרים את הנכס הזה,

and we leave this trail of digital crumbs behind us

ואנחנו מותירים מאחורינו שביל זה של פירורים דיגיטליים

as we go throughout life.

כשאנחנו הולכים לאורך החיים.

And these crumbs are collected into a mirror image of you,

ופירורים אלה נאספים לתמונת ראי שלכם,

the virtual you.

אתם הוירטואלים.

And the virtual you may know more about you than you do,

ואתם הוירטואלים עשויים לדעת יותר עליכם מאשר אתם יודעים,

because you can't remember what you bought a year ago,

כי אתם לא יכולים לזכור מה שקניתם לפני שנה,

or said a year ago, or your exact location a year ago.

או אמרתם לפני שנה, או המיקום המדויק שלכם לפני שנה.

And the virtual you is not owned by you --

ואתם הוירטואליים לא בבעלותכם -

that's the big problem.

זו הבעיה הגדולה.

So today, there are companies working

אז היום, יש חברות שעובדות

to create an identity in a black box,

כדי ליצור זהות בקופסה שחורה,

the virtual you owned by you.

אתם הווירטואליים שבבעלותכם.

And this black box moves around with you

וקופסה שחורה זה נעה סביב איתכם

as you travel throughout the world,

כשאתם נוסעים ברחבי העולם,

and it's very, very stingy.

והיא מאוד, מאוד קמצנית.

It only gives away the shred of information

היא רק מוסרת שמץ של מידע

that's required to do something.

שנדרש כדי לעשות משהו.

A lot of transactions,

הרבה עסקאות,

the seller doesn't even need to know who you are.

המוכר אפילו לא צריך לדעת מי אתם.

They just need to know that they got paid.

הם רק צריכים לדעת ששילמו להם.

And then this avatar is sweeping up all of this data

ואז האווטאר הזה גורף את כל הנתונים הללו

and enabling you to monetize it.

ומאפשר לכם להפיק מזה רווח.

And this is a wonderful thing,

וזה דבר נפלא,

because it can also help us protect our privacy,

כי זה גם יכול לעזור לנו להגן על הפרטיות שלנו,

and privacy is the foundation of a free society.

ופרטיות היא הבסיס לחברה חופשית.

Let's get this asset that we create

בואו נקבל נכס זה שאנו יוצרים

back under our control,

חזרה לשליטה שלנו,

where we can own our own identity

שנוכל להיות בעלים של הזהות שלנו

and manage it responsibly.

ולנהל זאת באופן אחראי.

Finally --

לבסוף --

(Applause)

(תשואות)

Finally, number five:

לבסוף, מספר חמש:

there are a whole number of creators of content

ישנם הרבה יוצרי תוכן

who don't receive fair compensation,

שאינם מקבלים תמורה הולמת,

because the system for intellectual property is broken.

מכיוון שהמערכת עבור קניין רוחני אינה פועלת.

It was broken by the first era of the internet.

היא הופרה מאז העידן הראשון של האינטרנט.

Take music.

קחו את המוסיקה.

Musicians are left with crumbs at the end of the whole food chain.

מוזיקאים נשארים עם פירורים בסוף שרשרת המזון כולה.

You know, if you were a songwriter, 25 years ago, you wrote a hit song,

לו הייתם כותבי שירים, לפני 25 שנה, כתבתם להיט,

it got a million singles,

הוא היה זוכה למיליון סינגלים,

you could get royalties of around 45,000 dollars.

יכולתם לקבל תגמולים בגובה של כ-45,000 דולר.

Today, you're a songwriter, you write a hit song,

היום, אתם כותבים שירים, אתם כותבים להיט,

it gets a million streams,

הוא זוכה למיליון סטרימים,

you don't get 45k,

אתם לא מקבלים 45 אלף,

you get 36 dollars,

אתם מקבלים 36 דולר,

enough to buy a nice pizza.

מספיק כדי לקנות פיצה נחמדה.

So Imogen Heap,

אז אימוגן היפ,

the Grammy-winning singer-songwriter,

הזמרת וכותבת השירים, זוכת פרס הגראמי,

is now putting music on a blockchain ecosystem.

משמיעה כעת מוסיקה על מערכת בלוקצ'יין.

She calls it "Mycelia."

היא קוראת לזה "mycelia."

And the music has a smart contract surrounding it.

והמוסיקה מוקפת בחוזה חכם.

And the music protects her intellectual property rights.

והמוסיקה מגנה על זכויות הקניין הרוחני שלה.

You want to listen to the song?

אתם רוצים לשמוע את השיר?

It's free, or maybe a few micro-cents that flow into a digital account.

זה בחינם, או אולי כמה מיקרו סנטים שזורמים לחשבון דיגיטלי.

You want to put the song in your movie, that's different,

אתם רוצים להשמיע את השיר בסרט שלכם, זה משהו אחר,

and the IP rights are all specified.

וזכויות הקניין הרוחני נקובות בפירוט.

You want to make a ringtone? That's different.

אתם רוצים לעשות רינגטון? זה דבר אחר.

She describes that the song becomes a business.

היא מתארת שהשיר הופך להיות לעסק

It's out there on this platform marketing itself,

זה שם, על פלטפורמה זאת משווק את עצמו,

protecting the rights of the author,

מגן על זכויות המחבר,

and because the song has a payment system

ובגלל שלשיר יש מערכת תשלומים

in the sense of bank account,

במובן של חשבון בנק,

all the money flows back to the artist,

כל הכסף זורם חזרה אל האמן,

and they control the industry,

והם שולטים בענף,

rather than these powerful intermediaries.

ולא המתווכים החזקים הללו.

Now, this is --

עכשיו, זה הוא -

(Applause)

(תשואות)

This is not just songwriters,

זה לא רק כותבי שירים,

it's any creator of content,

זה כל יוצרי תוכן,

like art,

כמו אמנות,

like inventions,

כמו המצאות,

scientific discoveries, journalists.

תגליות מדעיות, עיתונאים.

There are all kinds of people who don't get fair compensation,

יש כל מיני אנשים שלא מקבלים תמורה הולמת,

and with blockchains,

ועם בלוקצ'יינים,

they're going to be able to make it rain on the blockchain.

זה יוריד עליהם גשם של מטבעות בבלוקצ'יין.

And that's a wonderful thing.

וזה דבר נפלא.

So, these are five opportunities

אז, אלו הן חמש הזדמנויות

out of a dozen

מתוך תריסר

to solve one problem, prosperity,

כדי לפתור בעיה אחת, שגשוג,

which is one of countless problems

שהיא אחת מאינספור בעיות

that blockchains are applicable to.

שבלוקצ'יין יכול ליישם.

Now, technology doesn't create prosperity, of course -- people do.

עכשיו, טכנולוגיה אינה יוצרת שגשוג, כמובן - אנשים עושים זאת.

But my case to you is that, once again,

אבל המקרה שאני מעלה בפניכם כאן, שוב

the technology genie has escaped from the bottle,

הג'יני של הטכנולוגיה ברחה מהבקבוק,

and it was summoned by an unknown person or persons

והיא נועדה עם אדם או בני אדם לא מוכרים

at this uncertain time in human history,

בזמן של אי ודאות זו בהיסטוריה האנושית,

and it's giving us another kick at the can,

וזה נותן לנו עוד שעת כושר,

another opportunity to rewrite the economic power grid

הזדמנות נוספת לשכתב את רשת הכוח הכלכלי

and the old order of things,

ואת הסדר הישן של הדברים,

and solve some of the world's most difficult problems,

ולפתור אחדות מבעיות העולם הקשות ביותר,

if we will it.

אם נרצה בכך.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(תשואות)