This new telescope might show us the beginning of the universe | Wendy Freedman

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

When I was 14 years old, I was interested in science --

כשהייתי בת 14, התעניינתי במדע --

fascinated by it, excited to learn about it.

הייתי מוקסמת ממנו, נרגשת לדעת יותר.

And I had a high school science teacher who would say to the class,

והיה לי מורה למדעים בתיכון שהיה אומר לכיתה,

"The girls don't have to listen to this."

"הבנות לא חייבות להקשיב לזה."

Encouraging, yes.

מעודד, כן.

(Laughter)

(צחוק)

I chose not to listen -- but to that statement alone.

בחרתי לא להקשיב -- אבל רק להצהרה הזו.

So let me take you to the Andes mountains in Chile,

אז תנו לי לקחת אתכם להרי האנדים בצ'ילה,

500 kilometers, 300 miles northeast of Santiago.

500 קילומטר, 300 מייל צפון מזרחית לסנטיאגו.

It's very remote, it's very dry and it's very beautiful.

זה מאוד מרוחק, זה מאוד יבש וזה מאוד יפה.

And there's not much there.

ואין שם הרבה.

There are condors, there are tarantulas,

יש קונדורים, יש טרנטולות,

and at night, when the light dims,

ובלילה, כשהאור מתעמעם,

it reveals one of the darkest skies on Earth.

הוא מגלה את אחד השמיים הכי כהים על כדור הארץ.

It's kind of a magic place, the mountain.

זה סוג של מקום קסום, ההר.

It's a wonderful combination of very remote mountaintop

זה שילוב קסום של רכס הרים מאוד מרוחק

with exquisitely sophisticated technology.

עם טכנולוגיה מאוד מתוחכמת.

And our ancestors, for as long as there's been recorded history,

ואבותינו, לכל אורך ההסטוריה המתועדת,

have looked at the night sky and pondered the nature of our existence.

הביטו בשמי הלילה ותהו על טבע הקיום שלנו.

And we're no exception, our generation.

ואנחנו לא יוצאי דופן, הדור שלנו.

The only difficulty is that the night sky now is blocked

הקושי היחיד הוא ששמי הלילה חסומים

by the glare of city lights.

על ידי הזוהר של אורות העיר.

And so astronomers go to these very remote mountaintops

וכך אסטרונומים הולכים לפסגות ההרים המרוחקים האלה

to view and to study the cosmos.

כדי לצפות וללמוד את הקוסמוס.

So telescopes are our window to the cosmos.

אז טלסקופים הם החלונות שלנו לקוסמוס.

It's no exaggeration to say that the Southern Hemisphere is going to be

זו לא הגזמה להגיד שחצי הכדור הדרומי הולך להיות

the future of astronomy for the 21st century.

העתיד של האסטרונומיה למאה ה 21.

We have an array of existing telescopes already,

כבר יש לנו מערך של טלסקופים קיימים,

in the Andes mountains in Chile,

בהרי האנדים של צ'ילה,

and that's soon to be joined by a really sensational array of new capability.

ובקרוב יצטרף אליהם מערך בעל יכולת יוצאת דופן.

There will be two international groups that are going to be building

יהיו שתי קבוצות בין לאומיות שיבנו

giant telescopes, sensitive to optical radiation, as our eyes are.

טלסקופים עצומים, רגישים לקרינה אופטית, כמו העיניים שלנו.

There will be a survey telescope

יהיה טלסקופ סקר

that will be scanning the sky every few nights.

שיסרוק את השמיים כל כמה לילות.

There will be radio telescopes,

יהיו טלסקופי רדיו,

sensitive to long-wavelength radio radiation.

רגישים לקרינת רדיו באורכי גל ארוכים.

And then there will be telescopes in space.

ואז יהיו טלסקופים בחלל.

There'll be a successor to the Hubble Space Telescope;

יהיה יורש לטלסקופ החלל האבל:

it's called the James Webb Telescope,

הוא נקרא טלסקופ ג'יימס ווב.

and it will be launched in 2018.

והוא ישוגר ב 2018.

There'll be a satellite called TESS

יהיה לווין בשם TESS

that will discover planets outside of our solar system.

שיגלה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו.

For the last decade, I've been leading a group --

בעשור האחרון, הובלתי קבוצה --

a consortium -- international group,

קונסורטיום -- קבוצה בין לאומית,

to build what will be, when it's finished,

כדי לבנות מה שיהיה, כשבנייתו תסתיים,

the largest optical telescope in existence.

הטלסקופ האופטי הכי גדול אי פעם.

It's called the Giant Magellan Telescope, or GMT.

הוא נקרא טלסקופ מגלן הענק, או GMT.

This telescope is going to have mirrors that are 8.4 meters in diameter --

לטלסקופ הזה יהיו מראות בקוטר 8.4 מטר --

each of the mirrors.

כל אחת מהמראות.

That's almost 27 feet.

זה כמעט 27 רגל.

So it dwarfs this stage -- maybe out to the fourth row in this audience.

אז הוא מגמד את הבמה הזו -- אולי עד לשורה הרביעית בקהל הזה.

Each of the seven mirrors in this telescope

כל אחת משבע המראות בטלסקופ הזה

will be almost 27 feet in diameter.

תהיה בקוטר של כמעט 8.4 מטר.

Together, the seven mirrors in this telescope will comprise

יחד, שבע המראות בטלסקופ הזה יהוו

80 feet in diameter.

קוטר של 23 מטר.

So, essentially the size of this entire auditorium.

אז, בעיקרון הגודל של כל האודיטוריום הזה.

The whole telescope will stand about 43 meters high,

כל הטלסקופ יעמוד בגובה של בערך 43 מטר,

and again, being in Rio,

ושוב, משאנחנו בריו,

some of you have been to see the statue of the giant Christ.

כמה מכם הלכו לראות את הפסל הענק של ישו.

The scale is comparable in height;

קנה המידה שווה בערך בגובה;

in fact, it's smaller than this telescope will be.

למעשה, הוא קטן יותר ממה שהטלסקופ יהיה.

It's comparable to the size of the Statue of Liberty.

הוא שווה בגודל לפסל החירות.

And it's going to be housed in an enclosure that's 22 stories --

והוא יהיה משוכן במעטה בגובה 22 קומות --

60 meters high.

בגובה 60 מטר.

But it's an unusual building to protect this telescope.

אבל זה בניין יוצא דופן כדי להגן על הטלסקופ הזה.

It will have open windows to the sky,

יהיו לו חלונות פתוחים לשמיים,

be able to point and look at the sky,

יהיה מסוגל להיות מכוון לשמיים,

and it will actually rotate on a base --

והוא למעשה יסתובב על בסיס --

2,000 tons of rotating building.

2,000 טונות של בניין מסתובב.

The Giant Magellan Telescope will have 10 times the resolution

לטסלקופ מגלן הענק תהיה רזולוציה גדולה פי עשר

of the Hubble Space Telescope.

מלטלסקופ החלל האבל.

It will be 20 million times more sensitive than the human eye.

הוא יהיה רגיש פי 20 מליון מהעין האנושית.

And it may, for the first time ever, be capable of finding life on planets

ואולי, בפעם הראשונה אי פעם, הוא יהיה מסוגל למצוא חיים על פלנטות

outside of our solar system.

מחוץ למערכת השמש שלנו.

It's going to allow us to look back at the first light in the universe --

הוא יאפשר לנו להביט אחורה באור הראשון של היקום --

literally, the dawn of the cosmos.

מילולית, שחר היקום.

The cosmic dawn.

שחר היקום.

It's a telescope that's going to allow us to peer back,

זה טלסקופ שיאפשר לנו להביט אחורה,

witness galaxies as they were when they were actually assembling,

לצפות בגלקסיות כמו שהן היו כשהן למעשה התכנסו,

the first black holes in the universe, the first galaxies.

החורים השחורים הראשונים ביקום, הגלקסיות הראשונות.

Now, for thousands of years, we have been studying the cosmos,

עכשיו, במשך אלפי שנים, חקרנו את היקום,

we've been wondering about our place in the universe.

תהינו בנוגע למקומנו ביקום.

The ancient Greeks told us

היוונים העתיקים אמרו לנו

that the Earth was the center of the universe.

שכדור הארץ היה מרכז היקום.

Five hundred years ago, Copernicus displaced the Earth,

לפני חמש מאות שנה, קופרניקוס הזיח את כדור הארץ,

and put the Sun at the heart of the cosmos.

ושם את השמש בלב הקוסמוס.

And as we've learned over the centuries,

וכמו שלמדנו במשך המאות,

since Galileo Galilei, the Italian scientist,

מאז גלילאו גליליי, המדען האיטלקי,

first turned, in that time, a two-inch, very small telescope, to the sky,

הפנה לראשונה, באותו זמן, טלסקופ קטן בן חמישה סנטימטר, לשמיים,

every time we have built larger telescopes,

כל פעם שבנינו טלסקופים גדולים יותר,

we have learned something about the universe;

למדנו משהו בנוגע ליקום;

we've made discoveries, without exception.

עשינו גילויים, בלי יוצא מן הכלל.

We've learned in the 20th century that the universe is expanding

למדנו במאה ה 20 שהיקום מתרחב

and that our own solar system is not at the center of that expansion.

ושמערכת השמש שלנו היא לא מרכז ההתפשטות הזו.

We know now that the universe is made of about 100 billion galaxies

אנחנו יודעים שהיקום עשוי מיותר מ 100 מיליארד גלקסיות

that are visible to us,

שנראות לנו,

and each one of those galaxies has 100 billion stars within it.

ובכל אחת מהגלקסיות האלו יש 100 מיליארד כוכבים בתוכן.

So we're looking now at the deepest image of the cosmos

אז אנחנו מביטים עכשיו בתמונה העמוקה ביותר בקוסמוס

that's ever been taken.

שאי פעם צולמה.

It was taken using the Hubble Space Telescope,

היא צולמה בשימוש בטלסקופ החלל האבל,

and by pointing the telescope at what was previously a blank region of sky,

ועל ידי הפניית הטלסקופ למה שפעם היה חלק ריק של השמיים,

before the launch of Hubble.

לפני שיגור האבל.

And if you can imagine this tiny area,

ואם אתם יכולים לדמיין את האזור הקטן הזה,

it's only one-fiftieth of the size of the full moon.

הוא בגודל של חמישית ירח מלא בלבד.

So, if you can imagine the full moon.

אז, אם אתם יכולים לדמיין את הירח המלא.

And there are now 10,000 galaxies visible within that image.

ויש עכשיו 10,000 גלקסיות נראות בתוך התמונה הזו.

And the faintness of those images and the tiny size is only a result

והעמימות של התמונות האלו והגודל הזעיר הם רק תוצאה

of the fact that those galaxies are so far away, the vast distances.

של העובדה שהגלקסיות האלו הן כל כך רחוקות, המרחקים העצומים.

And each of those galaxies may contain within it

וכל אחת מהגלקסיות האלו יכולה להכיל בתוכה

a few billion or even hundreds of billions of individual stars.

כמה מיליארדים או אפילו מאות מיליארדים של כוכבים.

Telescopes are like time machines.

טלסקופים הם כמו מכונות זמן,

So the farther back we look in space, the further back we see in time.

אז ככל שנביט רחוק יותר בחלל, אנחנו מביטים אחורה יותר בזמן.

And they're like light buckets -- literally, they collect light.

והם כמו דליי אור -- מילולית, הם אוספים אור.

So larger the bucket, the larger the mirror we have,

אז ככל שהדלי גדול יותר, המראה צריכה להיות גדולה יותר,

the more light we can see, and the farther back we can view.

ונוכל לראות יותר אור, ונוכל לראות רחוק יותר אחורה.

So, we've learned in the last century

אז, למדנו במאה האחרונה

that there are exotic objects in the universe -- black holes.

שיש עצמים אקזוטיים ביקום -- חורים שחורים.

We've even learned that there's dark matter and dark energy

למדנו שיש חומר אפל ואנרגיה אפלה

that we can't see.

שאנחנו לא יכולים לראות.

So you're looking now at an actual image of dark matter.

אז אתם מביטים עכשיו בתמונה ממשית של חומר אפל.

(Laughter)

(צחוק)

You got it. Not all audiences get that.

אתם הבנתם. לא כל הקהל הבין.

(Laughter)

(צחוק)

So the way we infer the presence of dark matter --

אז הדרך בה אנחנו מסיקים את הנוכחות של חומר אפל --

we can't see it -- but there's an unmistakable tug, due to gravity.

אנחנו לא יכולים לראות אותו -- אבל יש משיכה ברורה, בשל הכבידה.

We now can look out, we see this sea of galaxies

אנחנו יכולים להביט עכשיו, אנחנו רואים את ים הגלקסיות האלו

in a universe that's expanding.

ביקום שמתרחב.

What I do myself is to measure the expansion of the universe,

מה שאני עצמי עושה זה למדוד את ההתפשטות של היקום,

and one of the projects that I carried out in the 1990s

ואחד הפרוייקטים שביצעתי בשנות ה 90

used the Hubble Space Telescope to measure how fast the universe is expanding.

השתמש בטלסקופ האבל כדי למדוד כמה מהר היקום מתפשט.

We can now trace back to 14 billion years.

אנחנו יכולים לעקוב אחורה 14 מיליארד שנים.

We've learned over time that stars have individual histories;

למדנו במשך הזמן שלכוכבים יש הסטוריות יחודיות;

that is, they have birth, they have middle ages

שזה אומר, יש להם לידה, יש להם בגרות

and some of them even have dramatic deaths.

ולכמה מהם יש אפילו מוות דרמטי.

So the embers from those stars actually then form the new stars that we see,

אז הגחלים מהכוכבים האלו למעשה יוצרים את הכוכבים שאנחנו רואים,

most of which turn out to have planets going around them.

מסתבר שלרובם יש גם כוכבי לכת שסובבים סביבם.

And one of the really surprising results in the last 20 years

ואחת התוצאות הבאמת מפתיעות ב 20 השנים האחרונות

has been the discovery of other planets going around other stars.

היתה הגילוי של פלנטות אחרות סביב כוכבים אחרים.

These are called exoplanets.

אלה נקראות אקסופלנטות.

And until 1995, we didn't even know the existence of any other planets,

ועד 1995, לא ידענו אפילו על הקיום של הפלנטות האלו,

other than going around our own sun.

חוץ מסביב השמש שלנו.

But now, there are almost 2,000 other planets orbiting other stars

אבל עכשיו, יש כמעט 2,000 פלנטות אחרות שמקיפות כוכבים אחרים

that we can now detect, measure masses for.

שאנחנו יכולים לזהות, למדוד את המאסות שלהן.

There are 500 of those that are multiple-planet systems.

יש 500 מאלו שהן מערכות מרובות כוכבי לכת.

And there are 4,000 -- and still counting -- other candidates

ויש 4,000 -- ועדיין סופרים -- מועמדות אחרות

for planets orbiting other stars.

לפלנטות שמקיפות כוכבים אחרים.

They come in a bewildering variety of different kinds.

הן באות במגוון מבלבל של סוגים.

There are Jupiter-like planets that are hot,

יש פלנטות דמויות צדק שהן חמות,

there are other planets that are icy, there are water worlds

יש פלנטות אחרות שהן קפואות, יש עולמות מים

and there are rocky planets like the Earth, so-called "super-Earths,"

ויש פלנטות סלעיות כמו כדור הארץ, מה שנקרא "סופר כדורי ארץ,"

and there have even been planets that have been speculated diamond worlds.

ואפילו היו פלנטות שמעריכים שהן עולמות יהלום.

So we know there's at least one planet, our own Earth, in which there is life.

אז אנחנו יודעים שיש לפחות פלנטה אחת, כדור הארץ שלנו, בה יש חיים.

We've even found planets that are orbiting two stars.

אפילו מצאנו פלנטות שחגות סביב שני כוכבים.

That's no longer the province of science fiction.

זה כבר לא האזור של מדע בדיוני.

So around our own planet, we know there's life,

אז סביב הפלנטה שלנו אנחנו יודעים שיש חיים,

we've developed a complex life, we now can question our own origins.

פיתחנו חיים מורכבים, אנחנו יכולים עכשיו לפקפק במקורות שלנו.

And given all that we've discovered, the overwhelming numbers now suggest

ובהתחשב בכל מה שגילינו, המספרים העצומים מציעים עכשיו

that there may be millions, perhaps -- maybe even hundreds of millions --

שיש אולי מליונים, אולי -- אולי אפילו מאות מליונים --

of other [planets] that are close enough --

של פלנטות אחרות שקרובות מספיק --

just the right distance from their stars that they're orbiting --

ממש במרחק הנכון מהכוכבים שאותם הן מקיפות --

to have the existence of liquid water and maybe could potentially support life.

כדי שיהיו מים נוזליים ואולי אפילו יתמכו בחיים.

So we marvel now at those odds, the overwhelming odds,

אז אנחנו מתפעלים מהסיכויים האלו, הסיכויים העצומים האלה,

and the amazing thing is that within the next decade,

והדבר המדהים הוא שתוך שני העשורים הבאים,

the GMT may be able to take spectra of the atmospheres of those planets,

ה GMT אולי יהיה מסוגל לקחת ספקטרום של האטמוספירות של הפלנטות האלו,

and determine whether or not they have the potential for life.

ויקבע באם, או לא יש להן פוטנציאל לחיים.

So, what is the GMT project?

אז, מה הוא פרוייקט ה GMT?

It's an international project.

זה פרויקט בין לאומי.

It includes Australia, South Korea, and I'm happy to say, being here in Rio,

זה כולל את אוסטרליה, דרום קוריאה, ואני שמחה להגיד, כשאני פה בריו,

that the newest partner in our telescope is Brazil.

שהשותפה החדשה בטלסקופ שלנו היא ברזיל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

It also includes a number of institutions across the United States,

זה גם כולל מספר מוסדות ברחבי ארצות הברית,

including Harvard University,

כולל אוניברסיטת הארוורד,

the Smithsonian and the Carnegie Institutions,

הסמיתסוניאון ומוסדות קרנגי,

and the Universities of Arizona, Chicago, Texas-Austin and Texas A&M University.

ואוניברסיטאות אריזונה, שיקגו, טקסס-אוסטין וטקסס A&M.

It also involves Chile.

וזה כולל גם את צ'ילה.

So, the making of the mirrors in this telescope is also fascinating

אז, ייצור המראות האלו בטלסקופ הזה הוא גם מרתק

in its own right.

כשלעצמו.

Take chunks of glass, melt them in a furnace that is itself rotating.

קחו פיסות זכוכית, התיכו אותן בכבשן שמסתובב בעצמו.

This happens underneath the football stadium

זה מתרחש מתחת לאיצטדיון פוטבול

at the University of Arizona.

באוניברסיטת אריזונה.

It's tucked away under 52,000 seats.

זה חבוי מתחת ל 52,000 מושבים.

Nobody know it's happening.

אף אחד לא יודע שזה מתרחש.

And there's essentially a rotating cauldron.

ויש בעיקרון קלחת מסתובבת.

The mirrors are cast and they're cooled very slowly,

המראות נוצקות ומקוררות ממש לאט,

and then they're polished to an exquisite precision.

ואז הן מלוטשות לדיוק מעולה.

And so, if you think about the precision of these mirrors,

וכך, אם אתם חושבים על הדיוק של המראות האלו,

the bumps on the mirror, over the entire 27 feet,

הבליטות במראה, לאורך כל 8.4 המטרים,

amount to less than one-millionth of an inch.

מגיעות לפחות ל-0.4 מליונית הסנטימטר.

So, can you visualize that?

אז, האם אתם יכולים לדמיין את זה?

Ow!

או!

(Laughter)

(צחוק)

That's one five-thousandths of the width of one of my hairs,

זה אחד חלקי חמשת אלפים של רוחב השערה שלי,

over this entire 27 feet.

לאורך כל 8.4 המטרים.

It's a spectacular achievement.

זה השג יוצא דופן.

It's what allows us to have the precision that we will have.

זה מה שמאפשר לנו לקבל את הדיוק שיהיה לנו.

So, what does that precision buy us?

אז, מה הדיוק הזה נותן לנו?

So the GMT, if you can imagine --

אז ה GMT, אם אתם יכולים לדמיין --

if I were to hold up a coin, which I just happen to have,

אם הייתי מחזיקה מטבע, שבמקרה יש לי,

and I look at the face of that coin, I can see from here

ואני מביטה בפני המטבע, אני יכולה לראות מפה

the writing on the coin; I can see the face on that coin.

את הכתב על המטבע; אני יכולה לראות את הפנים על המטבע הזה.

My guess that even in the front row, you can't see that.

הניחוש שלי שאפילו בשורה הראשונה, אתם לא יכולים לראות את זה.

But if we were to turn the Giant Magellan Telescope,

אבל אם היינו מפנים את טלסקופ מגלן הענק,

all 80-feet diameter that we see in this auditorium,

כל הקוטר של 24 מטר שאנחנו רואים באודיטוריום הזה,

and point it 200 miles away,

ומפנים אותו למרחק 320 קילומטר,

if I were standing in São Paulo, we could resolve the face of this coin.

אם הייתי עומדת בסן פאולו, היינו יכולים לזהות את הפנים על המטבע.

That's the extraordinary resolution and power of this telescope.

זו הרזולוציה יוצאת הדופן והכוח של הטלסקופ.

And if we were --

ואם היינו --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

If an astronaut went up to the Moon, a quarter of a million miles away,

אם אסטרונאוט היה טס לירח, במרחק ארבע מאות אלף קילומטר,

and lit a candle -- a single candle --

והדליק נר -- נר בודד --

then we would be able to detect it, using the GMT.

אז היינו מסוגלים לזהות אותו, בשימוש ב GMT.

Quite extraordinary.

די מדהים.

This is a simulated image of a cluster in a nearby galaxy.

זו תמונה בהדמייה של צביר בגלקסיה קרובה.

"Nearby" is astronomical, it's all relative.

"קרוב" זה אסטרונומי, הכל יחסי.

It's tens of millions of light-years away.

זה במרחק עשרות מליוני שנות אור.

This is what this cluster would look like.

כך הצביר הזה היה נראה.

So look at those four bright objects,

אז תראו את ארבעת העצמים הבהירים האלה,

and now lets compare it with a camera on the Hubble Space Telescope.

ועכשיו בואו נשווה אותו למצלמה על טלסקופ החלל האבל.

You can see faint detail that starts to come through.

אתם יכולים לראות פרטים עמומים המתחילים להגיע.

And now finally -- and look how dramatic this is -- this is what the GMT will see.

ועכשיו לבסוף -- ותביטו בכמה דרמטי זה -- זה מה שה GMT היה רואה.

So, keep your eyes on those bright images again.

אז, שימו עיין על התמונות הבהירות האלו שוב.

This is what we see on one of the most powerful existing telescopes on the Earth,

זה מה שאנחנו רואים על אחד הטלסקופים הכי חזקים הקיימים על כדור הארץ,

and this, again, what the GMT will see.

וזה, שוב, מה שה GMT היה רואה

Extraordinary precision.

דיוק יוצא דופן.

So, where are we?

אז, איפה אנחנו?

We have now leveled the top of the mountaintop in Chile.

יישרנו עכשיו את החלק העליון של ראש ההר בצילה.

We blasted that off.

פיצצנו אותו.

We've tested and polished the first mirror.

בדקנו וליטשנו את המראה הראשונה.

We've cast the second and the third mirrors.

יצקנו את המראה השניה והשלישית.

And we're about to cast the fourth mirror.

ואנחנו עומדים לצקת את המראה הרביעית.

We had a series of reviews this year,

היו לנו סדרות של ביקורות השנה,

international panels that came in and reviewed us,

פאנלים בין לאומיים שהגיעו לבקר אותנו,

and said, "You're ready to go to construction."

ואמרו, "אתם מוכנים ללכת לבניה."

And so we plan on building this telescope with the first four mirrors.

וכך אנחנו מתכננים לבנות את הטלסקופ הזה עם ארבע המראות הראשונות.

We want to get on the air quickly, and be taking science data --

ואנחנו רוצים לעלות לאוויר במהירות, ולייצר מידע מדעי --

what we astronomers call "first light," in 2021.

מה שאנחנו האסטרונומים קוראים לו "אור ראשון," ב 2021.

And the full telescope will be finished in the middle of the next decade,

והטלסקופ המלא יהיה גמור באמצע העשור הבא,

with all seven mirrors.

עם כל שבע המראות.

So we're now poised to look back at the distant universe,

אז אנחנו עכשיו מוכנים להביט לאחור על היקום המרוחק,

the cosmic dawn.

השחר הקוסמי.

We'll be able to study other planets in exquisite detail.

אנחנו נהיה מסוגלים לחקור פלנטות אחרות לפרטיהן העדינים.

But for me, one of the most exciting things about building the GMT

אבל בשבילי, אחד הדברים המרגשים ביותר בנוגע לבניית ה GMT

is the opportunity to actually discover something

זו ההזדמנות לגלות למעשה משהו

that we don't know about -- that we can't even imagine at this point,

שאנחנו לא יודעים עליו -- שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין בנקודה הזו,

something completely new.

משהו חדש לגמרי.

And my hope is that with the construction of this and other facilities,

והתקווה שלי היא שעם הבניה של זה ומתקנים אחרים,

that many young women and men will be inspired to reach for the stars.

שהרבה נשים וגברים צעירים יקבלו השראה להגיע לכוכבים.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

Obrigado.

אובריגדו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Bruno Giussani: Thank you, Wendy.

ברונו גיאוסיאני: תודה לך וונדי.

Stay with me, because I have a question for you.

תישארי איתי, מפני שיש לי שאלה בשבילך.

You mentioned different facilities.

הזכרת מתקנים אחרים.

So the Magellan Telescope is going up, but also ALMA and others in Chile

אז טלסקופ מגלן מוקם, אבל גם ALMA ואחרים בצ'ילה

and elsewhere, including in Hawaii.

ובמקומות אחרים, כולל הוואי.

Is it about cooperation and complementarity, or about competition?

זה נוגע לשיתוף פעולה והשלמה, או לתחרות?

I know there's competition in terms of funding, but what about the science?

אני יודע שיש תחרות במובנים של מימון, אבל מה עם המדע?

Wendy Freedman: In terms of the science, they're very complementary.

וונדי פרידמן: במונחים של מדע, הם מאוד משלימים.

The telescopes that are in space, the telescopes on the ground,

הטלסקופים בחלל, הטלסקופים על האדמה,

telescopes with different wavelength capability,

טלסקופים עם יכולות אורך גל שונות,

telescopes even that are similar, but different instruments --

טלסקופים שאפילו דומים, אבל עם מכשור שונה --

they will all look at different parts of the questions that we're asking.

הם כולם יביטו בחלקים שונים של השאלות שאנחנו שואלים.

So when we discover other planets, we'll be able to test those observations,

אז כשאנחנו מגלים פלנטות אחרות, נהיה מסוגלים לבחון את האבחנות האלו,

we'll be able to measure the atmospheres,

נהיה מסוגלים למדוד את האטמוספרות,

be able to look in space with very high resolution.

מסוגלים להביט בחלל בהפרדה מאוד גדולה.

So, they're very complementary.

אז, הם מאוד משלימים.

You're right about the funding, we compete;

אתה צודק בקשר למימון, אנחנו מתחרים;

but scientifically, it's very complementary.

אבל מדעית, זה מאוד משלים.

BG: Wendy, thank you very much for coming to TEDGlobal.

ב.ג: וונדי, תודה רבה לך שבאת ל TEDGlobal.

WF: Thank you.

ו.פ: תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)