Jamil Abu-Wardeh: The Axis of Evil Middle East Comedy Tour

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

This talk is about righting writing wrongs.

ההרצאה היא על תיקון שגיאות כתובות.

No, the sound's not faulty -- righting writing wrongs.

לא, המערכת ההגברה לא מקולקלת -- תיקון שגיאות כתובות.

The Middle East is huge,

המזרח התיכון הוא עצום,

and with all our problems, one thing's for sure: we love to laugh.

ועם כל הבעיות שלנו, דבר אחד בטוח: אנחנו אוהבים לצחוק.

I think humor is a great way to celebrate our differences.

אני חושב שהומור הוא דרך נפלאה לחגוג הבדלים.

We need to take our responsibilities seriously,

אנחנו צריכים לקחת את האחריות שלנו ברצינות,

but not ourselves.

אבל לא את עצמינו.

Don't get me wrong: it's not like we don't have comedy in the Middle East.

אל תבינו אותי לא נכון: זה לא שאין לנו קומדיה במזרח התיכון.

I grew up at a time when iconic actors

אני גדלתי בתקופה ששחקנים איקוניים

from Kuwait, Syria, Egypt

מכויית, סוריה, מצרים,

used laughter to unite the region,

השתמשו בצחוק כדי לאחד את האזור,

just as football can.

כמו שכדור רגל יכול.

(Laughter)

(צחוק)

Now is the time for us to laugh at ourselves,

עכשיו הזמן בשבילנו לצחוק על עצמנו,

before others can laugh with us.

לפני שאחרים יוכלו לצחוק עלינו.

This is the story of the rise and rise of stand-up comedy in the Middle East --

זה הסיפור על העלייה של הסטנדאפ במזרח התיכון --

a stand-up uprising, if you will.

התקוממות סטנדאפ, אם תרצו.

Working in London as TV maker and writer,

עבודה בלונדון כיוצר טלויזיה וכותב,

I quickly realized

הבנתי במהרה

that comedy connects audiences.

שקומדיה מאחדת קהלים.

Now, the best breeding ground for good comic writing

עכשיו, מצע הגידול הטוב ביותר לכתיבה קומית טובה

is the stand-up comedy circuit,

זה מעגל הסטנדאפ,

where they just happen to say that you kill when you do well

שם אומרים שאתה הורג כשאתה טוב

and you bomb when you do badly.

ואתה מפוצץ כשאתה לא טוב.

An unfortunate connection for us maybe,

קישור מצער בשבילנו אולי,

but it reminds me

אבל זה מזכיר לי

that we'd like to thank one man for, over the past decade,

שאנחנו רוצים להודות לאיש אחד בעשור האחרון,

working tirelessly

שעבד ללא ליאות

to support comedians all around the world,

כדי לתמוך בקומיקאים מסביב לעולם,

specifically comedians

בעיקר קומיקאים

with a Middle Eastern background.

עם רקע מהמזרח התיכון.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Like my good friends, Dean and Maysoon, at the bottom of the screen,

כמו חברי הטובים, דין ומייסון, בתחתית המסך,

who, two years after 9/11,

ששנתיים אחרי 9/11,

started a festival to change the way

התחילו פסטיבל כדי לשנות את הדרך

Middle Easterners are perceived in the world.

בה אנשים מהמזרח התיכון נתפסים בעולם.

It's still going strong, with positive press to die for.

זה עדיין ממשיך חזק. עם עיתונות מחזקת מאוד.

Also, three guys working for years in Los Angeles,

וגם, שלושה בחורים שעובדים שנים בלוס אנג'לס.

an Iranian, a Palestinian and an Egyptian,

אירני, פלסטיני ומצרי,

created the aptly named Axis of Evil comedy act.

יצרו את המופע בעל השם הראוי ציר הרשע.

And wherever they went,

ולכל מקום שהם הלכו

they killed.

הם הרגו.

Now, I didn't start this fire, but I did pour petrol on it.

עכשיו, אני לא התחלתי את האש הזאת, אבל כן הוספתי דלק למדורה.

I moved to Dubai as the head of original content

עברתי לדובאי כאחראי תוכן מקורי

for a Western TV network.

לרשת טלויזיה מערבית.

My job was to connect the brand with a Middle Eastern audience.

העבודה שלי היתה לקשר את המותג עם קהל מזרח תיכוני.

Now, the American head of programming

עכשיו, ראש מחלקת התוכניות האמריקאי

wanted new local Arabic comedy.

רצה קומדיה ערבית לוקאלית.

In a thick Arabic accent, my brain went,

במבטא ערבי כבד, המוח שלי חשב,

"Berfect."

"מעולה."

(Laughter)

(צחוק)

Now, I had friends in the U.S.

עכשיו, היו לי חברים בארה"ב

who had started a successful new tribe.

שהתחילו שבט חדש ומצליח.

And I had every intention of taking this tribe

והיה לי את כל הכוונות לקחת אותם

from being outliers in the Middle East

מלהיות שוליים במזרח התיכון

and pushing them over the tipping point

ולדחוף אותם מעבר לנקודת הנפילה

towards success.

לעבר הצלחה.

Now, as with any new idea, it wasn't easy.

עכשיו, כמו עם כל רעיון חדש, זה לא היה קל.

I had four phases to this plan.

היו לי ארבעה שלבים לתוכנית.

First, we'd need to buy content from the West and air it.

ראשית, הינו צריכים לקנות תוכן מהמערב ולשדר אותו.

Then I'd bring my friends, and we'd show local amateurs how it's done.

אז הייתי מביא את החברים שלי, והיינו מראים לחובבנים המקומיים איך זה נעשה.

We would film that and air it,

היינו מצלמים את זה ומשדרים את זה,

and then I could work with the local amateurs and write new comedy.

ואז הייתי עובד עם החובבנים המקומיים וכותב קומדיה חדשה.

I excitedly presented this to the big boss,

הצגתי את זה בהתרגשות לבוס הגדול,

and his reaction was, "Um, I don't get it."

והתגובה שלו היתה, "הממ, אני לא מבין את זה."

So I retreated back to my cave

אז חזרתי בחזרה למאורה שלי

and continued to support and produce comedy

והמשכתי לתמוך ולהפיק קומדיה

and let my friends use my couch

ונתתי לחבריי להשתמש בספה שלי

as a regional operations hub.

כמרכז פעולה אזורי.

Now, fast forward two years, to early 2007.

עכשיו, נריץ קדימה שנתיים, לתחילת 2007.

The earth rotated, as did our management,

כדור הארץ הסתובב, כמו ההנהלה שלנו.

(Laughter)

(צחוק)

and as if by divine intervention,

וכמו בהתערבות אלוהית,

things came together

הדברים התממשו

to help this revolution take shape.

כדי לגרום למהפכה הזו לקרום עור וגידים.

Here's how the dots connected.

כך הנקודות התחברו.

First, the Axis guys recorded a Comedy Central special

ראשית, אנשי הציר הקליטו ספשייל בקומדי סנטרל

that aired in the States,

שהוקרן בארה"ב,

and it was getting great hits on YouTube.

וזה קיבל צפיות מרובות ביוטיוב.

Our new French CEO

המנכ"ל הצרפתי החדש שלנו

believed in the power of positive PR ...

האמין בכוח של יחסי ציבור טובים...

(Laughter)

(צחוק)

and ideas du bon marche.

ורעיונות החלו לזרום.

Let's just say "value for money."

רק נגיד " ערך לכסף"

I produced in Dubai a show for Ahmed Ahmed

הפקתי בדובאי תוכנית לאחמד אחמד

to showcase his new Axis special to a packed room.

להציג את הספישל של הציר לחדר מלא עם אפס מקום.

I invited our new CEO,

הזמנתי את המנכ"ל החדש שלנו,

and as soon as he realized we had a room packed full of laughing infidels,

ברגע שהוא הבין שיש לו חדר מלא בכופרים צוחקים,

his reaction was very simple:

התגובה שלו היתה מאוד פשוטה:

"Let's make this happen.

"בא נגרום לזה לקרות.

And one more thing: No, don't F it up."

ועוד דבר אחד: לא, אל תדפוק את זה."

So I quickly went to work

אז מיהרתי לעבודה

with a great team around me.

עם צוות מעולה סביבי.

I happened to find

הצלחתי למצוא

a funny guy to present it in Arabic,

איש מצחיק להציג את זה בערבית,

who is originally Korean,

שהוא במקור קוראני,

a perfect fit for the Axis of Evil.

התאמה מושלמת לציר הרשע.

This is all true.

כל זה נכון.

Now, while preparing for the tour,

עכשיו, כשהתכוננו לסיבוב ההופעות,

I had to remind the guys to be culturally sensitive.

הייתי צריך להזכיר לחברה להיות רגישים מבחינה תרבותית.

I used the three Bs of stand-up don'ts

השתמשתי בשלושת ה"B" של הלא של הסטנדאפ

as I call them in the Middle East:

כמו שקראתי להם במזרח התיכון --

blue content, keep it clean; beliefs, not religion;

חומר כחול, שמרו את זה נקי -- אמונה, ללא דת,

and the third B, bolitics.

והB השלישי, בוליטיקה.

Stay away from bolitics in the Middle East.

התרחקו מפוליטיקה במזרח התיכון.

Oh course, you might think, what's left

כמובן, אתם חושבים, מה נשאר

without bolitics, sex and religion, how can you make people laugh?

בלי בוליטיקה, סקס ודת, איך אפשר לגרום לאנשים לצחוק?

I'd say, watch any successful well-written,

הייתי אומר, הסתכלו בכל קומדיית מצבים,

family-friendly sitcom in the West

משפחתית מוצלחת, כתובה היטב במערב

for your answers.

לתשובות שלכם.

Now, were the Axis successful?

עכשיו, האם הציר היו מוצלחים?

In five countries, in just under a month,

בחמש ארצות, תוך מעט פחות מחודש,

we had thousands of fanatical fans come and see them live.

הי לנו אלפי מעריצים פנאטיים שבאו לראות אותם על הבמה.

We had millions see them on TV and on TV news.

היו לנו מיליונים שראו אותם בטלויזיה ובחדשות בטלויזיה.

In Jordan, we had His Majesty the King come and see them.

בירדן, הוד מלכותו המלך בא לראות אותם.

In fact, they were so successful

למעשה, הם היו כל כך מוצלחים

that you could buy a pirated copy of their DVD,

שאפשר היה לקנות עותק פיראטי של הDVD שלהם,

even before it was released in the Middle East.

לפני שהוא שוחרר במזרח התיכון.

Anywhere you go.

בכל מקום אליו הלכתם.

So everywhere we went,

אז לכל מקום אליו הלכנו,

we auditioned amateurs.

בחנו חובבנים.

We filmed that process and aired a documentary.

צילמנו את התהליך ושידרנו סרט תיעודי.

I called it "Three Guys and Wonho."

קראתי לו "שלושה בחורים ווונהו."

It really is his name.

זה באמת השם שלו.

And all this TV and Internet exposure

וכל החשיפה הטלוויזיונית והאינטרנטית הזו

has led to a great many

הובילה להרבה

recruits to our cause.

מתגייסים למטרה שלנו.

In Dubai this year, we've just had

בדובאי השנה, היתה לנו

the first all-women's, homegrown stand-up show.

מופע קבוצת הסטנדאפ הכל-נשית הראשונה שגידלנו בבית.

And notice two of them are wearing headscarves,

ושימו לב ששתים מהן לובשות צעיפי ראש,

and yes, even they can laugh.

וכן, גם הן יכולות לצחוק.

Dubai, to me, is like a hand

דובאי, בשבילי, היא כמו יד

that supports anyone who wants to make things happen.

שתומכת בכל אחד שרוצה להזיז דברים.

20 years ago,

לפני 20 שנה,

no one had heard of it.

אף אחד לא שמע עליה.

Look at it now.

הסתכלו עליה עכשיו.

With an inspirational leader, I think this year,

עם מנהיג מעורר השראה, אני חושב שהשנה,

the opening of the tallest tower in the world

הפתיחה של המגדל הגבוה בעולם

is like adding a finger to that hand,

היא כמו להסיף אצבע ליד הזו,

that points at all those

שמצביע לכל אלה

who spread fallacious stories about us.

שהפיצו סיפורי כזב עלינו.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Now, in three short years, we've come a long way

עכשיו, תוך שלוש שנים קצרות, עברנו דרך ארוכה

with stand-up comedy shows happening even in Saudi Arabia.

עם הופעות סטנדאפ שעולות אפילו בערב הסעודית.

These comics are now going to the New York festival.

הקומיקאים האלה באים עכשיו לפסטיבל ניו יורק.

And the Lebanese, brilliant Lebanese,

והלבנונים, הלבנונים המבריקים,

Nemr Abou Nassar, we featured in our first tour,

נמר אבו נסר, שהופיע בסיבוב ההופעות הראשון שלנו,

has just been performing in L.A.'s legendary comedy clubs.

הופיע לא מזמן במועדוני הסטנדאפ האגדיים של לוס אנג'לס.

So clearly, from the inside, we are doing our best to change our image,

אז ברור, מבפנים, אנחנו עשים ככול יכולתינו לשנות את התדמית שלנו.

and it's exploding.

וזה מתפוצץ.

(Laughter)

(צחוק)

So, as for the outsiders looking in,

אז, לאנשים מבחוץ שמביטים פנימה,

watch the CNN report on the second Amman Comedy Festival.

תראו את הכתבה של CNN על פסטיבל אנמן השני.

The reporter did a great job, and I thank her,

הכתבת עשתה עבודה מעולה, ואני מודה לה,

but somebody forgot to send the positive PR email

אבל מישהו שכח לשלוח את המייל על יחסי הציבור הטובים

to the person operating the automatic news ticker that appears at the bottom.

לאיש שמפעיל את טיקר החדשות בתחתית המסך.

For example, when Dean talks,

לדוגמה, כשדין מדבר,

the ticker says, "U.S.: Suspect gave 'actionable intel."

הטיקר אומר, "ארה"ב: חשוד נתן ' מודיעין פעולה,."

Well, if you're used to listening to comedians,

אז, אם אתם רגילים להקשיב לקומיקאים,

then I'm not surprised.

אז אני לא מתפלא.

Sadly, this leads me to another three Bs

לצערי, זה מוביל אותי לעוד שלושה "B"

that represents how the media in the West

שמייצגים איך התקשורת במערב

talks about us as bombers, billionaires

מדברת עלינו כמחבלים, מיליארדרים

and belly dancers.

ורקדניות בטן.

Enough.

מספיק.

We're not all angry fanatics

לא כולנו פנאטים כועסים

who want to kill the infidel.

שרוצים להרוג את הכופרים.

We have a positive story to tell

יש לנו סיפור חיובי לספר

and image to sell.

ותדמית למכור.

In fact, one thing's for sure, in my experience,

למען האמת, דבר אחד בטוח, מנסיוני,

we love to laugh like hell.

אנחנו אוהבים מאוד לצחוק.

(Laughter)

(צחוק)

Here are three questions that I like to use

הנה שלוש שאלות שאני אוהב לשאול

to test the truthiness of our representation

כדי לבדוק את האמיתות של התדמית שלנו

in any media story.

בכל סיפור תקשורתי.

One: Is the Middle East

אחת: האם המזרח התיכון

being shown in a current time

מוצג בזמן הנוכחי

and correct context?

ובהקשר הנכון?

(Laughter)

(צחוק)

Two: Do the Middle Eastern characters

שתים: האם הדמויות המזרח תיכוניות

laugh or smile

צוחקות או מחייכות

without showing the whites of their eyes?

בלי להראות את הלבן בעיניהן?

(Laughter)

(צחוק)

Three: Is the Middle Eastern character

שלוש: האם הדמות המזרח תיכונית

being played by one?

משוחקת על ידיי שחקן מהמזרח התיכון?

Clearly, there are wrongs that need to be righted.

בברור, יש טעויות שצריך לתקן.

We've started in our region.

התחלנו באזור שלנו.

My challenge to the rest of the world

האתגר שלי לשאר העולם

is please, start using

הוא בבקשה, תתחילו להשתמש

positive Middle Eastern images in your stories.

בתדמיות חיוביות של המזרח התיכון בסיפורים שלכם.

For inspiration, go to one of our festivals,

להשראה, בואו לאחד מהפסטיבלים שלנו,

go online, drop us a line.

הכנסו לרשת, תשאירו לנו הודעות.

Let's change the narrative together

הבה נשנה את העלילה ביחד

and let's start righting writing wrongs.

ובא נתחיל לתקן את הטעויות.

I'd like to end, before going back to the Middle East,

הייתי רוצה לסיים, לפני שאחזור למזרח התיכון,

with a quote from one of the greatest Sheikhs

עם ציטוט מפי אחד מהשייחים הגדולים

to put quill to parchment.

שהביא קולמוס לקלף.

As my father likes to call him, "Asheikh Azubare;"

כמו שאבי אוהב לקרוא לו, "שייח אזובר,"

as my mother would say, "Shakespeare."

כמו שאימי היתה אומרת, "שייקספיר."

(Laughter)

(צחוק)

"And now we go in content

"ועכשיו אנחנו הולכים בסיפוק

to liberty and not to banishment."

לחירות ולא לגירוש."

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)